שלמה רודב בזק
צילום: דוברות בזק

חדשות טובות לבזק, אבל עדיין צפויה ירידה ברווחיות בשנים הקרובות

לדברי לירן לובלין, מנהל מחלקת מחקר, אי.בי.אי. בית השקעות: "המתווה להפעלת רשת הסיבים האופטיים, הוא חדשות טובות לחברה, אבל עדיין צפויה בשנים הקרובות ירידה בשיעורי הרווחיות ובתזרים"
ערן סוקול | (1)

הבוקר דווח (דיווח לא רשמי) כי משרד התקשורת גיבש מתווה לפיו בזק -0.9% תוכל להתחיל להפעיל את רשת הסיבים האופטיים שלה תוך ויתור על חובת הפרישה האוניברסלית. בסקירה שמפרסם הבוקר לירן לובלין, מנהל מחלקת מחקר, אי.בי.אי. בית השקעות הוא מתייחס לדיווח ומסביר כי המודל המוצע מתבסס על מבנה של גזרים ומקלות. במשרד התקשורת לא הכחישו את האמור, ומסרו כי בשעות הקרובות יפורסם דיווח רשמי בנושא.

 

להלן סקירתו המלאה של לובלין.

הגזרים

בזק תהיה רשאית לבחור את האזורים בהם כלכלי לה להקים רשת סיבים ללא כל מגבלה על היקף מינימאלי לפרישה. כלומר אזורים מרוחקים ופחות רווחיים יתכן ויוותרו מחוץ להיקף פרישתה של בזק.

המשרד יקבע מנגנון תמרוץ במקרה של פרישה רחבה מ-80% שהיא הערכתו לגבול הכדאיות של בזק.

בזק תהיה רשאית להפעיל בהקדם את רשת הסיבים שלה שפרושה על פי הערכות בהיקפים של 60% (למעט פרישה ורטיקלית) ולבלום את נטישת לקוחות השוק הקווי שלה לטובת המתחרות.

המקלות

בזק לא תוכל לפרוש סיבים באותם אזורים עליהם היא תוותר לאורך תקופה ארוכה.

המתחרות יוכלו לפרוש באזורים עליהם בזק ויתרה בעזרת מימון קרן ייעודית שתוקם. הקרן תעמוד על פי הערכות בהיקף של 90 מיליון שקל בשנה ותמומן באמצעות גביה של 0.5% מהכנסות החברות בשוק.

הפרישה באזורים הפחות כלכליים תעשה על בסיס שימוש בתשתית הפאסיבית של בזק בעלות מוזלת.

מכיוון שבזק היא החברה הגדולה בשוק ומחזיקה בנתח הגבוה ביותר בהכנסות ייווצר מצב בו עיקר כספי הקרן יגיעו ממקורותיה של בזק על אף שיאסר עליה לעשות בה שימוש. 

למתווה המוצע קיימים שני היבטים חיוביים ושליליים 

בראיית שוק התקשורת המהלך צפוי להניע פרישה רחבה באופן משמעותי מזו שראינו בשנים האחרונות שכן בזק היא הכח המשמעותי בשוק. התוכנית של משרד התקשורת היא להגיע לפרישה של כל הארץ בטווח של 10-15 שנים היא בהחלט ברת השגה.

מצד חברות הסלולר ( סלקום -1.98% פרטנר 0.47%  - ע.ס), תחרות מכיוונה של בזק היא אולי בעייתית אך מנגד היא תביא גם למודעות צרכנית לסיב האופטי ומאחר ומדובר בשוק "בתולי" (רק ל-25% מהמדינה יש גישה) יהיה לכל השחקנים מה להרוויח.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

מכיוונה של בזק יתכן ומדובר בסופה של תקופה ארוכה בה החברה הסתכלה מהצד על המתחרות שלה לוקחות לה נתחים לא מבוטלים מהשוק הקווי וכל זאת ללא יכולת מענה.

 

יש מספר שאלות שנותרו פתוחות

נדרש תיקון לחוק בזק ולא ברור האם ניתן להוציאו לפועל תחת ממשלת מעבר – האם נדרשת חקיקה? החלטת ממשלה?

הקמת הקרן אמנם קיבלה על פי הדיווח את ברכתה של רשות התחרות אך גם כאן הפלונטר הפוליטי יהיה מכשול ונדרשת חקיקה מסודרת לעניין.

בכמה בזק תמכור ללקוח את הסיב? התמחור של בזק בסיבים עלול דווקא להביא לירידה בהכנסות שכן כבר היום הסיבים של המתחרים מתומחרים בעלויות דומות לאלו של קווי הנחושת של בזק ובתחרות בה המוצרים דומים המחיר יהווה פקטור משמעותי.

מלבד העלויות הלא מבוטלות של הפרישה, הקרן שתוקם צפוייה להוות משקולת על גבה של בזק שהיא השחקן הגדול ביותר בשוק, להערכתנו בזק לא תקבל בברכה "עונש" בגובה 0.5% מההכנסות.

שורה התחתונה

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    משרד תקשורת בפופוליזם שלו עיכב את הקידמה (ל"ת)
    האזרח 05/11/2019 11:05
    הגב לתגובה זו
סייברוואן יעקב טננבוים
צילום: איציק בירן, צילום מסך אתר יוניקורן טכנולוגיות
הלך הכסף

100 אלף שקלים הפכו לעשרות שקלים - סייברוואן עושקת את המשקיעים

אחרי שנפלה 90% בבורסה בת"א, סייברוואן נרשמה בוול סטריט - מי שציפה לעדנה קיבל ירידה של 99% נוספים; סייברוואן היא תרגיל פיננסי שעושק משקיעים - בדרך יש מרוויחים

רן קידר |
נושאים בכתבה סייברוואן

חלום גדול - הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה  - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה. המעגל הזה קיים בעשרות רבות של חברות גם בבורסה בת"א וגם בוול סטריט. חברות בלי הצדקה כלכלית רוכבות על חלום ומגייסות כסף. הכסף נגמר, מנסים לנפח שוב את החלום ומגייסים שוב, והכסף שוב נגמר וחוזר חלילה. אחד המקרים המכוערים ביותר הוא של סייברוואן. חברת טכנולוגיה שהכניסה את המילה "סייבר" לשם שלה וחשבה שהיא עומדת לכבוש את העולם.

סייברוואן פיתחה מערכות שיגרמו לנהג ברכב להיות  קשוב לכביש ולאירועים ולא להיות מוסח לטלפון הנייד. היא הנפיקה בגל של 2021 לפי שווי של כ-110 מיליון שקל וגייסה ממשקיעים כ-26 מיליון שקל. 

הכסף ירד לטמיון. אבל היא גייסה שוב ואז התברר לה שהמשחק בת"א נגמר. די, המשקיעים כאן כבר לא ייתנו אמון בהנהלה ובחזון של האיש שהוביל אותה בתחילת הדרך - יעקב טננבאום. אז מה עושים? משכפלים את המקרה לוול סטריט. כן, פראיירים יש גם בוול סטריט, אפילו יותר. וכך הצליחה סייברוואן לעשות את מה שעשתה למשקיעם המקומיים גם למשקיעים בוול סטריט. 

בשורה התחתונה אחרי הפסד של כמעט 90% בת"א, היא יצרה הפסד של 99% בוול סטריט. מי שהשקיע בה בהנפקה הפסיד 99.9% מכספו. תזכורת לסיכון הגדול של השקעה בהנפקה - המקום בו המנפיק יודע הרבה יותר טוב מהרוכש על החברה הנמכרת.      

סייברוואן הפכה 100 אלף שקלים של השקעה לעשרות שקלים בודדים. סייברוואן הפסידה מאז הקמתה 186.7 מיליון שקל:


סייברוואן יעקב טננבוים
צילום: איציק בירן, צילום מסך אתר יוניקורן טכנולוגיות
הלך הכסף

100 אלף שקלים הפכו לעשרות שקלים - סייברוואן עושקת את המשקיעים

אחרי שנפלה 90% בבורסה בת"א, סייברוואן נרשמה בוול סטריט - מי שציפה לעדנה קיבל ירידה של 99% נוספים; סייברוואן היא תרגיל פיננסי שעושק משקיעים - בדרך יש מרוויחים

רן קידר |
נושאים בכתבה סייברוואן

חלום גדול - הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה  - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה. המעגל הזה קיים בעשרות רבות של חברות גם בבורסה בת"א וגם בוול סטריט. חברות בלי הצדקה כלכלית רוכבות על חלום ומגייסות כסף. הכסף נגמר, מנסים לנפח שוב את החלום ומגייסים שוב, והכסף שוב נגמר וחוזר חלילה. אחד המקרים המכוערים ביותר הוא של סייברוואן. חברת טכנולוגיה שהכניסה את המילה "סייבר" לשם שלה וחשבה שהיא עומדת לכבוש את העולם.

סייברוואן פיתחה מערכות שיגרמו לנהג ברכב להיות  קשוב לכביש ולאירועים ולא להיות מוסח לטלפון הנייד. היא הנפיקה בגל של 2021 לפי שווי של כ-110 מיליון שקל וגייסה ממשקיעים כ-26 מיליון שקל. 

הכסף ירד לטמיון. אבל היא גייסה שוב ואז התברר לה שהמשחק בת"א נגמר. די, המשקיעים כאן כבר לא ייתנו אמון בהנהלה ובחזון של האיש שהוביל אותה בתחילת הדרך - יעקב טננבאום. אז מה עושים? משכפלים את המקרה לוול סטריט. כן, פראיירים יש גם בוול סטריט, אפילו יותר. וכך הצליחה סייברוואן לעשות את מה שעשתה למשקיעם המקומיים גם למשקיעים בוול סטריט. 

בשורה התחתונה אחרי הפסד של כמעט 90% בת"א, היא יצרה הפסד של 99% בוול סטריט. מי שהשקיע בה בהנפקה הפסיד 99.9% מכספו. תזכורת לסיכון הגדול של השקעה בהנפקה - המקום בו המנפיק יודע הרבה יותר טוב מהרוכש על החברה הנמכרת.      

סייברוואן הפכה 100 אלף שקלים של השקעה לעשרות שקלים בודדים. סייברוואן הפסידה מאז הקמתה 186.7 מיליון שקל: