נורסטאר: מעלות מורידה דירוג כי עלות מחיקת אטריום תגדיל את המינוף
דירות המנפיק ירד מ-ilA-ilA-1 ל-ilA-ilA-2. דירוג האג"ח הלא מובטחות ירד מרמה של il-A לרמת il-A-. הסיבה היא 1.3 מיליארד ש' שתשלם גזית על 25% של הציבור באטריום -למרות נזילות "הולמת" ואשראי לא מנוצל לפי מעלות, התשלום מעלה את יחס המינוף ויחס ה-EBITDA להוצאות מימון
ברקע 1.3 מיליארד השקלים שתשלם חברת הנדל"ן המניב גזית גלוב על רכישת 25% של הציבור בחברה הבת אטריום לשם מחיקתה, חברת האם נורסטאר 1.37% מקבלת הורדת דירוג מנפיק מחברת הדירוג מעלות, מרמה של ilA-ilA-1 תחת רשימת המעקב עם השלכות שליליות, בה הייתה קודם לכן, לרמה של ilA-ilA-2. אגרות החוב הלא מובטחות של נורסטאר הורדו מרמה של il-A לרמת il-A-.
על אף שמבחינת ביצועים פיננסיים במעלות צופים כי ב-12 החודשים הבאים המצב יהיה דומה ("היקף פעילות גבוה ופריסה גיאוגרפית מגוונת"), השינוי כמובן בשל התשלום הוא בפרופיל הפיננסי - שכן 1.3 מיליארד שקלים (לפני דיבידנד מיוחד) נגרעים מהקופה. התמורה תותאם לחלוקת דיבידנד מיוחדת בסך 0.6 יורו למניה שתחלק אטריום, בהיקף כולל של כ - 240 מיליון יורו (כ-830 מיליון שקל).
ובעוד שהמזומן פוחת, ההתחייבויות עומדות בעינן - כך שהיחס ביניהן גדל למעשה, כלומר, המינוף. "אנו צופים כי תחול עלייה במינוף החברה לכ-p%-72 בשנים 2022-2023, גבוה מהרמה ההולמת את הדירוג הקודם. זאת, לצד יחס EBITDA להוצאות מימון של 1.4-1.6, הולמים את הדירוג החדש", כותבים במעלות. ומה היו יחסים אלה קודם לעסקה? 70.9% ו-1.9, בהתאמה, ב-2020.
כמו כן העריכו בחברת הדירוג כי "נזילותה של נורסטאר נותרה הולמת, וזאת על סמך הערכתנו כי היחס בין מקורות החברה (סולו) לשימושיה יעלה על 1.2 ב-2022. .הערכתנו נתמכת בהיקף המזומנים ושווי המזומנים שבידי החברה (בסכום מוערך של מעל 190 מיליון שקל), בהיקף הגדול של מסגרות האשראי חתומות שהיא מחזיקה לאורך זמן (עם יתרה פנויה לניצול בסכום מוערך של כ-275 מיליון שקל) ובקבלת דיבידנדים מחברת הבת גזית גלוב בהתאם למדיניותה, ביחס לחלויות האג"ח השנתיות (כ-150 מיליון שקל השנה) ותשלומי דיבידנדים בהתאם למדיניות החברה".
- צרפת סופגת הורדת דירוג חוב שלישית תוך 12 חודשים - כלכלה בהתפרקות
- S&P שולחת אזהרה: מלחמה עם איראן עלולה לזעזע את אמון השווקים ולפגוע בדירוג האשראי של ישראל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
100 אלף שקלים הפכו לעשרות שקלים - סייברוואן עושקת את המשקיעים
אחרי שנפלה 90% בבורסה בת"א, סייברוואן נרשמה בוול סטריט - מי שציפה לעדנה קיבל ירידה של 99% נוספים; סייברוואן היא תרגיל פיננסי שעושק משקיעים - בדרך יש מרוויחים
סייברוואן חלום גדול - הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה. המעגל הזה קיים בעשרות רבות של חברות גם בבורסה בת"א וגם בוול סטריט. חברות בלי הצדקה כלכלית רוכבות על חלום ומגייסות כסף. הכסף נגמר, מנסים לנפח שוב את החלום ומגייסים שוב, והכסף שוב נגמר וחוזר חלילה. אחד המקרים המכוערים ביותר הוא של סייברוואן. חברת טכנולוגיה שהכניסה את המילה "סייבר" לשם שלה וחשבה שהיא עומדת לכבוש את העולם.
סייברוואן פיתחה מערכות שיגרמו לנהג ברכב להיות קשוב לכביש ולאירועים ולא להיות מוסח לטלפון הנייד. היא הנפיקה בגל של 2021 לפי שווי של כ-110 מיליון שקל וגייסה ממשקיעים כ-26 מיליון שקל.
הכסף ירד לטמיון. אבל היא גייסה שוב ואז התברר לה שהמשחק בת"א נגמר. די, המשקיעים כאן כבר לא ייתנו אמון בהנהלה ובחזון של האיש שהוביל אותה בתחילת הדרך - יעקב טננבאום. אז מה עושים? משכפלים את המקרה לוול סטריט. כן, פראיירים יש גם בוול סטריט, אפילו יותר. וכך הצליחה סייברוואן לעשות את מה שעשתה למשקיעם המקומיים גם למשקיעים בוול סטריט.
בשורה התחתונה אחרי הפסד של כמעט 90% בת"א, היא יצרה הפסד של 99% בוול סטריט. מי שהשקיע בה בהנפקה הפסיד 99.9% מכספו. תזכורת לסיכון הגדול של השקעה בהנפקה - המקום בו המנפיק יודע הרבה יותר טוב מהרוכש על החברה הנמכרת.
- סייברוואן מציגה: גם במחיר של אגורה יש לאן לרדת
- חברות מצפצפות על המשקיעים ומדווחות באיחור ניכר - מתי הרשות תתערב?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סייברוואן הפכה 100 אלף שקלים של השקעה לעשרות שקלים בודדים. סייברוואן הפסידה מאז הקמתה 186.7 מיליון שקל:
100 אלף שקלים הפכו לעשרות שקלים - סייברוואן עושקת את המשקיעים
אחרי שנפלה 90% בבורסה בת"א, סייברוואן נרשמה בוול סטריט - מי שציפה לעדנה קיבל ירידה של 99% נוספים; סייברוואן היא תרגיל פיננסי שעושק משקיעים - בדרך יש מרוויחים
סייברוואן חלום גדול - הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה. המעגל הזה קיים בעשרות רבות של חברות גם בבורסה בת"א וגם בוול סטריט. חברות בלי הצדקה כלכלית רוכבות על חלום ומגייסות כסף. הכסף נגמר, מנסים לנפח שוב את החלום ומגייסים שוב, והכסף שוב נגמר וחוזר חלילה. אחד המקרים המכוערים ביותר הוא של סייברוואן. חברת טכנולוגיה שהכניסה את המילה "סייבר" לשם שלה וחשבה שהיא עומדת לכבוש את העולם.
סייברוואן פיתחה מערכות שיגרמו לנהג ברכב להיות קשוב לכביש ולאירועים ולא להיות מוסח לטלפון הנייד. היא הנפיקה בגל של 2021 לפי שווי של כ-110 מיליון שקל וגייסה ממשקיעים כ-26 מיליון שקל.
הכסף ירד לטמיון. אבל היא גייסה שוב ואז התברר לה שהמשחק בת"א נגמר. די, המשקיעים כאן כבר לא ייתנו אמון בהנהלה ובחזון של האיש שהוביל אותה בתחילת הדרך - יעקב טננבאום. אז מה עושים? משכפלים את המקרה לוול סטריט. כן, פראיירים יש גם בוול סטריט, אפילו יותר. וכך הצליחה סייברוואן לעשות את מה שעשתה למשקיעם המקומיים גם למשקיעים בוול סטריט.
בשורה התחתונה אחרי הפסד של כמעט 90% בת"א, היא יצרה הפסד של 99% בוול סטריט. מי שהשקיע בה בהנפקה הפסיד 99.9% מכספו. תזכורת לסיכון הגדול של השקעה בהנפקה - המקום בו המנפיק יודע הרבה יותר טוב מהרוכש על החברה הנמכרת.
- סייברוואן מציגה: גם במחיר של אגורה יש לאן לרדת
- חברות מצפצפות על המשקיעים ומדווחות באיחור ניכר - מתי הרשות תתערב?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סייברוואן הפכה 100 אלף שקלים של השקעה לעשרות שקלים בודדים. סייברוואן הפסידה מאז הקמתה 186.7 מיליון שקל:
