אילקס צמחה ב-4% להכנסות של 310 מ'; הרווח התפעולי עלה 76%

הגידול ברווח התפעולי הושפע גם מהרווח הגולמי, ששיעורו מההנסות עלה מ-31% ל-46%. הרווח הנקי הסתכם ב-84 מ' ש'. פעילות בדיקות הקורונה פרחה בעוד הירידה בתחלואה הקשה כמעט והעלימה את מכירות המנשמים; גם מכירות הציוד הרפואי קטנו
תומר אמן | (2)
נושאים בכתבה אילקס מדיקל

קבוצת המכשור הרפואי אילקס מדיקל 0%  מדווחת על הכנסות של כ-310 מיליון שקל בתקופת הדוח לעומת 297.5 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד, עליה של כ-4%. שיעור הרווחיות הגולמית עלה ל-45.7% מ-30.9% וכך הרווח הגולמי עלה ב-54% מסכום של כ-91.8 מיליון שקל אז לכ-142 מיליון שקל הפעם.

הדבר השפיע לחיוב גם על הרווח התפעולי שעלה ב-76% ל-106.9 מיליון שקל לעומת 60.6 מיליון שקל אשתקד. ה-EBITDA המאוחד גדל ב-72% לסכום של 118.1 מיליון שקל לעומת 68.6 מיליון בתקופה המקבילה. 

במגזר הדיאגנוסטיקה ההכנסות ברבעון עלו בכ-78% והסתכמו בכ-229.1 מיליון שקל לעומת כ-128.7 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. הגידול נובע מפעילות בדיקות הקורונה. הרווח הגולמי הסתכם בכ-121.9 מיליון שקל לעומת כ-42.6 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. העליה נובעת בעיקר משוני בתמהיל המכירות ומפעילות מעבדת הקורונה.

הרווח התפעולי (לא כולל הכנסות אחרות) גדל ברבעון והסתכם בכ-105.2 מיליון שקל לעומת כ-28.1 מיליון שקל אשתקד. ה-EBITDA ברבעון גדל פי 3.5 והסתכם בכ-110.6 מיליון שקל לעומת כ-31.6 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.

במדטכניקה (מגזר הציוד הרפואי) ההכנסות ברבעון הסתכמו בכ-76.4 מיליון שקל לעומת כ-129.5 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. הקיטון נובע מהשפעת מגפת הקורונה על המכירות. הרווח הגולמי הסתכם בכ-18.1 מיליון שקל לעומת כ-28.2 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. שיעור הרווח הגולמי עמד על 23.7% לעומת 21.8% אשתקד. הרווח התפעולי (לא כולל הכנסות אחרות) הסתכם ברבעון בכ-2.8 מיליון שקל לעומת כ-14 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. ה-EBITDA ברבעון הסתכם בכ-7.8 מיליון שקל, לעומת כ-18.7 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.

 

בפלייט (מגזר מכשירי הנשמה) ההכנסות ברבעון הסתכמו בכ-3.9 מיליון שקל לעומת כ-38.3 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. הירידה נובעת מביקוש גבוה למנשמים בתקופה המקבילה אשתקד כתוצאה ממגפת הקורונה. הרווח הגולמי ברבעון הסתכם בכ-1.6 מיליון שקל לעומת כ-20.7 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. שיעור הרווח הגולמי עמד על 42.0% לעומת 54.0% ברבעון המקביל אשתקד. החברה מדווחת על הפסד תפעולי של כ-0.5 מיליון שקל לעומת רווח תפעולי של כ-18.1 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.

 

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    נחמן 23/11/2021 00:11
    הגב לתגובה זו
    או שמחר. בוקר היצרנים יכולים לאמר להם שנגמרה החגיגה והם מתחילים למכור ישירות בישראל?????
  • 1.
    LED 22/11/2021 15:27
    הגב לתגובה זו
    שווי 1.4 מליארד מכירות לרבעון של 310 מליון, רווח של 84 מ' ברבעון זה כמו 320 מליון לשנה נעגל למטה מכפיל PE 5 לא הגיוני, ויש לה מזומנים בקופה כ 200 מליון. הבעלים מחזיק כ 57% מהחברה. והכי משמח שהחברה מתחילה להשקיע בחברות סטארט אפ. תמשיכו עם החדשות הטובות. נ.ב עוד כ 190 מ' שח של מזומנים בקופה!
חי גאליס מנכל ביג
צילום: שלומי יוסף
דוחות

ההימור של ביג השתלם: 100% תפוסה בישראל, 99% באירופה והכנסות של 1.29 מיליארד שקל במחצית

כשהמתחרות חיפשו הרפתקאות באונליין - ביג התמקדה בנדל״ן, באוויר הפתוח ובלהביא את חווית השופינג מחו״ל לישראלים - התוצאות לרבעון השני מתחילות להתכתב: ההכנסות עלו בכ-18.4% לכ-662 מיליון שקל, ה-NOI עלה ב17% לכ-493 מיליון שקל וה-FFO עלה בכ-17.3% לכ-264 מיליון שקל; תחלק 200 מיליון שקל דיבידנד

מנדי הניג |
נושאים בכתבה ביג דוחות כספיים

לפני בערך כארבעה עשורים, כשקניון איילון ברמת גן פתח את שעריו, שוק הקמעונאות הישראלי נכנס לעידן חדש. הרחובות הראשיים שאירחו עד אז את רוב המסחר כמו רחוב דיזינגוף ואלנבי בתל אביב, הדר בחיפה או אחוזה ברעננה הם פינו את המקום למרכזי הקניות הממוזגים. בנינים מחופי זכוכית, עם שפע של חניה ובעיקר מזגן טוב הצליחו לשנות את סגנון הצריכה הישראלי - כמו גם הגלובלי. מאז ועד היום נבנו בישראל כ-300 מרכזי קניות, מהם עשרות קניוני ענק של עזריאלי ומליסרון. אבל בתחילת השנה נכנסה לשוק שחקנית שהצליחה, שוב, לערער את היסודות - ביג פאשן גלילות.

הפתיחה של המתחם החדש, המשתרע על 40 אלף מ"ר שטחי מסחר ועוד 75 אלף מ"ר משרדים, לוותה באירוע מתוקשר שהפך עד מהרה לרעידת אדמה בענף. כבר בחודש הראשון לפעילות, בין סוף פברואר לסוף מרץ, ביקרו בו מעל 1.5 מיליון איש, והפדיונות הסתכמו בכ־157 מיליון שקל. המספרים האלו לא רק שעקפו בהרבה את התחזיות, אלא גם פגעו בקניונים מתחרים, לפי הדיווחים של רשתות האופנה, קניון רמת אביב וקניון שבעת הכוכבים ספגו ירידה דו-ספרתית בפדיונות, ואפילו קניוני איילון, רננים ועיר ימים רשמו ירידה של 7%-10%. הישראלים הצביעו ברגליים וביג סלקה את הפדיונות. אמנם, הפגיעה בפדיונות של המרכזים הסמוכים הייתה בסמוך להתלהבות הראשונית אבל אחרי גל המבקרים בחודשי הפתיחה, הפדיונות במרכזים הסמוכים התאזנו. 

סוד ההצלחה של ביג גלילות נמצא בכמה מרכיבים: הקונספט של חנויות שפתוחות ל״כיפת השמיים״, ריכוז של חנויות דגל ענקיות ובראשן זארה עם סניף כפול בגודלו מהקניונים האחרים - סניף שמוגדר כאחד מהגדולים במזרח התיכון, לצד מותגים בינלאומיים כמו טומי הילפיגר וראלף לורן. במתחם לא רק מגיעים לשופינג אלא גם אוכלים - מתחמי הסעדה מרווחים עם מסעדות מוכרות וותיקות, ובשביל הרכב יש  כ־4,000 מקומות לחנות אותו. החניה היא בחינם, בניגוד לקניונים אחרים שבהם החניה בתשלום מהשעה הראשונה. התוצאה היא חוויית קנייה שמרגישה להרבה מבקרים כמו ״טיול בחו"ל״. עם זאת, צריכים להוסיף כי עומסי החום של יולי-אוגוסט הם אתגר משמעותי עבור הקונספט, בשונה ממרכזי הקניות הממוזגים, כאן צריכים לקפוץ ״ממזגן למזגן״ כשהשדרות המרכזיות בין החניות פתוחות ומפגישות את הקניין עם השרב הקייצי.

ההצלחה של גלילות התרחשה דווקא בתקופה שבה נדמה היה שמרכזי הקניות מתמודדים עם איום ממשי מצד המסחר המקוון. עוד מהקורונה התחיל סחף של רכישות אונליין, ועזריאלי ומליסרון השקיעו מאות מיליונים בפלטפורמות דיגיטליות משלהן, השקעות שגררו גם סגירת פעיליות. לעומתן ביג, המשיכה להתרכז בנדל"ן ובחוויית הלקוח. היא נשארה נאמנה לחווית הקניה והאמינה שהישראלים ימשיכו להגרר למרכזי הקניות. ביג לא נכנסה להרפתקה הדיגיטלית, ועכשיו נראה שהאסטרטגיה הזו משתלמת לה. המתחמים מלאים, הפדיונות בעלייה, והחברה חוסכת את ההפסדים הכבדים של המתחרות.

במקביל להצלחה המסחרית, גם המניה של ביג - ביג 0%  - נהנית מהמומנטום. מתחילת השנה היא הוסיפה 20% וב-12 החודשים האחרונים זינקה כ-66% לשווי שוק של שמתקרב ל־16 מיליארד שקל, מכפיל הרווח של ביג נראה די מיייצג ענפית ועומד על 9.23, מה שגם מגלם את הציפיות להמשך צמיחה מצד המשקיעים.

יניב פגוט סמנכל המסחר בבורסת תא _ צילום ניקי וסטהפליניב פגוט סמנכל המסחר בבורסת תא _ צילום ניקי וסטהפל

בהתאם לסטנדרטים הבינלאומיים: בורסת ת"א מרחיבה את היצע מדדי המניות

מגזרי הבנקים והביטוח מקבלים מדדים בגרסת משקל שווה; יניב פגוט, סמנכ"ל המסחר של הבורסה לני"ע: "השקת מדדים חדשים הינה מהלך משמעותי עבור שוק ההון הישראלי, הצמא למוצרים חדשים ולהגברת התחרות"

תמיר חכמוף |

 הבורסה לניירות ערך בתל אביב מרחיבה את היצע מוצרי ההשקעה ומודיעה על השקתם של שני מדדי מניות חדשים ממשפחת מדדי המשקל השווה. המדדים הינם: מדד ת"א בנקים-5 משקל שווה ומדד ת"א-בנקים וביטוח משקל שווה. השקת המדדים החדשים נועדה לספק לציבור המשקיעים מגוון רחב יותר של מוצרי השקעה, להגביר את התחרותיות בשוק ההון ולהגדיל את הנזילות והסחירות בבורסה. המדדים בגרסת משקל שווה מאפשרים למשקיע פיזור רחב יותר בין ניירות המדד ובכך ניתן להקטין את הסיכון מריכוזיות של מניות ספציפיות.

 שני המדדים החדשים מצטרפים לרשימת מדדי המשקל השווה הוותיקים בבורסה, הכוללת את ת"א-125 משקל שווה, ת"א-90 מודל רווחיות משקל שווה, ת"א-SME60 מודל רווחיות משקל שווה ומדד תל דיב, שאף הוא מחושב בפורמט משקל שווה.

מדדי משקל שווה הם מדדים שהמניות הנכללות בהם מקבלות משקל אחיד. הרחבת מדדי המשקל השווה בתחומי הבנקים והביטוח מתבצעת לאור העניין הרב שמגלים המשקיעים במדדים הקיימים בתחומים אלה. מדדי המניות, ת"א-בנקים ות"א-ביטוח, נמנים ברשימת חמשת המדדים המובילים של הבורסה מבחינת היקף הנכסים המנוהלים, יחד עם מדדי הדגל ת"א-35, ת"א-125 ות"א-90. במדד ת"א-ביטוח מנוהלים כיום בשוק כ-3 מיליארד שקל, ובמדד ת"א-בנקים מנוהלים כ-2 מיליארד שקל.

הבורסה מיישרת קו עם השקת גרסאות מדדי משקל שווה למדדים מובילים בעולם, כדוגמא מדד S&P 500 Equal Weight, שורה של מדדי Russell Equal Weight ומדדים רבים אחרים.

יניב פגוט, סמנכ"ל מחלקת מסחר, נגזרים ומדדים בבורסה, מציין כי "השקת מדדים חדשים הינה מהלך משמעותי עבור שוק ההון הישראלי, הצמא למוצרים חדשים ולהגברת התחרות. פיתוח מדדים חדשים מאפשר ליצרני המוצרים העוקבים להציע לציבור מגוון רחב ואיכותי יותר של מוצרי השקעה פאסיביים. בורסה חזקה ויעילה נחשבת כאינטרס לאומי והגדלת הפעילות בה תורמת לחיזוק הכלכלה הישראלית, במיוחד בעת הנוכחית. נכון להיום, שוק הקרנות עוקבות מדדים עומד על כ-300 מיליארד שקל, מתוכם כ- 120 מיליארד ש"ח עוקבים אחר מדדי הבורסה".