השנה שחלפה הייתה אחת מהשנים המשמעותיות בשוק התקשורת והטלקומוניקציה המקומית, אבל התפנית האמיתית החלה בדצמבר 2019, לאחר שאושרה ונסגרה עסקת סרצ'לייט, שקיבלה את השליטה על בזק 0.43% – חברת תשתיות התקשורת הגדולה בישראל.

בפברואר הגיעה עוד גושפנקא, שהעלתה את הסנטימנט לסקטור. מדובר באישור שנתנה רשות התחרות למיזוג בין סלקום 2.24% לגולן טלקום. אחרי שנים של סטגנציה והתבוססות במלחמת מחירים מתישה ומזיקה – זו שהחלו ב-2013 עם רפורמת כחלון בסלולר – רוח חדשה החלה לנשוב, כזו שהובילה לדיבורים על מיזוגים נוספים בסקטור, על השקעה בתשתיות ועוד תופינים שאמורים להעלות את רמת השירות והטכנולוגיות. זה עוד לא סגור לגמרי, משרד התקשורת צריך לקבל את ההחלטה הסופית. 

כרגע, לפחות מבחינת מרבית ההנהלות של חברות הסלולר והתקשורת, הנעלם הגדול ביותר בשוק הוא שר התקשורת החדש, יועז הנדל. השוק עדיין לא יודע מה המדיניות שלו תהיה ומהי השקפת עולמו הכלכלית, שתוביל את הקדנציה שלו – כמה שלא תימשך. הערכות הן שכמו דעותיו הפוליטיות הימניות, כך גם השקפותיו הכלכליות, שתומכות בתחרות ובשוק חופשי. 

הסיפור הגדול של השבוע: בזק

מיום שלישי האחרון, מניית בזק מזנקת. מחירה עמד על 312 אגורות למניה. עכשיו היא כבר ב-350 אגורות למניה. מתחילת השנה המניה קפצה כבר בכ-40%. בכלל, אחרי תקופת אלוביץ' הבעייתית בלשון המעטה, צריך לעמוד ולשפשף את העיניים כדי לראות מה שקורה בבזק בתקופה האחרונה.

• סלע נדל״ן: רווח נקי תפעולי של 62 מיליון שקל - החברה הכריזה על דיבידנד
• מחירי הדלק יישארו ללא שינוי בחודש אוקטובר - למרות התחזקות הדולר
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

יש לכך לא מעט הסברים, אבל העיקרית שבהן היא שככל הנראה, יש תחושה שמשרד התקשורת בדרך לייצב את השוק, שכולל בתוכו גם כמובן, את בזק, שיחד עם סרצ'לייט, הופכת לכוח שהיא אמורה להיות בשוק המקומי. לא רק מונופול.

"אין ספק שהמומנטום לטובת בזק", אומר גלעד שריג, מנהל המחקר בחדר המסחר של בנק הפועלים, העוקב מקרוב אחר שוק התקשורת. "יש ממומנטום חיובי באופן כללי, כי נראה שמבינים שמשרד התקשורת כנראה הולך למהלך גדול בשוק. ההערכות הן שאם יצליח ויהיה לו זמן, הנדל יבטל את ההפרדה המבנית בבזק, גם אם זה לא יהיה מהלך משפטי, תיוותר לבזק האפשרות לבצע את המהלך בצורה חוקית", הוסיף.

למה לדעתך המניה עולה כל כך בזמן האחרון?

"אני חושב שבזק נהנית מרוח גבית של השוק, בשל הצפי לרוח גבית מהרגולטור".

מה היתרון של בזק?

"לבזק יש תקציב השקעות יפה, שפחות או יותר שווה ערך לגודלה של סלקום, שעומד על סביב 1.5 מיליארד שקל בהשקעות. אבל בבזק יש מקומות חלשים לאורך כל השכבות. הקווי, הסלולר והטלוויזיה, כולם נאבקו וסבלו בשנים האחרונות.

• פרטנר שוקלת לרכוש את פעילות הלקוחות העסקיים של הוט
• הזרים נשברו ומכרו - מה קרה אתמול מאחורי הקלעים בבורסה?
• תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
• המדדים ירדו 2% במחזור של 4.2 מיליארד שקל - ת"א סימנה את...

"עכשיו יש מומנטום יותר חיובי ויש הקלה מהלחץ. המדיניות הממשלתית מפנימה את השוק. נתי כהן – המנכ"ל היוצא של משרד התקשורת – ראה את מה שקורה בשוק, ישב בדיוק על העובדה שהחברות לא מרוויחות שקל ואז אין סיכוי לפרישת תשתיות והשדרוג שלהן".

מה ההמלצה שלך לגבי המניה?

"אנחנו רואים המשך של מומנטום חיובי. כמה שהתקשורת הייתה חבוטה פה וכמה שהיא במצב לא פשוט. זה אחד המוצרים הבודדים שהביקוש בזמן הקורונה עלה. לדוגמה, זו פעם ראשונה שהמגזר הקווי של בזק יש עלייה בהכנסות בטלפונייה. זה עלה מ-247 מיליון ל-248 מיליון שקל. זה עצר את השחיקה. הטלפונייה ירדה ב-100 מיליון כל שנה בשנים האחרונות ועכשיו לראשונה מזה הרבה שנים ישנה עלייה.

"יש ביקוש אדיר לאינטרנט ולנתבים ולמשפרי קליטה. זה עוזר לבזק לפצות על מקומות אחרים. אני נזהר לנקוב במחירי יעד אבל אני חושב שבזק נמצאת בנקודה כזו, שהשילוב הזה של הקלות רגולטוריות שמתקרבות ופתרונות טובים לעסקים, זה משהו שצריך לגרום לבעלי המניות, החדשים והישנים, להרגיש בנוח עם ההחזקה שלהם.

"צריך לזכור שרק לפני כמה חודשים היו חששות שבזק לא תעמוד בהתחייבויות שלה. היום המים שם הרבה יותר רגועים, עובדה שמניות התקשורת לא ספגו ירידות כמו חברות הנדל"ן".

"יש סכנה אמיתית לקריסת חברת סלולר"

על מצבן העגום של חברות הסלולר, זה שהן הרוויחו ביושר, נשפכו אינספור מילים. הבעיה היא שמאז הרפורמה, חברות הסלולר, שבעבר המילה חזירות הייתה מחמאה עבורן, הפכו להפסדיות, כשהרווח התפעולי שלהן מצטמצם בצורה כמעט עקבית כבר קרוב ל-7 שנים, וב-3 השנים האחרונות בצורה קיצונית.

כלומר הן לא באמת מכניסות ולא באמת יציבות. הגרועה שבהן היא פלאפון, שבאופן עקבי מפגרת אחר החברות האחרות, כשרק ברבעון האחרון של 2019, הרווח התפעולי שלה עמד על הפסד של 97 מיליון שקל. את 2019 כולה סיימה החברה עם הפסד תפעולי של כ-99 מיליון שקל.

אבל הטבלה שלמטה מספרת את כל הסיפור, כי גם פרטנר, שהרווח התפעולי של 2017 עמד על 315 מיליון שקל, שנה לאחר מכן הרווח התפעולי השנתי התרסק בלמעלה מ-95% ל-14 מיליון שקל בלבד. בסלקום ב-2017, הרווח התפעולי עמד על 153 מיליון ובשנה שלאחר מכן זה ירד גם כן ל-14 מיליון שקל. בקיצור, עם פערים כאלה ברווחים ובהכנסות, קשה מאוד לתכנן קדימה, להניח תשתיות ובכלל לקיים חברה מתפקדת ובריאה שעונה על צרכי לקוחותיהמעבר למידת המחיר.

מקור: חטיבת המחקר של בנק הפועלים 

"אם לא יהיה מיזוג או הקלות רגולטוריות, המצב של החברות יהיה הרבה יותר גרוע ולא יהיה כסף לתשתיות. יש שני רמזים שמראים על שינוי. הראשון זה הקצאת הכספים להפקות מקור וגם הפרישה בפריפריה. הערכות שהשר יילך לקראת החברות ויאשר את המיזוג", אומר שריג.

"החברות לא מצליחות להחזיק תפעולית את עצמן. זה נורא חברתי לצעוק שהמחירים יעלו. אבל זה קשקוש. אין מדינה בעולם עם כל כך הרבה מפעילים כמו בישראל, ביחס לכמות מפעילים לנפש. החברות גם צמצמו מאוד את כוח האדם ביחס לפעם, אבל פוטנציאל ההצטמצמות הוא לא גדול.

"תוסיף לזה החוק 6 דקות של איתן כבל, קיבלת כפייה להחזיק כוח אדם, זה מצטבר לסכומים משמעותיים מאוד. נציג זה לא רק המשכורת לשעה, זה הכיסא, המחשב, 2 המ"ר, הקפה וכל ההוצאות האלה מצטברים לסכומים מאוד גדולים – אבל אין לחברות ברירה, אחרת לא יקבלו רישיון", הוסיף.

יהיו עליות מחירים?

"לחברות גם אין ברירה אלא להעלות את המחירים. קל ונוח להגיד שהם חזירים אבל הציבור מחזיק בחברות האלה, יש לו אינטרס מאוד גדול, שגם אם לא ירוויחו מיליארדים, אבל שהן ישרדו ולא יפסידו. אז אין להם מאיפה להשקיע בתשתיות של 5G.

"לאור התוצאות של הרפורמה והתחרות הפרועה מ-7 שנים האחרונות, משרד התקשורת מעדיף לראות מיזוג אבל הוא עלול לשים תנאים מתלים. או שלא יעלו מחירים או שלא יחלקו דיבידנד. יכולים גם לבקש שחלק מההקלות יחויבו להשקיע", אמר.

גלעד שריג, מנהל המחקר בחדר המסחר של בנק הפועלים​

אז למה הנדל עצר את המיזוג?

"הנדל ביקש לראות את הסיכונים שבמיזוג. הסכנה היא שה-ARPU יעלה בכמה שקלים. על זה צריך לומר שאפקטיבית יש שחברות מוכרות חבילות ב-14.9 שקלים, כל עוד זה כך אין סיכוי שהממוצע יעלה. 

"כדי להשוות תפוחים לתפוחים, צריך להשוות בין המחירים של ישראל וחלק ממדינות אירופה, בהן ספרד ואיטליה, שם יש 4 מפעילות בכל מדינה. פחות מישראל. המחירים שם נעים בין 10 ל-17 אירו. בגלל שהתל"ג של ישראל הוא כמו חלק ממדינות אירופה ואף עובר אותו, זו השוואה נכונה ובכל מקרה ישראל הכי זולה בעולם בתחום הסלולר".

אז מה ההערכות שלך?

"אחרי המיזוג בין סלקום לגולן, אני במודלים שלי בלי התיירות והרומינג, בשנה הבאה ה-ARPU יעלה ב-2 שקלים – תפוחים לתפוחים. זה גם לגיטימי ובסדר. ב-2022 ה-ARPU יעלה ל-56 שקלים והמחיר הסופי יהיה 60 שקל ב-ARPU. זה 10% יותר מהיום.

"משקי הבית לא יתמוטטו, אבל חברת סלולר כן יכולה לקרוס אם זה לא יקרה. במשרד רוצים תחרות בריאה והוגנת, אבל צריך גם תשתיות. אי אפשר לכפות חובת פרישת תשתיות אוניברסלית, אז החברה אומרת שמבחינתה היא לא פורשת. במצפה רמון או ברהט זה לא כלכלי לא רק בפרישה אלא גם בתחזוקה.