דודי דניאל מנכל איי די או גרופ
צילום: רמי זרנגר

הסאגה באיידיאו נמשכת - עכשיו המוסדיים שוקלים לתבוע

עסקת המיזוג בין איידיאו לבין אדלר ריל אסטייט הגרמנית ממשיכה לייצר גלים בשל התנהלותה הבעייתית; המוסדיים שכרו עו"ד כדי לבדוק אפשרות לנקוט בהליכים נגד החברה
נועם בראל | (1)
נושאים בכתבה איידיאו

ימים ספורים לאחר השלמת עסקת המיזוג בין אדלר ריל אסטייט הגרמנית לבין חברת הנדל"ן איידיאו פרופרטיז, והרוחות אינן נרגעות סביב העסקה הסיבובית,

המוסדיים, וביניהם פסגות, מיטב דש, הפניקס, מגדל וכלל, אשר רכשו את מניות איידיאו פרופרטיז בהיקף של כ-74 מיליון אירו, בודקים כעת אפשרות אפשרות לנקוט בהליכים נגד אדלר, וזאת שהסתירה את מהלך הפצת הזכויות עליו דווח לפני מספר ימים והוביל לצלילה במניית איידיאו פרופרטיז.

רכישתה של איידיאו הייתה אמורה להתבצע בצורה של מיזוג משולש הופכי, כאשר אדלר הייתה אמורה להקים חברה ישראלית בשם "לי לורגן" ולאפשר לבעלי המניות של איידיאו לקבל 25.75 אירו במזומן על כל מניה בה הם מחזיקים או לקבל מניות של החברה החדשה שתקום. בפועל, מה שקרה הוא שאדלר התמזגה עם ADOP, החברה הבת של איידיאו, שהשתמשה במזומנים שברשותה לרכוש את אדלר.

העסקה, אשר מלכתחילה הייתה "פישית", כאשר יחד עם בנק ההשקעות ג'יי.פי מורגן, אשר מימן את העסקה, אדלר שילמה סכום של כ-708 מיליון אירו, אשר שיקף פרמיה של כ-83% על מחיר המניה של ADOP ושל כ-102% על מחיר המניה הממוצע ב-30 ימי המסחר האחרונים שקדמו לעסקה.

באדלר הסבירו בשיחת הוועידה שמדובר בפורטפוליו נכסים חזק, ושהמיזוג הזה יביא אותם להיות אחת מהחברות הגדולות ויספק להם יתרון לגודל, למרות המחיר גבוה אותו שילמו.

לפני מספר ימים הסיפור הסתבך עוד יותר, כאשר ADOP הודיעה  על כוונתה להוסיף הנפקה של זכויות ב-500 מיליון אירו במהלך הרבעון הראשון של השנה, כאשר בעקבות הדיווח צנחה מנייתה ב-12% ומניית אדלר, אשר רכשה את החברה האם, איידיאו, עלתה ב-3%.

בהודעתה של איידיאו אמרה החברה כי היא בוחנת "את המשמעויות המשפטיות והכלכליות של העסקה המוצעת", וכי "הובא לידיעת החברה שעם השלמת העסקה המוצעת, מניות ADOP המוחזקות על ידי החברה יהפכו למניות רדומות (כל עוד הן מוחזקות בידי החברה)". משמעות מהלך כזה, בו החברה תאבד את הזכויות על המניות שבבעלותה, יכול להוביל לכך שהאחזקה ב-ADOP כבר לא תשמש כערבון להחזר התשלום למחזיקי האג"ח.

אדלר הגרמנית (סימול: ADL.DE) המחזיקה גם ב-70% מחברת בראק אן וי  הישראלית, נסחרת בשווי שוק של כ-946 מיליון אירו בבורסה בפרנקפורט. בתחילת המו"מ ביקשה החברה לרכוש 44% מהמניות של דיין ואפולו, בעלי השליטה באיידיאו, אך אלה סירבו להצעה ודרשו כי אדלר תרכוש את כלל מניות הציבור, מתוך מטרה שגם הציבור וגם הגופים המוסדיים יוכלו לרשום רווח מהמכירה.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    מי לא ידע ומי ידע אותו יש לתבוע ! (ל"ת)
    החוק והצדק 24/12/2019 11:22
    הגב לתגובה זו
עופר ינאי נופר אנרגיה
צילום: ראובן קופצ'ינסקי

המוסדיים אמרו "עד כאן": חבילת השכר של עמי לנדאו לא אושרה

בעלי המניות של נופר אנרג'י דחו את הצעת הדירקטוריון לאשר חבילת שכר למנכ"ל המיועד עמי לנדאו, הכוללת שכר חודשי של כ-208 אלף שקל, מענק חתימה, בונוסים ומניות חסומות בשווי של כ-12 מיליון שקל בשנה

תמיר חכמוף |

נופר אנרג'י נופר אנרג'י -2.65%   מדווחת כי הצעת הדירקטוריון לאשר את תנאי העסקתו של המנכ"ל המיועד עמי לנדאו, לא עברה באסיפה המיוחדת של בעלי המניות שהתקיימה היום.

לתזכורת על חבילת השכר המוצעת - 30 אלף שקל ביום - האם השכר של עמי לנדאו מוצדק ולמה המוסדיים צריכים להגיד לעופר ינאי - עד כאן!

לפי הדוח המיידי, כ-63% מבעלי המניות שהצביעו תמכו בהצעה, אך בקרב בעלי המניות שאינם בעלי עניין אישי (קרי בנטרול עופר ינאי) נרשם רוב למתנגדים, עם 52.1% לעומת 47.9% בעד. מאחר שנדרש רוב מבין בעלי המניות ללא עניין אישי, ההצעה נדחתה.

הצעת השכר כללה שכר חודשי של כ-208 אלף שקל, מענק חתימה של 2 מיליון שקל, בונוס שנתי של עד שבע משכורות והקצאת מניות חסומות בשווי של כ-10.5 מיליון שקל, חבילה שמוערכת בכ-12 מיליון שקל בשנה, או כ-30 אלף שקל לכל יום עבודה. מדובר בתגמול חריג בהיקפו גם ביחס לחברות רווחיות ומבוססות בהרבה. מעבר להיקף החריג, הביקורת התמקדו גם בכך שחלק ניכר מהתגמול אינו מותנה כלל בעמידה ביעדים כמותיים מדידים, לא פיננסיים, לא תפעוליים ולא אסטרטגיים, בניגוד למקובל בחברות ציבוריות, ובמיוחד בתקופה של חוסר ודאות ניהולית.

על פי טבלת ההצבעות שצורפה לדוח, בין התומכים נמנו הפניקס (קסם), איביאי ומנורה, בעוד שמגדל, מיטב, ילין לפידות, מור ואיילון היו מבין אלו הצביעו נגד, והכריעו את הכף.

גדעון תדמור
צילום: דניאל קמינסקי

גדעון תדמור מבקש 9 מיליון שקל בשנה

אחרי הגיוס המשמעותי לפיתוח בפוקלנד של 1.2 מיליארד שקל ועם שווי שוק שזינק לכ-13 מיליארד יו"ר נאוויטס מבקש תגמול גבוה פי 4 מהשנים האחרונות

מנדי הניג |

אחרי הקפיצה במניית נאוויטס וגיוס ההון המוצלח, שותפות נאוויטס פטר יהש -2.52%   מבקשת לאשר חבילת תגמול חדשה ליו"ר גדעון תדמור, שתגיע עד ל־8.8 מיליון שקל בשנה במקום תגמול שנתי של פחות מ־2 מיליון שקל שקיבל עד כשיו. השינוי מגיע כשלשותפות יש תוכניות להאיץ את הפיתוח באיי פוקלנד, אחרי תחילת ההפקה בפרויקט שננדואה.

לפי ההצעה שתעלה באסיפה הקרובה, שכר הבסיס של תדמור יעלה בכמעט 50% ל־170 אלף שקל בחודש, יוצמד למדד, ויוגדל גם מענק ההסתגלות (ל־9 חודשי שכר) ומענק הפרישה (ל־12 חודשי שכר). בנוסף, יוענק תגמול הוני שיכול להגיע לתקרה שנתית של 8.8 מיליון שקל שיהיה גם המקסימום שתוכל החברה לשלם לו.

בהסברים שמצורפים לזימון האסיפה, מציינת נאוויטס כי מאז 2022 צמחו נכסי השותפות פי 2.5, וכי שוויה של החברה זינק בלמעלה מ־9 מיליארד שקל, לשווי של כ־11-13 מיליארד שקל, עם כניסה למדד ת"א־35. השותפות גם מדגישה במסמך כי תדמור ושותפיו פעלו לאיתור, רכישה ופיתוח של נכסים, והיו מנוע הצמיחה המרכזי של החברה.

לפי נאוויטס זה מהלך חשוב שנועד כדי לשמר את הנהגת החברה ואת המוטיבציה. "התגמול מביא בחשבון את היקף הפעילות, האתגרים הגלובליים ואת הצורך להבטיח המשך העסקתם של נושאי משרה בכירים" נכתב עוד.

במקביל לתגמול השנתי, צפוי תדמור ליהנות גם מתמלוג משמעותי במסגרת השותף הכללי, שבו מחזיקים הוא ושותפיו. לפי הערכת החברה, החל מ־2026 תזכה נאוויטס להכנסות שנתיות של כ-1.1 מיליארד דולר, שמתוכם ייגזר תמלוג-על בגובה 5% כלומר כ־200 מיליון שקל בשנה, שמתוכם יגיעו לידי תדמור כ־125 מיליון שקל בשנה.