משרד התקשרות מפרסם המלצות לעידוד פרישת הסיבים האופטיים בישראל
משרד התקשורת מפרסם את חוות הדעת של הצוות המשותף עם משרד האוצר ורשות התחרות ומפרט את שינויי הרגולציה אותם מומלץ ליישם לצורך עידוד פרישת רשת כלל ארצית של סיבים אופטיים, תוך שמירה על שוק תחרותי. במשרד התקשורת מציינים כי ההמלצות מהוות נדבך מרכזי במסגרת המדיניות המתגבשת למתווה האסדרה הכולל בעולם הסיבים האופטיים.
קישור למסמכים המלאים באתר משרד התקשורת
בתקופה האחרונה קידם משרד התקשורת מספר מהלכים שנועדו להגביר את התחרות ולאפשר לחברות תקשורת לפרוש רשתות תקשורת אולטרה רחבות פס. ואכן, בשנה האחרונה חברות תקשורת פרשו רשתות סיבים אופטיים למשקי הבית ברחבי מדינת ישראל בהיקפים משמעותיים.
המטרה: להביא לקפיצה טכנולוגית ברשתות התקשורת הנייחות
במשרד התקשורת מציינים כי מטרת קידום פרישת הסיבים ברחבי המדינה היא להביא לקפיצה טכנולוגית שתציב את ישראל בקבוצת המדינות המובילות מבחינת רשתות תקשורת נייחות. בטווח הארוך מטרת האסדרה המוצעת היא להביא לפרישת רשתות תקשורת רחבות פס מתקדמות בכל הארץ ויצירת תשתית לשוק תחרותי. מטרת השינויים המוצעים הינה להוביל לפרישה והפעלה רחבות היקף של רשתות תקשורת מתקדמות תוך פרק זמן קצר.
- חובות של 800 מיליון אירו והפסדי ענק: האם אינטר בדרך לפשיטת רגל?
- אינטר מזנקת ב-24% אחרי שהודיעה שתגייס 38 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במצב הנוכחי בזק מעדיפה להימנע מהצעת השירות
במסגרת עבודתו, בחן הצוות את חובת הפרישה האוניברסלית החלה על חברת בזק ומצא, כי במצב השוק הקיים, סביר שאין כדאיות כלכלית בפרישה כלל ארצית של תשתית סיבים אופטיים. בהיעדר לחץ תחרותי משמעותי, ובהינתן חובת הפרישה האוניברסליות, מעדיפה בזק להימנע מהצעת שירות למשקי הבית בישראל על גבי סיב אופטי.
לכן הצוות ממליץ כי חלף חובת הפרישה האוניברסלית הקיימת כיום, תינתן לבזק האפשרות לבחור את היקף חובת הפרישה שתחול עליה, וזאת בראייה כי נדרש להעמיד בראש ובראשונה את האינטרס הציבורי הרחב להאיץ את פרישת הסיבים, ובד בבד, להביא בחשבון את מכלול השיקולים הכלכליים והעסקיים של בזק, תחת כללי אסדרה שיוגדרו מראש.
קרן ייעודית לפרישת סיבים
במקביל, המדינה תבנה מנגנון לתמרוץ השלמת הפרישה באזורים בהם בזק בחרה להימנע מלפרוש ("אזורי התמרוץ"), באמצעות קרן ייעודית לפרישה, שתמומן על ידי בעלי הרישיונות השונים בשוק התקשורת, שלפעילותם זיקה לתשתית נייחת.
- סוגת יקרה? עסקת פילטונה מוכיחה שגם ההנהלה חושבת כך
- להב רוכשת נכס מסחרי בגרמניה במעל מיליון אירו
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- מדוע המשקיע העצמאי כמעט תמיד מפסיד: המחקרים המדעיים שחושפים...
כספי הקרן הייעודית ישמשו לעידוד פרישה באזורי התמרוץ ויחולקו במנגנון מכרזי מבוסס שיקולי כדאיות כלכלית, לצורך הבטחת קצב פרישה וכיסוי מרבי של כלל משקי הבית בישראל.
בזק לא תורשה להשתתף במכרז
בזק והזוכות במכרזים יחויבו, להציע שירות סיטונאי על גבי הסיב שייפרש. מנגנון התמרוץ ימשך עד לפרישה כלל ארצית של תשתיות סיבים אופטיים.
כללי האסדרה המומלצים
הצוות הבין-משרדי ממליץ ליישם,כללים שנועדו לייצר מערך תמריצים שעתיד להביא את בזק לפרישה רחבה ומהירה, מבלי שהיקף הפרישה יוכתב על ידי הרגולטור. על פי ההמלצות:
- בזק לא תוכל לפרוש תשתיות רחבות פס באזורים שאינם נכללים תחת חובת הפרישה שלה.
- בזק לא תוכל להשתתף במכרזי הקרן הייעודית.
- עלות השימוש בתשתיות הפאסיביות של בזק באזורי התמרוץ על ידי מתחרותיה תופחת משמעותית.
- בזק תחויב לשלם לקרן הייעודית, בהתאם לשיעור הכנסותיה, מסך ההכנסות בשוק.
משקיע מאוכזב. צילום: Andrea Piacquadio, Pexelsמדוע המשקיע העצמאי כמעט תמיד מפסיד: המחקרים המדעיים שחושפים את האמת המרה
מה הגורמים שמשפיעים על משקיעים פרטים בהשקעות? וגם - משקיעים פרטיים מאבדים עד 10% בשנה בגלל סחר מוגזם וביטחון יתר
בשנים האחרונות אתם מרוויחים הרבה כסף בהשקעות שלכם - גם משקיעים-חוסכים דרך גופים מוסדיים וגם משקיעים באופן ישיר. השקעה עצמאית יכולה להיות נהדרת, אתם עוקפים את דמי הניהול, אתם אמורים גם להרוויח יותר כי אן לכם דמי ניהול והבנצ'מרק-מדד הוא בהישג יד ודווקא הגופים המוסדיים לרוב לא מגיעים למדד, ומעבר לכך - אם אתם קוראים, לומדים, משקיעים זמן ויש לכם סבלנות, אתם יכולים להרוויח תשואה עודפת.
צריך לזה אופי, צריך משמעת, צריך הבנה בקריאת דוחות, מגמות, קריאת המפה, ובעיקר סבלנות כי שווקים יכולים לרדת. זו התורה שלנו להשקעות ויש לא מעטים שפועלים בדרך הזו ומייצרים תשואות מצוינות על פני זמן.
אבל בשנים האחרונות רוב המשקיעים העצמאיים עשו כסף גם בלי מחשבה, בלי ניתוח, אלא אחרי נהירה להייפיים - מניות כמו פלנטיר, קרנות על הביטקוין, טסלה, אנבידיה ועוד הן ההשקעות המרכזיות של משקיעים עצמאיים. חלק קטן יחסית מושקע במניות בארץ, הרוב בוול סטריט.
דווקא בגלל שמשקיעים עצמאיים הרוויחו הרבה, דווקא בגלל שחלקם עשו זאת באופן אוטומטי, בלי לחשוב, אל פשוט בהתחברות למגמה, כדאי להם לקרוא מה קרה בעבר בשיטות ההשקעה האלו - בגדול, משקיעים הפסידו. אז תפעלו איך שתרצו, זה הכסף שלכם, אבל תנסו לראות גם את הצד השני.
- הדילמה של המשקיעים - הם רוצים לממש מניות, אבל לא רוצים לשלם מס; מה לעשות?
- המשקיע הגדול ביותר של אנבידיה מוכר מניות ב-150 מיליון דולר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
על פי המחקרים בתחום, משקיעים פרטיים מאבדים עד 10% בשנה בגלל סחר מוגזם - ביטחון יתר הוא האשם המרכזי. המסקנה הכואבת עולה מסדרה של מחקרים מקיפים: המשקיע הפרטי הממוצע פשוט לא מצליח להכות את השוק. יותר מכך - ככל שהוא סוחר יותר בניירות הערך שלו, כך הוא דווקא מפסיד יותר כסף. שניתח 66,465 משקי בית בהובלת פרופ' בראד ברבר וטרנס אודיאן מאוניברסיטת קליפורניה, מגלה תמונה מדאיגה: המשקיע העצמאי הפעיל ביותר מפסיד כ-10% בשנה לעומת מדד השוק.
גיא פרופר, צילום: לירון מולדובןסוגת יקרה? עסקת פילטונה מוכיחה שגם ההנהלה חושבת כך
קבוצת סוגת סוגת 0% שבשליטת קרן פורטיסימו חוגגת חודש להנפקה בתל אביב עם רכישה ראשונה - יצרנית הטונה "פילטונה" תמורת כ-55 מיליון שקל. על פניו, זה קיום ההבטחה של קרן פורטיסימו שמכרה למשקיעים ב-IPO: "אנחנו כסף, ונשתמש
בו כדי לקנות חברות סינרגטיות". אבל אם נתעמק מבט במכפילים של העסקה נראה פער משמעותי בין השווי של סוגת בבורסה לבין השווי של עולם המזון במציאות.
המספרים של עסקת פילטונה הם על פניו "מציאה" בשוק הפרטי. סוגת רוכשת חברה עם EBITDA של 14 מיליון שקל לפי
שווי פעילות (EV) של כ-89 מיליון שקל. זה מכפיל EBITDA של כ-6.3. אם נסתכל על השורה התחתונה (מכפיל רווח), מדובר על אזור ה-8 עד 10, תלוי בעלויות המימון והמס. כאן נשאלת השאלה: איך ייתכן שסוגת קונה פעילות ייצור וסיטונאות במכפיל 10, בעוד שהיא עצמה נסחרת בבורסה במכפיל
רווח שנע סביב ה-30-40?
ההנהלה של סוגת אומרת למשקיעים "הכסף שלכם שווה אצלנו פי 40 מהרווח", אבל כשהיא יוצאת לשוק עם הכסף הזה, היא מוצאת נכסים ששווים רק פי 10 מהרווח. הפער הזה, הארביטראז' של המכפילים האלה הוא מצד אחד המנוע של פורטיסימו - לקנות בזול
פעילות ולבלוע אותה בחברה שמתומחרת ביוקר אבל מצד שני הוא גם חושף עד כמה מניית סוגת נסחרת בפרמיה חריגה.
סוגת דיווחה בתשקיף על רווח נקי של כ-24.5 מיליון שקל בתשעת החודשים הראשונים של 2024. אם נניח לחברה קצב שנתי של 35-40 מיליון שקל רווח נקי, שווי
השוק שלה (כ-1.2 מיליארד שקל) משקף מכפיל רווח של מעל 30. לשם השוואה, ענקיות כמו שטראוס או דיפלומט נסחרות במכפילים נמוכים בהרבה.
פילטונה היא חברה פרטית הפועלת בייצור, אריזה, שיווק ומכירה של שימורי טונה, כולל סלטים וממרחים, לשוק הקמעונאי והמוסדי.
בשנת 2024 הסתכמו הכנסות החברה בכ-117.8 מיליון שקל, וה-EBITDA עמד על כ-14 מיליון שקל. בסוף אותה שנה עמד החוב הפיננסי נטו המתואם של פילטונה על כ-32-36 מיליון שקל, בניתוח מהיר סוגת רוכשת את פילטונה במכפיל נמוך יחסית. הרכישה של פילטונה היא אמנם "נכונה אסטרטגית"
היא מוסיפה סדר גודל של 12% להכנסות ומשפרת את שולי הרווח (פילטונה היא יותר רווחית תפעולית מסוגת) אבל היא בעיקר מדגישה את חוסר ההיגיון בתמחור בשוק. אם חברה מצוינת כמו פילטונה, עם מפעל, מותג ונתח שוק, שווה רק מכפיל חד-ספרתי,
למה שסוגת תהיה שווה מכפיל 40? נכון שיש פערים בין השוק הציבורי לפרטי - אבל עד כדי כך?
