התחדשות עירונית היא הדרך של מפלגת השלטון ללב הציבור
בחירות המפלגות הגדולות בישראל הציגו לאחרונה את המצע הכלכלי שלהן לקראת בחירות 2020. שתיהן מדברות על שחרור קרקעות לטובת הגדלת התחלות הבניה למגורים וגם בכדי להוריד את מחירי הדיור. המפלגות הציגו בנוסף פעולות נוספות לשיפור החברה והכלכלה שאמורות לעלות כסף רב לציבור וזאת כאשר המדינה ניצבת עדיין מול גירעון תקציבי גדול שאף אחד לא מתייחס אליו ושכנראה ימנע מהממשלה לבצע לא מעט מההתחייבויות שלה.
התוצאה הישירה לאחר הבחירות תהיה ששוב בעלי הדירות המעוניינים בשדרוג כמו גם הזוגות הצעירים, ישארו מאחור.
הפעולות הכלכליות הראשונות שמשרד האוצר יהיה חייב להתייחס אליהן , קשורות לצמצום הגירעון. המשמעות היא העלאת מיסים הרבה לפני שחרור קרקעות.
מצד שני מה שחסר מאוד במצעי שתי המפלגות הגדולות , מה שכלל לא קבל יחס באף אחד מהקמפיינים, לא בבחירות הללו, לא בשניות ולא בראשונות שהיו בעת האחרונה והסתיימו ללא תוצאות, הוא התייחסות אמיתית לנושא ההתחדשות העירונית.
מאחר ושחרור קרקעות אינטנסיבי ומשמעותי הוא יותר אשליה ממציאות, קידום מואץ ואסרטיבי של תהליכי ההתחדשות העירונית טומן בחובו הזדמנות אמיתית עבור המדינה, עבור כל אחת מהמפלגות שתצליח בסופו של דבר להקים ממשלה, לחזק את החברה שלנו מהליבה שלה . ממרכזי הערים הכושלים והישנים והדיירים המתגוררים שם המשוועים לשינוי והתחדשות.
כל זאת ללא הוצאות גבוהות כמו בתחומים אחרים , מאחר והתחדשות עירונית מקדמים בעיקר יזמים פרטיים , שמקבלים את "המנדט" מהדיירים לקדם את הפרויקט מול הרשות כשבסוף כולם מרוויחים - התושבים מגדילים את הדירה ומעלים את הערך שלה , היזם מקבל דירות חדשות למכירה בעקבות תוספת הזכויות לבניין, והרשות המקומית מקבלת אוכלוסייה חזקה ועוד מיסים . דמוקרטיה במיטבה.
- טאקאיצ’י בדרך לראשות הממשלה ביפן - המניות מזנקות והין נופל
- אינפלציה, אורז וטראמפ: יפן הולכת לבחירות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הצורך בהתחדשות עירונית נועד למלא 3 מטרות עיקריות - התגוננות בפני טילים, מניעה של קריסת הבניינים במקרה של רעידת אדמה והגדלת היצע הדירות באזורי הביקוש.
האלמנט הרביעי של התהליך שכמעט ולא מזכירים אותו בשיח הציבורי הוא, ההיבט החברתי של ההתחדשות העירונית . במהלך פינוי המתחמים והפיכתם לפרויקטים חדשים ומודרניים, ניתנת הזדמנות אמיתית לתושבים הוותיקים שבדרך כלל אין בידיהם מספיק הון עצמי לשדרג את מגוריהם וחייהם.
היתרון בעסקה הזו עבורם היא שאינם נדרשים להשקיע ממון והיזם הוא שנושא עליו את התשלום תמורת הרווח הצפוי מהדירות החדשות שהוא מוכר. בתמורה להסכמתם לתהליך מחזקים בעלי הדירות את מצבם הכלכלי וסביבת המגורים שלהם וכך מתחזקת גם את הקהילה..
- ״אלקטרה צריכה תצמח בקצב של 10-15% בשנה״
- הום ביוגז תמכור זכויות פחמן בהיקף של עד 13.3 מיליון דולר
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- אלפרד אקירוב: "אני עובד מהבוקר עד הלילה. זו לא עבודה קשה,...
היזמים שלא פעם הופנתה כלפיהם אצבע מאשימה מצד הציבור ומקבלי ההחלטות משמחפשים בעיקר את הרווח שלהם,ר עושים עבור המדינה את המטלה הכה בסיסית הזו שהמדינה הייתה אמורה לבצע מזמן - חיזוק וריפוי של כל אותם מתחמים ישנים. פעמים רבות תוך שהם מסתכנים בהשקעת משאבים כספיים רבים ללא בטחון כי הפרויקט יקבל אישור ויצא אל הפועל.
את מצעי המפלגות מאוחר לתקן אך מפלגת השלטון והשרי החדשים שיעמדו בראש משרדי האוצר והשיכון צריכים לתת קדימות להעצמת תחום ההתחדשות העירונית וליצירת ודאות בכל הנוגע למימוש פרויקטים כדאי שהיזמים בשוק הפרטי ימשיעו להיות שותפים פעילות במשימה החשובה של שדרוג המרקם העירוני ברחבי הארץ.
נשיא המדינה לשעבר, רובי ריבלין. קרדיט: רשתות חברתיותאלקטריאון: כניסתו ויציאתו של רובי ריבלין
ארבע שנים, הרבה ציפיות ומעט תוצאות: מסע הכניסה והיציאה של ריבלין מאלקטריאון הסתיים בקול ענות חלושה, ללא הישגים לצד ירידת ערך ומשקיעים מאוכזבים
אי שם בקיץ 2021, חודש לאחר שסיים את תפקידו כנשיא המדינה, ראובן (רובי) ריבלין מונה לנשיא חברת אלקטריאון אלקטריאון -0.17% , מפתחת הטכנולוגיה לטעינת רכבים חשמליים תוך כדי נסיעה. החברה, שנסחרה אז בשווי של כ־1.6 מיליארד שקל לאחר זינוק חד בתקופת הקורונה, ציפתה שריבלין יפתח עבורה דלתות ברחבי העולם, יחזק קשרים מול ממשלות ויגביר את אמון המשקיעים, וזאת למרות שהחברה עדיין לא הציגה הכנסות מהותיות. המשקיעים, שציפו למימושים בינלאומיים ולחוזים משמעותיים, קיוו שכניסתו של ריבלין תבלום את הירידה במניה, שהחלה עוד לפני כן בעקבות צמיחה איטית מהצפוי בפרויקטים המסחריים.
והנה, קצת יותר מארבע שנים לאחר ההצטרפות, החברה הודיעה על סיום תפקידו של ריבלין כנשיא וכחלק מהדירקטריון ובזאת מושלם מהלך שלא הניב פירות, בטח לא לחברה ולמשקיעים בה. שכרו של ריבלין מעולם לא פורסם, אך ניתן רק לשער שהוא כן יצא נשכר מהמהלך שהושלם אתמול.
לא חתונה קתולית
גם לאחר הצטרפות ריבלין, ולמרות הציפיות, אלקטריאון התקשתה להציג פריצת דרך מסחרית. המניה המשיכה להידרדר. ריבלין, לעומתה, לא חיכה וכמעט במקביל לכניסתו לתפקיד, השתתף בקמפיין פרסומי למותג "יכין", מהלך שעורר ויכוח ציבורי לגבי אדם שמילא תפקיד ממלכתי בכיר זמן קצר קודם לכן.
אלקטריאון, מצידה, לא הסתפקה בריבלין, ובהמשך למאמציה של אלקטריאון בחיפוש אחר השפעה גלובלית, בתחילת 2022, הודיעה החברה על צירופו של קורט ג'ונסון, יו"ר מועצת ניו יורק לשעבר, כיועץ אסטרטגי. החברה זיהתה את ארה״ב, ובעיקר את ניו יורק, כשוק יעד מרכזי לטכנולוגיה שלה, והקמת חברת בת בארה"ב נועדה לתמוך בכך.
- הנשיא ממשיך לעשות בושות...
- כמה יקבל רובי ריבלין על הפרסומת לרסק עגבניות?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ועדיין, למרות כל המאמצים, המניה המשיכה להידרדר ובסך הכל הציגה ירידה של כ-66% מאז מינוי ריבלין, ושווי השוק שלה כיום עומד על כ-733 מיליון שקל. החברה עדיין מציגה גידול בהוצאות ושריפת מזומנים, ולא מזמן החדשנות שבמוצר שלה התערערה, לאור פתרון טכנולוגי אחר של BYD, שהציגה טעינה מהירה שמייתרת את הפתרון של אלקטריאון (למרות שזו טענה שהדבר אינו פוגע בה).
צביקה שווימר, מנכ״ל אלקטרה צריכה, צילום: שלומי יוסף״אלקטרה צריכה תצמח בקצב של 10-15% בשנה״
צביקה שווימר בוועידה הכלכלית השביעית של ביזפורטל אנחנו מנסים לענות על השאלה - האם הגאות שראינו בשוק המניות מגובה במה שקורה בשטח. עונת הדוחות לרבעון השלישי האחרונה שחתמנו בתחילת השבוע מספרת על ענפים שגילו חסינות. מגזר הפיננסים מוביל נהנה ממרווחי ריבית חריגים וגאות בשווקים התפיחה את תיקי הנוסטרו חברות ההביטוח ובתי ההשקעות. אבל רצינו לשמוע מכלי ראשון איך כל מי שנמצא בחזית - ממקבלי החלטות וכלכלנים ועד מנכ"לים של חברות ציבוריות, אנשי תעשייה, הייטק ונדל"ן מסתכלים על הדברים. אנחנו שואפים לשרטט את המצב בשטח וגם נחשוף כאן בקרוב את המדד שיצרנו שמנתח את ההזדמנויות במניות שצלחו את התקופה הכי טוב ויש להן פוטנציאל טוב להמשיך ולטפס.
מי שפתח את הועידה היה פרופ’ צבי אקשטיין ראש מכון אהרן למדיניות כלכלית באוניברסיטת רייכמן מבחינתו התמונה רחוקה מלהיות ורודה. כבר יותר מעשור, הוא סיפר, המכון שלו עוקב אחרי הכלכלה הישראלית דרך פריזמה ביטחונית, כל מודל כלכלי נפתח קודם כל בסיכונים הבטחוניים ואחר כך מוסיפים את השכבות הכלכליות. בחודשים האחרונים הוא אומר שלמרות שזה נראה שאנחנו ברגיעה ״יש סיכוי לסיבוב נוסף באיראן, עם צורך בהסדרה בצפון ועם עזה שתישאר תהליך ארוך שנים״. גם בתרחיש האופטימי ישראל תישאר סביב "הקו הצהוב" לפחות חמש שנים זה הולך להכביד על התקציב וההוצאות הבטחוניות עם רמת כוננות גבוהה.
אקשטיין ניתח את נתוני המקרו והוא לא נשמע מעודד במיוחד. הצמיחה שאנחנו רואים בתמ״ג לדעתו נשענת כמעט לחלוטין על הוצאות הביטחון והיצוא הביטחוני. “כשמנטרלים את זה״, הוא מדגיש, “מבינים שהמשק האמיתי - הפריון, התעסוקה האזרחית, העסקים הקטנים והבינוניים - נמצא במצב שמחייב התגייסות מלאה״. הוא דיבר על פריון שנפגע ממלחמה וממילואים, על מגזר ציבורי לא יעיל, על תשתיות מדשדשות, על יוקר מחיה “קיצוני״, ועל כך שמעמד הביניים נשחק עד כדי סכנה לנטישה של אוכלוסיות איכותיות.
למרות זאת, אקשטיין הציג גם נקודת אור. אם הממשלה תאמץ רפורמות תומכות צמיחה, ב-2026 החוב-תוצר עשוי להתחיל לרדת והמשק יוכל להשיב לעצמו מסלול של צמיחה בת-קיימא. אבל במידה ולא: ״ללא רפורמות - נדרדר לצמיחה של כשני אחוזים״ הזהיר.
- אלקטרה צריכה: השיפור בקרפור ממשיך להוביל את החברה
- צביקה שווימר: "אנחנו לא החברה שהיינו לפני שנתיים, אנחנו נוגעים בכל תחומי החיים"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ומתוך האזהרות האלה עברנו למושב ב׳. אל השטח עצמו. אל החנויות, אל מרכזי הקניות, אל ההתנהגות של הצרכנים. כולנו יודעים שהארנק הישראלי הוא לעיתים המדד הכי טוב למה שקורה וכאן פגשנו את צביקה שווימר, מנכ"ל אלקטרה צריכה אלקטרה צריכה -0.37% - שאלנו אותו מה קורה מעבר לגרפים - ואיך נראה המשק הישראלי דרך עיני אחת מקבוצות הקמעונאות הגדולות במדינה.
