אג"ח צמודות למדד במסלול שקלי – יש דבר כזה
256 סדרות של אג"ח קונצרניות צמודות מדד נסחרות בבורסה בת"א. מלבד 46 סדרות, לרובן לא קיימת הצמדה שלילית - זאת אומרת שהקרן והריבית לא ירדו במידה ומדד המחירים לצרכן ירד מתחת למדד הבסיס ביום בו הונפקה האיגרת
מתחילת השנה ירד מדד המחירים לצרכן ב-0.6%, רעיונות קיצוניים כמו הפחתת המע"מ ב-5%, יכולים להשפיע עליו בחדות. התשואה המוצגת במערכות המסחר של חלק מהאג"ח צמודות המדד אינן נכונות. חלקן מושפעות מהמדד וחלקן כלל לא.
מקור: GTO
השפעת רעיונות פופוליסטיים
לאחרונה פורסם בתקשורת כי יועצו הכלכלי של ראש הממשלה שוקל הפחתת מע"מ של 5% בכדי לעודד את הצריכה הפרטית ועל מנת להניע את הכלכלה. ההצעה (המעט הזויה יש לומר) ירדה בשלב זה מהפרק, אך מחדדת את הסיכונים למשקיעי אג"ח צמוד המדד בישראל לטווח קצר.
ככל שמשבר הקורונה מחריף, הצעות כאלו או בדמותi עשויות לצוץ ואולי אף להתקבל. הסיכוי להתממשות הצעה כה קיצונית שעלותה כ-30 מליארד שקל להכנסות המדינה הינה נמוכה, אולם עצם העובדה שנושא זה עולה לדיון מראה כי האפשרות לפעול בדרכים כאלו או אחרות להפחתת מחירים, איננה חסרת כל סיכוי.
הרצון לעורר את הפעילות במשק בכל מחיר, בשילוב רעיונות פופוליסטיים המונעים בחלקם גם משיקולים פוליטיים כאלו ואחרים, יכולים ליצור תנודות קיצניות במדד המחירים לצרכן וכמובן להשפיע דרמטית על שערי אג"ח צמודות המדד בעיקר לטווח קצר. אג"ח צמודות למדד לטווח ארוך, עשויות להיפגע פחות אם בכלל מאירוע שכזה וזאת עקב ההנחה כי הפחתת המע"מ היום משמעותה גירעון עמוק שיאלץ כמעט בוודאות העלאת המע"מ בעתיד באותו השיעור ולכן אג"ח לטווח של 5 שנים ומעלה כמעט ולא אמורה להיפגע מירידה בשנה מסוימת במדד המחירים לצרכן.
- 10 דברים חשובים על אגרות חוב - מדריך למשקיעים
- האם אג"ח קונצרני שקלי לשנה הוא הזדמנות השקעה טובה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חשוב להבין כי הפחתת המע"מ הינה אירוע רוחבי, המשפיע כמעט על כלל מוצרי הצריכה במשק והשפעתו על מדד המחירים לצרכן יכולה להיות כ-30% עד40% משיעור ההפחתה. על כל 1% שינוי במע"מ שיעור השינוי במדד יכול להגיע לכ-0.3% עד 0.4%.
אג"ח שקלית עם אופציה מדדית
256 סדרות של אג"ח קונצרניות צמודות מדד נסחרות בבורסה בת"א. מלבד 46 סדרות, לרובן לא קיימת הצמדה שלילית - זאת אומרת שהקרן והריבית לא ירדו במידה ומדד המחירים לצרכן ירד מתחת למדד הבסיס ביום בו הונפקה האיגרת. האינפלציה השלילית עד כה בשנת 2020 בשיעור של 0.6% בהמשך לאינפלציה ממוצעת אפסית בשנים האחרונות בישראל יצרו תופעה מעט ייחודית ואג"ח שהונפקו עם מדדי בסיס הגבוהים מהמדד הנוכחי, רשומות במערכות המסחר השונות כצמודות מדד, אך הן לא צפויות ליהנות ממדדים חיוביים (אם יהיו), עקב מנגנון הגנה בפני מדדים שליליים.
מצד שני ולא פחות חשוב מכך, חלקן לא יפגעו כלל במקרה של הפתעה נוסח יועצו של ראש הממשלה להפחתת המע"מ, העלולה לגרור נפילה פתאומית במדד המחירים לצרכן. לא פחות מ-47 סדרות אג"ח קונצרני הן בעלות רצפת מדד הגבוהה מהמדד הנוכחי. במקרים אלו, האג"ח הצמודה איננה מספקת הגנה ישירה מפני עליית המדד, אלא רק מעל רף מדד הבסיס שבו הן הונפקו ועל כן התשואה המוצגת עשויה להיות מעוותת. החשש מפני התפרצות אינפלציונית הינו נמוך מאוד. מצד שני החשש ממדדים שליליים הינו מוחשי.
- מה עושים כשהבוס החדש שלך הוא אלגוריתם?
- אתר או אפליקציה? ייתכן שהממשק הבא של הגופים הפיננסיים לא יכלול מסך
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- מניות קטנות - הזדמנויות גדולות
בחינת האג"ח הנ"ל רק כשקליות מפספסת את כל האמת, היות שבחלק מהמקרים (בעיקר באג"ח לטווח ארוך) המדדים הצבורים יעברו את קו האפס במהלך חיי האיגרות ויהפכו צמודות למדד באיזשהו שלב. מדובר באג"ח שקליות עם אופציה מדדית.
חשוב לשים לב לטעות הנוצרת במרווח מאג״ח ממשלתי שמערכות המסחר מפרסמות. ניקח לדוגמה את אלבר אג"ח יז'. מדובר באג"ח צמודה במח"מ קצר יחסית של כ-3 שנים הנסחרת בתשואה לפדיון של 5.8%. כיוון שאג"ח ממשלתית צמודה במח"מ זהה נסחרת בתשואה שלילת של כ-0.7%, במרווח התשואה המפורסם במערכות המסחר הינו 6.4% אך זה פשוט לא נכון.
אלבר יז הונפקה בספטמבר 2019 ומאז צברה מדדים שליליים של כ-1.5%. כיוון שבאג"ח זו אין הצמדה שלילית, זאת אומרת שהיא סוג של אג"ח צמודה הנסחרת במסלול שקלי, עד עליה במדד המחירים לצרכן של 1.5% היא למעשה נסחרת במסלול שקלי. הצפי לשנים הקרובות הוא מדדים נמוכים מאוד וקיים סיכוי יותר מסביר שאג"ח זו לא תהנה מהצמדה למדד כלל ולכן זו אג"ח שקלית הנסחרת למעשה במרווח תשואה (ממשלתי שקלי למח"מ 3) של כ-5.7% ולא במרווח של 6.4% כפי שמוצג בחלק ממערכות המסחר - מדובר בפער די גדול.
עם פרסום הרעיון המוזר של הפחתת המע"מ בשיעור של 5% הגיבו אג"ח הצמודות מדד בירידה מוצדקת ואיתן גם האג"ח של אלבר י"ז וזאת למרות שלמעשה היא איננה חלק משוק אג"ח הקונצני צמוד מדד בפועל. למעשה מדובר באג"ח שקלית עם אופציה לחשיפה מדדית מעל ל-1.5%. מצד שני, אם יצוצו הפתעות בדמות של מדדים שליליים היא לא אמורה להיפגע מכך כלל.
שיעור המס אגב נשאר 25% על הרווח הריאלי ולא 15% על הרווח הנומינלי כפי שמקובל באג"ח שקליות.
דוגמאות נוספות בולטות הן מימון ישיר אג"ח ב' ורני צים אג"ח א'. מימון ישיר נסחרת בתשואה של 2.26% צמודה למדד במח"מ של 1.7 שניםֵֵֵ. האיגרת צברה מדדים שליליים בשיעור של 0.6% .
רני צים נסחרת בתשואה לפדיון של 3.3% במח"מ של 2.8 שנים. האיגרת של רני צברה מדדים שליליים של 0.9%. כיוון שמדובר באגרות חוב ללא הצמדה שלילית ולאור צפי אינפלציה מאוד נמוך (אם בכלל) בשנים הקרובות, למעשה מדובר באג"ח שקליות כמעט לכל דבר ועניין.
מצד שני, אג"ח כמו ישרס יח' שנפרעת בשנת 2030 פחות מושפעת מהפרש המדדים השלילי של 0.8% שצברה. בטווח ארוך ההשפעה של 0.8% הינו זניח באופן יחסי.
לרשימת אג"ח אלו יש כאמור יתרון בכך שהן לא יספגו הפסדים במידה ונחווה היפר דיפלציה ומצד שני חשוב להכיר בעובדה כי אלו לא אגרות חוב צמודות למדד בצורה מלאה במקרה והאינפלציה תחזור לעולמינו.
עבור מי שמבקש לחסוך לעצמו את החיפוש בתשקיפי החברות ועל מנת להכיר את הנוסח המדויק של ההגדרה המשפטית להצמדה שלילית. להלן ציטוט מתשקיף ביג סדרה טז' שהונפקה זה עתה.
"אגרות החוב (סדרה טז') צמודות למדד היסודי כהגדרתו בסעיף 7.1 לשטר הנאמנות. קרן אגרות החוב (סדרה טז') והריבית על הקרן תהיינה צמודות למדד מחירים לצרכן על בסיס המדד היסודי כדלקמן: אם יתברר במועד תשלום כלשהו על חשבון קרן ו/או ריבית בגין אגרות חוב (סדרה טז') כי מדד התשלום, כהגדרתו בסעיף 7.1 לשטר הנאמנות, גבוה מהמדד היסודי, כי אז תשלם החברה אותו תשלום של קרן ו/או ריבית, כשהוא מוגדל באופן יחסי לשיעור העלייה במדד התשלום לעומת המדד היסודי, אולם אם יתברר כי מדד התשלום זהה למדד היסודי או נמוך ממנו, אזי יהיה מדד התשלום המדד היסודי. על פי הנחיות הבורסה שיטת ההצמדה לא תשונה במהלך חיי אגרות החוב".
הכותב הינו ערן בן שושן, מנהל משותף בבית ההשקעות דולפין - [email protected].
* הכותב, דרך הכספים המנוהלים בבית ההשקעות דולפין עשוי להחזיק בניירות הערך המוזכרים בכתבה.
המידע המוצג בסקירה זו מהווה מידע כללי והינו חומר מסייע בלבד ואין לראות בו כמידע עובדתי או שלם וממצה של כל ההיבטים הכרוכים בהשקעה בני"ע, וכן אין לראות במידע האמור כהמלצה או כתחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא או לרכישת נייר הערך. האמור לעיל אינו מהווה ייעוץ/שיווק השקעות ו/או תחליף לייעוץ/שיווק השקעות ו/או ייעוץ מס בידי מי שמוסמך לכך, המתחשבים בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.
פרסום מידע זה אינו מהווה הצעה לציבור להשקעה בשותפות. ההשקעה בשותפות הינה על בסיס הצעה פרטית בלבד, בכפוף למגבלות כמפורט בהוראות הדין החל, ולפי שיקול דעתו המוחלט והבלעדי של השותף הכלל
- 5.כל כובד תמשכו לכתוב על אגחים (ל"ת)שרון 11/09/2020 09:18הגב לתגובה זו
- 4.סוף סוף תוכן מימוני משמעותי.שאפו. (ל"ת)המחפש 11/09/2020 09:12הגב לתגובה זו
- 3.רועה החשבון 11/09/2020 08:34הגב לתגובה זובקיצור נמרץ, האגחים האלה משלמים ריבית נמוכה מהאגחים השקליים, משענות מסה שיותר גבוה ב40% לעומת השקליות ולא באמת יבנו מעליית מדד כי יש פער שלילי גדול בין המדד הנוכחי למדד הבסיס. בעתיד הנראה לעין מדובר בתשואה נמוכה משמעותית לעומת אגח שקלית
- 2.טור מעניין מאוד. תודה רבה לך ערן על הערך המוסף! (ל"ת)מוסדי 10/09/2020 16:43הגב לתגובה זו
- 1.מעניין 10/09/2020 15:55הגב לתגובה זויש הצמדות ישנות שרק עלית המדדים זה 20-22 % - כאשר המס הוא רק על הריבית ולא על ההצמדות
- רם 10/09/2020 17:33הגב לתגובה זועל הרווח מעליית המדד לא משלמים מס? גם אם קניתי ביום הקום?
בינה מלאכותית גנרי AI generic אתר או אפליקציה? ייתכן שהממשק הבא של הגופים הפיננסיים לא יכלול מסך
עומר מילויצקי, יועץ חדשנות ואסטרטגיה דיגיטלית לארגונים על המהלך הבא: אחרי המעבר מהסניף לאפליקציה ואחרי המעבר מהמסך לשיחה: כיצד הבינה המלאכותית תשנה את הדרך שבה ננהל כסף?
עולם הפיננסים אוהב לחשוב במונחים של מסכים. במשך יותר מעשרים שנה בנקים, חברות אשראי ובתי השקעות מדדו את ההצלחה הדיגיטלית שלהם לפי כמה הלקוח משתמש באתר, כמה פעולות הוא מבצע באפליקציה וכיצד הכלים הדיגיטליים חוסכים מהלקוחות להגיע לסניף. אבל ברקע מתבשל שינוי עמוק יותר: אם בינה מלאכותית שמחוברת לדאטה בזמן אמת יודעת להסביר מסלולים, להשוות עמלות, להמליץ על מוצרים ולבצע עסקאות ישירות דרך הצ'אט, עולה השאלה האם בעולם כזה בכלל נצטרך אפליקציות עמוסות מסכים ותפריטים, או שהממשק הפיננסי הבא יהיה משהו אחר לגמרי.
המהפיכה הראשונה
כדי להבין את המהפכה הבאה, צריך לחזור קודם למהפכה הראשונה. בשנות האלפיים התחילו הבנקים להנגיש ללקוחות אתרי אינטרנט אישיים, שתחילה העניקו ערך בסיסי: צפייה ביתרות, בדיקת תנועות ומעקב אחר החיובים בכרטיס האשראי. מהר מאוד נוספו גם פעולות בשירות עצמי,
כגון העברות, הוראות קבע, תשלומי חשבונות, וביצוע פיקדונות. פתאום פעולות שהיו מחייבות תור בסניף וחתימה על טופס עברו למסך הבית במחשב. עבור הבנק זו הייתה הזדמנות לייעל ולחסוך בכוח אדם, ועבור הלקוחות זו הייתה תחושת שליטה חדשה ובעיקר נוחה בכסף שלהם.
השלב
הבא היה הרבה יותר משמעותי מבחינת התנהגות הלקוחות: עידן האפליקציות. עם מהפכת הסמארטפונים, הבנקים הבינו שהאתר הוא רק תחנה בדרך, והחלו להשיק אפליקציות ייעודיות שהביאו את החשבון לכף היד. מעבר לגישה 24 שעות ביממה, נכנסו יכולות מתקדמות יותר כמו זיהוי ביומטרי, התראות
בזמן אמת, סריקת צ׳קים, חתימה דיגיטלית ותהליכים מקוצרים שהעלימו כל חיכוך מיותר בתהליך. אם האתר שימש בעיקר כמערכת מידע, האפליקציה הייתה כבר מערכת חיה ונושמת לניהול הפיננסים האישיים.
התוצאה הייתה אימוץ מסיבי כמעט בכל העולם. לפי נתונים עדכניים, כ־2.17
מיליארד בני אדם ברחבי העולם משתמשים כיום בשירותי בנקאות במובייל, ועל פי הערכות כ־65 אחוז מבעלי הסמארטפונים משתמשים בבנקאות מובייל לפחות פעם בחודש. בארצות הברית כ־72 אחוז מהבגירים משתמשים באפליקציות בנקאות, ובאירופה מדינות מובילות כמו נורווגיה, דנמרק ושוודיה
כבר חצו את רף 80 האחוזים. סקרים שנערכו בשנים האחרונות מראים כי עבור חלק גדול מהלקוחות, האפליקציה היא כבר ערוץ הבנקאות העיקרי: כ־55 אחוז מהלקוחות בארצות הברית מציינים את האפליקציה כדרך המועדפת לניהול החשבון שלהם, לעומת כ־22 אחוז בלבד שמעדיפים את האתר במחשב.
- איך פטפוט תמים עם הבינה המלאכותית יקפיץ לכם את המחיר של הטיסה הבאה?
- האם ישראל ערוכה להקמת חוות השרתים ברמה של אנבידיה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במקביל, גם הצד השני של המאזניים השתנה. כאשר אפליקציה מאפשרת לבצע היום כ־80 אחוז מהפעולות היומיומיות, תפקיד הסניף המסורתי עבר טרנספורמציה. הסניף הפיזי הפך בהדרגה למקום שמשרת בעיקר לקוחות פחות דיגיטליים, או כאלה שזקוקים לליווי אנושי בתהליכים מורכבים
כמו משכנתה, אשראי עסקי או טיפול בבעיות חריגות. במילים פשוטות, המהפכה הדיגיטלית בעולם הפיננסי, שהתחילו והובילו האתרים והאפליקציות כבר עשתה את שלה: רוב האינטראקציות הבנקאיות עברו לערוצים דיגיטליים בדגש על המובייל. הדיגיטל כבר ניצח, אבל השאלה הבוערת עם כניסת
טכנולוגיות ה-AI היא: איך ייראה הדור הבא של הניהול הפיננסי הדיגיטלי?
הבוס הרובוט (נוצר בעזרת AI)מה עושים כשהבוס החדש שלך הוא אלגוריתם?
20 אלף עובדי מדינה יוחלפו על ידי ה-AI - החזון הזה של המדינה הוא מסוכן; מה קורה בעולם, איך אלגוריתם ינהל עובדים והאם ההוא יכול לפטר עובדים?
מדינת ישראל מתגאה, ובצדק, בתואר "אומת הסטארט-אפ". אנו מובילים בפיתוח טכנולוגיות, בפריצות דרך בסייבר ובחדשנות רפואית. אך בצל הזרקורים של האקזיטים הנוצצים, מתהווה מציאות חדשה ומדאיגה בשוק העבודה הישראלי: ואקום רגולטורי מסוכן המותיר את העובד הישראלי חשוף לחלוטין אל מול עוצמתה המתגברת של הבינה המלאכותית (AI) והמהפכה בעולם העבודה שאנחנו רק נמצאים בתחילתה.
בעוד השיח הציבורי מתמקד בשאלה "האם רובוט יחליף אותי?", האיום המיידי והמוחשי יותר כבר כאן: הפיכתו של המנהל האנושי לאלגוריתם אדיש. זהו עידן ה"ניהול האלגוריתמי", שבו תוכנות מחליטות את מי לגייס, את מי לקדם, את שיבוץ העובדים במשמרות העבודה, ולעיתים, כפי שכבר קורה בעולם, את מי לפטר, ללא מגע יד אדם.
אין חולק שהטכנולוגיה מבורכת כשהיא באה להעצים את העובד (Augmentation), אך היא הרסנית כשהיא משמשת כתחליף לאחריות ניהולית וכלי לניצול ומעקב. באופן עקבי וגם כעת, מדינת ישראל בוחרת במדיניות של "רגולציה רכה" והתבוננות מהצד. העולם, לעומת זאת, כבר מזמן הפסיק להמתין.
האיחוד האירופי, במהלך היסטורי, החיל באוגוסט האחרון את ה-EU AI Act. החוק הזה לא רק מסדיר טכנולוגיה, הוא מגדיר מוסר. הוא קובע שמערכות AI המשמשות לניהול עובדים, גיוס ופיטורים הן מערכות ב"סיכון גבוה" (High Risk). המשמעות? אסור למעסיק להפעילן ללא פיקוח אנושי הדוק, ללא שקיפות מלאה וללא מנגנוני הגנה מפני אפליה. באמסטרדם, בית המשפט כבר פסק נגד ענקיות כמו Uber ו-Ola וקבע כי "פיטורים רובוטיים" (Robo-firing) אינם חוקיים. בארה"ב, איגודי התסריטאים והשחקנים בהוליווד השביתו את התעשייה והבטיחו שה-AI לא יהיה הכותב, אלא הכלי בידי היוצר.
- המהפכה הרובוטית - לא רק טסלה
- DoorDash משיקה שותפות רובוטית: משלוחים אוטונומיים בארה"ב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אך בעוד העולם מתקדם לעבר הגנה על האדם, בישראל נדמה שמקבלי ההחלטות רואים רק את הצד של המכונה. החלטת הממשלה 3375 (מספטמבר 2025), שמנחה על הקמת המטה הלאומי לבינה מלאכותית, היא אמנם צעד אסטרטגי חשוב, אך היא חושפת סדר עדיפויות מדאיג. בעוד שהממשלה מקצה משאבים אדירים ל'האצת' הטכנולוגיה ומעבירה סמכויות רגולטוריות למרכז כוח פוליטי במשרד ראש הממשלה, קולו של העובד נותר מחוץ לחדר.
.jpg)