רונן גינזבורג מנכל דניה סיבוס
צילום: רמי חכם
דוחות

דניה: ההכנסות עלו ב-7% למיליארד ש'; ה-EBITDA צמחה עוד יותר ב-31%

ההכנסות גדלו ב-7% לעומת הרבעון המקביל, לרמה של מיליארד שקל; ה-EBITDA צמח ב-31% ל-49 מיליון שקל לעומת הרבעון המקביל
סתיו קורן | (1)
נושאים בכתבה דניה סיבוס

חברת הבניה והתשתיות דניה סיבוס 0.86%  מדווחת על תוצאות טובות לרבעון השלישי, ההכנסות עלו למיליארד שקל, גידול של כ-7% בהשוואה להכנסות ברבעון המקביל אשתקד. לדברי החברה, הגידול בהכנסות נובע בין היתר מתחילת ההכרה בהכנסות בפרויקט 'עיר היין' באשקלון ומגידול בהכנסות מפרויקטי תשתיות.

ה-EBITDA צמח בשיעור גבוה מההכנסות, הוא נאמד ב-49 מיליון שקל, גידול של כ-31% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד. מתחילת 2021 עלה ה-EBITDA  לרמה של 144 מיליון שקל, וזאת לעומת רמה של 102 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד.

 

הרווח הנקי עמד על 30.2 מיליון שקל, לעומת רווח נקי של 29 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. רווח זה כולל רווח מפעילות נפסקת בסך 81 מיליון שקלים, שנבע מהפרדת אפריקה ישראל מגורים מהחברה במהלך הרבעון הראשון, והפיכתה לחברה-אחות.

דיבידנד: דירקטוריון החברה החליט על חלוקת דיבידנד בהיקף של 30 מיליון שקל לבעלי המניות; מתחילת 2021 מסתכמת היקף חלוקת הרווחים לבעלי המניות בכ-90 מיליון שקל. 

ההון העצמי של החברה הסתכם בכ-624 מיליון שקל. במהלך חודש פברואר 2021, החברה גייסה החברה 141 מיליון שקל, במסגרת הנפקת מניותיה בבורסה.

צבר ההזמנות של החברה הסתכם ב-11.7 מיליארד שקל (כולל חברות כלולות). זאת לעומת צבר הזמנות של 8.6 מיליארד שקל ברבעון המקביל אשתקד, וכ-10.7 מיליארד שקל ברבעון הקודם.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    אבזם 10/11/2021 15:19
    הגב לתגובה זו
    המניה כמעט לא זזה לעומת חברות בנות. יש סיבה?
מסחר בזמן אמת – קרדיט: AIמסחר בזמן אמת – קרדיט: AI

מחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל החלטה על רכישת מניה?

מחקרים אקדמיים מ-2024-2025 חושפים את הנתונים המדויקים על הטעויות שעולות למשקיעים בהון



מנדי הניג |

משקיעים פרטיים מקדישים בממוצע שש דקות בלבד למחקר לפני רכישת מניה, כך עולה ממחקר של NYU Stern ו-NBER. התוצאה: תשואה ממוצעת של 16.5% ב-2024, לעומת 25% של מדד S&P 500. הפער הזה, שמייצג אובדן של אלפי דולרים לכל משקיע, נובע מדפוסים פסיכולוגיים שתועדו במחקרים אקדמיים רבים בשנים האחרונות. 

בנג'מין גראהם, שנחשב לאבי ההשקעות הערכיות, כתב ב"המשקיע הנבון": "הבעיה העיקרית של המשקיע,  ואפילו האויב הגדול ביותר שלו, היא ככל הנראה הוא עצמו". המחקרים החדשים מספקים בסיס אמפירי לאמירה הזו.

מדד הפחד כמנבא תשואות

במחקר שפורסם בנובמבר 2024 ב-Finance Research Letters, בחנו החוקרים פארל ואוקונור (Farrell & O'Connor) את מדד ה-Fear and Greed של CNN כמנבא תשואות. המחקר השתמש בנתונים מ-2011 עד 2024 ויישם מבחני סיבתיות כדי לבדוק האם רגשות משקיעים יכולים לחזות תנועות שוק.

הממצאים היו מובהקים: המדד חוזה תשואות של מדדי S&P 500, נאסד"ק וראסל 3000 ברמת מובהקות של 1%. יתרה מכך, מדד הפחד היה טוב יותר ממדד ה-VIX, מדד התנודתיות המסורתי, כמנבא של תשואות מניות.

פארל ואוקונור מציינים ממצא נוסף: יכולת החיזוי של המדד משתנה לאורך זמן. הכוח המנבא היה חזק יותר בתקופה שלפני 2014, אך נחלש בשנים האחרונות. הסבר אפשרי: השווקים מתאימים את עצמם בהדרגה למידע פסיכולוגי, לפחד ולגרידיות, כך שאנומליות נוטות להיחלש ככל שהן מתגלות.

זהב נפט ותבואה - גיוון סל מניות. קרדיט: נוצר עם AIזהב נפט ותבואה - גיוון סל מניות. קרדיט: נוצר עם AI

תיק ההשקעות שלכם צריך להיות גם בסחורות? התשובה של גולדמן סאקס

מחקרים מראים שבכל תקופה שבה מניות ואג"ח נשחקו ריאלית הסחורות סיפקו תשואה חיובית; אם ככה איזה משקל מומלץ להקדיש בתיק לסחורת כדי לצמצם את התנודתיות אבל לא להכביד על התשואה?
ליאור דנקנר |

מחקר שביצעו בגולדמן סאקס בחן נתונים היסטוריים רחבים וגילה תוצאה די עקבית. בכל התקופות שבהן מניות ואג"ח רשמו ירידה ריאלית, סל סחורות רחב נתן תשואה חיובית. הממצא הזה חזר על עצמו לאורך עשרות שנים, ומציב את הסחורות לא כמרכיב שולי או אקזוטי בתיק, אלא החזקה לגיטימית שמאחוריה העלות האמיתית של חומרי הגלם. בתקופות של אינפלציה גבוהה, מתחים גיאופוליטיים (כמו שחווינו בעוצמה לאורך השנה האחרונה), הסחורות תפקדו כמרכיב דפנסיבי, והם מקור לפיזור נוסף שצריכים לשקול כשבונים תיק.

אחרי שמסכימים בעניין הזה השאלה הופכת להיות גם פרקטית - כמה מקום קטגוריית ה"סחורות" צריכה לקבל. הניתוחים של מורגן סטנלי, CFA ופרמטריק נעים על אותו אזור: חשיפה של כ-10% לסחורות מפחיתה את התנודתיות של התיק ומשפרת את היציבות שלו בלי לשנות מהותית את התשואה השנתית הממוצעת.

כמובן שצריכים להתייחס גם לאילו סחורות נכנסות לתיק, מה המשקל של אנרגיה מול מתכות בסיסיות, ומה רמת הקשר בין כל אחד מהקבוצות לתנאי המאקרו ולסיכונים שאנחנו מוכנים "לסבול" כמשקיעים.

למה בכלל סחורות? איך הן מתנהגות כשמחירים עולים

סחורות משחקות לפי חוקים קצת אחרים. מניות ואג"ח תלויים ברווחיות של חברות, בציפיות צמיחה ובריבית. סחורות מסתכלות יותר "על הרצפה": כמה נפט מוציאים מהאדמה, כמה תבואה נקצרת, כמה מתכת נכרתת.

כשהאינפלציה מתגברת, חומרי הגלם בדרך כלל מתייקרים יחד איתה. לכן סחורות נתפסות כסוג של ביטוח על יוקר המחיה ועל כוח הקנייה של הכסף.