דודו מזרחי
צילום: פייסבוק
ראיון

"הדוחות מסמלים שינוי מגמה; הצלחנו לעצור את הדימום"

בבזק יודעים שמוקדם מדי לחגוג, אבל מחכים כבר להתחלת פרויקט הסיבים וגם הגדילו משמעותית את ההפרשות לחובות אבודים בשל חשש מגל פשיטות רגל בשוק. "הסיבים יהיו מנוע הצמיחה המרכזי שלנו בשנים הקרובות", מנכ"ל בזק, דודו מזרחי בראיון
ארז ליבנה | (2)

הדיווחים על הרגיעה בזירה הפוליטית וההימנעות מבחירות, שחררה לא מעט לחץ במסדרונות הנהלת בזק 0% . הדבר האחרון שהיה חסר לחברה, שלראשונה מזה זמן רב הציגה לא רק דוחות חיוביים אלא גם כיוון חיובי וצמיחה קדימה, זו סחרחרת בחירות, סירוסו של שר התקשורת והמשרד עצמו ותקיעה של לא מעט רפורמות והחלטות שאמורות להיות לטובת החברה – בהן גם ההיתר לפרישת סיבים.

 

על רקע הזה והמעבר לרווח נקי של 270 מיליון שקל ברבעון האחרון, נראה שהרוח החדשה של משרד התקשורת יחד עם טרנד הקישוריות של הקורונה והשינויים המבניים בחברות הבת, מעצבים לבזק עתיד מעניין מאוד. צריך לזכור שלפני חמש שנים המניה הייתה כמעט פי שניים ועמדה על כ-730 אגורות. היום, נכון לכתיבת שורות אלה, מחירה עומד על 320 אגורות, אחרי עלייה של 36% מתחילת השנה.

 

"הדוחות מסמלים שינוי מגמה" אומר דודו מזרחי, מנכ"ל בזק, "המשימה המרכזית שראינו לעצמנו זה לעצור את הדימום בהכנסות. החברה מדממת כבר הרבה שנים. מוקדם להכריז שסיימנו, אבל רואים האטה ברבעונים האחרונים ורואים צמיחה ברבעון האחרון.

 

"המטרה שלנו להביא עוד מנועי צמיחה ועוד הכנסות אבל המגמה נראית מאוד חיובית. הבשורה הגדולה זה שהצלחנו לגדול במצבת האינטרנט, זה נגד המגמה, לרוץ נגד הרוח בכל הכוח. עוד לא יצאנו לדרך עם פרויקט הסיבים שלנו וזה קושי משמעותי.

 

"צריך להבין שהיינו בקצב של אובדן לקוחות של 100 אלף בשנה. הפכנו את המגמה הזו. זה לא טריוויאלי. תהליך ההסדרה הולך ומסתיים, הייתה אמורה להיות החלטת ממשלה בעניין ונראה שהיא תקרה בימים הקרובים. זה מאוד מעודד להשיק פרויקט משמעותי תחת מגמה חיובית והצלחה וגידול נתח השוק באינטרנט

 

זה מנוע הצמיחה המרכזי שלכם לשנים הקרובות?

"חד משמעית כן. זה משפיע. גם השוק העסקי יהיה מנוע מרכזי מאוד. בימים או בשבועות הקרובים צריכה להיות החלטת ממשלה בעניין אישור פרויקט הסיבים שלנו".

 

עסקים נסגרו, אתם לא רואים השפעה על ההכנסות?

"בשוק העסקי יש מגמה מעורבת. יש היחלשות די משמעותית בחלק מהסגמנטים. במיוחד העסקים הקטנים, שנמצאים בקשיים. הפרשנו לא מעט לחובות אבודים כדי להיערך למצב. מצד שני החברות הגדולות צורכות יותר שירותים ונתונים בשל אופי התקופה, אז זה מתאזן ואפילו עברנו לרווחיות".

אילו עוד מנועי צמיחה יש לחברה?

"אנחנו רואים הצלחה בהעמקה של הפעילות הקמעונאית שלנו. הייתה לנו רשת חנויות חבוטה שהתחלנו להרים אותה מהרצפה, אנחנו משנים מיקומים והגדלנו את סל המוצרים. אנחנו מוכרים גם טלוויזיות, מחשבים, לפ טופים, קונסולות משחק, פתחנו גם לראשונה חנות באילת, שצריך לזכור שאחראית לבין 15% ל-20% מכלל הפעילות הקמעונאית, בטח שבמכשירי חשמל, מתרחשת באילת (בשל הפטור ממע"מ).

קיראו עוד ב"שוק ההון"

"אנחנו גם עושים שליחויות למלון. גם את הקמעונאות הדיגיטלית שיפרנו, הגדלנו פי 10 את הקיף המכירות בדיגיטל. זה מנוע צמיחה שהצלחנו להביא תוצאות טטובות, אבל יש שם עוד המון פוטנציאל. אנשים גם משלמים דרך הטלפון.

 

"בקרוב יהיה את הסיב ויהיה את ה-ISP, נוכל למכור סופסוף מוצר מקצה לקצה. מקווה שהרגולציה תושלם. זה חובק בתוכו המון יכולות שכרגע אנחנו לא מסוגלים לספק ללקוחות שלנו, מאינטרנט כשר ועד סל שירותים נוספים. אז מאחורי הדבר הזה יש עוד המון פוטנציאל"

מה תרצה לראות מתחזק בדוחות הבאים?

"בעיקר שהמגמות שאנחנו רואים עכשיו שהן בנות קיימא. שנצליח להמשיך בצמיחת ההכנסות, שמצליחים לעצור את אובדן הלקוחות באינטרנט וצמיחה של כמות הלקוחות וגם הסיבים, ונתחיל לראות את הפירות של הדברים האלה ברבעונים הבאים, גם ב-ARPU, גם על ההכנסות ואבל גם במצד שביעות הרצון של הלקוחות.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    כל עוד הליכוד בשלטון אני לא אאמין שבזק באמת צומחת (ל"ת)
    שמנדריק 17/08/2020 13:49
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    לרון 17/08/2020 12:45
    הגב לתגובה זו
    מבזק הוא לעשות "סיבובים" על בי קומוניקיישן התנודתית
איתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוניאיתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוני

אלקטרה תקים ותפעיל את מערך מס הגודש בגוש דן בהיקף של כ-1.25 מיליארד שקל

אלקטרה הודיעה היום כי זכתה במכרז המדינה להקמה, הפעלה ותחזוקה של מערך מס הגודש סביב גוש דן. לאחר סיום ההקמה החברה צפויה להפעיל את המערך במשך כ-20 שנה

ליאור דנקנר |

קבוצת אלקטרה אלקטרה -0.3%  , בניהולו של איתמר דויטשר, עדכנה כי חברה בת תשמש כזכיין בפרויקט מס הגודש באזור גוש דן. הזכיין יהיה אחראי על כל התהליך: תכנון, הקמה, תפעול ותחזוקה. תחילת העבודות צפויה לאחר החתימה על הסכם הזיכיון עם המדינה, ומאותו שלב תתחיל תקופה ארוכה של הפעלה שוטפת.

לפי הערכת אלקטרה, סך ההכנסות הצפויות מהפרויקט לאורך תקופת הזיכיון עומד על כ-1.25 מיליארד שקל. בתוך זה החברה מעריכה כי תקבל מענק הקמה של כ-400 מיליון שקל בשנים הראשונות, ועוד כ-850 מיליון שקל בפריסה על פני שנות התפעול. המודל המתגבש דומה לפרויקטי זכיינות אחרים: השקעה משמעותית בשלב ההקמה, ולאחר מכן זרם תשלומים רב-שנתי על שירות ותפעול.


220 שערים בשלוש טבעות

הפרויקט נשען על פריסה פיזית וטכנולוגית נרחבת. אלקטרה תתכנן ותקים כ-220 שערי אגרה, שמהווים כ-140 אתרי חיוב. השערים יתפרסו בשלוש טבעות סביב גוש דן: טבעת חיצונית, טבעת אמצעית וטבעת פנימית. כך אפשר יהיה לתמחר נסיעות לרכב פרטי לפי מיקום ועומס, עם הבחנה בין כניסה מבחוץ לבין תנועה בתוך הליבה העירונית.

מעבר לשערים עצמם, הזכיין אחראי על הקמת מערכת זיהוי רכבים, מערכת גבייה, מערכות תקשורת, מערכות תומכות, מרכז בקרה ומערך שירות לקוחות. בפועל מדובר במערכת אחת שצריכה לזהות רכב בזמן אמת, להצמיד לו חיוב מתאים ולתת לו מענה במקרה של בירור או ערעור. הכנסות מס הגודש עצמו יישארו בידי המדינה, בעוד שאלקטרה מקבלת תשלומים עבור הקמה ותפעול.

במסגרת פעילות הזכיין, קבלן האגרה הטכנולוגי בפרויקט יהיה TransCore LP מארה"ב. החברה אחראית על הקמת המערכת הטכנולוגית לזיהוי הרכבים, לרבות תוכנת האגרה, המצלמות, התאורה ושאר הרכיבים הרלוונטיים. TransCore היא זו שמיישמת גם את מערכת מס הגודש במנהטן שבניו יורק, מה שמוסיף לפרויקט הישראלי ניסיון שנצבר באזור עירוני צפוף ומורכב אחר.


הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

ניו מד מזנקת 6.5%, אלביט ב-2.5% - המדדים במגמה מעורבת

עסקת הייצוא למצרים יוצאת לדרך - ניו מד מזנקת

מערכת ביזפורטל |

  


המסחר במדדים במגמה מעורבת אחרי נעילה מעורבת אתמול ללא שינויים מהותיים. ת"א 35 מוסיף 0.1% העליות בת"א 90 נמחקות והמדד יורד 0.1%.

במגזר הפיננסים התמונה שונה - הבנקים יורדים בכ-1%, בעוד ת"א ביטוח יורד 0.3%. ת"א נדל"ן חיובי עם עליה של 0.3% בעוד ת"א נפט וגז יורד 0.1%.


בתום רצף דיונים שנמשך לתוך הלילה, משרד האנרגיה והשותפויות במאגר לוויתן הגיעו לסיכום שמאפשר להניע את אחת העסקאות המשמעותיות שנרשמו בענף האנרגיה הישראלי. ההסכם, שאמור להיחתם רשמית על ידי ראש הממשלה ביממה הקרובה, יאפשר יצוא גז טבעי למצרים בהיקפים שמעולם לא נחתמו קודם, ויהווה בסיס להרחבת פעילות המאגר בשנים הקרובות. מאחורי ההסכמות עומדת מערכת של שיקולים כלכליים, רגולטוריים ומדיניים, שמתחברת לצורך של שני הצדדים לייצב את משק האנרגיה שלהם ולבסס תשתיות ארוכות טווח.

על פי המתווה, לוויתן ייצא למצרים 130 BCM גז טבעי בהיקף של כ-35 מיליארד דולר, באמצעות חברת Blue Ocean Energy המצרית. מבחינת השותפות - ניו-מד ניו-מד אנרג יהש  , שברון ורציו רציו פטרול יהש -2.23%   זה בעסקה שמאפשרת את ההשקעה בהרחבת יכולות ההפקה וההולכה של המאגר, כולל צינור חדש ומערכות שמיועדות להגדיל את קצב ההפקה. מנגד, משרד האנרגיה קיבל כמה התחייבויות שנועדו לשמר את ביטחון האנרגיה של ישראל: מחיר מוגדר לאספקה לשוק המקומי, וכן מנגנון שלפיו במקרה של תקלה במאגרים אחרים, לוויתן יפנה גז ישירות למשק הישראלי. זה גם מהלך שמחזיר חלק מהעקרונות שהיו במתווה הגז המקורי, ומייצר למדינה יכולת תכנון רחבה מול הביקוש הגובר - ישראל ומצרים מתקרבות לחתימה: מתווה יצוא הגז מלוויתן יוצא לדרך