רביב צולר
צילום: יח"צ

תוצאות אמביוולנטיות לכיל - ההכנסות אכזבו, הרווח עמד בתחזיות האנליסטים

הכנסות יצרנית הכימיקלים נפגעו ממחירי הסחורות הנמוכים וירדו ביחס לרבעון מקביל ב-16% ל-1.2 מיליארד דולר; שחיקה ברווחיות הגולמית והתפעולית הביאו לצניחה של 50% ברווח הנקי
איתן גרסטנפלד | (7)

חברת כיל איי.סי.אל 1.62%  מדווחת על ירידה של 16% בהכנסות לצד צניחה של 50% ברווח הנקי ברבעון הראשון של 2020. לדברי החברה, התוצאות הושפעו מהתפשטות מגפת הקורונה ומהירידה בביקוש לנפט בעקבותיו. החברה פספסה את צפי האנליסטים להכנסות אך הכתה את הצפי בשורה התחתונה.

 

הכנסות החברה ברבעון הראשון של 2020 הסתכמו בכ-1.2 מיליארד דולר, ירידה של 16% בהשוואה לכ-1.43 מיליארד דולר ברבעון המקביל אשתקד. הירידה בהכנסות מיוחסת בעיקר למחירי סחורות נמוכים, וכן ירידה בביקוש לתרכובות ברום עקב השפעת מגפת הקורונה. החברה פספסה את צפי האנליסטים להכנסות של 1.24 מיליארד דולר.

בשורה התחתונה, מדווחת החברה על רווח נקי מתואם של כ-72 מיליון דולר (או 6 סנט למניה), ירידה של כ-52% לעומת כ-151 מיליון דולר (או 12 סנט למניה) ברבעון המקביל אשתקד. החברה עקפה את צפי האנליסטים לרווח של 5 סנט למניה.

שחיקה ברווח הגולמי והתפעולי

הרווח הגולמי עמד על כ-320 מיליון דולר (27% מההכנסות), ירידה של 37% בהשוואה לכ-508 מיליון דולר (36% מההכנסות) ברבעון המקביל אשתקד.

ההפסד תפעולי הסתכם בכ-169 מיליון דולר, בהשוואה לרווח תפעולי של כ-240 מיליון דולר ברבעון המקביל. ההפסד התפעולי מיוחס להפרשות שבעיקרן אינן תזרימיות של 297 מיליון דולר בגין תכניות התייעלות אסטרטגיות. הרווח התפעולי המתואם הסתכם בכ-128 מיליון דולר, ירידה של 44% בהשוואה לרבעון השני של 2019.

ה-EBITDA המתואם עמד על כ-246 מיליון דולר, קיטון של כ-50% בהשוואה לכ-496 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד.

נשיא ומנכ"ל כיל, רביב צולר: "על רקע מחירי הסחורות הנמוכים והאתגרים שמגפת הקורונה מציבה בפנינו, החוסן של פעילותה של ICL בא לידי ביטוי בביצועים התפעוליים ובתזרים המזומנים שייצרנו גם ברבעון השני. אנו ממשיכים להתמקד ביעדים האסטרטגיים שלנו, וההפרשות המיוחדות, שברובן אינן תזרימיות, אשר נרשמו במהלך הרבעון השני, קשורות אליהם ישירות. הרווחיות של ICL צפויה לגדול דרך חיסכון שנתי של כ-50 מיליון דולר החל משנת 2021, הודות לתוכניות ההתייעלות האסטרטגיות האמורות, אשר הואצו לאור מגפת הקורונה ויושמו בכל המגזרים העסקיים של החברה, על מנת להגדיל את  שעורי הרווחיות ואת ייצור המזומנים".

תגובות לכתבה(7):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    לפיד 29/07/2020 11:39
    הגב לתגובה זו
    העיקר קיללו את עידן עופר והפגינו וסיימו את הטמטום בשישנסקי 2 והתפארות בחכמת יתר שלהם וסירבו למכור את כיל. אז חפשו אוכל בפחים בזקנתכם
  • 5.
    חכם חנוכה 29/07/2020 10:30
    הגב לתגובה זו
    אם מר רביב צולר ולהקתו לא היו לוקחים הביתה מיליונים על גבי מליונים אז המניה הייתה הרבה יותר כדאית ! לצערי ולדעתי לא ממליץ להתקרב
  • אנונימי 01/08/2020 11:34
    הגב לתגובה זו
    חוצפה לקחת משכורות עתק ובונוסים על כשלונות
  • 4.
    מקלקל שמחות 29/07/2020 10:08
    הגב לתגובה זו
    כישלון ניהולי ממדרגה ראשונה שהמנכ"ל והמשנה ה"כריזמטי" שלו לא ייקחו על עצמם. במקום זה, ימשיכו לפטר עובדים ומנהלים ולהרוס את התרבות הארגונית מניה שהגיע בשיאה ל 80 שח והיום שווה פחות מחצי מנת פלאפל איפה המוסדיים שיעשו משהו בנידון (הפנסיה שלנו בסכנה)
  • 3.
    דניאל 29/07/2020 10:01
    הגב לתגובה זו
    כל מנכל חדש שמגיע זורק עשרות מיליונים בשביל לשנות ולבטל את החלטות קודמו ולהחזיר את המצב למה שהיה לפני קודמו וכך הלאה והלאה... בקיצור הסתכלות לאורך קדנציה ואחרי המבול.....
  • 2.
    בני 29/07/2020 09:12
    הגב לתגובה זו
    אני חושב צריך לאסוף את כיל שווה קניה
  • 1.
    Shimi 29/07/2020 08:46
    הגב לתגובה זו
    במיתון קשה
יפתח רון טל
צילום: ישראל הדרי
ראיון

יפתח רון-טל: “אוגווינד משנה כיוון - מאוויר דחוס לפרויקטים של מאות מיליוני אירו באירופה”

חברת אגירת האנרגיה שבמהלך הקורונה טיפסה לשווי של 2.3 מיליארד שקל ומאז צנחה לפחות מ-100 מיליון, מנסה לכתוב פרק חדש. “עברנו שנים של פיתוח, אנחנו לא עוד חברת מו״פ, נהפוך לשחקן אנרגיה יזמי באירופה ” אומר המנכ״ל טל רז; היו״ר יפתח רון-טל מדגיש: “העסקה באיטליה היא לא נקודתית, אלא סנונית ראשונה באירופה” -  עם קופה דלילה ופרויקט של 230 מיליון אירו איך הם הולכים לממן את זה?
מנדי הניג |

הבוקר פרסמה אוגווינד אוגווינד 4.37%   הודעה על עסקה משמעותית באיטליה - רכישת חברה המחזיקה בזכויות להקמת פרויקט אגירת אנרגיה בהספק של 509 מגה-ואט, המבוסס על סוללות ליתיום (BESS), בשותפות עם קבוצת 7B מקבוצת יהודה לוי. ההשקעה בפרויקט צפויה להגיע לכ-230 מיליון אירו, וההכנסה השנתית מוערכת ב-35 עד 50 מיליון אירו, לכל אחת מ-25 שנות ההפעלה הצפויות. הפרויקט ממוקם במחוז ברינדיזי שבדרום איטליה, וכולל מתקן אגירה בקיבולת של 2-4 ג׳יגה-ואט-שעה (GWh). החברה האיטלקית הנרכשת מחזיקה בזכויות קרקע ובהיתר חיבור מחייב לרשת החשמל, ואוגווינד מתכננת להביא את הפרויקט לשלב ההפעלה המסחרית המלאה בשנת 2029. עם חיבורו לרשת תוכל המוכרת לקבל פרמיית הצלחה של עד 15 מיליון אירו, בהתאם להכנסות ולתנאי הסגירה הפיננסית.

בשביל אוגווינד, שנסחרת כיום בשווי של כ-90 מיליון שקל לאחר ששווייה צנח ביותר מ-95% מהשיא, העסקה באיטליה היא לא עוד פרויקט, זה ניסיון להגדיר מחדש את זהותה. החברה, שהייתה מהחלוצות בתחום אגירת האנרגיה באוויר דחוס (AirBattery), עוד לא הצליחה למסחר את הטכנולוגיה בקנה מידה רחב, וכעת עוברת שינוי ניהולי ואסטרטגי שמטרתו להפוך מחברת מו״פ טכנולוגית לחברת אנרגיה יזמית פעילה באירופה ובדרך להחזיר את האמון של המשקיעים - מה מסתתר מאחורי ה"תכנית האסטרטגית" של אוגווינד?

“אנחנו כבר לא חברת מו״פ אלא חברת אנרגיה מלאה,” אומר בראיון לביזפורטל המנכ״ל טל רז. “איטליה היא רק סנונית ראשונה - אנחנו מסתכלים גם על פולין, גרמניה ובריטניה. נקים קרן ייעודית בשיתוף מוסדיים ישראליים שתממן את ההון העצמי בפרויקטים, כאשר המימון הבנקאי יגיע מגופים מקומיים בכל מדינה.”

גם היו״ר יפתח רון-טל מדגיש כי “העסקה הזו היא לא נקודתית אלא היא חלק מתפיסה רחבה. לצד המשך קידום טכנולוגיית האוויר הדחוס, אנחנו נכנסים לתחום ייזום פרויקטים מסחריים באירופה. זהו שלב ראשון באסטרטגיה שמטרתה להציב את אוגווינד מחדש על המפה”.

בהנהלת החברה מדגישים כי המימון לפרויקטים לא יגיע מהמאזן, אלא משיתופי פעולה מוסדיים במבנה של קרן GPLP, שבה תחזיק החברה כ-25-30% ותשמש כשותף מנהל. “היתרון שלנו הוא היכולת להביא את המימון,” אומר רז. “אנחנו יודעים לחבר בין הפרויקטים לבין הכסף של השוק המוסדי הישראלי - זה הנכס הכי משמעותי שאנחנו מביאים לשולחן.”

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

מור השקעות עולה 1.9%, טאואר מאבדת 2.4%; ירידות בת"א

הירידות בוול סטריט מחזירות את המניות הדואליות עם פער שלילי ומדדי ת"א נסחרים בירידות; פימי רושמת אקזיט נוסף ואורביט תזנק היום בשיעור דו ספרתי, אימאג'סט מדווחת על חוזה חדש

מערכת ביזפורטל |

מגמה שלילית בבורסה בת"א ברקע הירידות בוול סטריט ובאסיה, שהחזירו את המניות הדואליות עם ארביטרז' שלילי. ת"א 35 יורד 0.4% ות"א 90 יורד 0.5%. 

במבט על הסקטורים, מדד הבנקים נסחר סביב ה-0, מדד הביטוח עולה 0.1%, מדד הנדל"ן יורד 0.5%, ומדד הנפט והגז עולה 0.3%.

הבורסה תבצע ביום חמישי, 6 בנובמבר, את עדכון מדדי המניות הגדול בתולדותיה, מהלך הנובע מהצמיחה הדרמטית בהיקף הנכסים הפאסיביים העוקבים אחר המדדים, שהגיעו לשיא של כ-82 מיליארד שקל. במהלך השנה נוספו למדדים כ-12 מיליארד שקל חדשים והתרחשה עליית ערך של כ-20 מיליארד שקל. רף הכניסה למדדי ת"א-35, ת"א-90 ו-SME60 הוכפל ואף שולש בהשוואה ל-2020, כשהחברות הגדולות בתל אביב שוות היום יותר ומציגות סחירות גבוהה יותר. הבורסה, שהשיקה השנה 11 מדדים חדשים ובהם מדדי ביטחוניות, תשתיות ונדל"ן-35, מתכננת להרחיב את ההיצע גם בהמשך. יניב פגוט, סמנכ"ל המסחר, ציין כי מדובר ב"נקודת ציון היסטורית" המשקפת את התחזקות שוק ההון המקומי והאמון הגובר של המשקיעים בכלכלה הישראלית.


אם אתם משקיעים דרך קרנות או קופות, יש לנו בשורה עבורכם. הרפורמה החדשה בתחום ההשקעות צפויה לאחד את קופות הגמל להשקעה, פוליסות החיסכון וקרנות הנאמנות תחת חשבון השקעות אחד, שבו המעבר בין המכשירים לא ייחשב אירוע מס, ורק משיכת כספים תגרור תשלום מס רווחי הון. המהלך מבטל את נחיתות המס שמהן סבלו קרנות הנאמנות בשנים האחרונות, ומעניק להן יתרון תחרותי חדש לצד דמי ניהול נמוכים, שקיפות גבוהה ונזילות מלאה. בכך, קרנות הנאמנות הופכות לחלופה אטרקטיבית יותר מול קופות הגמל להשקעה (שנהנות מהטבות מס בגיל פרישה אך מוגבלות בהפקדה) ופוליסות החיסכון (שמאפשרות השקעות גדולות יותר אך גובות דמי ניהול גבוהים). להרחבה - הרפורמה שתספק יתרון לקרנות נאמנות; ואיזה מכשיר עדיף - גמל להשקעה, פוליסת חיסכון או קרן נאמנות?


בוקר טוב למבקר המדינה שחשף ש"מלחמה עולה כסף": הדוח הלא רלוונטי של מתניהו אנגלמן דוח המבקר חושף כשלים בהיערכות הכלכלית למלחמה, התנהלות בעייתית של הקבינט החברתי-כלכלי והיעדר מענה מערכתי ליישובי הצפון ומאשים בנזקים כלכליים חמורים, אבל זה לא דוח עמוק, מלא ואובייקטיבי; והכי חשוב: המצב האמיתי הוא לא "התרסקות כלכלית", הכלכלה הישראלית ניצחה - התועלת מהמלחמה ומהחזרת החטופים החיים עולה על כל פיפס בגירעון


מניות במוקד

אקזיט ישראלי: חברת אורביט אורביט 13.09%   הדואלית, ספקית מערכות תקשורת ולוויינות לתעשיות הביטחוניות והאזרחיות, נרכשת על ידי התאגיד האמריקאי קראטוס בעסקת מיזוג בשווי של כ-356 מיליון דולר. על פי ההסכם, קרייטוס תרכוש את כלל מניות אורביט לפי פרמיה של כ-21% על מחיר הסגירה האחרון. עם השלמת המיזוג תהפוך אורביט לחברה פרטית בבעלות מלאה של קרייטוס, בכפוף לאישורי רשות התחרות, משרד הביטחון ואסיפת בעלי המניות. מדובר באחת העסקאות הבולטות של השנים האחרונות בענף הביטחוני, שממחישה כיצד חברות טכנולוגיה ביטחוניות מקומיות הופכות לשחקניות גלובליות מבוקשות. בעוד שהמוסדיים כמו מור בית השקעות (כ-19.8%), מיטב (9.2%) והפניקס (כ-5%) נהנים מפרמיה נאה על השקעתם, קרן פימי רושמת כאן אקזיט נאה, דוגמא ליכולת של קרן ההשקעות הישראלית לקחת חברה תעשייתית, לייעל אותה, להרחיב את היקף הפעילות הבינלאומית שלה ולהוביל אותה להירכש על ידי ענק ביטחוני אמריקאי. מעבר לרווחים המרשימים, העסקה גם משקפת את העניין הגובר של תאגידים זרים בטכנולוגיות ישראליות בתחום התקשורת, האלקטרוניקה והביטחון, מגמה שהולכת ומתחזקת על רקע העלייה בהוצאות הביטחוניות בעולם. להרחבה - אקזיט: אורביט נמכרת לקראטוס תמורת 356 מיליון דולר. בכל מקרה, עסקת הרכישה עשויה לתמוך היום בשוק, כאשר המשקיעים מבינים שחברות ישראליות על הכוונת של חברות גלובליות. ברקע העסקה שוחחנו עם מנכ"ל החברה שאמר "בעזרת חברה אמריקאית גדולה נוכל לפתוח דלתות חדשות בשוק הביטחוני"