מה מלמדות התוצאות של אינסטקארט על קריסת קוויק הישראלית?
אינסטקארט, המפיקה הכנסות משירותי ליקוט ושיגור מוצרי מכולת לבתי צרכנים, הנפיקה לראשונה את מניותיה לציבור בספטמבר וצפויה לפרסם את תוצאות הרבעון השלישי ביום רביעי.
תשקיף ההנפקה כלל את תוצאות הרבעון השני. נתוני המחצית הראשונה של 2023, בהשוואה למחצית הראשונה של 2022 הראו צמיחה מרשימה בהכנסות ומעבר מהפסד לרווח תפעולי. אבל, מצד שני, הם גם הצביעו על דשדוש מעורר דאגה בהיקף ההזמנות:
מתוך תשקיף ההנפקה של החברה
אינסטקארט (שמנייתה נסחרת בסימול CART, ולכן אכנה אותה בקיצור "קארט") מציעה לצרכן, בהתאם למיקומו הגיאוגרפי, מספר קמעונאים שמהם הוא יכול לבצע הזמנה (הוא יכול להרכיב סל ממספר קמעונאים). בגין כל הזמנה, אינסטקארט גובה עמלה הן מהצרכן והן מהקמעונאי. עמלות אלה – בניכוי תשלומים למלקטים ולשליחים (המלקט הוא השליח בדרך כלל) – הן הרכיב הראשון בהכנסות לפי כללי חשבונאות מקובלים.
- אינסטקארט נכנסת לשיתוף פעולה עם אובר
- המשקיע הגדול באינסטקארט ממשיך לרכוש מניות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מי שתוהה, ובצדק, מדוע תשלומים למלקטים אינם הוצאה, התשובה היא שקארט רואה עצמה כמתווכת בין הצרכן לבין הקמעונאי לבין המלקט. ההכנסה מהתיווך היא ההפרש בין הסכום שמשלם הצרכן לבין הסכומים המועברים לקמעונאי ולמלקט.
לשם המחשה, בשנת 2022, מחיר הזמנה ממוצע היה 110 דולר, שמתוכו, על פי התשקיף, גזרה קארט עמלות בסך 16 דולר – נניח 10 דולר מהצרכן ו-6 דולר מהקמעונאי. כלומר, התשלום לקמעונאי עבור מוצרים היה 90 דולר (והסכום נטו שהועבר לו היה 84 דולר). מתוך ה-16 דולר עמלות, קארט העבירה למלקט 9 דולר. ההכנסה שנרשמה מביצוע הזמנה זו הייתה אם כך 7 דולר.
רכיב ההכנסות השני נובע מפרסומות של מותגים, המוצגים לצרכן בשעה שהוא עורך קניות באתר.
הנתונים המדאיגים של אינסטקארט
הנתון המדאיג ביותר בתוצאות המחצית הראשונה של 2023 הוא ללא ספק שיעור גידול אפס במספר ההזמנות. הסיבה לצרה הזו, על פי קארט, היא כי במחצית הראשונה של 2022 חלק משמעותי מההזמנות נבע מהתפרצות האומיקרון (זוכרים?), שהרתיע צרכנים מביקור פיזי במרכולים. באופן חריג, התשקיף מציג אומדנים – שנתקבלו מניתוח סטטיסטי מלומד (אבל עדיין מבוסס על הנחות) – לכמות ההזמנות (בכל חודש בין ינואר 2020 עד דצמבר 2022), שנבע מחשש צרכנים להידבק בקורונה. הנה הנתונים לשנת 2021 ו-2022:- X של מאסק מראה סימני התאוששות - ההכנסות עולות, אבל הדרך לאיזון עוד ארוכה
- מניית אלפבית זינקה 70% השנה: כך הבינה המלאכותית הפכה מאיום להזדמנות
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- אילון מאסק = 2 מיליון ישראלים = 1 מיליון אמריקאים
הנתונים לשנת 2021 ו-2022
על פי אומדנים אלה, בניכוי השפעת האומיקרון, שהייתה בעיקר ברבעון ראשון 2022, הייתה צמיחה משמעותית בהזמנות במחצית השנייה של 2023 בהשוואה לתקופה המקבילה בשנת 2022.
ועדיין נשאלת השאלה, כיצד הצליחה קארט להגדיל ב-34% את ההכנסות מהזמנות במחצית הראשונה של 2023, בשעה שכמות ההזמנות נותרה כשהייתה בתקופה המקבילה ב-2022. סיבה מרכזית, על פי קארט, היא האומיקרון, שאמנם הגדיל את כמות ההזמנות, אך פגע בהכנסות שהופקו מההזמנות. זאת מכיוון שהיא נאלצה להגדיל את התשלומים למלקטים, כדי לתמרצם להגיע לעבודה בשעה שהסיכון להידבקות באומיקרון ריחף מעל ראשם (כזכור, שורת ההכנסות היא לאחר תשלומים למלקטים).
יש על כן מקום לסברה ששיעור הגידול המרשים בהכנסות במחצית הראשונה של 2023 (כ-31%) הינו חד פעמי באופיו. ואכן, בתחילת אוקטובר דלפה ל-The Information תחזית "פרטית" של חתמי ההנפקה, שעל פיה שיעור צמיחת ההכנסות יצנח ל-8% במחצית השנייה של השנה:
התחזית הפרטית של חתמי ההנפקה
בתגובה להדלפה, צנחה המניה ב-10%, והיא נסחרת היום מתחת למחיר שבו הונפקה. עוצמת הפתעת השוק קצת מפתיעה, משום שהצניחה הצפויה בשיעור הצמיחה ממשיכה את המגמה בשלושת הרבעונים האחרונים:
נתוני הרבעונים האחרונים
מזה שלושה רבעונים אין שינוי בכמות ההזמנות, ובהתאם ההכנסות לא ממש יכולות לצמוח. שירותי קארט הן מוצר מותרות, ומשכך תנאי המקרו הנוכחיים בוודאי תורמים לקיפאון בכמות ההזמנות, אבל יש גורם נוסף, היסטורי. קוראים לו "קוהורט 2020", והוא שופך אור גם על הפיאסקו של הנפקת קוויק בתל אביב, וקריסת המודל העסקי שלה בישראל.
הקשר בין קארט לקוויק הישראלית
כפי שניתן לראות בתמונה הזו בתשקיף קארט (עמוד 109) ובתמונה הזו (עמוד 110), צרכנים שביצעו את הרכישה הראשונה שלהם בשנת 2020 ("קוהורט 2020"), עדיין רוכשים באתר יותר מכל קוהורט אחר – מהסיבה הפשוטה שבין מרץ 2020 לדצמבר 2020 הצטרפו לשירות המשלוחים המון המון המון צרכנים, והם עדיין הקבוצה הדומיננטית בקרב לקוחות קארט. כך למשל, ברבעון השני של 2023 הם ביצעו רכישות שהיוו כ-30% מה-GTV (היקף הרכישות במונחי מחיר לצרכן):
נתוני רבעון שני 2023
אבל היקף הרכישות שלהם ברבעון השני של 2023 היה רק 90% מהיקף הרכישות שלהם ברבעון המקביל ב-2022 (במונחים ריאלים הירידה הייתה חדה עוד יותר בגלל העלייה החדה במחירי המזון לצריכה ביתית בארה"ב, 11.4% בשנת 2022). בשנת 2022, היקף הרכישות של קוהורט 2022 היווה כ-85% מרכישותיו בשנת 2020.
כפי שמסבירה קארט, חלק ניכר מקוהורט 2020 הצטרף לשירות רק בגלל הסיכון להידבקות בקורונה, כך שככל שהסיכון הזה פוחת, כך גם פוחת היקף הרכישות של קוהורט זה באתר. ומכיוון שהקוהורט הזה עדיין דומיננטי, קשה מאד להגדיל את כמות ההזמנות הכולל.
מחיר מניית CART בהנפקה נקבע ל-30 דולר (כיום עומד על כ- 27 דולר), והוא העניק לחברה שווי שוק של כ-9 מיליארד דולר. זאת בהשוואה לשווי של 39 מיליארד דולר (!) בסבב השקעות של משקיעי VC מתחוכמים במרץ 2021. כך למשל, השקעה של קרן סקויה בסבב ההוא, מלפני שנתיים חצי, בסך של 50 מיליון דולר, שווה היום כ-12 מיליון דולר בלבד.
קריסת השווי של אינסטקארט מאז מרץ 2021 היא נחמה פורתא למוסדיים ישראלים, שרכשו ברבעון הראשון של 2021, במסגרת ה-IPO של קוויק, שתיארה את עצמה כסופרמרקט "אונליין ללא מלאי ומחסנים", מניות בהיקף של 80 מיליון שקל. בתוך עשרה חודשים בלבד ממועד ההנפקה קרסה מניית קוויק ב-80%. כעבור זמן לא רב לאחר מכן קרס גם המודל העסקי של קוויק, שהופכת בימים אלה להיות חטיבת השליחויות של קארפור.
סמוך לפני ההנפקה, העלתה קוויק למאיה מצגת למשקיעים, שבה העריכו אנשי המפתח כי "הצמיחה המואצת המהותית" בשנת הקורונה תימשך "בצורה משמעותית" גם לאחר הקורונה, כי הקורונה יצרה "הרגלי צריכה חדשים":
מתוך המצגת של קוויק
האם היה בסיס לטענה כי צרכן שהצטרף לשירותי קוויק מטעמי סיכון הידבקות בקורונה ישנה את הרגלי הקניות שלו כשהסיכון להדבקה יתפוגג? האם היה בסיס לטענה כי קוויק "תוכל להמשיך לצמוח בצורה משמעותית במסגרת הביקושים הקיימים?"
לדעתי, נתוני רבעון ההנפקה, כלומר רבעון ראשון 2021, כבר הראו כי הטענה האחרונה הייתה מנותקת מהמציאות. ברבעון זה, על פי נתוני קוויק, 22,800 "לקוחות חוזרים" ביצעו הזמנה באתר. בשנת 2020, כ-73,900 לקוחות ביצעו הזמנה באתר. כלומר, לכל היותר כ-31% מהלקוחות בשנת 2020 ביצעו הזמנה ברבעון ראשון 2021. עם שיעור כזה של לקוחות חוזרים, ועוד ברבעון שבו סיכון ההידבקות בקורונה עדיין היה קיים, כיצד ניתן לצמוח "בצורה משמעותית במסגרת הביקושים הקיימים"?
ואכן, שנה לאחר ההנפקה, ברבעון הראשון של 2022, על אף התפרצות האומיקרון, היקף ההזמנות עמד על 114 אלף בלבד בהשוואה ל-116 אלף ברבעון ההנפקה (אצל אינסטקארט, היקף ההזמנות ברבעון ראשון 2022, הודות לאומיקרון, היה גבוה בכ-19% בהשוואה לרבעון ראשון 2021). ברבעון השני של 2022, היקף ההזמנות צנח ל-106 אלף, וכך חלפה לה התהילה של הצרכניה הישראלית המקוונת ללא מלאי ומחסנים.
ד"ר אורי רונן, רו"ח, מומחה בחשבונאות ביקורתית וניתוח דוחות
- 1.תודה 06/11/2023 17:54הגב לתגובה זועבודה יסודית,כל הכבוד,לו היית ד"ר לרפואת שיניים הייתי רק בטיפולך!

FDA אישרה קסדה ביתית לטיפול בדיכאון – מה זה אומר לשוק?
מכשיר ה-tDCS של Flow יושק בארה"ב ב-2026 במחיר 500 דולר; האם בריינסווי הישראלית עלולה להיפגע?
רשות המזון והתרופות האמריקאית (FDA) העניקה אישור ראשון מסוגו למכשיר ביתי לטיפול בדיכאון מג'ורי (MDD). מדובר בקסדת ה-FL-100 של חברת Flow השוודית, המבוססת על גירוי חשמלי מוחי מסוג tDCS (Transcranial Direct Current Stimulation). האישור, דרך מסלול Pre-Market Approval (PMA) המחמיר, מאפשר שימוש ביתי תחת פיקוח רפואי מרחוק. Flow מתכננת השקה מסחרית בארה"ב במחצית השנייה של 2026, במחיר של כ-500 דולר - דומה למחיר באירופה, שם המכשיר זמין מאז 2020.
ה-FL-100 שוקל 150 גרם, קל יותר מאוזניות אלחוטיות סטנדרטיות, ומספק גירוי חשמלי בעוצמה נמוכה של 2 מיליאמפר דרך אלקטרודות על המצח. הטיפול נמשך 30 דקות, חמש פעמים בשבוע, ומכוון לאזור הקדם-מצחי (DLPFC) האחראי לוויסות מצב רוח. הנתונים הקליניים, המבוססים על ניסוי פאזה 2 עם 174 משתתפים ב-2024, הראו ירידה של 40% בתסמיני הדיכאון בקבוצת הטיפול לעומת 22% בקבוצת הדמה, לאחר ארבעה שבועות. מטא-אנליזה מ-2025 של 25 מחקרים (n=1,200) אישרה יעילות tDCS כטיפול עזר.
האישור מגיע על רקע עלייה של 15% במקרי דיכאון מג'ורי בארה"ב בין 2020 ל-2025, עם 21 מיליון מבוגרים מושפעים (15.5% מהאוכלוסייה). נשים סובלות פי שתיים מגברים (10.3% לעומת 6.2%), ו-13.1% מבני 12 ומעלה דיווחו על תסמינים.
לפי נתוניהרשויות, תרופות נוגדות דיכאון, כמו SSRI, יעילות ב-50%-60% מהמקרים, אך 56% מהמטופלים מפסיקים את הטיפול הראשון תוך שישה חודשים עקב תופעות לוואי כמו עלייה במשקל (25%), הפרעות שינה (18%) והפחתת ליבידו (15%). tDCS מציע חלופה לא פולשנית, ללא תרופות, עם שיעור נשירה נמוך של 8% בניסויים.
- דיכאון עמוק: המחלה השקטה שמשבשת את החיים; האם אפשר גם אחרת?
- המגפה השקטה - תרופות נגד דיכאון נמכרות במעל 20 מיליארד דולר, והשוק צומח
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
Flow, שהוקמה ב-2016, גייסה 22 מיליון דולר עד 2024, וכעת בסבב גיוס נוסף של 30 מיליון דולר בהובלת Khosla Ventures. החברה מדווחת על 10,000 משתמשים באירופה, עם שיפור ממוצע של 35% בדירוג MADRS (מדד חומרת דיכאון) לאחר 10 שבועות. האישור כולל אפליקציה לניטור התקדמות, עם תזכורות ושילוב נתונים רפואיים. עם זאת, המכשיר דורש מרשם ואינו מיועד למצבים חריפים או כטיפול יחיד ללא פיקוח.
מחפשים יציבות ושפיות? החברה שתמיד היתה שם בשביל זה
צ'ק פוינט הוותיקה לא מחלקת דיבידנד וקצב פעילות ה-M&A שלה אנמי לדעת מומחים, אבל המנכ"ל שהחליף את המייסד והגיוס שביצעה לראשונה עשויים להעיד על שינוי כיוון, ובכל מקרה עם כל החלומות שמסביב, כדאי להחזיק גם אחת כזאת. וגם: למה כדאי להשקיע בהודו ומה מחפשות הענקיות בחברות רובוטיקה
25 שנים לקח למניית ענקית תשתיות הטכנולוגיה סיסקו (סימול:CSCO) לשבור את רמת המחיר אליו הגיעה ב-2000. סיסקו הייתה אחת מחברות הטכנולוגיה שהובילו את "בועת 2000", לצידן של מיקרוסופט, אינטל ודל, ולתקופה קצרה באותה חגיגה הפכה סיסקו לחברה המוערכת ביותר בתבל וזאת למרות הפסדים לא קטנים.
סיסקו הייתה גם זו שזעקה "המלך הוא עירום" וסימנה את תחילת פקיעתה של הבועה הגדולה כשפרסמה את נתוניה לשנת 1999 במרץ 2000, שהחרידו את המשקיעים לנוכח הערכת החברה דאז, והיא גם המניה הטכנולוגית האחרונה ששוברת את שיאי 2000. הסיבה לכך היא מנוע הצמיחה שנוסף לה כתוצאה ממיזוג הבינה המלאכותית שהחזירה למלכת הבועה את הכבוד הראוי לה.
אגב, שווי החברה הגיע אז ליותר מ-500 מיליארד דולר ולאחר התפוצצות הבועה, בסוף 2002, איבדה סיסקו כ-90% מערכה והגיעה לשווי של כ-60 מיליארד דולר.
"ברגע שמאבדים את אמון המשקיעים עקב מכירה כואבת במיוחד, זה יכול לקחת שנים עד שהמשקיעים יאמצו את אמון המניות מחדש", אמר מנהל ההשקעות של חברת ניהול ההשקעות המוסדית הגדולה ממסצ'וסטס, SLC Management. "אנלוגיה לכך תהיה שוק המניות היפני שלקח לו גם עשרות שנים להתאושש מהבועה שלו, בתחום הנדל"ן, בסוף שנות ה-80", הוסיף.
- למה צ'ק פוינט מגייסת אג"ח כשיש לה הר מזומנים בבנק?
- שיתוף פעולה בין צ'ק פוינט לאוניברסיטת בר-אילן בתכנית לימודי הסייבר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עם זאת, מבחינת ערך חברה, סיסקו עדיין רחוקה מהשיא דאז. שווי החברה כיום הוא "רק" 317 מיליארד. "התעוררותה המחודשת של המניה", סיכם המנהל מ-SLC, "היא דווקא סימן של ביטחון למשקיעים כי למרות שהם הפכו יותר לחברת 'שירותים' וכבר אינם נחשבים לחברת חדשנות, אפשר להניח שזה מה שהמשקיעים שלהם רצו לראות".
