קוויק רושמת רווח גולמי אפסי
קוויק חברת קוויק המבצעת משלוחים עד הבית מקמעונאיות מזון וכן מסניפים שלה עצמה מדווחת על צמיחה של 96% לרמת הכנסות של 44.7 מיליון שקל, מול 22.8 מיליון ברבעון הראשון של 2020, אבל העליה היא של 4.5 מיליון שקל בלבד ביחס לרבעון הקודם, אז ההכנסות עמדו על 40.2 מיליון שקל. ובכל מקרה - השיפור לא גולגל במידה זהה לשורת ההפסד התפעולי, כשזה צומצם ברמה של 14.8% לכ-8.6 מיליון שקל לעומת 10.1 מיליון ברבעון המקביל (ההפסד בתקופה ברמה זהה). הסיבה שההכנסות לא הגיעו לשורה התפעולית היא שעלות המכר של קוויק כמעט זהה למכירות - כך שהתוצאה היא שגם אם יש רווח גולמי - הוא אפסי.
כך, עלות המכירות, הכוללת הן את הסכומים שמשלמת קוויק לספקים/רשתות המזון בגין המוצרים והן את הליקוט והשילוח, עלו בכ-81% ל-44.5 מיליון שקל לעומת 24.6 מיליון שקל שנה קודם לכן. עם זאת, ניתן לראות כי בעוד בתקופה המקבילה עלות המכר הייתה גבוה מהמכירות עצמן, ברבעון הראשון של 2021 התמונה התהפכה וקוויק הצליחה לייצר שולי רווח גולמי, על אף שאלה צרים (בדומה למצב ברבעון הקודם). הרווח הגולמי עמד אם כן על 132 אלף שקל, לעומת הפסד של כ-1.9 מיליון שקל.
מנגד בחברה צמצמו הוצאות כש"הורידו הילוך" בגזרת הפרסום וקידום המכירות, חסכון של 0.8 מיליון שקל. צריך לומר שברקע משבר הקורונה ההחלטה להשקיע בפרסום בהחלט נראית הגיונית, אך כעת עם סיום המשבר השאלה היא האם החדרת המותג למעגל הלקוחות הקיימים תסייע לחברה, אולי דרך המלצות, להמשיך לצמוח מבלי להשען על עלויות פרסום באותם ההיקפים, או שמא הדבר יפגע בה.
בינתיים, ביחס לרבעון הקודם, האחרון של 2020, החברה הציגה גידול של 11% במכירות (כאמור - 40.2 מיליון שקל ברבעון הקודם) וזה לא גידול מספיק לחברת צמיחה. בקוויק מפרטים כי בתקופת הדוח "נוצר קושי בשימור עובדים לאור תנאי העסקה מורכבים, דבר אשר הקשה על כושר הייצור של החברה". כלומר, הקושי בגיוס כח אדם מהווה משקולת על הצמיחה של קוויק, כך משתמע. ייתכן והדבר קשור למדיניות החל"ת (שנכון לעתה נראה כי לא תפסק לחלוטין, רק יקוצצו ימי הזכאות).
- מה מלמדות התוצאות של אינסטקארט על קריסת קוויק הישראלית?
- קוויק צפויה לזנק היום – האם הפעם זה אמיתי?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בקוויק התרחבו ב-2020 באמצעות פתיחה של סניפים חדשים שבעזרתם בסיס הלקוחות יכול להתרחב (30 סניפים סך הכל נכון לסוף הרבעון) וכמו כן בחברה מדווחים על עלייה ברבעון במכירות החנויות הזהות (לא דווח באיזו רמה). דבר נוסף שהכביד בתקופת הדוח על הרווח הוא הוצאות ההנהלה וכלליות שעלו בכ-1.2 מיליון שקל - כמחצית הסכום בגין תשלומים מבוססי מניות והוצאות מענקים וכמחצית הסכום עבור "שירותי ביקורת ומשפטיות".
באשר לאחרונות, בקוויק מסבירים כי חלק מהן הוא הוצאה חד פעמית הקשורה בהנפקה, וחלק אחר מיוחס להוצאות שוטפות כחלק מהפיכת החברה לחברה ציבורית. יצוין כי בכוונת קוויק למנות דירקטורים חיצוניים שיכהנו בוועדות ביקול, תגמול ובחינת דוחות כספיים שיוקמו בהמשך. כמו כן בכוונת קוויק למנות מבקר פנימי.
בקוויק מקווים אם כן שברבעונים הקרובים תבוא לידי ביטוי הפנייה למגזר החרדי דרך שיתוף הפעולה עם משווקת הסמארטפונים הכשרים הדרן, וכן על ההתקשרות החדשה מול סופר פארם (בעלת מניות בולטת שלה) בעסקת Cashback שתקנה הנחה של 5 שקל על כל רכישה בכרטיס lifestyle של 100 שקל.
- נופר מוכרת 5% בקרן המשותפת לנוי; תרשום רווח מהותי
- הפרמיה נמחקה והמשקיעים הקטנים נשארו עם ההפסד - המקרה של זוז
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- מכר למשקיעים וקנה אחרי חודשיים בשליש מחיר
קוויק הונפקה במרץ כשגייסה 100 מיליון שקל לפי שווי של 400 מיליון שקל אחרי הכסף, זאת לאחר הביקורת בביזפורטל על השווי שהחברה רצתה להשיג קודם לכן - 520-570 מיליון שקל. מתחילת החודש המניה עלתה בכ-5% ואולם ביחס למחיר בהנפקה, השווי ירד בכ-18.5% כך שלעת עתה המשקיעים מופסדים.
לקריאה נוספת:
> למה זאפ לא הצליחה להנפיק וקוויק כן?
> להנפיק במהירות: חברת המשלוחים שמפסידה כסף רוצה שהציבור יממן אותה - למה בעצם?
> למה למוסדיים אסור לגעת בהנפקה של קוויק?
> קוויק משלמת לאנטרופי כדי להציל את ההנפקה; מקבלת בתמורה - שווי גבוה
- 1.בלוף 30/05/2021 16:27הגב לתגובה זוהחברה הזאת לא שווה 50 מיליון שקל
יפתח רון-טל: “אוגווינד משנה כיוון - מאוויר דחוס לפרויקטים של מאות מיליוני אירו באירופה”
הבוקר פרסמה אוגווינד אוגווינד -1.9% הודעה על עסקה משמעותית באיטליה - רכישת חברה המחזיקה בזכויות להקמת פרויקט אגירת אנרגיה בהספק של 509 מגה-ואט, המבוסס על סוללות ליתיום (BESS), בשותפות עם קבוצת 7B מקבוצת יהודה לוי. ההשקעה בפרויקט צפויה להגיע לכ-230 מיליון אירו, וההכנסה השנתית מוערכת ב-35 עד 50 מיליון אירו, לכל אחת מ-25 שנות ההפעלה הצפויות. הפרויקט ממוקם במחוז ברינדיזי שבדרום איטליה, וכולל מתקן אגירה בקיבולת של 2-4 ג׳יגה-ואט-שעה (GWh). החברה האיטלקית הנרכשת מחזיקה בזכויות קרקע ובהיתר חיבור מחייב לרשת החשמל, ואוגווינד מתכננת להביא את הפרויקט לשלב ההפעלה המסחרית המלאה בשנת 2029. עם חיבורו לרשת תוכל המוכרת לקבל פרמיית הצלחה של עד 15 מיליון אירו, בהתאם להכנסות ולתנאי הסגירה הפיננסית.
בשביל אוגווינד, שנסחרת כיום בשווי של כ-90 מיליון שקל לאחר ששווייה צנח ביותר מ-95% מהשיא, העסקה באיטליה היא לא עוד פרויקט, זה ניסיון להגדיר מחדש את זהותה. החברה, שהייתה מהחלוצות בתחום אגירת האנרגיה באוויר דחוס (AirBattery), עוד לא הצליחה למסחר את הטכנולוגיה בקנה מידה רחב, וכעת עוברת שינוי ניהולי ואסטרטגי שמטרתו להפוך מחברת מו״פ טכנולוגית לחברת אנרגיה יזמית פעילה באירופה ובדרך להחזיר את האמון של המשקיעים - מה מסתתר מאחורי ה"תכנית האסטרטגית" של אוגווינד?
“אנחנו כבר לא חברת מו״פ אלא חברת אנרגיה מלאה,” אומר בראיון לביזפורטל המנכ״ל טל רז. “איטליה היא רק סנונית ראשונה - אנחנו מסתכלים גם על פולין, גרמניה ובריטניה. נקים קרן ייעודית בשיתוף מוסדיים ישראליים שתממן את ההון העצמי בפרויקטים, כאשר המימון הבנקאי יגיע מגופים מקומיים בכל מדינה.”
גם היו״ר יפתח רון-טל מדגיש כי “העסקה הזו היא לא נקודתית אלא היא חלק מתפיסה רחבה. לצד המשך קידום טכנולוגיית האוויר הדחוס, אנחנו נכנסים לתחום ייזום פרויקטים מסחריים באירופה. זהו שלב ראשון באסטרטגיה שמטרתה להציב את אוגווינד מחדש על המפה”.
- מה מסתתר מאחורי ה"תכנית האסטרטגית" של אוגווינד?
- ירון יעקובי עושה סיבוב נוסף על מחזיקי המניות באוגווינד - קונה בהנפקה פרטית בהנחה של 62%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בהנהלת החברה מדגישים כי המימון לפרויקטים לא יגיע מהמאזן, אלא משיתופי פעולה מוסדיים במבנה של קרן GPLP, שבה תחזיק החברה כ-25-30% ותשמש כשותף מנהל. “היתרון שלנו הוא היכולת להביא את המימון,” אומר רז. “אנחנו יודעים לחבר בין הפרויקטים לבין הכסף של השוק המוסדי הישראלי - זה הנכס הכי משמעותי שאנחנו מביאים לשולחן.”
עמיקם בן צבי, יו"ר דירקטוריון אל על, צילום דוברות אל עליו"ר אל על עומד להפוך לבעל מניות בחברה
עמיקם בן צבי ישקיע בכנפי נשרים, החברה שבאמצעותה שולטת משפחת רוזנברג, ויקבל 15% מהזכויות בשותפות, השקעה שתעניק לו החזקה של כ-6.8% בחברת התעופה
אל על יו"ר אל על אל על 1.84% , עמיקם בן צבי, בדרך להפוך לבעל מניות משמעותי בחברה. בן צבי, בן 75, מונה ליו"ר הדירקטוריון ב-2021, לאחר רכישת השליטה בידי משפחת רוזנברג, מוכר כקרוב לבעלי השליטה, ובעבר שימש מנכ"ל בחברות מובילות.
במסגרת הסכם שנחתם בשבוע שעבר עם משפחת רוזנברג, בעלי השליטה באל על באמצעות חברת כנפי נשרים, בן צבי יקבל 15% מהזכויות בשותפות. משמעות הדבר היא שבשרשרת ההחזקה הוא יחזיק בכ-6.8% ממניות אל על, בהשוואה ל-45.4% שמחזיקה משפחת רוזנברג. ההסכם כולל גם אופציות הדדיות
למכירת חלקו חזרה למשפחת רוזנברג בעתיד, ולא צפוי לשנות את מבנה השליטה בחברה.
ההשקעה של בן צבי כפופה לאישורים רגולטוריים, כולל אישור רשות החברות הממשלתיות, ואין ודאות שיתקבלו. הסכום המדויק של ההשקעה לא נמסר, אך ההערכות הן שמדובר בכמה מאות מיליוני שקלים, בהתחשב בכך שלכנפי נשרים חוב של יותר ממיליארד שקל לאחר רכישת מניות אל על. החברה מדגישה כי ההסכם אינו קשור לתפקידו של בן צבי כיו"ר הדירקטוריון או לשכרו, ותנאי ההסכם לא ישתנו אם תשתנה כהונתו או תגמולו.
מועדון הנוסע המתמיד
בשבוע שעבר הודיעה קבוצת הפניקס על מימוש אופציה לרכישת 5.1% נוספים ממניות חברת "אל על הנוסע המתמיד בע"מ", ובכך הגדילה את החזקתה ל-25% מהון המניות. העסקה כפופה לאישורים רגולטוריים, והתקבולים הצפויים
לאל על מהעסקה הוגדרו כ"לא מהותיים".
על פי הערכות, שווי פעילות מועדון "הנוסע המתמיד" של אל על מוערך בכ-70-80 מיליון דולר (בניקוי התחייבויות), בדומה להערכת השווי שנגזרה כבר בעסקה הראשונה ב-2022, אז רכשה הפניקס 19.9% מהמניות בכ-14 מיליון דולר.
- חברות התעופה שחזרו לישראל: תמונת מצב
- סיומה של המלחמה הוא גם סיום תור הזהב של חברות התעופה הישראליות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שינויים בהנהלה
לוי הלוי, לשעבר מנכ"ל חברת כרטיסי האשראי כאל, צפוי להתמנות בקרוב למנכ"ל אל על, מהלך שמסמן חילופי דורות בצמרת חברת התעופה הלאומית. הלוי, שנחשב לאחד המנהלים הבולטים בענף הפיננסי, עוזב את כאל בעיתוי רגיש, ימים ספורים לאחר שבנק דיסקונט חתם על הסכם למכירת השליטה בכאל לקבוצת יוניון-הראל תמורת כ-3.75 מיליארד שקל, בעסקה שיכולה להגיע לשווי של עד 4 מיליארד שקל. תחת הנהגתו, כאל חיזקה את מעמדה מול ישראכרט ומקס, הרחיבה את פעילותה בתחום האשראי הצרכני והדיגיטלי והציגה שיפור עקבי ברווחיות. כעת הוא יידרש להתמודד עם אתגרים מסוג אחר – תחרות גוברת בענף התעופה, עלייה במחירי הדלק, דרישות רגולטוריות ושדרוג צי המטוסים. מינויו של מנכ"ל שמגיע מעולם הפיננסים עשוי להעיד על גישה ניהולית ממוקדת התייעלות וניהול סיכונים.
