חדשות טובות לבזק, אבל עדיין צפויה ירידה ברווחיות בשנים הקרובות
הבוקר דווח (דיווח לא רשמי) כי משרד התקשורת גיבש מתווה לפיו בזק 1.06% תוכל להתחיל להפעיל את רשת הסיבים האופטיים שלה תוך ויתור על חובת הפרישה האוניברסלית. בסקירה שמפרסם הבוקר לירן לובלין, מנהל מחלקת מחקר, אי.בי.אי. בית השקעות הוא מתייחס לדיווח ומסביר כי המודל המוצע מתבסס על מבנה של גזרים ומקלות. במשרד התקשורת לא הכחישו את האמור, ומסרו כי בשעות הקרובות יפורסם דיווח רשמי בנושא.
להלן סקירתו המלאה של לובלין.
הגזרים
בזק תהיה רשאית לבחור את האזורים בהם כלכלי לה להקים רשת סיבים ללא כל מגבלה על היקף מינימאלי לפרישה. כלומר אזורים מרוחקים ופחות רווחיים יתכן ויוותרו מחוץ להיקף פרישתה של בזק.
המשרד יקבע מנגנון תמרוץ במקרה של פרישה רחבה מ-80% שהיא הערכתו לגבול הכדאיות של בזק.
בזק תהיה רשאית להפעיל בהקדם את רשת הסיבים שלה שפרושה על פי הערכות בהיקפים של 60% (למעט פרישה ורטיקלית) ולבלום את נטישת לקוחות השוק הקווי שלה לטובת המתחרות.
המקלות
בזק לא תוכל לפרוש סיבים באותם אזורים עליהם היא תוותר לאורך תקופה ארוכה.
המתחרות יוכלו לפרוש באזורים עליהם בזק ויתרה בעזרת מימון קרן ייעודית שתוקם. הקרן תעמוד על פי הערכות בהיקף של 90 מיליון שקל בשנה ותמומן באמצעות גביה של 0.5% מהכנסות החברות בשוק.
- IBI: ההכנסות טיפסו ל-378 מיליון שקל וה-EBITDA הסתכם ב-122 מיליון שקל
- "המשקיעים אופטימיים מדי לגבי תוואי הריבית"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הפרישה באזורים הפחות כלכליים תעשה על בסיס שימוש בתשתית הפאסיבית של בזק בעלות מוזלת.
מכיוון שבזק היא החברה הגדולה בשוק ומחזיקה בנתח הגבוה ביותר בהכנסות ייווצר מצב בו עיקר כספי הקרן יגיעו ממקורותיה של בזק על אף שיאסר עליה לעשות בה שימוש.
למתווה המוצע קיימים שני היבטים חיוביים ושליליים
בראיית שוק התקשורת המהלך צפוי להניע פרישה רחבה באופן משמעותי מזו שראינו בשנים האחרונות שכן בזק היא הכח המשמעותי בשוק. התוכנית של משרד התקשורת היא להגיע לפרישה של כל הארץ בטווח של 10-15 שנים היא בהחלט ברת השגה.
מצד חברות הסלולר ( סלקום -0.71% פרטנר -0.31% - ע.ס), תחרות מכיוונה של בזק היא אולי בעייתית אך מנגד היא תביא גם למודעות צרכנית לסיב האופטי ומאחר ומדובר בשוק "בתולי" (רק ל-25% מהמדינה יש גישה) יהיה לכל השחקנים מה להרוויח.
- נאייקס רוכשת את Lynkwell האמריקאית בכ-26 מיליון דולר
- אפולו פאוור יורדת לאחר הנפקה של כ-50 מיליון שקל ודילול של עד 22%
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- אלפרד אקירוב: "אני עובד מהבוקר עד הלילה. זו לא עבודה קשה,...
מכיוונה של בזק יתכן ומדובר בסופה של תקופה ארוכה בה החברה הסתכלה מהצד על המתחרות שלה לוקחות לה נתחים לא מבוטלים מהשוק הקווי וכל זאת ללא יכולת מענה.
יש מספר שאלות שנותרו פתוחות
נדרש תיקון לחוק בזק ולא ברור האם ניתן להוציאו לפועל תחת ממשלת מעבר – האם נדרשת חקיקה? החלטת ממשלה?
הקמת הקרן אמנם קיבלה על פי הדיווח את ברכתה של רשות התחרות אך גם כאן הפלונטר הפוליטי יהיה מכשול ונדרשת חקיקה מסודרת לעניין.
בכמה בזק תמכור ללקוח את הסיב? התמחור של בזק בסיבים עלול דווקא להביא לירידה בהכנסות שכן כבר היום הסיבים של המתחרים מתומחרים בעלויות דומות לאלו של קווי הנחושת של בזק ובתחרות בה המוצרים דומים המחיר יהווה פקטור משמעותי.
מלבד העלויות הלא מבוטלות של הפרישה, הקרן שתוקם צפוייה להוות משקולת על גבה של בזק שהיא השחקן הגדול ביותר בשוק, להערכתנו בזק לא תקבל בברכה "עונש" בגובה 0.5% מההכנסות.
שורה התחתונה
- 1.משרד תקשורת בפופוליזם שלו עיכב את הקידמה (ל"ת)האזרח 05/11/2019 11:05הגב לתגובה זו
מה יודע צבי לוי שאנחנו לא? ארית מנצלת אופוריה במניה כדי להנפיק מהציבור
המוסדיים יקנו, אבל האם הם היו קונים אם זה היה הכסף האישי שלהם? ארית בתקופה נהדרת ואחרי שהיתה על סף פשיטת רגל והמדינה הצילה אותה, היא מרוויחה מהמדינה מאות מיליונים ברווחיות של חברת אנבידיה - גאות בשוק הביטחוני היא סיבה נהדרת לצבי לוי למכור-להנפיק לפי 5 מיליארד שקל, אבל האם הרווחים האלו יימשכו? ממש לא בטוח
אם המוכר רוצה למכור במחיר מסוים, אז ברור שהמחיר מתאים לו, המחיר טוב מבחינתו. אם הקונה רוצה לקנות במחיר הזה - אז יש עסקה. האם יכול להיות שהמחיר טוב לשני הצדדים. כן, אם שניהם "מקריבים" בדרך ומתכנסים לעסקה. בהנפקות זה לא קורה, כי לרוב יש א-סימטריה של מידע. המוכר יודע יותר מהקונה, וגם כי הקונים הם לא באמת שמים את הכסף שלהם, אלא "כסף של אחרים".
במצב המתואר, האם זו עסקה במחיר ראוי-נכון? האם כשגופים מוסדיים יקפצו עכשיו על ההנפקה של ארית-רשף זו עסקה ראויה? אי אפשר לדעת מה יהיה והמניה בהחלט יכולה להמשיך לעלות, אבל אפשר לדעת דבר אחד ברור - ארית שהיתה חברה של 100-150 מיליון שקל, קפצה לשווי של 5 מיליארד שקל בזכות המלחמה. ההצטיידות היתה גדולה, המחירים היו בשמיים - משרד הביטחון קנה כנראה בלי לחשוב יותר מדי - המספר בדוח של ארית שמוכיח - משרד הביטחון מפזר כספים
זה לא יכול להימשך. נכון שיש שינוי תפיסתי עולמי ונכון שההצטיידות הצבאית עלתה, אבל זה גם יביא תחרות ויוביל לשחיקה ברווחיות. כמו כמעט כל דבר שעולה מהר, יש גם ירידות, טלטלות וגלים בדרך. ארית לא מפתחת שבבי AI שהיא יכולה להרוויח עליהם 75% , היא לא אינבידיה, היא חברה של לואו טק שעושה עבודה טובה, מייצרת מערכות וכלים טובים מאוד, אבל יש גאות בעסקיה, בשל ניצול הזדמנות של ההנהלה והבעלים. אגב, כשהחברה קרסה והגיעה לפשיטת רגל, המדינה הצילה אותה מספר פעמים. עכשיו כשצריך אותה, היא - ואין לנו טענות על כך, זו המטרה של עסק - ממקסמת רווחים ומוכרת במחירים גבוהים.
הטענות שלנו הן כלפי המוסדיים שאם יעשו שיעורי בית יפנימו שהתוצאות של ארית ימשיכו להיות טובות עוד שנה, אולי שנתיים, אבל מה אחר כך? לקנות חברה במכפיל רווח של 8 זה לא תמיד נכון, השאלה אם זה יימשך לאורך זמן. וכל זה כשהטכנולוגיה משתנה - התותחים החדשים שייכנסו לצבא מתוצרת אלביט לא יעבדו כנראה רק עם סוגי המרעומים של ארית.
- ארית מציגה מרווחים של אנבידיה; איפה מסתתרת החולשה בדוחות?
- ארית במזכר הבנות עם חברה אירופית לשיווק וייצור מרעומים למדינות נאט"ו
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
וכמובן שדגל האזהרה הגדול הוא המכירה - ארית מנפיקה את רשף שהיא כאמור כל הפעילות של ארית, היא בעצם מוכרת את עצמה. אם המצב כל כך טוב, והצמיחה ברורה והרווחים הגדולים ימשיכו, אז למה להנפיק? מה יודע המוכר, צבי לוי, הבעלים ויו"ר החברה שהקונים לא יודעים? ולמה הוא כנראה יצליח לסדר אותם?
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגפורסייט צונחת 10%, בלייד ריינג'ר מזנקת 22%; המדדים במגמה מעורבת
פורסייט עם הודעה שבלבלה לרגע את השוק; אפולו מגייסת ונופלת; בלייד ריינג׳ר מזנקת אחרי החתימה עם ויז׳ן ווייב; ג'ין טכנולוגיות מזנקת לאחר הסכם עם ביטוח ישיר, והכוונה להנפיק את רשף מפילה את ארית שנסחרת בצניחה חדה; טאואר חוזרת מחו״ל עם רוח גבית; יום המסחר האחרון של השבוע מתנהל במגמה מעורבת
אחרי שנעלה בחולשה המסחר בבורסה במגמה מעורבת כשת״א 35 מתחזק ב-0.6% ות״א 90 נחלש 1.4%.
בהסתכלות ענפית המגמה גם היא מעורבת, במגזר הפיננסים - ת״א בנקים עולה 1.3% ואילו מדד ת״א ביטוח תנודתי ונסחר כרגע בירידה של 0.9%.
ת״א נדל״ן מאבד 1.3% ות״א נפט וגז שהיה תנודתי אתמול ואיבד 1.1% ממשיך בתנודיות, ולאחר עליות, יורד כעת עד 0.8%.
נחשף בביזפורטל: נאוויטס פטרוליום נאוויטס פטר יהש -0.6% ממשיכה להתרחב אל מחוץ למגרש הביתי ומסמנת טריטוריות חדשות גיאנה ודרום אפריקה. לביזפורטל נודע כי שותפות הנפט חתמה על הסכם אסטרטגי עם Eco Atlantic הקנדית, שבמסגרתו תשלם 2 מיליון דולר עבור קבלת אופציות לכניסה כשחקן מוביל בשני רישיונות חיפוש ימיים. העסקה מציבה את נאוויטס, אחרי פרויקט שננדואה במפרץ מקסיקו ופרויקט Sea Lion בפוקלנד, במהלך בינלאומי נוסף שמכוון להרחבת תיק הנכסים שלה ולביסוסה כאופרייטר בפרויקטי חיפוש גדולים. אמנם זהו איננו תשלום מהותי אך יש לו פוטנציאל לפתוח לשותפות דלתות ביבשת האפריקאית העתירה במשאבים - נאוויטס נכנסת לגיאנה ודרום אפריקה: תשלם עבור אופציה להיות מפעילה
ארדואן חולם על מעצמה אנרגטית, הוא רוצה לקחת את טורקיה לימי גדולתה העות׳מאנית והדרך לזה בעולמנו היא, אנרגיה - האם בישראל צריכים לחשוש? טורקיה מקדמת שינוי מבני בשוק האנרגיה שלה. אחרי הביקור ההיסטורי של ארדואן בבית הלבן שבו הוסכם על הגדלת יבוא הגז הנוזלי (LNG) מארצות הברית, טורקיה מודיעה כי היא בוחנת השקעות ישירות בשדות הגז והנפט האמריקאיים. שר האנרגיה הטורקי,
אלפאסלאן בייראקטאר, אומר כי החברה הממשלתית Turkish Petroleum מנהלת שיחות עם חברות כמו שברון ו-אקסון על כניסה לנכסי הפקה upstream. כלומר הטורקים בוחנים להשתלב בהשקעה כבר בשלבי הפקת הגז והנפט מהאדמה. אם המגעים יבשילו, ייתכן שנראה הכרזה רשמית כבר בשבועות הקרובים
- טורקיה תשקיע בשדות גז בארה״ב ותגדיל יבוא LNG - מה זה אומר לישראל?
לקראת אישור תקציב המדינה, שר האוצר בצלאל סמוטריץ'
נשא נאום שבו הוא פורש את קווי המדיניות הכלכלית שלו ואת המאבק ביוקר המחיה, במונופולים ובמערכת הבנקאית. בדבריו הדגיש השר את חשיבותן של הרפורמות הכלולות בתקציב ואת הצורך, לדבריו, להחזיר כוח לציבור ולשבור ריכוזיות בשווקים המרכזיים. ״אני לא נגד עשירים״ הוא אומר
בנאומו ״אבל חייבים לטפל במונופולים״ הוא מכריז מלחמה על הבנקים והיבואנים; ״נצביע רק על חוק גיוס שוויוני״ סמוטריץ׳: ״מי שלא יוריד מחירים, ימוסה״
רכבת הרים עברה על הנדל״ן בארץ. אחרי ירידות חדות ב-2023, התאוששות מסוימת ב-2024, ושוב חולשה במכירות לאורך 2025, השחקנים המרכזיים בשוק מנסים להבין האם אנחנו רואים שינוי מבני בענף או שזה רק אירוע נקודתי. בפאנל על ענף הנדל״ן והתשתיות שנערך בוועידה הכלכלית של ביזפורטל שמענו מהשחקנים הגדולים בתחום מה הם חושבים על המצב. בפאנל השתתפו דן פרנס, מנכ"ל קרסו נדל"ן, רוני בריק, נשיא התאחדות הקבלנים, ורונית שבירו, יועמ"שית ומבעלי קבוצת שבירו. שלושת הפנליסטים מסתכלים לעבר 2026 כשנת מפנה פוטנציאלית.
- חברה לישראל ואייסיאל נפלו עד 7.6%, טאואר איבדה 6.6% - נעילה שלילית בתל אביב
- הבורסה ננעלה בשיא; דוראל זינקה 7.7%, מיטב איבדה 5.5%; המדדים עלו עד 1.9%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אחד ההסברים המפתיעים שהם נתנו לירידה בביקושים ב-2024 וב-2025 מגיע דווקא מהכיוון הדמוגרפי. לדברי דן פרנס, ישראל חוותה גל הגירה שלילית חריג. לדבריו, בהשוואה לרמה הרב שנתית, מספר העוזבים
עלה ב-40 אלף ישראלים, מה שתורגם לכעשרת אלפים דירות שלא נרכשו או שלא נדרשו. עדיין נזכיר שההיצע הדירות הלא מכורות שובר שיאים בחודשים האחרונים ועומד על למעלה מ-83 אלף דירות. עם זאת הקבלנים והיזמים מנסים להישאר אופטימיים - "בשנה
הקרובה נראה התאוששות משמעותית בשוק הדירות" הם אומרים בפאנל.
