צבי מרום באטמ
צילום: יח"צ
ראיון

"הקורונה לא תהיה המגיפה היחידה בעשורים הקרובים"

ד"ר צבי מרום מזהיר כבר 9 שנים ממגיפות שיפגעו בעולם המערבי. בינתיים, הוא מנסה למצוא פתרון למגיפה הבאה באמצעות אבחון מהיר. לדבריו: "הקורונה היא צלצול השכמה לעולם". פוטנציאל שוק שלא יסתכם "רק במיליוני דולרים"
נתנאל אריאל | (14)
נושאים בכתבה באטמ

מייסד ומנכ"ל חברת באטמ 0.4%  ד"ר צבי מרום מזהיר כבר 9 שנים ממגיפות חמורות שלא יישארו רק בעולם השלישי אלא ישתקו גם את העולם המערבי, ומנסה למצוא פתרונות שיאפשרו למערכות הבריאות בעולם להגיב טוב יותר בפעם הבאה. לאחר הקורונה כבר אי אפשר להתייחס לאזהרות שלו בביטול.

"מגיפת הקורונה לא תהיה המגיפה היחידה בעשורים הקרובים" מזהיר ד"ר מרום. "אין שום הוכחה שחיסונים חיסלו מגיפות. עד הקורונה רוב האנשים סברו שמחלות זיהומיות הן בעיה של העולם המתפתח בלבד, אבל הקורונה הראתה את עוצמת הנזק והפגיעה של מגיפה -שמבלי להמעיט בחומרתה- היא מגיפה קלה יחסית, שכן אחוזי המוות ממנה נמוכים בהרבה מאשר מהשפעת הספרדית שחיסלה מעל ל-10% מהאנשים שחלו בה. המחלה ההיא חיסלה אנשים בכל קבוצות הגיל, ולאו דווקא אנשים שהיו להם מחלות רקע".

"צלצול השכמה לעולם"

לדברי ד"ר מרום: "הקורונה מעבר לכל דבר אחר ומבלי לזלזל כמובן, היא בעיקר צלצול השכמה לעולם. אנחנו רואים שמחלות זיהומיות לא נעלמו, אבל בעולם המערבי חשבו בעיקר על מחלות כמו סרטן ודמנציה ולא האמינו שמגיפות יפגעו בעוצמה כזו בעולם המפותח".

מרום כמובן צודק. ארגון הבריאות העולמי פרסם כי אחוז הנפטרים העולמי מהמגיפה הוא בסביבות 0.6%, ובישראל אחוז הנפטרים עומד על כ-0.008% בלבד. נתונים שמרניים יותר מדברים על 2.2%. אף אחד לא מתייחס ולא עושה עניין משפעת, מלריה או שחפת למרות שבכל שנה מתים מהן מספר דומה אם לא יותר של אנשים. בנוסף, מעניין לציין כי ב-2020 לא הייתה שפעת בחצי הכדור הדרומי, וגם בישראל כולם הולכים עם מסכות וייתכן שהשפעת השנה תפגע ותתפשט פחות משנים קודמות.

בעקבות הקורונה החשיבה בעולם השתנתה:

בדיעבד כולם חכמים, אבל לפני 3 שנים ולפני 10 שנים כולם צחקו עליו והיה לו קשה לשכנע אנשים שרצו בעיקר להכין את ארצות הברית למגיפת הסארס הבאה. עכשיו בעקבות הקורונה המחשבה בעולם משתנה ויש יותר קשב לדבריו. אלא שהוא לא המתין ומתוך תפיסת העולם הזו, שמבינה כי גם בימים כתיקונם מסתובבות בעולם מחלות רבות החל מרום לפני כבר כעשור להשקיע מאמץ גדול במציאת פתרונות לזיהוי מהיר של מחלות. לדבריו, פנו אליהם חברות בכדי להאיץ את הפיתוח ש"יאפשר קו הגנה טוב מאוד לעתיד".

"כשיש לילד שלך חשש לדלקת קרום המוח המצב לא טוב לא רק לילד אלא גם לך" מסביר מרום: "אדם מגיע לרופא עם סימפטומים אבל לא יודעים ממה זה נובע; כאבים נשימתיים כאבי בטן, אבל לא יודעים אם זה נובע מחיידק, נגיף או פטרייה. במקרה של דלקת קרום המוח ישנם יותר מ-30 גורמים וחייבים להתחיל בטיפול רפואי בתוך שעה, וכיוון שאין ברירה הפרוטוקולים הרפואיים מחייבים להתחיל בטיפול, גם אם למעשה ניתנות לפעמים תרופות לא נכונות שעלולות להזיק".

בעיות נוספות עליהן מצביע מרום הן היכן מתבצעות הבדיקות וכמה זמן לוקח לקבל אבחון: "את רוב הבדיקות צריך לשלוח למעבדה של קופת חולים. הבדיקה נוסעת למרכז הבדיקות ומחזירים תשובה תוך זמן כזה או אחר. לפעמים ניתן לראות את התשובה במחשב ולפעמים צריך לחזור לרופא כדי לקבל את התשובה, ובכך מתבזבז זמן טיפול יקר שלוקח המון זמן".

קיראו עוד ב"שוק ההון"

לקבל אבחון בתוך פחות מחצי שעה:

החזון של ד"ר מרום הוא שכמו שמקבלים תשובה לשבר תוך זמן קצר כך יהיה גם עם המחלות הנשימתיות. לחברה יש עשרות פטנטים רשומים ולדברי מרום מוסדות אקדמיים מהנחשבים בעולם משתפים פעולה עם החברה שלו. בחברה מקווים להאיץ את זמן הבדיקות מיד לאחר הקורונה ולהביא כבר בשנה הקרובה מערכות ראשונות עם הפיתוח לזיהוי מהיר של מחלות בתוך פחות מ-30 דקות לבתי חולים בעולם ואחר כך גם לקופות החולים ומקומות נוספים. "נתחיל מאיתור הסימפטומים לדלקת קרום המוח ואחר כך נמשיך למחלות נשימתיות נוספות. 

"פוטנציאל שוק ענק" וצפי הכנסות של מיליארדי דולרים

ד"ר מרום מסביר כי למוצרים של החברה "יש שוק ענק, אנחנו שומעים על כך מכל עבר וכמובן שיהיו לכך השלכות כספיות חיוביות". מרום מסרב לנקוט במספרים אך מוכן לומר כי "לא יהיה מדובר רק במיליוני דולרים" (אלא יותר מכך. נ"א), וזאת למרות שכרגע החברה מוציאה ולא מכניסה.

באטמ נסחרת גם בבורסת לונדון (סימול: BVC) ומתמקדת בפיתוח, ייצור ושיווק מערכות תקשורת וסייבר וציוד רפואי לבדיקות מעבדה. החברה דיווחה השבוע כי תגדיל את השקעתה בחברת אדור דיאגנוסטיקס ב-3 מיליון דולר. לאחר השקעה זו תחזיק באטמ ב-36.7% מהחברה במטרה "להאיץ את פיתוח המערכת החדשה מבוססת RCA" (לכתבה המלאה).

אדור פיתחה טכנולוגיה המאפשרת אבחון מהיר למחלות זיהומיות, בתוך פחות מ-30 דקות, והתגובה שלה עם חומר הבדיקה מתרחשת תוך 15-20 דקות, בהשוואה ל-60-90 דקות בתהליך PCR רגיל. 

 

תגובות לכתבה(14):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 11.
    H 17/12/2020 12:18
    הגב לתגובה זו
    מאיפה משתין הדג
  • 10.
    כסף..כסף..כסף..כסף (ל"ת)
    אדם פשוט 17/12/2020 10:47
    הגב לתגובה זו
  • 9.
    חיים 17/12/2020 06:24
    הגב לתגובה זו
    מה שהסינים עשו לנו בטיבט הם יעשו לכל העולם. הסינים כבר שילמו לחוקרים כסף כדי שהם יגידו שהכל שקר ושהקורונה היתחילה באיטליה
  • 8.
    כלכלן 17/12/2020 02:28
    הגב לתגובה זו
    הכל אינטרסים גאו-פוליטיים וכלכליים של ישראל-ארה"ב (ציר הרשע העולמי)
  • 7.
    עוד אחד שעשוה כסף ע"ח מצוקות של אנשים וטוען שהוא נביא.. (ל"ת)
    ישראלי 16/12/2020 23:30
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    זוהר 16/12/2020 20:03
    הגב לתגובה זו
    מעניין מאוד!
  • 5.
    .. 16/12/2020 17:57
    הגב לתגובה זו
    מממ מעניין מאוד מה האינטרס שלו ??
  • 4.
    8 16/12/2020 17:33
    הגב לתגובה זו
    שמפחידה את כולם מעבר לכל פרופורציה. והמגפה שמתלווה לה היא ״אנטי טראמפ״, ולכן יש אינטרס לנפח לנפח לנפח, כדי לגרום לאנשים להצביע נגדו (ועדיין צריך להוסיף גם זיופים כדי להצליח).
  • 3.
    קורונה רונה 16/12/2020 17:22
    הגב לתגובה זו
    רק מתרסקת .
  • 2.
    חברה עם מחזור קטן ורווח זעום נסחרת במחיר לא הגיוני 16/12/2020 17:21
    הגב לתגובה זו
    חברה עם מחזור קטן ורווח זעום נסחרת במחיר לא הגיוני
  • צודק! (ל"ת)
    אלון 16/12/2020 22:13
    הגב לתגובה זו
  • יש להם מעל 100 מיליון דולר מכירות - מחזור קטן... פחחחח. (ל"ת)
    מה זה מחזור קטן ? 16/12/2020 19:08
    הגב לתגובה זו
  • עוז 16/12/2020 18:20
    הגב לתגובה זו
    זכותו לחפש משקיעים לעסק שלו, רק שכדאי שיהיה גילוי נאות
  • 1.
    כן בטח כל שנה תהיב מגיפה עכישו חח - זה פעם ב100 שנה (ל"ת)
    שמוליק 16/12/2020 17:09
    הגב לתגובה זו
משקיעים זרים מוכרים מניות, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Geminiמשקיעים זרים מוכרים מניות, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Gemini
ניתוח Bizportal

הזרים נשברו ומכרו - מה קרה אתמול מאחורי הקלעים בבורסה?

המחזור אתמול קפץ ב-50% והסתכם על שיא של 4.2 מיליארד שקל שהחליפו ידיים - אבל בעיקר לכיוון צד אחד - מכירות: מי מכר ומי קנה ומה עשה "הכסף החכם"? ניתוח ביזפורטל 

תמיר חכמוף |

המסחר אתמול בבורסה בתל אביב התאפיין בתנודתיות חריגה, כאשר המדדים המרכזיים פתחו בעליות, על רקע רגיעה מסוימת בתחושת הסיכון לאחר הנאום השני של ראש הממשלה נתניהו, שהגיע כדי "להסביר" את מה שנאמר יום קודם לכן. עם זאת, במהלך המסחר חל מהפך, כאשר גל מכירות סחף את המדדים מטה, והירידות הלכו והחריפו ככל שהתקרבה הנעילה.

בסיום היום נרשמו ירידות חדות. מדד ת״א 35 איבד כ-1.9%, מדד ת"א 90 ירד 2.4% ומדד ת"א 125 איבד 2%. במבט על הסקטורים, מדדי הפיננסים והביטוח, שהיו הקטר של השוק בעליות, צנחו בכ-3.1% ו-4.3% בהתאמה, כאשר הירידות לוו במחזור מסחר גבוה במיוחד של כ-4.2 מיליארד שקלים, כפול מהממוצע היומי מתחילת השנה, אשר בלט במיוחד ביחס ליום רביעי "רגיל" ללא פקיעה ולפני החגים, שבדרך כלל מתאפיין במחזורים נמוכים יותר.

מי הוביל את המכירות?

מבדיקת ביזפורטל עולה כי המשקיעים הזרים היו בצד הדומיננטי של המוכרים, ככל הנראה כתגובת המשך למה שכונה על ידי משקיעים רבים "נאום ספרטה" בשל הטון הלוחמני והמסרים על ניתוק כלכלי אפשרי. עיקר פעילות המכירה של הזרים התרכזת בתעודות סל על מדד ת״א 125, שם לבדן נרשמו מכירות של למעלה מ-100 מיליון שקלים נטו. 

מעבר לכך, בלטו מכירות במניות דגל בשוק המקומי ובהן אלביט מערכות אלביט מערכות 2.21%  , בנק הפועלים פועלים 0.66%  , אל על אל על 2.32%  , נקסט ויז'ן נקסט ויז'ן 5.54%   והפניקס הפניקס 2.11%  , שתרמו כולן ללחץ כלפי מטה על המדדים.

עד כה, עבור המשקיעים הזרים השקעה בישראל היא שילוב של כלכלה פתוחה, יצוא מתקדם ויציבות מוסדית יחסית. כשהמסרים הפוליטיים מאותתים אפשרות של התרחקות ממדינות המערב ומעבר לכלכלה אוטרקית, הדבר מעלה חשש משורה של סיכונים, בהם פגיעה ביצוא וביבוא, שיובילו לפגיעה בזרימות ההון, וכמובן היחלשות המטבע והאטה בצמיחה. שוקי היעד המרכזיים של החברות הישראליות הם אירופה וארה״ב, וכל סימן ליחסים מתוחים עלול להוביל לצמצום ביקושים, חסמים רגולטוריים או מגבלות ייצוא. בנוסף, השקעה במדינה הנתפסת כמתבודדת נחשבת מסוכנת יותר, ולכן דורשת תשואת סיכון גבוהה יותר, דבר שאנחנו כבר רואים בתמחור של אגרות החוב הממשלתיות בימים האחרונים. ולסיום, משקיעים רבים יעדיפו לצמצם חשיפה, דבר שמוביל למכירות של זרים בשוק ההון המקומי ולהכביד על השקל, לייקר את היבוא, ולפגוע בפעילות הכלכלית. החששות הללו מספיקים כדי לגרום לזרים לפעול מהר ולצמצם סיכון.

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוזדניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוז
ראיון

מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות

דניאל לייטנר לקח את הקרן של תמיר פישמן מאפס ל-1.5 מיליארד שקל - בדרך הוא פגש את הקורונה, מהפיכה משפטית, מלחמות בעזה וטילים מאיראן - עדיין הוא פרו-שוק: מאמין בסקטור האנרגיה (דלק ונאוויטס) חותך פוזיציות כשמנכ"לים נוטשים; וגם - האם הורדת ריבית תמנע את הקריסה של הנדל"ן?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה תמיר פישמן ראיון

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את קרן המניות של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת. בנוסף, חשוב לציין שלכל בית השקעות יש קרנות מוצלחות יותר וכאלו שפחות, לא באנו לנתח את המכלול כולו אלא להבין איך לייטנר הצליח לקחת את הקרן המנייתית לרמות כאלו גבוהות.

השאלה הכי בוערת שנדרשנו אליה הייתה כמובן לאיך הוא מתייחס כמנהל השקעות אל "נאום הספרטה" של נתניהו שאותו הוא הגדיר כ"לא חכם ולא במקום", והוסיף והזהיר שמסרים על "מדינת ספרטה" יכולים להחריף את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולקבל גם ביטוי בשוק המקומי. 

וכדאי שנקשיב לו. במהלך השנים לייטנר צבר תובנות על מה כדאי - ובעיקר על מה לא כדאי - לעשות. "בהשקעות יותר חשוב זה מה לא לקנות מאשר מה לקנות" וכשמדברים איתו הוא לא מסתיר את ההעדפות שלו: להשקיע באנרגיה, כמו בדלק ובנאוויטס, לזהות בזמן את החולשה של סקטורים בעייתיים כמו נדל"ן, ולהיות עם יד על הדופק כל הזמן. אחד הכללים שהוא פיתח לאורך הדרך הוא "פרדוקס המנכ"ל העוזב" זאת אומרת שכשמנכ"ל עוזב בשיא זה הזמן גם שלנו לממש - ככה עשתה הקרן בנייס כשברק עילם פרש, באייל טרייבר במיטרוניקס וגם בפנינסולה. ואם כבר הזכרנו את נייס - הוא עוקב מקרוב אחרי חברות הצמיחה כמו מאנדיי וגם נייס, הוא מסתכל על מהפכת ה־AI ותוהה בקול האם המודלים העסקיים של החברות האלה בכלל מסוגלים לשרוד כיום "אפשר לשכפל את מאנדיי בעשר דקות".

אבל אם תשאלו אותו איך עושים כזאת תשואה בכזאת סביבה עסקית? התשובה תהיה שאין קסמים, יש עבודה קשה והרבה. לייטנר מנהל את הקרן בגישה שמזכירה יותר כמו פרייבט אקוויטי מקרן נאמנות. הוא קופץ ממשרד למשרד ולא מסתמך רק על ניתוח המספרים שהחברות מנדבות. הוא פוגש בהנהלות, עושה שיחות עם מתחרים ויורד לשטח כל הזמן.


אני רוצה להתחיל עם ההסתכלות שלך על הנאום של ראש הממשלה מזווית כלכלית אם שמים את הפוליטיקה בצד מה זה עושה לנו?