מה מלמדות התוצאות של אינסטקארט על קריסת קוויק הישראלית?
אינסטקארט, המפיקה הכנסות משירותי ליקוט ושיגור מוצרי מכולת לבתי צרכנים, הנפיקה לראשונה את מניותיה לציבור בספטמבר וצפויה לפרסם את תוצאות הרבעון השלישי ביום רביעי.
תשקיף ההנפקה כלל את תוצאות הרבעון השני. נתוני המחצית הראשונה של 2023, בהשוואה למחצית הראשונה של 2022 הראו צמיחה מרשימה בהכנסות ומעבר מהפסד לרווח תפעולי. אבל, מצד שני, הם גם הצביעו על דשדוש מעורר דאגה בהיקף ההזמנות:
מתוך תשקיף ההנפקה של החברה
אינסטקארט (שמנייתה נסחרת בסימול CART, ולכן אכנה אותה בקיצור "קארט") מציעה לצרכן, בהתאם למיקומו הגיאוגרפי, מספר קמעונאים שמהם הוא יכול לבצע הזמנה (הוא יכול להרכיב סל ממספר קמעונאים). בגין כל הזמנה, אינסטקארט גובה עמלה הן מהצרכן והן מהקמעונאי. עמלות אלה – בניכוי תשלומים למלקטים ולשליחים (המלקט הוא השליח בדרך כלל) – הן הרכיב הראשון בהכנסות לפי כללי חשבונאות מקובלים.
- אינסטקארט נכנסת לשיתוף פעולה עם אובר
- המשקיע הגדול באינסטקארט ממשיך לרכוש מניות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מי שתוהה, ובצדק, מדוע תשלומים למלקטים אינם הוצאה, התשובה היא שקארט רואה עצמה כמתווכת בין הצרכן לבין הקמעונאי לבין המלקט. ההכנסה מהתיווך היא ההפרש בין הסכום שמשלם הצרכן לבין הסכומים המועברים לקמעונאי ולמלקט.
לשם המחשה, בשנת 2022, מחיר הזמנה ממוצע היה 110 דולר, שמתוכו, על פי התשקיף, גזרה קארט עמלות בסך 16 דולר – נניח 10 דולר מהצרכן ו-6 דולר מהקמעונאי. כלומר, התשלום לקמעונאי עבור מוצרים היה 90 דולר (והסכום נטו שהועבר לו היה 84 דולר). מתוך ה-16 דולר עמלות, קארט העבירה למלקט 9 דולר. ההכנסה שנרשמה מביצוע הזמנה זו הייתה אם כך 7 דולר.
רכיב ההכנסות השני נובע מפרסומות של מותגים, המוצגים לצרכן בשעה שהוא עורך קניות באתר.
הנתונים המדאיגים של אינסטקארט
הנתון המדאיג ביותר בתוצאות המחצית הראשונה של 2023 הוא ללא ספק שיעור גידול אפס במספר ההזמנות. הסיבה לצרה הזו, על פי קארט, היא כי במחצית הראשונה של 2022 חלק משמעותי מההזמנות נבע מהתפרצות האומיקרון (זוכרים?), שהרתיע צרכנים מביקור פיזי במרכולים. באופן חריג, התשקיף מציג אומדנים – שנתקבלו מניתוח סטטיסטי מלומד (אבל עדיין מבוסס על הנחות) – לכמות ההזמנות (בכל חודש בין ינואר 2020 עד דצמבר 2022), שנבע מחשש צרכנים להידבק בקורונה. הנה הנתונים לשנת 2021 ו-2022:- טראמפ מאלץ את ענקיות הפארמה להוריד מחירים בתמורה לשקט ממכסים
- בועת ה-AI או מנוע צמיחה היסטורי? מאחורי מרכז הנתונים העצום של מטא בלואיזיאנה
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- "הזדמנות קיצונית באנבידיה" -בברנשטיין מצפים לזינוק של 54%...
הנתונים לשנת 2021 ו-2022
על פי אומדנים אלה, בניכוי השפעת האומיקרון, שהייתה בעיקר ברבעון ראשון 2022, הייתה צמיחה משמעותית בהזמנות במחצית השנייה של 2023 בהשוואה לתקופה המקבילה בשנת 2022.
ועדיין נשאלת השאלה, כיצד הצליחה קארט להגדיל ב-34% את ההכנסות מהזמנות במחצית הראשונה של 2023, בשעה שכמות ההזמנות נותרה כשהייתה בתקופה המקבילה ב-2022. סיבה מרכזית, על פי קארט, היא האומיקרון, שאמנם הגדיל את כמות ההזמנות, אך פגע בהכנסות שהופקו מההזמנות. זאת מכיוון שהיא נאלצה להגדיל את התשלומים למלקטים, כדי לתמרצם להגיע לעבודה בשעה שהסיכון להידבקות באומיקרון ריחף מעל ראשם (כזכור, שורת ההכנסות היא לאחר תשלומים למלקטים).
יש על כן מקום לסברה ששיעור הגידול המרשים בהכנסות במחצית הראשונה של 2023 (כ-31%) הינו חד פעמי באופיו. ואכן, בתחילת אוקטובר דלפה ל-The Information תחזית "פרטית" של חתמי ההנפקה, שעל פיה שיעור צמיחת ההכנסות יצנח ל-8% במחצית השנייה של השנה:
התחזית הפרטית של חתמי ההנפקה
בתגובה להדלפה, צנחה המניה ב-10%, והיא נסחרת היום מתחת למחיר שבו הונפקה. עוצמת הפתעת השוק קצת מפתיעה, משום שהצניחה הצפויה בשיעור הצמיחה ממשיכה את המגמה בשלושת הרבעונים האחרונים:
נתוני הרבעונים האחרונים
מזה שלושה רבעונים אין שינוי בכמות ההזמנות, ובהתאם ההכנסות לא ממש יכולות לצמוח. שירותי קארט הן מוצר מותרות, ומשכך תנאי המקרו הנוכחיים בוודאי תורמים לקיפאון בכמות ההזמנות, אבל יש גורם נוסף, היסטורי. קוראים לו "קוהורט 2020", והוא שופך אור גם על הפיאסקו של הנפקת קוויק בתל אביב, וקריסת המודל העסקי שלה בישראל.
הקשר בין קארט לקוויק הישראלית
כפי שניתן לראות בתמונה הזו בתשקיף קארט (עמוד 109) ובתמונה הזו (עמוד 110), צרכנים שביצעו את הרכישה הראשונה שלהם בשנת 2020 ("קוהורט 2020"), עדיין רוכשים באתר יותר מכל קוהורט אחר – מהסיבה הפשוטה שבין מרץ 2020 לדצמבר 2020 הצטרפו לשירות המשלוחים המון המון המון צרכנים, והם עדיין הקבוצה הדומיננטית בקרב לקוחות קארט. כך למשל, ברבעון השני של 2023 הם ביצעו רכישות שהיוו כ-30% מה-GTV (היקף הרכישות במונחי מחיר לצרכן):
נתוני רבעון שני 2023
אבל היקף הרכישות שלהם ברבעון השני של 2023 היה רק 90% מהיקף הרכישות שלהם ברבעון המקביל ב-2022 (במונחים ריאלים הירידה הייתה חדה עוד יותר בגלל העלייה החדה במחירי המזון לצריכה ביתית בארה"ב, 11.4% בשנת 2022). בשנת 2022, היקף הרכישות של קוהורט 2022 היווה כ-85% מרכישותיו בשנת 2020.
כפי שמסבירה קארט, חלק ניכר מקוהורט 2020 הצטרף לשירות רק בגלל הסיכון להידבקות בקורונה, כך שככל שהסיכון הזה פוחת, כך גם פוחת היקף הרכישות של קוהורט זה באתר. ומכיוון שהקוהורט הזה עדיין דומיננטי, קשה מאד להגדיל את כמות ההזמנות הכולל.
מחיר מניית CART בהנפקה נקבע ל-30 דולר (כיום עומד על כ- 27 דולר), והוא העניק לחברה שווי שוק של כ-9 מיליארד דולר. זאת בהשוואה לשווי של 39 מיליארד דולר (!) בסבב השקעות של משקיעי VC מתחוכמים במרץ 2021. כך למשל, השקעה של קרן סקויה בסבב ההוא, מלפני שנתיים חצי, בסך של 50 מיליון דולר, שווה היום כ-12 מיליון דולר בלבד.
קריסת השווי של אינסטקארט מאז מרץ 2021 היא נחמה פורתא למוסדיים ישראלים, שרכשו ברבעון הראשון של 2021, במסגרת ה-IPO של קוויק, שתיארה את עצמה כסופרמרקט "אונליין ללא מלאי ומחסנים", מניות בהיקף של 80 מיליון שקל. בתוך עשרה חודשים בלבד ממועד ההנפקה קרסה מניית קוויק ב-80%. כעבור זמן לא רב לאחר מכן קרס גם המודל העסקי של קוויק, שהופכת בימים אלה להיות חטיבת השליחויות של קארפור.
סמוך לפני ההנפקה, העלתה קוויק למאיה מצגת למשקיעים, שבה העריכו אנשי המפתח כי "הצמיחה המואצת המהותית" בשנת הקורונה תימשך "בצורה משמעותית" גם לאחר הקורונה, כי הקורונה יצרה "הרגלי צריכה חדשים":
מתוך המצגת של קוויק
האם היה בסיס לטענה כי צרכן שהצטרף לשירותי קוויק מטעמי סיכון הידבקות בקורונה ישנה את הרגלי הקניות שלו כשהסיכון להדבקה יתפוגג? האם היה בסיס לטענה כי קוויק "תוכל להמשיך לצמוח בצורה משמעותית במסגרת הביקושים הקיימים?"
לדעתי, נתוני רבעון ההנפקה, כלומר רבעון ראשון 2021, כבר הראו כי הטענה האחרונה הייתה מנותקת מהמציאות. ברבעון זה, על פי נתוני קוויק, 22,800 "לקוחות חוזרים" ביצעו הזמנה באתר. בשנת 2020, כ-73,900 לקוחות ביצעו הזמנה באתר. כלומר, לכל היותר כ-31% מהלקוחות בשנת 2020 ביצעו הזמנה ברבעון ראשון 2021. עם שיעור כזה של לקוחות חוזרים, ועוד ברבעון שבו סיכון ההידבקות בקורונה עדיין היה קיים, כיצד ניתן לצמוח "בצורה משמעותית במסגרת הביקושים הקיימים"?
ואכן, שנה לאחר ההנפקה, ברבעון הראשון של 2022, על אף התפרצות האומיקרון, היקף ההזמנות עמד על 114 אלף בלבד בהשוואה ל-116 אלף ברבעון ההנפקה (אצל אינסטקארט, היקף ההזמנות ברבעון ראשון 2022, הודות לאומיקרון, היה גבוה בכ-19% בהשוואה לרבעון ראשון 2021). ברבעון השני של 2022, היקף ההזמנות צנח ל-106 אלף, וכך חלפה לה התהילה של הצרכניה הישראלית המקוונת ללא מלאי ומחסנים.
ד"ר אורי רונן, רו"ח, מומחה בחשבונאות ביקורתית וניתוח דוחות
- 1.תודה 06/11/2023 17:54הגב לתגובה זועבודה יסודית,כל הכבוד,לו היית ד"ר לרפואת שיניים הייתי רק בטיפולך!
אנבידיה והמתחרות. קרדיט: נעשה עם AI"הזדמנות קיצונית באנבידיה" -בברנשטיין מצפים לזינוק של 54% במניה
למרות שליטה כמעט מוחלטת בשוק השבבים שמיועדים ל-AI, שמובילה לצמיחה חריגה בהכנסות, מניית אנבידיה נסחרת בדיסקאונט היסטורי מול מדד השבבים; פער התמחור מעורר עניין מחודש במניה בקרב משקיעים
מניית אנבידיה NVIDIA Corp. 3.93% נסחרת כיום בדיסקאונט של 13% ביחס למדד השבבים של פילדלפיה, ה-SOXX iShares PHLX SOX Semiconductor Sector Index , שכולל 30 חברות מובילות בתעשייה כמו אינטל, AMD ו-TSMC. המדד עצמו רשם עלייה של 35% בששת החודשים האחרונים, בעוד אנבידיה עלתה רק ב-25%, מה שיצר פער תמחור נדיר. נתון זה ממקם את אנבידיה באחוזון הראשון של התמחור היחסי בעשור האחרון, כשהיו רק 13 ימי מסחר בהם הייתה זולה יותר מול המדד. השווי הנוכחי של אנבידיה עומד על כ-4.4 טריליון דולר, והיא מהווה כ-7% ממדד ה-S&P 500.
התמחור המוחלט גם הוא נמוך יחסית: מכפיל רווחים צפוי של 25, שמציב אותה באחוזון ה-11 בעשור האחרון. עבור חברה עם צמיחה שנתית ממוצעת של 60% בהכנסות בשלוש השנים האחרונות, בעיקר ממכירות מאיצי AI כמו סדרת Blackwell, מדובר ברמה אטרקטיבית. במהלך 2025, שלטה אנבידיה ב-88% משוק המאיצים הגרפיים, עם משלוחים של 6 מיליון יחידות Blackwell עד אוקטובר, תוך ביקוש גובר מענקיות כמו אמזון, גוגל ומטא. ההכנסות ממרכזי נתונים הגיעו ל-30 מיליארד דולר ברבעון השלישי של 2025, עלייה של 112% משנה קודמת.
היסטורית, רכישות במכפיל מתחת ל-25 הניבו תשואה ממוצעת של 150% בשנה אחת, ללא מקרים של הפסד. ברנשטיין קובעים מחיר יעד של 275 דולר, ממחיר נוכחי של 179 דולר, מה שמשקף פוטנציאל עלייה של 54%. הפער נובע מחששות בשוק סביב השקעות AI אדירות, שעמדו ב-2025 על 200 מיליארד דולר ברחבי העולם, אך אנבידיה נהנית מיתרון טכנולוגי, עם פלטפורמת CUDA שמחזקת מעמד מונופוליסטי.
במהלך 2025, הרחיבה אנבידיה את הפעילות, והשקיעה 2 מיליארד דולר בסינופסיס, חברת תוכנה לעיצוב שבבים, כדי להאיץ פיתוח AI. היא השיקה את משפחת Nemotron 3, מודלים פתוחים: Nano עם 30 מיליארד פרמטרים ומסגרת MoE שמגבירה תפוקה פי 4; Super עם 100 מיליארד פרמטרים; ו-Ultra עם 500 מיליארד, זמינים בפלטפורמות כמו Hugging Face ו-AWS. המודלים תומכים במערכות מרובות סוכנים, עם חלון הקשר של מיליון טוקנים, ומשמשים למשימות כמו דיבוג תוכנה ותכנון אסטרטגי.
- האם החברה הוותיקה שהידרדרה מאז בועת 2000 מתעוררת?
- אנבידיה מפתחת את הצפון: קמפוס ענק בקריית טבעון ליותר מ-10,000 עובדים עד 2031
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בנוסף, שיתוף הפעולה עם ממשלת ארה"ב במשימת Genesis (פרויקט לאומי את השימוש בבינה מלאכותית למטרות מדעיות) כולל השקעות ב-AI לתחומי אנרגיה, מחקר מדעי וביטחון. אנבידיה מספקת פלטפורמות כמו Apollo למזג אוויר וסימולציות, ומפתחת AI למפעלים, רובוטיקה ותאומים דיגיטליים. ב-CES 2025, חשפה מעבדת בדיקת DRIVE AI לרכבים אוטונומיים, שעברה כבר אבני דרך משמעותיות בבטיחות. בסין, אושרו מכירות H200, מה שמגדיל הכנסות פוטנציאליות ב-10%.
טראמפ מחייךטראמפ מאלץ את ענקיות הפארמה להוריד מחירים בתמורה לשקט ממכסים
תשע ענקיות תרופות חתמו על הסכמים עם ממשל טראמפ להפחתת מחירי תרופות בארה״ב, תוך איום מרומז במכסים וצעדים רגולטוריים; במקביל, הנשיא מסמן יעד חדש: חברות הביטוח
נשיא ארה״ב דונלד טראמפ הודיע אמש כי תשע חברות תרופות גדולות הגיעו להסכמות עם הממשל, במסגרת מהלך שנועד להוזיל את מחירי התרופות לצרכנים אמריקאים. ההסכמים נחתמו לאחר שטראמפ איים בקיץ האחרון להטיל מכסים על חברות תרופות שלא יסכימו להפחתות מחירים, בעיקר עבור
אוכלוסיות מוחלשות.
בין החברות שהצטרפו להסכמים נמנות רוש Roche GS 1.88% , נוברטיס Novartis AG 0.58% , בריסטול־מאיירס סקוויב Bristol-Myers Squibb
Co , גיליאד Gilead Sciences Inc 2.32% , בוהרינגר אינגלהיים, אמג’ן Amgen Inc 0.91% , GSK GSK 0.66% , סאנופי Sanofi 0.4%
ומרק Merck & Co. Inc. . הן מצטרפות לפייזר Pfizer Inc 0.6% ואסטרהזנקה AstraZeneca plc 0.83% , שכבר חתמו מוקדם יותר השנה. בסך הכול, 14 מתוך 17 החברות
שאליהן פנה טראמפ כבר נענו לדרישות, כאשר שלוש נוספות: אבווי AbbVie 1.8% , ג’ונסון אנד ג’ונסון Johnson & Johnson Inc וריג’נרון Regeneron Pharmaceuticals
Inc עדיין במו״מ מתקדם עם הבית הלבן.
על פי ההסכמים, החברות יוזילו מחירים עבור תוכנית Medicaid, ימכרו תרופות בהנחות ישירות לצרכנים, וישיקו תרופות חדשות בארה״ב במחירים זהים לאלו שבשווקים זרים. טראמפ הצהיר כי מחירי התרופות בארה״ב "יירדו מהר
ובחדות, ויהפכו לנמוכים ביותר בעולם המפותח".
הנחות, האצות רגולטוריות והבטחות השקעה
כחלק מהמהלך, הודיע ה-FDA (מינהל המזון והתרופות האמריקאי) כי מרק תקבל מסלול בחינה מואץ לשתי תרופות מרכזיות בצנרת שלה, תרופה להורדת כולסטרול וטיפול
אונקולוגי, מהלך שעשוי לקצר תהליכי אישור מכשנה לחודשים ספורים בלבד.
- טראמפ נכנס לגרעין: טראמפ מדיה מתמזגת עם חברת היתוך גרעיני והמניה קופצת
- ארצות הברית מאשרת לטייוואן חבילת נשק בהיקף 11.1 מיליארד דולר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
החברות, מצידן, הדגישו כי ישקיעו בייצור מקומי והתחייבו לאספקה בשעת חירום. בריסטול-מאיירס הודיעה שתספק את תרופת הדגל שלה לדילול דם, Eliquis, בחינם למטופלי Medicaid, בעוד גיליאד
התחייבה להוריד את מחיר תרופת צהבת C שלה, Epclusa, לפחות מ-2,500 דולר, ירידה חדה לעומת מחירים קודמים.
