תוצאות אמביוולנטיות לכיל - ההכנסות אכזבו, הרווח עמד בתחזיות האנליסטים
חברת כיל איי.סי.אל 0.62% מדווחת על ירידה של 16% בהכנסות לצד צניחה של 50% ברווח הנקי ברבעון הראשון של 2020. לדברי החברה, התוצאות הושפעו מהתפשטות מגפת הקורונה ומהירידה בביקוש לנפט בעקבותיו. החברה פספסה את צפי האנליסטים להכנסות אך הכתה את הצפי בשורה התחתונה.
הכנסות החברה ברבעון הראשון של 2020 הסתכמו בכ-1.2 מיליארד דולר, ירידה של 16% בהשוואה לכ-1.43 מיליארד דולר ברבעון המקביל אשתקד. הירידה בהכנסות מיוחסת בעיקר למחירי סחורות נמוכים, וכן ירידה בביקוש לתרכובות ברום עקב השפעת מגפת הקורונה. החברה פספסה את צפי האנליסטים להכנסות של 1.24 מיליארד דולר.
בשורה התחתונה, מדווחת החברה על רווח נקי מתואם של כ-72 מיליון דולר (או 6 סנט למניה), ירידה של כ-52% לעומת כ-151 מיליון דולר (או 12 סנט למניה) ברבעון המקביל אשתקד. החברה עקפה את צפי האנליסטים לרווח של 5 סנט למניה.
שחיקה ברווח הגולמי והתפעולי
הרווח הגולמי עמד על כ-320 מיליון דולר (27% מההכנסות), ירידה של 37% בהשוואה לכ-508 מיליון דולר (36% מההכנסות) ברבעון המקביל אשתקד.
ההפסד תפעולי הסתכם בכ-169 מיליון דולר, בהשוואה לרווח תפעולי של כ-240 מיליון דולר ברבעון המקביל. ההפסד התפעולי מיוחס להפרשות שבעיקרן אינן תזרימיות של 297 מיליון דולר בגין תכניות התייעלות אסטרטגיות. הרווח התפעולי המתואם הסתכם בכ-128 מיליון דולר, ירידה של 44% בהשוואה לרבעון השני של 2019.
- דמרי מדווחת על גידול של 22% בהכנסות ברבעון ורווח של 45 מ' ש'
- אחרי השנה החלומית: ירידה של 8% בהכנסות על בד - 371 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ה-EBITDA המתואם עמד על כ-246 מיליון דולר, קיטון של כ-50% בהשוואה לכ-496 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד.
נשיא ומנכ"ל כיל, רביב צולר: "על רקע מחירי הסחורות הנמוכים והאתגרים שמגפת הקורונה מציבה בפנינו, החוסן של פעילותה של ICL בא לידי ביטוי בביצועים התפעוליים ובתזרים המזומנים שייצרנו גם ברבעון השני. אנו ממשיכים להתמקד ביעדים האסטרטגיים שלנו, וההפרשות המיוחדות, שברובן אינן תזרימיות, אשר נרשמו במהלך הרבעון השני, קשורות אליהם ישירות. הרווחיות של ICL צפויה לגדול דרך חיסכון שנתי של כ-50 מיליון דולר החל משנת 2021, הודות לתוכניות ההתייעלות האסטרטגיות האמורות, אשר הואצו לאור מגפת הקורונה ויושמו בכל המגזרים העסקיים של החברה, על מנת להגדיל את שעורי הרווחיות ואת ייצור המזומנים".
- 6.לפיד 29/07/2020 11:39הגב לתגובה זוהעיקר קיללו את עידן עופר והפגינו וסיימו את הטמטום בשישנסקי 2 והתפארות בחכמת יתר שלהם וסירבו למכור את כיל. אז חפשו אוכל בפחים בזקנתכם
- 5.חכם חנוכה 29/07/2020 10:30הגב לתגובה זואם מר רביב צולר ולהקתו לא היו לוקחים הביתה מיליונים על גבי מליונים אז המניה הייתה הרבה יותר כדאית ! לצערי ולדעתי לא ממליץ להתקרב
- אנונימי 01/08/2020 11:34הגב לתגובה זוחוצפה לקחת משכורות עתק ובונוסים על כשלונות
- 4.מקלקל שמחות 29/07/2020 10:08הגב לתגובה זוכישלון ניהולי ממדרגה ראשונה שהמנכ"ל והמשנה ה"כריזמטי" שלו לא ייקחו על עצמם. במקום זה, ימשיכו לפטר עובדים ומנהלים ולהרוס את התרבות הארגונית מניה שהגיע בשיאה ל 80 שח והיום שווה פחות מחצי מנת פלאפל איפה המוסדיים שיעשו משהו בנידון (הפנסיה שלנו בסכנה)
- 3.דניאל 29/07/2020 10:01הגב לתגובה זוכל מנכל חדש שמגיע זורק עשרות מיליונים בשביל לשנות ולבטל את החלטות קודמו ולהחזיר את המצב למה שהיה לפני קודמו וכך הלאה והלאה... בקיצור הסתכלות לאורך קדנציה ואחרי המבול.....
- 2.בני 29/07/2020 09:12הגב לתגובה זואני חושב צריך לאסוף את כיל שווה קניה
- 1.Shimi 29/07/2020 08:46הגב לתגובה זובמיתון קשה

3 הערות על הנפקת ארית
על "מידע פנים מוסדי", על החשיבות לעקוב אחרי הדלפות בתקשורת והאם לארית יש הזמנה משמעותית בדרך?
ארית ארית תעשיות -3.59% ניסתה להנפיק את החברה הבת רשף שמהווה 99% מהפעילות שלה עצמה לפי שווי של 4.3 מיליארד שקל לפני הכסף. זה ביטא שווי נמוך לארית עצמה והמניה ירדה במקביל לכתבות שפורסמו כאן: מה יודע צבי לוי שאנחנו לא? ארית מנצלת אופוריה במניה כדי להנפיק מהציבור; הבעיה הגדולה של ארית - חמישה חודשים בלי הזמנה אחת.
כשהמניה קרסה, המוסדיים אמרו לחברה - עצרו. המניה חזרה לעלות ואז המוסדיים והחברה סיכמו על סוג של הנפקה פרטית - גיוס של 550 מיליון שקל לרשף לפי שווי של 3.6 מיליארד שקל לפני הכסף. רגע אחרי הגיוס לארית 80% מרשף שיש לה שווי אחרי הכסף של 4.15 מיליארד שקל, כשארית עצמה נפגשה עם מעל 400 מיליון שקל כשלצד המזומנים בקופה, אפשר להעריך שיש לה סדר גודל של 1 מיליארד שקל. אלו המספרים, עכשיו על הדרך הבעייתית שבה ארית-רשף נפגשו עם הכסף
1. ארית או המוסדיים סיפקו מידע לכלכליסט בכל אחת מהנקודות הקריטיות. לדוגמה - ביום שבו הוחלט על עצירת ההנפקה והמניה זינקה בחזרה, המניה אומנם עלתה, אבל כשהמידע דלף לכלכליסט היא זינקה, ורק אז החברה דיווחה על עצירת ההנפקה באופן רשמי. אתמול המניה ירדה ב-3%, המידע נמסר לכלכליסט (שעושה כמובן עבודה עיתונאית טובה) והמניה קרסה ב-6%. ורק אז הגיע הדיווח הרשמי. ההדלפות האלו חשובות למשקיעים הפרטיים - תקראו אותם ראשונים ותרוויחו. כן, זו פרסומת לכלכליסט, במיוחד לגולן חזני. אין דבר כזה מידע מושלם, לפעמים מידעים מתבררים כטעויות או בלוני ניסוי, אבל זה לא סוד שחלק מהמידע שהוא מעביר עוזר מאוד למשקיעים.
יש כאן שאלה על המשקיעים הקטנים ועל מי עושה סיבוב עליהם דרך ההדלפות, אבל בשורה התחתונה - משקיעים צריכים לצבור מידע מכל מקור מידע.
2. נחמיא גם לנו - היה די ברור שהמניה תיפול כי הערך שלה בהנפקה היה נמוך מהערך בשוק, והיו סימנים מקדימים לסוג של ניפוח. הצפנו את זה (ראו לינקים למעלה). מי שקרא יכול היה לברוח בזמן. הניתוחים הפיננסים לא משקרים, אבל הם לא מספרים את כל התמונה.
- הבעיה הגדולה של ארית - חמישה חודשים בלי הזמנה אחת
- מניית ארית מאבדת גובה - האם החברה מנופחת?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
3 מידע פנים מוסדי - אנחנו מאוד מעריכים את מנהלי ההשקעות שמובילים את הפניקס, מור, כלל ומיטב. אבל או שיש להם "מידע פנים מוסדי" על ארית ורשף ולכן הם קנו או שלא אכפת להם מהכסף שלכם. הם השקיעו 550 מיליון שקל ברשף לפי שווי של 3.6 מיליארד שקל, זה לא ה-5 מיליארד שארית נסחרה, זה גם לא ה-4.3 מיליארד שרשף ביקשה לפני חודש, אבל גם 3.6 מיליארד שקל לחברה זה סכום משמעותי. נכון, היא תרוויח השנה סכום של 300 מיליון שקל (הערכה שלנו) כשהמחצית השנייה של 2025 תהיה מצוינת. הנהלת החברה מסרה שהרווחיות תהיה דומה לרווחיות במחצית הראשונה. המכירות בכל השנה יתקרבו ל-500 מיליון שקל, - כ-350 מיליון שקל במחצית השנייה. זה אומר סדר גודל של 200 מיליון שקל בשורה התחתונה במחצית השנייה. אפילו יותר. קצב רווחים של המחצית השנייה הוא כ-400 מיליון שקל.
זהב וכסףזהב וכסף שוברים שיאים כשהמתיחות בעולם והציפיות להורדות ריבית ברקע
המתכות מטפסות לשיאים חדשים עם תמחור של שתי הורדות ריבית בארה״ב ב-2026 ועם עליית פרמיית הסיכון סביב ונצואלה, רוסיה ואוקראינה
הזהב זהב 1.31% והכסף כסף 2.4% מטפסים לשיאים היסטוריים, על רקע שילוב שמקבל עכשיו יותר משקל בשוק. מצד אחד, ציפיות להקלה מוניטרית בארה״ב מקטינות את האטרקטיביות של נכסים נושאי ריבית ביחס למתכות שלא מייצרות תשואה שוטפת. מצד שני, חיכוך גיאופוליטי סביב אנרגיה ונתיבי שיט מחזיר את השפה של נכסי מקלט, כלומר נכסים שנוטים למשוך ביקוש כשעולה מפלס הסיכון בשווקים, גם אצל סוחרים שמסתכלים בעיקר על טווח קצר.
במהלך המסחר הזהב מטפס ביותר מ-1.5% ושובר את השיא הקודם שנקבע באוקטובר, כשהוא עולה מעל 4,381 דולר לאונקיה. הכסף מזנק בשיעור חד יותר ומגיע עד כ-3.4% במהלך היום, כשהוא מתקרב ל-70 דולר לאונקיה. שתי המתכות מתקדמות לעבר השנה החזקה ביותר במונחים שנתיים מאז 1979.
הפד׳ חוזר לקדמת הבמה והורדות הריבית עוברות לתמחור
הדחיפה המרכזית מגיעה מהציפיות סביב הפדרל ריזרב. סוחרים מתמחרים שתי הורדות ריבית במהלך 2026, והקו הזה מקבל רוח גבית גם מהמסר הפוליטי בוושינגטון. הנשיא דונלד טראמפ מקדם עמדה בעד מדיניות מוניטרית מרחיבה יותר, והשווקים קולטים את זה כעוד גורם שמחזק את ההסתברות לסביבת ריבית נמוכה יותר בהמשך.
הרקע המאקרו כלכלי תומך בסיפור דרך נתונים שמרככים את התמונה בארה״ב. צמיחה חלשה יותר בשוק העבודה ואינפלציה נמוכה מהצפוי בנובמבר מחזקים את הנרטיב של עוד הקלות, וברגע שהריבית הצפויה יורדת העלות האלטרנטיבית של החזקת מתכות נראית נמוכה יותר. זה בולט במיוחד מול אג״ח קצרות שמושפעות מהריבית המיידית, בעוד זהב וכסף לא משלמים ריבית.
- הזהב בדרך לשיא היסטורי, הפלטינה מזנקת: שוק המתכות מגיב לריבית ולמתיחות הגלובלית
- מחיר הכסף חצה את רף 60 הדולר לאונקיה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מתיחות סביב נפט וים תיכון מחזירה לשוק את פרמיית ה״מקלט״
במקביל למדיניות הריבית, נכנס לשוק עוד גורם שמוסיף עצבים. ארה״ב מחמירה צעדים שמצמצמים בפועל את יכולת יצוא הנפט של ונצואלה, כחלק מהידוק הלחץ על ממשלת הנשיא ניקולאס מדורו. בשווקים מפרשים את זה כנקודת חיכוך שעלולה לחלחל למחירי אנרגיה, למגבלות סחר ולזעזועים במסלולי תשלום ושרשראות אספקה.
