שטראוס: שמרה על המכירות ברבעון הראשון - 2 מיליארד שקל
קבוצת המזון שטראוס 2.62% מדווחת על רווח תפעולי ברבעון הראשון של 289 מיליון שקל, עלייה של 0.5% על פני רבעון מקביל (11.8% ללא נטרול הפרשי שער), השקול ל-14% מההכנסות שעמדו על כ-2.06 מיליארד שקל בתקופת הדוח, ירידה של 0.4% בנטרול הפרשי שער.
בשטראוס מציינים מצדם כי על אף שהרבעון המקביל אופיין בצריכה מוגברת על רקע פרוץ הקורונה, גם בפתיחת 2021 הצליחו לשמור על רמה יציבה של מכירות. הדבר נבע מחד מעלייה בהכנסות שטראוס מים בישראל (תמי 4) ובסין, ויציבות במכירות בארץ ואצל חברת הקפה הפועלת בעולם. אלה קוזזו חלקית בירידה במכירות חברת המטבלים סברה בארה"ב, בעיקר בשל השפעות הקורונה טוענים בשטראוס. "הרבעון הראשון של 2021 התאפיין בשונות רבה - היו מדינות בהן פועלת הקבוצה שהשפעת המגפה הייתה כבר נמוכה", הוסבר בחברה, "אך באזורים אחרים בהן היא פעילה כמו אירופה, ואמריקה אנו עדיין רואים את השפעתה של המגיפה על הפעילות הכלכלית ועל הצריכה".
הרווח המיוחס לבעלי המניות הסתכם ב-206 מיליון שקל, גבוה ב-7.8% מברבעון מקביל.
ללא נטרול השפעות שערי חליפין ורווחי חברות של חממת הפוד-טק של שטראוס מדובר בעלייה של 25.6%. הודות לשלוש מחברות החממה שגייסו יחדיו 40 מיליון שקל ברבעון, שטראוס רשמה רווח ממכירת חלק מהאחזקות בהן למשקיעים החדשים בסך 30 מיליון שקל. בין היתר מדובר גם בפליינג ספארק שהונפקה בתל אביב. בסוף ברבעון ערכן הכולל של השקעות החברה בחברות החממה עמד על כ- 44 מיליון שקל (לפי שיטת שווי מאזני), כאשר השווי ההוגן של השקעות אלו מסתכם בכ- 149 מיליון שקל.
שטראוס ישראל הגדילה בכ-0.3% את נתח השוק שלה בישראל בשנה החולפת ובסוף הרבעון זה עמד על כ-12.5%. מכירות שטראוס ישראל ירדו בכ-0.9% ל-974 מיליון שקל. מכירות הממתקים בעיקר סימנו ירידה "בשל קיטון ברכישות מוצרי דחף מחוץ לבית" לפי החברה. הרווח התפעולי צמח בכ-3.8% לכ- 129 מיליון שקל.
- שטראוס: צמיחה בהכנסות וברווח התפעולי אך ירידה ברווח
- מניית שטראוס התאוששה - יש לזה 3 סיבות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בישראל רשמה פעילות הקפה ירידה של כ-10.9% עקב סגירת סניפי קפה עלית בעת הסגר בינואר. פעילות הקפה בברזיל תחת חברת Três Corações צמחה בכ-10% במטבע מקומי בשל עליית מחירים תוך שמירה על נתח השוק, ואולם הושפעה שלילית מהפרשי המטבע. ברוסיה ואוקראינה נרשמה צמיחה במכירות במטבע מקומי בשל עליה במחירים, ברומניה נרשמה יציבות ואילו בפולין נרשם קיטון זמני במכירות, הנובע ממו"מ עם לקוח, שהמכירות אליו חזרו באפריל.
סברה, שהיא חברת המטבלים והממרחים הגדולה בארה"ב, החזיקה בסוף הרבעון נתח של 61.4% בשוק זה. ואולם כמו ברבעון הקודם, האחרון של 2020, המכירות לשוק המוסדי ירדו עקב כך שמסעדות רבות עדיין סגורות וכך גם שדות תעופה, שבעת שגרה מוצרים של סברה מוגשים לנוסעים. עוד ירדו מכירות המארזים משולבים המיועדים לצריכה על הדרך. כך, מכירות סברה ירדו ב-19.2% ל-287 מיליון שקל. אובלה סיכמה את הרבעון הראשון של שנת 2021 עם מכירות של כ- 44 מיליון שקל, עליה של כ- 9.8%.
שטראוס מים רשמה ברבעון הראשון של השנה הכנסות של כ-170 מיליון שקל, צמיחה של כ-18.2% שנבעה הן מגידול במספר הלקוחות והן מכמות המכשירים שמכרה. פעילות חברת HSW בסין הניבה ברבעון זה הכנסות של כ-154 מיליון שקל, עלייה של כ-44.8% המיוחסת למכירות פחותות ברבעון המקביל בשל התפרצות הקורונה.
- אקזיט של מילארד שקל על ההשקעה במניית הבורסה
- אהרון פרנקל מגדיל שוב את אחזקתו בתמר פטרוליום – נותר ללא מתחרים בקרב על השליטה אחרי שרק אתמול ר
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- המדדים ירדו 2% במחזור של 4.2 מיליארד שקל - ת"א סימנה את...
בחברה מזכירים כי ברבעונים הראשון והשני חלה התייקרות של חומרי גלם, חלפים וחומרי אריזה המשמשים לייצור מוצרי הקבוצה. בין היתר התייקרו מחירי הקפה הירוק, הסוכר,

אקזיט של מילארד שקל על ההשקעה במניית הבורסה
קרן מניקיי שהחזיקה בעבר כ-20% ממניות הבורסה לניירות ערך בת"א, השלימה מכירה כוללת של כל החזקותיה בתמורה מצטברת של כ-1.1 מיליארד שקל. המכירה האחרונה, בהיקף של 5.6% מהמניות תמורת כ-400 מיליון שקל, בוצעה לגופים מוסדיים מקומיים וזרים והביאה לסיום אחזקתה של הקרן בישראל.
האקזיט של מניקיי מהווה תשואה פנמנלית: הקרן רכשה את מניות הבורסה באוגוסט 2018 תמורת כ-110 מיליון שקל בלבד, לפי שווי חברה של כ-550 מיליון שקל. היא הרוויחה פי 11 על ההשקעה במניית הבורסה. השווי של הבורסה היום הוא פי 7.2 - פי 13 מהשווי ו היא השקיעה.
במהלך השנים ביצעה מניקיי מספר מכירות חלקיות. בתחילת 2025 היא מכרה 4.8% ממניות הבורסה לבורסה עצמה תמורת כ-200 מיליון שקל, מהלך בעייתי שבעצם סידר לה מחיר טוב על חשבון המשקיעים הקיימים.סוג של "חילוץ" ההשקעה על ידי הנהלת הבורסה. ביולי מכרה הקרן מניות נוספות בהיקף של כחצי מיליארד שקל וכעת היא מחסלת את ההחזקה.
הבורסה בת"א מתנהלת ללא גרעין שליטה כשלמעשה היא ביטוי לשלטון המנהלים. איתי בן זאב, המנכ"ל בעצם שולט בחברה בפועל. זה עלול לייצר חיכוך בין בעלי המניות לבין המנהלים, כשלעיתים האינטרסים לא משותפים.
- בהתאם לסטנדרטים הבינלאומיים: בורסת ת"א מרחיבה את היצע מדדי המניות
- הבורסה פורחת, המחזורים מזנקים - האם ישראל בדרך להפוך לשוק יעד עולמי?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הבורסה לניירות ערך סיימה את הרבעון השני של 2025 עם תוצאות מרשימות שמוכיחות שהשוק הישראלי ממשיך לשגשג למרות האתגרים. הרווח זינק ב-80% לכ-43.6 מיליון שקל, לעומת 24.3 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. גם ההכנסות עלו בקצב של 29% ל-136.1 מיליון שקל. ה-EBITDA המתואם עלה ב-56% ל-71.6 מיליון שקל, ושולי הרווח השתפרו מ-43.6% ל-52.6%.

מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות
דניאל לייטנר לקח את הקרן של תמיר פישמן מאפס ל-1.5 מיליארד שקל - בדרך הוא פגש את הקורונה, מהפיכה משפטית, מלחמות בעזה וטילים מאיראן - עדיין הוא פרו-שוק: מאמין בסקטור האנרגיה (דלק ונאוויטס) חותך פוזיציות כשמנכ"לים נוטשים; וגם - האם הורדת ריבית תמנע את
הקריסה של הנדל"ן?
דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את קרן המניות של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת. בנוסף, חשוב לציין שלכל בית השקעות יש קרנות מוצלחות יותר וכאלו שפחות, לא באנו לנתח את המכלול כולו אלא להבין איך לייטנר הצליח לקחת את הקרן המנייתית לרמות כאלו גבוהות.
השאלה הכי בוערת שנדרשנו אליה הייתה כמובן לאיך הוא מתייחס כמנהל השקעות אל "נאום הספרטה" של נתניהו שאותו הוא הגדיר כ"לא חכם ולא במקום", והוסיף והזהיר שמסרים על "מדינת ספרטה" יכולים להחריף את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולקבל גם ביטוי בשוק המקומי.
וכדאי שנקשיב לו. במהלך השנים לייטנר צבר תובנות על מה כדאי - ובעיקר על מה לא כדאי - לעשות. "בהשקעות יותר חשוב זה מה לא לקנות מאשר מה לקנות" וכשמדברים איתו הוא לא מסתיר את ההעדפות שלו: להשקיע באנרגיה, כמו בדלק ובנאוויטס, לזהות בזמן את החולשה של סקטורים בעייתיים כמו נדל"ן, ולהיות עם יד על הדופק כל הזמן. אחד הכללים שהוא פיתח לאורך הדרך הוא "פרדוקס המנכ"ל העוזב" זאת אומרת שכשמנכ"ל עוזב בשיא זה הזמן גם שלנו לממש - ככה עשתה הקרן בנייס כשברק עילם פרש, באייל טרייבר במיטרוניקס וגם בפנינסולה. ואם כבר הזכרנו את נייס - הוא עוקב מקרוב אחרי חברות הצמיחה כמו מאנדיי וגם נייס, הוא מסתכל על מהפכת ה־AI ותוהה בקול האם המודלים העסקיים של החברות האלה בכלל מסוגלים לשרוד כיום "אפשר לשכפל את מאנדיי בעשר דקות".
אבל אם תשאלו אותו איך עושים כזאת תשואה בכזאת סביבה עסקית? התשובה תהיה שאין קסמים, יש עבודה קשה והרבה. לייטנר מנהל את הקרן בגישה שמזכירה יותר כמו פרייבט אקוויטי מקרן נאמנות. הוא קופץ ממשרד למשרד ולא מסתמך רק על ניתוח המספרים שהחברות מנדבות. הוא פוגש בהנהלות, עושה שיחות עם מתחרים ויורד לשטח כל הזמן.
- "עכשיו הזמן לקנות מניות טכנולוגיה - ממליץ על סיניות, פייסבוק, AMD ומיקרוסופט"
- "האמריקאים מכרו תעודות סל והורידו את כל השוק, נוצרה הזדמנות"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אני רוצה להתחיל עם ההסתכלות שלך על הנאום של ראש הממשלה מזווית כלכלית אם שמים את הפוליטיקה בצד מה זה עושה לנו?