שלושת הסמנכ"לים הבכירים בבורסה מכרו מניות בכ-10 מיליון שקל
המניות שמכרו הסמנכ"לים היו במסגרת מימוש אופציות שקיבלו כחלק מהתגמול עבור הפיכת הבורסה לחברה ציבורית
הבורסה לניירות ערך שלושת הסמנכ"לים הבכירים של הבורסה לניע בתא 2.75% מימשו בימים האחרונים מניות הבורסה בהיקפים לא קטנים. הסמנכ"לים הם: ראובן גולדנברג המשמש סמנכ"ל בכיר ומנהל מחלקת מסחר, אורי שביט שמכהן כסמנכ"ל טכנולוגיות ופראדן ויצ'סלב שמכהן כסמנכ"ל בכיר ומנהל הסיכונים של הבורסה. בסך הכל מכרו השלושה בבורסה כ-630.5 אלף מניות בשווי כספי של כ-10 מיליון שקל. מניית הבורסה עלתה מתחילת השנה בכ-30% והיא נסחרת יחסית ביציבות מאז נקודת השפל של חודש מארס – הסגר הראשון בשל התפרצות וירוס הקורונה. ביצועי הבורסה ברבעון הראשון היו לא רעים. החברה הציגה הכנסות של 81.2 מיליון שקל לעומת הכנסות של 64.6 מיליון שקל ברבעון הראשון של 2019. הרווח התפעולי של הבורסה הסתכם ברבעון הראשון ב-17.6 מיליון שקל לעומת רווח תפעולי זניח של כ-2 מיליון שקל ברבעון הראשון של 2019. הרווח הנקי של הבורסה הוכפל ברבעון הראשון של השנה והסתכם ביותר מ-10 מיליון שקל לעומת כ-5 מיליון שקל ברבעון הראשון של 2019. מימוש מניות הסמנכ"לים בוצע בשלושת הימים האחרונים וההערכה בשוק ההון היא כי העלייה במחזורי המסחר במניה בימים האחרונים נובעת ממימוש האופציות של הסמנכ"לים ומכירת המניות בשוק. הבורסה של תל אביב הונפקה בחודש יולי 2019 לפי שווי של כ-700 מיליון שקל, מאז זינקה המניה בכ-125% והחברה נסחרת כיום לפי שווי שוק של כמעט 1.6 מיליארד שקל. בזמן ההנפקה קיבלו מנהלי החברה אופציות שאיפשרו להם להגיע להחזקה של כ-8% מהחברה.
- 6.בירם 16/07/2020 18:22הגב לתגובה זו1. ברק המניפולטור של המדינה . משתמש בשמו השחוק לסנוור משקיעים נאיביים . 2. אין צ'אנס לבורסה עם מנהלים שפנים חסרי מעוף ויצירתיות . בושה .
- 5.אפק 16/07/2020 17:43הגב לתגובה זומדינה מושחתת
- 4.מיכל 16/07/2020 10:34הגב לתגובה זוסיכונים? מנהל מערכות מידע שהביא את מחלקת מחשב לשפל של כל הזמנים...
- 3.חנן 16/07/2020 09:44הגב לתגובה זוממש עושק הציבור. לא יודעים לנהל וגונבים כספים בחסות אופציות. איתי בן זאב, לך הביתה עם כל העצלנים שם למעלה!!!
- 2.אבי 16/07/2020 08:28הגב לתגובה זובושה
- 1.עשו מיליונים מכסף של משקיעים קטנים שמאכילים אותם בשוק (ל"ת)שלמה 15/07/2020 20:40הגב לתגובה זו
מסחר בזמן אמת – קרדיט: AIמחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל החלטה על רכישת מניה?
מחקרים אקדמיים מ-2024-2025 חושפים את הנתונים המדויקים על הטעויות שעולות למשקיעים בהון
משקיעים פרטיים מקדישים בממוצע שש דקות בלבד למחקר לפני רכישת מניה, כך עולה ממחקר של NYU Stern ו-NBER. התוצאה: תשואה ממוצעת של 16.5% ב-2024, לעומת 25% של מדד S&P 500. הפער הזה, שמייצג אובדן של אלפי דולרים לכל משקיע, נובע מדפוסים פסיכולוגיים שתועדו במחקרים אקדמיים רבים בשנים האחרונות.
בנג'מין גראהם, שנחשב לאבי ההשקעות הערכיות, כתב ב"המשקיע הנבון": "הבעיה העיקרית של המשקיע, ואפילו האויב הגדול ביותר שלו, היא ככל הנראה הוא עצמו". המחקרים החדשים מספקים בסיס אמפירי לאמירה הזו.
מדד הפחד כמנבא תשואות
במחקר שפורסם בנובמבר 2024 ב-Finance Research Letters, בחנו החוקרים פארל ואוקונור (Farrell & O'Connor) את מדד ה-Fear and Greed של CNN כמנבא תשואות. המחקר השתמש בנתונים מ-2011 עד 2024 ויישם מבחני סיבתיות כדי לבדוק האם רגשות משקיעים יכולים לחזות תנועות שוק.
הממצאים היו מובהקים: המדד חוזה תשואות של מדדי S&P 500, נאסד"ק וראסל 3000 ברמת מובהקות של 1%. יתרה מכך, מדד הפחד היה טוב יותר ממדד ה-VIX, מדד התנודתיות המסורתי, כמנבא של תשואות מניות.
- הבנק מול בית ההשקעות, מי מנצח בקרב על הסוחר הישראלי?
- העמלה מתייקרת - זו הפקודה שהבורסה משנה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פארל ואוקונור מציינים ממצא נוסף: יכולת החיזוי של המדד משתנה לאורך זמן. הכוח המנבא היה חזק יותר בתקופה שלפני 2014, אך נחלש בשנים האחרונות. הסבר אפשרי: השווקים מתאימים את עצמם בהדרגה למידע פסיכולוגי, לפחד ולגרידיות, כך שאנומליות נוטות להיחלש ככל שהן מתגלות.
זהב נפט ותבואה - גיוון סל מניות. קרדיט: נוצר עם AIתיק ההשקעות שלכם צריך להיות גם בסחורות? התשובה של גולדמן סאקס
מחקר שביצעו בגולדמן סאקס בחן נתונים היסטוריים רחבים וגילה תוצאה די עקבית. בכל התקופות שבהן מניות ואג"ח רשמו ירידה ריאלית, סל סחורות רחב נתן תשואה חיובית. הממצא הזה חזר על עצמו לאורך עשרות שנים, ומציב את הסחורות לא כמרכיב שולי או אקזוטי בתיק, אלא החזקה לגיטימית שמאחוריה העלות האמיתית של חומרי הגלם. בתקופות של אינפלציה גבוהה, מתחים גיאופוליטיים (כמו שחווינו בעוצמה לאורך השנה האחרונה), הסחורות תפקדו כמרכיב דפנסיבי, והם מקור לפיזור נוסף שצריכים לשקול כשבונים תיק.
אחרי שמסכימים בעניין הזה השאלה הופכת להיות גם פרקטית - כמה מקום קטגוריית ה"סחורות" צריכה לקבל. הניתוחים של מורגן סטנלי, CFA ופרמטריק נעים על אותו אזור: חשיפה של כ-10% לסחורות מפחיתה את התנודתיות של התיק ומשפרת את היציבות שלו בלי לשנות מהותית את התשואה השנתית הממוצעת.
כמובן שצריכים להתייחס גם לאילו סחורות נכנסות לתיק, מה המשקל של אנרגיה מול מתכות בסיסיות, ומה רמת הקשר בין כל אחד מהקבוצות לתנאי המאקרו ולסיכונים שאנחנו מוכנים "לסבול" כמשקיעים.
למה בכלל סחורות? איך הן מתנהגות כשמחירים עולים
סחורות משחקות לפי חוקים קצת אחרים. מניות ואג"ח תלויים ברווחיות של חברות, בציפיות צמיחה ובריבית. סחורות מסתכלות יותר "על הרצפה": כמה נפט מוציאים מהאדמה, כמה תבואה נקצרת, כמה מתכת נכרתת.
- מפתיע: האינפלציה בישראל נמוכה בהרבה מהמדינות המפותחות
- למה השוק מריע לאינפלציה של 3%?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כשהאינפלציה מתגברת, חומרי הגלם בדרך כלל מתייקרים יחד איתה. לכן סחורות נתפסות כסוג של ביטוח על יוקר המחיה ועל כוח הקנייה של הכסף.
