צחי נחמיאס
צילום: יחצ
ראש הפירמידה

רשות התחרות: צחי נחמיאס הפך לגורם ריכוזי במשק

בהמשך לטור שהתפרסם בביזפורטל על כך שצחי נחמיאס עושה צחוק מחוק הריכוזיות, ובהמשך לחוות דעתו של פרופ' גילה, הממונה על ההגבלים העסקיים לשעבר, כעת גם ועדת הריכוזיות ברשות התחרות קובעת כי השליטה של נחמיאס בדסק"ש הופכת אותו לגורם ריכוזי במשק. מי עוד ברשימה?
נתנאל אריאל | (3)

צחי נחמיאס בעל השליטה במגה אור שהשתלטה על דיסקונט השקעות, ששולטת בנכסים ובניין, שהגדילה החזקתה בגב ים ושולטת בה - עושה צחוק מחוק הריכוזיות. הצגנו זאת בעבר (הרחבה כאן) והדגשנו את הפגיעה הגדולה שעשויה להיות לבעלי מניות המיעוט. נכון שהלכתם לאיבוד בדרך? זו בערך המטרה של החזקת שרשרת שכזו.

לפני מספר חודשים גם פרופ' דיוויד גילה, לשעבר הממונה על ההגבלים העסקיים הוציא חוות דעת בנושא וכעת גם ועדת הריכוזית ברשות התחרות קובעת כי הקבוצה של צחי נחמיאס היא ריכוזית, ונכנסה כעת לראשונה לרשימת הגורמים הריכוזיים ולרשימת התאגידים הריאליים המשמעותיים. לא רק הקבוצה תיכלל ברשימת הגורמים הריכוזיים אלא גם צחי נחמיאס עצמו.

על פי הוועדה, הסיבה היא "מחזור המכירות הקובע והאשראי הקובע של הקבוצה שעלו על 5.98 מיליארד שקל. זאת, בעקבות רכישת מניות חברת השקעות דיסקונט בע"מ, בהיקף שעולה כדי דבוקת שליטה". 

המשמעות היא שאם נחמיאס ירצה להתמודד על מכרז שבהקצאה ממשלתית, אז המשרד הממשלתי הרלוונטי יצטרך לפנות לוועדת הריכוזיות כדי לבחון האם אפשר לאפשר לחברה להתמודד במכרז. 

כזכור, לפני מספר חודשים פנה בעל מניות בנכסים ובניין וגב ים למיכל הלפרין, הממונה על ההגבלים העסקיים בטענה כי נחמיאס אינו יכול להחזיק בשליטה בגב ים שכן מדובר בשכבה שלישית בפירמידה - דבר האסור על פי חוק, וצירף גם את חוות דעתו של הממונה על ההגבלים העסקיים לשעבר, פרופ' דיוויד גילה שאמר כי: "מסקנתי הראשונה היא שנכסים ובניין שולטת בגב-ים. למרות שהחזקתה של נכסים ובניין בגב-ים היא מתחת ל-50% מהמניות, היא בעל המניות הדומיננטי, בפער ניכר משאר בעלי המניות".

לדבריו: "השליטה של נכסים ובניין על גב-ים, הנובעת ממעמדה כבעל מניות דומיננטי, גם עולה מהסתכלות על נקודת הראות של הגורמים עצמם: נכסים ובניין, גב-ים, וגם מהגישה העולה מהפניות של משרד המשפטים אל הצדדים.

"מסקנתי השנייה היא שחשוב כי הרגולטורים הרלוונטיים ישתמשו בסמכויותיהם על מנת לבדוק אם בפירמידה אסורה זו, של דסק"ש-נכסים ובניין וגב ים, יש אף שכבה רביעית, שרק מקצינה את הנזק לציבור הנגרם מהפירמידה. בפרט, חשוב לבדוק אם מגה אור שולטת בדסק"ש.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    בול 25/08/2021 22:51
    הגב לתגובה זו
    איך הרגולציה נותנת לנחמיאס לחגוג?
  • 2.
    מחרטטים את הציבור ואת החוק! (ל"ת)
    אבי 2 24/08/2021 07:34
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    נחמיאס מהתל בחוק וברגולטור!!! (ל"ת)
    מוישה 24/08/2021 07:33
    הגב לתגובה זו
בורסה, משקיעים (AI)בורסה, משקיעים (AI)

להשקיע בבורסה במקום לקנות דירה - הצעירים משנים גישה

על הקשר בין בורסה למחירי הדירות, על הצעירים שעושים מכה בבורסה וחזרה למפולת של 2008-2009

מנדי הניג |

הגאות בבורסות בשנים האחרונות, במיוחד בוול סטריט, יצרו רווחים גבוהים למשקיעים, לרבות המוני משקיעים צעירים. זו תופעה עולמית, וזה גם בארץ - מאות אלפי ישראלים משקיעים ישירות במניות בבורסות, חלק גדול מהם צעירים. הם אגב, כמעט ולא משקיעים בארץ, בעיקר בוול סטריט. הצעירים האלו מכירים רק שוק עולה, הרווחים שלהם עצומים - דמיינו צעיר שנכנס לשוק לפני 5 שנים. סיכוי טוב שהוא הכפיל את כספו - זה מה שקרה בנאסד"ק וב-S&P. 

בפועל, רבים עשו הרבה יותר מהכפלת הכסף. אם הם הלכו על המניות הדומיננטיות ועל שבבים זה רווח של פי 3-4, אבל גם אם נסתפק בממוצע, זה רווח מרשים שיוצר  מגמה חדשה של הזרמת כספים לבורסה. ההזרמה השוטפת מגיעה גם מהסיפורים בשטח - כשאנשים רואים כמה הם יכלו להרוויח על אנבידיה, על מניות השבבים, על נטפליקס, על מניות הקוונטים ועוד מאות דוגמאות, הם מתפתים. אנחנו רוצים להרוויח, אנחנו גרידיים. הסיפורים האלו מגרים אותנו להזרים כספים. אף אחד לא זוכר את הכישלונות בדרך, זוכרים את המניות שעשות מאות אחוזים וזה מייצר הזרמה שוטפת גדולה לשווקים שבעצמה מייצרת עליות שערים.   

אותו צעיר שרואה שיש רווחים עצומים מגדיל באופן שוטף את ההשקעה במניות. זה מבחינתו הגיל שבו הוא צריך להשקיע כמה שיותר בבורסה, וזה נכון מבחינה תיאורטית.  

השאלה אם התיק שלו מפוזר או אם יש מרכיב אג"ח משמעותי, פחות רלבנטית לצעירים שחוסכים לזמן ארוך - אבל רוב הצעירים לא מבין את המשמעות של חיסכון לטווח ארוך. הם שקועים עד צוואר במניות, ולא מפנימים שהשוק גם יכול לרדת חזק, אחרת חלקם היו אולי מגוונים את התיק. נזכיר כי זה בסדר גמור ואפילו נכון להשקיע במניות בשיעור מאוד גבוה, אבל כל עוד יודעים שבדרך יהיו ירידות. הטווח הארוך מאפשר למשקיעים צעירים להגיע לתיקון באם תהיה מפולת, ולכן מבחינה תיאורטית הם צריכים להיות במרכיב גדול של מניות.

כמה מבין המשקיעים הצעירים מבין את זה? כמה מהם לא ישנה את תיק ההשקעות כשתגיע קריסה ויגיד  "מה זה משנה אני חוסך ל-30 שנים?".  כנראה שהרוב יממש. טבע האדם הוא גרידיות בעליות ופחד גדול בירידות. 

ג׳ורדון פריד, מנכ״ל זוז פאוור, צילום: החברהג׳ורדון פריד, מנכ״ל זוז פאוור, צילום: החברה

הביטקוין של זוז פאוור: סיכון מול סיכוי

אחרי שנים של הפסדים בפעילות אגירת האנרגיה וירידה של מעל 90% מההנפקה, זוז פאוור החליפה מסלול והפכה לחברה פיננסית שמחזיקה ביטקוין כנכס ליבה; המשקיעים מקבלים חשיפה למטבע הדיגיטלי דרך מניה דואלית בתל אביב ובנאסד״ק,  עם סיכון/סיכוי שמגיע מחשיפה לשוק הקריפטו ועלויות של חברה ציבורית

תמיר חכמוף |

חברת זוז פאוור זוז פאוור 19.52%   הדואלית שינתה לאחרונה את מהות ההשקעה בחברה, כאשר עברה מהתמקדות בפעילות טכנולוגית בתחום האנרגיה המתחדשת, לחברה פיננסית שמאפשרת חשיפה לעולם הקריפטו והביטקוין בפרט.

החברה פיתחה מערכת מבוססת גלגלי תנופה שנועדה לאפשר טעינה מהירה לרכב חשמלי גם באתרים שבהם רשת החשמל חלשה או מוגבלת. הרעיון ההנדסי היה מעניין אך בפועל ההצלחה הייתה מוגבלת. החברה התקשתה להמיר פיילוטים להזמנות מסחריות, נרשמו הפסדים תפעוליים מתמשכים, ופעילותה הצטמצמה מאוד עם הכנסה של פחות מ-250 אלף דולר והפסד של 7 מיליון דולר במחצית הראשונה של 2025.

על רקע האתגרים, שכללו הון עצמי שלילי והתחייבויות של כ-6.7 מיליון דולר מול מזומנים של כ-2.5 מיליון דולר, החליטה החברה לשנות אסטרטגיה.

החברה גייסה כספים (בדיסקאונט משמעותי), בסך של קצת יותר מ-160 מיליון דולר, במטרה לרכוש ביטקוין במרבית הכספים, והיתרה לפירעון חובות קיימים ולצרכים תפעוליים.


נכון לדיווח האחרון של החברה, זוז כבר רכשה מעל 1,000 ביטקוין, תוך שמירה על יתרת מזומנים להמשך רכישות ברמות מחיר שונות. החברה מתכננת להשלים את מלוא הגיוס ולהמשיך את הרכישות בהמשך, תוך שהיא תוכל להשתמש בחלק מהכספים כאמור לפעילות שוטפת ותשלום ההתחייבויות.

חשוב לציין כי הרכישות האלה אינן יוצרות ערך חדש לבעלי המניות, אלא הוא נשען על הנפקות לצורך גיוס מזומן לרכישת הביטקוין. המשמעות היא דילול מתמשך של בעלי המניות, כאשר השווי של החברה מזנק למרות שמחיר המניה ירד הודות לגידול במספר המניות.