קאנומד חתמה על הסכם למכירת תוצרת לקנאשור בהיקף של 9 מ' ש'
חברת קאנומד הפועלת בתחום הקנאביס מדווחת על חתימת הסכם למכירת תוצרת למפעל של חברת קנאשור בהיקף כולל של 9 מיליון שקל למשך 3 שנים, כאשר לכל אחד מהצדדים יש אפשרות להפסיק את ההסכם בהתראה של 90 יום.
בהסכם אין מחיר ספציפי לגרם, אך ניתן בהחלט להעריך שמדובר במחיר נמוך משמעותית מ-10 שקל לגרם, המחיר שבו קאנומד דיווחה שמכרה לבית המרקחת מקס פארם, בו היא מחזיקה 55%. נראה שהמחיר הגבוה שהיא מכרה למקס פארם אינו מחיר משקף שכן מדובר בהסכם שבו מדובר במעין מכירה בתוך הקבוצה (מכירה בינחברתית) - קאנומד מוכרת מהחווה שלה לבית המרקחת שלה.
בבעלות חברת קאנומד חממה לגידול קנאביס רפואי ליד המושב משואה שכבר עובדת ומוכרת ומתקן גידול בשיטת אינדור שבהקמה וצפוי להתחיל מכירות רבעון השני של 2021. בנוסף החברה מחזיקה כ-55% מבית מרקחת בשם "מקס פארם" בחולון, אשר מכר בין בין היתר קנאביס, לפני חודשיים החברה דיווחה כי היק"ר (היחידה לקנאביס רפואי במשרד הבריאות) הורה לבית המרקחת להפסיק למכור באופן מיידי מוצרי קנאביס, החברה טענה כי מודבר בדבר טכני ושהיא צפויה לקבל הנחיות נוספות מהיק"ר בקרוב - אך מאז לא דיווחה.
קאנומד נסחרת לפי שווי שוק של 72 מיליון שקל; קאנשור נסחרת ב-86 מיליון
בבעלות חברת קנאשור מתקן לגידול אינדור שכבר מגדל ומוכר והיא אף גייסה לאחרונה 13.7 מיליון שקל בין היתר בשביל להרחיב את המתקן - הסכום ככל הנראה גויס ממשקיעים גדולים (לכתבה המלאה). באופן כללי, לפי גורמים בשוק - בשביל שגידול אינדור יהיה רווחי צריך לבנות אופרצית גידול גדולה מאוד בעלות של עשרות מיליוני דולר; שכן יש עלויות קבועות של אבטחה, מכונות מיוחדות לסינון מים קפדני וכן עלויות שאופרציה גדולה, בניגוד לקטנה יכולה להוזיל כגון: מים, חשמל, גז, צוות טכני למקרים של תקלות וכו'. לקנאשור בניגוד לאחרות יש יתרון ענק שכן היא יושבת כבר בתוך המפעל (שלא קשור לקנאביס) של החברה האם, מפעל עצום בגודלו באשדוד; ועל כן העלויות שלה לתפעול נמוכות משמעותית כי החברה האם מעניקה לה את כל המעטפת של השירותים במחיר העלות שלה.
- הקבלן נגד החברה המזמינה - איזה הסכם מחייב?
- השקיע 300 אלף שקל בעסק שמיד קרס - איך הצליח לקבל בחזרה את הכסף?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בנוסף, בבעלות קנאשור מפעל לעיבוד קנאביס שכבר עובד ומוכר - שאליו תישלח הסחורה של קאנומד, שתיוצר תחת המותג של קנאשור. לקנאשור ישנה גם מעבדה שבה היא מפתחת מוצרים ותכשירים חדשים וגם עושה בדיקות איכות לכל מוצריה.
יפתח רון-טל: “אוגווינד משנה כיוון - מאוויר דחוס לפרויקטים של מאות מיליוני אירו באירופה”
הבוקר פרסמה אוגווינד אוגווינד -1.9% הודעה על עסקה משמעותית באיטליה - רכישת חברה המחזיקה בזכויות להקמת פרויקט אגירת אנרגיה בהספק של 509 מגה-ואט, המבוסס על סוללות ליתיום (BESS), בשותפות עם קבוצת 7B מקבוצת יהודה לוי. ההשקעה בפרויקט צפויה להגיע לכ-230 מיליון אירו, וההכנסה השנתית מוערכת ב-35 עד 50 מיליון אירו, לכל אחת מ-25 שנות ההפעלה הצפויות. הפרויקט ממוקם במחוז ברינדיזי שבדרום איטליה, וכולל מתקן אגירה בקיבולת של 2-4 ג׳יגה-ואט-שעה (GWh). החברה האיטלקית הנרכשת מחזיקה בזכויות קרקע ובהיתר חיבור מחייב לרשת החשמל, ואוגווינד מתכננת להביא את הפרויקט לשלב ההפעלה המסחרית המלאה בשנת 2029. עם חיבורו לרשת תוכל המוכרת לקבל פרמיית הצלחה של עד 15 מיליון אירו, בהתאם להכנסות ולתנאי הסגירה הפיננסית.
בשביל אוגווינד, שנסחרת כיום בשווי של כ-90 מיליון שקל לאחר ששווייה צנח ביותר מ-95% מהשיא, העסקה באיטליה היא לא עוד פרויקט, זה ניסיון להגדיר מחדש את זהותה. החברה, שהייתה מהחלוצות בתחום אגירת האנרגיה באוויר דחוס (AirBattery), עוד לא הצליחה למסחר את הטכנולוגיה בקנה מידה רחב, וכעת עוברת שינוי ניהולי ואסטרטגי שמטרתו להפוך מחברת מו״פ טכנולוגית לחברת אנרגיה יזמית פעילה באירופה ובדרך להחזיר את האמון של המשקיעים - מה מסתתר מאחורי ה"תכנית האסטרטגית" של אוגווינד?
“אנחנו כבר לא חברת מו״פ אלא חברת אנרגיה מלאה,” אומר בראיון לביזפורטל המנכ״ל טל רז. “איטליה היא רק סנונית ראשונה - אנחנו מסתכלים גם על פולין, גרמניה ובריטניה. נקים קרן ייעודית בשיתוף מוסדיים ישראליים שתממן את ההון העצמי בפרויקטים, כאשר המימון הבנקאי יגיע מגופים מקומיים בכל מדינה.”
גם היו״ר יפתח רון-טל מדגיש כי “העסקה הזו היא לא נקודתית אלא היא חלק מתפיסה רחבה. לצד המשך קידום טכנולוגיית האוויר הדחוס, אנחנו נכנסים לתחום ייזום פרויקטים מסחריים באירופה. זהו שלב ראשון באסטרטגיה שמטרתה להציב את אוגווינד מחדש על המפה”.
- מה מסתתר מאחורי ה"תכנית האסטרטגית" של אוגווינד?
- ירון יעקובי עושה סיבוב נוסף על מחזיקי המניות באוגווינד - קונה בהנפקה פרטית בהנחה של 62%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בהנהלת החברה מדגישים כי המימון לפרויקטים לא יגיע מהמאזן, אלא משיתופי פעולה מוסדיים במבנה של קרן GPLP, שבה תחזיק החברה כ-25-30% ותשמש כשותף מנהל. “היתרון שלנו הוא היכולת להביא את המימון,” אומר רז. “אנחנו יודעים לחבר בין הפרויקטים לבין הכסף של השוק המוסדי הישראלי - זה הנכס הכי משמעותי שאנחנו מביאים לשולחן.”
עמיקם בן צבי, יו"ר דירקטוריון אל על, צילום דוברות אל עליו"ר אל על עומד להפוך לבעל מניות בחברה
עמיקם בן צבי ישקיע בכנפי נשרים, החברה שבאמצעותה שולטת משפחת רוזנברג, ויקבל 15% מהזכויות בשותפות, השקעה שתעניק לו החזקה של כ-6.8% בחברת התעופה
אל על יו"ר אל על אל על 1.84% , עמיקם בן צבי, בדרך להפוך לבעל מניות משמעותי בחברה. בן צבי, בן 75, מונה ליו"ר הדירקטוריון ב-2021, לאחר רכישת השליטה בידי משפחת רוזנברג, מוכר כקרוב לבעלי השליטה, ובעבר שימש מנכ"ל בחברות מובילות.
במסגרת הסכם שנחתם בשבוע שעבר עם משפחת רוזנברג, בעלי השליטה באל על באמצעות חברת כנפי נשרים, בן צבי יקבל 15% מהזכויות בשותפות. משמעות הדבר היא שבשרשרת ההחזקה הוא יחזיק בכ-6.8% ממניות אל על, בהשוואה ל-45.4% שמחזיקה משפחת רוזנברג. ההסכם כולל גם אופציות הדדיות
למכירת חלקו חזרה למשפחת רוזנברג בעתיד, ולא צפוי לשנות את מבנה השליטה בחברה.
ההשקעה של בן צבי כפופה לאישורים רגולטוריים, כולל אישור רשות החברות הממשלתיות, ואין ודאות שיתקבלו. הסכום המדויק של ההשקעה לא נמסר, אך ההערכות הן שמדובר בכמה מאות מיליוני שקלים, בהתחשב בכך שלכנפי נשרים חוב של יותר ממיליארד שקל לאחר רכישת מניות אל על. החברה מדגישה כי ההסכם אינו קשור לתפקידו של בן צבי כיו"ר הדירקטוריון או לשכרו, ותנאי ההסכם לא ישתנו אם תשתנה כהונתו או תגמולו.
מועדון הנוסע המתמיד
בשבוע שעבר הודיעה קבוצת הפניקס על מימוש אופציה לרכישת 5.1% נוספים ממניות חברת "אל על הנוסע המתמיד בע"מ", ובכך הגדילה את החזקתה ל-25% מהון המניות. העסקה כפופה לאישורים רגולטוריים, והתקבולים הצפויים
לאל על מהעסקה הוגדרו כ"לא מהותיים".
על פי הערכות, שווי פעילות מועדון "הנוסע המתמיד" של אל על מוערך בכ-70-80 מיליון דולר (בניקוי התחייבויות), בדומה להערכת השווי שנגזרה כבר בעסקה הראשונה ב-2022, אז רכשה הפניקס 19.9% מהמניות בכ-14 מיליון דולר.
- חברות התעופה שחזרו לישראל: תמונת מצב
- סיומה של המלחמה הוא גם סיום תור הזהב של חברות התעופה הישראליות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שינויים בהנהלה
לוי הלוי, לשעבר מנכ"ל חברת כרטיסי האשראי כאל, צפוי להתמנות בקרוב למנכ"ל אל על, מהלך שמסמן חילופי דורות בצמרת חברת התעופה הלאומית. הלוי, שנחשב לאחד המנהלים הבולטים בענף הפיננסי, עוזב את כאל בעיתוי רגיש, ימים ספורים לאחר שבנק דיסקונט חתם על הסכם למכירת השליטה בכאל לקבוצת יוניון-הראל תמורת כ-3.75 מיליארד שקל, בעסקה שיכולה להגיע לשווי של עד 4 מיליארד שקל. תחת הנהגתו, כאל חיזקה את מעמדה מול ישראכרט ומקס, הרחיבה את פעילותה בתחום האשראי הצרכני והדיגיטלי והציגה שיפור עקבי ברווחיות. כעת הוא יידרש להתמודד עם אתגרים מסוג אחר – תחרות גוברת בענף התעופה, עלייה במחירי הדלק, דרישות רגולטוריות ושדרוג צי המטוסים. מינויו של מנכ"ל שמגיע מעולם הפיננסים עשוי להעיד על גישה ניהולית ממוקדת התייעלות וניהול סיכונים.
