למה זאפ לא הצליחה להנפיק וקוויק כן?
המוסדיים, כך מתברר כעת, צדקו כשלא הסכימו לרכוש את מניות זאפ לפני שלוש שנים לפי שווי של 700 מיליון שקל. אז התעקשה זהבית כהן מנהלת קרן איפקס, בעלת הבית בזאפ על השווי לקראת ההנפקה בבורסה בת"א, והמוסדיים אמור עד כאן. עכשיו זאפ נמכרת לפורמולה ב-300 מיליון שקל – פחות ממחצית השווי מלפני שלוש שנים. למה השווי התכווץ? אולי התוצאות נחלשו, אולי פורמולה קונה בהזדמנות ממוכר לחוץ. אבל, מה שמעניין הוא החוזקה של הגופים המוסדיים אז מול החברות המנפיקות, לעומת החולשה שלהם היום – היום הם מקבלים כמעט הכל. גם חברות רבות שלא ראויות להיות בבורסה המקומית. למה זאפ לא וקוויק כן?
זאפ היא עסק (שלפי הדוחות אז) צמח והרוויח כ-30 מיליון שקל בשנה. אז למה לא לרכוש לפי שווי של 700 מיליון שקל? כמה סיבות - ראשית, הכל אישי. יש מוסדיים שלא יגידו את זה בקול, אבל הם במילים עדינות לא מחבבים את מנהלי איפקס. שנית – אז היתה הנפקה אחת לכמה חודשים – אז היה לגופים המוסדיים זמן לבדוק ולבחון. היום הם מאשרים הנפקות כי יש עשרות הנפקות במקביל, השוק חם ומוכרים להם סיפורים. כתבנו כאן על הנפקת קבסיר שלא ראויה להיכנס לבורסה. המוסדיים דווקא רכשו (אנחנו עוד לא יודעים מי, מבטיחים לפרסם כשנדע) ומאז המניה ירדה ב-37%. בקוויק שבימים כתיקונים לא היתה מעיזה לבקש שווי של 500 מיליון, גייסו לבסוף, בעקבות הביקורת, לפי שווי של 300 מיליון לפני הכסף, ומאז ההנפקה המוסדיים מופסדים כ-13%. הרשימה ארוכה. אבל דבר אחד ברור – המוסדיים הפכו לפחות ביקורתיים ופחות אכפתיים ביחס לשווי החברות. זאפ, לא הצליחה להנפיק אז, לפי 700 מיליון שקל בטענה שהשווי היה גבוה, אבל אם האווירה אז היתה כמו היום, היא היתה מגייסת בקלות ובשווי גבוה יותר.
וזה מביא אותנו לשאלה אחרת – למה זאפ לא הנפיקה בבורסה כעת? שתי אפשרויות – ייתכן שהתוצאות שלה היו בכיוון מטה בשלוש שהשנים האחרונות (מאז המידע האחרון הידוע – דוחות 2017 שהראו צמיחה ורווח של מעל 30 מיליון שקל) וזה האמת מפתיע. תחום האינטרנט בעלייה, וזאפ זו קבוצת אתרי אינטרנט שהגדול והמשמעותי לתוצאותיה הוא זאפ עצמו – אתר להשוואת מחירים. הקניות באינטרנט בעלייה, אז סביר שגם השוואת המחירים בעלייה. עם זאת, נראה שהתחרות מול אתרים בחו"ל שמספקים סחורה בעלויות נמוכות יותר, הפכו את המערכת של זאפ לפחות שימושית. מעבר לכך, גם גוגל עצמה דרך החיפוש שלה, מספקת באופן מידי הצעות מחיר למוצרים מבוקשים.
אז זו אפשרות אחת למכירה בסכום של 300 מיליון שקל. אפשרות שנייה – זהבית כהן נמצאת בסוג של מכירת חיסול. אין לה זמן לחכות, היא צריכה למכור את העסק ומהר, וזה מייצר הזדמנות לפורמולה הרוכשת. גם אם זה נכון, זה לא יכול להסביר הנחה כל כך גדולה. כהן לא היתה מתפשרת מאוד על המחיר. יש לה אלטרנטיבות וזאפ זה נכס מבוקש. זה כשלעצמו לא יכול להסביר ירידת שווי של 50% ומעלה.
- חובות של 800 מיליון אירו והפסדי ענק: האם אינטר בדרך לפשיטת רגל?
- אינטר מזנקת ב-24% אחרי שהודיעה שתגייס 38 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אז ניסינו למצוא רמזים בהודעה של פורמולה. פורמולה הרוכשת היא קבוצה גדולה, ולמרות זאת מתנהלת בחשאיות. השליטה בה מזמן בידיים זרות (קבוצה פולנית), המנהלים שלה לא מתראיינים וזאת למרות שהחברות בשליטתה הן חברות מובילות וגדלות בשוק ה-IT והטכנולוגיה – מטריקס, סאפיינס, מג'יק ונוספות. פורמולה לא מסרה למשקיעים שלה נתונים של זאפ כנראה מהטעם שזה לא מגיע לרף המהותיות. אפשר להתווכח על זה. מדובר בהשקעה לא קטנה ועם כל הכבוד להחזקות האחרות, זאפ מעבר להיותה השקעה משמעותית וגם באופן יחסי לשווי הקבוצה, היא לא זניחה, היא מבטאת שינוי בסוג ההשקעה של הקבוצה.
יש כאן עניין מהותי ועקרוני – חברות שעוברות או מגוונות מהשקעה בתחום מסוים להשקעה בתחום אחר, צריכות ואף חייבות לדווח למשקיעים שלהם יותר מאשר שתי שורות בהודעה לעיתונות למה הן עושות זאת. המהותיות היא לא רק בסכום הכספי וביחס למכלול ההשקעות והמאזן של הרוכשת, אלא גם מבחן איכותי. ובכל זאת - פורמולה שמה פס על המשקיעים.
- 7.אחד שיודע 09/04/2021 09:42הגב לתגובה זוזאפ השוואת מחירים מרוויחה כסף אבל כל הקבוצה מפסידה!! יעשה חכם אם ישאיר רק את זאפ. בכל מקרה זו עיסקה של טיפש שאין לו מושג בדיגיטל ובסחר אלקטורני. בכלים פשוטים אפשר לראות שגם זאפ השוואת מחירים יורדת!
- 6.משקיע 08/04/2021 11:16הגב לתגובה זוקוויק זה אחד הפלופים, דחפו אותה לבורסה אחרי גאות שהם חוו בקורונה שלטעמי לא תחזור (וגם אז הפסידו). אין להם שום מודל עסקי שמחזיק מים. דוחפים בכל הכח כדי לייצר מחזורים ובדרך מפסידים המון כסף. לא פלא שהמחזורים היחידים בנייר הם של עושי השוק. דוחות הרבעון הראשון והשני קריטים. אם קצב הצמיחה במכירות יירד זה אומר שהתפוצצות בקורונה הייתה חד פעמית וללא המשכיות.
- זאפ לא מרוויחה (ל"ת)יודע 09/04/2021 09:39הגב לתגובה זו
- 5.כל הכבוד לרמי חזן שבכהונתו הערך ירד מ800 מיליון ל240 מ (ל"ת)תקווה 07/04/2021 16:06הגב לתגובה זו
- 4.תענוג לקרוא (ל"ת)ש 07/04/2021 14:16הגב לתגובה זו
- מסכים לגמרי (ל"ת)מיקי 07/04/2021 18:09הגב לתגובה זו
- 3.איתן 07/04/2021 13:05הגב לתגובה זויש אתרי קניות, גם ישראלים, הרבה יותר מדויקים שקופים ואמינים מזאפ!
- אלו עוד אתרים? יש לך שמות מתחרים? (ל"ת)יריב 13/04/2021 18:18הגב לתגובה זו
- 2.שאול 07/04/2021 11:31הגב לתגובה זוולא כולם פראיירים .
- 1.כי לזהבית יש קארמה רעה אחרי תנובה (ל"ת)אנונימי 07/04/2021 10:33הגב לתגובה זו

מיטב סוגרת עשור של תביעות - ומציגה רבעון שיא
הסדר הפשרה הוסיף 375 מיליון שקל לרבעון, הרווח הנקי זינק ב־57% והנכסים המנוהלים מתקרבים ל־400 מיליארד שקל - לצד שינוי בצמרת הדירקטוריון
מיטב מיטב השקעות 1.88% הציגה רבעון חזק. אחרי שנים ארוכות שבהן נגררה בתביעות הייצוגיות בבתי המשפט, ההסדר שאושר סופית תרם לרבעון הנוכחי הכנסה חד-פעמית של 375 מיליון שקל וסיים פרק משפטי שארך יותר מעשור. עם הסרת הערפל הזה, התוצאות הכספיות של מיטב מציגות צמיחה מהירה, יציבה ורחבה. במצטבר לתשעת החודשים הראשונים של השנה, הרווח הנקי המיוחס לבעלי המניות זינק ב-57% בנטרול השפעות משפטיות, וה-EBITDA המנוטרלת עלתה ב-47%. בקצב שנתי, מיטב מתקרבת ל-EBITDA של כ-876 מיליון שקל והכנסות של יותר מ-2 מיליארד שקל. בתוך זה החברה ממשיכה במדיניות חלוקת הדיבידנדים וצפויה לחלק 79 מיליון שקל נוספים לבעלי המניות.
הצמיחה הזו ניכרת גם בנכסים המנוהלים. נכון לנובמבר, מיטב מתקרבת לרף של 400 מיליארד שקל בנכסים מנוהלים אחרי גיוסים מתמשכים בכל מוצרי החיסכון. במבט מגזרי, שלוש הפעילויות המרכזיות של מיטב רשמו רבעון שיא. מגזר החיסכון לטווח ארוך קפץ ב-55% ברווחיות, חבר הבורסה עלה ב-24%, ומגזר האשראי החוץ בנקאי המשיך להתרחב ורשם עלייה של 33% ברווח המגזרי. תיק האשראי של החברות בקבוצה הגיע ל-3.6 מיליארד שקל.
ברמת המאקרו, מיטב מציגה שיפור רוחבי בהכנסות בכל המגזרים. חיסכון ארוך טווח עלה ל-206 מיליון שקל ברבעון לעומת 161 מיליון שקל אשתקד, בזכות גידול בנכסים ודמי ניהול גבוהים יותר. החיסכון השוטף צמח ל-122 מיליון שקל לעומת 107 מיליון שקל, חבר הבורסה עבר את רף 112 אלף לקוחות והגדיל הכנסות ל-57 מיליון שקל, ואילו מגזר האשראי החוץ בנקאי עלה ל-99 מיליון שקל הודות לתיקי אשראי מתרחבים.
לצד התוצאות, בעלי השליטה הודיעו על רוטציה בהנהלת הדירקטוריון. אבנר סטפק ימונה ליו״ר הדירקטוריון במקום אלי ברקת שיישאר דירקטור פעיל. המהלך מגיע בתקופה שבה החברה נמצאת בעמדת כוח, אחרי הרחבת פעילות, רצף גיוסים ושיפור ניכר ברווחיות.
- "המניות בתל אביב לא זולות, אבל זו לא בועה; השוק נתמך באופטימיות גבוהה"
- החברה שזינקה פי 9 ורוצה עכשיו להיות בנק
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אילן רביב, מנכ"ל מיטב בית השקעות: "מיטב עומדת באופן עקבי ביעדי הצמיחה השאפתניים שהצבנו לעצמנו. אנחנו ממשיכים להתרחב בכל אחד מתחומי הפעילות שלנו, מנצלים את יתרון הגודל ועל ידי כך משפרים בצורה משמעותית ומתמשכת את התוצאות הכספיות שלנו. אישור הסדר הפשרה בתובענות הייצוגיות על ידי בית המשפט העליון ויישומו על ידי החברה, מסיים הליך משפטי ארוך של למעלה מעשור ומאפשר לראות היטב את התוצאות הכספיות ללא הפרשות והחזרי הפרשות בגין תביעות אלו."

היצירתיות של אלקטריאון: רוכשת חברה עם מוצר כמעט זהה כדי לגייס הון
תרכוש את InductEV האמריקאית, ותקצה לבעלי מניותיה 4.1% ממניות אלקטריאון, בתמורה ל-6 מיליון דולר בלבד כלומר המוכרים מקבלים דיסקאונט של 50% על אלקטיראון; השאלות כאן רבות: האם טכנולוגיית הטעינה כבר קיימת אצל אלקטריאון? האם כל זה הוא תירוץ לגייס עוד 60 מיליון
שקל ולדלל? והאם כל זה ביחד הוא בכלל "רמז עבה" לתוצאות חלשות לרבעון השלישי?
אלקטריאון אלקטריאון 2.34% הודיעה על חתימת מזכר הבנות לרכישת InductEV, חברה אמריקאית פרטית שפיתחה טכנולוגיית טעינה אלחוטית סטטית לרכב חשמלי. העסקה, לפי ההודעה לבורסה, צפויה לחזק את היצע המוצרים ולהרחיב את הנוכחות בצפון
אמריקה. בפועל, זה מהלך שמעורר הרבה סימני שאלה, הן בנוגע להיגיון האסטרטגי שלו והן מבחינת ההשפעה שלו על בעלי המניות שראו את השווי של המניות שלהן נחתך בכמעט 70% מתחילת השנה.
העסקה תעבוד ככה: אלקטריאון תיצור חברה ייעודית חדשה שתקבל לידיה 100% מהנכסים של InductEV וזאת לאחר שזו תעבור הליך ABC (מעין פירוק מסודר תחת פיקוח משפטי). בתמורה, תקצה אלקטריאון למוכרים מניות בשיעור של כ-4.1% מההון שלה, כשהם מצידם יזרימו 6 מיליון דולר לאלקטריאון שיוחזקו בנאמנות עד להשלמת ההליך. במקביל, אלקטריאון הודיעה כי תקדם הקצאת הון פרטית בהיקף של עד 60 מיליון שקל.
ננסה לפשט מה קורה בעסקה הסיבובית הזאת. כבר בהתחלה אנחנו יכולים ללמוד לא מעט על מצבה של החברה הנרכשת, עוד לפני שנכנסים לעומק הטכנולוגיה שלה (ועל כך בהמשך). אלקטריאון "משלמת" למוכרים כ-4.8 מיליון דולר תמורת מלוא הבעלות בחברה, וזאת דרך הקצאת 4.1% מההון שאם נחשב לפי שווי שוק של כ-850 מיליון שקל, זה הקצאה של כ-10.8 מיליון דולר. שזה אומר שהמוכרים מקבלים את המניות בדיסקאונט של יותר מ-50% מהשווי הנוכחי, בתקופה שבה מניית אלקטריאון ממילא איבדה מעל 60% מערכה.
מי שמסכים להפוך לבעל מניות בתנאים כאלו ועוד עם תקופת נעילה של כ-120 יום שחושפת אותו לירידת ערך נוספת) זה מסמן גם על המצב העסקי של InductEV, הם לא היו אמורים להתלהב להיפטר מהקניינים הרוחניים והפעילות העסקית אם זו הייתה אכן "פורחת". מה גם שהעסקה הזאת נחתמת בלי שום פירוט כספי על תוצאות החברה הנרכשת, כמקובל ברכישות בהן ההנהלה מעדכנת על הפרמטרים של הישות הנרכשת. ההנהלה של אלקטריאון, שהובילה בשנה האחרונה להתרסקות הערך של החברה ולשורת גיוסים שכבר דיללו אותכם מבקשת שתאמינו לשיקול דעתה גם במקרה הזה.
- מנכ״ל אלקטריאון: ״Eurabus זו רק ההתחלה; יש שת״פים נוספים״
- אלקטריאון: עסקה בשווי 21.8 מיליון שקל בארה"ב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שכפול או סינרגיה?
אבל בואו נדבר גם על המוצר של החברה הנרכשת כי גם פה יש סימני שאלה. InductEV מתוארת בהודעה כחברה שפיתחה פתרון לטעינה אלחוטית סטטית מהירה לציי רכב, והדגש הוא על "אולטרה-מהירה", כאילו מדובר בטכנולוגיה פורצת דרך. אלא שלפי הדיווחים של אלקטריאון עצמה לרבות בתיאור עסקי התאגיד כבר קיימת לה טכנולוגיית טעינה סטטית, לצד טעינה דינמית וסמי-דינמית. כלומר, לא מדובר בהשלמה טכנולוגית למה שאין לחברה, אלא לכל היותר בשכפול של פתרון שאמור כבר להתקיים בפיתוח הפנימי. אם זה באמת המצב, השאלה המתבקשת היא מדוע נדרש לרכוש טכנולוגיה מקבילה במקום להאיץ את המסחור של מה שכבר קיים. זה נכון גם עסקית וגם תקציבית, במיוחד עבור חברה שצמצמה פעילות והצהירה לאחרונה על מיקוד במשאבים קיימים.
