בניגוד לציפיות - אוברסיז עולה ב-77% ברווח; המניה מזנקת
מניית חברת אוברסיז -2.78% העוסקת בתחום של אחסון ושינוע מכולות ייבוא בישראל ובגאנה שבאפריקה מזנקת 27% לאחר שפרסמה את הדוחות הכספיים שלה לרבעון השני של השנה עם זינוק בשורת הרווח הנקי. ההכנסות ברבעון הסתכמו לסך של 72.6 מיליון שקל, עליה מינורית לעומת הכנסות של 72.5 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. הרווח הנקי עמד על 6.2 מיליון שקל, עליה של 77% לעומת הרווח הנקי ברבעון המקביל אשתקד שעמד על 3.5 מיליון שקל.
בשביל חברת אוברסיז, חברה קטנה יחסית הנסחרת בבורסה לפי שווי שוק של כ-170 מיליון שקל, מדובר על דוחות מפתיעים לחלוטין לטובה. הצפי היה בשוק שהפעילות תיפגע עקב הירידה בהיקף התובלה של מכולות בעקבות משבר הקורונה.
התפתחות מחיר מניית אוברסיז מתחילת השנה
השוק הוריד את מניית החברה עד לשפל של של 150.5 אג' למניה לפני כחודשיים וחצי, ירידה של 50% מתחילת השנה. מאז, עלתה מניית החברה בחזרה למחיר שלפני המשבר.
הפעילות בישראל אכן נפגעה, אך באופן מינורי - פגיעה שקוזזה על ידי צמיחת פעילות החברה בגאנה, שצמחה אף על פי מגפת הקורונה. החברה הוגדרה כעסק חיוני ומלבד כמה לקוחות בודדים שצמצמו את פעילותם, פעילות החברה המשיכה כסדרה.
- העליות התמתנו לקראת הנעילה: ת"א 35 הוסיף 0.5%; איתמר זינקה 49%
- אוברסיז קופצת בעקבות הצעת רכש של אמיליה פיתוח בפרמיה של 65%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שיעור הרווח הגולמי אף צמח והגיע ל-28% מהכנסות, לעמת 22% בשנה שעברה. הסיבה לעלייה בשיעור הרווחיות היא מהלכי התייעלות שביצעה החברה וכן הקלות שהיא קיבלה מהמדינה, בנוסף החברה השיגה תנאי מימון נוחים יותר לחלק מההלוואות שלה ולחוזי החכירה שלה שצמצמו את הוצאות המימון ב-1.3 מיליון שקל ובכך תרמו לשורת הרווח נקי.
הזינוק ברווח הנקי
הרווח הנקי ברבעון עמד כאמור על כ-6.2 מיליון שקל. אך הוא כולל בתוכו הפרשי תרגום ממט"ח של 1.1 מיליון שקל בגלל הפעילות של החברה בגאנה. לא מדובר ברווח מייצג, גם מכיוון ששינוי במט"ח זה לא דבר שקשור לפעילות של החברה וזה דבר שעולה ויורד וגם בגלל שלא מדובר בכלל על הפסד אמיתי אלא על הפסד חשבונאי לחלוטין שכן החברה לא המירה את מטבע הפעילות של בגאנה לשקלים; ועל מדובר בירידה שהיא על הנייר - מעבר להיותה ככל הנראה לא מייצגת לטווח הארוך.
עם זאת, יש גם השלכות שליליות להמשך. הרווח כעת, ברבעון השני גבוה גם בגלל תמיכה ממשלתית . ההקלות האלו אינן לטווח הארוך. בהנחה וניקח חצי מהעלייה שהייתה ברווח הגולמי (הערכה גסה לתרומה של מענקי המדינה לרווח הגולמי), 1.76 מיליון שקל ונוריד מהסכום 23%, שזהו שיעור המס שהחברה משלמת נגיע ל-1.35 מיליון רווח שאינו מייצג. נוריד 1.35 מהרווח הנקי בנטרול הפרשי תרגום ממט"ח של 7.3 מיליון שקל ונגיע להערכה גסה של רווח מייצג בסך 5.95 מיליון שקל ברבעון.
- חשד להפרות וזיהום אוויר: בז"ן הוזמנה לשימוע במשרד להגנת הסביבה
- מבטח שמיר תקים את תחנת הכח קסם במימון של כ-5 מיליארד שקל בהובלת הפועלים כ-5 מיליארד שקל
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- מחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל...
בכל מקרה, בהתבסס על השווי שוק הנוכחי של החברה שעומד על 173 מיליון שקל, נגיע למכפיל רווח של כ-7.3 או מכפיל של 9-10 במידה ומחמירים אף יותר ואומרים שכל השיפור ברווח הגולמי זה מהמדינה ובכלל לא קשור למהלכי ההתייעלות.
- 2.זהירות.הנמל הסיני מהווה איום תחרותי (ל"ת)ר 17/08/2020 09:12הגב לתגובה זו
- 1.כלכלן 17/08/2020 08:57הגב לתגובה זועדיין היא צריכה לתקן לפחות עוד 10 אחוז רק לא נשכח שהמשבר מלמד חברות להתעייל מעל 70 אחוז זה בעלי עניין ומוסדיים מחזיקים תמנייה יש בה אמון גדול
בכ-90 מיליון שקל: אקסל רוכשת שתי ביטחוניות - המניה זינקה כבר אתמול; צירוף מקרים?
אקסל בנויה משכבות של רכישות היא רכשה 14 חברות מאז הפיכתה לציבורית והיום היא מעדכנת על רכישה נוספת של סטארלייט ונקסטוויב שעוסקות ב-RF ומיקרוגל ומתכננת לממן את זה בגיוס אג"ח; הרכישה מגיעה 3 חודשים אחרי עסקת סינאל, שהתבררה כמהלך בעייתי עם חשיפת טעות מהותית בדוחות הנרכשת
אקסל לפני שנדבר על הרכישה אנחנו רוצים לדבר רגע על המניה. המניה של אקסל אקסל 12.52% קפצה לנו על המסכים אתמול וכנראה גם אתם תהיתם מה מתבשל שם. המניה עוד הספיקה לרדת מתחת לרף הפתיחה אבל מאיזור 11 בבוקר היא התחזקה וזינקה עד 8% עד שנעלה ב-6.7%. כל זה לא קרה במחזורים זניחים זה קרה בתמורה עצומה של 5.1 מיליון שקל שזה כמעט פי שבעה מהמחזור הממוצע שלה בשבוע האחרון. אז למי מכם שתהה אמש אם יש התפתחות חדשה סביב עסקת סינאל הבעייתית גילה הבוקר שזה סיפור אחר. אקסל שוב יצאה לשופינג, הפעם ביטחוני ויש סיכוי שמישהו ידע משהו ו"עשה עם זה" משהו. זה לא ממש מפתיע ולא כל כך חריג, לצערנו, לראות זינוקים או צניחות במניות לפני שהציבור מתעדכן על מה קרה.
זה חלק מהרעה החולה של הבורסה המקומית, זה מה שהעניק לה את הכינוי "ביצה". מי שקיווה שהמצב הזה שייך לעבר מגלה כל פעם מחדש שיש עוד דרך ארוכה לעשות, מענישה והרתעה ומחקר - אותו ניתן לבצע בקלות - כדי לגלות מי העמיס או התפטר לפני שהמשקיעים ידעו. מעגל הקסמים הזה ממשיך וימשיך כל עוד חברות וגופים מסוימים ינהלו את הקשר עם השוק דרך "סקופים" ומהצד השני גופי תקשורת יזינו את הפיד מ"בלעדי" ל"בלעדי".
הגרף התוך-יומי של אקסל - צילום מתוך הטרמינל
הרחבת דריסת הרגל בשוק הביטחוני
אקסל חתמה על הסכם לרכישת סטארלייט טכנולוגיות ונקסטוויב טכנולוגיות, שתי חברות ותיקות שהוקמו בשנת 2000 ופועלות בתחום מערכות ה-RF והמיקרוגל לתעשיות ביטחוניות. אלו טכנולוגיות שנמצאות בשימוש נרחב במערכות כטב"מים, כלים אליהם יש ביקוש גדול לא רק בשל המערכה הביטחונית שהייתה בישראל אלא וביתר שאת מהמציאות הגיאופוליטית באירופה כשכלי טיס בלתי מאוישים משנים את פניו של שדה הקרב. בין הלקוחות של החברות נמנות רפאל, אלביט, התעשייה האווירית ועוד. במקרים מסוימים הן מספקות רכיבים ייעודיים שמהווים חלק מובנה במוצרים המרכזיים של הגופים האלה, כך שהביקוש לפעילות שלהן מושפע ישירות מצברי ההזמנות הגדלים של התעשיות הביטחוניות. 2 החברות נשלטות במלואן על ידי המייסדים רמי בל-עש ואודי פרידמן, מהנדסים בעלי ניסיון של שנים רבות, אלו גם ימשיכו להוביל את הפעילות לפחות שנתיים וייתכן עד חמש שנים קדימה.
- סינאל של "אחרי" הטעות: צניחה בהכנסות ומעבר להפסד
- אופס, טעות של 20 מיליון שקל בדוחות סינאל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
העסקה בנויה משני נדבכים. במועד ההשלמה תשלם החברה 49.2 מיליון שקל במזומן, ובשלב ב' היא תוסיף עד 40.3 מיליון שקל נוספים במידה והחברות יעמדו ביעדי הרווח הממוצעים לשנים 2026-2028. עוד סוכם כי סטארלייט ונקסטוויב יוכלו לחלק דיבידנד מהרווחים שבקופה לפני השלמת העסקה, כך שההון העצמי של כל אחת מהן לא ירד מ-1.5 מיליון שקל.
השקעות אלטרנטיביותהשקעות אלטרנטיביות אינן מילה גסה, אבל חייבים להפסיק להשוות תפוזים לתפוחים
בטור שהועלה כאן ניסו להסביר "מה קרה" לשוק ההשקעות האלטרנטיביות. שמות מוכרים כמו הגשמה, סלייס, טריא ואחרות נזרקים יחד לסל אחד, כאילו מדובר באותו מוצר, באותו מודל ובאותה רמת סיכון ולא היא.
מדובר בטעות יסודית, כמעט פדגוגית: אין דבר אחד שנקרא “השקעה אלטרנטיבית”.
השקעה אלטרנטיבית היא שם גג למאות מודלים שונים: מאשראי צרכני, דרך מימון נדל״ן, ועד השקעות אנרגיה וקרנות חוב. בין קרן גמל שגייסה כספי חוסכים והשקיעה אותם בפרויקטים כושלים בניו־יורק, לבין פלטפורמת הלוואות בין עמיתים שמאפשרת השקעות מגובות נדל״ן בישראל - אין שום דמיון, לא ברמת הפיקוח, לא במבנה ההשקעה ולא ברמת השקיפות. מדובר במוצרים שונים בתכלית. כל זאת בנוסף להשפעה המהותית על התחרות ועל האימפקט החברתי.
הציבור הישראלי צמא לאפיקים אלטרנטיביים, וזה לא מקרי. במשך עשור של ריבית אפסית, משקיעים נאלצו לבחור בין תשואה זעומה בבנק לבין השקעות ספקולטיביות בחו״ל. ההשקעות האלטרנטיביות, כשהן מנוהלות נכון, יצרו אפיק שלישי - כזה שמחבר בין הכלכלה הריאלית (דיור, אשראי לעסקים קטנים) לבין הציבור הרחב, ומאפשר תשואה ראויה לצד ביטחון יחסי.
אבל בין זה לבין “שיווק אגרסיבי של חלומות” יש תהום.
ההבדל האמיתי איננו בסיפור השיווקי, אלא בניהול הסיכון.
מי שבנה מנגנון בקרה, שקיפות, חיתום וביטחונות איכותיים - הוכיח את עצמו גם בתקופות משבר ושרד. מי שבנה על זרימה אינסופית של כסף חדש - קרס. זה כמובן נכון להשקעות אלטרנטיביות כמו גם לבנקים שונים בארץ ובעולם (שחלקם קרסו וגרמו להפסדים משמעותיים למשקיעים).
- הגשמה, סלייס, טריא ועוד: רוצים אלטרנטיבי? תבדקו טוב טוב
- איבדה את הדירה בגלל משכנתא שלא יכלה לשלם; האם היא יכולה להיות מעורבת במכירת הדירה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
להכניס את כולם לאותה רשימה זה כמו לכתוב שטסלה וניסאן הן “שתי חברות רכב” - עובדתית זה נכון, אך מהותית מדובר בשני מוצרים שונים לחלוטין מכל הבחינות.
