דודו מזרחי
צילום: פייסבוק
ראיון

"הדוחות מסמלים שינוי מגמה; הצלחנו לעצור את הדימום"

בבזק יודעים שמוקדם מדי לחגוג, אבל מחכים כבר להתחלת פרויקט הסיבים וגם הגדילו משמעותית את ההפרשות לחובות אבודים בשל חשש מגל פשיטות רגל בשוק. "הסיבים יהיו מנוע הצמיחה המרכזי שלנו בשנים הקרובות", מנכ"ל בזק, דודו מזרחי בראיון
ארז ליבנה | (2)

הדיווחים על הרגיעה בזירה הפוליטית וההימנעות מבחירות, שחררה לא מעט לחץ במסדרונות הנהלת בזק -0.03% . הדבר האחרון שהיה חסר לחברה, שלראשונה מזה זמן רב הציגה לא רק דוחות חיוביים אלא גם כיוון חיובי וצמיחה קדימה, זו סחרחרת בחירות, סירוסו של שר התקשורת והמשרד עצמו ותקיעה של לא מעט רפורמות והחלטות שאמורות להיות לטובת החברה – בהן גם ההיתר לפרישת סיבים.

 

על רקע הזה והמעבר לרווח נקי של 270 מיליון שקל ברבעון האחרון, נראה שהרוח החדשה של משרד התקשורת יחד עם טרנד הקישוריות של הקורונה והשינויים המבניים בחברות הבת, מעצבים לבזק עתיד מעניין מאוד. צריך לזכור שלפני חמש שנים המניה הייתה כמעט פי שניים ועמדה על כ-730 אגורות. היום, נכון לכתיבת שורות אלה, מחירה עומד על 320 אגורות, אחרי עלייה של 36% מתחילת השנה.

 

"הדוחות מסמלים שינוי מגמה" אומר דודו מזרחי, מנכ"ל בזק, "המשימה המרכזית שראינו לעצמנו זה לעצור את הדימום בהכנסות. החברה מדממת כבר הרבה שנים. מוקדם להכריז שסיימנו, אבל רואים האטה ברבעונים האחרונים ורואים צמיחה ברבעון האחרון.

 

"המטרה שלנו להביא עוד מנועי צמיחה ועוד הכנסות אבל המגמה נראית מאוד חיובית. הבשורה הגדולה זה שהצלחנו לגדול במצבת האינטרנט, זה נגד המגמה, לרוץ נגד הרוח בכל הכוח. עוד לא יצאנו לדרך עם פרויקט הסיבים שלנו וזה קושי משמעותי.

 

"צריך להבין שהיינו בקצב של אובדן לקוחות של 100 אלף בשנה. הפכנו את המגמה הזו. זה לא טריוויאלי. תהליך ההסדרה הולך ומסתיים, הייתה אמורה להיות החלטת ממשלה בעניין ונראה שהיא תקרה בימים הקרובים. זה מאוד מעודד להשיק פרויקט משמעותי תחת מגמה חיובית והצלחה וגידול נתח השוק באינטרנט

 

זה מנוע הצמיחה המרכזי שלכם לשנים הקרובות?

"חד משמעית כן. זה משפיע. גם השוק העסקי יהיה מנוע מרכזי מאוד. בימים או בשבועות הקרובים צריכה להיות החלטת ממשלה בעניין אישור פרויקט הסיבים שלנו".

 

עסקים נסגרו, אתם לא רואים השפעה על ההכנסות?

"בשוק העסקי יש מגמה מעורבת. יש היחלשות די משמעותית בחלק מהסגמנטים. במיוחד העסקים הקטנים, שנמצאים בקשיים. הפרשנו לא מעט לחובות אבודים כדי להיערך למצב. מצד שני החברות הגדולות צורכות יותר שירותים ונתונים בשל אופי התקופה, אז זה מתאזן ואפילו עברנו לרווחיות".

אילו עוד מנועי צמיחה יש לחברה?

"אנחנו רואים הצלחה בהעמקה של הפעילות הקמעונאית שלנו. הייתה לנו רשת חנויות חבוטה שהתחלנו להרים אותה מהרצפה, אנחנו משנים מיקומים והגדלנו את סל המוצרים. אנחנו מוכרים גם טלוויזיות, מחשבים, לפ טופים, קונסולות משחק, פתחנו גם לראשונה חנות באילת, שצריך לזכור שאחראית לבין 15% ל-20% מכלל הפעילות הקמעונאית, בטח שבמכשירי חשמל, מתרחשת באילת (בשל הפטור ממע"מ).

קיראו עוד ב"שוק ההון"

"אנחנו גם עושים שליחויות למלון. גם את הקמעונאות הדיגיטלית שיפרנו, הגדלנו פי 10 את הקיף המכירות בדיגיטל. זה מנוע צמיחה שהצלחנו להביא תוצאות טטובות, אבל יש שם עוד המון פוטנציאל. אנשים גם משלמים דרך הטלפון.

 

"בקרוב יהיה את הסיב ויהיה את ה-ISP, נוכל למכור סופסוף מוצר מקצה לקצה. מקווה שהרגולציה תושלם. זה חובק בתוכו המון יכולות שכרגע אנחנו לא מסוגלים לספק ללקוחות שלנו, מאינטרנט כשר ועד סל שירותים נוספים. אז מאחורי הדבר הזה יש עוד המון פוטנציאל"

מה תרצה לראות מתחזק בדוחות הבאים?

"בעיקר שהמגמות שאנחנו רואים עכשיו שהן בנות קיימא. שנצליח להמשיך בצמיחת ההכנסות, שמצליחים לעצור את אובדן הלקוחות באינטרנט וצמיחה של כמות הלקוחות וגם הסיבים, ונתחיל לראות את הפירות של הדברים האלה ברבעונים הבאים, גם ב-ARPU, גם על ההכנסות ואבל גם במצד שביעות הרצון של הלקוחות.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    כל עוד הליכוד בשלטון אני לא אאמין שבזק באמת צומחת (ל"ת)
    שמנדריק 17/08/2020 13:49
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    לרון 17/08/2020 12:45
    הגב לתגובה זו
    מבזק הוא לעשות "סיבובים" על בי קומוניקיישן התנודתית
איתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוניאיתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוני
דוחות

אלקטרה: ההכנסות גדלו אבל הרווח נחתך בחצי

הכנסות אלקטרה עלו ברבעון השלישי, אך הרווחיות נשחקה בצורה חדה בעקבות הפסד תפעולי במגזר הפרויקטים והתשתיות בישראל שחתכו כמעט בחצי את הרווח הנקי ביחס לרבעון המקביל

תמיר חכמוף |


אלקטרה מפרסמת את הדוחות לרבעון השלישי של 2025 ומצביעה על מגמה מדאיגה. למרות עלייה דו ספרתית בהכנסות ל-3.47 מיליארד שקל, הרווח התפעולי נשחק בצורה חדה והסתכם ב-62 מיליון שקל בלבד, לעומת 115 מיליון שקל ברבעון המקביל. ה-EBITDA ירד בהתאם ל-182 מיליון שקל, לעומת 228 מיליון שקל אשתקד. בשורה התחתונה, הרווח הנקי ירד ל-35 מיליון שקל, כמעט חצי מהרווח שנרשם ברבעון המקביל שעמד על 66 מיליון שקל.

הגורם המרכזי לשחיקה הוא מגזר פרויקטי המבנים והתשתיות בישראל, תחום הפעילות הגדול ביותר של אלקטרה. המגזר אמנם הציג הכנסות של כ-1.49 מיליארד שקל, אך עבר להפסד תפעולי של 54 מיליון שקל, לעומת רווח של 9 מיליון שקל באותה תקופה ב-2024. כלומר, הפרויקטים בישראל, שהיו מנוע רווח בעבר, הפכו ברבעון הזה למשקולת משמעותית.

מול התמונה הזו, תחומי הפעילות האחרים לא הצליחו לאזן את הנטל. פרויקטים למבנים ושירותים בחו"ל שמרו על יציבות עם רווח תפעולי של 13 מיליון שקל. מגזר תפעול ואחזקה הציג רווח נאה של 65 מיליון שקל, תחום הפיתוח והקמה של נדל"ן לזכיינות (PPP) הוסיף 13 מיליון שקל וזכיינות תרמה 31 מיליון שקל (הגידול נובע בעיקר מרווח הון שנרשם ממכירת החזקות הקבוצה בזכיין של פרויקט קריית הממשלה בנתניה בתקופת הדוח).

לשחיקה בשורה התפעולית מצטרפת גם עלייה עקבית בהוצאות ההנהלה והכלליות, שקפצו ל-129 מיליון שקל לעומת 99 מיליון שקל ברבעון המקביל. כך, גם במקומות שבהם הפעילות יציבה, הוצאות המטה מכרסמות ברווחיות.

צבר העבודות, ליום 30 בספטמבר 2025, עומד על כ-38.8 מיליארד שקל


דבר החברה

איתמר דויטשר, מנכ"ל קבוצת אלקטרה: "במהלך הרבעון נמשכה הצמיחה בהכנסות במגזרי הפעילות של הקבוצה. במגזר הפרויקטים למבנים ותשתיות בחו"ל נמשכה מגמת ההתחזקות של הפעילות שלנו בארה"ב, המתבטאת בגידול משמעותי בהכנסות וברווחיות ובקפיצת מדרגה של צבר העבודות שלנו. למגמות חזקות אלה תרמה הרכישה המוצלחת של חברת PJM בתחילת השנה.

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

מדד הבנקים עולה 0.4%, מדד הביטוח מאבד 2.1%; מגמה חיובית בת"א

הלחץ על מניות הביטוח ממשיך מצד הרגולטור, שעשוי לפגוע בעסקי הליבה שכבר חווים תחרות, והמניות נסחרות בטריטוריה שלילית; הבנקים עולים ברקע המלצת בארקליס; מניות השבבים הדואליות חוזרות עם פער חיובי ונסחרות בעליות 

מערכת ביזפורטל |

ביום שני זה קורה: הוועידה הכלכלית של ביזפורטל. מוזמנים לשמוע את המנהלים הבכירים במשק, לקבל תובנות על השקעות, להבין את השפעות ה-AI על חברות והאם זה הזמן לצמצם פוזיציה במניות? וגם - לראות ולקבל את הדירוג של ביזפורטל למניות פיננסיות (הדירוג לחברות התשתיות שיצרנו לקראת הועידה הקודמת שהתמקדה בתשתיות ייצר תשואה עודפת) - להרשמה


הבוקר נפתח עם לחץ משמעותי על מניות הביטוח. הסיבה? הרווחיות בענף הרכב טיפסה לרמות מפלצתיות: יחס משולב שנע סביב 75%-85% אצל חלק מהחברות, עליות פרמיה של עשרות אחוזים, ותשואות הון שהושפעו גם מתמחור-יתר וגם מסביבת שוק נוחה - סוף-סוף הרגולטור התעורר. בוקר טוב לממונה על שוק ההון שגילה שחברות הביטוח עושקות את הציבור


מנגד, מניות הבנקים מקבלות רוח גבית. הבנקים הגדולים דיווחו על תוצאות חזקות בעונת הדוחות החולפת, ובבק ההשקעות ברקליס רואים בסקטור עדיין נקודת חוזק בשוק המקומי. על פי הסקירה האחרונה, ההמלצות נותרות חיוביות לשלושה בנקים: לאומי, פועלים ודיסקונט, בעוד ההמלצה על מזרחי טפחות נותרת "החזק". התוצאות ברבעון השלישי עלו על התחזיות כמעט בכל הפרמטרים, עם תשואה להון ממוצעת של 16.3%, צמיחת אשראי שנתית של כ-11% ושיפור חד ביחסי היעילות, שירדו לרמה ממוצעת של כ-35% בלבד, נמוך בהרבה מהבנקים בארה"ב ובאירופה. גם איכות הנכסים נותרה יציבה, עם ירידה בהלוואות הבעייתיות ועלייה ביחסי הכיסוי.

ברקליס מציינים כי הורדת הריבית כבר מגולמת במודלים של ההנהלות, וההשפעה של ירידה של 1% על הכנסות הריבית מוגדרת "שולית". קדימה, האנליסטים צופים מרווח ריבית מעט נמוך יותר ב-2026, אך עדיין צמיחת אשראי של 8% ותשואות להון שנעות בין 13.6% ל-17.4%, נתונים הגבוהים משמעותית מהממוצע הגלובלי. לאומי בולט ביעילות ובאיכות הנכסים, הפועלים נהנה מעודף הון גדול, ודיסקונט מציג פוטנציאל תשואה גבוה לטווח הארוך. מנגד, מזרחי-טפחות נתפס כמתומחר יחסית נכון, אך עדיין עם תשואה להון הגבוהה בסקטור. בשורה התחתונה, ברקליס ממשיכים לראות בבנקים חשיפה חיובית לכלכלה המקומית, כל עוד ההוצאות נשארות בשליטה והמשק שומר על סביבת צמיחה יציבה.

להרחבה - מניות הבנקים המומלצות - ומי לא מומלצת?