שלמה רודב בזק
צילום: דוברות בזק

חדשות טובות לבזק, אבל עדיין צפויה ירידה ברווחיות בשנים הקרובות

לדברי לירן לובלין, מנהל מחלקת מחקר, אי.בי.אי. בית השקעות: "המתווה להפעלת רשת הסיבים האופטיים, הוא חדשות טובות לחברה, אבל עדיין צפויה בשנים הקרובות ירידה בשיעורי הרווחיות ובתזרים"
ערן סוקול | (1)

הבוקר דווח (דיווח לא רשמי) כי משרד התקשורת גיבש מתווה לפיו בזק 0.5% תוכל להתחיל להפעיל את רשת הסיבים האופטיים שלה תוך ויתור על חובת הפרישה האוניברסלית. בסקירה שמפרסם הבוקר לירן לובלין, מנהל מחלקת מחקר, אי.בי.אי. בית השקעות הוא מתייחס לדיווח ומסביר כי המודל המוצע מתבסס על מבנה של גזרים ומקלות. במשרד התקשורת לא הכחישו את האמור, ומסרו כי בשעות הקרובות יפורסם דיווח רשמי בנושא.

 

להלן סקירתו המלאה של לובלין.

הגזרים

בזק תהיה רשאית לבחור את האזורים בהם כלכלי לה להקים רשת סיבים ללא כל מגבלה על היקף מינימאלי לפרישה. כלומר אזורים מרוחקים ופחות רווחיים יתכן ויוותרו מחוץ להיקף פרישתה של בזק.

המשרד יקבע מנגנון תמרוץ במקרה של פרישה רחבה מ-80% שהיא הערכתו לגבול הכדאיות של בזק.

בזק תהיה רשאית להפעיל בהקדם את רשת הסיבים שלה שפרושה על פי הערכות בהיקפים של 60% (למעט פרישה ורטיקלית) ולבלום את נטישת לקוחות השוק הקווי שלה לטובת המתחרות.

המקלות

בזק לא תוכל לפרוש סיבים באותם אזורים עליהם היא תוותר לאורך תקופה ארוכה.

המתחרות יוכלו לפרוש באזורים עליהם בזק ויתרה בעזרת מימון קרן ייעודית שתוקם. הקרן תעמוד על פי הערכות בהיקף של 90 מיליון שקל בשנה ותמומן באמצעות גביה של 0.5% מהכנסות החברות בשוק.

הפרישה באזורים הפחות כלכליים תעשה על בסיס שימוש בתשתית הפאסיבית של בזק בעלות מוזלת.

מכיוון שבזק היא החברה הגדולה בשוק ומחזיקה בנתח הגבוה ביותר בהכנסות ייווצר מצב בו עיקר כספי הקרן יגיעו ממקורותיה של בזק על אף שיאסר עליה לעשות בה שימוש. 

למתווה המוצע קיימים שני היבטים חיוביים ושליליים 

בראיית שוק התקשורת המהלך צפוי להניע פרישה רחבה באופן משמעותי מזו שראינו בשנים האחרונות שכן בזק היא הכח המשמעותי בשוק. התוכנית של משרד התקשורת היא להגיע לפרישה של כל הארץ בטווח של 10-15 שנים היא בהחלט ברת השגה.

מצד חברות הסלולר ( סלקום 2.73% פרטנר 1.29%  - ע.ס), תחרות מכיוונה של בזק היא אולי בעייתית אך מנגד היא תביא גם למודעות צרכנית לסיב האופטי ומאחר ומדובר בשוק "בתולי" (רק ל-25% מהמדינה יש גישה) יהיה לכל השחקנים מה להרוויח.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

מכיוונה של בזק יתכן ומדובר בסופה של תקופה ארוכה בה החברה הסתכלה מהצד על המתחרות שלה לוקחות לה נתחים לא מבוטלים מהשוק הקווי וכל זאת ללא יכולת מענה.

 

יש מספר שאלות שנותרו פתוחות

נדרש תיקון לחוק בזק ולא ברור האם ניתן להוציאו לפועל תחת ממשלת מעבר – האם נדרשת חקיקה? החלטת ממשלה?

הקמת הקרן אמנם קיבלה על פי הדיווח את ברכתה של רשות התחרות אך גם כאן הפלונטר הפוליטי יהיה מכשול ונדרשת חקיקה מסודרת לעניין.

בכמה בזק תמכור ללקוח את הסיב? התמחור של בזק בסיבים עלול דווקא להביא לירידה בהכנסות שכן כבר היום הסיבים של המתחרים מתומחרים בעלויות דומות לאלו של קווי הנחושת של בזק ובתחרות בה המוצרים דומים המחיר יהווה פקטור משמעותי.

מלבד העלויות הלא מבוטלות של הפרישה, הקרן שתוקם צפוייה להוות משקולת על גבה של בזק שהיא השחקן הגדול ביותר בשוק, להערכתנו בזק לא תקבל בברכה "עונש" בגובה 0.5% מההכנסות.

שורה התחתונה

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    משרד תקשורת בפופוליזם שלו עיכב את הקידמה (ל"ת)
    האזרח 05/11/2019 11:05
    הגב לתגובה זו
נשיא המדינה לשעבר, רובי ריבלין. קרדיט: רשתות חברתיותנשיא המדינה לשעבר, רובי ריבלין. קרדיט: רשתות חברתיות

אלקטריאון: כניסתו ויציאתו של רובי ריבלין

ארבע שנים, הרבה ציפיות ומעט תוצאות: מסע הכניסה והיציאה של ריבלין מאלקטריאון הסתיים בקול ענות חלושה, ללא הישגים לצד ירידת ערך ומשקיעים מאוכזבים

רן קידר |

אי שם בקיץ 2021, חודש לאחר שסיים את תפקידו כנשיא המדינה, ראובן (רובי) ריבלין מונה לנשיא חברת אלקטריאון אלקטריאון -0.04%  , מפתחת הטכנולוגיה לטעינת רכבים חשמליים תוך כדי נסיעה. החברה, שנסחרה אז בשווי של כ־1.6 מיליארד שקל לאחר זינוק חד בתקופת הקורונה, ציפתה שריבלין יפתח עבורה דלתות ברחבי העולם, יחזק קשרים מול ממשלות ויגביר את אמון המשקיעים, וזאת למרות שהחברה עדיין לא הציגה הכנסות מהותיות. המשקיעים, שציפו למימושים בינלאומיים ולחוזים משמעותיים, קיוו שכניסתו של ריבלין תבלום את הירידה במניה, שהחלה עוד לפני כן בעקבות צמיחה איטית מהצפוי בפרויקטים המסחריים. 

והנה, קצת יותר מארבע שנים לאחר ההצטרפות, החברה הודיעה על סיום תפקידו של ריבלין כנשיא וכחלק מהדירקטריון ובזאת מושלם מהלך שלא הניב פירות, בטח לא לחברה ולמשקיעים בה. שכרו של ריבלין מעולם לא פורסם, אך ניתן רק לשער שהוא כן יצא נשכר מהמהלך שהושלם אתמול.

לא חתונה קתולית 

גם לאחר הצטרפות ריבלין, ולמרות הציפיות, אלקטריאון התקשתה להציג פריצת דרך מסחרית. המניה המשיכה להידרדר. ריבלין, לעומתה, לא חיכה וכמעט במקביל לכניסתו לתפקיד, השתתף בקמפיין פרסומי למותג "יכין", מהלך שעורר ויכוח ציבורי לגבי אדם שמילא תפקיד ממלכתי בכיר זמן קצר קודם לכן.

אלקטריאון, מצידה, לא הסתפקה בריבלין, ובהמשך למאמציה של אלקטריאון בחיפוש אחר השפעה גלובלית, בתחילת 2022, הודיעה החברה על צירופו של קורט ג'ונסון, יו"ר מועצת ניו יורק לשעבר, כיועץ אסטרטגי. החברה זיהתה את ארה״ב, ובעיקר את ניו יורק, כשוק יעד מרכזי לטכנולוגיה שלה, והקמת חברת בת בארה"ב נועדה לתמוך בכך.

ועדיין, למרות כל המאמצים, המניה המשיכה להידרדר ובסך הכל הציגה ירידה של כ-66% מאז מינוי ריבלין, ושווי השוק שלה כיום עומד על כ-733 מיליון שקל. החברה עדיין מציגה גידול בהוצאות ושריפת מזומנים, ולא מזמן החדשנות שבמוצר שלה התערערה, לאור פתרון טכנולוגי אחר של BYD, שהציגה טעינה מהירה שמייתרת את הפתרון של אלקטריאון (למרות שזו טענה שהדבר אינו פוגע בה). 

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

דוראל מזנקת 6.3%, ג'י סיטי נופלת 5.4%; המדדים עולים עד 1%

אחרי פתיחה מעורבת הבורסה נסחרת במגמה חיובית, כשת"א 35 עולה בתמיכת הדואליות ות"א 90 גם הוא מטפס; הסבירות להורדת הריבית בארה"ב עלתה ל-88% והחוזים העתידיים מעבר לים משפיעים על המסחר פה אצלנו; השקל מתחזק מעט מול הדולר ונסחר ברמת 3.26

מערכת ביזפורטל |

המסחר מתנהל במגמה חיובית, לאחר שהיום נפתח במגמה מעורבת, כשמדד ת"א 35 עולה 1%, ומדד 90 עולה 0.6%

מבחינת הסקטורים, מדד הבנקים עולה 0.7% ואילו מדד הביטוח עולה 1.1%, בהובלת כלל ביטוח.  

מדד הנדל"ן יורד 0.2% והבנייה עולה 0.3%. להבדיל, מדד הנפט והגז עולה 0.6% ומדד תשתיות ואנרגיה עולה 2.1%, בהובלת אוגווינד ודוראל.  

השינוי מתרחש במקביל לעליות בחוזים מעבר לים, היות והסבירות להורדת ריבית של 0.25% בארצות הברית בעשירי לחודש קפצה ל-88%. 

בזירה הביטחונית אצלנו, ראש הממשלה נתניהו ושר הביטחון כ"ץ נפגשים עם שליחת טראמפ, מורגן אורטגס, בצל הלחץ האמריקני להתקדמות בפירוז דרום לבנון, והאיומים מצד ישראל לפעולה צבאית עתידית נרחבת באם הדבר לא יתרחש. 

היום נערכת הוועידה הכלכלית השביעית של ביזפורטל, והיא מתקיימת בסימן ההתאוששות מהמערכה הביטחונית הארוכה שהשפיעה על כל שכבות המשק בשנה האחרונה. במסגרת המושבים יוצג גם הדירוג הייחודי של ביזפורטל למניות מעניינות שגם בתקופה המאתגרת מציגות חוסן ופוטניאל לאפסייד משמעותי.

 לאורך הועידה יתכנסו קובעי מדיניות, מנהלים בכירים, אנשי שוק ההון, טכנולוגיה ונדל״ן, כדי לנסות ולהעריך ולדון איך המשק יכול לצאת לדרך חדשה ומי הם הגופים שיוכלו לנצל את ההתאוששות כדי להתחזק. אנחנו מסקרים את תכני הועידה ונשתף אותכם בצורה שוטפת

בוועידה הכלכלית השביעית של ביזפורטל אנחנו מנסים לענות על השאלה - האם הגאות שראינו בשוק המניות מגובה במה שקורה בשטח. עונת הדוחות לרבעון השלישי האחרונה שחתמנו בתחילת השבוע מספרת על ענפים שגילו חסינות. מגזר הפיננסים מוביל נהנה ממרווחי ריבית חריגים וגאות בשווקים התפיחה את תיקי הנוסטרו חברות ההביטוח ובתי ההשקעות. אבל רצינו לשמוע מכלי ראשון איך כל מי שנמצא בחזית - ממקבלי החלטות וכלכלנים ועד מנכ"לים של חברות ציבוריות, אנשי תעשייה, הייטק ונדל"ן מסתכלים על הדברים. אנחנו שואפים לשרטט את המצב בשטח וגם נחשוף כאן בקרוב את המדד שיצרנו שמנתח את ההזדמנויות במניות שצלחו את התקופה הכי טוב ויש להן פוטנציאל טוב להמשיך ולטפס.

״ישראל היא אי צרכני״ אומר מנכ״ל אלקטרה צריכה, צביקה שווימר בועידה הכלכלית של ביזפורטל; למה הצריכה בישראל לא נעצרת? "200 אלף תינוקות בשנה – זו עיר חדשה" ; ״אנחנו כבר לא ‘חברת חשמל ומזגנים’. אנחנו קבוצה קמעונאית עם DNA בינלאומי" ״אלקטרה צריכה תצמח בקצב של 10-15% בשנה״