שלמה רודב בזק
צילום: דוברות בזק

חדשות טובות לבזק, אבל עדיין צפויה ירידה ברווחיות בשנים הקרובות

לדברי לירן לובלין, מנהל מחלקת מחקר, אי.בי.אי. בית השקעות: "המתווה להפעלת רשת הסיבים האופטיים, הוא חדשות טובות לחברה, אבל עדיין צפויה בשנים הקרובות ירידה בשיעורי הרווחיות ובתזרים"
ערן סוקול | (1)

הבוקר דווח (דיווח לא רשמי) כי משרד התקשורת גיבש מתווה לפיו בזק 0.59% תוכל להתחיל להפעיל את רשת הסיבים האופטיים שלה תוך ויתור על חובת הפרישה האוניברסלית. בסקירה שמפרסם הבוקר לירן לובלין, מנהל מחלקת מחקר, אי.בי.אי. בית השקעות הוא מתייחס לדיווח ומסביר כי המודל המוצע מתבסס על מבנה של גזרים ומקלות. במשרד התקשורת לא הכחישו את האמור, ומסרו כי בשעות הקרובות יפורסם דיווח רשמי בנושא.

 

להלן סקירתו המלאה של לובלין.

הגזרים

בזק תהיה רשאית לבחור את האזורים בהם כלכלי לה להקים רשת סיבים ללא כל מגבלה על היקף מינימאלי לפרישה. כלומר אזורים מרוחקים ופחות רווחיים יתכן ויוותרו מחוץ להיקף פרישתה של בזק.

המשרד יקבע מנגנון תמרוץ במקרה של פרישה רחבה מ-80% שהיא הערכתו לגבול הכדאיות של בזק.

בזק תהיה רשאית להפעיל בהקדם את רשת הסיבים שלה שפרושה על פי הערכות בהיקפים של 60% (למעט פרישה ורטיקלית) ולבלום את נטישת לקוחות השוק הקווי שלה לטובת המתחרות.

המקלות

בזק לא תוכל לפרוש סיבים באותם אזורים עליהם היא תוותר לאורך תקופה ארוכה.

המתחרות יוכלו לפרוש באזורים עליהם בזק ויתרה בעזרת מימון קרן ייעודית שתוקם. הקרן תעמוד על פי הערכות בהיקף של 90 מיליון שקל בשנה ותמומן באמצעות גביה של 0.5% מהכנסות החברות בשוק.

הפרישה באזורים הפחות כלכליים תעשה על בסיס שימוש בתשתית הפאסיבית של בזק בעלות מוזלת.

מכיוון שבזק היא החברה הגדולה בשוק ומחזיקה בנתח הגבוה ביותר בהכנסות ייווצר מצב בו עיקר כספי הקרן יגיעו ממקורותיה של בזק על אף שיאסר עליה לעשות בה שימוש. 

למתווה המוצע קיימים שני היבטים חיוביים ושליליים 

בראיית שוק התקשורת המהלך צפוי להניע פרישה רחבה באופן משמעותי מזו שראינו בשנים האחרונות שכן בזק היא הכח המשמעותי בשוק. התוכנית של משרד התקשורת היא להגיע לפרישה של כל הארץ בטווח של 10-15 שנים היא בהחלט ברת השגה.

מצד חברות הסלולר ( סלקום 1.73% פרטנר -1.01%  - ע.ס), תחרות מכיוונה של בזק היא אולי בעייתית אך מנגד היא תביא גם למודעות צרכנית לסיב האופטי ומאחר ומדובר בשוק "בתולי" (רק ל-25% מהמדינה יש גישה) יהיה לכל השחקנים מה להרוויח.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

מכיוונה של בזק יתכן ומדובר בסופה של תקופה ארוכה בה החברה הסתכלה מהצד על המתחרות שלה לוקחות לה נתחים לא מבוטלים מהשוק הקווי וכל זאת ללא יכולת מענה.

 

יש מספר שאלות שנותרו פתוחות

נדרש תיקון לחוק בזק ולא ברור האם ניתן להוציאו לפועל תחת ממשלת מעבר – האם נדרשת חקיקה? החלטת ממשלה?

הקמת הקרן אמנם קיבלה על פי הדיווח את ברכתה של רשות התחרות אך גם כאן הפלונטר הפוליטי יהיה מכשול ונדרשת חקיקה מסודרת לעניין.

בכמה בזק תמכור ללקוח את הסיב? התמחור של בזק בסיבים עלול דווקא להביא לירידה בהכנסות שכן כבר היום הסיבים של המתחרים מתומחרים בעלויות דומות לאלו של קווי הנחושת של בזק ובתחרות בה המוצרים דומים המחיר יהווה פקטור משמעותי.

מלבד העלויות הלא מבוטלות של הפרישה, הקרן שתוקם צפוייה להוות משקולת על גבה של בזק שהיא השחקן הגדול ביותר בשוק, להערכתנו בזק לא תקבל בברכה "עונש" בגובה 0.5% מההכנסות.

שורה התחתונה

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    משרד תקשורת בפופוליזם שלו עיכב את הקידמה (ל"ת)
    האזרח 05/11/2019 11:05
    הגב לתגובה זו
דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוזדניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוז
ראיון

"בנקים עדיפים מביטוח; פארמה יתחזק; רק 2 ביטחוניות מעניינות; בנדל"ן תהיה עוד ירידה" הסקטורים והמניות של פישמן ל-2026

דניאל לייטנר מנכ״ל הקרנות של תמיר פישמן מסביר למה תזמון שוק נועד לכישלון, ואיפה הוא עדיין מזהה ערך ב-2026; מאנבידיה ואמזון ועד עזריאלי ונקסט ויז'ן; וגם: מה הוא חושב על הרפורמות של הבורסה?

מנדי הניג |

דניאל לייטנר התחיל להשקיע עוד לפני גיל 18, עשה טעויות, הרוויח והפסיד, אבל למד את התחום בגיל צעיר ועם כסף קטן. התחום ממש סקרן אותו, הוא קרא ספרים ו"לכלכך את הידיים" עשה תואר בכלכלה ומימון באוניברסיטת בן גוריון עד שמצא את עצמו עמוק בתעשייה. 

לפני עשור הצטרף לתמיר פישמן, הוא טיפס שם ממחלקה למחלקה ולפני שנה וקצת, בגיל 37, מונה למנכ"ל קרנות הנאמנות של הבית, שמנהלות כיום כ-4 מיליארד שקל. מי שתכנן בכלל להיות רופא, כמו שני הוריו, מצא את עצמו מטפל בתיקים מאשר בחולים. 

2025 הייתה שנה חריגה בשוק. שנה של מלחמה, אי-ודאות ביטחונית ופוליטית, וריבית שהייתה עדיין ברף גבוה היסטורי. הבורסה המקומית עלתה במעל 50%, ה-S&P 500 הוסיף "רק" 17%, אבל מה שהיה, היה - עכשיו השאלה הגדולה ביותר היא האם להקטין חשיפה או להוריד? מי שבכלל היה בחוץ האם זה הזמן להכנס או להמתין לתיקון מסוים. אם תשאלו את אמיר חדד מברומטר הוא יגיד לכם שזה זמן להיות נזילים (הכוונה להיות בנכסים סחירים מאוד ובאג"ח מח"מ קצר-בינוני) לאבחנתו מי שיחזיק כסף מזומן יצליח לנצל את התיקון, "כדאי להיות עכשיו בנכסים נזילים כדי לנצל את המימוש לכשיגיע", חדד רואה את 2026 כשנה שאיפשהו במהלכה נראה תיקון ולאחריו סגירה מאוזנת-חיובית, אם תצליחו "לתזמן" או למצע בירידות האלה, כנראה תביאו תשואה יפה בשנה שנכנסו אליה הבוקר.

אבל לייטנר חולק על חדד. כששואלים אותו האם אנחנו בגאות והאם נראה תיקון הוא מבהיר שתזמון שוק נועד לכשלון, "היכולת לתזמן את השוק כמעט לא קיימת", הוא אומר, "מי שמנסה לחכות לנקודה המושלמת, בדרך כלל נשאר בחוץ". מבחינתו, השאלה איננה אם יגיע תיקון כזה או אחר, אלא אם תיק ההשקעות בנוי כך שיוכל לעבור גם עליות וגם ירידות - וכאן הוא פורש את ההסתכלות שלו על השווקים בארץ ובעולם, הוא נותן לנו רשימת מניות מעניינות מבחינתו וכאלה שהוא, מכל מיני סיבות, לא נלהב לשלב בתיק. עם לייטנר כבר דיברנו לפני כ-3 חודשים, הוא כבר אז סימן את טבע ושיתף בהסתכלות שלו על השוק - מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות

למה שווה לכם להקשיב לו? לייטנר מגיע לא רק עם "תחזיות" על הנייר יש לו רקורד. קרנות הנאמנות שבניהולו בתמיר פישמן הציגו לאורך זמן תשואות גבוהות מהממוצע הענף, לא רק בטווח הקצר אלא גם בפרספקטיבה רב-שנתית. בשנה האחרונה הקרן רשמה תשואה של כ-63.3%, לעומת כ-51.3% בממוצע הענפי. גם בטווח של שלוש שנים הפער משמעותי, עם תשואה מצטברת של כ-183% לעומת כ-121.5% בענף, ובטווח של חמש שנים הקרן מציגה תשואה של כ-224.8% מול כ-146.3% בלבד בממוצע.

לפני שנתחיל, הנה הסקטורים והמניות 'על קצה המזלג' שמעניינות את הקרן:


סקטורים מומלצים 


יו"ר קרן ג'נריישן, יוסי זינגר, ומנכ"ל הקרן, ארז בלשה. קרדיט לצילום: אור דנון.יו"ר קרן ג'נריישן, יוסי זינגר, ומנכ"ל הקרן, ארז בלשה. קרדיט לצילום: אור דנון.

אחרי הסתבכות תזרימית: יבולי שמש נמכרת ל-PowerGen של ג'נריישן קפיטל

זרוע האנרגיה המתחדשת של קרן ג'נריישן תרכוש את מלוא מניות יבולי שמש, תזרים הון לצמצום חוב ותשלם לבעלי המניות תמורה מותנית של עד 55 מיליון שקל; הרכישה עשויה להגדיל את כושר הייצור והאגירה של PowerGen בכ-505 מגה-ואט ובכ-1,350 מגה-ואט-שעה

מנדי הניג |
נושאים בכתבה ג'נריישן קפיטל

קרן ג'נריישן קפיטל ג'נריישן קפיטל 2.55%   ממשיכה להרחיב את פעילותה בתחום האנרגיה המתחדשת. הקרן דיווחה אמש כי זרוע האנרגיה שלה, PowerGen, חתמה על הסכם לרכישת מלוא הבעלות בחברת יבולי שמש אנרגיה מתחדשת. העסקה מצרפת ל-PowerGen פורטפוליו מניב קיים בישראל וצבר פרויקטים רחב בשלבי ייזום, עם דגש על מתקנים סולאריים משולבי אגירה ופעילות נוספת באירופה.

לפי מתווה העסקה, PowerGen תרכוש מהמוכרים את כל מניות יבולי שמש, כאשר בעלי המניות יהיו זכאים לתמורה מותנית בלבד של עד 20 מיליון שקל, בכפוף לעמידה באבני דרך בהקמת פרויקטים בישראל ובפולין. בנוסף, תרכוש PowerGen את הלוואות הבעלים של החברה בסכום כולל של עד 35 מיליון שקל, שחלקו מותנה בקידום משמעותי של פרויקט הייזום בפולין במהלך 2026. במקביל, PowerGen צפויה להזרים הון לתוך יבולי שמש לצורך כיסוי חובות לגורמים מממנים והקטנת המינוף, לצד האצה של קידום הפרויקטים שבייזום. אישור רשות התחרות כבר התקבל, והשלמת העסקה כפופה לקבלת אישורי הגופים המממנים.

יבולי שמש מחזיקה כיום בפורטפוליו מניב בישראל בהספק של כ-44 מגה-ואט. לצד זאת, החברה מקדמת צבר פרויקטים סולאריים משולבי אגירה בשלבי ייזום מתקדמים, בהספק של כ-150 מגה-ואט ובקיבולת אגירה של כ-850 מגה-ואט-שעה, וכן פרויקטים נוספים בשלבי ייזום מוקדמים יותר בהספק של כ-75 מגה-ואט וכ-500 מגה-ואט-שעה. מרבית הפרויקטים מיועדים לפעול תחת אסדרת מודל שוק ולהשתלב בשרשרת הערך של PowerGen. בפולין מחזיקה יבולי שמש בפרויקט רוח מניב בהספק של כ-48 מגה-ואט, עם אפשרות להרחבה, וכן בפרויקט נוסף המשלב רוח ו-PV שנמצא בשלבי ייזום.

בג'נריישן רואים ברכישת יבולי שמש מהלך שמרחיב את פורטפוליו נכסי האנרגיה של PowerGen ומחזק את פעילות הייצור והאספקה בישראל. העסקה משתלבת בשורת מהלכים אסטרטגיים שמקדמת החברה בניהולו של המנכ״ל דן קלינברגר, המחזיקה כיום (לפני העסקה) בצבר בשל של פרויקטים סולאריים בהספק של כ-247 מגה וואט ו-283 מגה וואט שעה, לצד נכסים בשלבים שונים של הקמה, פיתוח וייזום בהספק כולל של למעלה מ־1 ג׳יגה וואט ו־6 ג׳יגה וואט שעה. העסקה צפויה לחזק את מעמדה של החברה בשוק האנרגיות המתחדשות, ולהרחיב את פעילות הייצור והאספקה בישראל.