בחירות בנימין נתניהו בני גנץ
צילום: מתוך עמודי הפייסבוק של בנימין נתניהו ובני גנץ

התחדשות עירונית היא הדרך של מפלגת השלטון ללב הציבור

2 המפלגות הגדולות מדברות על שחרור קרקעות לטובת הגדלת התחלות הבניה למגורים - מהלך שעשוי להיות יקר לציבור ולא ריאלי. הפיתרון עשוי להיות קידום מואץ ואסרטיבי של תהליכי ההתחדשות העירונית
ניב רום |
נושאים בכתבה בחירות

המפלגות הגדולות בישראל הציגו לאחרונה את המצע הכלכלי שלהן לקראת בחירות 2020. שתיהן מדברות על שחרור קרקעות לטובת הגדלת התחלות הבניה למגורים וגם בכדי להוריד את מחירי הדיור. המפלגות הציגו בנוסף פעולות נוספות לשיפור החברה והכלכלה שאמורות לעלות כסף רב לציבור וזאת כאשר המדינה ניצבת עדיין מול גירעון תקציבי גדול שאף אחד לא מתייחס אליו ושכנראה ימנע מהממשלה לבצע לא מעט מההתחייבויות שלה.

התוצאה הישירה לאחר הבחירות תהיה ששוב בעלי הדירות המעוניינים בשדרוג כמו גם  הזוגות הצעירים, ישארו מאחור.

הפעולות הכלכליות הראשונות שמשרד האוצר יהיה חייב להתייחס אליהן , קשורות  לצמצום הגירעון. המשמעות היא העלאת מיסים הרבה לפני שחרור קרקעות. 

מצד שני מה שחסר מאוד במצעי שתי המפלגות הגדולות , מה שכלל לא קבל יחס באף אחד מהקמפיינים, לא בבחירות הללו, לא בשניות ולא בראשונות שהיו בעת האחרונה והסתיימו ללא תוצאות, הוא התייחסות אמיתית לנושא ההתחדשות העירונית. 

מאחר ושחרור קרקעות אינטנסיבי ומשמעותי הוא יותר אשליה ממציאות,  קידום מואץ ואסרטיבי של תהליכי ההתחדשות העירונית  טומן בחובו הזדמנות אמיתית עבור המדינה, עבור כל אחת מהמפלגות שתצליח בסופו של דבר להקים ממשלה, לחזק את החברה שלנו מהליבה שלה . ממרכזי הערים הכושלים והישנים והדיירים המתגוררים שם המשוועים לשינוי והתחדשות.

כל זאת ללא הוצאות גבוהות כמו בתחומים אחרים , מאחר והתחדשות עירונית מקדמים בעיקר יזמים פרטיים , שמקבלים את "המנדט"  מהדיירים לקדם את הפרויקט מול הרשות כשבסוף כולם מרוויחים - התושבים מגדילים את הדירה ומעלים את הערך שלה ,  היזם  מקבל דירות חדשות למכירה בעקבות תוספת הזכויות לבניין, והרשות המקומית מקבלת אוכלוסייה חזקה ועוד מיסים . דמוקרטיה במיטבה.

הצורך בהתחדשות עירונית נועד למלא 3 מטרות עיקריות - התגוננות בפני טילים, מניעה של קריסת הבניינים במקרה  של רעידת אדמה והגדלת היצע הדירות  באזורי הביקוש.

האלמנט הרביעי של התהליך שכמעט ולא מזכירים אותו בשיח הציבורי הוא, ההיבט החברתי של ההתחדשות העירונית . במהלך פינוי המתחמים  והפיכתם לפרויקטים  חדשים ומודרניים, ניתנת הזדמנות אמיתית לתושבים הוותיקים שבדרך כלל אין בידיהם מספיק הון עצמי לשדרג את מגוריהם וחייהם. 

היתרון בעסקה הזו עבורם היא שאינם נדרשים להשקיע ממון   והיזם הוא שנושא עליו את התשלום תמורת הרווח הצפוי מהדירות החדשות שהוא מוכר. בתמורה להסכמתם לתהליך מחזקים בעלי הדירות את מצבם הכלכלי וסביבת המגורים שלהם  וכך  מתחזקת גם את הקהילה..

קיראו עוד ב"שוק ההון"

היזמים שלא פעם הופנתה כלפיהם אצבע מאשימה מצד הציבור ומקבלי ההחלטות משמחפשים בעיקר את הרווח  שלהם,ר עושים עבור המדינה את המטלה הכה בסיסית הזו  שהמדינה הייתה אמורה לבצע מזמן - חיזוק וריפוי של כל אותם מתחמים ישנים. פעמים רבות תוך שהם מסתכנים בהשקעת משאבים כספיים רבים ללא בטחון כי הפרויקט יקבל אישור ויצא אל הפועל.

את מצעי המפלגות מאוחר לתקן אך מפלגת השלטון והשרי החדשים שיעמדו בראש משרדי האוצר והשיכון צריכים לתת קדימות להעצמת תחום ההתחדשות העירונית וליצירת ודאות בכל הנוגע למימוש פרויקטים כדאי שהיזמים בשוק הפרטי ימשיעו להיות שותפים פעילות במשימה החשובה של שדרוג המרקם העירוני ברחבי הארץ.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוזדניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוז
ראיון

"בנקים עדיפים מביטוח; פארמה יתחזק; רק 2 ביטחוניות מעניינות; בנדל"ן תהיה עוד ירידה" הסקטורים והמניות של פישמן ל-2026

דניאל לייטנר מנכ״ל הקרנות של תמיר פישמן מסביר למה תזמון שוק נועד לכישלון, ואיפה הוא עדיין מזהה ערך ב-2026; מאנבידיה ואמזון ועד עזריאלי ונקסט ויז'ן; וגם: מה הוא חושב על הרפורמות של הבורסה?

מנדי הניג |

דניאל לייטנר התחיל להשקיע עוד לפני גיל 18, עשה טעויות, הרוויח והפסיד, אבל למד את התחום בגיל צעיר ועם כסף קטן. התחום ממש סקרן אותו, הוא קרא ספרים ו"לכלכך את הידיים" עשה תואר בכלכלה ומימון באוניברסיטת בן גוריון עד שמצא את עצמו עמוק בתעשייה. 

לפני עשור הצטרף לתמיר פישמן, הוא טיפס שם ממחלקה למחלקה ולפני שנה וקצת, בגיל 37, מונה למנכ"ל קרנות הנאמנות של הבית, שמנהלות כיום כ-4 מיליארד שקל. מי שתכנן בכלל להיות רופא, כמו שני הוריו, מצא את עצמו מטפל בתיקים מאשר בחולים. 

2025 הייתה שנה חריגה בשוק. שנה של מלחמה, אי-ודאות ביטחונית ופוליטית, וריבית שהייתה עדיין ברף גבוה היסטורי. הבורסה המקומית עלתה במעל 50%, ה-S&P 500 הוסיף "רק" 17%, אבל מה שהיה, היה - עכשיו השאלה הגדולה ביותר היא האם להקטין חשיפה או להוריד? מי שבכלל היה בחוץ האם זה הזמן להכנס או להמתין לתיקון מסוים. אם תשאלו את אמיר חדד מברומטר הוא יגיד לכם שזה זמן להיות נזילים (הכוונה להיות בנכסים סחירים מאוד ובאג"ח מח"מ קצר-בינוני) לאבחנתו מי שיחזיק כסף מזומן יצליח לנצל את התיקון, "כדאי להיות עכשיו בנכסים נזילים כדי לנצל את המימוש לכשיגיע", חדד רואה את 2026 כשנה שאיפשהו במהלכה נראה תיקון ולאחריו סגירה מאוזנת-חיובית, אם תצליחו "לתזמן" או למצע בירידות האלה, כנראה תביאו תשואה יפה בשנה שנכנסו אליה הבוקר.

אבל לייטנר חולק על חדד. כששואלים אותו האם אנחנו בגאות והאם נראה תיקון הוא מבהיר שתזמון שוק נועד לכשלון, "היכולת לתזמן את השוק כמעט לא קיימת", הוא אומר, "מי שמנסה לחכות לנקודה המושלמת, בדרך כלל נשאר בחוץ". מבחינתו, השאלה איננה אם יגיע תיקון כזה או אחר, אלא אם תיק ההשקעות בנוי כך שיוכל לעבור גם עליות וגם ירידות - וכאן הוא פורש את ההסתכלות שלו על השווקים בארץ ובעולם, הוא נותן לנו רשימת מניות מעניינות מבחינתו וכאלה שהוא, מכל מיני סיבות, לא נלהב לשלב בתיק. עם לייטנר כבר דיברנו לפני כ-3 חודשים, הוא כבר אז סימן את טבע ושיתף בהסתכלות שלו על השוק - מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות

למה שווה לכם להקשיב לו? לייטנר מגיע לא רק עם "תחזיות" על הנייר יש לו רקורד. קרנות הנאמנות שבניהולו בתמיר פישמן הציגו לאורך זמן תשואות גבוהות מהממוצע הענף, לא רק בטווח הקצר אלא גם בפרספקטיבה רב-שנתית. בשנה האחרונה הקרן רשמה תשואה של כ-63.3%, לעומת כ-51.3% בממוצע הענפי. גם בטווח של שלוש שנים הפער משמעותי, עם תשואה מצטברת של כ-183% לעומת כ-121.5% בענף, ובטווח של חמש שנים הקרן מציגה תשואה של כ-224.8% מול כ-146.3% בלבד בממוצע.

לפני שנתחיל, הנה הסקטורים והמניות 'על קצה המזלג' שמעניינות את הקרן:


סקטורים מומלצים 


יו"ר קרן ג'נריישן, יוסי זינגר, ומנכ"ל הקרן, ארז בלשה. קרדיט לצילום: אור דנון.יו"ר קרן ג'נריישן, יוסי זינגר, ומנכ"ל הקרן, ארז בלשה. קרדיט לצילום: אור דנון.

אחרי הסתבכות תזרימית: יבולי שמש נמכרת ל-PowerGen של ג'נריישן קפיטל

זרוע האנרגיה המתחדשת של קרן ג'נריישן תרכוש את מלוא מניות יבולי שמש, תזרים הון לצמצום חוב ותשלם לבעלי המניות תמורה מותנית של עד 55 מיליון שקל; הרכישה עשויה להגדיל את כושר הייצור והאגירה של PowerGen בכ-505 מגה-ואט ובכ-1,350 מגה-ואט-שעה

מנדי הניג |
נושאים בכתבה ג'נריישן קפיטל

קרן ג'נריישן קפיטל ג'נריישן קפיטל 2.55%   ממשיכה להרחיב את פעילותה בתחום האנרגיה המתחדשת. הקרן דיווחה אמש כי זרוע האנרגיה שלה, PowerGen, חתמה על הסכם לרכישת מלוא הבעלות בחברת יבולי שמש אנרגיה מתחדשת. העסקה מצרפת ל-PowerGen פורטפוליו מניב קיים בישראל וצבר פרויקטים רחב בשלבי ייזום, עם דגש על מתקנים סולאריים משולבי אגירה ופעילות נוספת באירופה.

לפי מתווה העסקה, PowerGen תרכוש מהמוכרים את כל מניות יבולי שמש, כאשר בעלי המניות יהיו זכאים לתמורה מותנית בלבד של עד 20 מיליון שקל, בכפוף לעמידה באבני דרך בהקמת פרויקטים בישראל ובפולין. בנוסף, תרכוש PowerGen את הלוואות הבעלים של החברה בסכום כולל של עד 35 מיליון שקל, שחלקו מותנה בקידום משמעותי של פרויקט הייזום בפולין במהלך 2026. במקביל, PowerGen צפויה להזרים הון לתוך יבולי שמש לצורך כיסוי חובות לגורמים מממנים והקטנת המינוף, לצד האצה של קידום הפרויקטים שבייזום. אישור רשות התחרות כבר התקבל, והשלמת העסקה כפופה לקבלת אישורי הגופים המממנים.

יבולי שמש מחזיקה כיום בפורטפוליו מניב בישראל בהספק של כ-44 מגה-ואט. לצד זאת, החברה מקדמת צבר פרויקטים סולאריים משולבי אגירה בשלבי ייזום מתקדמים, בהספק של כ-150 מגה-ואט ובקיבולת אגירה של כ-850 מגה-ואט-שעה, וכן פרויקטים נוספים בשלבי ייזום מוקדמים יותר בהספק של כ-75 מגה-ואט וכ-500 מגה-ואט-שעה. מרבית הפרויקטים מיועדים לפעול תחת אסדרת מודל שוק ולהשתלב בשרשרת הערך של PowerGen. בפולין מחזיקה יבולי שמש בפרויקט רוח מניב בהספק של כ-48 מגה-ואט, עם אפשרות להרחבה, וכן בפרויקט נוסף המשלב רוח ו-PV שנמצא בשלבי ייזום.

בג'נריישן רואים ברכישת יבולי שמש מהלך שמרחיב את פורטפוליו נכסי האנרגיה של PowerGen ומחזק את פעילות הייצור והאספקה בישראל. העסקה משתלבת בשורת מהלכים אסטרטגיים שמקדמת החברה בניהולו של המנכ״ל דן קלינברגר, המחזיקה כיום (לפני העסקה) בצבר בשל של פרויקטים סולאריים בהספק של כ-247 מגה וואט ו-283 מגה וואט שעה, לצד נכסים בשלבים שונים של הקמה, פיתוח וייזום בהספק כולל של למעלה מ־1 ג׳יגה וואט ו־6 ג׳יגה וואט שעה. העסקה צפויה לחזק את מעמדה של החברה בשוק האנרגיות המתחדשות, ולהרחיב את פעילות הייצור והאספקה בישראל.