דלתא: הרבעון השני היה פחות גרוע מהצפי, "נחזור לרווח ברבעון הבא"

דיווחה על ירידה חדה בהכנסות של 28% ל-271 מיליון דולר, אך מעל הצפי להכנסות של 253 מיליון דולר; גידול של 163% במכירות האון ליין; בשורה התחתונה דיווחה דלתא על הפסד נקי של כ-53 מיליון דולר
צחי אפרתי | (1)

חברת דלתא דיווחה על תוצאות הרבעון השני של השנה והתוצאות יחסית קשות אך בחלקן מעט טובות מתחזיות החברה שניתנו ברבעון הקודם. בשורת ההכנסות יש ירידה חדה של כ-28% ובשורה התחתונה שי הפסד נקי של כ-53 מיליון דולר או 2.08 דולר למניה.

החברה דיווחה על מכירות של כ-271 מיליון דולר ברבעון השני של 2020, ירידה של 28% לעומת כ-374 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד. עם זאת הנתון גבוה 5%-9% מהתחזית שעמדה על 248-258 מיליון דולר.

בשורה התחתונה דיווחה דלתא על הפסד נקי של כ-53 מיליון דולר, לעומת רווח נקי של כ-5 מיליון דולר בתקופה המקבילה אשתקד.

החברה דיווחה על EBITDA של 6.7 מיליון דולר ברבעון השני של 2020 לעומת 37.3 מיליון דולר ברבעון השני של 2019.

תחזית לשנת 2020

בעקבות חוסר הוודאות סביב השלכות נגיף הקורונה בחברת דלתא לא סיפקו תחזיות כספיות לשנת 2020. עם זאת, החברה מעריכה כי תחזור לרווחיות החל מהרבעון השלישי של השנה. עוד ציינו בחברה כי לא יחלקו דיבידנד בהמשך השנה.

השפעת נגיף הקורונה

בדלתא ציינו כי סגירת החנויות והסגר שנגרם עקב וירוס הקורונה הביאו לירידה בהיקף המכירות בעיקר עם מספר לקוחות גדולים של DGUSA ו-DGPB, ומכירות נמוכות יותר של רשתות עקב סגירת חנויות, שקוזזו חלקית על ידי מכירות e-commerce ללקוחות. החברה מעריכה כי מגפת הקורונה הביאה לפגיעה במכירות וברווח התפעולי ברבעון השני של כ-147 ו-37 מיליון דולר, בהתאמה.

מאמץ להפחית את עלויות התפעול

החברה נקטה במספר צעדים ובכללם: הוצאת עובדים לחופשה ללא תשלום וכן להקטנת עלויות שכר דירה בתיאום עם משכירי הנכסים. בנוסף, פעלה החברה לצמצום הוצאותיה בכל תחומי הפעילות ובכללם צמצום פעילות מטה החברה בישראל ובחברות הבת, הוצאת עובדים לחופשה ללא תשלום, ביצוע הורדת שכר מדורגת – בשכר הבסיס ללא הפחתת ההפרשות הסוציאליות - בשיעור של בין 10% ל-20% למנהלים ולעובדים ובשיעור של 50% למנכ"ל החברה, לתקופה שבין אפריל לדצמבר 2020.

צמיחה של 163% במכירות ה- e-commerce באתרי החברה

ביחס לחנויות הפיזיות, המכירות בחודשים מרס ואפריל 2020 ירדו לעומת החודשים המקבילים אשתקד בשל סגירת החנויות עקב משבר הקורונה. בדלתא ישראל בחודשים מאי, יוני ויולי המכירות ברשת החנויות עלו לעומת חודשים מקבילים אשתקד בשל ביקושים גבוהים עם הסרת הסגר.

בתחומי הפעילות דלתא מותגים אירופאים ודלתא מותגי פרמיום נרשמה התמתנות במגמת הירידה בחודשים מאי עד יולי לעומת החודשים המקבילים אשתקד וזאת בשל פתיחתן המדורגת של החנויות באירופה ובארה"ב החל מסוף אפריל. 

קיראו עוד ב"שוק ההון"

ביחס למכירות ה-commerce-e, נרשמה עלייה במכירות בחודשים ינואר עד יוני 2020 לעומת החודשים המקבילים אשתקד. עיקר הגידול בישראל במכירות ה-commerce-e חל בחודשים מרס-אפריל ואילו בחודשים מאי עד יולי נמשכה הצמיחה מול שנה שעברה אם כי קצב הגידול התמתן עקב פתיחתן המחודשת של החנויות. בתחומי פעילות דלתא מותגי פרימיום ודלתא מותגים אירופאים המגמה שנראתה בחודשים מרס - אפריל המשיכה גם במאי, יוני ויולי וזאת עקב התארכות תקופת השבתת החנויות ופתיחתן המדורגת והמאוחרת יותר, כאמור.

פירוט מכירות של דלתא בחנויות ובאתרי e.commerce

מקור: דוחות דלתא

מנכ"ל דלתא גליל תעשיות, אייזק דבח: "בעוד שתוצאות הרבעון השני משקפות את המשך ההשפעה הגלובלית של מגפת COVID-19, אנו שבעי רצון מהעובדה שהתוצאות היו טובות מכפי שהערכנו בדוח לרבעון הראשון. סיימנו את הרבעון עם ביצועים חזקים במכירות e-commerce בכל שווקי החברה ואנו רואים התאוששות במכירות בישראל ובאירופה".

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    דלתא אחלה חברה והיא עדיין במחיר מציאה (ל"ת)
    תום 19/08/2020 13:42
    הגב לתגובה זו
איתי בן זאב. קרדיט: Xאיתי בן זאב. קרדיט: X

אקזיט של מילארד שקל על ההשקעה במניית הבורסה

מנדי הניג |

קרן מניקיי  שהחזיקה בעבר כ-20% ממניות הבורסה לניירות ערך בת"א, השלימה מכירה כוללת של כל החזקותיה בתמורה מצטברת של כ-1.1 מיליארד שקל. המכירה האחרונה, בהיקף של 5.6% מהמניות תמורת כ-400 מיליון שקל, בוצעה לגופים מוסדיים מקומיים וזרים והביאה לסיום אחזקתה של הקרן בישראל.

האקזיט של מניקיי מהווה תשואה פנמנלית: הקרן רכשה את מניות הבורסה באוגוסט 2018 תמורת כ-110 מיליון שקל בלבד, לפי שווי חברה של כ-550 מיליון שקל. היא הרוויחה פי 11 על ההשקעה במניית הבורסה. השווי של הבורסה היום הוא פי 7.2 - פי 13 מהשווי ו היא השקיעה.

במהלך השנים ביצעה מניקיי מספר מכירות חלקיות. בתחילת 2025 היא מכרה 4.8% ממניות הבורסה לבורסה עצמה תמורת כ-200 מיליון שקל, מהלך בעייתי שבעצם סידר לה מחיר טוב על חשבון המשקיעים הקיימים.סוג של "חילוץ" ההשקעה על ידי הנהלת הבורסה. ביולי מכרה הקרן מניות נוספות בהיקף של כחצי מיליארד שקל וכעת היא מחסלת את ההחזקה.


הבורסה בת"א מתנהלת ללא גרעין שליטה כשלמעשה היא ביטוי לשלטון המנהלים. איתי בן זאב, המנכ"ל בעצם שולט בחברה בפועל. זה עלול לייצר חיכוך בין בעלי המניות לבין המנהלים, כשלעיתים האינטרסים לא משותפים.

הבורסה לניירות ערך סיימה את הרבעון השני של 2025 עם תוצאות מרשימות שמוכיחות שהשוק הישראלי ממשיך לשגשג למרות האתגרים. הרווח זינק ב-80% לכ-43.6 מיליון שקל, לעומת 24.3 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. גם ההכנסות עלו בקצב של 29% ל-136.1 מיליון שקל. ה-EBITDA המתואם עלה ב-56% ל-71.6 מיליון שקל, ושולי הרווח השתפרו מ-43.6% ל-52.6%.

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוזדניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוז
ראיון

מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות

דניאל לייטנר לקח את הקרן של תמיר פישמן מאפס ל-1.5 מיליארד שקל - בדרך הוא פגש את הקורונה, מהפיכה משפטית, מלחמות בעזה וטילים מאיראן - עדיין הוא פרו-שוק: מאמין בסקטור האנרגיה (דלק ונאוויטס) חותך פוזיציות כשמנכ"לים נוטשים; וגם - האם הורדת ריבית תמנע את הקריסה של הנדל"ן?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה תמיר פישמן ראיון

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את קרן המניות של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת. בנוסף, חשוב לציין שלכל בית השקעות יש קרנות מוצלחות יותר וכאלו שפחות, לא באנו לנתח את המכלול כולו אלא להבין איך לייטנר הצליח לקחת את הקרן המנייתית לרמות כאלו גבוהות.

השאלה הכי בוערת שנדרשנו אליה הייתה כמובן לאיך הוא מתייחס כמנהל השקעות אל "נאום הספרטה" של נתניהו שאותו הוא הגדיר כ"לא חכם ולא במקום", והוסיף והזהיר שמסרים על "מדינת ספרטה" יכולים להחריף את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולקבל גם ביטוי בשוק המקומי. 

וכדאי שנקשיב לו. במהלך השנים לייטנר צבר תובנות על מה כדאי - ובעיקר על מה לא כדאי - לעשות. "בהשקעות יותר חשוב זה מה לא לקנות מאשר מה לקנות" וכשמדברים איתו הוא לא מסתיר את ההעדפות שלו: להשקיע באנרגיה, כמו בדלק ובנאוויטס, לזהות בזמן את החולשה של סקטורים בעייתיים כמו נדל"ן, ולהיות עם יד על הדופק כל הזמן. אחד הכללים שהוא פיתח לאורך הדרך הוא "פרדוקס המנכ"ל העוזב" זאת אומרת שכשמנכ"ל עוזב בשיא זה הזמן גם שלנו לממש - ככה עשתה הקרן בנייס כשברק עילם פרש, באייל טרייבר במיטרוניקס וגם בפנינסולה. ואם כבר הזכרנו את נייס - הוא עוקב מקרוב אחרי חברות הצמיחה כמו מאנדיי וגם נייס, הוא מסתכל על מהפכת ה־AI ותוהה בקול האם המודלים העסקיים של החברות האלה בכלל מסוגלים לשרוד כיום "אפשר לשכפל את מאנדיי בעשר דקות".

אבל אם תשאלו אותו איך עושים כזאת תשואה בכזאת סביבה עסקית? התשובה תהיה שאין קסמים, יש עבודה קשה והרבה. לייטנר מנהל את הקרן בגישה שמזכירה יותר כמו פרייבט אקוויטי מקרן נאמנות. הוא קופץ ממשרד למשרד ולא מסתמך רק על ניתוח המספרים שהחברות מנדבות. הוא פוגש בהנהלות, עושה שיחות עם מתחרים ויורד לשטח כל הזמן.


אני רוצה להתחיל עם ההסתכלות שלך על הנאום של ראש הממשלה מזווית כלכלית אם שמים את הפוליטיקה בצד מה זה עושה לנו?