האנליסטים חושבים שיש אפסייד במניית בזק, אבל חלוקים בהמלצות...
בראיון שהעניק לאתר ביזפורטל מוקדם יותר היום, אמר מנכ"ל בזק דודו מזרחי כי הדוח שפורסם היום, שבו החברה דיווחה על מעבר לרווח של 270 מיליון שקל, מהווה לדעתו שינוי כיוון בחברה. הערכות בשוק הן שהוא ככל הנראה צודק.
לקריאה נוספת:
> בזק עברה לרווח נקי של 270 מיליון שקל ברבעון השני
> "הדוחות מסמלים שינוי מגמה; הצלחנו לעצור את הדימום"
יש כמה פרמטרים מרכזיים שישפיעו לחיוב לא רק על היכולת של החברה לשפר את הרווחיות שלה, אלא גם נחשבים לגורמים מייצרי מומנטום עבור המניה. לרוב, סנטימנט חיובי מוביל להמלצות חיוביות יותר.
- הדולר לאן, הביטקוין לאן?
- סיוה מקבלת המלצת קנייה - מחיר יעד של 60 דולר, אפסייד של 71% על המחיר בשוק
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הידיעה – הכמעט אבסולוטית – שהחברה לקראת אישור פרויקט הנחת הסיבים האופטיים וההקלות הרגולטוריות הנוספות מצד משרד התקשורת, לאחר שכבר קיבלה אישור למכור באנדל של מוצרים ושירותים, נותנים רוח גבית מבחינת האנליסטים המסקרים את החברה בצאתם בהצהרות ותחזיות. הסנטימנט החיובי הזה העלה את המניה מתחילת השנה בקרוב ל-36% ולמעלה מ-10% בחודש האחרון בלבד.
ככל הנראה מה שישפיע יותר מכל על רווחיות הקבוצה, זה הפרויקט לאיחוד החברות הבנות. בפרויקט, שזכה לכינוי "אלפא", בשקט ומתחת לרדאר, בזק עושה מהלך לא פשוט בכלל. היא ממזגת את 3 החברות הבנות, פלאפון, יס ובזק בינ"ל, תחת קורת הגג של הראשונה, בניהולו וניצוחו של מנכ"ל פלאפון רן גוראון. יחד עם המעבר לטלוויזיה על פס רחב, שיוזיל עלויות משמעותיות לקבוצה והעובדה שהחברות הבנות ישלמו בקרוב לחברת האם על תשתיות ושירותים, אמורים להמשיך ולחזק את המבנה הפיננסי של הקבוצה.
גוראון מוביל את התהליך כבר קרוב לשנה וחצי. בהסכמים הקיבוציים שנחתמו עם ועדי העובדים של שלושת החברות, הוסכם על קיצוץ חד של למעלה מ-20% במצבת כוח האדם בשלושת החברות עד סוף 2021. מסביבות 5,500 עובדים לקצת למעלה מ-4,000 עובדים. לפני 3 שנים, מצבת כוח האדם המשולבת עמדה על 6,000 עובדים. חלק ניכר מאותם עובדים היו גם מנהלים והנהלה בכירה, שישבו על תקנים כפולים ומשולשים.
- השקעות אלטרנטיביות אינן מילה גסה, אבל חייבים להפסיק להשוות תפוזים לתפוחים
- הפניקס תשקיע עד מיליארד שקל בפרויקטי אנרגיה של EDF ישראל
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- בורסת תל אביב משיקה שלושה מדדים חדשים ומעדכנת את מדדי הדגל
התהליך הזה בעצם משנה את ההפרדה המבנית. כלומר עוברים מהפרדה רוחבית בה כל קבוצה מתפקדת בנפרד כחברה עצמאית, להפרדה לאורך, בה יש 2 חברות גדולות שפועלות תחת 2 קורות גג עצמאיות בתוך קבוצה אחת. החלום הרטוב של בזק זה לראות את כל ההפרדה הזו מתבטלת. בשנים הקרובות זה לא יקרה, בטח לא עם התחזקותה גם לאחר רפורמת השוק הסיטונאי.
בלאומי שוקי הון אופטימיים מאוד
לדעת חטיבת המחקר של בנק לאומי, יש למניית בזק הרבה לאן לעלות ביחס למחירה הנוכחי. 17.3% ליתר דיוק. ממחיר של 3.7 שקלים למניה, למחיר 4.4 שקלים למניה, כשנראה שצמצום החוב של החברה בכ-420 מיליון שקל מתחילת השנה, נותן לחברה רוח גבית להמשך השנה.
"תוצאות הרבעון היו טובות בעיקר בבזק קווי ובמיוחד בתקופת הקורונה, כך שלמרות שההכנסות של הקבוצה הצביעו על ירידה חד ספרתית נמוכה לעומת רבעון מקביל אשתקד, השורה התחתונה היתה טובה", קבעו בחטיבת שוקי ההון.
"החברה ייצרה הרבעון תזרים מזומנים מפעילות שוטפת של כ-561 מיליון שקל וכ-1.44 מיליארד שקל במחצית הראשונה של השנה ונראה שלמרות התחרות ההולכת וגוברת, בזק יודעת להתמודד היטב עם האיומים הנוכחיים.
"החברה חזרה להציג תחזיות שנתיות לפיהם היא צופה שהרווח הנקי המתואם השנה יעמוד על כ- 950 מיליון שקלים, ה- EBITDA המתואם על כ- 3.5 מיליארד שקלים ו-CAPEX של כ-1.5 מיליארד שקלים. אנו מעדכנים את מחיר היעד ל- 4.4 שקלים למניה בהמלצת תשואת יתר", סיכמו בלאומי.
IBI: "הנהלת החברה גוזרת תוצאות נמוכות יותר למחצית השניה"
מנגד, האנליסט לירן לובלין מבית ההשקעות IBI, חושב שהתוצאות העתידיות של החברה במחצית השנייה, לא מצדיקות אפסייד כל כך גבוה והוא מעניק המלצת החזק עם מחיר יעד של 4.1 שקלים, המהווים כ-9.3% אפסייד למניה.
"בבחינת המספרים של בזק – ובהתחשב בהשפעות הקורונה על הפעילות – ניתן לראות שהתקופה עשתה טוב לפעילות הקווית של בזק", כתב לובלין. "שימושים מוגברים בשירותי הטלפוניה כמו גם הדרישה מצד עסקים להרחבת קווים סידרו לבזק קווי רבעון של צמיחה מרשימה.
"נציין כי ההשפעות המדוברות אינן מייצגות לטווח להמשך השנה ולראייה התחזית של הנהלת החברה גוזרת תוצאות נמוכות יותר למחצית השניה של השנה. ראוי לציין לחיוב גם את הפעילות שעושה הנהלת אלפא, שהצליחה לייצב את החברות הבנות ובמיוחד את התוצאות של יס. אנו סבורים כי בטווח הארוך קיים אפסייד פוטנציאלי לא מבוטל בסינרגיות שבין החברות", המשיך לובלין.
- 2.ברגע שתוכח מגמת שינוי הכיוון בחברה היא תזוז ל-550-600 (ל"ת)לדעתי 18/08/2020 19:03הגב לתגובה זו
- דרור 23/09/2020 09:02הגב לתגובה זוגם הקורונה עובדת לטובתה .
- 1.שוק פח זבל 17/08/2020 19:53הגב לתגובה זוהייתה לי פוזיציה מעולה אבל יש לנו שוק של דחלילים. המנייה לא זזה היום. הזוי.
בורסה, משקיעים (AI)להשקיע בבורסה במקום לקנות דירה - הצעירים משנים גישה
על הקשר בין בורסה למחירי הדירות, על הצעירים שעושים מכה בבורסה וחזרה למפולת של 2008-2009
הגאות בבורסות בשנים האחרונות, במיוחד בוול סטריט, יצרו רווחים גבוהים למשקיעים, לרבות המוני משקיעים צעירים. זו תופעה עולמית, וזה גם בארץ - מאות אלפי ישראלים משקיעים ישירות במניות בבורסות, חלק גדול מהם צעירים. הם אגב, כמעט ולא משקיעים בארץ, בעיקר בוול סטריט. הצעירים האלו מכירים רק שוק עולה, הרווחים שלהם עצומים - דמיינו צעיר שנכנס לשוק לפני 5 שנים. סיכוי טוב שהוא הכפיל את כספו - זה מה שקרה בנאסד"ק וב-S&P.
בפועל, רבים עשו הרבה יותר מהכפלת הכסף. אם הם הלכו על המניות הדומיננטיות ועל שבבים זה רווח של פי 3-4, אבל גם אם נסתפק בממוצע, זה רווח מרשים שיוצר מגמה חדשה של הזרמת כספים לבורסה. ההזרמה השוטפת מגיעה גם מהסיפורים בשטח - כשאנשים רואים כמה הם יכלו להרוויח על אנבידיה, על מניות השבבים, על נטפליקס, על מניות הקוונטים ועוד מאות דוגמאות, הם מתפתים. אנחנו רוצים להרוויח, אנחנו גרידיים. הסיפורים האלו מגרים אותנו להזרים כספים. אף אחד לא זוכר את הכישלונות בדרך, זוכרים את המניות שעשות מאות אחוזים וזה מייצר הזרמה שוטפת גדולה לשווקים שבעצמה מייצרת עליות שערים.
אותו צעיר שרואה שיש רווחים עצומים מגדיל באופן שוטף את ההשקעה במניות. זה מבחינתו הגיל שבו הוא צריך להשקיע כמה שיותר בבורסה, וזה נכון מבחינה תיאורטית.
השאלה אם התיק שלו מפוזר או אם יש מרכיב אג"ח משמעותי, פחות רלבנטית לצעירים שחוסכים לזמן ארוך - אבל רוב הצעירים לא מבין את המשמעות של חיסכון לטווח ארוך. הם שקועים עד צוואר במניות, ולא מפנימים שהשוק גם יכול לרדת חזק, אחרת חלקם היו אולי מגוונים את התיק. נזכיר כי זה בסדר גמור ואפילו נכון להשקיע במניות בשיעור מאוד גבוה, אבל כל עוד יודעים שבדרך יהיו ירידות. הטווח הארוך מאפשר למשקיעים צעירים להגיע לתיקון באם תהיה מפולת, ולכן מבחינה תיאורטית הם צריכים להיות במרכיב גדול של מניות.
- בורסת תל אביב משיקה שלושה מדדים חדשים ומעדכנת את מדדי הדגל
- המחקרים שחושפים איך אפליקציות המסחר הורסות את תיק ההשקעות שלכם
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כמה מבין המשקיעים הצעירים מבין את זה? כמה מהם לא ישנה את תיק ההשקעות כשתגיע קריסה ויגיד "מה זה משנה אני חוסך ל-30 שנים?". כנראה שהרוב יממש. טבע האדם הוא גרידיות בעליות ופחד גדול בירידות.
עופר ינאי חושב שהוא אילון מאסק - רוצה מניות ב-800 מיליון שקל
ינאי קצת מתבלבל, דורש חבילת הטבות מותנית של 800 מיליון שקל אם המניה תעלה פי 4 בשלוש שנים - מזכיר מישהו?
אין גבול לשיגעון הגדולות. ההצלחה גורמת לאנשים לחשוב שהם מעל הכל. עופר ינאי דורש שכר תיאורטי (בהינתן תרחישים מסוימים) של 800 מיליון שקל. אילון מאסק מנסה לקבל עכשיו 1 טריליון דולר תחת התניות מסוימות. ינאי מנסה להיות "מאסק הישראלי". קצת צניעות לא תזיק לו, אחרי הכל - ערך למשקיעים הוא לא ייצר. נופר היא מניה שלא סיפקה את הסחורה מאז ההנפקה לפני שש שנים. אלמלא זרימת הכסף מההנפקה והנפקות המשך שהיו מאז, לא ברור איפה נופר היתה. חוץ מזה, נופר היום היא סוג של פעילות מניבה עם פייפליין של ייזום. לא צריך מנכ"לים שהם אילון מאסק כדי לנהל אותה. כל מנהל סביר יעשה עבודה.
יש צד חיובי בשגעון הגדלות, וזה בלי ציניות - אנשים עם שגעון גדלות מצליחים יותר. הדרייב לגדלות מביא אותם לשם. תביטו על המצליחים הגדולים, רובם עם שגעון גדלות. מאסק כנראה מוביל את השיגעון.
מאסק לפחות דורש שכר על חדשנות טכנולוגית, על מהפכות עולמיות, על רובוטים שיהיו לכם בבתים, על רובוטקסי, על מכונית אוטונומית, על מה בדיוק ינאי דורש שכר? משהו התבלבל ומתבלבל לבעלי השליטה ולמנהלים - הם חושבים שהם מעל הכל ושמגיע להם הכל. ההצלחה ממכרת, בשביל זה יש מוסדיים. צריכים לעצור את הטירוף.
ינאי מכוון לחבילה של 800 מיליון שקל באם המניה תעלה פי 4 ב-3 שנים. אפשר להגיד - מענק גדול אבל התנאי מאוד משמעותי, אבל דמיינו מה זה יכול לעשות למוטיבציה של ינאי להרים את המניה. מניות, כולם יודעים, לא עולת רק בזכות ביצועים. חוץ מזה, גם אם המניה תעלה פי 4 ב-3 שנים, קחו את התשואה מאז ההנפקה ועוד 4 שנים, לא תקבלו משהו שמגיע עבורו - 800 מיליון שקל! השכר הכי גבוה מעולם למנכ"ל בבורסה המקומית, למעשה השכר השנתי הגבוה פי 4-5 מהשכר הכי גבוה שהי ה למנכ"ל בבורסה המקומית.
- ינאי רצה כדורסל אבל קיבל ניהול - לאן הולכת נופר אנרגיה?
- המוסדיים אמרו "עד כאן": חבילת השכר של עמי לנדאו לא אושרה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לאחר שהמוסדיים בלמו את חבילת השכר החריגה של המנכ"ל המיועד עמי לנדאו שהחליט לא להגיע (המוסדיים אמרו "עד כאן": חבילת השכר של עמי לנדאו לא אושרה), נופר אנרג'י נופר אנרג'י 0% מציגה מתווה חדש, הפעם עבור עופר ינאי עצמו, בעל השליטה שהפך למנכ"ל הקבוע (עופר ינאי מינה את עצמו למנכ"ל הקבוע של נופר אנרגיה).
