אתר בניה פועלים נדלן אתר בנייה סינים
צילום: Istock

תשתיות - האם זה באמת יהיה מנוע צמיחה אחרי הקורונה?

ה-OECD הכריז כי השקעה בתשתיות היא המנוע צמיחה העיקרי בתקופה שלאחר הקורונה: מה היתרונות בהשקעה זו ומי הן החברות הגדולות בתחום?
אור צרפתי | (7)
נושאים בכתבה אינטר תשתיות

תשתית זה מונח רחב המתאר הלכה למעשה את נכסי הענק המאפשרים לנו לתפקד בחיי היום יום. בין אם זה תשתיות תחבורה כמו כבישים, רכבות, נתיבי מים, ובין אם זה תשתיות אלקטרוניות לדוגמא תשתיות אינטרנט, שירותי ענן ועוד. השקעה בתשתיות מספקת יתרונות כלכליים וחברתיים בכך שהיא משפרת את תפוקת השוק, מבטיחה  פיתוח כלכלי מאוזן, יוצרת תעסוקה וחיבור בין קהילות.

 

לצורך המחשה, המהירות הממוצעת בכבישי ישראל סביב הערים המרכזיות היא 16 קמ״ש והצפיפות בכבישים בישראל גדולה פי 4 מהממוצע ב-OECD. כיצד היו משתנים חיינו אם המהירות הממוצעת הייתה 25 קמ״ש? 40 קמ״ש? ואפילו 80 קמ״ש? במצב שכזה חיינו לא היו תלויים באומדנים על זמני הגעה, היינו יכולים לעבוד עוד קרוב לשעתיים בממוצע ביום, ומקום המגורים שלנו לא היה נקבע בהכרח סמוך למקום העבודה. כלומר המשק היה במקום אחר לגמרי, גבוה הרבה יותר - היתה עלייה בתפוקה ובפריון, הביקוש לדירות היה מתאזן - יותר בפריפריה. כמו כן, היתה נרשמת ירידה בעלויות הובלה וכפועל יוצא הורדת יוקר המחיה והדיור במקביל להעלאת התוצר. חלום של כל אזרח ועל זה עלינו להילחם.

 

בשנים האחרונות אכן ישראל משקיעה בתשתיות, כ-0.7% מהתמ״ג מושקע בתחום, מעט נמוך מהממוצע ב-OECD, אך הפערים ההיסטוריים הם עצומים. הפער נוצר בכל אותם שנים בהם ישראל הזניחה את מזרז הצמיחה מספר אחד במדינות המערביות. כולם התריעו על זה, מבקר המדינה, בנק ישראל, ועדת טרכטנברג הציעה מספר פתרונות, אבל המצב רחוק מלהשתפר.

 

בשנת 2019 כלכלני בנק ישראל התריעו על הבעיה במשק הישראלי, והציעו למדינה לעלות את ההשקעה בתשתיות ל-2% מהתוצר, וכי סכום נמוך מזה לא יפתור את הבעיה. גם ה- OECD המליצו לישראלים לפתח את תשתיות התחבורה, מהלך שכזה צפוי להגדיל את התוצר בצורה משמעותית. אפילו מייקרוסופט  זיהתה את הפוטנציאל והשקיעה מיליארדי  שקלים בחוות שרתים, נשמע הייטק אבל זהו נכנס נדל״ני מורכב שבנייתו נעשית ע״י חברות הבנייה.

 

הקורונה היא הזדמנות, לא רק לאנשי עסקים, לא רק לחברות גם למדינות. לאחר שהמדינה הזרימה לא מעט כסף לכל הדורש, חוץ מל-״אזרח הקטן״, כדי למנוע בעיות נזילות. ונראה כי הגל הראשון חלף לו, והגל השני מסתמן כמהמורה בדרך, הגיע הזמן לחשוב על העתיד. העתיד נמצא בתשתיות. בין אם זה פיתוח הדרום, הקמת כבישי אגרה חדשים, שיפור התחבורה ציבורית או הקמת חוות שרתים למיניהם, המדינה תצטרך להשקיע כסף, הרבה כסף.

למי הכסף הזה יילך? לחברות התשתיות הגדולות במדינה, שחלקן אמנם הפסיד בזמן המשבר אבל הן עדיין חברות גדולות, חזקות ורווחיות. אם תסתכלו על החברות הבורסאיות בתחום תגלו שבשנים האחרונות הן צמחו לגורילות - שפיר הנדסה -4.38% כבר שווה 8 מיליארד שקל, אלקטרה -2.78% 6.2 מיליארד שקל ונוספות (ראו טבלה)

השווים האלו התנתקו ממכפיל רווח ממוצע היסטורי של התחום שהיה בעבר דו ספרתי נמוך. היום המכפילים מתקרבים ל-20, אבל המגמה של העלאת מכפילי הרווח תקפה לתחומים רבים.    

קיראו עוד ב"שוק ההון"

ההזדמנויות של החברות בתחום עתידות להיות קרש קפיצה משמעותי. אז ייתכן שהחברות הגדולות בתחום יהנו. יש גם חברות נוספות בתחומי התשתיות כמו לסיכו -0.76% ואפילו לפידות קפיטל -3.92% שמחזיקה בעקיפין את דניה סיבוס. אבל צריך להיזהר מתמחור נדיב מדי. 

בכל מקרה, אל תצפו להשקעות עם בוננזה גדולה. גם אם הכל יהיה טוב, מדובר בחברות  שיספקו רווחים נאים, אבל לא מדובר בחברות טכנולוגיה. המניות לא צפויות להכפיל ולשלש את ערכן. הסיכוי לכך קטן, במיוחד מהסיבה שהן כבר עשו את זה בשנים האחרונות. השווים של החברות בתחום היום הם פי כמה וכמה מלפני שנים בודדות, ולהמחשה - שפיר הנדסה הנפיקה לפני חמש שנים ב-1.6 מיליארד שקל, היום היא ב-8 מיליארד שקל. מרשים, וכך גם הניבו פחות או יותר יתר הענקיות בתחום.  

תגובות לכתבה(7):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    ערן 17/06/2020 14:37
    הגב לתגובה זו
    חברה טובה מניה במחיר אטרקטיבי
  • 6.
    רז 17/06/2020 14:31
    הגב לתגובה זו
    סימול XLU.
  • 5.
    אני מת על כתבות כלכליות ששואלות אותי שאלות (ל"ת)
    רוצה תשובות ! 17/06/2020 14:06
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    מי הדביל שמשקיע בארץ? (ל"ת)
    יוסיפון 17/06/2020 14:01
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    מהמורה בדרך ????? (ל"ת)
    ארמיס 17/06/2020 13:54
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    גם ברנד תרויח מהשקעה בתשתיות (ל"ת)
    אנונימי 17/06/2020 13:17
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    אפקון לא חברת תשתיות (ל"ת)
    ירון סופר 17/06/2020 13:13
    הגב לתגובה זו
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

הבורסה ננעלה באדום: ת"א ביטוח איבד 6.9%, הבנקים 4.5% - איי.סי.אל זינקה 4.8%

הבורסה ננעלה בירידות חזקות, כשהבנקים וחברות הביטוח בירידות חדות, לאור איומי שר האוצר, סמוטריץ', על הכפלת המיסוי על הבנקים במידה ויגלגלו את המיסוי לצרכנים; סאמיט ירדה לאור ירידת שווי נכסים בניו יורק, ובמקביל הגישה הצעה לרכישת פורטפוליו של דה זראסאי, טורבוג'ן זינקה לאחר איזכור השם רפאל; ומי חברת האנרגיה המתחדשת שהורידה תחזיות ונפלה? 

מערכת ביזפורטל |

הבורסה ננעלה ביום אדום במיוחד, והפיננסים משכו את מדדי הדגל למטה, כשמספר גופים ירדו במהלך המסחר בשיעור דו-ספרתי, כולל הראל, מנורה, מזרחי ודיסקונט, אך לקראת הנעילה הירידות התמתנו מעט.  

 דווקא בכזה יום מעניין לראות את המניות שבכל זאת מצליחות לטפס.  ארן ארן 15.25%  מזנקת דו-ספרתית, ארן היא חברת מו"פ קטנה, היא מספקת שירותי פיתוח הנדסי לחברות בתעשיות שונות (רפואה, ביטחון, מים, פלסטיק), וגם משקיעה בסטארט-אפים, היא הודיעה על קבלת שתי הזמנות, האחת מחברה בטחונית ישראלית והשניה מחברה בטחונית בינלאומית לייצור מוצרים לשוק הבטחוני, בהיקף כולל של כ- 18.45 מיליון שקל, בנוסף להזמנה נוספת של כ-3 מיליון שקל.  בהזמנות ארן כותבת שנכללת גם הזמנה לייצור מוצר שנבחר על ידי הלקוח כפתרון ייחודי בתחום מערכות אוויריות בלתי מאוישות (רחפנים).

סאמיט סאמיט -4.78%   הגישה הצעה לרכישת פורטפוליו נכסי דיור להשכרה של חברת דה זראסאי גרופ בניו־יורק, בהיקף של כ־450 מיליון דולר, והצעתה נבחרה כהצעה המובילה במסגרת הליך מכירה פומבית המתנהל כחלק מהליכי חדלות פירעון של דה זראסאי מול הבנק המממן. במקביל, עדכנה סאמיט על אינדיקציה לירידת שווי של 65-70 מיליון דולר בנכסי הדיור הקיימים שלה בניו־יורק, נתון שממחיש את הלחץ המתמשך בשוק המגורים האמריקאי.

טורבוג'ן טורבוג'ן 9.25%    זינקה היום אחרי שהודיעה על התקשרות עם רפאל כדי להשתמש במיקרו-טורבינה שעליה יש לרפאל קניין רוחני בשביל לעשות פיילוט עם חברה בטחונית, רפאל תקבל תמלוגים של 10% מההכנסות של הפרויקט. מכל ההודעה הזאת נראה שטורבוג'ן בעיקר משתמשת, לכאורה, בשם של רפאל כדי לקבל קרדיביליות מול מערכת הביטחון וגם השוק, נזכיר כי טורבוג'ן הודיעה שהיא בדרך לנאסד"ק: טורבוג’ן הגישה תשקיף ל-SEC

ג'ין טכנולוגיות 6.41%   דיווחה שנבחרה כספק יחיד לאספקת תשתית GenAI ארגונית לאחד משלושת גופי הבריאות הגדולים בישראל - לביזפורטל נודע שמדובר בקופת חולים מכבי. ההתקשרות המתוכננת היא לשלוש שנים וכוללת רישיון שימוש בפלטפורמה של החברה לצד שירותי פיתוח, התאמה, הטמעה וליווי מקצועי. נכון לעכשיו אין הזמנת עבודה מחייבת והמהלך כפוף לאישורים פנימיים אצל מכבי - ג׳ין טכנולוגיות תטמיע AI בקופ"ח גדולה - במי מדובר?



משקיע מבצע ניתוח טכני, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Geminiמשקיע מבצע ניתוח טכני, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Gemini

הדילמה של המשקיעים - הם רוצים לממש מניות, אבל לא רוצים לשלם מס; מה לעשות?

צרות של עשירים - משקיעים רבים סבורים שהשוק עלה מדי ורוצים לממש, אבל אז הם נזכרים במס על רווחים ומתחרטים - למה זו טעות ונאחל לכם לשלם כמה שיותר מסים על רווחים בבורסה

מנדי הניג |
נושאים בכתבה משקיע מס

אחרי שנה שבה שוק המניות המקומי רשם עליות חריגות ( שיא מאז 1992) ואחרי שנים שוול סטריט שוברת שיאים, אתם לא תשמעו אנשים שאומרים באמת שזה זמן מצוין להשקיע בבורסות. סליחה, טעות - אתם תקראו מנהלי השקעות, מנכ"לים, אנליסטים שאומרים שהשווקים ימשיכו לעלות, אבל הם לא אומרים את האמת שלהם, ואם כן - הם כנראה לא יודעים מה זה שוק מניות, מה זו מחזוריות ולא בטוח שהם יודעים לתמחר חברות ושווקים. וזה לא שאנחנו מבינים יותר, ממש לא, אלו מספרים, עובדות, זו מתמטיקה פשוטה. ככל שהשווקים עולים התמחור של הפירמות גבוה יותר וזה במבחנים שונים כמו - מכפילי רווח, מכפילי הון ועוד.

ההקדמה הזו חשובה למי שרואה את התחזיות של המומחים. אין באמת מומחים, יש פוזיציה ענקית שמחייבת את המומחה להאמין בעליות - זה הביזנס שלו. הוא חייב להיות אופטימי. מה שכן יש אלו בעלי שליטה שמממשים. שי את זה בלי סוף, ולמי הם מוכרים - לנו. פראיירים כנראה רק מתחלפים. הגופים המוסדיים מקבלים מאיתנו כסף גדול דרך הפרשות לפנסיה, גמל השתלמות ועוד וקונים מניות גם במחירים של פי 2-3 משנה שעברה, גם במכפילי רווח של 40. 

ומה אתם באופן ישיר עושים? כלומר בקרנות נאמנות, במניות וכו'? יש כאלו ומסתבר שהם רבים מאוד שאומרים לנו - "השוק יקר, טאואר הגיעה ל-90 דולר מכרתי חצי מהכמות, זינקה ל-100 מכרתי עוד חצי. קניתי באזור 32-33 דולר. אבל עכשיו היא ב-120 דולר. גם לא הרווחתי את העלייה הנוספת וגם שילמתי מס ענק".

בואו נחלק את הדילמה לשתיים: לתזמן את טאואר בשיא - אף אחד לא יכול. לתזמן את המסים - כולם יכולים. 

משקיעים חוששים מ-FOMO, אבל ככל שהשוק עולה, הם משתכנעים למכור. הבעיה שאחרי שהם משתכנעים למכור יש דילמה חדשה. למכור עכשיו ולשם מס? זו היתה שנה מופלאה, אין כמעט ניירות שירדו, התיקים מפוצצים ברווחים וגם במס תיאורטי (מס של 25% על הרווח בעת המימוש). ברגע שתבוצע מכירה, המס התיאורטי יהפוך למס בפועל. 

ואז משקיעים רבים אומרים - נחכה כבר לשנה הבאה, ודוחים את העסקה. הכל יכול להית בעתיד - אולי יתברר שהם צדקו, אבל זו חוכמה שבדיעבד.