מטריקס תרכוש 51% מחברה בתחום המיכון המשרדי בתמורה ל-50 מיליון ש'
מטריקס מחפשת צמיחה - רוכשת את השליטה בגסטטנרטק מקרן סקיי; החברה הנרכשת עוסקת בתחום המיכון המשרדי ובשנת 2019 מכרה ב-95 מיליון שקל הרוויחה 13 מיליון שקל
חברת מטריקס -0.14% מדווחת על חתימת הסכם לרכישת 51% וקבלת אופציות הדדיות לרכישת \ מכירת 49% הנותרים מחברת גסטטנרטק תמורת 49.8 מיליון שקל. חברת גסטטנרטק עוסקת בתחום המיכון המשרדי ומספקת פתרונות בתחום ההדפסה, ניהול והפצה של מסמכים משרדיים לעסקים וכן בתחום ההדפסה בתלת מימד, בשנת 2019 הסתכמו ההכנסות של החברה לסך של 95 מיליון שקל והרווח הנקי לסך של 13 מיליון שקל בעוד שברבעון הראשון השנה הסתכמו הכנסותיה לסך של 25 מיליון שקל והרווח הנקי לסך של מיליון וחצי שקל.
נכון ל-31.3.2020 עומד הונה העצמי של החברה על כ-20 מיליון שקל. על מנת לבצע את העסקה, מטריקס צריכה לקבל את האישור של הממונה על התחרות.
מוטי גוטמן, מנכ"ל מטריקס: "מטריקס ממשיכה באסטרטגיית הצמיחה שלה באמצעות גידול אורגני, רכישות ומיזוגים בתחומים המשיקים ומשלימים את הפעילויות השונות של החברה. פעילותה של גסטטנרטק וקליבר סינרגטיות ומשלימות את פעילויותינו במספר תחומים. באמצעות רכישה זו נוכל להעשיר את סל הפתרונות הטכנולוגיים שמטריקס מציעה גם לתחום המיכון המשרדי ושירותי ההדפסה וכן בתחום הדפסות התלת ממד, המהווה יעד לצמיחת החברה בישראל ובחו"ל".
הנוסחה של מטריקס להציג גידול ברווחים
גוטמן הוסיף: "גסטטנרטק היא אחת החברות הוותיקות והחזקות בתחום המיכון המשרדי בישראל. לחברה לקוחות והסכמים אסטרטגיים עם אלפי ארגונים מרוצים בישראל, גדולים עד קטנים. אחד היתרונות המרכזיים שמצאנו בחברה הוא צוות ניהולי איכותי, ותיק ומנוסה, אשר ימשיך להוביל ולפתח איתנו את החברה לטווח ארוך".
שמעון מרקוביץ, יו"ר גסטטנרטק: "אנו שמחים וגאים להצטרף למטריקס – חברת ה- IT הגדולה והמובילה בישראל. אנו מוצאים במטריקס לא רק בית חם המושרש בשוק הישראלי, אלא גם חברה אשר אנו שותפים לערכי המצוינות והניהול הממוקד המאפיינים אותה. אנו משוכנעים שהחיבור בין שתי החברות יביא להמשך צמיחה של פעילותנו המובילה בתחומי המיכון המשרדי והדפסות התלת-מימד".
- ברוב מוחץ: בעלי המניות אישרו את מיזוג מטריקס ומג'יק
- "מטריקס תיכנס לת"א 35 ותהפוך לאחת מעשר חברות ה-IT הגדולות בעולם"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
קרן סקיי, המחזיקה ב-50% ממניות גסטטנרטק תמכור חצי מהאחזקה שלה בחברה למטריקס.
ניר דגן, שותף מנהל בקרן סקיי: "הסיפוק הגדול שלנו כקרן השקעות, מעבר לתשואה למשקיעי הקרן מהעסקה, הוא בידיעה כי גסטטנרטק, חברה מצוינת ואיכותית, שלעובדיה ומנהליה נקשרנו במרוצת השנים, עוברת לבית חדש וחזק והיא צפויה לשמר את מעמדה המוביל ולהשתבח עוד יותר בחיבור הטבעי עם מטריקס".
- 1.אבי 12/07/2020 19:49הגב לתגובה זושילוב קטלני
רשות ניירות ערך. קרדיט: רשתות חברתיותחשד נגד בעלים ומנכ"לים להונאת משקיעים בעשרות מיליוני שקלים
רשות ניירות ערך ורשות המסים מנהלות חקירות גלויות נגד בעלים ומנהלים בחברות פרטיות וציבוריות, בחשד שגייסו כספים ממשקיעים בניגוד לחוק. לפי החשד, ההצעות בוצעו ללא תשקיף, תוך הצגת מצגים מטעים ושימוש בכספי משקיעים למטרות אחרות מהובטח. במקביל נבדקים גם דיווחים
של חברות ציבוריות, שלפי החשד כללו פרטים לא מדויקים על עסקות והסכמים
ארבע שנים לאחר שנעצר, ולמעלה משנתיים מאז סיום החקירה, הפרקליטות הגישה לאחרונה כתב אישום נגד מוטי אברג'יל, לשעבר הבעלים והמנכ"ל של קבוצת הנדל"ן יעדים, ונגד חברות הקבוצה, בגין גיוס לא חוקי של כ־75 מיליון שקל ממאות משקיעים - ללא תשקיף ובמרמה. רצף המקרים האלו מטריד. הונאות משקיעים הפכו לרבות ומתוחכמות. יש בעלים ומנהלים רבים שמגייסים שלא על פי הכללים ונפתחות חקירות שמצליחות לתפוס ולאתר חלק מהכספים. שי הונאות לכאורה בחסות החוק שנופלות בגלל רגולציה לא קפדנית - ראו מקרה סלייס. ויש הונאות רשת - התחזויות לאנשי מקצוע, אנשי פיננסית, בתי השקעות, מתחזים גם לביזפורטל כדי לקבל מכם פרטים, להמליץ לכם לקנות ניירות או לקבל את הכסף שלכם - הסוף תמיד הוא דומה: המשקיעים נשארים בלי כלום.
על פי כתב התביעה נגד מוטי אברג'יל, החברות שבשליטתו משכו-גייסו כספים מ-277 משקיעים, באמצעות הסכמי הלוואה שנשאו ריבית חריגה של 7% ועד 33%. בפרקליטות טוענים כי מדובר בהסכמים שנשאו מאפיינים מובהקים של ניירות ערך - ולכן חלה עליהם חובת פרסום תשקיף, חובה שלא קוימה.
קבוצת יעדים פעלה במקביל בכמה מישורים: מכירת קורסים והכשרות בתחום הנדל"ן, שיווק קרקעות חקלאיות, וגיוס כספים ממשקיעים פרטיים. לפי האישום, אברג'יל פרסם ברשתות החברתיות תוכן שיווקי על רכישת קרקעות ופעילות נדל"נית, אך בפועל פניות שהתעוררו בעקבות הפרסומים שימשו כדי להציע למתעניינים להעמיד הלוואות לקבוצה - ולא להשקיע בעסקות קרקע כפי שהוצג כלפי חוץ.
ברשות ניירות ערך זיהו את הפעילות כבר במהלך התקופה, והתריעו בפני אברג'יל כי מדובר בגיוס המחייב תשקיף וכי עליו לחדול מהפעילות לאלתר. ואולם לפי כתב האישום, הגיוסים נמשכו גם לאחר ההתראות.
- רשות ני"ע מזהירה: כך תזהו הונאות השקעה בעידן ה-AI
- ״בחברות הנדל״ן היזמי המספרים נראים טוב, אבל העודפים עלולים להיות מנופחים״
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כתבה מעניינת: יועץ מס זייף מסמכי מילואים כדי לחמוק מתשלום מס - יצא ל"שרת" בעזה מהבית
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגווישור נופלת 6.5%, נובה עולה 4%, המדדים עולים עד 0.3%
בי קומיוניקיישנס מזנקת - אמרנו לכם; פלסאנמור מתכוננת להנפקה בוול סטריט ותאחד מניות, אלביט עולה, הבנקים יורדים, מניות הנדל"ן מקבלות המלצה, אפריקה מגורים עולה 3%; על מניות הבנקים, נובה, אלביט, המניות הדואליות ומניות האנרגיה המתחדשת
ארית נמצאת 12% מתחת למחיר מאז התרגיל - ניסיון ההנפקה של רשף, החברה הבת. אתם יודעים מה אנחנו חושבים על ההנפקה הזו - מה יודע צבי לוי שאנחנו לא? ארית מנצלת אופוריה במניה כדי להנפיק מהציבור; הבעיה הגדולה של ארית - חמישה חודשים בלי הזמנה אחת. ארית נבהלה מהביקורת ונפילת המניה בעקבות הכתבות ולקחה צעד לאחור. כלכליסט שמקורבים לחברה מדווחים כי החברה הולכת להנפקה אצל המוסדיים בשווי של 3.75 מיליארד שקל (הכוונה המקורית היתה לפי 4.3 מיליארד). ראשית, יש כאן בעיה גדולה של דיווחים שלמקורבים, למוסדיים שעוברים ללא שהם מגיעים למשקיע הקטן. אפילו ביום שבו ארית דיווחה על חזרה בה מהנפקה, היא קודם כל הדליפה ורק אחר כך הוציאה הודעה מסודרת. בדרך המקורבים-מוסדיים ועוד יכולים להרוויח הרבה כסף.
אבל העניין העקרוני הוא שהחברה לא באמת קיפלה את ההנפקה. הרגיעה של המשקיעים היתה טעות גדולה - היא שלחה מסרים דרך יח"צ וכתבות שהיא יורדת מזה, אבל כשקוראים טוב טוב את ההודעה מבינים שהכל פתוח. אזה היא כעת רוצה הנפיק למוסדיים במחיר נמוך, המניה נופלת - ארית תעשיות -5.2%
הסיפור של היום יהיה כנראה הבנקים. ביום שישי פרסם הצוות הבין משרדתי שדן במיסוי על הבנקים את ההמלצות שלו. הוא ממליץ על מיסוי יתר בשל רווחי יתר, אך מסביר שמדובר בפעולה שדורשת את הדרג המדיני. הדרך למיסוי יתר היא ארוכה. אבל בהינתן אי הוודאות נראה שהסקור יסבול מתשואת חסר יחסית.
בינתיים הבנקים, בנק ישראל, משרד התקציבים נגד המהלך. ולכן, לא ברור איך זה ייסגר, אבל זה יכול להעיק את מניות הבנקים בתקופה הקרובה. על פי הצוות, יש הצדקה למס על רווחי היתר. הצוות קובע כי העלייה החדה בריבית בשנים האחרונות הובילה את הבנקים לרווחיות חריגה, בין היתר בשל מאפיינים מבניים של המערכת הבנקאית בישראל: ריכוזיות, תחרות מוגבלת, חסמי כניסה גבוהים, סיכון עסקי נמוך וסביבה רגולטורית תומכת.
- המדדים עלו ב-0.7%, נקסט ויז'ן זינקה 40% בשבוע
- אלביט זינקה 6.2%, נקסט ויז'ן קפצה 7.5% - הביטחוניות העלו את המדדים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הצוות מדגיש כי ההחלטה בידי הדרג המדיני אם יוחלט, בהתאם להמלצות להעלות את המיסוי, אזי, המודל המועדף הוא מס רווח דיפרנציאלי על רווחים חריגים, כלומר רווחים הגבוהים ביותר מ־50% מהממוצע המתואם של השנים 2018–2022 - תקופה שאופיינה בסביבת ריבית נמוכה. המס, לפי ההצעה, יהיה בהוראת שעה למספר שנים מוגבל. לדברי הצוות, מודל זה מאפשר לאזן בין הרצון למסות רווחי יתר לבין צמצום פגיעה אפשרית בתחרות, ביציבות המערכת ובוודאות העסקית.
