הראל ויזל
צילום: BIZTV
דוחות

פוקס ממשיכה להתחזק: עליה של 57% בהכנסות ברבעון ל-996 מיליון שקל

הרווח התפעולי עמד על 173 מיליון שקל, לעומת 126 מיליון ברבעון המקביל, והרווח הנקי עמד על 115 מיליון שקל לעומת 90 מיליון ברבעון המקביל. החברה תחלק דיבידנד של 154 מיליון שקל - כל הרווחים של החציון הראשון של השנה
נתנאל אריאל |

חברת פוקס 0%  של הראל ויזל ממשיכה להציג תוצאות חזקות. כבר קשה לחשוב על סופרלטיב שימחיש את התוצאות הללו אבל נחזור ונאמר שהחברה כבר שכחה מזמן שהייתה קורונה.

הכנסות הקבוצה ברבעון השני של שנת 2021 הסתכמו בכ-995.9 מיליון שקל, גידול של כ-57.3% בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד. נתוני מכירות חנויות זהות (בתקופות בהן החנויות היו פתוחות באופן מלא) בנטרול תקופות הסגר עלו בשנת 2021 בהשוואה לאותה התקופה בשנת 2019 במגזר אופנה ואופנת הבית בכ-1%, מגזר האווירה והטיפוח ב-8.3% ובמגזר הספורט ב-20.5%.

הרווח התפעולי ברבעון השני עמד על 172.8 מיליון שקל לעומת כ-126.3 מיליון שקל אשתק. הרווח הנקי הסתכם בכ-114.7 מיליון שקל בהשוואה ל-90.1 מיליון שקל ברבעון המקביל.

הכנסות בחלוקה למגזרי פעילות:

ההכנסות ברבעון השני בחלוקה למגזרי פעילות, לפני התאמות, הסתכמו בכ-1.027.3 מיליארד שקל, גידול של כ-47.9%

החברה הציגה עליה של כ-118.8 מיליון שקל בתחום האופנה ואופנת הבית בארץ, גידול של 33.3%.

עלייה של כ-2.2 מיליון שקל בתחום האופנה בחו"ל, גידול של 173.3%.   

עליה של כ- 15.8 מיליון שקל בתחום מוצרי אווירה וטיפוח (ללין), גידול של 34.5%.

עליה של כ- 121.9 מיליון שקל בתחום הספורט (ריטיילורס), גידול של 97.6%.

עליה של כ- 74 מיליון שקל באחרים, גידול של 44.7%.

מנכ"ל פוקס הראל ויזל אומר על רקע הדוחות: "קבוצת פוקס השלימה רבעון חזק נוסף, עם המשך מגמת הצמיחה בהכנסות וברווחים בכל מגזרי הפעילויות. הרבעון השני השנה עבר ללא סגר, בשונה מהרבעון המקביל ב-2020. באחרונה השלמנו שתי הנפקות מוצלחות בתקופת זמן קצרה של חברות הבת ריטיילורס וטרמינל איקס שבמסגרתן צירפנו משקיעים אסטרטגיים, ובמקביל ממשיכים ליישם מהלכים נוספים להמשך הצמיחה. אנו פועלים ביחד עם הוט מובייל להקמה של קונספט ייחודי של רשת חנויות בתחום הסלולר והמולטימדיה תחת המותג red, בנוסף חתמנו על הסכם עקרונות לפתיחת רשת חנויות Flying Tiger בישראל, ובמקביל אנו ממשיכים לקדם במרץ את ההקמה של פעילות חנויות ג'מבו בישראל וזאת לצד המשך בחינה ומימוש של הזדמנויות עסקיות חדשות. נמשיך בדרך זו להביא ערך מוסף ייחודי למשקיעים וללקוחות".

חלוקת דיבידנד בסך 154 מיליון שקל.

החברה החליטה כי מעתה היא תחלק כדיבידנד לפחות 75% מהרווח הנקי השנתי (במקום 50% עד היום) וכן תחלק בפועל כ-154.1 מיליון שקל שמהווים 100% מהרווח הנקי של החציון הראשון לשנת 2021 שמיוחס לבעלי המניות (בנטרול שערוכים). יום הקום ויום האקס יהיו ה-14.9, והתשלום יתבצע ב-29.9.

מתחילת השנה עלתה המניה בכ-26% וב-12 החודשים האחרונים זינקה מניית פוקס ב-160% לשווי שוק של 5.44 מיליארד שקל. ניתן לחשוב בטעות שמדובר בזינוק שהגיע רק בעקבות הקורונה, כמו אצל הרבה חברות אחרות, אך זה לא המצב. המניה זינקה ב-173% מתחילת שנת 2020, וב-343% מהתחתית של הקורונה.

ריטיילורס: ההכנסות הוכפלו, הרווח התפעולי זינק 

אתמול ריטיילורס 3.05% , חברת הבת של פוקס (מוחזקת בשיעור של 55.74%) דיווחה כי ההכנסות הוכפלו לכ-250 מיליון שקל. הרווח התפעולי עלה ב-41% ל-25 מיליון שקל. הרווח הנקי עלה ב-8% ל-13 מיליון שקל. מכירות פוט לוקר בחנויות הזהות עלו ב-26% ואלה של נייקי ב-12% (להרחבה על הדוחות ראו כאן). ריטיילורס עצמה נסחרת לפי שווי שוק של 2.98 מיליארד שקל.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

טרמינל X: צמיחה של יותר מ-40%

טרמינל איקס -0.19% , חברת הבת של פוקס (מוחזקת בשיעור של 51.93%) שהונפקה לאחרונה, מציגה צמיחה של 41% ורווח תפעולי של 3.7 מיליון שקל. הכנסות הרבעון השני הסתכמו ב-66.5 מיליון שקל, הרווח התפעולי עלה ב-48%. מספר המשתמשים באתר הוכפל ל-660 א' וסל הקניה הממוצע עלה מ-220 ל-300 ש'. הצטיידות במלאים פגעה בסעיף התזרים המזומנים החופשי אך הקפיצה את סך הנכסים (להרחבה על הדוחות ראו כאן). טרמינל איקס עצמה נסחרת לפי שווי שוק של 1.58 מיליארד שקל.

ויזל ממשיך להצדיק את בחירתו כאיש השנה

מנכ"ל פוקס הראל ויזל שנבחר לאיש השנה של 2020 של אתר ביזפורטל ממשיך להצדיק את בחירתו. כזכור, בראיון מיוחד על השנה שהיתה, על השנים הבאות, על האהבה והתשוקה שלו לפוקס ועל סוד ההצלחה הוא אמר: "לא זוכר יום אחד בשלושים שנה שאני לא קם לעבודה עם סופר-מוטיבציה".

לקריאה נוספת:

> פוט לוקר ניפצה את התחזיות וריטיילורס מרוויחה מהתחזקות המותג

ריטיילורס: ההכנסות הוכפלו לכ-250 מ' ש', הרווח התפעולי עלה 41%

האקזיט של הראל ויזל - השקעה של מיליונים בודדים בטרמינל הפכה לשווי של 730 מיליון שקל

אחרי ההנפקה: טרמינל X מציגה צמיחה של 41% ורווח תפעולי של 3.7 מ'

כחלק מהנפקת ריטיילורס לאומי פרטנרס מממש אופציות ב-90 מיליון שקל

פוט לוקר תקבל 10% ממניות ריטיילורס של פוקס בהנחה של 12.5% כאשר תושלם ההנפקה

פוקס בוחנת הנפקת אתר המכירות של החברה - טרמינל X

ריטיילורס של פוקס תונפק לפי שווי של עד 1.8 מיליארד שקל

פוקס מביאה את ענקית הלייף סטייל Copenhagen Tiger Flying לישראל

פוקס בסלולר? "הרווחיות בתחום נמוכה. רק בהיקף מכירות גדול בשוק זה יהיה רווחי"

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
רונן שור מנכ"ל אקסל סולושנס
צילום: יח"צ

בכ-90 מיליון שקל: אקסל רוכשת שתי ביטחוניות - המניה זינקה כבר אתמול; צירוף מקרים?

אקסל בנויה משכבות של רכישות היא רכשה 14 חברות מאז הפיכתה לציבורית והיום היא מעדכנת על רכישה נוספת של סטארלייט ונקסטוויב שעוסקות ב-RF ומיקרוגל ומתכננת לממן את זה בגיוס אג"ח; הרכישה מגיעה 3 חודשים אחרי עסקת סינאל, שהתבררה כמהלך בעייתי עם חשיפת טעות מהותית בדוחות הנרכשת

מנדי הניג |
נושאים בכתבה אקסל

לפני שנדבר על הרכישה אנחנו רוצים לדבר רגע על המניה. המניה של אקסל אקסל 12.52%   קפצה לנו על המסכים אתמול וכנראה גם אתם תהיתם מה מתבשל שם. המניה עוד הספיקה לרדת מתחת לרף הפתיחה אבל מאיזור 11 בבוקר היא התחזקה וזינקה עד 8% עד שנעלה ב-6.7%. כל זה לא קרה במחזורים זניחים זה קרה בתמורה עצומה של 5.1 מיליון שקל שזה כמעט פי שבעה מהמחזור הממוצע שלה בשבוע האחרון. אז למי מכם שתהה אמש אם יש התפתחות חדשה סביב עסקת סינאל הבעייתית גילה הבוקר שזה סיפור אחר. אקסל שוב יצאה לשופינג, הפעם ביטחוני ויש סיכוי שמישהו ידע משהו ו"עשה עם זה" משהו. זה לא ממש מפתיע ולא כל כך חריג, לצערנו, לראות זינוקים או צניחות במניות לפני שהציבור מתעדכן על מה קרה. 

זה חלק מהרעה החולה של הבורסה המקומית, זה מה שהעניק לה את הכינוי "ביצה". מי שקיווה שהמצב הזה שייך לעבר מגלה כל פעם מחדש שיש עוד דרך ארוכה לעשות, מענישה והרתעה ומחקר - אותו ניתן לבצע בקלות - כדי לגלות מי העמיס או התפטר לפני שהמשקיעים ידעו. מעגל הקסמים הזה ממשיך וימשיך כל עוד חברות וגופים מסוימים ינהלו את הקשר עם השוק דרך "סקופים" ומהצד השני גופי תקשורת יזינו את הפיד מ"בלעדי" ל"בלעדי".


הגרף התוך-יומי של אקסל - צילום מתוך הטרמינל


הרחבת דריסת הרגל בשוק הביטחוני

אקסל חתמה על הסכם לרכישת סטארלייט טכנולוגיות ונקסטוויב טכנולוגיות, שתי חברות ותיקות שהוקמו בשנת 2000 ופועלות בתחום מערכות ה-RF והמיקרוגל לתעשיות ביטחוניות. אלו  טכנולוגיות שנמצאות בשימוש נרחב במערכות כטב"מים, כלים אליהם יש ביקוש גדול לא רק בשל המערכה הביטחונית שהייתה בישראל אלא וביתר שאת מהמציאות הגיאופוליטית באירופה כשכלי טיס בלתי מאוישים משנים את פניו של שדה הקרב. בין הלקוחות של החברות נמנות רפאל, אלביט, התעשייה האווירית ועוד. במקרים מסוימים הן מספקות רכיבים ייעודיים שמהווים חלק מובנה במוצרים המרכזיים של הגופים האלה, כך שהביקוש לפעילות שלהן מושפע ישירות מצברי ההזמנות הגדלים של התעשיות הביטחוניות. 2 החברות נשלטות במלואן על ידי המייסדים רמי בל-עש ואודי פרידמן, מהנדסים בעלי ניסיון של שנים רבות, אלו גם ימשיכו להוביל את הפעילות לפחות שנתיים וייתכן עד חמש שנים קדימה.

העסקה בנויה משני נדבכים. במועד ההשלמה תשלם החברה 49.2 מיליון שקל במזומן, ובשלב ב' היא תוסיף עד 40.3 מיליון שקל נוספים במידה והחברות יעמדו ביעדי הרווח הממוצעים לשנים 2026-2028. עוד סוכם כי סטארלייט ונקסטוויב יוכלו לחלק דיבידנד מהרווחים שבקופה לפני השלמת העסקה, כך שההון העצמי של כל אחת מהן לא ירד מ-1.5 מיליון שקל.

השקעות אלטרנטיביותהשקעות אלטרנטיביות

השקעות אלטרנטיביות אינן מילה גסה, אבל חייבים להפסיק להשוות תפוזים לתפוחים

הדיון על "קריסת" השוק האלטרנטיבי מפספס את העיקר - אין דבר כזה שוק אחד או מודל אחד; בין פלטפורמות אחראיות עם מנגנוני חיתום וביטחונות לבין גופים שנשענו על הון חדש בלבד, עובר קו דק שמפריד בין ניהול סיכון מושכל לבין הימור מסוכן - טור תגובה של אייל אלחיאני  מייסד ומנכ"ל טריא
אייל אלחיאני |

בטור שהועלה כאן ניסו להסביר "מה קרה" לשוק ההשקעות האלטרנטיביות. שמות מוכרים כמו הגשמה, סלייס, טריא ואחרות נזרקים יחד לסל אחד, כאילו מדובר באותו מוצר, באותו מודל ובאותה רמת סיכון ולא היא.

מדובר בטעות יסודית, כמעט פדגוגית: אין דבר אחד שנקרא “השקעה אלטרנטיבית”.

השקעה אלטרנטיבית היא שם גג למאות מודלים שונים: מאשראי צרכני, דרך מימון נדל״ן, ועד השקעות אנרגיה וקרנות חוב. בין קרן גמל שגייסה כספי חוסכים והשקיעה אותם בפרויקטים כושלים בניו־יורק, לבין פלטפורמת הלוואות בין עמיתים שמאפשרת השקעות מגובות נדל״ן בישראל - אין שום דמיון, לא ברמת הפיקוח, לא במבנה ההשקעה ולא ברמת השקיפות. מדובר במוצרים שונים בתכלית. כל זאת בנוסף להשפעה המהותית על התחרות ועל האימפקט החברתי.

הציבור הישראלי צמא לאפיקים אלטרנטיביים, וזה לא מקרי. במשך עשור של ריבית אפסית, משקיעים נאלצו לבחור בין תשואה זעומה בבנק לבין השקעות ספקולטיביות בחו״ל. ההשקעות האלטרנטיביות, כשהן מנוהלות נכון, יצרו אפיק שלישי - כזה שמחבר בין הכלכלה הריאלית (דיור, אשראי לעסקים קטנים) לבין הציבור הרחב, ומאפשר תשואה ראויה לצד ביטחון יחסי.

אבל בין זה לבין “שיווק אגרסיבי של חלומות” יש תהום.

ההבדל האמיתי איננו בסיפור השיווקי, אלא בניהול הסיכון.

מי שבנה מנגנון בקרה, שקיפות, חיתום וביטחונות איכותיים - הוכיח את עצמו גם בתקופות משבר ושרד. מי שבנה על זרימה אינסופית של כסף חדש - קרס. זה כמובן נכון להשקעות אלטרנטיביות כמו גם לבנקים שונים בארץ ובעולם (שחלקם קרסו וגרמו להפסדים משמעותיים למשקיעים).

להכניס את כולם לאותה רשימה זה כמו לכתוב שטסלה וניסאן הן “שתי חברות רכב” - עובדתית זה נכון, אך מהותית מדובר בשני מוצרים שונים לחלוטין מכל הבחינות.