חדשות טובות לבזק, אבל עדיין צפויה ירידה ברווחיות בשנים הקרובות
הבוקר דווח (דיווח לא רשמי) כי משרד התקשורת גיבש מתווה לפיו בזק -0.34% תוכל להתחיל להפעיל את רשת הסיבים האופטיים שלה תוך ויתור על חובת הפרישה האוניברסלית. בסקירה שמפרסם הבוקר לירן לובלין, מנהל מחלקת מחקר, אי.בי.אי. בית השקעות הוא מתייחס לדיווח ומסביר כי המודל המוצע מתבסס על מבנה של גזרים ומקלות. במשרד התקשורת לא הכחישו את האמור, ומסרו כי בשעות הקרובות יפורסם דיווח רשמי בנושא.
להלן סקירתו המלאה של לובלין.
הגזרים
בזק תהיה רשאית לבחור את האזורים בהם כלכלי לה להקים רשת סיבים ללא כל מגבלה על היקף מינימאלי לפרישה. כלומר אזורים מרוחקים ופחות רווחיים יתכן ויוותרו מחוץ להיקף פרישתה של בזק.
המשרד יקבע מנגנון תמרוץ במקרה של פרישה רחבה מ-80% שהיא הערכתו לגבול הכדאיות של בזק.
בזק תהיה רשאית להפעיל בהקדם את רשת הסיבים שלה שפרושה על פי הערכות בהיקפים של 60% (למעט פרישה ורטיקלית) ולבלום את נטישת לקוחות השוק הקווי שלה לטובת המתחרות.
המקלות
בזק לא תוכל לפרוש סיבים באותם אזורים עליהם היא תוותר לאורך תקופה ארוכה.
המתחרות יוכלו לפרוש באזורים עליהם בזק ויתרה בעזרת מימון קרן ייעודית שתוקם. הקרן תעמוד על פי הערכות בהיקף של 90 מיליון שקל בשנה ותמומן באמצעות גביה של 0.5% מהכנסות החברות בשוק.
- IBI: ההכנסות טיפסו ל-378 מיליון שקל וה-EBITDA הסתכם ב-122 מיליון שקל
- "המשקיעים אופטימיים מדי לגבי תוואי הריבית"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הפרישה באזורים הפחות כלכליים תעשה על בסיס שימוש בתשתית הפאסיבית של בזק בעלות מוזלת.
מכיוון שבזק היא החברה הגדולה בשוק ומחזיקה בנתח הגבוה ביותר בהכנסות ייווצר מצב בו עיקר כספי הקרן יגיעו ממקורותיה של בזק על אף שיאסר עליה לעשות בה שימוש.
למתווה המוצע קיימים שני היבטים חיוביים ושליליים
בראיית שוק התקשורת המהלך צפוי להניע פרישה רחבה באופן משמעותי מזו שראינו בשנים האחרונות שכן בזק היא הכח המשמעותי בשוק. התוכנית של משרד התקשורת היא להגיע לפרישה של כל הארץ בטווח של 10-15 שנים היא בהחלט ברת השגה.
מצד חברות הסלולר ( סלקום 2.7% פרטנר 2.96% - ע.ס), תחרות מכיוונה של בזק היא אולי בעייתית אך מנגד היא תביא גם למודעות צרכנית לסיב האופטי ומאחר ומדובר בשוק "בתולי" (רק ל-25% מהמדינה יש גישה) יהיה לכל השחקנים מה להרוויח.
- חשד להפרות וזיהום אוויר: בז"ן הוזמנה לשימוע במשרד להגנת הסביבה
- מבטח שמיר תקים את תחנת הכח קסם במימון של כ-5 מיליארד שקל בהובלת הפועלים כ-5 מיליארד שקל
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- מחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל...
מכיוונה של בזק יתכן ומדובר בסופה של תקופה ארוכה בה החברה הסתכלה מהצד על המתחרות שלה לוקחות לה נתחים לא מבוטלים מהשוק הקווי וכל זאת ללא יכולת מענה.
יש מספר שאלות שנותרו פתוחות
נדרש תיקון לחוק בזק ולא ברור האם ניתן להוציאו לפועל תחת ממשלת מעבר – האם נדרשת חקיקה? החלטת ממשלה?
הקמת הקרן אמנם קיבלה על פי הדיווח את ברכתה של רשות התחרות אך גם כאן הפלונטר הפוליטי יהיה מכשול ונדרשת חקיקה מסודרת לעניין.
בכמה בזק תמכור ללקוח את הסיב? התמחור של בזק בסיבים עלול דווקא להביא לירידה בהכנסות שכן כבר היום הסיבים של המתחרים מתומחרים בעלויות דומות לאלו של קווי הנחושת של בזק ובתחרות בה המוצרים דומים המחיר יהווה פקטור משמעותי.
מלבד העלויות הלא מבוטלות של הפרישה, הקרן שתוקם צפוייה להוות משקולת על גבה של בזק שהיא השחקן הגדול ביותר בשוק, להערכתנו בזק לא תקבל בברכה "עונש" בגובה 0.5% מההכנסות.
שורה התחתונה
- 1.משרד תקשורת בפופוליזם שלו עיכב את הקידמה (ל"ת)האזרח 05/11/2019 11:05הגב לתגובה זו
הבעיה הגדולה של ארית - חמישה חודשים בלי הזמנה אחת
מחצית שנייה נהדרת לארית, אבל מה יהיה בהמשך? ניתוח ביזפורטל על צבר ההזמנות מראה שלא התקבל אפילו הזמנה אחרת במשך מספר חודשים
ארית מנסה להנפיק את החברה הבת רשף לפי שווי של 4.3 מיליארד שקל. השוק לא מסכים - המניה של ארית נפלה ביום חמישי ב-20% וסימנה להנהלת ארית שאין לה ברירה, אלא להוריד את השווי או לבטל את ההנפקה. הסיפור די פשוט - ארית מחזיקה ברשף, רשף היא 98% מפעילותה. ארית בעצם מוכרת מניות של עצמה ומנסה להיות חברת החזקות. השוק לא אוהב חברות החזקה, הוא מתמחר אותן בדיסקאונט על הערך הנכסי של החברות בת התפעוליות. ארית כעת ב-4 מיליארד שקל ואחרי העסקה בה היא תמכור 11% מרשף ותנפיק 10% לציבור היא תחזיק כ-80% מרשף.
רשף תהיה חברה עם כמה מאות מיליונים בקופה (תלוי בגיוס) וגם ארית שנוסף על המזומנים ממכירת מניות ברשף היא צפויה להעלות את רווחי רשף למעלה - אליה. הסכום משמעותי מאוד, זה יכול להגיע ל-800 מיליון שקל ויותר, צריך לזכור שהמחצית השנייה של השנה מצוינת בתוצאות העסקיות. הערכה היא שהרווח מגיע ל-200 מיליון שקל. התזרים אפילו יותר.
נניח באופטימיות שלארית יהיה 1 מיליארד שקל בקופה אחרי הנפקה והיא תחזיק ב-80% מחברה שנניח לשם הדוגמה תהיה שווה 4 מיליארד שקל אחרי הכסף (כלומר כ-3.6 מיליארד לפני הכסף). היא בעצם תהיה עם נכסים של 4.2 מיליארד שקל - קחו דיסקאונט סביר והגעתם לפחות מהשווי שלה בשוק אחרי ירידה של 20% ל-4 מיליארד שקל.
הכל תלוי כמובן בשווי של רשף. אם השווי יקבע על 4.3 מיליארד שקל, אז יש הצדקה מסוימת לשווי שוק הנוכחי של ארית, גם לא בטוח. אבל כאמור הסיכוי לכך נמוך.
- מניית ארית מאבדת גובה - האם החברה מנופחת?
- תוצאות נהדרות לארית - רווח של 96 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בכל מקרה, הדבר החשוב ביותר בארית וברשף לקביעת השווי הוא הצבר הזמנות לביצוע. הוא קובע את היקף המכירות בהמשך.
נתחיל בחצי הכוס המלאה. המחצית השנייה של 2025 פנומנלית והנהלת החברה מסרה שהרווחיות תהיה דומה לרווחיות במחצית הראשונה. המכירות בכל השנה יתקרבו ל-500 מיליון שקל, - כ-350 מיליון שקל במחצית השנייה. זה אומר סדר גודל של 200 מיליון שקל בשורה התחתונה, וזה גם יכול להיות יותר. זה יביא את הרווח ל-300 מיליון שקל בשנה, קצב רווחים אם המחצית השנייה משקפת של 400 מיליון שקל.
אלא שיש גם חצי כוס ריקה והיא חשובה יותר. הצבר בירידה, החברה לא קיבלה הזמנות בחודשים האחרונים.
הצבר נפל
בדיווח לבורסה במסגרת הדוח הכספי למחצית הראשונה החברה מעדכנת כי הצבר שלה נכון לסוף יוני 2025 מסתכם ב-1.3 מיליארד שקל:
השקעות אלטרנטיביותהשקעות אלטרנטיביות אינן מילה גסה, אבל חייבים להפסיק להשוות תפוזים לתפוחים
בטור שהועלה כאן ניסו להסביר "מה קרה" לשוק ההשקעות האלטרנטיביות. שמות מוכרים כמו הגשמה, סלייס, טריא ואחרות נזרקים יחד לסל אחד, כאילו מדובר באותו מוצר, באותו מודל ובאותה רמת סיכון ולא היא.
מדובר בטעות יסודית, כמעט פדגוגית: אין דבר אחד שנקרא “השקעה אלטרנטיבית”.
השקעה אלטרנטיבית היא שם גג למאות מודלים שונים: מאשראי צרכני, דרך מימון נדל״ן, ועד השקעות אנרגיה וקרנות חוב. בין קרן גמל שגייסה כספי חוסכים והשקיעה אותם בפרויקטים כושלים בניו־יורק, לבין פלטפורמת הלוואות בין עמיתים שמאפשרת השקעות מגובות נדל״ן בישראל - אין שום דמיון, לא ברמת הפיקוח, לא במבנה ההשקעה ולא ברמת השקיפות. מדובר במוצרים שונים בתכלית. כל זאת בנוסף להשפעה המהותית על התחרות ועל האימפקט החברתי.
הציבור הישראלי צמא לאפיקים אלטרנטיביים, וזה לא מקרי. במשך עשור של ריבית אפסית, משקיעים נאלצו לבחור בין תשואה זעומה בבנק לבין השקעות ספקולטיביות בחו״ל. ההשקעות האלטרנטיביות, כשהן מנוהלות נכון, יצרו אפיק שלישי - כזה שמחבר בין הכלכלה הריאלית (דיור, אשראי לעסקים קטנים) לבין הציבור הרחב, ומאפשר תשואה ראויה לצד ביטחון יחסי.
אבל בין זה לבין “שיווק אגרסיבי של חלומות” יש תהום.
ההבדל האמיתי איננו בסיפור השיווקי, אלא בניהול הסיכון.
מי שבנה מנגנון בקרה, שקיפות, חיתום וביטחונות איכותיים - הוכיח את עצמו גם בתקופות משבר ושרד. מי שבנה על זרימה אינסופית של כסף חדש - קרס. זה כמובן נכון להשקעות אלטרנטיביות כמו גם לבנקים שונים בארץ ובעולם (שחלקם קרסו וגרמו להפסדים משמעותיים למשקיעים).
- הגשמה, סלייס, טריא ועוד: רוצים אלטרנטיבי? תבדקו טוב טוב
- איבדה את הדירה בגלל משכנתא שלא יכלה לשלם; האם היא יכולה להיות מעורבת במכירת הדירה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
להכניס את כולם לאותה רשימה זה כמו לכתוב שטסלה וניסאן הן “שתי חברות רכב” - עובדתית זה נכון, אך מהותית מדובר בשני מוצרים שונים לחלוטין מכל הבחינות.
