שלושת הסמנכ"לים הבכירים בבורסה מכרו מניות בכ-10 מיליון שקל
המניות שמכרו הסמנכ"לים היו במסגרת מימוש אופציות שקיבלו כחלק מהתגמול עבור הפיכת הבורסה לחברה ציבורית
הבורסה לניירות ערך שלושת הסמנכ"לים הבכירים של הבורסה לניע בתא 1.76% מימשו בימים האחרונים מניות הבורסה בהיקפים לא קטנים. הסמנכ"לים הם: ראובן גולדנברג המשמש סמנכ"ל בכיר ומנהל מחלקת מסחר, אורי שביט שמכהן כסמנכ"ל טכנולוגיות ופראדן ויצ'סלב שמכהן כסמנכ"ל בכיר ומנהל הסיכונים של הבורסה. בסך הכל מכרו השלושה בבורסה כ-630.5 אלף מניות בשווי כספי של כ-10 מיליון שקל. מניית הבורסה עלתה מתחילת השנה בכ-30% והיא נסחרת יחסית ביציבות מאז נקודת השפל של חודש מארס – הסגר הראשון בשל התפרצות וירוס הקורונה. ביצועי הבורסה ברבעון הראשון היו לא רעים. החברה הציגה הכנסות של 81.2 מיליון שקל לעומת הכנסות של 64.6 מיליון שקל ברבעון הראשון של 2019. הרווח התפעולי של הבורסה הסתכם ברבעון הראשון ב-17.6 מיליון שקל לעומת רווח תפעולי זניח של כ-2 מיליון שקל ברבעון הראשון של 2019. הרווח הנקי של הבורסה הוכפל ברבעון הראשון של השנה והסתכם ביותר מ-10 מיליון שקל לעומת כ-5 מיליון שקל ברבעון הראשון של 2019. מימוש מניות הסמנכ"לים בוצע בשלושת הימים האחרונים וההערכה בשוק ההון היא כי העלייה במחזורי המסחר במניה בימים האחרונים נובעת ממימוש האופציות של הסמנכ"לים ומכירת המניות בשוק. הבורסה של תל אביב הונפקה בחודש יולי 2019 לפי שווי של כ-700 מיליון שקל, מאז זינקה המניה בכ-125% והחברה נסחרת כיום לפי שווי שוק של כמעט 1.6 מיליארד שקל. בזמן ההנפקה קיבלו מנהלי החברה אופציות שאיפשרו להם להגיע להחזקה של כ-8% מהחברה.
- 6.בירם 16/07/2020 18:22הגב לתגובה זו1. ברק המניפולטור של המדינה . משתמש בשמו השחוק לסנוור משקיעים נאיביים . 2. אין צ'אנס לבורסה עם מנהלים שפנים חסרי מעוף ויצירתיות . בושה .
- 5.אפק 16/07/2020 17:43הגב לתגובה זומדינה מושחתת
- 4.מיכל 16/07/2020 10:34הגב לתגובה זוסיכונים? מנהל מערכות מידע שהביא את מחלקת מחשב לשפל של כל הזמנים...
- 3.חנן 16/07/2020 09:44הגב לתגובה זוממש עושק הציבור. לא יודעים לנהל וגונבים כספים בחסות אופציות. איתי בן זאב, לך הביתה עם כל העצלנים שם למעלה!!!
- 2.אבי 16/07/2020 08:28הגב לתגובה זובושה
- 1.עשו מיליונים מכסף של משקיעים קטנים שמאכילים אותם בשוק (ל"ת)שלמה 15/07/2020 20:40הגב לתגובה זו
בכ-90 מיליון שקל: אקסל רוכשת שתי ביטחוניות - המניה זינקה כבר אתמול; צירוף מקרים?
אקסל בנויה משכבות של רכישות היא רכשה 14 חברות מאז הפיכתה לציבורית והיום היא מעדכנת על רכישה נוספת של סטארלייט ונקסטוויב שעוסקות ב-RF ומיקרוגל ומתכננת לממן את זה בגיוס אג"ח; הרכישה מגיעה 3 חודשים אחרי עסקת סינאל, שהתבררה כמהלך בעייתי עם חשיפת טעות מהותית בדוחות הנרכשת
אקסל לפני שנדבר על הרכישה אנחנו רוצים לדבר רגע על המניה. המניה של אקסל אקסל 12.52% קפצה לנו על המסכים אתמול וכנראה גם אתם תהיתם מה מתבשל שם. המניה עוד הספיקה לרדת מתחת לרף הפתיחה אבל מאיזור 11 בבוקר היא התחזקה וזינקה עד 8% עד שנעלה ב-6.7%. כל זה לא קרה במחזורים זניחים זה קרה בתמורה עצומה של 5.1 מיליון שקל שזה כמעט פי שבעה מהמחזור הממוצע שלה בשבוע האחרון. אז למי מכם שתהה אמש אם יש התפתחות חדשה סביב עסקת סינאל הבעייתית גילה הבוקר שזה סיפור אחר. אקסל שוב יצאה לשופינג, הפעם ביטחוני ויש סיכוי שמישהו ידע משהו ו"עשה עם זה" משהו. זה לא ממש מפתיע ולא כל כך חריג, לצערנו, לראות זינוקים או צניחות במניות לפני שהציבור מתעדכן על מה קרה.
זה חלק מהרעה החולה של הבורסה המקומית, זה מה שהעניק לה את הכינוי "ביצה". מי שקיווה שהמצב הזה שייך לעבר מגלה כל פעם מחדש שיש עוד דרך ארוכה לעשות, מענישה והרתעה ומחקר - אותו ניתן לבצע בקלות - כדי לגלות מי העמיס או התפטר לפני שהמשקיעים ידעו. מעגל הקסמים הזה ממשיך וימשיך כל עוד חברות וגופים מסוימים ינהלו את הקשר עם השוק דרך "סקופים" ומהצד השני גופי תקשורת יזינו את הפיד מ"בלעדי" ל"בלעדי".
הגרף התוך-יומי של אקסל - צילום מתוך הטרמינל
הרחבת דריסת הרגל בשוק הביטחוני
אקסל חתמה על הסכם לרכישת סטארלייט טכנולוגיות ונקסטוויב טכנולוגיות, שתי חברות ותיקות שהוקמו בשנת 2000 ופועלות בתחום מערכות ה-RF והמיקרוגל לתעשיות ביטחוניות. אלו טכנולוגיות שנמצאות בשימוש נרחב במערכות כטב"מים, כלים אליהם יש ביקוש גדול לא רק בשל המערכה הביטחונית שהייתה בישראל אלא וביתר שאת מהמציאות הגיאופוליטית באירופה כשכלי טיס בלתי מאוישים משנים את פניו של שדה הקרב. בין הלקוחות של החברות נמנות רפאל, אלביט, התעשייה האווירית ועוד. במקרים מסוימים הן מספקות רכיבים ייעודיים שמהווים חלק מובנה במוצרים המרכזיים של הגופים האלה, כך שהביקוש לפעילות שלהן מושפע ישירות מצברי ההזמנות הגדלים של התעשיות הביטחוניות. 2 החברות נשלטות במלואן על ידי המייסדים רמי בל-עש ואודי פרידמן, מהנדסים בעלי ניסיון של שנים רבות, אלו גם ימשיכו להוביל את הפעילות לפחות שנתיים וייתכן עד חמש שנים קדימה.
- סינאל של "אחרי" הטעות: צניחה בהכנסות ומעבר להפסד
- אופס, טעות של 20 מיליון שקל בדוחות סינאל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
העסקה בנויה משני נדבכים. במועד ההשלמה תשלם החברה 49.2 מיליון שקל במזומן, ובשלב ב' היא תוסיף עד 40.3 מיליון שקל נוספים במידה והחברות יעמדו ביעדי הרווח הממוצעים לשנים 2026-2028. עוד סוכם כי סטארלייט ונקסטוויב יוכלו לחלק דיבידנד מהרווחים שבקופה לפני השלמת העסקה, כך שההון העצמי של כל אחת מהן לא ירד מ-1.5 מיליון שקל.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגארית זינקה 8.7%, פוםוום 14%; ת"א ביטוח זינק 2.5% - נעילה ירוקה בתל אביב
המדדים נעלו בטריטוריה חיובית, ת"א 35 סגר ב-3,540 נקודות כשעלה 0.97%, ת"א 90 התחזק גם הוא ב-0.69%.
בהסתכלות ענפית - מדד הבנקים קפץ 1.66% בעוד ת"א ביטוח זינק 2.55%. ת"א נדל"ן מחק את הירידות וסגר ביציבות סביב ה-0, ת"א נפט וגז היה החריג שירד היום 0.21% - מחזור המסחר ליום הראשון של השבוע הסתכם ב-1.414 מיליארד שקל.
ימים ספורים אחרי מסירת מערכת "חץ 3" לגרמנים, קנצלר גרמניה פרידריך מרץ נחת בישראל לביקור שיחזק את היחסים בין המדינות וידון בענייני השעה. בהתייחסות לזירה הבטחונית אמר נתניהו בנאומו לצד הקנצלר כי "השלב
הראשון בעסקה כמעט הסתיים. מקווים בקרוב לנוע לשלב השני שהוא הקשה יותר".
איך ייראה שוק האג"ח ב-2026? הכלכלנים מנתחים. התקציב שאושר בשישי מלמד על המשך גיוסי אג"ח בהיקפים נמוכים יחסית, אבל יותר מאשר בשנה שעברה. המדינה משתמשת במספר מקורות לתקציב - מסים זה העיקרי, וגם - גיוסי אגרות חוב בשוק. גיוסי האג"ח של המדינה הם חלק מההיצע הכולל בשוק החוב כשמולו יש ביקושים מאוד גדולים שמגיעים מההפרשות שלנו לפנסיה ולחסכונות בכלל. הביקוש וההיצע הם אלו שקובעים את המחיר-שער של אגרות החוב ובהתאמה את הריבית האפקטיבית, כשבנוסף גם הריבית של בנק ישראל והמגמה מכתיבים ומשפיעים על תשואות האג"ח.
- מדד ת"א 90 התחזק 1.4%; מדד הנדל"ן זינק 2.3%
- ת"א נפט וגז הוסיף 1.9%, הבנקים איבדו 0.8% - נעילה במגמה מעורבת
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תקציב 2026 כולל יעד גירעון של 3.9 אחוזי תוצר, כ-88 מיליארד שקל, אבל לפי החישובים של כלכלני לידר הגירעון האפקטיבי עשוי להתקרב ל-4.4% כאשר לוקחים בחשבון תחזית צמיחה מתונה יותר והנחות שמרניות לגבי יישום החלטות האוצר. מאחר שהגירעון משקף את הפער בין ההוצאות להכנסות, המדינה חייבת לממן אותו באמצעות גיוס חוב חדש. לכך מתווסף פדיון קרן של אג"ח קיימות בהיקף כ-118 מיליארד שקל שמגיעות לסיום חייהן ב-2026. בסך הכול מדובר בצורך מימוני של כ-210 מיליארד שקל, סכום גבוה יותר מהשנים האחרונות ושמחייב הרחבה של היצע האג"ח שהמדינה תנפיק במהלך השנה - איך יראה שוק האג"ח הממשלתי ב-2026 ובאילו אפיקים כדאי להתמקד?
