בחירות בנימין נתניהו בני גנץ
צילום: מתוך עמודי הפייסבוק של בנימין נתניהו ובני גנץ

התחדשות עירונית היא הדרך של מפלגת השלטון ללב הציבור

2 המפלגות הגדולות מדברות על שחרור קרקעות לטובת הגדלת התחלות הבניה למגורים - מהלך שעשוי להיות יקר לציבור ולא ריאלי. הפיתרון עשוי להיות קידום מואץ ואסרטיבי של תהליכי ההתחדשות העירונית
ניב רום |
נושאים בכתבה בחירות

המפלגות הגדולות בישראל הציגו לאחרונה את המצע הכלכלי שלהן לקראת בחירות 2020. שתיהן מדברות על שחרור קרקעות לטובת הגדלת התחלות הבניה למגורים וגם בכדי להוריד את מחירי הדיור. המפלגות הציגו בנוסף פעולות נוספות לשיפור החברה והכלכלה שאמורות לעלות כסף רב לציבור וזאת כאשר המדינה ניצבת עדיין מול גירעון תקציבי גדול שאף אחד לא מתייחס אליו ושכנראה ימנע מהממשלה לבצע לא מעט מההתחייבויות שלה.

התוצאה הישירה לאחר הבחירות תהיה ששוב בעלי הדירות המעוניינים בשדרוג כמו גם  הזוגות הצעירים, ישארו מאחור.

הפעולות הכלכליות הראשונות שמשרד האוצר יהיה חייב להתייחס אליהן , קשורות  לצמצום הגירעון. המשמעות היא העלאת מיסים הרבה לפני שחרור קרקעות. 

מצד שני מה שחסר מאוד במצעי שתי המפלגות הגדולות , מה שכלל לא קבל יחס באף אחד מהקמפיינים, לא בבחירות הללו, לא בשניות ולא בראשונות שהיו בעת האחרונה והסתיימו ללא תוצאות, הוא התייחסות אמיתית לנושא ההתחדשות העירונית. 

מאחר ושחרור קרקעות אינטנסיבי ומשמעותי הוא יותר אשליה ממציאות,  קידום מואץ ואסרטיבי של תהליכי ההתחדשות העירונית  טומן בחובו הזדמנות אמיתית עבור המדינה, עבור כל אחת מהמפלגות שתצליח בסופו של דבר להקים ממשלה, לחזק את החברה שלנו מהליבה שלה . ממרכזי הערים הכושלים והישנים והדיירים המתגוררים שם המשוועים לשינוי והתחדשות.

כל זאת ללא הוצאות גבוהות כמו בתחומים אחרים , מאחר והתחדשות עירונית מקדמים בעיקר יזמים פרטיים , שמקבלים את "המנדט"  מהדיירים לקדם את הפרויקט מול הרשות כשבסוף כולם מרוויחים - התושבים מגדילים את הדירה ומעלים את הערך שלה ,  היזם  מקבל דירות חדשות למכירה בעקבות תוספת הזכויות לבניין, והרשות המקומית מקבלת אוכלוסייה חזקה ועוד מיסים . דמוקרטיה במיטבה.

הצורך בהתחדשות עירונית נועד למלא 3 מטרות עיקריות - התגוננות בפני טילים, מניעה של קריסת הבניינים במקרה  של רעידת אדמה והגדלת היצע הדירות  באזורי הביקוש.

האלמנט הרביעי של התהליך שכמעט ולא מזכירים אותו בשיח הציבורי הוא, ההיבט החברתי של ההתחדשות העירונית . במהלך פינוי המתחמים  והפיכתם לפרויקטים  חדשים ומודרניים, ניתנת הזדמנות אמיתית לתושבים הוותיקים שבדרך כלל אין בידיהם מספיק הון עצמי לשדרג את מגוריהם וחייהם. 

היתרון בעסקה הזו עבורם היא שאינם נדרשים להשקיע ממון   והיזם הוא שנושא עליו את התשלום תמורת הרווח הצפוי מהדירות החדשות שהוא מוכר. בתמורה להסכמתם לתהליך מחזקים בעלי הדירות את מצבם הכלכלי וסביבת המגורים שלהם  וכך  מתחזקת גם את הקהילה..

קיראו עוד ב"שוק ההון"

היזמים שלא פעם הופנתה כלפיהם אצבע מאשימה מצד הציבור ומקבלי ההחלטות משמחפשים בעיקר את הרווח  שלהם,ר עושים עבור המדינה את המטלה הכה בסיסית הזו  שהמדינה הייתה אמורה לבצע מזמן - חיזוק וריפוי של כל אותם מתחמים ישנים. פעמים רבות תוך שהם מסתכנים בהשקעת משאבים כספיים רבים ללא בטחון כי הפרויקט יקבל אישור ויצא אל הפועל.

את מצעי המפלגות מאוחר לתקן אך מפלגת השלטון והשרי החדשים שיעמדו בראש משרדי האוצר והשיכון צריכים לתת קדימות להעצמת תחום ההתחדשות העירונית וליצירת ודאות בכל הנוגע למימוש פרויקטים כדאי שהיזמים בשוק הפרטי ימשיעו להיות שותפים פעילות במשימה החשובה של שדרוג המרקם העירוני ברחבי הארץ.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
איתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוניאיתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוני

אלקטרה תקים ותפעיל את מערך מס הגודש בגוש דן בהיקף של כ-1.25 מיליארד שקל

אלקטרה הודיעה היום כי זכתה במכרז המדינה להקמה, הפעלה ותחזוקה של מערך מס הגודש סביב גוש דן. לאחר סיום ההקמה החברה צפויה להפעיל את המערך במשך כ-20 שנה

ליאור דנקנר |
נושאים בכתבה מכרז אלקטרה

קבוצת אלקטרה אלקטרה 4.29%  , בניהולו של איתמר דויטשר, עדכנה כי חברה בת תשמש כזכיין בפרויקט מס הגודש באזור גוש דן. הזכיין יהיה אחראי על כל התהליך: תכנון, הקמה, תפעול ותחזוקה. תחילת העבודות צפויה לאחר החתימה על הסכם הזיכיון עם המדינה, ומאותו שלב תתחיל תקופה ארוכה של הפעלה שוטפת.

לפי הערכת אלקטרה, סך ההכנסות הצפויות מהפרויקט לאורך תקופת הזיכיון עומד על כ-1.25 מיליארד שקל. בתוך זה החברה מעריכה כי תקבל מענק הקמה של כ-400 מיליון שקל בשנים הראשונות, ועוד כ-850 מיליון שקל בפריסה על פני שנות התפעול. המודל המתגבש דומה לפרויקטי זכיינות אחרים: השקעה משמעותית בשלב ההקמה, ולאחר מכן זרם תשלומים רב-שנתי על שירות ותפעול.


220 שערים בשלוש טבעות

הפרויקט נשען על פריסה פיזית וטכנולוגית נרחבת. אלקטרה תתכנן ותקים כ-220 שערי אגרה, שמהווים כ-140 אתרי חיוב. השערים יתפרסו בשלוש טבעות סביב גוש דן: טבעת חיצונית, טבעת אמצעית וטבעת פנימית. כך אפשר יהיה לתמחר נסיעות לרכב פרטי לפי מיקום ועומס, עם הבחנה בין כניסה מבחוץ לבין תנועה בתוך הליבה העירונית.

מעבר לשערים עצמם, הזכיין אחראי על הקמת מערכת זיהוי רכבים, מערכת גבייה, מערכות תקשורת, מערכות תומכות, מרכז בקרה ומערך שירות לקוחות. בפועל מדובר במערכת אחת שצריכה לזהות רכב בזמן אמת, להצמיד לו חיוב מתאים ולתת לו מענה במקרה של בירור או ערעור. הכנסות מס הגודש עצמו יישארו בידי המדינה, בעוד שאלקטרה מקבלת תשלומים עבור הקמה ותפעול.


מה זו אגרת גודש ולמה בכלל הולכים לשם

אגרת גודש היא מס תחבורתי שנגבה מנהגים שנכנסים עם רכב פרטי לאזורים עמוסים, בדרך כלל בשעות השיא. הרעיון פשוט: מי שנכנס למרכז המטרופולין בתקופות העומס משלם יותר, ומי שנוסע בשעות אחרות או בוחר בתחבורה ציבורית משלם פחות או לא משלם כלל.

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

זינוקים בביטוח - הראל כבר גדולה מהבנק הבינלאומי; קמהדע נפלה 5%

בדקנו: מי 3 המניות הכי טובות של דצמבר (בינתיים) ומה הסיבות?  אוריון זינקה ב-18% ביומה הראשון בבורסה, סוגת עלתה 2%

מערכת ביזפורטל |

  • טרם החל המסחר הרציף
  


מניות הביטוח ממשיכות לזנק. מדד הביטוח טס - מדד ת"א-ביטוח  

הראל כבר עולה בשווי על השווי של הבנק הבינלאומי - תראו כאן את השווי של חברות הביטוח הגדולות מודגש בצהוב, ואת המיקום שלהן בטבלת החברות הגדולות בבורסה: 

דו"ח חדש של אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר מציג תמונת מצב חיובית של ההשקעות הזרות בישראל. בעוד שנת 2024 הסתיימה בירידה מתונה, הנתונים לחציון הראשון של 2025 מצביעים על התאוששות משמעותית בזרימת ההון הזר למשק. על פי הדו"ח, בחציון הראשון של שנת 2025 נרשמו בישראל השקעות זרות ישירות בהיקף של כ-10.2 מיליארד דולר. מדובר בחציון החזק ביותר מאז שנת 2021, שבה נרשמו השקעות בהיקף של כ-14 מיליארד דולר באותה תקופה. נתון זה מייצג עלייה של 35% לעומת החציון המקביל בשנת 2024, שבו הסתכמו זרמי ההשקעות הנכנסות בכ-7.5 מיליארד דולר בלבד. ד"ר שמואל אברמזון, הכלכלן הראשי במשרד האוצר, מציין בדבריו הפותחים את הדו"ח: "ההתאוששות נתמכת בהתפתחויות אזוריות חיוביות ובהסרת איומים ביטחוניים, אשר תרמו להפחתת פרמיית הסיכון של ישראל, לירידה בתשואות האג"ח לטווח ארוך, לחזרת חברות תעופה זרות ולעלייה במדדי המניות המקומיים." - השקעות זרות בישראל: המחצית הראשונה של 2025 החזקה ביותר מזה ארבע שנים