זהבית כהן ואבירם גנות
צילום: רמי זרנגר (זהבית כהן)/רפי דלויה (אבירם גנות)
פרשנות

למה זאפ לא הצליחה להנפיק וקוויק כן?

המוסדיים התעקשו מאוד לפני שלוש שנים מול זהבית כהן על המחיר בזאפ, והיום הם משקיעים בחברות בשווים מנופחים ובחברות לא ראויות - מה השתנה? ולמה פורמולה הרוכשת של זאפ מצפצפת על המשקיעים?
אבישי עובדיה | (10)

המוסדיים, כך מתברר כעת, צדקו כשלא הסכימו לרכוש את מניות זאפ לפני שלוש שנים לפי שווי של 700 מיליון שקל. אז התעקשה זהבית כהן מנהלת קרן איפקס, בעלת הבית בזאפ על השווי לקראת ההנפקה בבורסה בת"א, והמוסדיים אמור עד כאן.  עכשיו זאפ נמכרת לפורמולה ב-300 מיליון שקל – פחות ממחצית השווי מלפני שלוש שנים. למה השווי התכווץ? אולי התוצאות נחלשו, אולי פורמולה קונה בהזדמנות ממוכר לחוץ. אבל, מה שמעניין הוא החוזקה של הגופים המוסדיים אז מול החברות המנפיקות, לעומת החולשה שלהם היום – היום הם מקבלים כמעט הכל. גם חברות רבות שלא ראויות להיות בבורסה המקומית. למה זאפ לא וקוויק כן?

זאפ היא עסק (שלפי הדוחות אז) צמח והרוויח כ-30 מיליון שקל בשנה. אז למה לא לרכוש לפי שווי של 700 מיליון שקל? כמה סיבות - ראשית, הכל אישי. יש מוסדיים שלא יגידו את זה בקול, אבל הם במילים עדינות לא מחבבים את מנהלי איפקס. שנית – אז היתה הנפקה אחת לכמה חודשים – אז היה לגופים המוסדיים זמן לבדוק ולבחון. היום הם מאשרים הנפקות כי יש עשרות הנפקות במקביל, השוק חם ומוכרים להם סיפורים. כתבנו כאן על הנפקת קבסיר שלא ראויה להיכנס לבורסה. המוסדיים דווקא רכשו (אנחנו עוד לא יודעים מי, מבטיחים לפרסם כשנדע) ומאז המניה ירדה ב-37%. בקוויק שבימים כתיקונים לא היתה מעיזה לבקש שווי של 500 מיליון, גייסו לבסוף, בעקבות הביקורת, לפי שווי של 300 מיליון לפני הכסף, ומאז ההנפקה המוסדיים מופסדים כ-13%. הרשימה ארוכה. אבל דבר אחד ברור –  המוסדיים הפכו לפחות ביקורתיים ופחות אכפתיים ביחס לשווי החברות. זאפ, לא הצליחה להנפיק אז, לפי 700 מיליון שקל בטענה שהשווי היה גבוה, אבל אם האווירה אז היתה כמו היום, היא היתה מגייסת בקלות ובשווי גבוה יותר.

 

וזה מביא אותנו לשאלה אחרת – למה זאפ לא הנפיקה בבורסה כעת? שתי אפשרויות – ייתכן שהתוצאות שלה היו בכיוון מטה בשלוש שהשנים האחרונות (מאז המידע האחרון הידוע – דוחות 2017 שהראו צמיחה ורווח של מעל 30 מיליון שקל) וזה האמת מפתיע. תחום האינטרנט בעלייה, וזאפ זו קבוצת אתרי אינטרנט שהגדול והמשמעותי לתוצאותיה הוא זאפ עצמו – אתר להשוואת מחירים. הקניות באינטרנט בעלייה, אז סביר שגם השוואת המחירים בעלייה. עם זאת, נראה שהתחרות מול אתרים בחו"ל שמספקים סחורה בעלויות נמוכות יותר, הפכו את המערכת של זאפ לפחות שימושית. מעבר לכך, גם גוגל עצמה דרך החיפוש שלה, מספקת באופן מידי הצעות מחיר למוצרים מבוקשים.

אז זו אפשרות אחת למכירה בסכום של 300 מיליון שקל. אפשרות שנייה – זהבית כהן נמצאת בסוג של מכירת חיסול. אין לה זמן לחכות, היא צריכה למכור את העסק ומהר, וזה מייצר הזדמנות לפורמולה הרוכשת. גם אם זה נכון, זה לא יכול להסביר הנחה כל כך גדולה. כהן לא היתה מתפשרת מאוד על המחיר. יש לה אלטרנטיבות וזאפ זה נכס מבוקש. זה כשלעצמו לא יכול להסביר ירידת שווי של 50% ומעלה.

 

אז ניסינו למצוא רמזים בהודעה של פורמולה. פורמולה הרוכשת היא קבוצה גדולה, ולמרות זאת מתנהלת בחשאיות. השליטה בה מזמן בידיים זרות (קבוצה פולנית), המנהלים שלה לא מתראיינים וזאת למרות שהחברות בשליטתה הן חברות מובילות וגדלות בשוק ה-IT והטכנולוגיה – מטריקס, סאפיינס, מג'יק ונוספות. פורמולה לא מסרה למשקיעים שלה נתונים של זאפ כנראה מהטעם שזה לא מגיע לרף המהותיות. אפשר להתווכח על זה. מדובר בהשקעה לא קטנה ועם כל הכבוד להחזקות האחרות, זאפ מעבר להיותה השקעה משמעותית וגם באופן יחסי לשווי הקבוצה, היא לא זניחה, היא מבטאת שינוי בסוג ההשקעה של הקבוצה.

יש כאן עניין מהותי ועקרוני – חברות שעוברות או מגוונות מהשקעה בתחום מסוים להשקעה בתחום אחר, צריכות ואף חייבות לדווח למשקיעים שלהם יותר מאשר שתי שורות בהודעה לעיתונות למה הן עושות זאת. המהותיות היא לא רק בסכום הכספי וביחס למכלול ההשקעות והמאזן של הרוכשת, אלא גם מבחן איכותי. ובכל זאת - פורמולה שמה פס על המשקיעים.

תגובות לכתבה(10):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    אחד שיודע 09/04/2021 09:42
    הגב לתגובה זו
    זאפ השוואת מחירים מרוויחה כסף אבל כל הקבוצה מפסידה!! יעשה חכם אם ישאיר רק את זאפ. בכל מקרה זו עיסקה של טיפש שאין לו מושג בדיגיטל ובסחר אלקטורני. בכלים פשוטים אפשר לראות שגם זאפ השוואת מחירים יורדת!
  • 6.
    משקיע 08/04/2021 11:16
    הגב לתגובה זו
    קוויק זה אחד הפלופים, דחפו אותה לבורסה אחרי גאות שהם חוו בקורונה שלטעמי לא תחזור (וגם אז הפסידו). אין להם שום מודל עסקי שמחזיק מים. דוחפים בכל הכח כדי לייצר מחזורים ובדרך מפסידים המון כסף. לא פלא שהמחזורים היחידים בנייר הם של עושי השוק. דוחות הרבעון הראשון והשני קריטים. אם קצב הצמיחה במכירות יירד זה אומר שהתפוצצות בקורונה הייתה חד פעמית וללא המשכיות.
  • זאפ לא מרוויחה (ל"ת)
    יודע 09/04/2021 09:39
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    כל הכבוד לרמי חזן שבכהונתו הערך ירד מ800 מיליון ל240 מ (ל"ת)
    תקווה 07/04/2021 16:06
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    תענוג לקרוא (ל"ת)
    ש 07/04/2021 14:16
    הגב לתגובה זו
  • מסכים לגמרי (ל"ת)
    מיקי 07/04/2021 18:09
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    איתן 07/04/2021 13:05
    הגב לתגובה זו
    יש אתרי קניות, גם ישראלים, הרבה יותר מדויקים שקופים ואמינים מזאפ!
  • אלו עוד אתרים? יש לך שמות מתחרים? (ל"ת)
    יריב 13/04/2021 18:18
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    שאול 07/04/2021 11:31
    הגב לתגובה זו
    ולא כולם פראיירים .
  • 1.
    כי לזהבית יש קארמה רעה אחרי תנובה (ל"ת)
    אנונימי 07/04/2021 10:33
    הגב לתגובה זו
וול סטריט
צילום: pixbay

הציבור קונה בפאניקה: המשקיעים הפרטיים מרימים את וול סטריט בירידות

כשהשוק נלחץ מכותרות על מכסים, הציבור לא מחכה בצד, הוא נכנס בירידות, מעדיף יותר קרנות סל, ומוסיף זהב כדי להוריד תנודתיות

ליאור דנקנר |
נושאים בכתבה וול סטריט S&P 500

הציבור בשוק ההון האמריקאי נשאר פעיל גם בימים שבהם המדדים זזים בחדות ולא מתרגש מכותרות ורעש בחדשות. בזמן שהמדדים מטפסים לשיאים, הדפוס שאנחנו רואים שוב ושוב הוא הכניסה המהירה לקניות דווקא ברגעים של ירידות חדות, בלי לחכות שהאבק ישקע.

נתונים של בנקים וחברות מעקב מצביעים על עלייה חדה בפעילות הציבור ביחס לשנה שעברה. לפי הערכות של ג’יי פי מורגן צ’ייס JPMorgan Chase & Co  היקף הזרימות של משקי הבית לשוק האמריקאי גבוה ביותר מ-50% לעומת השנה שעברה, וגם גבוה מהיקפים שנרשמו בגל המסחר הוויראלי בתחילת העשור. במקביל עולה המשקל של קרנות סל בתוך הפעילות של הציבור, במיוחד מהאביב ואילך. זה מקטין תלות במניה אחת ומגדיל חשיפה רחבה.

התוצאה היא שוק שמגיב אחרת ללחץ. כשחלק מהכסף המוסדי מצמצם סיכון מהר, הציבור לא בהכרח הולך איתו, ולעיתים הוא מייצר את הביקוש הראשון שמרים את המחירים מהרצפה.


אפריל הופך למבחן לחץ והציבור קונה בזמן שהשוק מתפרק

האירוע של השנה, שמזקק את הסיפור ומבליט את הדפוס, מתרכז בשבוע הראשון של אפריל, אחרי הצגת תוכנית מכסים רחבה ב-2 באפריל על ידי הנשיא דונלד טראמפ, מהלך שקיבל בבית הלבן את הכינוי יום השחרור. החשש המיידי בשוק נגע לעליית מחירים, לחץ אינפלציוני ופגיעה ברווחיות של חברות, והתגובה היתה מכירה חדה מצד שחקנים גדולים.

דווקא שם הציבור נכנס באגרסיביות. ב-3 באפריל נרשמו קניות נטו חריגות בהיקף של מעל 3 מיליארד דולר במניות לפי מדידות של ואנדה טראק, ובמדידה רחבה יותר שכללה גם מניות וגם קרנות סל המספר הגיע סביב 4.7 מיליארד דולר. זה קרה באותו יום שבו מדד ה-S&P 500 ירד בערך 5% ומדד נאסדק נחלש עוד יותר, והקניות נמשכו גם ביום שלאחר מכן למרות ירידות נוספות.

אנשי השנה 2025אנשי השנה 2025
אנשי השנה

20 הגדולים; במי אתם בוחרים?

מערכת ביזפורטל |
נושאים בכתבה אנשי השנה

סליחה מראש מהמנכ"לים הטובים, הנהדרים, המצוינים של החברות הנסחרות שהצליחו לייצר תשואה טובה השנה. סליחה מראש גם מהבעלים עם החוש העסקי והיכולות הפיננסיות המדהימות שהשביחו את החברות שלהן. רוב הצפת הערך הגדולה ביותר השנה היא לא בזכותכם. כן, אתם מנהלים באמת מוצלחים, אבל השנה הצפת הערך שהיא הפרמטר המרכזי שבו אנחנו מדרגים את אנשי השנה של שוק ההון הגיעה ממקום אחר לגמרי - מהרגולטור.

אפשר לכנות את זה שתיקת הכבשים של הרגולטורים. ההנאה (רווחה כלכלית) בכל עסקה מתחלקת בין שני הצדדים. יש צד של מוכרים ויש צד של קונים, יש צד של נותני שירותים ומוכרי מוצרים ויש צד של ציבור צרכני. כאשר הצד המוכר מרוויח זה על חשבון הרווחה של הציבור. כאשר המחירים נמוכים, הרווחה של הציבור עולה והרווחים יורדים. תדמיינו כסף שצריך להתחלק בין השניים. החברות חזקות מול הצרכנים ולכן יש רגולטור. השנה הוא לא היה בשיאו.

רגולטור מנומנם הוא הסיבה לרווחים אדירים בתחומי הביטוח ורווחים גדולים בדמי ניהול על השקעות וחסכונות שסידרו לחברות הביטוח שנה חלומית שלא היתה אף פעם בתחום. רגולטור לא פחות מנומנם ייצר לבנקים רווחי שיא. רווחים הם יצירת ערך ראשונה, תשואה זו יצירת ערך שנייה שהיא לרוב תוצר של הרווחים. אז הרגולטורים - הממונה על שוק ההון והביטוח ונגיד בנק ישראל והפיקוח על הבנקים - הם בעצם אחראים על יצירת הערך בבורסה. אנחנו יודעים, אתם כועסים עליהם בכובע שלכם כצרכנים, אבל בכובע שלכם כמשקיעים אתם צריכים להודות להם. 

שני התחומים האלו - בנקאות וביטוח - הם יותר מחצי מהשווי של המניות העיקריות במדדים המובילים. אבל גם מחוץ להם יש תחומים שקיבלו עזרה. הממשלה עזרה, זה תפקידה. סמוטריץ' שחרר תקציבים - בעיקר לביטחון, אבל בכלל הוצאות המדינה גדלו מאוד בשנה האחרונה. סמוטריץ' לא לבד - הפרויקט הענק, המרשים ואולי המיותר של מירי רגב מספק לכל חברות התשתיות בארץ אופק לעשרות שנים. פעם חברת תשתיות היתה "מצורעת" בבורסה. מי רוצה להשקיע בחברה עם רווחיות של 3% שאחת לתקופה קורסת כי לא העריכה נכונה את העלויות והרווחים? בשנים האחרונות, המוסדיים קונים אותן ללא הפסקה גם כשהן מרוויחות 3%, כי הן רק צומחות. רגב הבטיחה להן את העתיד. 

אתמול המבקר אמר שהמטרו תגיע מאוחר ובתקציב הרבה יותר גדול (הערכנו לאחרונה שזו רכבת לשום מקום כי עד שהיא תגיע כבר לא יצטרכו אותה - פרויקט המטרו בגוש דן יוצא לדרך: טעות היסטורית או הצלחה ענקית?), אבל מה זה משנה - עשרות חברות ורבבות עובדים מתפרנסים ממנה .


אבל בלי חמיצות ובלי ציניות. זו היתה שנה נהדרת ביצירת ערך - בדוחות, בבורסה ולעובדים. הסיבות היו מגוונות וגם אקסוגניות, אבל עשרות מנהלים סיפקו את הסחורה. מערכת ביזפורטל בחרה את 10 הגדולים שלה וגם את איש השנה ותציג את העשירייה בימים הקרובים (את איש השנה בוועידת ההשקעות של ביזפורטל בפברואר), ועכשיו אנחנו מחכים לכם - בחרו את איש השנה שלכם. יש כאן 30 אנשים, חלקם מפתיעים, בהדרגה הרשימה תרד ל-10 האנשים שלכם, ואז תיפתח הצבעה חדשה על איש השנה.