זהבית כהן ואבירם גנות
צילום: רמי זרנגר (זהבית כהן)/רפי דלויה (אבירם גנות)
פרשנות

למה זאפ לא הצליחה להנפיק וקוויק כן?

המוסדיים התעקשו מאוד לפני שלוש שנים מול זהבית כהן על המחיר בזאפ, והיום הם משקיעים בחברות בשווים מנופחים ובחברות לא ראויות - מה השתנה? ולמה פורמולה הרוכשת של זאפ מצפצפת על המשקיעים?
אבישי עובדיה | (10)

המוסדיים, כך מתברר כעת, צדקו כשלא הסכימו לרכוש את מניות זאפ לפני שלוש שנים לפי שווי של 700 מיליון שקל. אז התעקשה זהבית כהן מנהלת קרן איפקס, בעלת הבית בזאפ על השווי לקראת ההנפקה בבורסה בת"א, והמוסדיים אמור עד כאן.  עכשיו זאפ נמכרת לפורמולה ב-300 מיליון שקל – פחות ממחצית השווי מלפני שלוש שנים. למה השווי התכווץ? אולי התוצאות נחלשו, אולי פורמולה קונה בהזדמנות ממוכר לחוץ. אבל, מה שמעניין הוא החוזקה של הגופים המוסדיים אז מול החברות המנפיקות, לעומת החולשה שלהם היום – היום הם מקבלים כמעט הכל. גם חברות רבות שלא ראויות להיות בבורסה המקומית. למה זאפ לא וקוויק כן?

זאפ היא עסק (שלפי הדוחות אז) צמח והרוויח כ-30 מיליון שקל בשנה. אז למה לא לרכוש לפי שווי של 700 מיליון שקל? כמה סיבות - ראשית, הכל אישי. יש מוסדיים שלא יגידו את זה בקול, אבל הם במילים עדינות לא מחבבים את מנהלי איפקס. שנית – אז היתה הנפקה אחת לכמה חודשים – אז היה לגופים המוסדיים זמן לבדוק ולבחון. היום הם מאשרים הנפקות כי יש עשרות הנפקות במקביל, השוק חם ומוכרים להם סיפורים. כתבנו כאן על הנפקת קבסיר שלא ראויה להיכנס לבורסה. המוסדיים דווקא רכשו (אנחנו עוד לא יודעים מי, מבטיחים לפרסם כשנדע) ומאז המניה ירדה ב-37%. בקוויק שבימים כתיקונים לא היתה מעיזה לבקש שווי של 500 מיליון, גייסו לבסוף, בעקבות הביקורת, לפי שווי של 300 מיליון לפני הכסף, ומאז ההנפקה המוסדיים מופסדים כ-13%. הרשימה ארוכה. אבל דבר אחד ברור –  המוסדיים הפכו לפחות ביקורתיים ופחות אכפתיים ביחס לשווי החברות. זאפ, לא הצליחה להנפיק אז, לפי 700 מיליון שקל בטענה שהשווי היה גבוה, אבל אם האווירה אז היתה כמו היום, היא היתה מגייסת בקלות ובשווי גבוה יותר.

 

וזה מביא אותנו לשאלה אחרת – למה זאפ לא הנפיקה בבורסה כעת? שתי אפשרויות – ייתכן שהתוצאות שלה היו בכיוון מטה בשלוש שהשנים האחרונות (מאז המידע האחרון הידוע – דוחות 2017 שהראו צמיחה ורווח של מעל 30 מיליון שקל) וזה האמת מפתיע. תחום האינטרנט בעלייה, וזאפ זו קבוצת אתרי אינטרנט שהגדול והמשמעותי לתוצאותיה הוא זאפ עצמו – אתר להשוואת מחירים. הקניות באינטרנט בעלייה, אז סביר שגם השוואת המחירים בעלייה. עם זאת, נראה שהתחרות מול אתרים בחו"ל שמספקים סחורה בעלויות נמוכות יותר, הפכו את המערכת של זאפ לפחות שימושית. מעבר לכך, גם גוגל עצמה דרך החיפוש שלה, מספקת באופן מידי הצעות מחיר למוצרים מבוקשים.

אז זו אפשרות אחת למכירה בסכום של 300 מיליון שקל. אפשרות שנייה – זהבית כהן נמצאת בסוג של מכירת חיסול. אין לה זמן לחכות, היא צריכה למכור את העסק ומהר, וזה מייצר הזדמנות לפורמולה הרוכשת. גם אם זה נכון, זה לא יכול להסביר הנחה כל כך גדולה. כהן לא היתה מתפשרת מאוד על המחיר. יש לה אלטרנטיבות וזאפ זה נכס מבוקש. זה כשלעצמו לא יכול להסביר ירידת שווי של 50% ומעלה.

 

אז ניסינו למצוא רמזים בהודעה של פורמולה. פורמולה הרוכשת היא קבוצה גדולה, ולמרות זאת מתנהלת בחשאיות. השליטה בה מזמן בידיים זרות (קבוצה פולנית), המנהלים שלה לא מתראיינים וזאת למרות שהחברות בשליטתה הן חברות מובילות וגדלות בשוק ה-IT והטכנולוגיה – מטריקס, סאפיינס, מג'יק ונוספות. פורמולה לא מסרה למשקיעים שלה נתונים של זאפ כנראה מהטעם שזה לא מגיע לרף המהותיות. אפשר להתווכח על זה. מדובר בהשקעה לא קטנה ועם כל הכבוד להחזקות האחרות, זאפ מעבר להיותה השקעה משמעותית וגם באופן יחסי לשווי הקבוצה, היא לא זניחה, היא מבטאת שינוי בסוג ההשקעה של הקבוצה.

יש כאן עניין מהותי ועקרוני – חברות שעוברות או מגוונות מהשקעה בתחום מסוים להשקעה בתחום אחר, צריכות ואף חייבות לדווח למשקיעים שלהם יותר מאשר שתי שורות בהודעה לעיתונות למה הן עושות זאת. המהותיות היא לא רק בסכום הכספי וביחס למכלול ההשקעות והמאזן של הרוכשת, אלא גם מבחן איכותי. ובכל זאת - פורמולה שמה פס על המשקיעים.

תגובות לכתבה(10):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    אחד שיודע 09/04/2021 09:42
    הגב לתגובה זו
    זאפ השוואת מחירים מרוויחה כסף אבל כל הקבוצה מפסידה!! יעשה חכם אם ישאיר רק את זאפ. בכל מקרה זו עיסקה של טיפש שאין לו מושג בדיגיטל ובסחר אלקטורני. בכלים פשוטים אפשר לראות שגם זאפ השוואת מחירים יורדת!
  • 6.
    משקיע 08/04/2021 11:16
    הגב לתגובה זו
    קוויק זה אחד הפלופים, דחפו אותה לבורסה אחרי גאות שהם חוו בקורונה שלטעמי לא תחזור (וגם אז הפסידו). אין להם שום מודל עסקי שמחזיק מים. דוחפים בכל הכח כדי לייצר מחזורים ובדרך מפסידים המון כסף. לא פלא שהמחזורים היחידים בנייר הם של עושי השוק. דוחות הרבעון הראשון והשני קריטים. אם קצב הצמיחה במכירות יירד זה אומר שהתפוצצות בקורונה הייתה חד פעמית וללא המשכיות.
  • זאפ לא מרוויחה (ל"ת)
    יודע 09/04/2021 09:39
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    כל הכבוד לרמי חזן שבכהונתו הערך ירד מ800 מיליון ל240 מ (ל"ת)
    תקווה 07/04/2021 16:06
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    תענוג לקרוא (ל"ת)
    ש 07/04/2021 14:16
    הגב לתגובה זו
  • מסכים לגמרי (ל"ת)
    מיקי 07/04/2021 18:09
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    איתן 07/04/2021 13:05
    הגב לתגובה זו
    יש אתרי קניות, גם ישראלים, הרבה יותר מדויקים שקופים ואמינים מזאפ!
  • אלו עוד אתרים? יש לך שמות מתחרים? (ל"ת)
    יריב 13/04/2021 18:18
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    שאול 07/04/2021 11:31
    הגב לתגובה זו
    ולא כולם פראיירים .
  • 1.
    כי לזהבית יש קארמה רעה אחרי תנובה (ל"ת)
    אנונימי 07/04/2021 10:33
    הגב לתגובה זו
ראסל אלוונגר מנכ״ל טאואר, צילום: מיכה בריקמןראסל אלוונגר מנכ״ל טאואר, צילום: מיכה בריקמן

טאואר תיפול - נייס תזנק; המניות הבולטות מחר בבורסה

ברק עילם ברח בזמן, על המשבר בנייס והסיכונים והסיכויים; ועל המימוש הצפוי בטאואר אחרי הזינוק המרשים  

מערכת ביזפורטל |
נושאים בכתבה טאואר נייס

אולי נייס הגיעה לרצפה? אתמול היא זינקה בוול סטריט וחזרה להיסחר מעל 100 דולר. היא חוזרת למסחר בת"א עם ארביטראז' חיובי של 5%. 

אחרי קריסה בשבוע האחרון על רקע הנמכת תחזית, נייס נסחרת במכפיל רווח עתידי של מתחת ל-9. זה מאוד נמוך וזה כנראה משקף שני דברים - את החשש מהנמכת ציפיות בהמשך הדרך ואת חוסר האמון בהנהלה של נייס - לא מפרסמים דוח כספי ואחרי יומיים מנמיכים ציפיות לשנה הבאה. זו התנהלות שוול סטריט לא אוהבת ולא מקבלת. 

ועדיין, אולי זה בגלל חוסר הניסיון של סקוט ראסל, הטירון בתפקיד. אולי זאת טעות של מתחילים וזה מזכיר לנו שברק עילם תזמן בצורה מושלמת את העזיבה מנייס. פשוט - ברח בזמן. הוא הבין בשנה האחרונה שלו שמגיעה מהפכה גדולה, הוא לא רצה לעבור עוד מהפכה בחברה במיוחד שהיא איום גדול על הפעילות. 10 שנים הספיקו לו, כשהשנים האלו מחולקות לשתיים - השנים הטובות והשנים הגרועות. ב-5 שנים שווי נייס עלה פי 4, ב-5 שנים הבאות לא היה שינוי. בשנה האחרונה המניה קרסה במעל 50%. 

מאז הודעת הפרישה שלו המניה נפלה ב60% - מה זה אם לא בריחה - ברק עילם עוזב את נייס בתזמון בעייתי - ממה מודאגים האנליסטים?

נייס היום מאוד מאוימת על ידי ה-AI ומצד שני מדגישה שה-AI הוא דווקא מנוע הצמיחה העיקרי שלה. חברות תוכנה בכלל מאוימות מאוד כי ניתן לפתח תוכנה במהירות ובזול. נייס פועלת בשוק ה-CRM שעובר טלטלות גדולות - המהפכה משנה אותו לחלוטין.   

נייס בנקודת הזמן הזו היא סיכוי גדול וסיכון גדול. היא לכאורה מאוד זולה, אבל זה בגלל החששות של השוק מהמשך הנמכת ציפיות. זו חברה במשבר שהחצי שנה הקרובה מאוד קריטית לעתידה. אם היא תלמד להתמודד מול איום ה-AI ואף להצטרף אליו כפי שהיא מצהירה, השוק יכול לתפוס אותה אחרת. אם היא תפספס תחזיות בהמשך, משבר האמון יכול להתחזק.


הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

מה יהיה מחר בבורסה?

מי חושב שיש הזדמנות במניות הנדל"ן היזמי? המניות הדואליות, ההודעה על הריבית ועד כמה המס החדש על הבנקים ישפיע על המניות?

מערכת ביזפורטל |

המס המתוכנן על הבנקים הוא לא מס חכם. אם רוצים להעביר מרווח הבנקים לרווחת הציבור אפשר לעשות זאת באלגנטיות דרך הגברת תחרות, הגבלת עמלות וחיוב ריבית על העו"ש. האפקט מיידי וברור. המס יספק לבנקים גושפנקא דווקא להעלאת ריבית - המס יגולגל על הלקוחות. היה מס מיוחד על הבנקים ב-2024-2025 - הוא נכשל. הרגולטור עזב את הבנקים כי הוא הטיל מס והבנקים חגגו על העו"ש שלכם ולקחו מכם ריבית גבוהה על הלוואות ונתנו ריבית נמוכה על פיקדונות. 

אבל נראה שהאפקט הנכון מבחינת האוצר ואולי גם מסיבות פוליטיות, מס על הבנקים - עושה יותר רושם ציבורי. לציבור בבנקים זו דווקא בשורה רעה, למשקיעים בבנקים זה עדיף מאשר הטלת הוראות ישירות. חוץ מזה יש עוד זמן עד שזה יקרה, יהיו הסתייגויות ועימותים. על פניו, מניות הבנקים אמורות להיפגע מהמהלך הזה, אבל כשמנתחים את זה לעומק  רואים שזה לא יהיה דרמה גדולה בהינתן שתהיה התגמשות על המס העודף ואולי גם על דרך החישוב וההצמדה. כזכור לא נקבע על ידי הצוות מס מתאים אך הם נתנו רמז עבה - מס של 9% בדוגמאות ובעבודת הצוות על גידול של 50% ברווח מהרווח הממוצע ב-2018-2022. הרווח הזה יהיה צמוד. ההשלכה בפועל היא בהערכה גסה הקטנה של הרווח ב-5%, ואחרי כל ההתדיינויות זה עשוי להגיע ל-3%-4%. לא ביג דיל בשביל הבנקים. 

בחמישי, מניות הבנקים ירדו ב-1.7%, יש עוד לאן לרדת, אבל ממש "בקטנה". למעשה, מה שישפיע יותר על המניות הוא האי וודאות. הידיעה שיש עוד דרך ודיונים עד לקביעת המס העודף, מייצרת אי וודאות ואי שקט במניות. זה חמור יותר מאשר וודאות אפילו חמורה. אם מחר בבוקר היה נקבע המס, המניות היו אולי מאבדות כמה אחוזים בודדים וזהו. עכשיו יש רעשים מסביב וזה יימשך חודשים.

השוק מעדיף וודאות קשה על אי וודאות אפילו פחות קשה. במקרה של הבנקים זה לא קשה, מה שיקרה לא יהפוך את המצב לקשה. אבל זה לא נוח שיש קצת עננה למעלה. 


שער הדולר מזנק בימים האחרונים. בשישי הוא קפץ - שער הדולר מזנק ב-0.7% ל-3.28; מה הסיבה ומה צופים הכלכלנים? כשהשער הרציף של הדולר עומד על 3.29 שקלים לדולר - דולר שקל רציף 0.28%