אתר בניה פועלים נדלן אתר בנייה סינים
צילום: Istock

תשתיות - האם זה באמת יהיה מנוע צמיחה אחרי הקורונה?

ה-OECD הכריז כי השקעה בתשתיות היא המנוע צמיחה העיקרי בתקופה שלאחר הקורונה: מה היתרונות בהשקעה זו ומי הן החברות הגדולות בתחום?
אור צרפתי | (7)
נושאים בכתבה אינטר תשתיות

תשתית זה מונח רחב המתאר הלכה למעשה את נכסי הענק המאפשרים לנו לתפקד בחיי היום יום. בין אם זה תשתיות תחבורה כמו כבישים, רכבות, נתיבי מים, ובין אם זה תשתיות אלקטרוניות לדוגמא תשתיות אינטרנט, שירותי ענן ועוד. השקעה בתשתיות מספקת יתרונות כלכליים וחברתיים בכך שהיא משפרת את תפוקת השוק, מבטיחה  פיתוח כלכלי מאוזן, יוצרת תעסוקה וחיבור בין קהילות.

 

לצורך המחשה, המהירות הממוצעת בכבישי ישראל סביב הערים המרכזיות היא 16 קמ״ש והצפיפות בכבישים בישראל גדולה פי 4 מהממוצע ב-OECD. כיצד היו משתנים חיינו אם המהירות הממוצעת הייתה 25 קמ״ש? 40 קמ״ש? ואפילו 80 קמ״ש? במצב שכזה חיינו לא היו תלויים באומדנים על זמני הגעה, היינו יכולים לעבוד עוד קרוב לשעתיים בממוצע ביום, ומקום המגורים שלנו לא היה נקבע בהכרח סמוך למקום העבודה. כלומר המשק היה במקום אחר לגמרי, גבוה הרבה יותר - היתה עלייה בתפוקה ובפריון, הביקוש לדירות היה מתאזן - יותר בפריפריה. כמו כן, היתה נרשמת ירידה בעלויות הובלה וכפועל יוצא הורדת יוקר המחיה והדיור במקביל להעלאת התוצר. חלום של כל אזרח ועל זה עלינו להילחם.

 

בשנים האחרונות אכן ישראל משקיעה בתשתיות, כ-0.7% מהתמ״ג מושקע בתחום, מעט נמוך מהממוצע ב-OECD, אך הפערים ההיסטוריים הם עצומים. הפער נוצר בכל אותם שנים בהם ישראל הזניחה את מזרז הצמיחה מספר אחד במדינות המערביות. כולם התריעו על זה, מבקר המדינה, בנק ישראל, ועדת טרכטנברג הציעה מספר פתרונות, אבל המצב רחוק מלהשתפר.

 

בשנת 2019 כלכלני בנק ישראל התריעו על הבעיה במשק הישראלי, והציעו למדינה לעלות את ההשקעה בתשתיות ל-2% מהתוצר, וכי סכום נמוך מזה לא יפתור את הבעיה. גם ה- OECD המליצו לישראלים לפתח את תשתיות התחבורה, מהלך שכזה צפוי להגדיל את התוצר בצורה משמעותית. אפילו מייקרוסופט  זיהתה את הפוטנציאל והשקיעה מיליארדי  שקלים בחוות שרתים, נשמע הייטק אבל זהו נכנס נדל״ני מורכב שבנייתו נעשית ע״י חברות הבנייה.

 

הקורונה היא הזדמנות, לא רק לאנשי עסקים, לא רק לחברות גם למדינות. לאחר שהמדינה הזרימה לא מעט כסף לכל הדורש, חוץ מל-״אזרח הקטן״, כדי למנוע בעיות נזילות. ונראה כי הגל הראשון חלף לו, והגל השני מסתמן כמהמורה בדרך, הגיע הזמן לחשוב על העתיד. העתיד נמצא בתשתיות. בין אם זה פיתוח הדרום, הקמת כבישי אגרה חדשים, שיפור התחבורה ציבורית או הקמת חוות שרתים למיניהם, המדינה תצטרך להשקיע כסף, הרבה כסף.

למי הכסף הזה יילך? לחברות התשתיות הגדולות במדינה, שחלקן אמנם הפסיד בזמן המשבר אבל הן עדיין חברות גדולות, חזקות ורווחיות. אם תסתכלו על החברות הבורסאיות בתחום תגלו שבשנים האחרונות הן צמחו לגורילות - שפיר הנדסה 1.06% כבר שווה 8 מיליארד שקל, אלקטרה 1.75% 6.2 מיליארד שקל ונוספות (ראו טבלה)

השווים האלו התנתקו ממכפיל רווח ממוצע היסטורי של התחום שהיה בעבר דו ספרתי נמוך. היום המכפילים מתקרבים ל-20, אבל המגמה של העלאת מכפילי הרווח תקפה לתחומים רבים.    

קיראו עוד ב"שוק ההון"

ההזדמנויות של החברות בתחום עתידות להיות קרש קפיצה משמעותי. אז ייתכן שהחברות הגדולות בתחום יהנו. יש גם חברות נוספות בתחומי התשתיות כמו לסיכו 1.1% ואפילו לפידות קפיטל 1.12% שמחזיקה בעקיפין את דניה סיבוס. אבל צריך להיזהר מתמחור נדיב מדי. 

בכל מקרה, אל תצפו להשקעות עם בוננזה גדולה. גם אם הכל יהיה טוב, מדובר בחברות  שיספקו רווחים נאים, אבל לא מדובר בחברות טכנולוגיה. המניות לא צפויות להכפיל ולשלש את ערכן. הסיכוי לכך קטן, במיוחד מהסיבה שהן כבר עשו את זה בשנים האחרונות. השווים של החברות בתחום היום הם פי כמה וכמה מלפני שנים בודדות, ולהמחשה - שפיר הנדסה הנפיקה לפני חמש שנים ב-1.6 מיליארד שקל, היום היא ב-8 מיליארד שקל. מרשים, וכך גם הניבו פחות או יותר יתר הענקיות בתחום.  

תגובות לכתבה(7):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    ערן 17/06/2020 14:37
    הגב לתגובה זו
    חברה טובה מניה במחיר אטרקטיבי
  • 6.
    רז 17/06/2020 14:31
    הגב לתגובה זו
    סימול XLU.
  • 5.
    אני מת על כתבות כלכליות ששואלות אותי שאלות (ל"ת)
    רוצה תשובות ! 17/06/2020 14:06
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    מי הדביל שמשקיע בארץ? (ל"ת)
    יוסיפון 17/06/2020 14:01
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    מהמורה בדרך ????? (ל"ת)
    ארמיס 17/06/2020 13:54
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    גם ברנד תרויח מהשקעה בתשתיות (ל"ת)
    אנונימי 17/06/2020 13:17
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    אפקון לא חברת תשתיות (ל"ת)
    ירון סופר 17/06/2020 13:13
    הגב לתגובה זו
משקיעים זרים מוכרים מניות, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Geminiמשקיעים זרים מוכרים מניות, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Gemini
ניתוח Bizportal

הזרים נשברו ומכרו - מה קרה אתמול מאחורי הקלעים בבורסה?

המחזור אתמול קפץ ב-50% והסתכם על שיא של 4.2 מיליארד שקל שהחליפו ידיים - אבל בעיקר לכיוון צד אחד - מכירות: מי מכר ומי קנה ומה עשה "הכסף החכם"? ניתוח ביזפורטל 

תמיר חכמוף |

המסחר אתמול בבורסה בתל אביב התאפיין בתנודתיות חריגה, כאשר המדדים המרכזיים פתחו בעליות, על רקע רגיעה מסוימת בתחושת הסיכון לאחר הנאום השני של ראש הממשלה נתניהו, שהגיע כדי "להסביר" את מה שנאמר יום קודם לכן. עם זאת, במהלך המסחר חל מהפך, כאשר גל מכירות סחף את המדדים מטה, והירידות הלכו והחריפו ככל שהתקרבה הנעילה.

בסיום היום נרשמו ירידות חדות. מדד ת״א 35 איבד כ-1.9%, מדד ת"א 90 ירד 2.4% ומדד ת"א 125 איבד 2%. במבט על הסקטורים, מדדי הפיננסים והביטוח, שהיו הקטר של השוק בעליות, צנחו בכ-3.1% ו-4.3% בהתאמה, כאשר הירידות לוו במחזור מסחר גבוה במיוחד של כ-4.2 מיליארד שקלים, כפול מהממוצע היומי מתחילת השנה, אשר בלט במיוחד ביחס ליום רביעי "רגיל" ללא פקיעה ולפני החגים, שבדרך כלל מתאפיין במחזורים נמוכים יותר.

מי הוביל את המכירות?

מבדיקת ביזפורטל עולה כי המשקיעים הזרים היו בצד הדומיננטי של המוכרים, ככל הנראה כתגובת המשך למה שכונה על ידי משקיעים רבים "נאום ספרטה" בשל הטון הלוחמני והמסרים על ניתוק כלכלי אפשרי. עיקר פעילות המכירה של הזרים התרכזת בתעודות סל על מדד ת״א 125, שם לבדן נרשמו מכירות של למעלה מ-100 מיליון שקלים נטו. 

מעבר לכך, בלטו מכירות במניות דגל בשוק המקומי ובהן אלביט מערכות אלביט מערכות 2.21%  , בנק הפועלים פועלים 0.66%  , אל על אל על 2.32%  , נקסט ויז'ן נקסט ויז'ן 5.54%   והפניקס הפניקס 2.11%  , שתרמו כולן ללחץ כלפי מטה על המדדים.

עד כה, עבור המשקיעים הזרים השקעה בישראל היא שילוב של כלכלה פתוחה, יצוא מתקדם ויציבות מוסדית יחסית. כשהמסרים הפוליטיים מאותתים אפשרות של התרחקות ממדינות המערב ומעבר לכלכלה אוטרקית, הדבר מעלה חשש משורה של סיכונים, בהם פגיעה ביצוא וביבוא, שיובילו לפגיעה בזרימות ההון, וכמובן היחלשות המטבע והאטה בצמיחה. שוקי היעד המרכזיים של החברות הישראליות הם אירופה וארה״ב, וכל סימן ליחסים מתוחים עלול להוביל לצמצום ביקושים, חסמים רגולטוריים או מגבלות ייצוא. בנוסף, השקעה במדינה הנתפסת כמתבודדת נחשבת מסוכנת יותר, ולכן דורשת תשואת סיכון גבוהה יותר, דבר שאנחנו כבר רואים בתמחור של אגרות החוב הממשלתיות בימים האחרונים. ולסיום, משקיעים רבים יעדיפו לצמצם חשיפה, דבר שמוביל למכירות של זרים בשוק ההון המקומי ולהכביד על השקל, לייקר את היבוא, ולפגוע בפעילות הכלכלית. החששות הללו מספיקים כדי לגרום לזרים לפעול מהר ולצמצם סיכון.

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוזדניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוז
ראיון

מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות

דניאל לייטנר לקח את הקרן של תמיר פישמן מאפס ל-1.5 מיליארד שקל - בדרך הוא פגש את הקורונה, מהפיכה משפטית, מלחמות בעזה וטילים מאיראן - עדיין הוא פרו-שוק: מאמין בסקטור האנרגיה (דלק ונאוויטס) חותך פוזיציות כשמנכ"לים נוטשים; וגם - האם הורדת ריבית תמנע את הקריסה של הנדל"ן?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה תמיר פישמן ראיון

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את קרן המניות של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת. בנוסף, חשוב לציין שלכל בית השקעות יש קרנות מוצלחות יותר וכאלו שפחות, לא באנו לנתח את המכלול כולו אלא להבין איך לייטנר הצליח לקחת את הקרן המנייתית לרמות כאלו גבוהות.

השאלה הכי בוערת שנדרשנו אליה הייתה כמובן לאיך הוא מתייחס כמנהל השקעות אל "נאום הספרטה" של נתניהו שאותו הוא הגדיר כ"לא חכם ולא במקום", והוסיף והזהיר שמסרים על "מדינת ספרטה" יכולים להחריף את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולקבל גם ביטוי בשוק המקומי. 

וכדאי שנקשיב לו. במהלך השנים לייטנר צבר תובנות על מה כדאי - ובעיקר על מה לא כדאי - לעשות. "בהשקעות יותר חשוב זה מה לא לקנות מאשר מה לקנות" וכשמדברים איתו הוא לא מסתיר את ההעדפות שלו: להשקיע באנרגיה, כמו בדלק ובנאוויטס, לזהות בזמן את החולשה של סקטורים בעייתיים כמו נדל"ן, ולהיות עם יד על הדופק כל הזמן. אחד הכללים שהוא פיתח לאורך הדרך הוא "פרדוקס המנכ"ל העוזב" זאת אומרת שכשמנכ"ל עוזב בשיא זה הזמן גם שלנו לממש - ככה עשתה הקרן בנייס כשברק עילם פרש, באייל טרייבר במיטרוניקס וגם בפנינסולה. ואם כבר הזכרנו את נייס - הוא עוקב מקרוב אחרי חברות הצמיחה כמו מאנדיי וגם נייס, הוא מסתכל על מהפכת ה־AI ותוהה בקול האם המודלים העסקיים של החברות האלה בכלל מסוגלים לשרוד כיום "אפשר לשכפל את מאנדיי בעשר דקות".

אבל אם תשאלו אותו איך עושים כזאת תשואה בכזאת סביבה עסקית? התשובה תהיה שאין קסמים, יש עבודה קשה והרבה. לייטנר מנהל את הקרן בגישה שמזכירה יותר כמו פרייבט אקוויטי מקרן נאמנות. הוא קופץ ממשרד למשרד ולא מסתמך רק על ניתוח המספרים שהחברות מנדבות. הוא פוגש בהנהלות, עושה שיחות עם מתחרים ויורד לשטח כל הזמן.


אני רוצה להתחיל עם ההסתכלות שלך על הנאום של ראש הממשלה מזווית כלכלית אם שמים את הפוליטיקה בצד מה זה עושה לנו?