כסף
צילום: Josh Appel on Unsplash

תשואה שלילית במק"מ ובאג"ח ממשלתי - איך זה קורה ומה זה מרמז על שוק האג"ח הקונצרני?

יותר הנפקות אג"ח קונצרני של חברות לא מדורגות; יותר סיכון בשוק האג"ח, אבל ריבית נמוכה וכסף גדול ממשיכים להניע את הנפקות האג"ח - סיכונים וסיכויים

סתיו קורן | (4)

"שנת 2021 החלה עם היקף הנפקות משמעותי המצביע על נגישות טובה לשוק של מגוון מנפיקים עם וללא דירוג", אומר אבי שטרנשוס מנכ"ל מידרוג, "למרות עליית התשואות במרבית האפיקים, להערכתנו הריבית הנמוכה, הביקושים הגדולים מצד המשקיעים והצורך של החברות להתממן צפויים להימשך גם בחודשים הקרובים ולהותיר את שוק האג"ח הקונצרני אטרקטיבי עבור המנפיקים".

ברור ששוק האג"ח אטרקטיבי למנפיקים. השאלה אם הוא אטרקטיבי למשקיעים? בשנים האחרונות בהמשך לירידה בריבית וגם להבנה שהריבית לא צפויה לעלות בקרוב, הריביות על אגרות החוב המשיכו לרדת - גם הריביות על אגרות החוב הממשלתיות וגם אגרות החוב הקונצרניות. הסיבה העיקרית היא העדר אלטרנטיבות. הציבור מקבל פירורים בפיקדונות בבנקים והוא מעביר בהדרגה כספים לנכסים כמו אגרות חוב וגם למניות. הכסף שמחלחל לאפיקים האלו מעלה את מחירן. העלאת המחיר באגרות החוב מורידה את התשואה האפקטיבית. זה אבסורד, אבל במק"מ (מלווה קצר מועד) שהוא בעצם אג"ח ממשלתי לתקופה של עד שנה התשואה אפס או שלילית ובאגרות חוב ממשלתיות לתקופה קצרה התשואה האפקטיבית שלילית. 

על רקע זה, פונים הגופים המוסדיים לאגרות חוב קונצרניות - של חברות. יש להם כסף גדול ואין מה לעשות בו, אז ברור שהם יקנו והרבה, גם סחורה שפעם הם לא היו נוגעים בה. רואים את זה בניתוח של מידרוג - יותר ויותר הנפקות לא מדורגות נכנסו לשוק, פחות (באופן יחסי) חברות עם דירוגים גבוהים נכנסו לשוק.  

על פי מידרוג בחודשים ינואר-פברואר 2021 כ-25% מההנפקות במונחי ערך נקוב מיוחסות לסדרות בקבוצת הדירוג Aa.il-Aaa.il וכ-43% בחודש פברואר 2021 לבדו, זאת בהשוואה לכ-63% בינואר-פברואר 2020 וכ-78% בפברואר 2020, וכן ביחס לשנת 2020 כולה שעומדת על כ-58%. נתונים אלו מוסברים, בין השאר, בשל מיעוט מנפיקים גדולים מאז תחילת השנה, בד בבד עם גידול מסוים בהיקפן ובמספרן של הנפקות שאינן מדורגות. עלייה בשיעור ההנפקות (במונחי ערך נקוב) שאינן מדורגות או בקבוצת הדירוג הנמוכה עשויה לבטא שיפור בנגישות מנפיקים לשוק ההנפקות. 

היקף הנפקות אג"ח קונצרניות בחודש פברואר 2021 הסתכם בכ-4.1 מיליארד שקל, לעומת כ-7.6 מיליארד שקל בפברואר 2020 - קיטון של כ-46%.  הירידה בהיקף ההנפקות נבעה הן מקיטון מספר המנפיקים (16 מנפיקים בפברואר השנה לעומת 21 בפברואר אשתקד) והן בשל מיעוט הנפקות גדולות, בעיקר בסקטור נדל"ן ובינוי. סקטור נדל"ן ובינוי היה אחראי לכ-33% מהיקף ההנפקות בחודש פברואר 2021 והסקטור העסקי (ללא נדל"ן ובינוי) היה אחראי לכ-35%; יתר ההנפקות בוצעו בידי חברות תשתית ממשלה (23% - מקורות בלבד) והסקטור הפיננסי (כ-9%). ועדיין - אלו הנפקות בסדרי גודל משמעותיים כשצריך לזכור את היקף ההנפקות הרחב בשוק האקוויטי. השווקים חוגגים.

"אג"ח בסיכון יותר נמוך ומניות בסיכון יותר גבוה. אנשים עוברים מאגרות חוב למניות ובכך מעלים את שוק המניות", אומר מומחה שוק ההון מיכאל צ'רניאק: "זה מאיץ את תהליך הירידה באגרות החוב, ובאיזשהו שלב אתה רואה פתאום שמחירי אגרות החוב יורדים והתשואה עולה בזמן שמחירי המניות עולים. ה-S&P נסחר במכפילים שמשקפים תשואה של 3% לטווחים ארוכים, או 4% עם תשואת דיבידנד, ובאותו זמן מחירי אגרות החוב משקפים תשואה של 2% אז אתה מתחיל לחשוב שזו אלטרנטיבה חסרת סיכון לא רעה בכלל – ואז הדבר מקרין על שוק המניות. כרגע המשקיעים במניות עוד נהנים מעליות, אבל אני רואה שבאיזשהו שלב תשואות האג"ח הממשלתי בארה"ב ל-10 שנים תעבור את ה-2% בשנה וההשפעה תגיע".

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    נגיד חקיין 04/03/2021 11:08
    הגב לתגובה זו
    מנפחים ושומרים על ריבית 0 להעשיר נכסי עשירים
  • 2.
    dw 04/03/2021 10:34
    הגב לתגובה זו
    אגח ביקום צריך לקבל דירוג השקעה.
  • wd 04/03/2021 11:22
    הגב לתגובה זו
    הוא הפסיק את הדירוג.
  • 1.
    אחד 04/03/2021 09:57
    הגב לתגובה זו
    בגלל רצון לשדוד את החוסכים ולהניע את הבועה . הוא קנה את האגחים הללו ואיפס את התשואה לשלילית. העיקר שהנדלן משגשג והעשירים מתעשרים עוד יותר והמדינה גובה מיסים מבועת נדלן
מוטי גוטמן
צילום: עידן גרוס

"מטריקס תיכנס לת"א 35 ותהפוך לאחת מעשר חברות ה-IT הגדולות בעולם"

המיזוג הענק בין שתי ענקיות ה-IT עליו הודיעו במרץ כבר הקפיץ את השווי המצרפי של 2 החברות מהמקום ה-10 ל-8 בארה"ב ומהמקום ה-4 ל-3 באירופה; בלידר סוקרים את ההשפעות של המיזוג ההיסטורי, את הסינרגיה וגם אחרי קפיצה של 62% במטריקס מאז ההודעה הפונטציאל עדיין גדול

מנדי הניג |
נושאים בכתבה מטריקס מג'יק

בתחילת נובמבר מטריקס מטריקס 0.91%   ומג'יק מג'יק 1.76%   נכנסו לשלב המכריע של המיזוג כשמסגרת ההבנות שסוכמה במרץ נסגרה בין השתיים. אם הכל יתקדם כמתוכנן, ב-10 לחודש תיערך אסיפת בעלי המניות של שתי החברות כשהשלמת העסקה צפויה במהלך ינואר 2026. 

על פי תנאי העסקה, מג'יק תימחק מהמסחר ותהפוך לחברה פרטית בבעלות מלאה של מטריקס, כשבעלי מניותיה יקבלו 0.5883 מניות מטריקס לכל מניה שזה יחס שמעמיד את בעלי המניות על כ-31% מהחברה המאוחדת. בסקירה שפרסמה דינה קורשונוב, אנליסטית בלידר שוקי הון היא אומרת "להערכתנו, יחס ההחלפה בין המניות אינו צפוי להשתנות עד להשלמת המיזוג לאור המורכבות המשפטית הכרוכה בהשלמת העסקה".

השוק כבר מבין לאן העסק הזה צועד והוא כבר החל לתמחר את המיזוג חודשים לפני החתימה הרשמית אבל עוד ובעיקר מאז פרסום מזכר ההבנות במרץ. מאז ועד היום זינקה מניית מג'יק בכ-79% לשווי של כ-4 מיליארד שקל בעוד מטריקס הוסיפה כ-62% והיא נסחרת בשווי של 9 מיליארד שקל. כמו השוק, גם בלידר סבורים שהמיזוג ייצור גוף משמעותי בהיקף הפעילות שלו. ביחד הקבוצה הממוזגת תגיע לשווי שוק מצרפי של כ-3.3 מיליארד דולר כ-10.5 מיליארד שקל. למטריקס צפויות הכנסות שנתיות של כ-2 מיליארד דולר ומצבת העובדים תסתכם על 15 אלף. הנתונים האלה מציבים את החברה המאוחדת בין עשר חברות ה-IT הציבוריות הגדולות בארה"ב ובאירופה.

סינרגיה בעיקר בתחום הענן

בלידר מתעכבים גם על הסינרגיות שיהיו במיזוג, ומסבירים כי החיבור בין שתי החברות לא מסתכם רק בהיקף פעילות גדול יותר אלא יוצר יתרון תחרותי ממשי בשווקים שבהם הביקוש הולך וגובר, כמו ענן, דיגיטל, סייבר, דאטה ו-ERP. מטריקס מגיעה לתהליך עם פעילות ענן רחבה ומוכרת בישראל ועם התרחבות פעילה באירופה, בעוד מג'יק מוסיפה יכולת משלימה בשוק האמריקאי שבו היא מחזיקה נוכחות משמעותית וכ-1,500 אנשי מקצוע מקומיים. שילוב כזה, לפי לידר, מאפשר לבנות קו עסקים בינלאומי מגובש יותר, כזה שמגדיל את עומק ההיצע של החברה המאוחדת ומספק לה רגל יציבה בכל אחד מהשווקים המרכזיים בעולם.

החיבור בין שתי הפעילויות משפיע לא רק על פריסה גיאוגרפית אלא גם על האופן שבו החברה המאוחדת יכולה להציע פתרונות מקצה לקצה. בלידר מציינים כי פעילויות ה-ERP של שתי החברות כולל הפתרונות שמג'יק מביאה עמה, מרחיבות את סל השירותים שמטריקס יכולה להציע ללקוחותיה, מחזקות את נאמנות הלקוחות ומאפשרות להיכנס למכרזים גדולים ומורכבים יותר, במיוחד בארגוני אנטרפרייז גדולים. במקביל, העובדה שגם מטריקס וגם מג'יק מחזיקות בקשר אסטרטגי עם AWS יוצרת יתרון כפול, הן נהנות מגישה טובה יותר לטכנולוגיות ולכלי ענן מתקדמים, והן יכולות לגשת יחד לשיתופי פעולה שדורשים היקף פעילות גדול יותר.

רמי לוי
צילום: תמר מצפי
ראש בראש

לקוחות של שופרסל עזבו לרמי לוי - ניתוח

רמי לוי עולה, שופרסל יורדת - במכירות וגם בבורסה; הנה הסיבה

מנדי הניג |
נושאים בכתבה רמי לוי שופרסל

חודשיים וחצי עברו מאז השיחה הקודמת שלנו עם רמי לוי. היא נסחרה אז ב-300 שקלים למניה, ונראה היה שהיא במחיר אטרקטיבי וציינו זאת. היום היא ב-339 שקל - תשואה של 13%. זה היה ראיון על האיש ועל החברה, לקראת חגיגות ה-70 של רמי לוי המייסד שהתחיל בקמעונאות, אבל מסתבר שיש לו הון גדול יותר דרך ההחזקה ברמי לוי נדל"ן שאוטוטו תונפק בבורסה (רמי לוי - מהמכולת בשוק מחנה יהודה לטייקון; כל התחנות בדרך ל-7 מיליארד שקל). 

נזכרנו בראיון הזה  בהמשך לדוחות הכספיים שפרסם רמי לוי לחברת הקמעונאות. זה אמור להיות יום חג נוסף לרמי לוי - הוא פרסם דוחות שהיו טובים והמניה עלתה ב-3.5%. היום גם שופרסל של האחים אמיר פרסמה תוצאות - הדוחות חלשים והמניה איבדה 7.5%. אצל שופרסל מאבדים נתח שוק, אצל רמי לוי גדלים בנתח השוק. 

לראיון הקודם (הקליקו וכנסו):



המכירות הקמעונאיות של רשת רמי לוי עלו מ‑1.73 מיליארד שקל ל‑1.81 מיליארד שקל, ובחישוב כולל עם פעילות גודפארם מ‑1.85 מיליארד שקל ל‑1.95 מיליארד שקל. לעומת זאת, שופרסל דיווחה על ירידה במכירות: מ‑4.07 מיליארד שקל ל‑3.69 מיליארד שקל. ירידה כ‑9.3%, בעוד רמי לוי צומחת ב‑5.4%. זה אומר שהסיבה היא לא רק ירידות במכירות בשוק כולו, אלא בעיקר צרכנים שחוזרים להשוות מחירים (אחרי שבמלחמה לא היה להם את הקשב לבדוק ולהשוות וכנראה לגלות ששופרסל יקרה לעומת רמי לוי. אלו חדשות רעות לשופרסל וכמובן טובות לרמי לוי.

השוק הבין שרמי לוי מנצח את שופרסל והמניה עלתה ב-3.5% בשעה ששופרסל ירדה ב-7.5%.  זה חריג מאוד ששתי חברות באותו השוק, המקום הראשון והשני בשוק מתנהגות שונה, זה מעיד על DNA שונה מאוד בעסקים, אלו לא חברות דומות, למרות שהן פועלות באותו השוק. השוני נובע מהאסטרטגיה. רמי לוי - דיסקאונט-דיסקאונט-דיסקאונט. שופרסל פחות מתייחסת למחיר ויותר לכוח, פריסה, עומק של מוצרים. כנראה שיוקר המחייה שהולך ועולה גורם לצרכני שופרסל לעזוב לרמי לוי.