בחירות בנימין נתניהו בני גנץ
צילום: מתוך עמודי הפייסבוק של בנימין נתניהו ובני גנץ

התחדשות עירונית היא הדרך של מפלגת השלטון ללב הציבור

2 המפלגות הגדולות מדברות על שחרור קרקעות לטובת הגדלת התחלות הבניה למגורים - מהלך שעשוי להיות יקר לציבור ולא ריאלי. הפיתרון עשוי להיות קידום מואץ ואסרטיבי של תהליכי ההתחדשות העירונית
ניב רום |
נושאים בכתבה בחירות

המפלגות הגדולות בישראל הציגו לאחרונה את המצע הכלכלי שלהן לקראת בחירות 2020. שתיהן מדברות על שחרור קרקעות לטובת הגדלת התחלות הבניה למגורים וגם בכדי להוריד את מחירי הדיור. המפלגות הציגו בנוסף פעולות נוספות לשיפור החברה והכלכלה שאמורות לעלות כסף רב לציבור וזאת כאשר המדינה ניצבת עדיין מול גירעון תקציבי גדול שאף אחד לא מתייחס אליו ושכנראה ימנע מהממשלה לבצע לא מעט מההתחייבויות שלה.

התוצאה הישירה לאחר הבחירות תהיה ששוב בעלי הדירות המעוניינים בשדרוג כמו גם  הזוגות הצעירים, ישארו מאחור.

הפעולות הכלכליות הראשונות שמשרד האוצר יהיה חייב להתייחס אליהן , קשורות  לצמצום הגירעון. המשמעות היא העלאת מיסים הרבה לפני שחרור קרקעות. 

מצד שני מה שחסר מאוד במצעי שתי המפלגות הגדולות , מה שכלל לא קבל יחס באף אחד מהקמפיינים, לא בבחירות הללו, לא בשניות ולא בראשונות שהיו בעת האחרונה והסתיימו ללא תוצאות, הוא התייחסות אמיתית לנושא ההתחדשות העירונית. 

מאחר ושחרור קרקעות אינטנסיבי ומשמעותי הוא יותר אשליה ממציאות,  קידום מואץ ואסרטיבי של תהליכי ההתחדשות העירונית  טומן בחובו הזדמנות אמיתית עבור המדינה, עבור כל אחת מהמפלגות שתצליח בסופו של דבר להקים ממשלה, לחזק את החברה שלנו מהליבה שלה . ממרכזי הערים הכושלים והישנים והדיירים המתגוררים שם המשוועים לשינוי והתחדשות.

כל זאת ללא הוצאות גבוהות כמו בתחומים אחרים , מאחר והתחדשות עירונית מקדמים בעיקר יזמים פרטיים , שמקבלים את "המנדט"  מהדיירים לקדם את הפרויקט מול הרשות כשבסוף כולם מרוויחים - התושבים מגדילים את הדירה ומעלים את הערך שלה ,  היזם  מקבל דירות חדשות למכירה בעקבות תוספת הזכויות לבניין, והרשות המקומית מקבלת אוכלוסייה חזקה ועוד מיסים . דמוקרטיה במיטבה.

הצורך בהתחדשות עירונית נועד למלא 3 מטרות עיקריות - התגוננות בפני טילים, מניעה של קריסת הבניינים במקרה  של רעידת אדמה והגדלת היצע הדירות  באזורי הביקוש.

האלמנט הרביעי של התהליך שכמעט ולא מזכירים אותו בשיח הציבורי הוא, ההיבט החברתי של ההתחדשות העירונית . במהלך פינוי המתחמים  והפיכתם לפרויקטים  חדשים ומודרניים, ניתנת הזדמנות אמיתית לתושבים הוותיקים שבדרך כלל אין בידיהם מספיק הון עצמי לשדרג את מגוריהם וחייהם. 

היתרון בעסקה הזו עבורם היא שאינם נדרשים להשקיע ממון   והיזם הוא שנושא עליו את התשלום תמורת הרווח הצפוי מהדירות החדשות שהוא מוכר. בתמורה להסכמתם לתהליך מחזקים בעלי הדירות את מצבם הכלכלי וסביבת המגורים שלהם  וכך  מתחזקת גם את הקהילה..

קיראו עוד ב"שוק ההון"

היזמים שלא פעם הופנתה כלפיהם אצבע מאשימה מצד הציבור ומקבלי ההחלטות משמחפשים בעיקר את הרווח  שלהם,ר עושים עבור המדינה את המטלה הכה בסיסית הזו  שהמדינה הייתה אמורה לבצע מזמן - חיזוק וריפוי של כל אותם מתחמים ישנים. פעמים רבות תוך שהם מסתכנים בהשקעת משאבים כספיים רבים ללא בטחון כי הפרויקט יקבל אישור ויצא אל הפועל.

את מצעי המפלגות מאוחר לתקן אך מפלגת השלטון והשרי החדשים שיעמדו בראש משרדי האוצר והשיכון צריכים לתת קדימות להעצמת תחום ההתחדשות העירונית וליצירת ודאות בכל הנוגע למימוש פרויקטים כדאי שהיזמים בשוק הפרטי ימשיעו להיות שותפים פעילות במשימה החשובה של שדרוג המרקם העירוני ברחבי הארץ.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
קובי אלכסנדר (נוצר ב-AI)קובי אלכסנדר (נוצר ב-AI)

ההשקעה המוצלחת של קובי אלכסנדר, והאם המימוש האחרון הוא סימן להמשך?

קובי אלכסנדר מממש 66 מיליון שקל ממניות אי.בי.אי אחרי 20 שנות השקעה; וגם: דברים שצריך לדעת על קובי אלכסנדר

רן קידר |
נושאים בכתבה קובי אלכסנדר

קובי אלכסנדר מכר 240 אלף מניות של בית ההשקעות אי.בי.אי בשער של 275 שקלים למניה, סכום כולל של 66 מיליון שקלים. העסקה בוצעה בהנחה של 4% ממחיר השוק. לפני המכירה החזיק אלכסנדר ב-19.2% ממניות החברה; כיום נותרו בידיו 15.8%, בשווי של 620 מיליון שקלים. ההשקעה המקורית היתה ב-2005, בסך 50 מיליון שקלים עבור 25% מאי.בי.אי, והיא הניבה תשואה מצטברת של יותר מפי 12. 

שווי השוק של אי.בי.אי חצה את 4 מיליארד שקלים במקביל לשיפור בתוצאות וקריאה נכונה של המפה. אי.בי.אי נכנס לפני יותר מעשור לתחום הקרנות האלטרנטיבות למשקיעים כשירים וזה הפך לזרוע מאוד מרכזית ברווחיו. 

בשבוע האחרון מכרו ארבעה בכירים באי.בי.אי אופציות בשווי 50 מיליון שקלים


מי הוא קובי אלכסנדר?

קובי אלכסנדר הוא יזם הייטק ישראלי שייסד את קומברס טכנולוגיות (לשעבר אפרת) ב-1984 עם בועז משעולי ויחיעם ימיני. החברה, שפיתחה פתרונות ערך מוסף לתקשורת, גדלה ל-5,000 עובדים ו-1.5 מיליארד דולר מחזור שנתי בשיאה ב-2000, עם שווי שוק של 20 מיליארד דולר. אלכסנדר כיהן כמנכ"ל 25 שנה, והוביל IPO ב-1996 (גיוס 100 מיליון דולר) והשקעות בסטארט-אפים כמו וויקס (50 מיליון דולר ב-2007).

ב-2006 הוא הואשם בתרמית ניירות ערך: תמחור לאחור של אופציות למנהלים, שחסך 7 מיליון דולר מיסים והטיב עם בכירים, כולל אלכסנדר שקיבל אופציות בשווי 2 מיליון דולר. לאחר כתב אישום בארה"ב, נמלט לנמיביה (ללא הסכם הסגרה), שם שהה 10 שנים תחת שם בדוי, בעוד קומברס איבדה את שוויה וחוסלה. 

ב-2016 הוא הוסגר, הורשע ב-2017 ברישום כוזב, ונידון ל-30 חודשי מאסר. ריצה 12 חודשים בארה"ב ובישראל, ושוחרר ב-2018 לאחר ניכוי שליש.



רו״ח פרידה עבאס יוסף, אחראית תחום נדל״ן במחלקת תאגידים הרשות לניירות ערך. קרדיט: ענבל מרמרירו״ח פרידה עבאס יוסף, אחראית תחום נדל״ן במחלקת תאגידים הרשות לניירות ערך. קרדיט: ענבל מרמרי
כנס תאגידים ה-13

״בחברות הנדל״ן היזמי המספרים נראים טוב, אבל העודפים עלולים להיות מנופחים״

בכנס תאגידים ה-13 של רשות ניירות ערך מזהירים מפער בין התמונה האופטימית בשוק ההון לבין מצב הפרויקטים בשטח, ומציגה מתווה גילוי חדש לחברות היזמיות שיתמקד במהות, בעודפים צפויים ובגילוי מצרפי



ליאור דנקנר |

״על המסכים הכל נראה טוב, בפרויקטים זה כבר פחות פשוט״

היום (שלישי), בכנס תאגידים ה-13 של רשות ניירות ערך, עלתה רו״ח פרידה עבאס לבמה עם מסר מפוכח לשחקניות הנדל״ן היזמי. לדבריה, בעיני הרשות מתווה הגילוי החדש אינו רק שינוי טכני, אלא שינוי תפיסתי סביב מהות. היא הוסיפה שמי שמסתכל מלמעלה רואה שוק שנראה מצוין: בשנה האחרונה הצטרפו לבורסה 12 חברות נדל״ן יזמי, מספר שישראל לא ראתה כבר שנים. רוב החברות האלה גייסו אגרות חוב בהיקף כולל של כמעט 1.4 מיליארד שקלים, ובשנה החולפת נרשמה עלייה בשווי השוק של חברות הנדל״ן הציבוריות.

הנתונים האלה, אמרה, משקפים התעניינות גוברת מצד הציבור וציפייה לרווחיות גבוהה בשנים הבאות, במיוחד על רקע חזרה הדרגתית של השוק לפעילות אחרי סיום הלחימה. ״אם מסתכלים מלמעלה, הכל נראה ממש טוב״, אמרה, ״אבל כשנכנסים לעובדות בשטח, הסיפור מורכב יותר״.


מהמצגת ע״י פרידה עבאס יוסף


עבאס הזכירה שבמקביל לעלייה בשוויי השוק נרשמה בשנה האחרונה ירידה בקצב מכירת הדירות, שהובילה לשיא חדש במספר הדירות הלא מכורות. יחד עם זאת, מדד תשומות הבנייה ושכר העבודה בענף ממשיכים לעלות ולהגדיל את עלות הפרויקטים עבור היזמים.

״השילוב של ירידה במכירות ועלייה בעלויות פוגע בתזרים המזומנים של החברות״, אמרה. ״את התוצאה רואים בשטח, בשלטי החוצות ובקמפיינים: מבצעי מכירות יצירתיים שמגלמים הנחות משמעותיות, הצעות למשכנתאות ללא ריבית, פטור מהצמדות ואפילו אפשרות לביטול הסכמים. אלה לא רק גימיקים שיווקיים, אלא כלים להתמודד עם מצוקה פיננסית שמתגברת״.