אקזיט לאיתמר מדיקל: נמכרת בכ-540 מ' ד' ובפרמיה של 50% ל-ZOLL
אקזיט לחברת המכשור הרפואי איתמר : ZOLL Medical האמריקאית תרכוש אותה במלואה (100%) תמורת 538 מיליון דולר - פרמיה של כ-50% על מחיר השוק, כך לפי הסכם מחייב שנחתם בין הצדדים. הנרכשת מתמקדת באבחון דום נשימה בשינה בשוק הקרדיולוגיה בעוד הרוכשת משתייכת לקבוצת Asahi Kasei היפנית ומייצרת מכשור רפואי ופתרונות תוכנה נלווים. ZOLL תרכוש במזומן את מניות איתמר מדיקל לפי מחיר של 31 דולר עבור כל תעודת פקדון (ADS), או 1.03 דולר (השווה לכ-3.31 שקלים) למניה רגילה של החברה. הצדדים מצפים, כי השלמת העסקה תיארך בין-3 ל-4 חודשים.
עם השלמת העסקה, צפוי כי הפעילות הקיימות של חברת איתמר מדיקל תמשיך להתנהל ממשרדי ומעבדות החברה בקיסריה, ובכלל זה תמשכנה פעילויות המו"פ, פעילות מרכז פיתוח טכנולוגיות הרפואה הדיגיטלית של החברה בהרצליה ומרכז הייצור בקיסריה. בעוד שניתן לתאר כי כעת עם הרכישה על ידי גוף אמריקאי-יפני, אפשר היה להעביר את הייצור מישראל לטובת מיקום בו העלויות זולות יותר ויתרמו לשיעורי הרווח בחברה. עם זאת לפי גורמים בסביבת איתמר השארת הייצור בארץ הייתה עיקרון שהציגו במסגרת המשא ומתן (מפעל החברה בארץ מספק פרנסה ל-120 משפחות).
צפו בדברים שאמר מנכ"ל החברה לביזפורטל:
מי היא ZOLL?
ZOLL פיתחה מספר פתרונות ניטור המסייעים באבחון וניהול המחלה בקרב חולים קרדיווסקולאריים. באפריל רכשה את Respicardia, יצרנית remede שהוא המכשיר היחיד מאושר FDA הניתן להשתלה ומיועד לטיפול בחולים בוגרים עם דום נשימה מרכזי בשינה במצב מחלה בינוני עד קשה והסובלים מתפקוד לבבי ירוד. אם כן זוהי הרכישה השנייה של חברה מתחום הפרעות השינה שעושים ב-ZOLL. יותר מאשר הטכנולוגיה, פוטנציאל הסינרגיה צפוי להיות דווקא בגישה ללקוחות. איתמר עצמה מוכרת את המכשיר שלה למוסדות רפואיים. אלה מספקים לחולי לב מרשם לשימוש במכשיר של איתמר, המנטר הפרעות נשימה בשנתם למשך לילה בודד – ועל כך משלמות חברות הביטוח.
- מריוס נכט מוביל השקעה של 16 מ' ד' בביוג'נסל
- נוברטיס פספסה את צפי האנליסטים ופרסמה תחזית זהירה; המניה ירדה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עתה, במקום שאיתמר בעצמה תציע את מרכולתה לאותם גופים רפואיים, היא חוברת לחברה בעלת גישה נרחבת לכאלה. מעניין להזכיר כי במרץ האחרון השקיעה באיתמר במסגרת גיוס הון החברה רזמד (Resmed) שעוסקת ממש באותו התחום של איתמר. לו הרוכשת הייתה רזמד סביר שהסינרגיה הייתה יותר ברמת הטכנולוגיה והמו"פ. אלא שהצעה כזו לא עלתה על הפרק – והעסקה מול ZOLL סוגרת את הגולל על אפשרות שתעשה בעתיד. האם מדובר בפספוס? בחברה לא מרגישים כך כלל, ובעיקר מרוצים מהפרמיה שהסכימה לשלם הרוכשת.
בקבוצה אליה ZOLL משתייכת, Asahi Kasei, תחום הפעילות העיקרי, השקול למחצית מההכנסות, הוא בכלל הכימיקלים. מגזר ההלת'קר אחרי לכ-8-9% מהפעילות. עד כמה תשקיע הקבוצה ב-ZOLL ותאפשר לאיתמר לצמוח? אותם מקורבים אומרים כי הקבוצה היפנית מטפחת את המגזר ורוצה להרחיב את הפעילות בו ומוסיפים כי ZOLL עצמה צומחת בקצב של עשרות אחוזים. כיום מדובר שם על שלושה תחומי פעילות: חומרי גלם, טיפול בייתי וטיפול רפואי. פעילות הטיפול הרפואי כוללת מכשור ומערכות לטיפול נמרץ, דיאליזות, טיפול אפריזי, טיפולי עירוי, ייצור תרופות ביולוגיות, כמו גם תרופות וכלי אבחון.
גלעד גליק, מנכ"ל איתמר מדיקל
הצדדים מצטטים בהודעת המיזוג מחקרים בהם נמצאו קשרים מורכבים בין דום נשימה חסימתי בשינה (OSA) ודום נשימה מרכזי בשינה (CSA) לבין מחלות קרדיווסקולריות. לפי אלה, דום נשימה חסימתי בשינה קשור בגידול במספר האירועים ובהתקדמות של מחלת לב כלילית, אי ספיקת לב, שבץ ופרפור פרוזדורים, בעוד דום נשימה מרכזי בשינה קשור בהפרעות נשימה מלוות ביתר לחץ דם אשר עלולות לנבא אירוע של אי ספיקת לב ופרפור פרוזדורים, ולחזות בסבירות גבוהה תמותה בקרב חולים הסובלים מאי ספיקת לב.
- ״בחברות הנדל״ן היזמי המספרים נראים טוב, אבל העודפים עלולים להיות מנופחים״
- טבע מגישה בקשה ל‑FDA לזריקה חודשית לסכיזופרניה
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- מחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל...
כפי שצויין, ההכנסות מגיעות בכל פעם שרופא נותן מרשם למכשור של איתמר לצורך אבחון. בהמשך לדברים הללו גורמים המעורים בתחום הפעילות של איתמר מסבירים על אותו קשר חזק בין מחלות קרדיולוגיות להפרעות נשימה בשינה, ולפיהם – לכל חולה כזה למעשה ניתן מרשם. וזאת משום שלמעלה מ-50% מהחולים אכן סובלים מהפרעות נשימה בשינה, כך שההסתברות לאבחנם גבוהה, וזאת אכן ההמלצה של ארגוני המחלות הקרדיולוגיות.
עוד פוטנציאל קשור בהיבטים הפוליטיים – כעת כשהחברה עוברת מבעלות ישראלית לכזו זרה, לאיתמר תהיה הזדמנות להכנס לשווקים שהיו חסומים בפני עד כה, דוגמת אינדונזיה, סעודיה, מלזיה ועוד. מקורות בשוק מספרים לנו, שלמרות שעדיין מדובר בחברה שמייסדיה ומנהליה הם ישראלים, לאותם לקוחות שעד כה החרימו את מוצריה חשובה דווקא הבעלות.
- 1.כמעט מכרתי והיום בום 13/09/2021 11:02הגב לתגובה זויותר מזל משכל יש לי
- אנונימי 13/09/2021 12:27הגב לתגובה זוקניתי בשער 180 מכרתי עכשיו.גם אני כמעט נכנעתי ממנה.היה ברור שהיא תרוויח מהקורונה בגלל בעיות נשימה.פשוט וקל ושלום ולהתראות בהצלחה לרוכשים הם יודעים מה הפ עושים

טבע מגישה בקשה ל‑FDA לזריקה חודשית לסכיזופרניה
החברה מבקשת אישור לשיווק אולנזאפין בהזרקה תת עורית ארוכת טווח, על בסיס ניסוי שלב 3
טבע מדווחת כי הגישה לרשות המזון והתרופות האמריקאית, ה-FDA בקשה לאישור תרופה לאולנזאפין בהזרקה ארוכת טווח, תחת שם הקוד TEV‑749. מדובר בפורמולציה תת עורית שניתנת פעם בחודש למבוגרים עם סכיזופרניה. הבקשה נשענת על תוצאות ניסוי שלב 3 בשם SOLARIS, שכלל מעקב יעילות ובטיחות לאורך שנה, תוך השוואה לטיפול פלצבו בתקופה הראשונית ובהמשך המשך טיפול בקבוצות מינון שונות. לפי החברה, הנתונים הראו שמירה על יעילות קלינית ופרופיל בטיחות דומה לטבליות אולנזאפין הקיימות, וגם סבילות טיפולית שמאפשרת מתן מתמשך.
מדובר בניסיון ממוקד של טבע לבנות לעצמה מעמד יציב בתחום ה‑LAI זריקות ארוכות טווח, שנחשב לאחד המקומות שבהם יש ערך מוסף אמיתי לחברת תרופות: מוצרים מורכבים יותר, חסמי כניסה גבוהים, ותמחור טוב יותר מגנריקה רגילה. זה גם משתלב עם המסר שטבע מנסה להעביר בשנים האחרונות: חיזוק הצינור החדשני, גיוון ההכנסות, ופחות תלות במחזוריות של תחרות על מחירים.
אולנזאפין הוא טיפול ותיק ומרכזי בסכיזופרניה, עם שימוש רחב בעולם בגלל יעילות גבוהה ויכולת לייצב סימפטומים. אבל הטיפול היומי סובל מחיסרון בסיסי: בעיית היענות. סכיזופרניה היא מחלה כרונית עם תקופות רגיעה ונסיגה, ובפועל רבים מהמטופלים מפסיקים טיפול חלקית או לגמרי, מה שמוביל להחמרה ולחזרה לאשפוז. כאן נכנסת הזריקה החודשית, רעיון שמכוון להפחית את הצורך בנטילה יומיומית ולהקטין את הסיכון ל”חורים” בטיפול. אם כי חשוב לזכור שגם זריקה אחת לחודש דורשת מסגרת רפואית יציבה ומעקב, ולכן היא לא פתרון קסם לכל מטופל, אבל עבור אוכלוסייה רחבה היא יכולה לשנות את התמונה.
בטבע מדגישים שהמוצר מיועד לתת מענה לפער מוכר בשוק: חולים שמגיבים טוב לאולנזאפין אבל מתקשים להתמיד בכדורים.
לאחרונה ה-FDA רשות המזון והתרופות האמריקאית אישרה להרחיב את השימוש בתרופה יוזדי (Uzedy) של טבע גם לטיפול בחולי הפרעה דו-קוטבית בגילאי 18 ומעלה. התרופה, שהושקה במאי 2023 ואושרה עד כה רק לטיפול בסכיזופרניה, מציגה כעת פוטנציאל מסחרי רחב בהרבה. יוזדי היא זריקה תת-עורית המבוססת על ריספרידון בתצורת שחרור מושהה, שפותחה בטכנולוגיית SteadyTeq של חברת מדינסל הצרפתית. הטכנולוגיה מאפשרת שחרור מבוקר ואחיד של החומר הפעיל, כך שהשפעתו מתחילה תוך 6-24 שעות מההזרקה ונמשכת כחודש שלם.
- אופנהיימר: אפסייד של 30% בטבע
- האם טבע היא הזדמנות? סמנכ"ל הכספים של טבע: “הוכחנו שהאסטרטגיה שלנו עובדת"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
האישור החדש מאפשר שימוש ביוזדי כטיפול בודד או בשילוב עם ליתיום או Dyzantil, ופותח בפני טבע שוק של כ-3.4 מיליון אמריקאים הסובלים מהפרעה דו-קוטבית. המחלה, הידועה גם כמאניה-דיפרסיה, מהווה אתגר טיפולי מורכב בשל התנודתיות הקיצונית במצבים הנפשיים ושיעור ההיענות הנמוך לטיפול מתמשך. הזרקה חודשית כמו יוזדי מפחיתה משמעותית את שיעור ההפסקות בטיפול ובכך מצמצמת את הסיכון להחמרות במצב הנפשי, התקפים, אשפוזים ואף ניסיונות אובדניים. על פי נתוני טבע, 80% מהחולים שעוברים מטיפול אוראלי ליוזדי ממשיכים בטיפול בהצלחה.
גיא ברנשטיין , פורמולה מערכות, צילום: רשתותאקזיט עצוב לעובדי סאפיינס - גיא ברנשטיין ורוני על-דור התעשרו וכמה הם קיבלו?
ברנשטיין, מנכ"ל ולמעשה בעל השליטה בפורמולה, הוא הדוגמה הכי טובה בארץ לשלטון המנהלים - יצר לעצמו דרך אופציות (למרות שבחברת החזקה אין מקום לאופציות) הון של כ-200 מיליון דולר; 4,800 עובדי סאפיינס ביחד לא מקבלים חלק קטן ממה שהוא מקבל באופציות בשנה
בזמן שהנהלת פורמולה ובראשה גיא ברנשטיין חוגגים את האקזיט בחברה הבת - סאפיינס, ובמקביל להתעשרות יוצאת דופן של ברנשטיין שממנכ"ל שכיר הפך להיות בעצם בעל שליטה בפורמולה עם שכר פנומנלי והקצאת אופציות נדיבה (לעצמו), הוא לא דאג לעובדים (הרחבה: שכר העתק של גיא ברנשטיין ואיך זה שהוא בפועל בעל השליטה בפורמולה?
הוא יכול להתחמק ולהעביר את האחריות לרוני על-דור, מנכ"ל סאפיינס כבר 20 שנים, אבל האחריות של שניהם. גם על-דור דאג להתעשר ולחלק לעצמו אופציות, אבל בעוד שברוב האקזיטים אנחנו שומעים על התעשרות של העובדים זה לא קרה.
מצד אחד זה מקומם כי פורמולה היא האחרונה שאמורה להקצות אופציות למנהלים שלה - זו חברת החזקות, ובחברת החזקות מי שמזיז את הפעילות והרווחים הם החברות למטה. מעבר לכך, אם כבר יש בקבוצה מדיניות של חלקוה מאוד נדיבה למעלה, אז הקיצוניות בין הראש לבין עובדי סאפיינס קשה לעיכול. ברנשטיין מקבל שכר בשנה של 37 מיליון שקל, הוא שווה כ-200 מיליון דולר דרך אופציות ומניות שחולקו לו, והוא שווה יותר מכל 4,800 עובדי סאפיינס. לא הגיוני.
כל עובדי סאפיינס מחזיקים נכון לסוף 2024 ב-43 אלף מניות בסכום נמוך מ-2 מיליון דולר. החברה לא חילקה מניות בשנה שעברה, ונראה שהיא לקראת חיסול ההטבות דרך מניות:
- היום בוול סטריט - מניית ה-AI שצונחת למרות דוחות טובים ומה קורה בחוזים עתידיים?
- סאפיינס נמכרת בפרמיה של 48%: הרוכשת - קרן ההשקעות Advent
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
