צביקה שווימר אלקטרה צריכה
צילום: יח"צ
דוחות

אלקטרה צריכה: צמיחה של 110% בהכנסות - 1.56 מיליארד שקל

החברה הציגה שיפור בכל הפרמטרים הודות לאיחוד תוצאותיהן של יינות ביתן אופיס דיוטי וסער יזמות, אשר חיפו על קיטון במכירות במגזר מוצרי צריכה חשמליים, סחר מותגים, מיזוג אוויר בישראל וקמעונאות חשמל
איתן גרסטנפלד |

חברת אלקטרה צריכה 0.63%  מפרסמת את תוצאותיה לרבעון השלישי של 2021, ומציגה שיפור הן בשורה העליונה והן בשורה התחתונה. הכנסות החברה צמחו ב-110%, לצד עלייה של 47% ברווח הנקי מפעולות נמשכות, שעמד על כ-36 מיליון שקל. בתוך כך, רושמת החברה שיפור גם בשיעורי הרווחיות הגולמית והתפעולית כתוצאה מאיחוד תוצאות יינות ביתן אופיס דיוטי וסער יזמות. 

 

הכנסות החברה ברבעון השלישי, עמדו על כ-1.56 מיליארד שקל, צמיחה של כ-110% לעומת כ-741.2 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. הגידול בהכנסות מיוחס לאיחוד תוצאות יינות ביתן, אופיס דיוטי וסער יזמות, בסך של כ-830 מיליון שקל. זאת אל מול קיטון במכירות במגזר מוצרי צריכה חשמליים, כתוצאה ממכירת חברה נכדה בצרפת, וקיטון בתחומים של  סחר מותגים, מיזוג אוויר  בישראל וקמעונאות חשמל בעקבות עיתוי חגי תשרי.

 

בשורה התחתונה, מדווחת החברה על רווח נקי של כ-61.1 מיליון שקל, לעומת רווח נקי של כ-219.1 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. הקיטון ברווח מיוחס לעובדה שברבעון המקביל אשתקד הכירה החברה רווח בסך של כ-177.7 ממכירת חברת גולן טלקום. הרווח הנקי מפעילויות נמשכות, עמד על כ-61.1 מיליון שקל, גידול של כ-47% לעומת כ-41.5 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.

ה-EBITDA של החברה הוכפל לכ-147 מיליון שקל, לעומת כ-71 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.

שיפור ברווחיות הגולמית והתפעולית

הרווח הגולמי ברבעון, עמד על כ-445.3 מיליון שקל (כ-28.6% מההכנסות), עליה של כ-140%, לעומת כ-184.3 מיליון שקל (כ-24.9% מההכנסות) ברבעון המקביל אשתקד. איחוד תוצאותיהן של החברות הנרכשות תרם כ-270 מיליון שקל לרווח הגולמי. העלייה בשיעור הרווח הגולמי נבעה מהרווחיות הגולמית של הפעילויות החדשות שאוחדו לראשונה בתקופת הדוח.

 

הרווח התפעולי, עלה בכ-41% ועמד על כ-76.1 מיליון שקל, לעומת כ-53.9 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. איחוד תוצאותיהן של החברות הנרכשות תרם כ-35.7 מיליון שקל לרווח התפעולי, כשהגידול ברווח התפעולי נבע בעיקר מהגידול ברווח הגולמי.

תוצאות לפי מגזר

במגזר מוצרי צריכה חשמליים, המכירות  הסתכמו בכ-320 מיליון שקל, לעומת כ-349.9 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. הקיטון נבע ממכירה בתחילת הרבעון השני של 2021 של החברה הנכדה בצרפת שפעלה בתחום המזגנים. הרווח במגזר זה, הסתכם בכ-31.6 מיליון שקל (כ-9.9% מהמכירות במגזר), לעומת כ-34.3 מיליון שקל (כ-9.8% מהכנסות המגזר) ברבעון המקביל אשתקד.

 

במגזר קמעונאות חשמל, במסגרתו מפעילה החברה את הרשתות מחסני חשמל ושקם אלקטריק, עלו המכירות ברבעון בכ-8.3% ועמדו על כ-471.4 מיליון שקל לעומת כ-435.3 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. הגידול נבע מפתיחת סניפים חדשים ומכניסתה של החברה להפעלת חנות בדיוטי פרי ברבעון השני של שנת 2021. הרווח המגזרי הסתכם בכ-24.8 מיליון שקל (כ-5.3% מהמכירות במגזר), לעומת כ-28.4 מיליון שקל (כ-6.5% מהמכירות במגזר).

קיראו עוד ב"שוק ההון"

במגזר קמעונאות מזון, מפעילה החברה את קבוצת יינות ביתן ומאחדת אותה לראשונה בתוצאותיה הכספיות, מחזור המכירות הסתכם בכ-760 מיליון שקל והרווח המגזרי עמד על כ-31.3 מיליון שקל.

 

במגזר נדל"ן להשקעה, נרשמו ברבעון השלישי הכנסות בסך של כ-3 מיליון שקל ורווח מגזרי בסך של כ-1.4 מיליון שקל.

צביקה שווימר, מנכ"ל אלקטרה צריכה: "במהלך הרבעון המשכנו לפעול באינטנסיביות לחיזוק ולהרחבת מעמדה של אלקטרה מוצרי צריכה כחברה מובילה בתחום הצרכנות והקמעונאות בישראל, כחברה יעילה, גמישה, בעלת יתרונות רבים לגודל, הממוקדת בתחומי פעילותה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
טבע תרופות
צילום: סיון פרג'

אופנהיימר: אפסייד של 30% בטבע

בבית ההשקעות אופנהיימר מציינים לחיוב את השיפור בכל חטיבות הפעילות של חברת התרופות, את העלאת התחזיות להכנסות מאוסטדו ויוזדי, והתקדמות בפיתוח מולקולת ה-TL1A; מחיר היעד למניה על 30 דולר עם המלצת "תשואת יתר"

מנדי הניג |
נושאים בכתבה טבע אופנהיימר

אופנהיימר מפרסמים סקירה חיובית על טבע טבע -2.09%   בעקבות דוחות הרבעון השלישי, שבהם הציגה החברה הכנסות של 4.5 מיליארד דולר - עלייה של 3% מהתקופה המקבילה וגבוהה מהצפי שעמד על 4.34 מיליארד דולר. 

כל חטיבות הפעילות - הגנריקה, הביוסימילרס ותרופות המקור - הראו שיפור בתוצאות, וטבע העלתה את התחזיות השנתיות שלה. בבית ההשקעות אופנהיימר משאירים את המלצת ה-Outperform ומחיר היעד על 30 דולר למניה, כשהם מתבססים על מכפיל 6.7 לרווח התפעולי המתואם של 2026.


צמיחה בכל החטיבות

בחטיבת הגנריקה נרשמה צמיחה של 2% בהכנסות, ל-2.58 מיליארד דולר, מעל תחזית השוק שעמדה על 2.41 מיליארד דולר. בארה"ב בלטה עלייה של 7% (במונחי מטבע מקומי), שהובילה להכנסות של 1.18 מיליארד דולר, בעוד שבאירופה נרשמה ירידה של 5% עקב בסיס השוואה גבוה. שאר העולם הציג צמיחה מתונה של 3%. תחת אותה חטיבה משולבות גם תרופות הביוסימילרס, שמהן כבר הושקו 10 תרופות, ועוד שש צפויות עד סוף 2027. אופנהיימר מציין כי השקת התרופות באירופה ב-2027 צפויה להאיץ את קצב הצמיחה בתחום, כאשר התחזית להכנסות נותרת על 800 מיליון דולר.

בחטיבת תרופות המקור הממוסחרות בלטה צמיחה משמעותית באוסטדו (Austedo) - עלייה של 38% ל-618 מיליון דולר. גם יוזדי (Uzedy) הציגה צמיחה של 24% ל-43 מיליון דולר, ואג’ובי (Ajovy) עלתה ב-19% ל-168 מיליון דולר. טבע מאשררת את תחזית ההכנסות לאוסטדו לשנת 2027 - 2.5 מיליארד דולר - וצופה כי לאחר חדירה לשוק האירופי היא תגיע להכנסות שיא של כ-3 מיליארד דולר. בהתאם לכך, החברה העלתה את התחזית השנתית ל-2025 ל-2.05-2.15 מיליארד דולר. גם יוזדי מתקדמת בקצב מהיר מהצפי - עם תחזית מעודכנת של 190-200 מיליון דולר השנה, לעומת 150 מיליון בתחזית הקודמת. שתי התרופות, יחד עם האולנזפין שצפויה להגיע לשוק ב-2026, מוערכות לייצר בשיאן בין 1.5 ל-2 מיליארד דולר.

בצד של הפיתוח, טבע מתכננת להגיש את זריקת האולנזפין (לטיפול בסכיזופרניה) ל-FDA עד סוף 2025, עם צפי למכירות מ-2026 והכנסות של עד 1.5 מיליארד דולר. מולקולת ה-TL1A, שמפותחת יחד עם סנופי, מתקדמת כמתוכנן, והחברה צופה לקבל בגינה תשלום ראשון של 250 מיליון דולר ברבעון הרביעי של השנה ועוד 250 מיליון נוספים ברבעון הראשון של 2026. בטווח הארוך מעריכה טבע כי מדובר בפוטנציאל הכנסות של 2-5 מיליארד דולר, לא כולל אינדיקציות נוספות.

חיים כצמן, מייסד ומנכ”ל קבוצת ג’י סיטי צילום:שלומי יוסףחיים כצמן, מייסד ומנכ”ל קבוצת ג’י סיטי צילום:שלומי יוסף

ג'י סיטי ממשיכה לצנוח, האג"ח בתשואה של 10%

ג’י סיטי הגדילה את אחזקתה בחברת הבת סיטיקון למעל 50% ותידרש כעת להגיש הצעת רכש מלאה למניות המיעוט, מהלך שעשוי להגיע להיקף של 1.4 מיליארד שקל; במעלות מזהירים כי המינוף עלול לטפס מה שמעורר חשש שהמהלך יכביד על התזרים, והתגובה מורגשת במניה ובאגרות החוב של החברה

תמיר חכמוף |

ג’י סיטי ג'י סיטי -10.83%  , חברת הנדל״ן המניב בשליטת חיים כצמן, הפתיעה את השוק בשבוע שעבר. החברה רכשה 7.7% נוספים ממניות סיטיקון בעסקה מחוץ לבורסה במחיר של 4 אירו למניה,  פרמיה של כ-36% על מחיר השוק (כ-2.95 אירו ערב ההודעה), שפל אליו הגיעה סיטיקון לאחר פרסום הדוחות האחרונים. בעקבות העסקה עלתה אחזקתה של ג’י סיטי ל-57.4%, ובשל כך היא מחויבת לפי החוק הפיני להגיש הצעת רכש מלאה לכלל מניות המיעוט באותו מחיר.

בהיענות מלאה, מדובר בעסקה שעשויה להגיע להיקף של 312 מיליון אירו (כ-1.4 מיליארד שקל). ג’י סיטי ציינה כי רכשה את המניות ממקורותיה העצמיים, אך מנהלת מו״מ לקבלת קו אשראי בנקאי של עד 195 מיליון אירו למימון יתרת הרכישה. לטענת החברה, המהלך צפוי לתרום להונה העצמי בכ-171 מיליון שקל ולשפר את ה-FFO"עם השפעה זניחה על המינוףג'י סיטי רוכשת מניות סיטיקון בפרמיה, תגיש הצעת רכש לכלל המניות.

מניית סיטיקון נסחרת מאז ההודעה סביב הרף של 4 אירו, קצת מתחת למחיר ההצעה. זה סימן לכך שהשוק צופה שהצעת הרכש תתקבל (אילו הייתה נסחרת מעל 4 אירו, זו הייתה אינדיקציה לציפייה לפרמיה נוספת).כאן כבר עולה השאלה: למה דווקא 4 אירו? אם הכוונה הייתה להגיש הצעה "נדיבה" שתזכה להיענות, אפשר היה תאורטית להתייצב גם ב-3.5 אירו, פרמיה נאה על מחיר שוק שצלל מתחת ל-3 אירו ערב המהלך. בסביבת השוק עלתה השערה לפיה ג’י סיטי התחייבה מראש לרכישה מגוף מוסדי במחיר של 4 אירו במקרה ומחיר המניה ירדת מתחת ל-3. בעוד אין עדויות לדבר שכזה, התזמון של העסקה והמחיר שקפץ לגובה שאינו נדרש כדי "לשכנע" את השוק מציפים את סימן השאלה. בין אם נכון ובין אם לא, החברה נגררה להצעת רכש מלאה באותו מחיר מינימלי הודות לחוק הפיני.

מה המספרים מספרים

מול ההצעה המחייבת הזו הציגה ג’י סיטי את הסיפור הפיננסי: היא קונה מניות של סיטיקון בפרמיה על מחיר השוק אבל בדיסקאונט עמוק על ההון העצמי ("על הנייר”), ולכן רשאית לטעון לעלייה בהון בזכות רכישה זולה ביחס לשווי בספרים. השוק קנה בהתחלה את הסיפור, כאשר ביום ההודעה מניית ג’י סיטי עלתה משום שהאחזקה הסחירה בסיטיקון מוערכת כעת במחיר גבוה משמעותית ממחיר השוק שקדם לעסקה. אבל בתוך ימים ספורים הגיע תיקון חד: מעלות (S&P) הכניסה את הדירוג למעקב (CreditWatch)  עם השלכות שליליות, והבהירה שבתרחיש של היענות רחבה להצעת הרכש המינוף עלול לטפס לטווח 70%-75%. במידה ותהיה ירידת ערך שיכולה להגיע הן משווי החזקה של נכסים אחרים והן מהתחזקות השקל מול נכסים בחו"ל, המינוף אף עשוי לחצות את רמת ה-80%, רמות שלא נראו מאז החלה החברה לממש נכסים. בשוק האשראי זו כבר אינדיקציה לשחיקה בפרופיל הפיננסי. בתגובה, המניה מחקה את העליות ונפלה מתחת למחיר שלפני ההודעה, ובאג"ח בלטה הירידה בסדרה יד' לדוגמא שאינה מובטחת, אות לאפשרות שהמשקיעים מפנימים סיכוני תזרים, גידול מהיר בחוב, ואף תרחיש שבו ערך הנכסים האפקטיבי בשוק נמוך מסך ההתחייבויות.

כאן נכנסת לתמונה סוגיית המימון. לצד ההצהרה על "השפעה זניחה על המינוף", ג’י סיטי עצמה דיווחה כי היא מנהלת מו״מ לקבלת הלוואה בנקאית של עד 195 מיליון אירו למימון הרכישה והצעת הרכש. בשונה מגיוס אג"ח, מימון בנקאי דורש בטוחות נוקשות יותר: שעבודים על נכסים ובדיקות תזרים צמודות. עצם הפנייה למימון כזה מראה שהעסקה לא בהכרח נטולת סיכון. זו גם הסיבה שהאג"חים הגיבו בירידות , כאשר המשקיעים מבינים שהבנק יקבל קדימות עליהם, והחשש מגידול במינוף הופך למוחשי.