אלון שגב
צילום: תומר יעקובסון
ראיון

"השוק בספרד יגיע בקרוב לרוויה; הכיוון שלנו בעתיד הוא לשלב הפקת מים"

מנכ"ל סולאיר אלון שגב מדבר על התחרות ("צריך להתקין כמה שיותר מהר - ככל שאתה 'יושב' על צבר תרוויח פחות"), דוחה את החשש מפגיעה בממשל התאגידי עקב נישואיו ליו"ר ומתייחס לתאונות העבודה בענף וגם למחיר המניה שירד מאז ההנפקה בפברואר
איתי פת-יה | (2)
נושאים בכתבה סולאיר

"צריך לדעת טוב מתי לשים את הרגל על הברקס ולשחרר את דוושת הגז כדי לא להיכנס למצבים שבהם השוק מתחיל ללכת לדעיכה – ואז אתה מחפש כבר את השוק הבא. החכמה היא לעשות את זה כל פעם לשנה-שלוש שנים קדימה. בספרד אפשר להכניס 40-50 ג'יגה הספק של ייצור אנרגיה סולארית ואנחנו מניחים לחומרה שזה ייקח 3-4 שנים ויש לעבוד מהר ולהגדיל את צבר הפרויקטים. אנחנו כבר בשווקים הבאים – לומדים אותם, מתכוננים ולוקחים שותפים מקומיים כאלה ואחרים, כמו בפולין".

 

את הדברים האלה אומר בראיון לביזפורטל אלון שגב, מנכ"ל ומייסד חברת האנרגיה המתחדשת סולאיר -0.49% , שמדבר איתנו מספרד (ביזנס, לא פלז'ר, למקרה שתהיתם). בעוד שבכל מקום אפשר לקרוא בימים אלה על כך שאנרגיות מתחדשות הן העתיד והתחום יקבל 'בוסט' משמעותי הן ממדיניות ממשל ביידן והן מייעדי הפחתת פליטות פחמן של מדינות נוספות בעולם, נראה כי בחלק מהטריטוריות, כמו ספרד ואיטליה, יעדי מפתח של החברות הישראליות הפועלות בתחום, מדובר בעתיד קרוב למדי, וצריך כבר להתחיל לחלום על העתיד הקצת יותר רחוק.

 

"בשוק האיטלקי, שהוא צעד אחד אחרי ספרד, זה ייקח 4 שנים+. כרגע התשואות שם יותר טובות מכוון שמחירי החשמל יותר גבוהים, וזה טוב מאד לתעשייה שלנו", מוסיף שגב. "לאורך השנים נתנו הוכחות שמדברות בעד עצמן לכך שהצלחנו לצפות את המגמות. בטווח היותר ארוך אנחנו מכוונים ליתרונות בשילובים מיוחדים ודיסציפלינות נוספות – במלים אחרות, יוצרים ערך שיהיה עמיד בפנים מבחני הזמן האלה כי אתה יכול למצוא את עצמך עם מודל עסקי קצת שונה".

 

דוגמה לשילוב/דיסציפלינה נוספת הוא תחום הפקת המים. סולאיר תקים בהשקעה של 1.5 מיליארד שקל פרויקט משולב בערבה לייצור חשמל, אגירת אנרגיה (הספק מותקן של 250 מגה וואט) והפקת מים (עד כ-20 מיליון קוב לשנה). מדובר בשותפות של החברה עם מיטב דש והקיבוצים לוטן, נווה חריף ויהל.

 

"בערבה כיום יש חוסר של מים בסדר גודל של 50 מיליון קוב בשנה שמעכב התפתחות של יחידות חקלאיות נוספות", אומר שגב. "ברגע שנוכל להפיק כמות כזאת של מים נוכל להגדיל את המצאי של המים באזור ולמכור לאגודות מים או לחברת מקורות".

 

אנחנו מכירים את התעריפים שמשלמת חברת החשמל על קילו-וואט לשעה, אבל בכמה כסף מוכרים מים?

"אנחנו לא יודעים מה יהיה התעריפים, זה תלוי באיכות המים והאם הצרכן עצמו, שהוא אגודות המים, ירצה לרכוש מים מליחים, או מים מותפלים או מים מטופלים. כרגע זה לא דבר שאפשר לשים עליו את האצבע וזה אתגר ייחודי לפרויקט הזה, שמקדים את זמנו".

 

אז יכול להיות שכל הסיפור של מכירת המים בכלל יהיה הפסדי עבורכם?

לא, ואני אגיד לך למה – בסוף הפרויקט מקבל עוד 'סוכריות' מעצם העובדה שהוא לא נשען על מכירת המים. זה מקרה של מתקן אנרגיה עם אגירה שיש בו גם הפקת מים. ההנחה שלנו היא שהמחיר עבור החשמל יהיה חייב להיות תחרותי מול כל מתקן אחר מהסוג שלו במקום אחר בארץ. הרי בסוף יש מכרז על מתח עליון, וכל בונוס נוסף רק ייתן טובה לרווחת האזור ואפשר לומר שגם יהיה בגדר ציונות. מעבר לזה, הכיוון העתידי שלנו כן שייך לשילוב בין שתי הדיסציפלינות של הפקת חשמל ומים".

קיראו עוד ב"שוק ההון"

 

דיווחתם על כך שקיבלתם זכות בלעדית לרכוש זכויות הקמה וייזום של פרויקטים באיטליה בהיקף של כ-312 מגה-וואט. תכניס אותנו לראש שלכם – איך בוחרים איזה פרויקט לקחת אליכם ועל איזה לוותר?

"אנחנו עובדים עם משרד איטלקי ידוע שנותן את כל המעטפת המשפטית ובודק את הזכויות בקרקע ורואה שאין משכנתאות עליהן ומה ההיבט הסטטוטורי, המקבילה שלנו לתב"ע למשל. מסלול נוסף וחשוב לא פחות הוא החיבור לרשת החשמל. בישראל, כשאתה מגיש בקשה לפרויקט, אתה יודע בשלב מתקדם יחסית אם תקבל ברשת ההולכה מכסה לחשמל שתייצר. בספרד או איטליה אנחנו בודקים שיש חיבור לרשת ולא רוצים לקחת סיכון מיותר שלא יהיה כזה, בשונה מחלק מהחברות".

 

באיזו שיטה אתם, כחברה שבסיסה בישראל, עובדים וניגשים למכרזי תשתית כאלה בחו"ל?

"יש לנו היסטוריה ארוכת שנים בספרד ואיטליה. אנחנו עובדים עם צוות מקומי מנוסה וחברת ייזום, שהיא כמו קבלן משנה שלנו שמפתח עבורנו פרויקטים ומרחיב את היקפי המתקנים. זה שונה מאד מחברה שלא מבוססת בטריטוריה מסוימות, ואתה רואה דוגמאות לחברות ישראליות שקונות חברות מקומיות, אנלייט אנרגיה 1.56%  למשל. זו גם דרך יפה להתפתח, אבל בסגנון היזמי שלנו אנחנו מעדיפים לפנות לקבלני משנה, לומר להם 'בואו קחו גם אתם סיכון פיתוח ונשלם לכם לפי התקדמות', ולעבוד רק איתם לאורך הרבה שנים. בסוף זה עדיין כלכלי, כי המחיר הוא בסדר גודל של 40 אלף יורו למגה-וואט".

 

במובן מסוים, חשוב לסגור חוזים כמה שיותר מהר, לא? ככל שהזמן עובר התחרות גוברת. מחיר למגה-וואט שתקבלו היום לא יהיה אותו דבר כמו מה שתקבלו במכרז עוד שנה.

"התשובה היא קודם כל כן. התחרות הולכת וגוברת עם ריבוי וגידול השווקים ומצד שני משפיעה על יצרני הפאנלים. בשוק הספרדי בעוד שנתיים יש צפי לירידה משמעותית בעלויות ההתקנה, שאגב הן נמוכות מבישראל. בסוף, בכל פעולה עסקית יש סיכון, אבל הרעיון הוא לממש צבר ולהתקין כמה שיותר מהר את הפרויקטים. ככל שאתה יושב על צבר יותר זמן יכול להיות שתהיה לך פחות רווחיות ואתה אפילו עלול להפסיד אם השוק יגיע לרוויה.

"שווקים מתנהלים לפי מגמה של ראשוניות – מי שהגיע ראשון ויודע לעשות הכל מקבל את התשואות הכי טובות. בחלק מהמקרים יש לנו את היתרון הזה. לאחר מכן מגיע 'רמפה' ואז הדעיכה, שעליה דיברנו. כשאתה שחקן בשוק הפוטו-וולטאי אתה צריך להבין שהתחרות שלך הולכת וגוברת, ולכן אתה רואה את הקצבים שאנחנו פעילים ואת הרצון שלנו לגדול מהר".

ב נופר אנרג'י -4.95% אומרים שקילו-וואט שלהם "שווה יותר" כי הם עוסקים בפרויקטים על גגות מבנים שמצריכים פחות בירוקרטיה ומוכרים חשמל בתעריף גבוה יותר. עד כמה זה נכון?

"אני מאד מעריך את נופר, הם חברים שלי, וזה אכן נכון מה שהם אומרים. במקומות שיש בהם צריכה יש יותר רווחיות. גם לנו יש כמה פרויקטים כאלה. זה קורה כי הצרכן למעשה  משלם מחיר מקומי והתחשבנות מולו מאפשרת יותר 'בשר' משני הצדדים, כי זה לא חשמל שנמכר לרשת החשמל. לכן בהגדרה הם צודקים וכל השחקנים בארץ רוצים להגיע למקומות שבהם יש צריכה עצמית. ברגע שתהיה תחרות הולכת וגואה על הצרכנים עצמם גם הרווחיות הזאת עלולה להישחק".

הזוגיות לא פוגעת בממשל התאגידי

סולאיר קיימת זה כ-12 שנה, מאז נוסדה ב-2009 ע"י שגב ואשתו פאולה, המשמשת כיו"ר החברה. בתחילה החברה עסקה רק בקבלנות בתחום המתקנים הפוטו-וולטאים, בהמשך עברה לייזום בלבד ומ-2018, כשרכשה את השותף הספרדי הקודם שלה, החלה לפעול לכל אורך שרשרת הערך – ייזום, ייצור, הקמה והפעלה. לחברה כיום צבר פרויקטים של 1.4 ג'יגה-וואט, וזאת לאחר שבתומו של סכסוך משפטי עם השותפה לשעבר אנרג'יקס 0.47% , האחרונה נותרה עם פרויקטים בהספק של 100 מגה-וואט שיזמו שני הצדדים. פרויקטים בהיקף 600 מגה-וואט נוספים עדיין מוחזקים חלקית ע"י סולאיר, אולם אינם חלק מהחברה הציבורית שהונפקה.

 

לקראת רכישת השותפות הספרדית, בסוף 2017 שקלה סולאיר להנפיק בבורסה בת"א אולם בסוף התכנית נגנזה. בסופו של דבר המהלך נעשה לאחרונה, בתחילת פברואר, אז גייסה מהציבור 120 מיליון שקל לפי שווי חברה של 600 מיליון שקל אחרי הכסף.

מבחינתם של בני הזוג שגב, שצפו בחברות מנפיקות בבורסה המקומית בזו אחר זו, ואת זרימת הכסף בארץ ובעולם למניות, מדובר היה בתזמון מתאים. ואולם, מאז ההנפקה המניה איבדה כ-15% וכיום היא נסחרת לפי שווי של 505 מיליון שקל, כלומר המשקיעים מופסדים בינתיים. במקביל, יש מי שמזהים בשוק תנועה של המשקיעים (בוול סטריט תחילה) מכיוון מניות הצמיחה, עמן נמנית סולאיר וחברות אנרגיה מתחדשות נוספות, לכיוון מניות הערך.

"אני חושב שכל שחקן רציני מקצועי, אחראי, ישר, חרוץ ושקדן - כל המלים שארצה שיגידו עלינו – מכוון לטווחים הבינוני והארוך", משיב מצדו שגב בהקשר זה. "המטרה שלי היא ליצור ערך ב-5-7-10 שנים הבאות וצפונה ושם צריכות הכלכלות להשתוות. לכן, לדעתי בטווח הארוך זאת הראייה שצריכה להוביל את המשקיעים, והם יצטרכו לשאול את עצמם איזו חברה לדעתם תמשיך לפעול גם בעוד עשור ותמשיך להשיא ערך.

"בסופו של דבר זה גם טעם של משקיע - אחד אומר 'אני רוצה ללוות חברה בצמיחה שלה' והשני אומר 'אני רוצה שקט ויציבות'. התחום שלנו הולך ופורץ ואין ספק שהוא יגדל, והבחירה בידי המשקיעים. אני עוסק במה שאני עושה הכי טוב, וזה לעבוד בשביל החברה ולהפוך אותה לסופר-משמעותית בשנים הקרובות".

קראתי שאמרתם שהממשל התאגידי באנלייט הוא בשבילכם מודל. בוא נדבר על מה שקורה אצלכם – המנכ"ל נשוי ליו"ר. כמה קונטרה או ביקורת היא באמת יכול לתת על הניהול שלך? יש סיבה שהתפקידים האלה נפרדים לרוב. המשקיעים צריכים לדאוג?

"אני ופאולה שותפים במלוא מובן המילה. לגבי הביקורת - בנינו דירקטוריון שאני חושב שהוא מאד קפדן ומאד ביקורתי. מלווים אותנו הרבה עורכי דין בכל צעד ושעל ואנחנו עושים את כל התהליכים שמחייבים לשקיפות בתוך החברה. מבנה הדירקטוריון עם הדח"צים, שאני מקווה שיאושרו בקרוב, מראה את הכוונה שלנו לשפר את רכיב הביקורת. 

"אצלנו תמיד אומרים 'It's all about the day after', כלומר אמנם עשינו סיבוב נהדר אבל חושבים על הסיבוב הבא - נרצה לפגוש את המשקיעים עם האמיתות וגם עם הדיווחים הפחות טובים, כי לא תמיד יש בשורות טובות. גם פאולה וגם אני גדלנו עם אותן אמות מידה שלפיהן הכסף של משקיעים הוא בעדיפות גבוהה מזו של הכסף שלנו. תמיד זה היה הכי חשוב לנו יותר מכל דבר אחר. אני גם מאמין שאיכותה של כל חברה נמדדת באיכות הביקורת, בכל התחומים – לא רק בהחלטות של המנכ"ל, גם בבטיחות בראש ובראשונה, בכספים, בתחום המשפטי וכו'".

אמרת בטיחות אז עם זה נסיים - זה נושא שהס מלהזכירו כמעט בשלל הראיונות עם חברות האנרגיה המתחדשות. אי אפשר להתעלם מתאונות עבודה בהתקנה של פאנלים סולאריים. מה מחייב אתכם החוק בהקשר הזה?

"אנחנו מחוייבים במינוי של ממונה בטיחות על פי תקנות משרד העבודה שיקפיד על נוהלי בטיחות ובקרת איכות. אני יכול להגיד לך בצורה הכי גורפת, שלי ולפאולה הבטיחות היא הנושא החשוב ביותר וכשיש אירוע בטיחות אנחנו עוצרים הכל. יושבים, מדברים, מביאים מלא יועצים ולא חוסכים בשקל כדי לראות איפה חלילה וחס יש לנו בעיה. היה לנו אירוע של נפילה מגג, עצרנו מיד ועשינו בדיקה מקיפה בכל הגגות שבהם אנחנו עובדים".

באופן אישי, לך יוצא לפעמים ללוות התקנות? פשוט לבוא לאתר ולצפות בעבודה?

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    דפנה 14/03/2021 19:04
    הגב לתגובה זו
    בשוק הסולארי הרבה מאוד דיבורים והבטחות. לפני שמשקיעים בחברה לדוגמא סולאיר חייב לברר עם הלקוחות ובעיקר הספקים על ההתנהלות שלהם. בהרבה מקרים מתגלים שרלטנים וחברה שאינה מכבדת התחייבויות וחוזים. משקיע חכם לא נופל בדיווחי סרק.
  • 1.
    dw 14/03/2021 15:21
    הגב לתגובה זו
    אנלייט נסחרת במכפיל 700. מטורף. זה פשוט לא יאומן שאנלייט נסחרת כיום בש"ש גבוה מדלק קידוחים, אשר מרוויחה למעלה ממיליארד שקל לשנה. אצל אנרג'יקס לפחות אפשר להתחיל לראות מעט רווחים לא במיקרוסקופ. אצל אנלייט גם את זה אין. זה לא נורמלי שאנלייט נסחרת בש"ש של 6 מיליארד שקלים, כמו דלק קידוחים.
חיים שטפלר מנכל ארית
צילום: באדיבות המצולם

3 הערות על הנפקת ארית

על "מידע פנים מוסדי", על החשיבות לעקוב אחרי הדלפות בתקשורת והאם לארית יש הזמנה משמעותית בדרך?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה ארית

ארית ארית תעשיות -3.82%   ניסתה להנפיק את החברה הבת רשף שמהווה 99% מהפעילות שלה עצמה לפי שווי של 4.3 מיליארד שקל לפני הכסף. זה ביטא שווי נמוך לארית עצמה והמניה ירדה במקביל לכתבות שפורסמו כאן: מה יודע צבי לוי שאנחנו לא? ארית מנצלת אופוריה במניה כדי להנפיק מהציבורהבעיה הגדולה של ארית - חמישה חודשים בלי הזמנה אחת

כשהמניה קרסה, המוסדיים אמרו לחברה - עצרו. המניה חזרה לעלות ואז המוסדיים והחברה סיכמו על סוג של הנפקה פרטית - גיוס של 550 מיליון שקל לרשף לפי שווי של 3.6 מיליארד שקל לפני הכסף. רגע אחרי הגיוס לארית 80% מרשף שיש לה שווי אחרי הכסף של 4.15 מיליארד שקל, כשארית עצמה נפגשה עם  מעל 400 מיליון שקל כשלצד המזומנים בקופה, אפשר להעריך שיש לה סדר גודל של 1 מיליארד שקל.  אלו המספרים, עכשיו על הדרך הבעייתית שבה ארית-רשף נפגשו עם הכסף


1. ארית או המוסדיים סיפקו מידע לכלכליסט בכל אחת מהנקודות הקריטיות. לדוגמה - ביום שבו הוחלט על עצירת ההנפקה והמניה זינקה בחזרה, המניה אומנם עלתה, אבל כשהמידע דלף לכלכליסט היא זינקה, ורק אז החברה דיווחה על עצירת ההנפקה באופן רשמי. אתמול המניה ירדה ב-3%, המידע נמסר לכלכליסט (שעושה כמובן עבודה עיתונאית טובה) והמניה קרסה ב-6%. ורק אז הגיע הדיווח הרשמי. ההדלפות האלו חשובות למשקיעים הפרטיים - תקראו אותם ראשונים ותרוויחו. כן, זו פרסומת לכלכליסט, במיוחד לגולן חזני. אין דבר כזה מידע מושלם, לפעמים מידעים מתבררים כטעויות או בלוני ניסוי, אבל זה לא סוד שחלק מהמידע שהוא מעביר עוזר מאוד למשקיעים. 

יש כאן שאלה על המשקיעים הקטנים ועל מי עושה סיבוב עליהם דרך ההדלפות, אבל בשורה התחתונה - משקיעים צריכים לצבור מידע מכל מקור מידע. 

2. נחמיא גם לנו - היה די ברור שהמניה תיפול כי הערך שלה בהנפקה היה נמוך מהערך בשוק, והיו סימנים מקדימים לסוג של ניפוח. הצפנו את זה (ראו לינקים למעלה). מי שקרא יכול היה לברוח בזמן. הניתוחים הפיננסים לא משקרים, אבל הם לא מספרים את כל התמונה. 

3 מידע פנים מוסדי - אנחנו מאוד מעריכים את מנהלי ההשקעות שמובילים את הפניקס, מור, כלל ומיטב. אבל או שיש להם "מידע פנים מוסדי" על ארית ורשף ולכן הם קנו או שלא אכפת להם מהכסף שלכם. הם השקיעו 550 מיליון שקל ברשף לפי שווי של 3.6 מיליארד שקל, זה לא ה-5 מיליארד שארית נסחרה, זה גם לא ה-4.3 מיליארד שרשף ביקשה לפני חודש, אבל גם 3.6 מיליארד שקל לחברה זה סכום משמעותי. נכון, היא תרוויח השנה סכום של 300 מיליון שקל (הערכה שלנו) כשהמחצית השנייה של 2025 תהיה מצוינת. הנהלת החברה מסרה שהרווחיות תהיה דומה לרווחיות במחצית הראשונה. המכירות בכל השנה יתקרבו ל-500 מיליון שקל, - כ-350 מיליון שקל במחצית השנייה. זה אומר סדר גודל של 200 מיליון שקל בשורה התחתונה במחצית השנייה. אפילו יותר. קצב רווחים של המחצית השנייה הוא כ-400 מיליון שקל.

תומר צפניק מנכל ריטיילורס. צילום: שוקה כהןתומר צפניק מנכל ריטיילורס. צילום: שוקה כהן

ריטיילורס ירדה 5.8%: דוחות נייקי חושפים חולשה עולמית ומשפיעים על זכיינים

ריטיילורס בעקבות נייקי - ירדה לשפל של 5 שנים - האם ומתי ריטיילורס תתאושש?

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה ריטיילורס נייקי

מניית ריטיילורס ירדה ב-5.8% בבורסת תל אביב, בהשפעה ישירה של דוחות נייקי, שפורסמו בשישי. נייקי, המהווה כ-75%-80% מפעילות ריטיילורס כזכיינית בישראל ובחלקים מאירופה ועוד, דיווחה על הכנסות של 12.43 מיליארד דולר, עלייה של 1% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד, מעל הציפיות של 12.22 מיליארד דולר. אבל, הרווח הנקי צנח ב-32% ל-792 מיליון דולר, והרווח למניה עמד על 0.53 דולר, גבוה מהתחזיות של 0.38 דולר אך נמוך מ-0.78 דולר ברבעון קודם. המניה של נייקי נפלה בכ-10.5% במסחר שלאחר הדוחות גם בהינתן אופק חלש להמשך. 

הירידה בריטיילורס לשפל של 5 שנים ולשווי של 2.3 מיליארד שקל מבטאת דפוס מוכר: זכיינים כמו ריטיילורס תלויים בביצועי המותג העולמי, שמכתיבים זרימת סחורה, מבצעים וביקוש. דווקא מבחינת המחזור נראה שיש למה לצפות, אך החולשה בפרמטרים נוספים וכן בהתייחסות קדימה גורמת לחשש אצל המשקיעים. נדגיש כי האכזבה משורת הרווח דווקא לא קשורה לציפיות מריטיילורס שכן היא מרוויחה סוג של רווחיות קבועה שלא אמורה להשתנות באם הרווח והרווחיות של ניייקי יורדים, אלא אם נייקי משנה את הכללים וזה לא קרה. 

עם זאת, נייקי מנסה לחזק את המכירות הישירות שלא דרך סניפים וזו נקודת סיכון לריטיילורס. ככל שנייקי תמכור יותר באופן ישיר ודיגיטלי יקנו פחות מהזכיינים כולל ריטיילורס.אלא שבינתיים קורה ההיפך - ואלו חדשות טובות לריטיילורס.  אסטרטגיית המכירה הישירה (DTC) של נייקי, שהוגברה מאז 2017, תרמה לחולשה של נייקי. מכירות DTC ירדו ב-9% ל-4.6 מיליארד דולר, עם ירידה של 14% במכירות דיגיטליות, בעוד שמכירות סיטונאיות עלו ב-8%. האסטרטגיה הפחיתה תלות בקמעונאים אך הגבירה תנודתיות, כפי שנראה במלאי עודף של 8.5 מיליארד דולר בסוף הרבעון, ירידה של 2% משנה קודמת.

ריטיילורס, שמפעילה כ-278 חנויות נייקי בעולם תלויה כמובן בראש וראשונה במותגים ובהצלחה של מכירות המוצרים, אך צריך גם לזכור שמדובר בחברה שצומחת אורגנית לצד צמיחה חיצונית. ריטיילורס מתרחבת לגיאוגרפיות חדשות הן דרך רכישות והן דרך הקמת סניפים חדשים.  

ברבעון השלישי של 2025 ריטיילורס  דיווחה על התרחבות אגרסיבית ועלייה נאה במכירות, אך מנגד על שחיקה חדה ברווחיות שהובילה לקריסה של יותר מ־60% ברווח הנקי. החברה סיכמה את הרבעון עם הכנסות של 707.3 מיליון שקל, עלייה של 10.2% לעומת הרבעון המקביל אשתקד. העלייה נובעת בעיקר מפתיחת 33 חנויות חדשות מאז הרבעון השלישי של 2024, כך שמספר החנויות הכולל הגיע ל־278 לעומת 245 בתקופה המקבילה.