בחירות בנימין נתניהו בני גנץ
צילום: מתוך עמודי הפייסבוק של בנימין נתניהו ובני גנץ

התחדשות עירונית היא הדרך של מפלגת השלטון ללב הציבור

2 המפלגות הגדולות מדברות על שחרור קרקעות לטובת הגדלת התחלות הבניה למגורים - מהלך שעשוי להיות יקר לציבור ולא ריאלי. הפיתרון עשוי להיות קידום מואץ ואסרטיבי של תהליכי ההתחדשות העירונית
ניב רום |
נושאים בכתבה בחירות

המפלגות הגדולות בישראל הציגו לאחרונה את המצע הכלכלי שלהן לקראת בחירות 2020. שתיהן מדברות על שחרור קרקעות לטובת הגדלת התחלות הבניה למגורים וגם בכדי להוריד את מחירי הדיור. המפלגות הציגו בנוסף פעולות נוספות לשיפור החברה והכלכלה שאמורות לעלות כסף רב לציבור וזאת כאשר המדינה ניצבת עדיין מול גירעון תקציבי גדול שאף אחד לא מתייחס אליו ושכנראה ימנע מהממשלה לבצע לא מעט מההתחייבויות שלה.

התוצאה הישירה לאחר הבחירות תהיה ששוב בעלי הדירות המעוניינים בשדרוג כמו גם  הזוגות הצעירים, ישארו מאחור.

הפעולות הכלכליות הראשונות שמשרד האוצר יהיה חייב להתייחס אליהן , קשורות  לצמצום הגירעון. המשמעות היא העלאת מיסים הרבה לפני שחרור קרקעות. 

מצד שני מה שחסר מאוד במצעי שתי המפלגות הגדולות , מה שכלל לא קבל יחס באף אחד מהקמפיינים, לא בבחירות הללו, לא בשניות ולא בראשונות שהיו בעת האחרונה והסתיימו ללא תוצאות, הוא התייחסות אמיתית לנושא ההתחדשות העירונית. 

מאחר ושחרור קרקעות אינטנסיבי ומשמעותי הוא יותר אשליה ממציאות,  קידום מואץ ואסרטיבי של תהליכי ההתחדשות העירונית  טומן בחובו הזדמנות אמיתית עבור המדינה, עבור כל אחת מהמפלגות שתצליח בסופו של דבר להקים ממשלה, לחזק את החברה שלנו מהליבה שלה . ממרכזי הערים הכושלים והישנים והדיירים המתגוררים שם המשוועים לשינוי והתחדשות.

כל זאת ללא הוצאות גבוהות כמו בתחומים אחרים , מאחר והתחדשות עירונית מקדמים בעיקר יזמים פרטיים , שמקבלים את "המנדט"  מהדיירים לקדם את הפרויקט מול הרשות כשבסוף כולם מרוויחים - התושבים מגדילים את הדירה ומעלים את הערך שלה ,  היזם  מקבל דירות חדשות למכירה בעקבות תוספת הזכויות לבניין, והרשות המקומית מקבלת אוכלוסייה חזקה ועוד מיסים . דמוקרטיה במיטבה.

הצורך בהתחדשות עירונית נועד למלא 3 מטרות עיקריות - התגוננות בפני טילים, מניעה של קריסת הבניינים במקרה  של רעידת אדמה והגדלת היצע הדירות  באזורי הביקוש.

האלמנט הרביעי של התהליך שכמעט ולא מזכירים אותו בשיח הציבורי הוא, ההיבט החברתי של ההתחדשות העירונית . במהלך פינוי המתחמים  והפיכתם לפרויקטים  חדשים ומודרניים, ניתנת הזדמנות אמיתית לתושבים הוותיקים שבדרך כלל אין בידיהם מספיק הון עצמי לשדרג את מגוריהם וחייהם. 

היתרון בעסקה הזו עבורם היא שאינם נדרשים להשקיע ממון   והיזם הוא שנושא עליו את התשלום תמורת הרווח הצפוי מהדירות החדשות שהוא מוכר. בתמורה להסכמתם לתהליך מחזקים בעלי הדירות את מצבם הכלכלי וסביבת המגורים שלהם  וכך  מתחזקת גם את הקהילה..

קיראו עוד ב"שוק ההון"

היזמים שלא פעם הופנתה כלפיהם אצבע מאשימה מצד הציבור ומקבלי ההחלטות משמחפשים בעיקר את הרווח  שלהם,ר עושים עבור המדינה את המטלה הכה בסיסית הזו  שהמדינה הייתה אמורה לבצע מזמן - חיזוק וריפוי של כל אותם מתחמים ישנים. פעמים רבות תוך שהם מסתכנים בהשקעת משאבים כספיים רבים ללא בטחון כי הפרויקט יקבל אישור ויצא אל הפועל.

את מצעי המפלגות מאוחר לתקן אך מפלגת השלטון והשרי החדשים שיעמדו בראש משרדי האוצר והשיכון צריכים לתת קדימות להעצמת תחום ההתחדשות העירונית וליצירת ודאות בכל הנוגע למימוש פרויקטים כדאי שהיזמים בשוק הפרטי ימשיעו להיות שותפים פעילות במשימה החשובה של שדרוג המרקם העירוני ברחבי הארץ.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
איתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוניאיתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוני
דוחות

אלקטרה: ההכנסות גדלו אבל הרווח נחתך בחצי

הכנסות אלקטרה עלו ברבעון השלישי, אך הרווחיות נשחקה בצורה חדה בעקבות הפסד תפעולי במגזר הפרויקטים והתשתיות בישראל שחתכו כמעט בחצי את הרווח הנקי ביחס לרבעון המקביל

תמיר חכמוף |


אלקטרה מפרסמת את הדוחות לרבעון השלישי של 2025 ומצביעה על מגמה מדאיגה. למרות עלייה דו ספרתית בהכנסות ל-3.47 מיליארד שקל, הרווח התפעולי נשחק בצורה חדה והסתכם ב-62 מיליון שקל בלבד, לעומת 115 מיליון שקל ברבעון המקביל. ה-EBITDA ירד בהתאם ל-182 מיליון שקל, לעומת 228 מיליון שקל אשתקד. בשורה התחתונה, הרווח הנקי ירד ל-35 מיליון שקל, כמעט חצי מהרווח שנרשם ברבעון המקביל שעמד על 66 מיליון שקל.

הגורם המרכזי לשחיקה הוא מגזר פרויקטי המבנים והתשתיות בישראל, תחום הפעילות הגדול ביותר של אלקטרה. המגזר אמנם הציג הכנסות של כ-1.49 מיליארד שקל, אך עבר להפסד תפעולי של 54 מיליון שקל, לעומת רווח של 9 מיליון שקל באותה תקופה ב-2024. כלומר, הפרויקטים בישראל, שהיו מנוע רווח בעבר, הפכו ברבעון הזה למשקולת משמעותית.

מול התמונה הזו, תחומי הפעילות האחרים לא הצליחו לאזן את הנטל. פרויקטים למבנים ושירותים בחו"ל שמרו על יציבות עם רווח תפעולי של 13 מיליון שקל. מגזר תפעול ואחזקה הציג רווח נאה של 65 מיליון שקל, תחום הפיתוח והקמה של נדל"ן לזכיינות (PPP) הוסיף 13 מיליון שקל וזכיינות תרמה 31 מיליון שקל (הגידול נובע בעיקר מרווח הון שנרשם ממכירת החזקות הקבוצה בזכיין של פרויקט קריית הממשלה בנתניה בתקופת הדוח).

לשחיקה בשורה התפעולית מצטרפת גם עלייה עקבית בהוצאות ההנהלה והכלליות, שקפצו ל-129 מיליון שקל לעומת 99 מיליון שקל ברבעון המקביל. כך, גם במקומות שבהם הפעילות יציבה, הוצאות המטה מכרסמות ברווחיות.

צבר העבודות, ליום 30 בספטמבר 2025, עומד על כ-38.8 מיליארד שקל


דבר החברה

איתמר דויטשר, מנכ"ל קבוצת אלקטרה: "במהלך הרבעון נמשכה הצמיחה בהכנסות במגזרי הפעילות של הקבוצה. במגזר הפרויקטים למבנים ותשתיות בחו"ל נמשכה מגמת ההתחזקות של הפעילות שלנו בארה"ב, המתבטאת בגידול משמעותי בהכנסות וברווחיות ובקפיצת מדרגה של צבר העבודות שלנו. למגמות חזקות אלה תרמה הרכישה המוצלחת של חברת PJM בתחילת השנה.

צביקה שווימר מנכ"ל אלקטרה צריכה; קרדיט: ינאי יחיאלצביקה שווימר מנכ"ל אלקטרה צריכה; קרדיט: ינאי יחיאל
דוחות

אלקטרה צריכה: עלייה קלה בהכנסות, שיפור בשורה התחתונה

הכנסות אלקטרה מוצרי צריכה עלו לכ-2 מיליארד שקל ברבעון השלישי, צמיחה של כ-4% לעומת המקביל, והרווח הגולמי השתפר ל-589 מיליון שקלים עם מרווח יציב של כ-29%

תמיר חכמוף |
נושאים בכתבה אלקטרה צריכה

אלקטרה מוצרי צריכה אלקטרה צריכה 0.48%   מסכמת את הרבעון השלישי של 2025 עם עלייה קלה בהיקף הפעילות ושיפור ברווחיות התפעולית לפני הוצאות אחרות, ושיפור ברווח הנקי הודות להטבת מס.

בשורה העליונה, הכנסות הקבוצה ממכירות ומתן שירותים ברבעון עלו לכ-2.0 מיליארד שקל, לעומת כ-1.94 מיליארד שקל ברבעון המקביל, צמיחה של כ-4% המגיעה בעיקר ממגזר קמעונאות החשמל ומהמשך ההתרחבות בספורט ופנאי, בעוד מגזר קמעונאות המזון התחרותי רשם ירידה במחזור. 

הרווח הגולמי עלה לכ-589 מיליון שקל לעומת כ-565 מיליון שקל אשתקד, כאשר שיעור הרווח הגולמי נשאר יציב סביב כ-29% מהמחזור, כלומר, החברה מצליחה לשמור על מרווח גולמי למרות התחרות הגבוהה בשווקים שבהם היא פועלת.

מתחת לשורה הגולמית, הוצאות המכירה והשיווק גדלו בהמשך לפתיחת סניפים חדשים וגידול בשכר העובדים והשכירות, בעיקר במגזר קמעונאות החשמל, אך קוזזו בחלקן על ידי התייעלות בקמעונאות המזון. הרווח התפעולי לפני הכנסות והוצאות אחרות הסתכם בכ-104 מיליון שקל לעומת כ-90 מיליון ברבעון המקביל, שיפור ברווחיות הליבה. ברבעון המקביל נרשמה הכנסה של 12 מיליון שקל בגין הוצאות משפטיות לעומת הוצאה של כ-3 מיליון שקל ברבעון החולף, כך שלאחר הוצאות אחרות הרווח התפעולי עמד על כ-101 מיליון שקל ברבעון, לעומת כ-102 מיליון שקל אשתקד. ה-EBITDA הרבעוני ירד לכ-184 מיליון שקל, כ-93 מיליון בנטרול IFRS 16, לעומת כ-203 ו-106 מיליון שקל, בהתאמה, ברבעון השלישי של 2024.

בשורה התחתונה, לאחר הוצאות מימון שגדלו בין היתר בגין חכירות לפי IFRS 16 וגידול באשראי לזמן קצר, הרווח לפני מס ירד לכ-33 מיליון שקל לעומת 40 מיליון בשנה שעברה, אולם הוצאות המס קטנו משמעותית בעקבות הכרה בהפסדים מועברים במגזר קמעונאות המזון. התוצאה היא עלייה ברווח הנקי מפעילות נמשכת לכ-36 מיליון שקל לעומת כ-31 מיליון אשתקד. לאחר הפסד של כ-4 מיליון שקל מפעילות שהופסקה, הרווח הנקי הכולל ברבעון עומד על כ-32 מיליון שקל, לעומת 27 מיליון ברבעון המקביל, ושיעור הרווח הנקי עולה מ-כ-1.4% לכ-1.6% מההכנסות. הרווח המיוחס לבעלי המניות נותר דומה לרבעון המקביל, סביב 30 מיליון שקל