למה פיבי ולמה היא נסחרת בדיסקאונט של 22%?
גיוון הפורטפוליו זה א'-ב' של השקעות. בדרך כלל, גם חברות החזקה ששולטות או מושקעות בחברות אחרות, גם נוהגות כך. ההיגיון פשוט ומבוסס לרוב על האקסיומה ש"לא שמים את כל הביצים בסל אחד". כלומר, עדיף לבצע כמה השקעות קטנות יותר ולקוות שאחת או 2 מהן תצלחנה ותכסה את כל ההשקעות בחברות האחרות ואם יותר אז מה טוב. כי אם השקעת בחברה אחת והפסדת, אז אתם מחוץ למשחק ואף אחד לא רוצה להיות מחוץ למשחק.
דוגמאות יש לכך בשפע. קחו את כלל ביוטכנו 2.21% . החברה מתמקדת בהשקעות ב-10 חברות בתעשיית הביומד, בהן 2 נסחרות, מדיוונד וגמידה סל. לחברה יש מנכ"ל, יש פעילות, יש הוצאות והכנסות וכל מה שיש בחברה רגילה, גם היא רק מנהלת השקעות. הגיוני סך הכול. החברה צריכה לנהל את החזקותיה.
אז זהו, שזה לא תמיד ככה. חברת ההחזקות פיבי 1.17% , בשליטתו של צדיק בינו, היא עוף די מוזר בשוק ההון הישראלי. כי קודם כל לא מדובר באמת בחברת החזקות, אלא בחברת החזקה. היא מחזיקה רק במניות של בנק בינלאומי 0.57% . יתר הפעילויות שוליות.
שווי השוק שלה עומד על למעלה מ-3.9 מיליארד שקל. בינו, באמצעות החברה שלו בינו הון, מחזיק ב-28.54% מכלל מניות החברה, השוות ללמעלה מ-1.1 מיליארד שקל. עוד בעלי עניין בפיבי הם דולפין אנרגיות של משפחת ליברמן ואינסטנז מספר 2 שנשלטת על ידי בני הזוג אבלס. שתי החברות מחזיקות ב-11.68% כל אחת, כששווי החזקותיהם נושק ל-458 מיליון שקל כ"א.
- נקמת הבנק הבינלאומי בלקוחה שהתראיינה לכתבה
- המחירים חזרו לעלות? הבינלאומי הכריז על הטבות לנוטלי משכנתאות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מה שמעניין, הוא שאין לחברה חוב בכלל, אין לה פעילות כלכלית מהותית חוץ מההחזקה היחידה הזו בבנק הבינ"ל, כשהוצאות ההנהלה והכלליות שלה עומדות על 2.6 מיליון שקל בלבד ב-2020. חברה של כמעט 4 מיליארד שקל, עם הוצאות תפעול והנהלה זעומים. לאן הולך כל הכסף שהחברה מכניסה מרווחיה? דיבידנד לבעלי המניות. זה כל מה שהחברה הזו נולדה לעשות. להחזיק בבנק ולשלם את הדיבידנד.
על החברה ועל המניה
מה עשתה פיבי ב-2020? סך המאזן שלה עלה בכמעט 19%, מרמה של 141 מיליארד שקל ב-2019, לכמעט 168 מיליארד בסוף השנה שעברה. ההון המיוחס לבעלי המניות עלה ב-6.7% מרמה, 4.1 מיליארד ל-4.4 מיליארד. סך ההכנסות נשארו כשהיו בסביבות ה-4.1 מיליארד שקל, כשמה שהעיק על החברה – כמו על הסקטור כולו – זה הפרשות מוגדלות להפסדי אשראי, שעלו מ-138 מיליון שקל ב-2019 ל-464 מיליון שקל אשתקד. או עלייה של למעלה מ-236%. זה בעיקר השפיע על חלוקת הדיבידנד, שהסתכם בשנה האחרונה ב-55 מיליון שקל, לעומת 195 מיליון שקל בשנה שלפני. משכך, גם הרווח הנקי לבעלי המניות ירד מ-415 מיליון שקל ל-359 מיליון שקל, או ירידה של 13.5%.
אגב, בחודש האחרון המניה, שנסחרת לפי מחיר של כמעט 110 שקלים למניה, עלתה בכ-5%, כשמתחילת השנה היא עלתה בכ-13.5% וב-12 החודשים האחרונים היא עלתה בכמעט 11%. אגב, ממארס השחור אשתקד, אז הגיע המניה לשפל במחיר של 75.8 שקל, היא עלתה ב-45% למחירה הנוכחי. לא רע בשביל חברת החזקות של בנק בתקופה של מגפה.
- חשד להפרות וזיהום אוויר: בז"ן הוזמנה לשימוע במשרד להגנת הסביבה
- מבטח שמיר תקים את תחנת הכח קסם במימון של כ-5 מיליארד שקל בהובלת הפועלים כ-5 מיליארד שקל
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- מחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל...
לידר: "המניה נסחרת בדיסקאונט של 21.7%"
לפי מחקר על המניה שעשו החודש בלידר שוקי הון ושהגיע לידי ביזפורטל, הם אומרים כי המניה נסחרת בדיסקאונט של 21.7% - כשלטענתם, אין כל סיבה נראית לעין שבה המניה נסחרת בכזו הנחה, כשמדד הבנקים החדש, שצפוי להתחיל להיסחר בחודשים הקרובים יגביר את המסחר במניה בשל שילובה במדד.
"(יש) הזדמנות לקנות את מניית הבנק הבינ"ל בדיסקאונט משמעותי", כתבו בלידר. "בשל העובדה שמדובר בחברת החזקות עם החזקה אחת, אין לדעתנו סיבה שהחברה תיסחר בדיסקאונט, והעובדה שקיים דיסקאונט גבוה יחסית, מאפשרת לנו לרכוש את מניית הבינ"ל במכפיל הון נמוך.
"מניית פיבי נסחרת כיום בדיסקאונט של 16%. בפועל לדעתנו מדובר בדיסקאונט הגבוה מ-20% מאחר והוספנו למודל ה-NAV את המס שפיבי עשויה לשלם במקרה של מימוש מניות", המשיכו. "בשנה האחרונה הציגה המניה ביצועי חסר ביחס למניית הבינ"ל והדיסקאונט כיום גבוה מהממוצע ההיסטורי.
"פיבי אינה באמת חברת החזקות. חשוב לזכור שהמניה מווה מעין צינור, בו מוחזקת השליטה בבנק ולא מדובר בחברה עם מספר החזקות, ולפיכך הדיסקאונט בו נסחרת המניה אינו מוצדק להערכתנו", ציינו. "השינוי הצפוי במדד הבנקים יביא ככל הנראה לכניסתה של פיבי למדד, כלומר ביקוש חד פעמי בעת שינוי במדד וגידול במחזור המסחר במניה לאחר מכן.
בנוסף, מציינים שם כי תשואת הדיבידנד גבוהה, מחר ופיבי מחלקת את כל הדיבידנדים מהבנק ישירות לבעלי המניות. הם אומרים כי להערכתם, הבינל צפוי להציג תשואת דיבידנד גבוהה של למעלה מ-5% לשנה החל מסוף 2021. "בשל הדיסקאונט, תשואת הדיבידנד במניית פיבי במחירים הנוכחיים תהיה גבוהה בכ-15-20% מזו שנראה במניית הבנק", כתבו.
- 3.dw 14/04/2021 16:15הגב לתגובה זוהאם הדיסקאונט של פיבי חריג בהשוואה לזה של ביקום? שתיהן מחזיקות נכס בסיס אחד.
- 2.דוד 14/04/2021 14:41הגב לתגובה זויצוא השקעות מחזיקה מעל 80 אחוז בבנק ירושלים ונסחרת במחיר סביר מאוד..
- 1.וזה לא נקרא להשקיע הכל בסל אחד?!?! (ל"ת)אס 14/04/2021 11:46הגב לתגובה זו
בכ-90 מיליון שקל: אקסל רוכשת שתי ביטחוניות - המניה זינקה כבר אתמול; צירוף מקרים?
אקסל בנויה משכבות של רכישות היא רכשה 14 חברות מאז הפיכתה לציבורית והיום היא מעדכנת על רכישה נוספת של סטארלייט ונקסטוויב שעוסקות ב-RF ומיקרוגל ומתכננת לממן את זה בגיוס אג"ח; הרכישה מגיעה 3 חודשים אחרי עסקת סינאל, שהתבררה כמהלך בעייתי עם חשיפת טעות מהותית בדוחות הנרכשת
לפני שנדבר על הרכישה אנחנו רוצים לדבר רגע על המניה. המניה של אקסל אקסל 12.52% קפצה לנו על המסכים אתמול וכנראה גם אתם תהיתם מה מתבשל שם. המניה עוד הספיקה לרדת מתחת לרף הפתיחה אבל מאיזור 11 בבוקר היא התחזקה וזינקה עד 8% עד שנעלה ב-6.7%. כל זה לא קרה במחזורים זניחים זה קרה בתמורה עצומה של 5.1 מיליון שקל שזה כמעט פי שבעה מהמחזור הממוצע שלה בשבוע האחרון. אז למי מכם שתהה אמש אם יש התפתחות חדשה סביב עסקת סינאל הבעייתית גילה הבוקר שזה סיפור אחר. אקסל שוב יצאה לשופינג, הפעם ביטחוני ויש סיכוי שמישהו ידע משהו ו"עשה עם זה" משהו. זה לא ממש מפתיע ולא כל כך חריג, לצערנו, לראות זינוקים או צניחות במניות לפני שהציבור מתעדכן על מה קרה.
זה חלק מהרעה החולה של הבורסה המקומית, זה מה שהעניק לה את הכינוי "ביצה". מי שקיווה שהמצב הזה שייך לעבר מגלה כל פעם מחדש שיש עוד דרך ארוכה לעשות, מענישה והרתעה ומחקר - אותו ניתן לבצע בקלות - כדי לגלות מי העמיס או התפטר לפני שהמשקיעים ידעו. מעגל הקסמים הזה ממשיך וימשיך כל עוד חברות וגופים מסוימים ינהלו את הקשר עם השוק דרך "סקופים" ומהצד השני גופי תקשורת יזינו את הפיד מ"בלעדי" ל"בלעדי".
הגרף התוך-יומי של אקסל - צילום מתוך הטרמינל
הרחבת דריסת הרגל בשוק הביטחוני
אקסל חתמה על הסכם לרכישת סטארלייט טכנולוגיות ונקסטוויב טכנולוגיות, שתי חברות ותיקות שהוקמו בשנת 2000 ופועלות בתחום מערכות ה-RF והמיקרוגל לתעשיות ביטחוניות. אלו טכנולוגיות שנמצאות בשימוש נרחב במערכות כטב"מים, כלים אליהם יש ביקוש גדול לא רק בשל המערכה הביטחונית שהייתה בישראל אלא וביתר שאת מהמציאות הגיאופוליטית באירופה כשכלי טיס בלתי מאוישים משנים את פניו של שדה הקרב. בין הלקוחות של החברות נמנות רפאל, אלביט, התעשייה האווירית ועוד. במקרים מסוימים הן מספקות רכיבים ייעודיים שמהווים חלק מובנה במוצרים המרכזיים של הגופים האלה, כך שהביקוש לפעילות שלהן מושפע ישירות מצברי ההזמנות הגדלים של התעשיות הביטחוניות. 2 החברות נשלטות במלואן על ידי המייסדים רמי בל-עש ואודי פרידמן, מהנדסים בעלי ניסיון של שנים רבות, אלו גם ימשיכו להוביל את הפעילות לפחות שנתיים וייתכן עד חמש שנים קדימה.
- סינאל של "אחרי" הטעות: צניחה בהכנסות ומעבר להפסד
- אופס, טעות של 20 מיליון שקל בדוחות סינאל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
העסקה בנויה משני נדבכים. במועד ההשלמה תשלם החברה 49.2 מיליון שקל במזומן, ובשלב ב' היא תוסיף עד 40.3 מיליון שקל נוספים במידה והחברות יעמדו ביעדי הרווח הממוצעים לשנים 2026-2028. עוד סוכם כי סטארלייט ונקסטוויב יוכלו לחלק דיבידנד מהרווחים שבקופה לפני השלמת העסקה, כך שההון העצמי של כל אחת מהן לא ירד מ-1.5 מיליון שקל.
השקעות אלטרנטיביותהשקעות אלטרנטיביות אינן מילה גסה, אבל חייבים להפסיק להשוות תפוזים לתפוחים
בטור שהועלה כאן ניסו להסביר "מה קרה" לשוק ההשקעות האלטרנטיביות. שמות מוכרים כמו הגשמה, סלייס, טריא ואחרות נזרקים יחד לסל אחד, כאילו מדובר באותו מוצר, באותו מודל ובאותה רמת סיכון ולא היא.
מדובר בטעות יסודית, כמעט פדגוגית: אין דבר אחד שנקרא “השקעה אלטרנטיבית”.
השקעה אלטרנטיבית היא שם גג למאות מודלים שונים: מאשראי צרכני, דרך מימון נדל״ן, ועד השקעות אנרגיה וקרנות חוב. בין קרן גמל שגייסה כספי חוסכים והשקיעה אותם בפרויקטים כושלים בניו־יורק, לבין פלטפורמת הלוואות בין עמיתים שמאפשרת השקעות מגובות נדל״ן בישראל - אין שום דמיון, לא ברמת הפיקוח, לא במבנה ההשקעה ולא ברמת השקיפות. מדובר במוצרים שונים בתכלית. כל זאת בנוסף להשפעה המהותית על התחרות ועל האימפקט החברתי.
הציבור הישראלי צמא לאפיקים אלטרנטיביים, וזה לא מקרי. במשך עשור של ריבית אפסית, משקיעים נאלצו לבחור בין תשואה זעומה בבנק לבין השקעות ספקולטיביות בחו״ל. ההשקעות האלטרנטיביות, כשהן מנוהלות נכון, יצרו אפיק שלישי - כזה שמחבר בין הכלכלה הריאלית (דיור, אשראי לעסקים קטנים) לבין הציבור הרחב, ומאפשר תשואה ראויה לצד ביטחון יחסי.
אבל בין זה לבין “שיווק אגרסיבי של חלומות” יש תהום.
ההבדל האמיתי איננו בסיפור השיווקי, אלא בניהול הסיכון.
מי שבנה מנגנון בקרה, שקיפות, חיתום וביטחונות איכותיים - הוכיח את עצמו גם בתקופות משבר ושרד. מי שבנה על זרימה אינסופית של כסף חדש - קרס. זה כמובן נכון להשקעות אלטרנטיביות כמו גם לבנקים שונים בארץ ובעולם (שחלקם קרסו וגרמו להפסדים משמעותיים למשקיעים).
- הגשמה, סלייס, טריא ועוד: רוצים אלטרנטיבי? תבדקו טוב טוב
- איבדה את הדירה בגלל משכנתא שלא יכלה לשלם; האם היא יכולה להיות מעורבת במכירת הדירה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
להכניס את כולם לאותה רשימה זה כמו לכתוב שטסלה וניסאן הן “שתי חברות רכב” - עובדתית זה נכון, אך מהותית מדובר בשני מוצרים שונים לחלוטין מכל הבחינות.
