למה זאפ לא הצליחה להנפיק וקוויק כן?
המוסדיים, כך מתברר כעת, צדקו כשלא הסכימו לרכוש את מניות זאפ לפני שלוש שנים לפי שווי של 700 מיליון שקל. אז התעקשה זהבית כהן מנהלת קרן איפקס, בעלת הבית בזאפ על השווי לקראת ההנפקה בבורסה בת"א, והמוסדיים אמור עד כאן. עכשיו זאפ נמכרת לפורמולה ב-300 מיליון שקל – פחות ממחצית השווי מלפני שלוש שנים. למה השווי התכווץ? אולי התוצאות נחלשו, אולי פורמולה קונה בהזדמנות ממוכר לחוץ. אבל, מה שמעניין הוא החוזקה של הגופים המוסדיים אז מול החברות המנפיקות, לעומת החולשה שלהם היום – היום הם מקבלים כמעט הכל. גם חברות רבות שלא ראויות להיות בבורסה המקומית. למה זאפ לא וקוויק כן?
זאפ היא עסק (שלפי הדוחות אז) צמח והרוויח כ-30 מיליון שקל בשנה. אז למה לא לרכוש לפי שווי של 700 מיליון שקל? כמה סיבות - ראשית, הכל אישי. יש מוסדיים שלא יגידו את זה בקול, אבל הם במילים עדינות לא מחבבים את מנהלי איפקס. שנית – אז היתה הנפקה אחת לכמה חודשים – אז היה לגופים המוסדיים זמן לבדוק ולבחון. היום הם מאשרים הנפקות כי יש עשרות הנפקות במקביל, השוק חם ומוכרים להם סיפורים. כתבנו כאן על הנפקת קבסיר שלא ראויה להיכנס לבורסה. המוסדיים דווקא רכשו (אנחנו עוד לא יודעים מי, מבטיחים לפרסם כשנדע) ומאז המניה ירדה ב-37%. בקוויק שבימים כתיקונים לא היתה מעיזה לבקש שווי של 500 מיליון, גייסו לבסוף, בעקבות הביקורת, לפי שווי של 300 מיליון לפני הכסף, ומאז ההנפקה המוסדיים מופסדים כ-13%. הרשימה ארוכה. אבל דבר אחד ברור – המוסדיים הפכו לפחות ביקורתיים ופחות אכפתיים ביחס לשווי החברות. זאפ, לא הצליחה להנפיק אז, לפי 700 מיליון שקל בטענה שהשווי היה גבוה, אבל אם האווירה אז היתה כמו היום, היא היתה מגייסת בקלות ובשווי גבוה יותר.
וזה מביא אותנו לשאלה אחרת – למה זאפ לא הנפיקה בבורסה כעת? שתי אפשרויות – ייתכן שהתוצאות שלה היו בכיוון מטה בשלוש שהשנים האחרונות (מאז המידע האחרון הידוע – דוחות 2017 שהראו צמיחה ורווח של מעל 30 מיליון שקל) וזה האמת מפתיע. תחום האינטרנט בעלייה, וזאפ זו קבוצת אתרי אינטרנט שהגדול והמשמעותי לתוצאותיה הוא זאפ עצמו – אתר להשוואת מחירים. הקניות באינטרנט בעלייה, אז סביר שגם השוואת המחירים בעלייה. עם זאת, נראה שהתחרות מול אתרים בחו"ל שמספקים סחורה בעלויות נמוכות יותר, הפכו את המערכת של זאפ לפחות שימושית. מעבר לכך, גם גוגל עצמה דרך החיפוש שלה, מספקת באופן מידי הצעות מחיר למוצרים מבוקשים.
אז זו אפשרות אחת למכירה בסכום של 300 מיליון שקל. אפשרות שנייה – זהבית כהן נמצאת בסוג של מכירת חיסול. אין לה זמן לחכות, היא צריכה למכור את העסק ומהר, וזה מייצר הזדמנות לפורמולה הרוכשת. גם אם זה נכון, זה לא יכול להסביר הנחה כל כך גדולה. כהן לא היתה מתפשרת מאוד על המחיר. יש לה אלטרנטיבות וזאפ זה נכס מבוקש. זה כשלעצמו לא יכול להסביר ירידת שווי של 50% ומעלה.
- חובות של 800 מיליון אירו והפסדי ענק: האם אינטר בדרך לפשיטת רגל?
- אינטר מזנקת ב-24% אחרי שהודיעה שתגייס 38 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אז ניסינו למצוא רמזים בהודעה של פורמולה. פורמולה הרוכשת היא קבוצה גדולה, ולמרות זאת מתנהלת בחשאיות. השליטה בה מזמן בידיים זרות (קבוצה פולנית), המנהלים שלה לא מתראיינים וזאת למרות שהחברות בשליטתה הן חברות מובילות וגדלות בשוק ה-IT והטכנולוגיה – מטריקס, סאפיינס, מג'יק ונוספות. פורמולה לא מסרה למשקיעים שלה נתונים של זאפ כנראה מהטעם שזה לא מגיע לרף המהותיות. אפשר להתווכח על זה. מדובר בהשקעה לא קטנה ועם כל הכבוד להחזקות האחרות, זאפ מעבר להיותה השקעה משמעותית וגם באופן יחסי לשווי הקבוצה, היא לא זניחה, היא מבטאת שינוי בסוג ההשקעה של הקבוצה.
יש כאן עניין מהותי ועקרוני – חברות שעוברות או מגוונות מהשקעה בתחום מסוים להשקעה בתחום אחר, צריכות ואף חייבות לדווח למשקיעים שלהם יותר מאשר שתי שורות בהודעה לעיתונות למה הן עושות זאת. המהותיות היא לא רק בסכום הכספי וביחס למכלול ההשקעות והמאזן של הרוכשת, אלא גם מבחן איכותי. ובכל זאת - פורמולה שמה פס על המשקיעים.
- 7.אחד שיודע 09/04/2021 09:42הגב לתגובה זוזאפ השוואת מחירים מרוויחה כסף אבל כל הקבוצה מפסידה!! יעשה חכם אם ישאיר רק את זאפ. בכל מקרה זו עיסקה של טיפש שאין לו מושג בדיגיטל ובסחר אלקטורני. בכלים פשוטים אפשר לראות שגם זאפ השוואת מחירים יורדת!
- 6.משקיע 08/04/2021 11:16הגב לתגובה זוקוויק זה אחד הפלופים, דחפו אותה לבורסה אחרי גאות שהם חוו בקורונה שלטעמי לא תחזור (וגם אז הפסידו). אין להם שום מודל עסקי שמחזיק מים. דוחפים בכל הכח כדי לייצר מחזורים ובדרך מפסידים המון כסף. לא פלא שהמחזורים היחידים בנייר הם של עושי השוק. דוחות הרבעון הראשון והשני קריטים. אם קצב הצמיחה במכירות יירד זה אומר שהתפוצצות בקורונה הייתה חד פעמית וללא המשכיות.
- זאפ לא מרוויחה (ל"ת)יודע 09/04/2021 09:39הגב לתגובה זו
- 5.כל הכבוד לרמי חזן שבכהונתו הערך ירד מ800 מיליון ל240 מ (ל"ת)תקווה 07/04/2021 16:06הגב לתגובה זו
- 4.תענוג לקרוא (ל"ת)ש 07/04/2021 14:16הגב לתגובה זו
- מסכים לגמרי (ל"ת)מיקי 07/04/2021 18:09הגב לתגובה זו
- 3.איתן 07/04/2021 13:05הגב לתגובה זויש אתרי קניות, גם ישראלים, הרבה יותר מדויקים שקופים ואמינים מזאפ!
- אלו עוד אתרים? יש לך שמות מתחרים? (ל"ת)יריב 13/04/2021 18:18הגב לתגובה זו
- 2.שאול 07/04/2021 11:31הגב לתגובה זוולא כולם פראיירים .
- 1.כי לזהבית יש קארמה רעה אחרי תנובה (ל"ת)אנונימי 07/04/2021 10:33הגב לתגובה זו
איתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוניאלקטרה: ההכנסות גדלו אבל הרווח נחתך בחצי
הכנסות אלקטרה עלו ברבעון השלישי, אך הרווחיות נשחקה בצורה חדה בעקבות הפסד תפעולי במגזר הפרויקטים והתשתיות בישראל שחתכו כמעט בחצי את הרווח הנקי ביחס לרבעון המקביל
אלקטרה מפרסמת את הדוחות לרבעון השלישי של 2025 ומצביעה על מגמה מדאיגה. למרות עלייה דו ספרתית בהכנסות ל-3.47 מיליארד שקל, הרווח התפעולי נשחק בצורה חדה והסתכם ב-62 מיליון שקל בלבד, לעומת 115 מיליון שקל ברבעון המקביל. ה-EBITDA ירד בהתאם ל-182 מיליון שקל, לעומת 228 מיליון שקל אשתקד. בשורה התחתונה, הרווח הנקי ירד ל-35 מיליון שקל, כמעט חצי מהרווח שנרשם ברבעון המקביל שעמד על 66 מיליון שקל.
הגורם המרכזי לשחיקה הוא מגזר פרויקטי המבנים והתשתיות בישראל, תחום הפעילות הגדול ביותר של אלקטרה. המגזר אמנם הציג הכנסות של כ-1.49 מיליארד שקל, אך עבר להפסד תפעולי של 54 מיליון שקל, לעומת רווח של 9 מיליון שקל באותה תקופה ב-2024. כלומר, הפרויקטים בישראל, שהיו מנוע רווח בעבר, הפכו ברבעון הזה למשקולת משמעותית.
מול התמונה הזו, תחומי הפעילות האחרים לא הצליחו לאזן את הנטל. פרויקטים למבנים ושירותים בחו"ל שמרו על יציבות עם רווח תפעולי של 13 מיליון שקל. מגזר תפעול ואחזקה הציג רווח נאה של 65 מיליון שקל, תחום הפיתוח והקמה של נדל"ן לזכיינות (PPP) הוסיף 13 מיליון שקל וזכיינות תרמה 31 מיליון שקל (הגידול נובע בעיקר מרווח הון שנרשם ממכירת החזקות הקבוצה בזכיין של פרויקט קריית הממשלה בנתניה בתקופת הדוח).
לשחיקה בשורה התפעולית מצטרפת גם עלייה עקבית בהוצאות ההנהלה והכלליות, שקפצו ל-129 מיליון שקל לעומת 99 מיליון שקל ברבעון המקביל. כך, גם במקומות שבהם הפעילות יציבה, הוצאות המטה מכרסמות ברווחיות.
- אלקטרה מצרפת את קרן תש"י כשותפה באלקטרה אפיקים ומוטורס
- אלקטרה: עלייה בהכנסות וברווח הנקי, ירידה בתפעולי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
צבר העבודות, ליום 30 בספטמבר 2025, עומד על כ-38.8 מיליארד שקל
דבר החברה
איתמר דויטשר, מנכ"ל קבוצת אלקטרה: "במהלך הרבעון נמשכה הצמיחה בהכנסות במגזרי הפעילות של הקבוצה. במגזר הפרויקטים למבנים ותשתיות בחו"ל נמשכה מגמת ההתחזקות של הפעילות שלנו בארה"ב, המתבטאת בגידול משמעותי בהכנסות וברווחיות ובקפיצת מדרגה של צבר העבודות שלנו. למגמות חזקות אלה תרמה הרכישה המוצלחת של חברת PJM בתחילת השנה.

קשרי תעופה: התאוששות בתחום התיירות
קשרי תעופה מסכמת את הרבעון השלישי עם רווח נקי של 5 מיליון דולר לעומת 3 מיליון דולר אשתקד, עלייה בהכנסות ושיפור בפעילות הקרקע והשייט. לצד זאת החברה מרחיבה את פעילות הנדל"ן לתיירות, כאשר פרויקטים בקפריסין ובלפלנד מתחילים להתקרב להכרה בהכנסות
קשרי תעופה קשרי תעופה 0% פרסמה הערב את הדוחות לרבעון השלישי של 2025, ומציגה שיפור ברוב הפרמטרים ביחס לשנה שעברה.
ההכנסות לרבעון השלישי של 2025 הסתכמו בסך של כ- 88.7 מיליון דולר, בהשוואה לסך של כ- 62.5 מיליון דולר ברבעון המקביל. ההכנסות לתשעת החודשים הראשונים של 2025 הסתכמו בסך של כ- 164.4 מיליון דולר, בהשוואה לסך של כ-109.9 מיליון דולר בתקופה מקבילה אשתקד.
הרווח הגולמי לרבעון השלישי הסתכם בסך של כ- 13 מיליון דולר, בהשוואה לסך של כ- 9 מיליון דולר אשתקד. הרווח הגולמי בתשעת החודשים הראשונים של 2025 הסתכם בסך של כ-22.5 מיליון דולר, בהשוואה לסך של כ-16 מיליון דולר בתקופה המקבילה אשתקד.
הרווח התפעולי ברבעון השלישי הסתכם בסך של כ- 5.7 מיליון דולר, בהשוואה לסך של כ- 3.8 מיליון דולר אשתקד. הרווח התפעולי בתשעת החודשים הראשונים של 2025 הסתכם בסך של כ-5.2 מיליון דולר, בהשוואה לסך של של כ- 3.7 מיליון דולר בתקופה המקבילה אשתקד.
- קשרי תעופה משקיעים כ-40 מיליון אירו בפרויקט יוקרה בלרנקה
- קשרי תעופה נכנסת לתחום הטרוול טק - שותפות עם חברת TKTZ
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הרווח הנקי ברבעון השלישי הסתכם בסך של כ-5 מיליון דולר, בהשוואה לסך של כ- 3 מיליון דולר בתקופה המקבילה אשתקד. הרווח הנקי בתשעת החודשים הראשונים של 2025 הסתכם בסך של כ -4.7 מיליון דולר, בהשוואה לסך של כ- 3.2 מיליון דולר בתקופה המקבילה אשתקד.
