"לבנקים לוקח לעתים שנה לממן קבוצות בעלי קרקע. בברקת זה 3 חודשים"
"כחלק מהראלי בשוק הנדל"ן אנו עדים לכך שיזמים משתגעים עם התמחור שהם מציעים בחלק מהמכרזים. אלה מחירים שלהבנתי מנותקים מכל פרופרוציה השווי הריאלי של הקרקעות. עובדתית, אחרי שהם עושים את זה הפרויקטים מוקמים, וזה הרבה בזכות עלייה סדירה של ענף הנדל"ן בכלל ונדל"ן למגורים בפרט. הרבה יזמים, נוכח היעדר פרסום מכרזים נרחב או היצע, פשוט מתפתים לגשת למכרזים עם הצעות מופקעות. זה מעלה את השוק חד משמעתית והסיכון ליפול עולה". את כל זה אומר מי שבעצמו מעמיד מימון ליזמים, לאו דווקא אלה אליהם הוא מתייחס: עדי גזית (38), מנכ"ל חברת המימון החוץ בנקאי ברקת -1.33% שהונפקה באחרונה, שמספר עתה בראיון לביזפורטל על פעילות החברה והנישה שלה בתוך ג'ונגל הנדל"ן.
כאמור, גם מול יזמים פועלת ברקת, שתיק ההלוואות הפתוחות שלה בסוף הרבעון השני עמד על 220 מיליון שקל (138 מיליון שקל נוספים הם התחייבויות שטרם הועמדו וממתינות להתקדמות ביצוע בחלק מהפרויקטים). מבחינת היקף ההלוואות כמחצית הסכום הן הלוואות ליזמים, ואולם מבחינת מספר הפרויקטים, מדובר בשליש – 4 מתוך 12 שכיום נמצאים בביצוע. שני השליש הנותרים הם 8 הלוואות שניתנו לקבוצות בעלי קרקע.
שלוש המלים האלה אינן ניסוח מכובס לקבוצות רכישה, יסביר לנו גזית במהלך השיחה, ולא מדובר בהבדל סמנטי – אלא בשלבים השונים בהתקדמות התגבשות הקבוצה. את זה יש להבהיר כדי להבין את לקוחות החברה שמהווים את המיקוד ומנוע הצמיחה שלה – ואת מידת הסיכון שבחיתום מולם.
"קבוצת רכישה היא כזו שנמצאת בשלב הארגון, בו חברה קונה אופציה ומסחררת אותה לרוכשים, כלומר מצוותם בין הזכויות לדירות לרוכשים פוטנציאליים", הוא מפרט (ואת הפעילות שתיאר מבצעות קבוצות כמו בסר, סופרין וחג'ג' - בין היתר במתחרה מניף 1.41% החלו לאחרונה להעמיד מימון לכך). "לאחר הרכישה, עוברים משלב הארגון לשלב הניהול, וכשם שהקרקע שלהם ומצוי בידיהם דוח אפס – זו הופכת להיות קבוצת בעלי קרקע. קבוצת בעלי קרקע יכולה להיות גם כזו שהזכויות כבר שלהם מבחינה היסטורית. בפרויקט הדגל שלנו בכיכר המדינה, יש קרקעות פרטיות מעידן הלירה, לפני קום המדינה, והן הועברו דור אחרי דור".
- ישראכרט וקרן מרתון משיקות מודל מימון נדל”ן בהיקף מאות מיליוני שקלים
- טען שחברת האשראי עשקה אותו - השופט אמר - "התחייבת - תשלם"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אז חלק מהלקוחות הם בעלים היסטוריים, אבל יש גם למעשה קבוצות בעלי קרקע שהתגבשו מקבוצות רכישה – שיטה שהפופולריות שלה די חבוטה בשנים האחרונות, ובוודאי שהרצח של אלדד פרי לאחרונה לא הוסיף לכך.
"ברקת היא סוג של בית למימון נדל"ן על כל המשתמע מכך, וחוץ מבעלי קרקעות אנחנו פעילים גם מול יזמים ויכולת המענה שלנו רחבה".
מבחינת מעמיד המימון, מה ההבדל בין קבוצות בעלי קרקע ליזמים שמבקשים השלמת הון עצמי (מזנין)?
"מבחינת החיתום קבוצת בעלי קרקע הם בעצם אנשים פרטיים, בכיכר המדינה למשל שהזכרתי אלה 250 איש עם זכויות ל-453 דירות. אנחנו עושים לכולם חיתום פיננסי פרטני שדומה להתנהלות במערכת הבנקים: רואים תלושי שכר, עובר ושב וכו'. עד היום כמעט 780 בתי אב עברו אצלנו. זו המומחיות שלנו וצריך לומר שיש פה חסם אדיר אצל הבנקים, שהם מאד לוגיסטיים ובגלל הרגולציה מאד איטיים. הליך בדיקת 100-200 איש שלוקח לנו עד שלושה חודשים, לבנק יכול לקחת גם 9 חודשים עד שנה.
"אצל יזמים הסיפור שונה ופשוט יותר מבחינת הבדיקה: אתה בוחן ישות אחת בלבד. ככלל, מתן מימון לקבוצות בעלי קרקע שמרני פי כמה וכמה מאשראי ליזמים מהטעם הפשוט שאם אנחנו מלווים פרויקט למגורים, החוב מתפלג על פני כל חברי הקבוצה. חשיפה נוספת שיורדת בליווי בעלי קרקעות קרקע היא שיווק הדירות – בקבוצות כל הדירות מכורות מראש לחברים".
- השקעות אלטרנטיביות אינן מילה גסה, אבל חייבים להפסיק להשוות תפוזים לתפוחים
- הפניקס תשקיע עד מיליארד שקל בפרויקטי אנרגיה של EDF ישראל
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- בורסת תל אביב משיקה שלושה מדדים חדשים ומעדכנת את מדדי הדגל
אבל אתם גם ככה פעילים באזורי הביקוש: תל אביב, ירושלים, בת ים. לא נראה לי שיש לכם דאגה כזו גם כשאתם מממנים יזמים.
"נכון, ולכן גם מול יזמים נוח לנו. כשאתה גוף מממן, אתה רוצה לדעת איזה שווי אתה פוגש בסוף ואם המספרים מתכנסים – אז ברצונך להפחית את סיכון השיווק".
בעבר השלמתם פרויקטים בבית שמש ובית"ר עילית, אלה גם אזורי ביקוש? והאם תחזרו אליהם?
"חד משמעית אלה אזורי ביקוש, ומפורשות נחזור לשם - תלוי הזדמנות ותלוי בפרויקט. כך גם לפרדס חנה שבה פעלנו. להבדיל ממה שחושבים, מוסר התשלומים במגזר החרדי גבוה דרמטית מבמגזר החילוני והביקושים שם קשיחים לחלוטין".
שיעור הריבית האפקטיבית שלכם בממוצע הוא 10.5%, בזמן שאתם אומרים שהמיקוד שלכם הוא בלקוחות עם סיכון נמוך עוד יותר מאלה שהולכים לבנקים. דיברתם על פיזור רחב ושכבת הון עצמי משמעותית. אפשר לדמיין שהלקוחות האלה יקבלו ריביות נמוכות יותר מהבנקים אם הם כל כך מצויינים – הסיבה שהם הולכים אליכם היא האיטיות של הבנקים שהזכרת?
"כן. הערך המוסף שלנו שאנחנו צריכים למכור ללקוחות הוא הגמישות בהתאמת ההלוואה ללקוח באופן מיטבי, העבודה הפרסונלית, וגם הזמנים. בפרויקט שכבר קיבל היתר, כל יום שבו אתה לא עולה על הקרקע הוא עוול. כשאתה פונה לבנק או גוף מוסדי עלית על ספינה שלוקח לה שעתיים לצאת לדרך. אנחנו סירת מירוץ שתוך שעתיים בלב ים. חוץ מזה, הריבית האפקטיבית היא שילוב של הריבית הנקובה והעמלה. הריבית שהלווה משלם נמוכה יותר, אבל ברור שהריבית של הבנק נמוכה מאצלנו – אם כי זה לא שהיא 'ברצפה'".
הסברתם שאת המימון לקבוצות בעלי קרקע אתם מעמידים כנגד משכנתא ראשונה, ועל כן הסיכון נמוך. תפרט.
"אנחנו מממנים תמיד חלף בנק מלווה, וזה אומר שיש לנו יכולת וזכות לקחת שעבודים שבנק היה לוקח. משכנתא דרגה ראשונה היא הרישום הראשוני ברשם המקרקעין, וזה אומר שחלילה אם יש חדלות פירעון, הנושה הראשון הוא אנחנו".
במצגת למשקיעים ציינתם קרקעות כמו חוף התכלת בהרצליה שדה דב בתל אביב – ואנחנו נוסיף לרשימה את השטח הסמוך 3700 שבטח יעניין אתכם גם כן. באופן עקרוני, כדי שבכלל קבוצות בעלי קרקע יפנו אליכם, אתם תלויים בתכנון ובקידום של תכניות איחוד וחלוקה למשל.
"כל מתחם עוד בפני עצמו וזו אכן נקודה מעניינת, כי בשנים האחרונות אנחנו רואים הבשלת קרקעות במתחמים שונים, את חלקן הזכרת. בשלות מבחינתנו זה אחרי איחוד וחלוקה, פרצלציה ואפילו היתר. פארק הים בבת ים-גבול ראשון לציון הוא אחד הפרויקטים המובילים שלנו. אותו דבר במתחם האלף עם פוטנציאל לעשרות אלפי יחידות דיור. שדה דב יבשיל ב-3-4 שנים קרובות. זה נכון שיש אזורים שיבשילו רק ב-5-10 השנים הבאות, אבל אחרים כבר מתקדמים".
בשדה דוב ראינו שגם לעיריית תל אביב היו זכויות בקרקע, והיא מקדמת שם גם שכירות מוזלת – זה לא מפריע לתחשיבים שעל פיהם אתם עושים את החיתום ומוזיל את ערכי הקרקע?
"מבחינתנו לא. עבורנו זה פחות מעניין כי אנחנו מעמידים מימון רק לשלב הבנייה אחרי שהקרקע כבר בבעלות, כמו שהסברתי. התשואה היא לא מענייננו".
יש לכם תחרות נוספות – והיא היזמים. ככל שיהיו יותר עסקאות קומבינציה על הקרקעות הפרטיות הללו, הקבוצה שתבקש מכם הלוואה תהיה קטנה יותר.
"נכון, אבל אנחנו מאמינים שעדיין אנשים בוחרים באופציה שאנחנו מציעים. בפארק הים יש בעלי זכויות שרצו להתקדם מהר לעבר דירה אז מכרו את הקרקע ליזם או חתמו על הסכמי קומבינציה. יש מקום לכולם, שוק הדיור מתפתח וכבר עשור אומרים שהשוק יעצר, בזמן שבפועל ממשיך להתקדם".
הקרקעות הפרטיות יגמרו - אבל יש התחדשות
ברקת קפיטל נמצאת בשליטת גיל דויטש ורוני בירם באמצעות חברת טלפוקס עם שליש מהאחזקות. גזית עצמו מחזיק שליש גם כן, ובאחרונה משפחת רובינשטיין, בעלת השליטה בחברת הדיור המוגן על שמה, הפכה לבעל עניין בברקת עם כ-5% מהזכויות.
החברה העמידה, מאז הקמתה ב-2015, אשראי לכ-800 לווים בהיקף כספי מצרפי של כ-800 מיליון שקל, ובמקביל מימנה כ-26 פרויקטי נדל"ן. ברקת הונפקה ביולי לפי שווי של 180 מיליון שקל אחרי גיוס של 60 מיליון שקל. מאז תחילת המסחר בה ירדה המניה בכ-23% לשווי שוק של 144.3 מיליון שקל.
את 2020 סגרה ברקת עם הכנסות מימון שכמעט והוכפלו לרמה של 10.1 מיליון שקל מול 5.7 מיליון ב-2019, ורווח נקי של 4.6 מיליון שקל לעומת 2.1 מיליון שנה קודם לכן. גזית אומר לנו כי לא מדובר באירועים חד פעמיים, והצמיחה משקפת את הסביבה העסקית והתפתחות העסקים של ברקת קפיטל.
בשונה מיזם, שאולי יסיים פרויקט ויישאר אצלכם גם לזה הבא - תלוי כמה תחרותיים תהיו עם הריבית - בקבוצות בעלי קרקע זה פעם אחת וגמרנו. לא קשה לאתר עוד לקוחות כאלה?
"לחלוטין, כשמדובר על קבוצת בעלי קרקע – היסטורית או חדשה - זה 'וואן טיים'. אבל זה מבסס אותך בשוק, ולך כחברה נותן עומק וידע. תחשוב על יזמים בתמ"א שמחתימים בניין אחד ואז השכנים לוקחים אותך, וככה עד שתפסת את כל הרחוב. ובמארגני קבוצות הרכישה, אלה בשלב הארגון, רגע לפני שלב הניהול, לחלוטין יש אופק סדרתי - אם הם ראו כי טוב אז ישתמשו בך עוד פעם".
באזורי המגה ביקוש, אחרי שקרקעות המדינה כמעט ואזלו, בגלל תנופת הבניה גם הקרקעות הפרטיות נמצאות בחסר. בראייה ארוכת טווח – מה תעשו כשהן תגמרנה?
"אז יש את כל עולם ההתחדשות העירונית, שבווריאציה כזו או אחרת יהיה פה. אכן אין הרבה קרקעות באזורי הביקוש, אבל בניינים ראויים יש וגם יש לשנים קדימה. ואציין שגם קבוצה יכולה להתארגן על גבי זכויות בהתחדשות עירונית".
מה לגבי יזמים והתחדשות עירונית – גם בפרויקטים כאלה הם צריכים הלוואות מזנין מגופים כמוכם, או שכיוון שאין עלויות על רכישת קרקע מספיקים להם הבנקים?
"היקפי החוב הנדרשים פחות גבוהים חד משמעתית יזמים יפנו אלינו גם ללוות פרויקטי התחדשות עירונית".
אגב פרי שהזכרנו קודם, לאחר כינוס הנכסים אתם העמדתם מימון לפרויקט של החברה במודיעין – באיזה מצב מצאתם אותו?
פגשנו את פרויקט מודיעין לפני מספר חודשים בהתנהלות מול הנאמנים, ולא היה לנו קשר או חצי קשר לקבוצת פרי. לשאלתך, נוכח פשיטת הרגל הפרויקט נתקע בשלב השלד. לא שילמו לקבלן אז הוא הפסיק לעבוד ונותרה שנה וחצי של הקמה. אגיד שזו קבוצת בעלי קרקע טובה של אנשים מהיישוב".
לסיום, לרגל הפיכת החברה לציבורית הועלה השכר שלך ל-70 אלף שקל בחודש, עם העלאה בכל שנה של עשרת אלפים שקלים עד 2024 – ההעלאות האלה כפופות ליעדים?
- 1.ולא מניף (ל"ת)למה ברקת 28/10/2021 16:06הגב לתגובה זו
בורסה, משקיעים (AI)להשקיע בבורסה במקום לקנות דירה - הצעירים משנים גישה
על הקשר בין בורסה למחירי הדירות, על הצעירים שעושים מכה בבורסה וחזרה למפולת של 2008-2009
הגאות בבורסות בשנים האחרונות, במיוחד בוול סטריט, יצרו רווחים גבוהים למשקיעים, לרבות המוני משקיעים צעירים. זו תופעה עולמית, וזה גם בארץ - מאות אלפי ישראלים משקיעים ישירות במניות בבורסות, חלק גדול מהם צעירים. הם אגב, כמעט ולא משקיעים בארץ, בעיקר בוול סטריט. הצעירים האלו מכירים רק שוק עולה, הרווחים שלהם עצומים - דמיינו צעיר שנכנס לשוק לפני 5 שנים. סיכוי טוב שהוא הכפיל את כספו - זה מה שקרה בנאסד"ק וב-S&P.
בפועל, רבים עשו הרבה יותר מהכפלת הכסף. אם הם הלכו על המניות הדומיננטיות ועל שבבים זה רווח של פי 3-4, אבל גם אם נסתפק בממוצע, זה רווח מרשים שיוצר מגמה חדשה של הזרמת כספים לבורסה. ההזרמה השוטפת מגיעה גם מהסיפורים בשטח - כשאנשים רואים כמה הם יכלו להרוויח על אנבידיה, על מניות השבבים, על נטפליקס, על מניות הקוונטים ועוד מאות דוגמאות, הם מתפתים. אנחנו רוצים להרוויח, אנחנו גרידיים. הסיפורים האלו מגרים אותנו להזרים כספים. אף אחד לא זוכר את הכישלונות בדרך, זוכרים את המניות שעשות מאות אחוזים וזה מייצר הזרמה שוטפת גדולה לשווקים שבעצמה מייצרת עליות שערים.
אותו צעיר שרואה שיש רווחים עצומים מגדיל באופן שוטף את ההשקעה במניות. זה מבחינתו הגיל שבו הוא צריך להשקיע כמה שיותר בבורסה, וזה נכון מבחינה תיאורטית.
השאלה אם התיק שלו מפוזר או אם יש מרכיב אג"ח משמעותי, פחות רלבנטית לצעירים שחוסכים לזמן ארוך - אבל רוב הצעירים לא מבין את המשמעות של חיסכון לטווח ארוך. הם שקועים עד צוואר במניות, ולא מפנימים שהשוק גם יכול לרדת חזק, אחרת חלקם היו אולי מגוונים את התיק. נזכיר כי זה בסדר גמור ואפילו נכון להשקיע במניות בשיעור מאוד גבוה, אבל כל עוד יודעים שבדרך יהיו ירידות. הטווח הארוך מאפשר למשקיעים צעירים להגיע לתיקון באם תהיה מפולת, ולכן מבחינה תיאורטית הם צריכים להיות במרכיב גדול של מניות.
- בורסת תל אביב משיקה שלושה מדדים חדשים ומעדכנת את מדדי הדגל
- המחקרים שחושפים איך אפליקציות המסחר הורסות את תיק ההשקעות שלכם
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כמה מבין המשקיעים הצעירים מבין את זה? כמה מהם לא ישנה את תיק ההשקעות כשתגיע קריסה ויגיד "מה זה משנה אני חוסך ל-30 שנים?". כנראה שהרוב יממש. טבע האדם הוא גרידיות בעליות ופחד גדול בירידות.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגזוז פאוור קופצת 19%, בונוס מוסיפה 8%; ת"א 90 עולה 1%
המדדים בת"א נסחרים בעליות בהובלת הסקטורים הרגישים לריבית - נדל"ן ואנרגיה מתחדשת, שבולטים היום לחיוב; נתוני המאקרו מחזקים את האפשרות להורדת ריבית בפגישה הבאה של בנק ישראל
עליות של עד 1% בבורסה ברקע חדשות משמעותיות: שר האוצר האמריקאי, סקוט בסנט, אמר הבוקר כי ארצות הברית וסין הגיעו למסגרת מוסכמת לקראת הסכם סחר, שתידון ותקבל חותמת רשמית רק במפגש הקרוב בין הנשיא דונלד טראמפ לנשיא סין שי ג’ינפינג. בבסיס ההבנות עומדים נושאים רגישים כמו ייצוא טכנולוגיה, סחר במתכות ומינרליים נדירים, פנטניל, ורכישות חקלאיות, תחומים שהיו בלב המחלוקת בין שתי הכלכלות הגדולות בעולם. לפי בסנט, השיחות היו “בנויות, רחבות היקף ומוצלחות במיוחד”, מה שמעיד על רצון הדדי להתקרבות אחרי תקופה ארוכה של מתיחות.
עם זאת חשוב לסייג כי גם בעבר אמרו לנו שיש התקדמות בהסכם הסחר בין ארה"ב לסין ולבסוף כל מה שהסכימו עליו הצדדים הוא דחייה של הדד ליין. בכל מקרה, ההתקדמות היא חדשות טובות, וזה גם יבטא ככל הנראה פתרון בתחום השבבים לטובת השחקניות בתחום, גם החברות הישראליות. הרחבה: שר האוצר האמריקאי: ארה"ב וסין הגיעו למסגרת הסכם סחר - הפרטים יידונו בפסגה בין טראמפ לשי
קריאה חשובה - אג"ח ממשלתיות ארוכות נחשבות בעיני משקיעים רבים כאפיק סולידי לטווח ארוך, אך גם בהן יש מקום להבחנה חדה בין סוגי החשיפה והסיכונים. כיום התשואה באג"ח הממשלתיות השקלי הארוך עומדת
על כ-4.4% לשנה, לעומת כ-1.9% באג"ח הצמודות למדד, פער שמשקף ציפיות אינפלציה ממוצעת של כ-2.45% לשנה ל-17 השנים הקרובות. כלומר, השוק מעריך שבממוצע המדד יעלה בקצב זהה כמעט ליעד של בנק ישראל. במה שווה להשקיע אם בכלל? זה תלוי בסוג המשקיע, פיזור הסיכונים, והערכות
לגבי העתיד. מי שמחפש אסטרטגיה מתוחכמת יותר יכול לשקול פוזיציה של לונג באג"ח שקליות ושורט על אג"ח צמודות, כדי ליהנות מהפער שבין התשואות, כל עוד האינפלציה בפועל נמוכה מהציפיות הגלומות. בסופו של דבר, השקעה באג"ח ארוכות מתאימה בעיקר למשקיעים סבלניים, שמבקשים
לנעול תשואה נומינלית גבוהה יחסית לאורך זמן, ומבינים שגם השקעה סולידית לא תמיד חסרת סיכון. להרחבה - השקעה סולידית לטווח ארוך - 4.4% בשנה, מתאים?
חזרה לשוק המקומי אך עדיין בהקשר של טראמפ, עם הדרישה האחרונה שלו מחמאס, לפיה על ארגון הטרור להחזיר בתוך 48 שעות את גופות החטופים המתים או “יגיעו פעולות מצד מדינות המעורבות”, נפתח פתח למכשול אפשרי בכל תהליך התקדמות הזה. הדרישה הזו מצביעה על מתיחות במחויבות של חמאס לשלב הבא, וגם אם יש מעט התקדמות, ההתעקשות מעלה סימני שאלה בנוגע לנכונותה להיכנס להסכם רחב יותר. במילים אחרות, אי הוודאות עדיין שוררת בהקשר של הגזרה הדרומית. ובאותו נושא, גם הגזרה הצפונית לא רגועה כאשר בסוף השבוע עלו דיווחים על תקיפות בלבנון.
- הדולר יורד מול השקל; איזה מטבעות התחזקו הכי הרבה מולו מתחילת השנה?
- חברה לישראל עלתה 5%, חלל נפלה 10.5%; סגירה חיובית בת"א
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אחד הנעלמים במשוואה של המשקיעים הוא האם הריבית תרד בהחלטה הקרובה. בעוד שמרבית הנתונים תומכים בהורדת ריבית כבר בנובמבר, נכון להיום עדיין יש אי וודאות סביב המלחמה. מה שכן, עבור הישראלים המלחמה בעזה לא השפיעה יותר מדי על הרגלי הצריכה של הישראליים, ולכן בעת היציאה מהמלחמה לא נראה שיש גל ביקושים שמגיע אחריה. על פי הסקירה השבועית של לידר, נתוני כרטיסי האשראי לא מראים עלייה חדה בצריכה, מכירות הדירות נותרו ברמה נמוכה, והתחזיות לצמיחה ממשיכות להיות מתונות, סביב 3.8% בלבד לשנת 2026. בלידר מציינים כי כוח הקנייה של הציבור נפגע מהעלאות המע"מ והקפאת השכר, ולכן גם אם יופיע גל ביקוש, הוא צפוי להתמקד בעיקר בתיירות לחו"ל ולא בצריכה מקומית. בהיעדר אינפלציית ביקושים מובהקת, הסביבה המאקרו כלכלית תומכת בהמשך הורדות ריבית בחודשים הקרובים.
