אלון שגב סולאיר
צילום: סולאיר
ראיון

"המבחן שלנו בהגדלת הצבר המניב; נחפש החזר מינימלי של 13% בפרויקט"

מנכ"ל סולאיר אלון שגב מספר על גיוס של 60 מ' ש' שהשלימה ובו השתתפו הפניקס, ילין וארקין. התמורה תקדם את הצבר הקיים, אך שגב לא שולל עסקאות נוספות כעת. עוד הוא מתייחס לכך שאופציה שניתנה למשקיעים לשנה וחצי נוקבת בשווי זהה לזה בהנפקה

איתי פת-יה | (1)

" סולאיר -1.39% מקימה פרויקטים חדשים וגם נערכת לעוד הקמות, אבל המטרה שלנו בכל עת היא להגדיל את החלק המניב בתוך הצבר. בסוף זה המבחן שלנו", כך משיב מנכ"ל סולאיר אלון שגב בשיחה עם ביזפורטל כשאנחנו שואלים אותו, ברקע השלמה של גיוס פרטי, על האיזון בין שימוש בכספי החברה לטובת הגדל הצבר הכולל, כלומר זה בחישוב פרויקטים "על הנייר" או רכישת זכויות, לבין זירוז של חיבור פרויקטים בצבר הקיים כדי שיחלו כבר להניב הכנסות.

את השיחה עם שגב אנחנו עורכים אחרי שסולאיר גייסה כ-60 מיליון שקל בגיוס פרטי בו לקחו חלק הפניקס, ילין לפידות ומורי ארקין, כשלושה חודשים לאחר שהונפקה לראשונה בתל אביב לפי שווי של כ-600 מיליון שקל לאחר גיוס של 130 מיליון שקל. מאז השווי ירד בכ-9% ל-544 מיליון שקל. לפי שגב, התמורה בגיוס הנוכחי תשמש אם כן את הצבר הקיים, להתקדמות בהליכי ההקמה, מעבר משלבי יזום לתחילת הקמה וכו'.

בצד הדיווח על השלמת ההנפקה צוטט שגב באומרו כי סולאיר בוחנת "באופן שוטף כניסה ליעדים חדשים ביחד עם שותפים מקומיים אשר לחברה היכרות טובה וארוכת שנים עימם, כדוגמת פולין, אשר יהוו מנועי צמיחה לפורטפוליו הקיים". לנו הוא מסביר כעת על ההזדמנות דווקא בפולין, אחרי שתיאר בפנינו בעבר את הרוויה בשנים הקרובות בספרד ואיטליה, ואומר כי "אנחנו נמצאים עדיין בשלב הבדיקה לגבי השוק הזה. זו מדינה עם דירוג אשראי גבוה, בשלות מבחינת האנרגיות המתחדשות, היקפי המימון והעניין מצד המשקיעים הזרים".

אם הסכום המגויס ישמש את הצבר הקיים, זה אומר שלשם אתם מנתבים כעת את ההכנסות ולא נראה בקרוב דיווח מכם על רכישה של פרויקטים נוספים?

"אנחנו חברה עם נגישות מאד טובה לשווקים שבהם אנחנו פועלים. אנחנו לא יודעים לאתר בדיוק מתי תיווצר הזדמנות כזאת או אחרת, ולא הייתי מקבע מסמרות אם נדווח על פרויקט בעיתוי כזה או אחר. אנחנו חברה פעילה בשווקים צומחים ולכן תמיד נחפש הזדמנות שאנחנו חושבים שבבסיסה עולה בקנה אחד עם הדרישות הכלכליות שלנו".

ומהן אותן דרישות?

"מאחר ואנחנו לא שחקן פיננסי היד שלנו על הקופה מאד זהירה. המודל שלנו בנוי על ROI (ההחזר על ההשקה – א.פ) של 13-14% ומעלה. לא נשקיע בפרויקט עם החזר חד ספרתי. אנחנו בהחלט מכוונים למקום שבו אפשר להתייעל ולייצר תמורה גדולה יותר. בינתיים ומאז ההנפקה הצבר הכולל שלנו גדל מ-1.4 ג'יגה וואט ל-2.2 ג'יגה וואט ואנחנו עומדים ביעדי הזמנים. לכן אנחנו גם צריכים כספים נוספים לטובת אותם פרויקטים. במרץ העלנו את היעד שלנו מפרויקטים בשלים בהיקף 400 מגה וואט בסוף השנה ל-680 מגה וואט. זאת גדילה מאד משמעותית ולכן נדרשת כאמור הגדלת ההון לתוך החברה".

התגאיתם בכך שהמשתתפים בגיוס הפרטי רכשו אופציה למימוש תוך שנה וחצי בפרמיה של כ-17% על מחיר השוק. אבל בעצם מדובר ב-48 שקל למניה, זה המחיר בהנפקה. זה אומר שבערך שנתיים לאחר ההנפקה אתם מתמחרים את עצמכם לפי אותו השווי, על אף שהצבר גדל.

"בסופו של דבר ההסתכלות שלנו היא בפרספקטיבה הרבה יותר רחבה, וזה אומר שלוש שנים ולא שלושה חודשים. כל המשקיעים הם כאלה אסטרטגיים שאיתנו לטווח ארוך ושמבינים טוב את המודל של החברה ולאן היא מכוונת. לא נכון לדעתי לשפוט אותנו בטווח זמן קצר שכזה שתלוי במחירים של הסקטור כולו שעברו תיקון 'מעל הראש שלנו'. המטרה שלנו בגיוס היא להשתמש בכסף להון צמיחה משמעותי ולהציג תוצאות בטווח הבינוני של שנתיים-שלוש – על זה אנחנו נבחנים".

קיראו עוד ב"שוק ההון"

אתה מדבר על תיקון בסקטור, אבל צריך לומר שזה לא שההשוואה היא לשער המניה ביום נתון לאחר ההנפקה ובהשפעת סוחרים עצמאיים. מדובר על אותו השווי שקבעתם בעצמכם מול המוסדיים שהשתתפו בהנפקה.

"בסופו של דבר העסקה מתייחסת באיזשהו בנצ׳מרק למחירי השוק. בפרספקטיבה הקצרה כאמור ההשפעות הן סקטוריאליות ולא קשורות לביצועי החברה או המודל שלה. כשאתה מצפה לצמוח בצורה משמעותית ומגייס כסף, יש איזשהו בנצ'מרק לעסקאות האלה. כל המשקיעים שלנו חכמים ומקצועיים ואנחנו מאד שמחים עליהם. אני מזכיר שהגיוס מורכב גם ממניות חסומות ובכך ניתן לראות הבעת אמון בנו בטווח הבינוני והארוך".

מהדברים האלה משתמע שגם אם אתם חברה נהדרת ובמשך שנתיים אתם מגדילים את היקפי הפעילות, שינויים סקטוריאליים – למשל התחרות הגוברת – יכולים להביא לכך שהשווי דורך במקום.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    נו באמת 14/06/2021 17:21
    הגב לתגובה זו
    קיבלו אופציה בחינם במחיר ההנפקה = גייס בדיסקאונט עמוק יותר ממה שמוצג פה. הפראיירים בחברה הזאת לא מתים
ישי דוידי קרן פימי
צילום: BIZTV

פימי מנפיקה את עמל לפי שווי של 2.7-3 מיליארד שקל

דליה קורקין המנכ"לית "שווה" קרוב ל-600 מיליון שקל, פימי שילשה את השווי בתוך 3.5 שנים; מגדל ופועלים אקוויטי גם הצטרפו לחגיגה עם רווח של קרוב ל-100%

רן קידר |
נושאים בכתבה פימי

קבוצת עמל ומעבר המובילה בישראל בשירותי סיעוד ביתי, טיפול במתמודדי נפש, טיפול באוכלוסיות מיוחדות והפעלת בתי אבות סיעודיים, שבבעלות קרן פימי (49.5%), דליה קורקין (14.4%), פועלים אקוויטי (20%) ומגדל (16.1%) יוצאת להנפקה בבורסה בתל אביב לפי שווי מוערך של כ-2.7-3 מיליארד שקל (לפני הכסף). 

הקבוצה מציגה גידול בכל הפרמטרים, מרחיבה פעילותה לתחומים חדשים ופועלת בשוקי יעד בעלי צמיחה משמעותית. בשנים עשר החודשים שהסתיימו ביוני 2025, הקבוצה הציגה מחזור של כ-2.2 מיליארד שקל  ורווח נקי בסך של כ- 139 מיליון שקל. בשנים עשר החודשים האחרונים הרווח התפעולי של הקבוצה עמד על כ- 200 מיליון שקל. 

הקבוצה חילקה בשלוש השנים האחרונות דיבידנדים בסך של כ-300 מיליון שקל. 

עמל ומעבר, שהוקמה בשנת 1988, הינה חברת הסיעוד, השיקום והטיפול המובילה בישראל. בשנת 2022 נרכשה ע"י קרן פימי,כשמאז שוויה עולה יותר מפי 2.5. הקבוצה מעסיקה היום כ- 29 אלף עובדים.

הקבוצה פועלת בארבעה מגזרי פעילות מרכזיים:

·         סיעוד ביתי – מתן שירותי סיעוד ביתיים לכ-32,000 מטופלים דרך 37 סניפים ברחבי ישראל.

רובי ריבלין יצחק נבון נשיא בגובה העיניים
צילום: מתוך הסרט

הנשיא ממשיך לעשות בושות...

אחרי אלקטריאון ופרסומת ליכין, הנשיא לשעבר רובי ריבלין מצטרף לחברה חדשה, הפעם בתחום הקריפטו

תמיר חכמוף |

רובי ריבלין, הנשיא לשעבר של מדינת ישראל, שוב נושא את התואר נשיא והפעם כנשיא ייצוגי ויועץ לדירקטוריון של החברה הממוזגת BitCore Capital - פליינג ספארק פליינג ספארק -4.67%  , שתפעל להשקעה מוסדית בביטקוין ובפיתוח השקל הדיגיטלי.

זו אינה הפעם הראשונה שבה ריבלין משאיל את שמו לחברה עסקית לאחר סיום כהונתו, אך בכל פעם עולה התהייה, איפה עובר הגבול בין מוניטין ציבורי לשירות אינטרסים פרטיים? ריביין הוא לא כלכלן מזהיר, הוא גם לא מנהל מוכר וגם לא משקיע טוב. הבחירות שלו עד עכשיו מלמדות שעדיף שהיה משאיר את הטייטל המכובד שלו שלא בשימוש. אלקטריאון איבדה את רוב ערכה מאז שהוא נכנס אליה. אולי הוא קיבל ערמה של כסף - אבל למה למכור את השם הכל כל כך מכובד - "נשיא לשעבר". העסק החדש שאליו הוא נכנס זה עסק קריפטו. קריפטו בהגדרה זה עסק מפוקפק כי אף אחד לא יודע להסביר אם יש לזה ערך כלכלי אמיתי. רבים משתכנעים להשקיע שם כי זה עולה, אבל היו בהיסטוריה בועות ארוכות וענקיות שבסוף. התפוצצו. הביטקוין אולי יישאר, הטכנולוגיה שמניעה אותו חשובה, אבל השיטה, והערך ישתנו בהמשך. זה יכול להיות עוד שנה או עוד 5 או 10 שנים, אבל אי אפשר להחזיק ערך מנופח על פני אינסוף.   

במקרה הנוכחי, החברה שבה ישמש ריבלין נשיא ייצוגי מציגה מודל של שילוב בין השקעות בביטקוין לבין פיתוח שקל דיגיטלי תחת רגולציה שווייצרית. היא מצפה לגייס עשרות מיליוני שקלים בהנפקה בתל אביב, ומתהדרת בשמות בכירים נוספים כמו יוחנן דנינו ויזהר שי. בינתיים היאט בעצם שלד בורסאי. זהו. נשיא המדינה לשעבר בוחר להיות יו"ר של שלד בורסאי. 

שוק הקריפטו בישראל עדיין סובל מחוסר ודאות רגולטורית ומחשדנות ציבורית, והצטרפותו של נשיא לשעבר עלולה להעניק למהלך מעטפת אמון ציבורית. השאלה במקרה הזה, עד כמה ריבלין, שדרכו הציבורית והערכית מוכרת היטב, באמת מבין את המורכבות הטכנולוגית והרגולטורית של עולם המטבעות הדיגיטליים, והאם תפקידו כאן הוא מהותי או בעיקר תדמיתי?

לא הפעם הראשונה

מעט לאחר סיום כהונתו כנשיא, בקיץ 2021, מונה ריבלין ל-"נשיא החברה" באלקטריאון אלקטריאון -3.34%   אז חברה צעירה בבורסה בתחום הכבישים החכמים. על פי הודעת החברה אז, תפקידו היה "לקדם שיתופי פעולה עם ממשלות וחברות גלובליות". הצעד עורר ביקורת ציבורית נרחבת, במיוחד מצד מי שטענו כי מדובר במינוי סמלי שמטרתו העיקרית פתיחת דלתות וגיוס אמון ציבורי. בעת המינוי, מניית אלקטריאון איבדה כ-50% מהשיא שרשמה באותה השנה, ורבים תהו האם ריבלין בחר נכון כשהצטרף למיזם עתיר הפסדים. מאז המינוי ועד היום למי שתהה, המניה איבדה עוד כ-60% ונעשו גיוסים ודילולים בדרך.