כבר לא רק חברת מיזוג אוויר: לאן הולכת פעילות האנרגיה של תדיראן?
חברת תדיראן גרופ -0.98% היא כבר לא רק חברת מיזוג אוויר, לאחר שבשנה וחצי האחרונות, על רקע תוכנית החומש האסטרטגית עליה הכריז המנכ"ל משה ממרוד במהלך 2020, נכנסה החברה בעוצמה לתחום האנרגיה המתחדשת. הבוקר, דיווחה החברה על רכישת 60% מחברת האנרגיה המתחדשת האיטלקית VP Solar תמורת כ-32 מיליון אירו. עסקה אשר מצטרפת לשתי רכישות קודמות בתחום: רכישת 75% מאלירן סולאר הישראלית תמורת כ-45 מיליון שקל, ורכישת אביאם מערכות תמורת כ-30 מיליון שקל.
בראיון לביזפורטל, שניר שרון, משנה למנכ״ל וסמנכ״ל הכספים בקבוצה, מתייחס לסינרגיה בין הפעילויות השונות שרכשה החברה בתחום. לדבריו, "החברה האיטלקית עוסקת בכל מה שתדיראן סולאר (שמה הנוכחי של אליראן סולאר לאחר המיזוג, א.ג), עושה בשוק הישראלי. קרי, מערכות פאנלים סולארים, מערכות ממירים וייצור סטנדים מאלומיניום עליהם מותקנות המערכות. בנוסף, היא עוסקת בתחום האגירה, כש-30% מהכנסותיה מגיעות מהתחום, כך שהפעילות של תדיראן סולאר בישראל, מקבילה לפעילות של VP Solar באיטליה, וישנה סינרגיה מלאה כמו גם ספקים זהים. כמו כן, שתי החברות עוסקות בפאנלים לגג, ולא בשדות".
ומה בנוגע לסינרגיה בתחום הפעילות המרכזי של החברה - מיזוג האוויר?
"החברה האיטלקית מחזיקה בפעילות קטנה של מכירת מערכות מיזוג בפעילות, ואנחנו ששנים רצינו לפתח פעילות בתחום המיזוג באירופה, שוקלים את האפשרות באמצעות החברה האיטלקית. האפשרות הזו קיימת, ואנחנו נבחן אותה במלוא הרצינות, כך שאנחנו רואים סינרגיה גם בתחום המיזוג".
ישנו רכישות נוספות על הפרק?
"רק עכשיו סיימנו רכישה משמעותית, דבר שלוקח זמן רב. אנחנו רואים הזדמנות אדירה ברכישה הזו, משום שלהערכתו החברה הולכת לסיים את 2021 עם מכירות של מעל 120-130 מיליון אירו. בשנה הבאה, היות והשוק האיטלקי הולך לייצר לפחות 5 ג'יגה מותקן, כדי להגיע ליעדי הממשלה, אין שאלה שהחברה תגדל."
- משרד האנרגיה בוחן ייצור אנרגיה לישראל בים
- מה התשואה שתרוויחו מפאנל סולארי על הגג?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
את עשרת החודשים הראשונים של 2021 סיימה החברה הנרכשת עם הכנסות של כ-94.9 מיליון אירו, צמיחה של כ-116% לעומת תוצאות שנת 2020. הגידול בהכנסות תורגם לגידול ב-EBITDA (רווח לפני הוצאות מימון, מס, פחת והפחתות), שעמד על כ-10 מיליון אירו, גידול של 213% לעומת כ-3.2 מיליון אירו ב-12 החודשים של 2020.
לאילו טריטוריות נוספות אתם מכוונים?
"בראש ובראשנה השוק האיטלקי שיש בו הרבה מאד לאן לגדול. הממשלה באיטליה נותנת תמריצים לאנשים שמתקינים מערכות סולאריות, בדמות הנחה ממס (זיכוי של 110% על עלות ההתקנה). אנחנו מכוונים גם לשאר אירופה, למדינות כמו סלובניה, מלטה שם החברה כבר מוכרת (20 מהפעילות של החברה כיום)".
איך תראה פעילות האנרגיה המתחדשת בעוד שנתיים?
"אנחנו מקווים לצמוח בצורה משמעותית ביחס למחזור הפעילות של שנת 2021. הכנסות חטיבת האנרגיה המתחדשת עומדות כיום על מעל מיליארד שקל, כשלפני שנה הם עמדו על אפס. בשנת 2022 הם יכולות להגיע לאזורים של 1-1.2 מיליארד שקל, ככה שברור שאנחנו רואים בתחום מנוע צמיחה עיקרי בקבוצת תדיראן".
- וול סטריט נכנסת לסוף השנה בזהירות; הכסף הקטן כבר מזיז את המחוגים
- אקוואריוס הכריזה על הפסקת פעילות הליבה שלה
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- מיליארד שקל בייבי - עמירם לוין בתשואה חלומית
תדיראן מציגה צמיחה עקבית
משה ממרוד, המנכ"ל והבעלים של הקבוצה רכש אותה לפני 11 שנים (דרך חברת קריסטל מוצרי צריכה), והפך עסק שהיה שווה עשרות מיליונים בודדים לחברה ששווה כ-4 מיליארד שקל. במאי 2020, הודיע ממרוד על תכנית חומש להגדלת ההכנסות באמצעות השקעות במו"פ טכנולוגי וביצוע רכישות. במסגרתה, תהפוך הקבוצה לחברה טכנולוגית שתמכור ב-2 מיליארד שקל, תוך חמש שנים.
אך אם לשפוט בהתאם לתוצאות האחרונות נראה שהחברה תגיע ליעד מהר מהצפוי. את הרבעון השלישי של 2021 סיימה החברה עם הכנסות של כ-398 מיליון שקל צמיחה של 23% בהשואה לכ-323 מיליון ברבעון המקביל אשתקד. עיקר הגידול בשורה העליונה נבע בעיקר מפעילות האנרגיה המתחדשת של תדיראן סולאר, שנרכשה כאמור ברבעון הראשון של השנה. בשורה התחתונה, הרווח הנקי ברבעון גדל בכ-7.5% לעומת אשתקד והסתכם בכ-40.2 מיליון שקל.
את תשעת החודשים הראשונים של השנה סיימה החברה עם הכנסות של כ-1.07 מיליארד שקל, צמיחה של כ-36.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. בשורה התחתונה, דיווחה החברה על רווח נקי של כ-110 מיליון שקל, גידול של כ-36% בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד.
- 1.חיים 03/01/2022 08:31הגב לתגובה זומזגני תדיראן מצויינים להתקנות ותיקונים 0532870723
DSIT (אתר החברה)חברת DSIT רוצה להנפיק בבורסה בת"א; רפאל היא המחזיקה הגדולה
חברת DSIT Solutions, שבה מחזיקה רפאל ב-50%, מתכננת הנפקה ראשונית בבורסת תל אביב בשווי של 200-250 מיליון שקל לפני הכסף, עם גיוס צפוי של 50 מיליון שקל. המהלך מצטרף לגל הנפקות ביטחוניות בשוק המקומי, שנהנה מביקוש גובר על רקע המלחמה ומכירות שיא בתעשייה.
DSIT, שהוקמה לפני יותר משלושה עשורים, מתמחה במערכות מעקב תת-ימי שמזהות, מסווגות ומעקבות אחר איומים כמו צוללנים, צוללות ואוניות. מוצריה כוללים מערכות הגנה על נכסים אסטרטגיים כגון כבלי תקשורת, צינורות גז, פלטפורמות קידוח ונמלים, לצד פתרונות למלחמה נגד צוללות (ASW) ומערכות תקשורת תת-ימיות. לדוגמה, החברה סיפקה ב-2019 לאנרג'יאן מערכת אבטחה תת-ימית להגנה על מאגרי כריש ותנין מפני כלי שיט בלתי מאוישים, שכללה סונארים מתקדמים לאיתור איומים בטווחים ארוכים.
רפאל רכשה את השליטה ב-DSIT ב-2016 מ-Acorn Energy האמריקאית תמורת 15 מיליון דולר. ב-2018 הצטרפו דני סיידס ועמי וסרמן כבעלי יתרת המניות, כאשר סיידס מחזיק כיום בכ-38% ווסרמן ב-9.5%. החברה מעסיקה כ-100 עובדים, רובם בישראל, ומפעילה מרכזי פיתוח שמתמקדים בשילוב טכנולוגיות AI לזיהוי אוטומטי של איומים. בשנים האחרונות נהנתה DSIT מצמיחה, עם עלייה של 25% במכירות השנתיות בשל ביקוש גלובלי להגנה על תשתיות אנרגיה ימיות, שמגיע ל-5 מיליארד דולר בשוק העולמי. התפתחות זו נובעת מהתגברות איומים בזירה הימית, כולל התקפות על צינורות גז באירופה ומתיחות בים האדום, שמעלות את הצורך במערכות כמו סונארים פעילים שמכסים שטחים של עד 10 קילומטרים רבועים.
נשיא DSIT הוא אלי שרביט, לשעבר מפקד חיל הים. המנכ"ל שמואל פרביאש, בעל ניסיון מאלביט מערכות, מתמקד בפיתוח מערכות משולבות רחפנים תת-ימיים.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגדוראל אנרגיה מזנקת 6.4%, ניו מד ב-2.8% - עליות במדדים
התקדמות נוספת נרשמת בפיתוח מאגר הגז אפרודיטה שבמים הכלכליים של קפריסין. ניו מד ניו-מד אנרג יהש 3.07% והשותפות במאגר, שברון Chevron Corp. ושל Shell PLC , מדווחות כי אישרו יציאה לביצוע תכנון הנדסי מפורט (FEED), שלב מרכזי בדרך לקבלת החלטת השקעה סופית בפרויקט. היקף ההשקעה הכולל בתכנון ההנדסי מוערך בכ-106 מיליון דולר, כאשר חלקה של השותפות עומד על כ-32 מיליון דולר - השותפות במאגר אפרודיטה יוצאות ל-FEED בהיקף של 106 מיליון דולר, לקראת FID ב-2027
מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). חייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות. בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים. תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
זוכרים את מבצעי 90/10? מבצעים מפתים מאוד לרכישת דירה שניתנו בשלוש השנים האחרונות. ה-90/10 היה חלק ממשפחה של מבצעים כשה-80/20 היה הדומיננטי בהם. במבצעים האלו קיבלתם מתנה ענקית - הקבלן
אמר לכם, הדירה תהיה מוכנה בערך עוד 2-3 שנים, אבל אתם משלמים רק 20% עכשיו ובמסירה את היתר. "מה, אתה רציני?", "כן, הכל בשבילכם" - לזה הקבלנים לא ציפו - מבול
של ביטולי עסקאות בפתח
אלביט מערכות אלביט מערכות 2.91% עולה, נזכיר כי לפני שבוע וחצי אלביט הודיעה כי הפרלמנט היווני אישר רכישה של מערכות ארטילריה רקטיות PULS (מערכת שיגור מדויקת ואוניברסלית) בהחלטה שנועדה לחזק את יכולות ההגנה של יוון מול ההתעצמות מצד טורקיה. אר פי אופטיקל אר פי אופטיקל -2.46% יורדת לעומתה. ארקין אופורטיוניטי של משה ארקין חדלה להיות בעלת עניין בחברה, אחרי שביצעה חלוקה בעין של מניות החברה שהוחזקו על ידה. המניות חולקו לצדדים שלישיים, שנכנסו בנעליים של ארקין כשהמהלך קורה אחרי זינוק של כ-190% מאז ההנפקה של אר פי אופטיקל ביוני האחרון.
- ראלי בת"א: טבע עלתה 2.6%, הבנקים עלו 1.4%, הייפר ועל בד זינקו 16%
- המדדים עלו ב-0.5%, בזק זינקה 5%, ארית נפלה 5.3%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הלילה תיכנס לתוקף הרחבת הפטור ממע"מ ביבוא אישי, כשהתקרה תוכפל מ-75 דולר ל-150 דולר. בשביל הצרכנים זה אומר יותר הזמנות מחו"ל שלא יחויבו במע"מ, ובעיקר הרחבה של טווח המוצרים שבהם הקנייה מעבר לים הופכת לכדאית. באוצר מציגים את המהלך הזה כחלק מהמאבק ביוקר המחיה, דרך חיזוק התחרות והפעלת לחץ מחירים על השוק המקומי, בעיקר בענפי האופנה ומוצרי הצריכה, אם כי מבחינת הרשתות התמונה מורכבת יותר. אלו פועלות תחת עלויות קבועות גבוהות, ארנונה, חשמל, שכר עבודה, מע"מ ומסים נוספים, ומתקשות להפחית מחירים בלי לפגוע בשולי הרווח. מולן עומדים אתרי מסחר מחו"ל שפועלים בלי רוב הנטל הזה, נהנים מהיקפי פעילות רחבים ומקהל גלובלי, ומצליחים להציע מחירים נמוכים יותר גם בלי שינוי מהותי בתמחור.
