איתי בן זאב
צילום: יח"צ
דוחות

דוחות הבורסה: הרווח המתואם ברבעון גדל ב-250% ל-11.5 מ' ש'

ב-2020 כולה הרווח המתואם צמח ב-78% ל-38.2 מיליון שקל, והרווח הנקי הוכפל לסכום דומה. הכנסות הרבעון עלו ב-17% לסך של 66.5 מ' ש' ובשנה כולה הכניסה הבורסה כ-300 מ' ש' עם צמיחה בשיעור זהה. המנכ"ל בן זאב: "העניין של הציבור בא לידי ביטוי בתוצאות"
איתי פת-יה | (3)
נושאים בכתבה הבורסה

הבורסה לניע בתא 2.72%  מפרסמת את תוצאותיה הכספיות לרבעון הרביעי של 2020 ולשנה כולה: ההכנסות הרבעון הסתכמו לסך של כ-77.5 מיליון שקל, גידול של כ-17% לעומת  כ-66.4 מיליון שקל בתקופה המקבילה. הרווח המתואם (בנטרול הוצאות בגין תשלומים מבוססי מניות) ברבעון הסתכם בכ-11.5 מיליון שקל, גידול בשיעור של כ-255% מכ-3.2 מיליון שקל ברבעון המקביל. הכנסות השנה הצטברו לסכום של כ-304.3 מיליון שקל, גבוה ב-17% מכ-260 מיליון שקל ב-2019. הרווח המתואם השנתי הסתכם בכ-38.2 מיליון שקל, גידול של 78% מרמה של 21.4 מיליון שקל אשתקד. הרווח הנקי השנתי יותר מהוכפל (110%) ועמד על 36.9 מיליון שקל. הבורסה הודיעה כי תחלק דיבידנד בסך כ-18.45 מיליון שקל.

ההוצאות שנוטרלו מחישוב הרווח המתואם כללו בין היתר הוצאות מס שגדלו, הטבות לעובדים ומעבר להוצאות מימון. בבורסה מייחסים את הגידול בהכנסות, בשנה וברבעון, לגידול בהכנסות מעמלות מסחר וסליקה וכותבים כי "עיקר הגידול נובע מהעלייה במחזורי המסחר בעקבות התפרצות נגיף הקורונה, שלאחר תקופת אי וודאות מסוימת, יצרה עניין רב מצד המשקיעים המוסדיים בחברות צמיחה חדשות ומצד שני גידול משמעותי במספר החשבונות החדשים למסחר בבורסה, אשר יחד הביא לגידול בהשקעות בחברות הייטק חדשות, הנפקות חדשות וגידול משמעותי בהיקפי המסחר בבורסה".

כמו כן צוין לגבי הרבעון כי נרשמה בו עלייה במספר ימי המסחר וכן גידול בשיעור העמלה האפקטיבית שהשפיעו על התוצאות. עוד הוסבר כי נרשם גידול גם בהכנסות מסעיפים נוספים כמו דמי רישום (8% ברבעון ו-10% בשנה),  שירותי מסלקה (6% ברבעון וכ-10% בשנה), הפצת מידע ושירותי קישוריות (20% ברבעון 14% בשנה).

 

ה-EBITDA המתואם הסתכם ברבעון הרביעי בכ-25.9 מיליון שקל, גידול של 72% לעומת סך של כ-15.1 מיליון שקל ברבעון המקביל. בשנה כולה ה-EBITDA המתואם עמד על כ-95.1 מיליון שקל, גבוה בכ-51% בהשוואה לכ-62.9 מיליון שקל ב-2019.

הוצאות ברבעון נאמדו בכ-63.7 מיליון שקל (בנטרול השפעת תשלומים מבוססי מניות), גידול של 2% לעומת כ-62.4 מיליון שקל ברבעון המקביל המיוחס לגידול בהוצאות שיווק ועיתוי מועדי השקת מסעות פרסום בין הרבעונים. ההוצאות לאורך כל 2020 הצטברו לכדי סכום של כ-254.2 מיליון שקל, גבוה בכ-5% מכ-242 מיליון שקל ב-2019, נתון שנובע ברובו מגידול בגין הטבות לעובדים כתוצאה מעדכוני שכר ותגמול משתנה המושפע מגידול ברווח בשנת 2020, גידול בהוצאות השיווק וגידול בהוצאות תקשורת ומחשבים, בגין מערכות חדשות שהופעלו.

הכנסות המימון נטו הסתכמו לסך של כ-1.2 מיליון שקל ברבעון, לעומת הוצאות מימון נטו בסך של כ-0.4 מיליון שקל ברבעון המקביל. הוצאות המימון נטו ב-2020 הסתכמו לסך של כ- 0.6 מיליון שקל, לעומת הכנסות מימון נטו בסך של כ-9 מיליון שקל אשתקד.

הבורסה הונפקה בקיץ 2019, כך שלמעשה דוחות 2020 הם דוחות השנה המלאה הראשונים שהחברה מפרסמת כחברה ציבורית. בצד התוצאות הכספיות מזכירים בבורסה שב-2020 בוצעו בה 27 הנפקות ראשוניות שבהן גויסו כ-4.6 מיליארד שקל - המספר הגבוה ביותר מאז שנת 2007. היקף הגיוס בשוק המניות הסתכם בקרוב ל-17 מיליארד שקל, לעומת כ-13.3 מיליארד שקלים ב-2019. 

קיראו עוד ב"שוק ההון"

עוד נאמר כי נרשמה עלייה חדה גם בשוק האג"ח עם היקף הגיוסים הגבוה ביותר ב-20 השנים האחרונות על ידי ממשלת ישראל, וזאת בשל הצורך לממן את תוכנית הסיוע הממשלתית להתמודדות עם מדבר הקורונה. 

"שנת 2020 הייתה שנה משמעותית לבורסה עם גידול בכל הפרמטרים בבורסה – הן ברמת הצטרפותן של חברות ישראליות חדשות, בעיקר מתחום הטכנולוגיה, הן במגוון השירותים והמוצרים החדשים של הבורסה והן ברמת העניין של הציבור הרחב והגידול במחזורי המסחר, כפי שבאים לידי ביטוי בתוצאות הטובות ובשורה התחתונה", אמר היום איתי בן זאב, מנכ"ל הבורסה לניירות ערך. "משבר הקורונה שהביא לעניין רב בשווקים, פגש בורסה מתחדשת, מתקדמת ומעודכנת יותר וזאת לאחר שלוש שנים של יישום תוכנית אסטרטגית בה פעלנו לפי שלושה עקרונות: שיקוף הכלכלה הישראלית, הגדלת הסחירות והנזילות והרחבת סל השירותים תוך שיפור התשתיות של הבורסה".

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    הבורסה לניירות ערך 17/03/2021 15:00
    הגב לתגובה זו
    על תרומתו לבורסה הקורונה הצילה אותם והוא עוד מתגאה על בורסה מעודכנת . אופציות שבועיות זה בדיחה שכל מטרתה להביא בונוסים ועמלות לבורסה הכי דפוקה בעולם. מאז המס על הבורסה אין טעם להשקיע ולקחת סיכונים. בעוד עשר שנים הפנסיונרים יראו שאין להם כסף ויעמדו בתור לקבל קצבת הבטחת הכנסה ותלושי מזון. לאף שר או מפלגה לא אכפת מהבורסה ומהזקנים . חבורת אפסים בשלטון
  • 2.
    רפי 17/03/2021 08:20
    הגב לתגובה זו
    נמצא בשעה 1200, מחזק היום בקטנה..מאמין שתוך שנה מכפילה את עצמה בקלילות....
  • 1.
    מנכל של מכולת 17/03/2021 07:31
    הגב לתגובה זו
    מנכל של מכולת
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

המדדים ירדו 2% במחזור של 4.2 מיליארד שקל - ת"א סימנה את השיא?

הבנקים מחקו 3.1%, חברות הביטוח 4.3%; נתניהו חשב שהוא יכול לתקן את הנזק אבל זה הולך להיות קשה. הבידוד מול אירופה מפחיד את המשקיעים

מערכת ביזפורטל |

הבורסה סגרה בירידות. ירידות של עד 2.3% בהובלת ת"א 90. תחילת היום היתה חיובית אחרי "המלצת הקנייה" של נתניהו לבורסה, אבל ככל שהמשקיעים קראו בין השורות את ההמלצה, הם הפנימו שהסיכונים גדולים. אל על ירדה ב-5.5%  מדד הביטוח נפל 4.3%, הבנקים ירדו ב-3.1%. בנוסף, הביטחוניות עצמן שהיו בעין סערת נאום ספרטה, ירדו בחדות ובראשן אלביט שהשילה 5.3% או 4.5 מיליארד שקל, ואחריה אימקו נקסט ויז'ן וסולרום, כולן צפויות להיכלל במדד הביטחוניות שיושק בנובמבר

גם הנדל"ן ירד, כשהמדד עצמו ירד 2.2% והסקטור כולו ירד, בהובלת עזריאלי שירדה 3%. מצד שני: נייס עלו ב4.8% וארית בכ-2%.


ראש הממשלה בנימין נתניהו דיבר על בידוד גלובלי. זה הפחיד את הציבור ואת המשקיעים. השוק התחיל לרדת. נתניהו עשה סיבוב פרסה, אבל למה שמשקיעים עכשיו ייכנסו לשוק כאשר הם מבינים שיש סיכון מאוד גדול לבידוד עולמי. אנחנו חוזרים 40-50 שנה אחורה, אולי היצוא והיבוא עם אירופה ייפגעו. ראש ממשלה לא יכול להגיד משהו ולחזור בו. דמיינו שמנכ"ל של חברה יגיד - אנחנו מנמיכים ציפיות ובגלל שהמניה ירדה הוא חוזר לשוק ואומר - לא הבנתם אותי, התכוונתי שרק מול הודו המכירות יירדו, אנחנו בצמיחה, המניה מצוינת. 

הינו "שוחטים" את המנכ"ל. אז המנכ"ל הפעם הוא נתניהו והוא לא מצליח להרגיע. ההיפך - הוא משדר חוסר אמון. 


במקביל גם בשוק האג"ח הממשלתי נרשמות ירידות בשערי האגרות כשהתשואות מטפסות בהתאמה - אג"ח ממשלתית שקלית בריבית קבועה ל-11.1 שנים שעלתה בתחילת היום עד 0.3% עברה לירידות של כ-0.4% ונסחרת בריבית ברוטו של 4.46%


משקיעים זרים מוכרים מניות, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Geminiמשקיעים זרים מוכרים מניות, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Gemini
ניתוח Bizportal

הזרים נשברו ומכרו - מה קרה אתמול מאחורי הקלעים בבורסה?

המחזור אתמול קפץ ב-50% והסתכם על שיא של 4.2 מיליארד שקל שהחליפו ידיים - אבל בעיקר לכיוון צד אחד - מכירות: מי מכר ומי קנה ומה עשה "הכסף החכם"? ניתוח ביזפורטל 

תמיר חכמוף |

המסחר אתמול בבורסה בתל אביב התאפיין בתנודתיות חריגה, כאשר המדדים המרכזיים פתחו בעליות, על רקע רגיעה מסוימת בתחושת הסיכון לאחר הנאום השני של ראש הממשלה נתניהו, שהגיע כדי "להסביר" את מה שנאמר יום קודם לכן. עם זאת, במהלך המסחר חל מהפך, כאשר גל מכירות סחף את המדדים מטה, והירידות הלכו והחריפו ככל שהתקרבה הנעילה.

בסיום היום נרשמו ירידות חדות. מדד ת״א 35 איבד כ-1.9%, מדד ת"א 90 ירד 2.4% ומדד ת"א 125 איבד 2%. במבט על הסקטורים, מדדי הפיננסים והביטוח, שהיו הקטר של השוק בעליות, צנחו בכ-3.1% ו-4.3% בהתאמה, כאשר הירידות לוו במחזור מסחר גבוה במיוחד של כ-4.2 מיליארד שקלים, כפול מהממוצע היומי מתחילת השנה, אשר בלט במיוחד ביחס ליום רביעי "רגיל" ללא פקיעה ולפני החגים, שבדרך כלל מתאפיין במחזורים נמוכים יותר.

מי הוביל את המכירות?

מבדיקת ביזפורטל עולה כי המשקיעים הזרים היו בצד הדומיננטי של המוכרים, ככל הנראה כתגובת המשך למה שכונה על ידי משקיעים רבים "נאום ספרטה" בשל הטון הלוחמני והמסרים על ניתוק כלכלי אפשרי. עיקר פעילות המכירה של הזרים התרכזת בתעודות סל על מדד ת״א 125, שם לבדן נרשמו מכירות של למעלה מ-100 מיליון שקלים נטו. 

מעבר לכך, בלטו מכירות במניות דגל בשוק המקומי ובהן אלביט מערכות אלביט מערכות -1.22%  , בנק הפועלים פועלים -0.18%  , אל על אל על 1.43%  , נקסט ויז'ן נקסט ויז'ן 0.56%   והפניקס הפניקס 0.19%  , שתרמו כולן ללחץ כלפי מטה על המדדים.

עד כה, עבור המשקיעים הזרים בשקעה בישראל היא שילוב של כלכלה פתוחה, יצוא מתקדם ויציבות מוסדית יחסית. כשהמסרים הפוליטיים מאותתים אפשרות של התרחקות ממדינות המערב ומעבר לכלכלה אוטרקית, הדבר מעלה חשש משורה של סיכונים, בהם פגיעה ביצוא וביבוא, שיובילו לפגיעה בזרימות ההון, וכמובן היחלשות המטבע והאטה בצמיחה. שוקי היעד המרכזיים של החברות הישראליות הם אירופה וארה״ב, וכל סימן ליחסים מתוחים עלול להוביל לצמצום ביקושים, חסמים רגולטוריים או מגבלות ייצוא. בנוסף, השקעה במדינה הנתפסת כמתבודדת נחשבת מסוכנת יותר, ולכן דורשת תשואת סיכון גבוהה יותר, דבר שאנחנו כבר רואים בתמחור של אגרות החוב הממשלתיות בימים האחרונים. ולסיום, משקיעים רבים יעדיפו לצמצם חשיפה, דבר שמוביל למכירות של זרים בשוק ההון המקומי ולהכביד על השקל, לייקר את היבוא, ולפגוע בפעילות הכלכלית. החששות הללו מספיקים כדי לגרום לזרים לפעול מהר ולצמצם סיכון.