דודו מזרחי
צילום: פייסבוק
ראיון

"הדוחות מסמלים שינוי מגמה; הצלחנו לעצור את הדימום"

בבזק יודעים שמוקדם מדי לחגוג, אבל מחכים כבר להתחלת פרויקט הסיבים וגם הגדילו משמעותית את ההפרשות לחובות אבודים בשל חשש מגל פשיטות רגל בשוק. "הסיבים יהיו מנוע הצמיחה המרכזי שלנו בשנים הקרובות", מנכ"ל בזק, דודו מזרחי בראיון
ארז ליבנה | (2)

הדיווחים על הרגיעה בזירה הפוליטית וההימנעות מבחירות, שחררה לא מעט לחץ במסדרונות הנהלת בזק 5.1% . הדבר האחרון שהיה חסר לחברה, שלראשונה מזה זמן רב הציגה לא רק דוחות חיוביים אלא גם כיוון חיובי וצמיחה קדימה, זו סחרחרת בחירות, סירוסו של שר התקשורת והמשרד עצמו ותקיעה של לא מעט רפורמות והחלטות שאמורות להיות לטובת החברה – בהן גם ההיתר לפרישת סיבים.

 

על רקע הזה והמעבר לרווח נקי של 270 מיליון שקל ברבעון האחרון, נראה שהרוח החדשה של משרד התקשורת יחד עם טרנד הקישוריות של הקורונה והשינויים המבניים בחברות הבת, מעצבים לבזק עתיד מעניין מאוד. צריך לזכור שלפני חמש שנים המניה הייתה כמעט פי שניים ועמדה על כ-730 אגורות. היום, נכון לכתיבת שורות אלה, מחירה עומד על 320 אגורות, אחרי עלייה של 36% מתחילת השנה.

 

"הדוחות מסמלים שינוי מגמה" אומר דודו מזרחי, מנכ"ל בזק, "המשימה המרכזית שראינו לעצמנו זה לעצור את הדימום בהכנסות. החברה מדממת כבר הרבה שנים. מוקדם להכריז שסיימנו, אבל רואים האטה ברבעונים האחרונים ורואים צמיחה ברבעון האחרון.

 

"המטרה שלנו להביא עוד מנועי צמיחה ועוד הכנסות אבל המגמה נראית מאוד חיובית. הבשורה הגדולה זה שהצלחנו לגדול במצבת האינטרנט, זה נגד המגמה, לרוץ נגד הרוח בכל הכוח. עוד לא יצאנו לדרך עם פרויקט הסיבים שלנו וזה קושי משמעותי.

 

"צריך להבין שהיינו בקצב של אובדן לקוחות של 100 אלף בשנה. הפכנו את המגמה הזו. זה לא טריוויאלי. תהליך ההסדרה הולך ומסתיים, הייתה אמורה להיות החלטת ממשלה בעניין ונראה שהיא תקרה בימים הקרובים. זה מאוד מעודד להשיק פרויקט משמעותי תחת מגמה חיובית והצלחה וגידול נתח השוק באינטרנט

 

זה מנוע הצמיחה המרכזי שלכם לשנים הקרובות?

"חד משמעית כן. זה משפיע. גם השוק העסקי יהיה מנוע מרכזי מאוד. בימים או בשבועות הקרובים צריכה להיות החלטת ממשלה בעניין אישור פרויקט הסיבים שלנו".

 

עסקים נסגרו, אתם לא רואים השפעה על ההכנסות?

"בשוק העסקי יש מגמה מעורבת. יש היחלשות די משמעותית בחלק מהסגמנטים. במיוחד העסקים הקטנים, שנמצאים בקשיים. הפרשנו לא מעט לחובות אבודים כדי להיערך למצב. מצד שני החברות הגדולות צורכות יותר שירותים ונתונים בשל אופי התקופה, אז זה מתאזן ואפילו עברנו לרווחיות".

אילו עוד מנועי צמיחה יש לחברה?

"אנחנו רואים הצלחה בהעמקה של הפעילות הקמעונאית שלנו. הייתה לנו רשת חנויות חבוטה שהתחלנו להרים אותה מהרצפה, אנחנו משנים מיקומים והגדלנו את סל המוצרים. אנחנו מוכרים גם טלוויזיות, מחשבים, לפ טופים, קונסולות משחק, פתחנו גם לראשונה חנות באילת, שצריך לזכור שאחראית לבין 15% ל-20% מכלל הפעילות הקמעונאית, בטח שבמכשירי חשמל, מתרחשת באילת (בשל הפטור ממע"מ).

קיראו עוד ב"שוק ההון"

"אנחנו גם עושים שליחויות למלון. גם את הקמעונאות הדיגיטלית שיפרנו, הגדלנו פי 10 את הקיף המכירות בדיגיטל. זה מנוע צמיחה שהצלחנו להביא תוצאות טטובות, אבל יש שם עוד המון פוטנציאל. אנשים גם משלמים דרך הטלפון.

 

"בקרוב יהיה את הסיב ויהיה את ה-ISP, נוכל למכור סופסוף מוצר מקצה לקצה. מקווה שהרגולציה תושלם. זה חובק בתוכו המון יכולות שכרגע אנחנו לא מסוגלים לספק ללקוחות שלנו, מאינטרנט כשר ועד סל שירותים נוספים. אז מאחורי הדבר הזה יש עוד המון פוטנציאל"

מה תרצה לראות מתחזק בדוחות הבאים?

"בעיקר שהמגמות שאנחנו רואים עכשיו שהן בנות קיימא. שנצליח להמשיך בצמיחת ההכנסות, שמצליחים לעצור את אובדן הלקוחות באינטרנט וצמיחה של כמות הלקוחות וגם הסיבים, ונתחיל לראות את הפירות של הדברים האלה ברבעונים הבאים, גם ב-ARPU, גם על ההכנסות ואבל גם במצד שביעות הרצון של הלקוחות.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    כל עוד הליכוד בשלטון אני לא אאמין שבזק באמת צומחת (ל"ת)
    שמנדריק 17/08/2020 13:49
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    לרון 17/08/2020 12:45
    הגב לתגובה זו
    מבזק הוא לעשות "סיבובים" על בי קומוניקיישן התנודתית
בזק
צילום: לילך צור

תשואה סולידית של 8% בחצי שנה על הנייר: בי קום בדרך לפירוק אחרי מכירת בזק

אחרי מכירת יתרת ההחזקה בבזק, הערך הנכסי עומד על 27 שקל למניה מול כ 25 שקל בשוק. הפער מגלם 8%, כששורה של הוצאות ותשלומים משפטיים יכולה לצמצם את המספר לאזור 5% עד 6% בחישוב שמרני מאוד

ליאור דנקנר |

בי קומיוניקיישנס 5.8%  מתקדמת לפירוק וחלוקה לבעלי המניות אחרי שמכרה את יתרת המניות שלה בבזק 5.1% . לפי מצגת החברה הערך הנכסי למניה עומד על 27 שקל, בזמן שבשוק היא נסחרת סביב 25 שקל. הפער מגלם תשואה סולידית של 8% בחצי שנה על הנייר, עם שחיקה אפשרית בגלל הוצאות ותשלומים משפטיים.

המכירה של בי קומיוניקיישנס מסמנת יציאה סופית של קרן סרצ'לייט ודוד פורר מההחזקה בבזק, אחרי קבלת אישורים שאפשרו ירידה מתחת לרף שמגדיר גרעין שליטה והפצה רחבה בשוק. בזק נשארת חברה בלי גרעין שליטה, והשאלה שחוזרת היא אם יתגבש בעל בית חדש דרך איסוף מניות מהמוסדיים ובמסחר בשוק.

במקביל, זה שבזק בלי גרעין שליטה לא מחייב מהלך מיידי. אבל זה כן מעלה מחדש את הדיון על גופים שמסתכלים על עסקה ארוכת טווח, בעיקר כאלה שיודעים לעבוד עם תזרים יציב ומינוף.


גרעין השליטה והאם בזק יכולה להתייעל

בין השמות שעולים בשיחות בשוק מופיעות קיסטון וקרן תש"י. ההיגיון של קרנות תשתית בבזק נשען על שני דברים שנוטים לעבוד להן טוב. הראשון הוא יציבות תזרימית של עסק תקשורת גדול עם תשתיות לאומיות. השני הוא יכולת לבצע רכישה במינוף, כלומר לשלב הון עצמי עם חוב, מתוך הנחה שמימון זול יחסית משפר את התשואה לאורך זמן.

אבל מול ההיגיון הזה עומדת נקודה פשוטה. בזק לא נסחרת כאילו היא מציאה. שווי השוק שלה סביב 18.5 מיליארד שקל והמניה במכפיל רווח של כ-13 עד 14. בהשוואה עולמית, מכפילים בענף התקשורת נוטים להיות נמוכים יותר, ולכן קשה לבנות תרחיש של אפסייד מהיר רק מתמחור מחדש.

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

המדדים עלו ב-0.5%, בזק זינקה 5%, ארית נפלה 5.3%

עליות בבורסה, נובה עלתה 4.5%, אלביט 2.6%; מניות הבנקים ירדו 0.9%

מערכת ביזפורטל |

המדדים סגרו בעלייה של כ-0.55% במדדים המרכזים. בזק זינקה ב-5%, על רקע כוונה למכירת השליטה, אם כי, לא בטוח בכלל שהרוכשים החדשים יידעו להשביח אותה כמו בעלי השליטה הקודמים שקנו בשפל. בזק כעת היא הכל חוץ משפל. היא בשיא של כעל הזמנים וגם התמחור די נדיב (ראו בהמשך). גם אלביט מערכות המשיכה בעליות, מגד ארית קרסה ומניות הבנקים איבדו 0.9%



ארית נמצאת 15% מתחת למחיר מאז התרגיל - ניסיון ההנפקה של רשף, החברה הבת. אתם יודעים מה אנחנו חושבים על ההנפקה הזו - מה יודע צבי לוי שאנחנו לא? ארית מנצלת אופוריה במניה כדי להנפיק מהציבורהבעיה הגדולה של ארית - חמישה חודשים בלי הזמנה אחת.  ארית נבהלה מהביקורת ונפילת המניה בעקבות הכתבות ולקחה צעד לאחור. כלכליסט שמקורבים לחברה מדווחים כי החברה הולכת להנפקה אצל המוסדיים בשווי של 3.75 מיליארד שקל (הכוונה המקורית היתה לפי 4.3 מיליארד). ראשית, יש כאן בעיה גדולה של דיווחים של מקורבים למוסדיים שעוברים מבלי שהם מגיעים למשקיע הקטן. אפילו ביום שבו ארית דיווחה שחזרה בה מהנפקה, היא קודם כל הדליפה ורק אחר כך הוציאה הודעה מסודרת. בדרך המקורבים-מוסדיים ועוד יכולים להרוויח הרבה כסף.  

אבל העניין העקרוני הוא שהחברה לא באמת קיפלה את ההנפקה. הרגיעה של המשקיעים היתה טעות גדולה - היא שלחה מסרים דרך יח"צ וכתבות שהיא יורדת מזה, אבל כשקוראים טוב טוב את ההודעה מבינים שהכל פתוח. אז כעת היא רוצה להנפיק למוסדיים במחיר נמוך, המניה נופלת - ארית תעשיות 


הסיפור של היום יהיה כנראה הבנקים. ביום שישי פרסם הצוות הבין משרדי שדן במיסוי על הבנקים את ההמלצות שלו. הוא ממליץ על מיסוי יתר בשל רווחי יתר, אך מסביר שמדובר בפעולה שדורשת את הדרג המדיני. הדרך למיסוי יתר היא ארוכה. אבל בהינתן אי הוודאות נראה שהסקטור יסבול מתשואת חסר יחסית. 

בינתיים הבנקים, בנק ישראל, משרד התקציבים נגד המהלך, ולכן לא ברור איך זה ייסגר, אבל זה יכול להעיק על מניות הבנקים בתקופה הקרובה. על פי הצוות, יש הצדקה למס על רווחי היתר. הצוות קובע כי העלייה החדה בריבית בשנים האחרונות הובילה את הבנקים לרווחיות חריגה, בין היתר בשל מאפיינים מבניים של המערכת הבנקאית בישראל: ריכוזיות, תחרות מוגבלת, חסמי כניסה גבוהים, סיכון עסקי נמוך וסביבה רגולטורית תומכת.