דודו מזרחי
צילום: פייסבוק
ראיון

"הדוחות מסמלים שינוי מגמה; הצלחנו לעצור את הדימום"

בבזק יודעים שמוקדם מדי לחגוג, אבל מחכים כבר להתחלת פרויקט הסיבים וגם הגדילו משמעותית את ההפרשות לחובות אבודים בשל חשש מגל פשיטות רגל בשוק. "הסיבים יהיו מנוע הצמיחה המרכזי שלנו בשנים הקרובות", מנכ"ל בזק, דודו מזרחי בראיון
ארז ליבנה | (2)

הדיווחים על הרגיעה בזירה הפוליטית וההימנעות מבחירות, שחררה לא מעט לחץ במסדרונות הנהלת בזק 2% . הדבר האחרון שהיה חסר לחברה, שלראשונה מזה זמן רב הציגה לא רק דוחות חיוביים אלא גם כיוון חיובי וצמיחה קדימה, זו סחרחרת בחירות, סירוסו של שר התקשורת והמשרד עצמו ותקיעה של לא מעט רפורמות והחלטות שאמורות להיות לטובת החברה – בהן גם ההיתר לפרישת סיבים.

 

על רקע הזה והמעבר לרווח נקי של 270 מיליון שקל ברבעון האחרון, נראה שהרוח החדשה של משרד התקשורת יחד עם טרנד הקישוריות של הקורונה והשינויים המבניים בחברות הבת, מעצבים לבזק עתיד מעניין מאוד. צריך לזכור שלפני חמש שנים המניה הייתה כמעט פי שניים ועמדה על כ-730 אגורות. היום, נכון לכתיבת שורות אלה, מחירה עומד על 320 אגורות, אחרי עלייה של 36% מתחילת השנה.

 

"הדוחות מסמלים שינוי מגמה" אומר דודו מזרחי, מנכ"ל בזק, "המשימה המרכזית שראינו לעצמנו זה לעצור את הדימום בהכנסות. החברה מדממת כבר הרבה שנים. מוקדם להכריז שסיימנו, אבל רואים האטה ברבעונים האחרונים ורואים צמיחה ברבעון האחרון.

 

"המטרה שלנו להביא עוד מנועי צמיחה ועוד הכנסות אבל המגמה נראית מאוד חיובית. הבשורה הגדולה זה שהצלחנו לגדול במצבת האינטרנט, זה נגד המגמה, לרוץ נגד הרוח בכל הכוח. עוד לא יצאנו לדרך עם פרויקט הסיבים שלנו וזה קושי משמעותי.

 

"צריך להבין שהיינו בקצב של אובדן לקוחות של 100 אלף בשנה. הפכנו את המגמה הזו. זה לא טריוויאלי. תהליך ההסדרה הולך ומסתיים, הייתה אמורה להיות החלטת ממשלה בעניין ונראה שהיא תקרה בימים הקרובים. זה מאוד מעודד להשיק פרויקט משמעותי תחת מגמה חיובית והצלחה וגידול נתח השוק באינטרנט

 

זה מנוע הצמיחה המרכזי שלכם לשנים הקרובות?

"חד משמעית כן. זה משפיע. גם השוק העסקי יהיה מנוע מרכזי מאוד. בימים או בשבועות הקרובים צריכה להיות החלטת ממשלה בעניין אישור פרויקט הסיבים שלנו".

 

עסקים נסגרו, אתם לא רואים השפעה על ההכנסות?

"בשוק העסקי יש מגמה מעורבת. יש היחלשות די משמעותית בחלק מהסגמנטים. במיוחד העסקים הקטנים, שנמצאים בקשיים. הפרשנו לא מעט לחובות אבודים כדי להיערך למצב. מצד שני החברות הגדולות צורכות יותר שירותים ונתונים בשל אופי התקופה, אז זה מתאזן ואפילו עברנו לרווחיות".

אילו עוד מנועי צמיחה יש לחברה?

"אנחנו רואים הצלחה בהעמקה של הפעילות הקמעונאית שלנו. הייתה לנו רשת חנויות חבוטה שהתחלנו להרים אותה מהרצפה, אנחנו משנים מיקומים והגדלנו את סל המוצרים. אנחנו מוכרים גם טלוויזיות, מחשבים, לפ טופים, קונסולות משחק, פתחנו גם לראשונה חנות באילת, שצריך לזכור שאחראית לבין 15% ל-20% מכלל הפעילות הקמעונאית, בטח שבמכשירי חשמל, מתרחשת באילת (בשל הפטור ממע"מ).

קיראו עוד ב"שוק ההון"

"אנחנו גם עושים שליחויות למלון. גם את הקמעונאות הדיגיטלית שיפרנו, הגדלנו פי 10 את הקיף המכירות בדיגיטל. זה מנוע צמיחה שהצלחנו להביא תוצאות טטובות, אבל יש שם עוד המון פוטנציאל. אנשים גם משלמים דרך הטלפון.

 

"בקרוב יהיה את הסיב ויהיה את ה-ISP, נוכל למכור סופסוף מוצר מקצה לקצה. מקווה שהרגולציה תושלם. זה חובק בתוכו המון יכולות שכרגע אנחנו לא מסוגלים לספק ללקוחות שלנו, מאינטרנט כשר ועד סל שירותים נוספים. אז מאחורי הדבר הזה יש עוד המון פוטנציאל"

מה תרצה לראות מתחזק בדוחות הבאים?

"בעיקר שהמגמות שאנחנו רואים עכשיו שהן בנות קיימא. שנצליח להמשיך בצמיחת ההכנסות, שמצליחים לעצור את אובדן הלקוחות באינטרנט וצמיחה של כמות הלקוחות וגם הסיבים, ונתחיל לראות את הפירות של הדברים האלה ברבעונים הבאים, גם ב-ARPU, גם על ההכנסות ואבל גם במצד שביעות הרצון של הלקוחות.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    כל עוד הליכוד בשלטון אני לא אאמין שבזק באמת צומחת (ל"ת)
    שמנדריק 17/08/2020 13:49
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    לרון 17/08/2020 12:45
    הגב לתגובה זו
    מבזק הוא לעשות "סיבובים" על בי קומוניקיישן התנודתית
מאור דואק מנכל מניף קרדיט מניף שירותים פיננסייםמאור דואק מנכל מניף קרדיט מניף שירותים פיננסיים
דוחות

משבר אשראי בשוק הנדל"ן - מניף מגלגלת חובות שיזמים לא מסוגלים להחזיר

היקף החובות שמועד פירעונם נדחה בהסכמה זינק ברבעון השלישי ל-907 מיליון שקל לעומת כ-421 מיליון שקל ברבעון המקביל והיקף החובות בפיגור זינק פי 3 ל-361 מיליון שקל; הדוח מרמז על מצוקה מתגברת בשוק מימון הנדל״ן: קבלנים מתקשים לקבל אשראי בנקאי, פרויקטים נגררים, ועלויות הבנייה והירידה במכירות מכבידים על יכולת ההחזר

תמיר חכמוף |
נושאים בכתבה מניף

הדוח של הרבעון השלישי שפרסמה חברת האשראי החוץ בנקאי מניף מניף -3.69%  , אחד הגופים המרכזיים במימון ליזמי נדל״ן, מציג תמונה שמרחיקה מעבר לביצועי החברה עצמה. מההתבוננות במספרים, בשינויים במבנה תיק האשראי, ובקפיצות בחובות הנדחים והפיגורים, ניתן לראות את מה שמתרחש כיום מאחורי הקלעים בענף הנדל״ן הישראלי: ירידה במכירות שהובילה למצוקה תזרימית מתמשכת, קבלנים שמתקשים לקבל אשראי בנקאי, התייקרות בעלויות הבנייה, ומשק שבו יותר ויותר פרויקטים זקוקים ל"חמצן כלכלי" כדי לשרוד את הסביבה הנוכחית.

וזו לא הגזמה. על פי הדוח, היקף החובות שמועד פירעונם נדחה בהסכמה בין הצדדים זינק ברבעון השלישי ל-907 מיליון שקל, יותר מכפול לעומת כ-421 מיליון שקל בלבד בתקופה המקבילה. לצד זה, החובות שבהם ההסכם כבר הסתיים אך טרם חלפו תשעה חודשים ממועד הסיום, כלומר חובות שהיו אמורים להיסגר זה מכבר, הגיעו ל-361 מיליון שקל, כמעט פי שלושה משנה שעברה. ביחד מדובר בכמעט 1.27 מיליארד שקל של חובות שנדחו, גולגלו או פשוט לא שולמו בזמן.

כשמניחים את זה מול ההון העצמי של מניף, מתקבלת תמונה מדאיגה יותר: החובות הנדחים והלא משולמים עומדים כבר היום על יותר מפי שניים מההון העצמי של החברה. בסביבה של ירידה במכירות דירות, איחורים במסירות ועלייה בעלויות הבנייה ברקע המלחמה, גם שינמוך קטן בתרחיש ההחזר עלול לדרוש הפרשות משמעותיות בעתיד. מניף אמנם מציגה רווחיות, אבל כשמשווים את ההפרשות לסכום האדיר של החובות שנדחו או לא שולמו בזמן, ברור שהן נמוכות מאוד. הפער בין היקף הדחיות לבין ההפרשה בפועל מעורר סימני שאלה לגבי הסיכון שהחברה לוקחת על עצמה.

מי הם הלקוחות של מניף? 

מדובר לרוב בקבלנים ויזמים שמראש מגיעים למגרש הזה במצב פחות חזק, מי שנזקקים להלוואות חוץ-בנקאיות, לעיתים בריבית גבוהה עם שעבודים שניים, רק כדי להשלים הון עצמי ולצאת לדרך. המודל הזה עובד היטב כשהשוק גודש במכירות ובקצב סגירת עסקאות מהיר שמזרים כספים לחברה. אבל כשהשוק מאבד גובה, עלויות הבנייה מזנקות, המלאים נערמים (נזכיר שהיקף הדירות הלא מכורות מתקרב לכ-85 אלף דירות) והמחירים מתחילים להתיישר כלפי מטה מדד המחירים באוקטובר עלה ב-0.5%; מחירי הדירות ממשיכים לרדת, הלווים האלה הם הראשונים להיכנס ללחץ. כאן בדיוק הסיפור עשוי להפוך ממצוקת אשראי למחנק אשראי.

הדוח מציג כי החברה פועלת במבנה שבו היזם משלם ריבית לאורך חיי הפרויקט, בעוד פירעון הקרן נדחה למועד הסיום. זהו מודל שמסתמך על כך שהפרויקט יתקדם כמתוכנן ויניב תזרים רק בסוף התהליך, בעיקר ממכירת הדירות או מהשלמת הבנייה. לצד זאת, מניף עצמה מדגישה בדוח כי היא מודעת לקשיים המתגברים בענף וכי חלק מההתנהלות השוטפת שלה כולל התאמה של לוחות הזמנים ותשלומים שוטפים ללקוחות שנקלעו לעיכובים. החברה מבינה שהמציאות בענף מורכבת יותר, ולכן במקרים רבים היא בוחרת לדחות מועדי פירעון, לעדכן הסכמי מימון או לאפשר פריסה מחודשת של התחייבויות. במילים אחרות, החברה מודעת לקשיים ובוחרת לדחות אותם, בתקווה שמשהו ישתנה בחודשים הבאים. אלא שהשנה האחרונה הוכיחה שוב שאין אפשרות לסמוך על קצב המכירות. ברבעונים האחרונים כל השוק ראה ירידות משמעותיות במספר העסקאות, שמובילה לדחיות במסירות, גידול במלאים, והעברת הלוואות לסבבי הארכה חוזרים ונשנים.

מאור דואק מנכל מניף קרדיט מניף שירותים פיננסייםמאור דואק מנכל מניף קרדיט מניף שירותים פיננסיים
דוחות

משבר אשראי בשוק הנדל"ן - מניף מגלגלת חובות שיזמים לא מסוגלים להחזיר

היקף החובות שמועד פירעונם נדחה בהסכמה זינק ברבעון השלישי ל-907 מיליון שקל לעומת כ-421 מיליון שקל ברבעון המקביל והיקף החובות בפיגור זינק פי 3 ל-361 מיליון שקל; הדוח מרמז על מצוקה מתגברת בשוק מימון הנדל״ן: קבלנים מתקשים לקבל אשראי בנקאי, פרויקטים נגררים, ועלויות הבנייה והירידה במכירות מכבידים על יכולת ההחזר

תמיר חכמוף |
נושאים בכתבה מניף

הדוח של הרבעון השלישי שפרסמה חברת האשראי החוץ בנקאי מניף מניף -3.69%  , אחד הגופים המרכזיים במימון ליזמי נדל״ן, מציג תמונה שמרחיקה מעבר לביצועי החברה עצמה. מההתבוננות במספרים, בשינויים במבנה תיק האשראי, ובקפיצות בחובות הנדחים והפיגורים, ניתן לראות את מה שמתרחש כיום מאחורי הקלעים בענף הנדל״ן הישראלי: ירידה במכירות שהובילה למצוקה תזרימית מתמשכת, קבלנים שמתקשים לקבל אשראי בנקאי, התייקרות בעלויות הבנייה, ומשק שבו יותר ויותר פרויקטים זקוקים ל"חמצן כלכלי" כדי לשרוד את הסביבה הנוכחית.

וזו לא הגזמה. על פי הדוח, היקף החובות שמועד פירעונם נדחה בהסכמה בין הצדדים זינק ברבעון השלישי ל-907 מיליון שקל, יותר מכפול לעומת כ-421 מיליון שקל בלבד בתקופה המקבילה. לצד זה, החובות שבהם ההסכם כבר הסתיים אך טרם חלפו תשעה חודשים ממועד הסיום, כלומר חובות שהיו אמורים להיסגר זה מכבר, הגיעו ל-361 מיליון שקל, כמעט פי שלושה משנה שעברה. ביחד מדובר בכמעט 1.27 מיליארד שקל של חובות שנדחו, גולגלו או פשוט לא שולמו בזמן.

כשמניחים את זה מול ההון העצמי של מניף, מתקבלת תמונה מדאיגה יותר: החובות הנדחים והלא משולמים עומדים כבר היום על יותר מפי שניים מההון העצמי של החברה. בסביבה של ירידה במכירות דירות, איחורים במסירות ועלייה בעלויות הבנייה ברקע המלחמה, גם שינמוך קטן בתרחיש ההחזר עלול לדרוש הפרשות משמעותיות בעתיד. מניף אמנם מציגה רווחיות, אבל כשמשווים את ההפרשות לסכום האדיר של החובות שנדחו או לא שולמו בזמן, ברור שהן נמוכות מאוד. הפער בין היקף הדחיות לבין ההפרשה בפועל מעורר סימני שאלה לגבי הסיכון שהחברה לוקחת על עצמה.

מי הם הלקוחות של מניף? 

מדובר לרוב בקבלנים ויזמים שמראש מגיעים למגרש הזה במצב פחות חזק, מי שנזקקים להלוואות חוץ-בנקאיות, לעיתים בריבית גבוהה עם שעבודים שניים, רק כדי להשלים הון עצמי ולצאת לדרך. המודל הזה עובד היטב כשהשוק גודש במכירות ובקצב סגירת עסקאות מהיר שמזרים כספים לחברה. אבל כשהשוק מאבד גובה, עלויות הבנייה מזנקות, המלאים נערמים (נזכיר שהיקף הדירות הלא מכורות מתקרב לכ-85 אלף דירות) והמחירים מתחילים להתיישר כלפי מטה מדד המחירים באוקטובר עלה ב-0.5%; מחירי הדירות ממשיכים לרדת, הלווים האלה הם הראשונים להיכנס ללחץ. כאן בדיוק הסיפור עשוי להפוך ממצוקת אשראי למחנק אשראי.

הדוח מציג כי החברה פועלת במבנה שבו היזם משלם ריבית לאורך חיי הפרויקט, בעוד פירעון הקרן נדחה למועד הסיום. זהו מודל שמסתמך על כך שהפרויקט יתקדם כמתוכנן ויניב תזרים רק בסוף התהליך, בעיקר ממכירת הדירות או מהשלמת הבנייה. לצד זאת, מניף עצמה מדגישה בדוח כי היא מודעת לקשיים המתגברים בענף וכי חלק מההתנהלות השוטפת שלה כולל התאמה של לוחות הזמנים ותשלומים שוטפים ללקוחות שנקלעו לעיכובים. החברה מבינה שהמציאות בענף מורכבת יותר, ולכן במקרים רבים היא בוחרת לדחות מועדי פירעון, לעדכן הסכמי מימון או לאפשר פריסה מחודשת של התחייבויות. במילים אחרות, החברה מודעת לקשיים ובוחרת לדחות אותם, בתקווה שמשהו ישתנה בחודשים הבאים. אלא שהשנה האחרונה הוכיחה שוב שאין אפשרות לסמוך על קצב המכירות. ברבעונים האחרונים כל השוק ראה ירידות משמעותיות במספר העסקאות, שמובילה לדחיות במסירות, גידול במלאים, והעברת הלוואות לסבבי הארכה חוזרים ונשנים.