השקעה משקיע
צילום: John Schnobrich on Unsplash
בדיקה

מחירי האג"ח בירידה - התשואות בעלייה; אג"ח שקלי ל-9.5 שנים ב-2.12%

כצפוי מחירי האג"ח יורדים והתשואות עולות; אגרות חוב הפכו בזמן האחרון למכשיר מסוכן - רציתם תשואה של 1.3% הפסדתם 8%  ?הכתובת כאמור היתה על הקיר - חשבתם שאיגרות החוב הן השקעה סולידית? תחשבו שוב
נתנאל אריאל | (6)

הכתובת היתה על הקיר - כבר חצי שנה שכיוון הריבית בארץ למעלה ולהבדיל משוק המניות שמקבל את הבשורות ומפנים אותן באופן מיידי, שוק האג"ח מתקשה להתרגל למצב החדש. אגרות החוב יורדות לאיטן כשהתשואה במקביל עולה. מדובר בירידה איטית, אך כואבת, ככל שמח"מ האג"ח ארוך יותר כך הירידה דרמטית יותר. אגרות החוב לטווח של 9.5 שנים ומעלה כבר ירדו 8% ועד 15%. זה המון לאגרות חוב. הכתובת כאמור היתה על הקיר - חשבתם שאיגרות החוב הן השקעה סולידית? תחשבו שוב

זה הפסד ענק במיוחד בהינתן שחושבים שאג"ח הוא מוצר בטוח וזה המון ביחס לאפסייד - הפסדתם 8% כאשר ציפיתם לתשואה של 1.3%.  מי שרכש אג"ח ממשלתי שקלי לפני כשלושה חודשים ציפה לתשואה סולידית של 1.3% בשנה, בפועל הוא הפסיד 8% בשלושה חודשים.

הירידות באגרות החוב הן לאורך כל סוגי האג"ח ולכל המח"מים, אך המח"מ הקצר הכי פחות סובל. אגרות חוב שקליות עד שנה שהיו בתשואה שלילית הגיעו ל-0.58% זה המון ביחס לעבר, אבל מכיוון שהמח"מ קצר, מדובר בפועל על ירידה במחיר של כ-1%. למעשה, הירידות בשערי האג"ח העלו את כל אגרות החוב השקליות בריבית קבועה למעל האפס. אין כבר תשואות שליליות.  אגב חיוביות במובן הנומינלי, במובן הריאלי בהינתן אינפלציה צפויה של 2.3%-2.8% מדובר בתשואה ריאלית שלילית.  

הנה הירידות היום והתשואות הצפויות באגרות החוב הממשלתיות השקליות:

אגרות החוב ממשלתיות שקליות בסכומים של מאות מיליארדים נסחרות בבורסה כשהגופים העיקריים שמחזיקים בהן הם קרנות פנסיה, קופות גמל, קרנות השתלמות וקרנות נאמנות. המכשיר הזה, כפי שכתבנו בעבר מספר פעמים, הפך להיות במקרים מסוימים מסוכן. הריבית בדרך למעלה וזה יעלה את התשואות האפקטיביות - המשמעות, ירידה צפויה באגרות החוב האלו. אם כי, הירידות האחרונות כבר מבטאות העלאת ריבית בקרוב, השאלה מה יהיה בהמשך השנה.

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    מניות לא, אגח לא, מה כן ??? (ל"ת)
    בן 14/03/2022 23:02
    הגב לתגובה זו
  • אדם תמים מאוד וישר 02/04/2022 14:36
    הגב לתגובה זו
    זו דעתי האישית, איני ממליץ ואני פועל לפיה. מניות - רק במדדים רחבים ומגוונים עם פיזור גאוגרפי. ארה"ב לבדה זה לא מספיק. אלמלא היתה שוקעת, לא היתה צריכה לייצא את המהפכה (הדמוקרטית) שלה. מדד עם מכפיל רווח גבוה מעל 20 - לא. מדד עם מכפיל נמוך מ-15 - כן. אפשר לנצל משברים גלובליים חולפים. אג"ח - תמיד טוב שיש בתיק. אג"ח קונצרני - סיכון חדלות פרעון ופיצוי ריבית קטן לטעמי. אג"ח מדינה - בהחלט. אג"ח צמוד - עדיין מתומחר ביוקר. אג"ח מדינה "שחר" במח"מ ארוך - סיכון להפסדי הון גדולים. אג"ח במח"מ בינוני (7 שנים~) - סיכון להפסדי הון נומינליים זמניים באזור ה 15% (בהנחה לא מבוססת שהריבית תנסוק ל-2% לכל היותר). אני בוחר באג"ח מדינה "שחר" במח"מ בינוני. להשאיר חלק נאה, 25%, במזומן. ~~~~~~~~~~~~~ יש לבצע את ההשקעה במנות קצובות. לא הכל ביחד, גם אם זה מפתה. כך אתה יכול להבין לאן הולכת הריבית. זה מתאים לאנשים כמוני שיש להם אורך רוח של 10 שנים (אם אחיה עוד 10 שנים. אם לא, אז צאצאי ימשיכו היכן שאפסיק). אם אתה צריך את הכסף באופן מיידי או בטווח של עד 7 שנים, התיק שלי הוא בעייתי.
  • 3.
    תמים 14/03/2022 21:44
    הגב לתגובה זו
    מה נחשב סולידי היום בשוק הבורסה?? לא מניות ולא איגרות חוב. רק לקנות דירה.
  • 2.
    למי שמחזיק עד הפדיון לא אכפת מהתנודות (ל"ת)
    גילה 14/03/2022 21:08
    הגב לתגובה זו
  • בני גור 29/03/2022 02:22
    הגב לתגובה זו
    אם לא היה משקיע בסך היה מקבל יותר
  • 1.
    אלון 14/03/2022 18:36
    הגב לתגובה זו
    שנה מדבר על אג"ח ארה"ב ואיך זה משפיע על השווקים..
בזק
צילום: לילך צור

תשואה סולידית של 8% בחצי שנה על הנייר: בי קום בדרך לפירוק אחרי מכירת בזק

אחרי מכירת יתרת ההחזקה בבזק, הערך הנכסי עומד על 27 שקל למניה מול כ 25 שקל בשוק. הפער מגלם 8%, כששורה של הוצאות ותשלומים משפטיים יכולה לצמצם את המספר לאזור 5% עד 6% בחישוב שמרני מאוד

ליאור דנקנר |

בי קומיוניקיישנס 5.8%  מתקדמת לפירוק וחלוקה לבעלי המניות אחרי שמכרה את יתרת המניות שלה בבזק 5.1% . לפי מצגת החברה הערך הנכסי למניה עומד על 27 שקל, בזמן שבשוק היא נסחרת סביב 25 שקל. הפער מגלם תשואה סולידית של 8% בחצי שנה על הנייר, עם שחיקה אפשרית בגלל הוצאות ותשלומים משפטיים.

המכירה של בי קומיוניקיישנס מסמנת יציאה סופית של קרן סרצ'לייט ודוד פורר מההחזקה בבזק, אחרי קבלת אישורים שאפשרו ירידה מתחת לרף שמגדיר גרעין שליטה והפצה רחבה בשוק. בזק נשארת חברה בלי גרעין שליטה, והשאלה שחוזרת היא אם יתגבש בעל בית חדש דרך איסוף מניות מהמוסדיים ובמסחר בשוק.

במקביל, זה שבזק בלי גרעין שליטה לא מחייב מהלך מיידי. אבל זה כן מעלה מחדש את הדיון על גופים שמסתכלים על עסקה ארוכת טווח, בעיקר כאלה שיודעים לעבוד עם תזרים יציב ומינוף.


גרעין השליטה והאם בזק יכולה להתייעל

בין השמות שעולים בשיחות בשוק מופיעות קיסטון וקרן תש"י. ההיגיון של קרנות תשתית בבזק נשען על שני דברים שנוטים לעבוד להן טוב. הראשון הוא יציבות תזרימית של עסק תקשורת גדול עם תשתיות לאומיות. השני הוא יכולת לבצע רכישה במינוף, כלומר לשלב הון עצמי עם חוב, מתוך הנחה שמימון זול יחסית משפר את התשואה לאורך זמן.

אבל מול ההיגיון הזה עומדת נקודה פשוטה. בזק לא נסחרת כאילו היא מציאה. שווי השוק שלה סביב 18.5 מיליארד שקל והמניה במכפיל רווח של כ-13 עד 14. בהשוואה עולמית, מכפילים בענף התקשורת נוטים להיות נמוכים יותר, ולכן קשה לבנות תרחיש של אפסייד מהיר רק מתמחור מחדש.

אינטרקיור
צילום: אינטרקיור

אינטרקיור נופלת: חוב בספק של 27 מיליון שקל מבזלת

צניחה ש כ-13% במניה לשווי של 200 מיליון שקל; בזלת נמצאת בסוג של הסדר חוב. על התוצאות של אינטרקיור, היקף החשיפה ביחס לשווי והעתיד

רן קידר |
נושאים בכתבה אינטרקיור

מניית אינטרקיור -12.72%  ירדה ב-12.7% לאחר שבשבוע שעבר, בזלת שהיא ספקית של אינטרקיור החלה בהליך ארגון מחדש מטעם בית משפט. החשיפה הכספית של אינטרקיור מגיעה לכ-27 מיליון שקל. סכום משמעותי מתוך שווי השוק של החברה הפועלת בתחום הקנאביס שנסחרת ב-200 מיליון שקל. 

חלק מהסכום עשוי להיגבות במקביל להסדר חוב ומכירת הפעילות של בזלת, אך צפוי שתהיה תספורת. "המכה" הזו לאינטרקיור היא סוג של הוצאה חד פעמית, אבל בשנים האחרונות, יש הרבה "הוצאות חד פעמיות" לרבות הפסדים בגלל המלחמה והשיתוק של המפעל של החברה שנמצא סמוך לגדר. 

מנגד, הקנאביס גדל בביקושים בעולם, וצפוי לחזור לגדול גם בארץ, ואינטרקיור שהיא גם יבואנית, גם מייצרת בארץ וגם מייצאת לעולם, צופה ליהנות מהגידול העולמי. במחצית הראשונה של השנה 

במחצית הראשונה של השנה הסתמו הכנסות אינטרקיור ב-130 מיליון שקל, עלייה של 15% לעומת המחצית השנייה של 2024,. תזרים המזומנים התפעולי היה חיובי בסך של 12 מיליון שקל, לעומת תזרים שלילי של 43 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד. מדובר במחצית האחת עשרה ברציפות שבה החברה מציגה EBITDA מתואם חיובי, שהסתכם ב-12.6 מיליון שקל (כ-10% מההכנסות). 

החברה מדווחת על המשך השיקום במתקן ניר עוז, שחידש את פעילות הייצור, הייבוא והמכירות לאחר מתקפת ה-7 באוקטובר. במקביל הושקו יותר מ-40 מוצרים חדשים, ההשקות הראשונות מאז אוקטובר 2023. עד סוף התקופה קיבלה אינטרקיור מקדמות פיצוי של 81 מיליון שקל מהרשויות בגין נזקי מלחמה, מתוך תביעות כוללות בהיקף של 251 מיליון שקל. יתרות המזומנים הסתכמו ב-54 מיליון שקל וההון העצמי עמד על 432 מיליון שקל.