מליסרון ואפי נכסים ישכירו משרדים לחברות הי טק ב-200 מיליון שקל
חברות הנדל"ן מליסרון מליסרון -0.27% ואפי נכסים אפי נכסים -1.02% שותפות בפרויקט לנדמרק סמוך למתחם שרונה בתל אביב. הפרויקט כולל שני בניינים. בניין A צפוי להסתיים בשנת 2023, ובניין B בשנת 2025. המגדל הראשון בן 40 הקומות מיועד לתעסוקה וכולל 100 אלף מ"ר של משרדים כמו גם בית הספר למחול של עיריית תל אביב. המגדל השני יכיל 45 אלף מ"ר של משרדים ומעליהם 116 דירות מגורים.
כעת, כשנה לפני סיום הבניין הראשון, מתחילות החברות כבר לחתום על חוזים ארוכי טווח עם שוכרים. לפני שבועות אחדים כבר דווח על הסכם להשכרת 16,500 מ"ר לחברת Cato Networks וכעת נוספים שני הסכמים נוספים.
חברת ההי טק Optibus תשכור את שלוש הקומות העליונות במגדל A בשטח כולל של כ-8250 מ"ר וכ-35 חניות לתקופה של 5 שנים עם אופציה ל-5 שנים נוספות. אופטיבוס גייסה במרץ האחרון 107 מיליון דולר בסבב גיוס שלישי.
חברת ההי טק Fundbox תשכור שתי קומות, אף היא במגדל A בשטח של כ-5800 מ"ר ו-70 חניות לתקופה של 6 שנים עם אופציה ל-4 שנים נוספות. חברת פאנדבוקס גייסה בדצמבר 100 מיליון דולר בסבב רביעי לפי שווי של 1.1 מיליארד דולר.
- ה-AI והסייבר עוד רחוקים ממיצוי: על כנס NEXT 2026
- עתיד ההייטק: יש עוד הרבה עבודה אבל החוסן הישראלי לא נעלם מן העולם
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חברת מליסרון היא חברת נדל"ן מניב הנסחרת לפי שווי של 14 מיליארד שקל. בדוחותיה הרבעוניים האחרונים היא דיווחה על הכנסות של 397 מיליון שקל, ועל גידול של 22% ב-NOI ל-281 מיליון שקל. הרוח הנקי קפץ ל-293 מיליון שקל בזכות עליית שווי נדל"ן להשקעה.
חברת אפי נכסים עוסקת אף היא בנדל"ן מניב ונסחרת לפי שווי של 7.6 מיליארד שקל. בדוחותיה לרבעון השלישי של שנת 2021 דיווחה החברה על הכנסות של 290 מיליון שקל ורווח נקי בשיעור דומה.
זהב נפט ותבואה - גיוון סל מניות. קרדיט: נוצר עם AIתיק ההשקעות שלכם צריך להיות גם בסחורות? התשובה של גולדמן סאקס
מחקר שביצעו בגולדמן סאקס בחן נתונים היסטוריים רחבים וגילה תוצאה די עקבית. בכל התקופות שבהן מניות ואג"ח רשמו ירידה ריאלית, סל סחורות רחב נתן תשואה חיובית. הממצא הזה חזר על עצמו לאורך עשרות שנים, ומציב את הסחורות לא כמרכיב שולי או אקזוטי בתיק, אלא החזקה לגיטימית שמאחוריה העלות האמיתית של חומרי הגלם. בתקופות של אינפלציה גבוהה, מתחים גיאופוליטיים (כמו שחווינו בעוצמה לאורך השנה האחרונה), הסחורות תפקדו כמרכיב דפנסיבי, והם מקור לפיזור נוסף שצריכים לשקול כשבונים תיק.
אחרי שמסכימים בעניין הזה השאלה הופכת להיות גם פרקטית - כמה מקום קטגוריית ה"סחורות" צריכה לקבל. הניתוחים של מורגן סטנלי, CFA ופרמטריק נעים על אותו אזור: חשיפה של כ-10% לסחורות מפחיתה את התנודתיות של התיק ומשפרת את היציבות שלו בלי לשנות מהותית את התשואה השנתית הממוצעת.
כמובן שצריכים להתייחס גם לאילו סחורות נכנסות לתיק, מה המשקל של אנרגיה מול מתכות בסיסיות, ומה רמת הקשר בין כל אחד מהקבוצות לתנאי המאקרו ולסיכונים שאנחנו מוכנים "לסבול" כמשקיעים.
למה בכלל סחורות? איך הן מתנהגות כשמחירים עולים
סחורות משחקות לפי חוקים קצת אחרים. מניות ואג"ח תלויים ברווחיות של חברות, בציפיות צמיחה ובריבית. סחורות מסתכלות יותר "על הרצפה": כמה נפט מוציאים מהאדמה, כמה תבואה נקצרת, כמה מתכת נכרתת.
- מפתיע: האינפלציה בישראל נמוכה בהרבה מהמדינות המפותחות
- למה השוק מריע לאינפלציה של 3%?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כשהאינפלציה מתגברת, חומרי הגלם בדרך כלל מתייקרים יחד איתה. לכן סחורות נתפסות כסוג של ביטוח על יוקר המחיה ועל כוח הקנייה של הכסף.
חברות הביטוח עוקפות את הבנקים בדירוג האשראי - האם זה שינוי תפיסתי?
אחרי הפניקס, גם הראל מקבלת העלאת דירוג ל-A- מ-S&P גלובל שמציב אותה מעל הבנקים הגדולים, שנשחקו בעקבות הורדת דירוג המדינה; האם זה שינוי תפיסתי בצורה בה הזרים מסתכלים על מגזר הפיננסים?
חברת הדירוג הגלובלית S&P Global העניקה להראל הראל השקעות 2.48% דירוג בינלאומי A-, מה ששם את הראל בשורה אחת עם הפניקס ומעל הדירוג של הבנקים הגדולים בישראל, שנמצאים כיום ברמה של BBB+, על פי סוכניות הדירוג הגלובליות (לפי מעלות ומידרוג הבנקים בדירוג המקסימלי עם אופק יציב). עד לפני שנה, ובכלל בהסתכלות היסטורית פער כזה בדירוג היה בלתי נתפס, אבל מה שהוביל לזה הוא ההורדה בדירוג של המדינה שפגע באופן ישיר בבנקים שחשופים הרבה יותר לדירוג הזה ברמת המאקרו, בעוד חברות הביטוח נשארו עם דירוג יציב ואפילו התחזקו.
כמה ימים לפני כן, מעלות S&P העלתה את הדירוג של הראל ל-ilAAA, ציון שמגיע מיד אחרי ilAA+ שבו החזיקה עד לעדכון האחרון. הראל נתפסת גם כאן וגם מעבר לים כגוף חזק, מגוון ועמיד לאורך זמן, כזה שמצליח לבלוט במערכת הפיננסית המקומית.
הסיבות לשדרוג
הראל רושמת צמיחה רוחבית כמעט בכל הפעילויות, מסבירים האנליסטים של S&P. הפרמיות ברוטו צמחו ב-5.8% והגיעו ל-33 מיליארד שקל ב-2025. הרווח החיתומי לפני מס קפץ ל-2.809 מיליארד שקל בשלושת הרבעונים הראשונים, לעומת 1.624 מיליארד בתקופה המקבילה. הרווח הכולל לפני מס עלה ל-3.259 מיליארד שקל, מול כ-1.97 מיליארד שקל בשנה שעברה. כל התחומים המרכזיים מציגים שיפור: רווחי ביטוח החיים כמעט השלישו את עצמם, הביטוח הכללי נהנה מירידה ביחס התביעות לרמה של 87%, תחום הבריאות צמח ל-1.1 מיליארד שקל, והתשואה על ההון זינקה ל-27%.
האנליסטים של S&P מתעכבים גם על ה-CSM (Contractual Service Margin, הרווח העתידי הגלום בחוזי ביטוח לטווח ארוך), שנחשב לאחד המדדים החשובים ליכולת לייצר רווח ארוך טווח. למרות שהראל שחררה, כלומר הכירה בכ-923 מיליון שקל מהרכיב הזה במהלך התקופה, מלאי הרווח העתידי דווקא גדל ל-17.1 מיליארד שקל. מבחינת S&P זה סימן לכך שמנועי הרווח של החברה לא רק פעילים אלא גם מתרחבים.
- הראל: הרווח הנקי עלה ל-840 מיליון שקל, התשואה להון 30%
- הראל תשקיע כ-200 מיליון שקל בקרן לוגיסטיקה אירופית
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
גם בחוסן ההוני מוצגת תמונה חיובית, יחס הסולבנטיות של הראל עלה ל-183% כולל אמצעי מעבר ול-159 אחוז ללא אמצעי מעבר. התיק ההשקעתי נחשב שמרני יחסית, עם 67 אחוז אג"ח, 14 אחוז מניות וקרנות, ו-13 אחוז נדל"ן. S&P מעריכה שהראל תמשיך לעמוד בהרבה מעל דרישות ההון הרגולטוריות ולשמור על מדיניות מינוף שמרנית.
