משרד התקשרות מפרסם המלצות לעידוד פרישת הסיבים האופטיים בישראל
משרד התקשורת מפרסם את חוות הדעת של הצוות המשותף עם משרד האוצר ורשות התחרות ומפרט את שינויי הרגולציה אותם מומלץ ליישם לצורך עידוד פרישת רשת כלל ארצית של סיבים אופטיים, תוך שמירה על שוק תחרותי. במשרד התקשורת מציינים כי ההמלצות מהוות נדבך מרכזי במסגרת המדיניות המתגבשת למתווה האסדרה הכולל בעולם הסיבים האופטיים.
קישור למסמכים המלאים באתר משרד התקשורת
בתקופה האחרונה קידם משרד התקשורת מספר מהלכים שנועדו להגביר את התחרות ולאפשר לחברות תקשורת לפרוש רשתות תקשורת אולטרה רחבות פס. ואכן, בשנה האחרונה חברות תקשורת פרשו רשתות סיבים אופטיים למשקי הבית ברחבי מדינת ישראל בהיקפים משמעותיים.
המטרה: להביא לקפיצה טכנולוגית ברשתות התקשורת הנייחות
במשרד התקשורת מציינים כי מטרת קידום פרישת הסיבים ברחבי המדינה היא להביא לקפיצה טכנולוגית שתציב את ישראל בקבוצת המדינות המובילות מבחינת רשתות תקשורת נייחות. בטווח הארוך מטרת האסדרה המוצעת היא להביא לפרישת רשתות תקשורת רחבות פס מתקדמות בכל הארץ ויצירת תשתית לשוק תחרותי. מטרת השינויים המוצעים הינה להוביל לפרישה והפעלה רחבות היקף של רשתות תקשורת מתקדמות תוך פרק זמן קצר.
- חובות של 800 מיליון אירו והפסדי ענק: האם אינטר בדרך לפשיטת רגל?
- אינטר מזנקת ב-24% אחרי שהודיעה שתגייס 38 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במצב הנוכחי בזק מעדיפה להימנע מהצעת השירות
במסגרת עבודתו, בחן הצוות את חובת הפרישה האוניברסלית החלה על חברת בזק ומצא, כי במצב השוק הקיים, סביר שאין כדאיות כלכלית בפרישה כלל ארצית של תשתית סיבים אופטיים. בהיעדר לחץ תחרותי משמעותי, ובהינתן חובת הפרישה האוניברסליות, מעדיפה בזק להימנע מהצעת שירות למשקי הבית בישראל על גבי סיב אופטי.
לכן הצוות ממליץ כי חלף חובת הפרישה האוניברסלית הקיימת כיום, תינתן לבזק האפשרות לבחור את היקף חובת הפרישה שתחול עליה, וזאת בראייה כי נדרש להעמיד בראש ובראשונה את האינטרס הציבורי הרחב להאיץ את פרישת הסיבים, ובד בבד, להביא בחשבון את מכלול השיקולים הכלכליים והעסקיים של בזק, תחת כללי אסדרה שיוגדרו מראש.
קרן ייעודית לפרישת סיבים
במקביל, המדינה תבנה מנגנון לתמרוץ השלמת הפרישה באזורים בהם בזק בחרה להימנע מלפרוש ("אזורי התמרוץ"), באמצעות קרן ייעודית לפרישה, שתמומן על ידי בעלי הרישיונות השונים בשוק התקשורת, שלפעילותם זיקה לתשתית נייחת.
- פרודלים בדרך להנפקה, השווי הצפוי 1.7-1.8 מיליארד שקל
- אלביט: הרווח מעל הצפי, ההכנסות מעט מתחת; הצבר ממשיך לגדול
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- אין עשן בלי אש - תחזית מאכזבת לנייס, אבל יש נקודת אור
כספי הקרן הייעודית ישמשו לעידוד פרישה באזורי התמרוץ ויחולקו במנגנון מכרזי מבוסס שיקולי כדאיות כלכלית, לצורך הבטחת קצב פרישה וכיסוי מרבי של כלל משקי הבית בישראל.
בזק לא תורשה להשתתף במכרז
בזק והזוכות במכרזים יחויבו, להציע שירות סיטונאי על גבי הסיב שייפרש. מנגנון התמרוץ ימשך עד לפרישה כלל ארצית של תשתיות סיבים אופטיים.
כללי האסדרה המומלצים
הצוות הבין-משרדי ממליץ ליישם,כללים שנועדו לייצר מערך תמריצים שעתיד להביא את בזק לפרישה רחבה ומהירה, מבלי שהיקף הפרישה יוכתב על ידי הרגולטור. על פי ההמלצות:
- בזק לא תוכל לפרוש תשתיות רחבות פס באזורים שאינם נכללים תחת חובת הפרישה שלה.
- בזק לא תוכל להשתתף במכרזי הקרן הייעודית.
- עלות השימוש בתשתיות הפאסיביות של בזק באזורי התמרוץ על ידי מתחרותיה תופחת משמעותית.
- בזק תחויב לשלם לקרן הייעודית, בהתאם לשיעור הכנסותיה, מסך ההכנסות בשוק.
יו"ר נאוויטס גדעון תדמור, צילום: החברהפי 7.5 ב-3 שנים - נאוויטס עוברת להפקה מלאה בשננדואה: הכנסות של כ-98 מיליון דולר ו-EBITDA של כ-67.6 מיליון דולר
לפני שלוש שנים ניתחנו את נאוויטס וקיבלנו שיש שם סיכוי גדול. עם סיכון, תמיד יש סיכון, אבל המחיר של השותפות נראה לנו נמוך בהינתן החלום - כתבנו על זה ועל שותפויות אחרות - האם מניות הגז והנפט אטרקטיביות? והאם נאוויטס היא מציאה? נאוויטס עלתה מאז פי 7.5 - 650%. התוצאות ברבעונים האחרונים מספקים את הסיבה. האם אפשר היה לדעת זאת בעבר? זה היה החלום של גדעון תדמור ולהבדיל מחולמים אחרים הוא קיבל על החלום שלו מימון משורה ארוכה של בנקאים בארה"ב. אלה לא נכנסים כשהן חושבים שהסיכון גדול מדי. כלומר, זה היה חלום שראו אותו כבר מתגבש במציאות. היו גם סיכונים כמו מחירי הנפט שעלולים לרדת ובעיקר בעיות שעלולות להיות בתפעול וקידוח בשלבים המאוחרים.
משקיעים לקחו את הסיכון הזה כענק והוא היה בינוני. כשזה קורה, יש לפעמים הזדמנות. משקיעים גם נדבקו בסנטימנט השלילי של תחום הגז והתרחקו מנאוויטס. תדמור ידע לנצל את הסנטימנט בשוק הנפט בצורה מושלמת. הסנטימנט השלילי שנבע בעיקר מהקולות הרבים והחזקים שקראו להפסקת השימוש בדלקים פוסילים גרם לגופי הענק בתחום לעצור את התקדמות הקידוחים למרות שהושקעו בהם מיליארדים. זה היה עניין של תדמית והם חיפשו ועדיין מחפשים להיראות פחות פוגעים בסביבה. מעבר לכך, הם העריכו שמחירי הנפט יפלו.
אחרי שהשקיעו מעל מיליארד דולר בקידוח מכרו אותו במחיר של דירת 5 חדרים יקרה בת"א. תדמור סגר מימון, השקיע, הנפיק והצליח לייצר ברבעון האחרון Ebitda של 68 מיליון דולר כשנאוויטס נסחרת ב-14.4 מיליארד שקל. הצפת ערך עצומה. יש לטענת תדמור הזדמנויות נוספות והוא קודח בהם, אבל שוב נזכיר שהתחום לא חף מסיכונים. הסיכון הגדול ביותר הוא מחיר הנפט. טראמפ אמר בנאום כניסתו לבית הלבן Drill Baby Drill ושינה שוב את כללי המשחק, אבל המגמה ארוכת הטווח היא ירידה במחיר הנפט ושימוש מופחת. רק שזה לא עניין של שנתיים-שלוש, זה עניין של טווח ארוך.
בינתיים, הביקושים לנפט מתגברים. זה התחיל במלחמה בין רוסיה לאוקראינה שגרם למחירי הנפט לעלות, נמשך במתיחות אצלנו במזרח התיכון ועכשיו מפנימים שהביקוש לאנרגיה מכל הסוגים יזנק כדי לתמוך במהפכת ה-AI. אז הנפט ישאר כאן עד תקופה ארוכה.
- ההפקה ממאגר שננדואה הגיעה ל-100 אלף חביות ביום
- ארגנטינה נגד נאוויטס: "פועלת באופן בלתי חוקי בפוקלנד"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
נאוויטס פטרוליום נאוויטס פטר יהש מסכמת רבעון שבו פעילות פרויקט שננדואה נכנסה להפקה מלאה ומקבלת ביטוי משמעותי בדוחות. השותפות, הפועלת בתחום הפקת הנפט והגז במים עמוקים בארצות הברית, עברה במהלך הרבעון מתהליך הרצה מדורג של הבארות לכיוון הפקה יציבה, והשינוי ניכר בתוצאות הכספיות. מאגר שננדואה, שנכנס לשלב ה-Ramp-Up החל מיולי, הפך למנוע העיקרי של העלייה בהכנסות ובתוצאות התפעוליות.
פרודלים בדרך להנפקה, השווי הצפוי 1.7-1.8 מיליארד שקל
החברה לישראל דוחפת להנפקה של החברה הפועלת בתחום טכנולוגיית המזון ברקע שיפור בביצועים ופריחה של החברות בבורסה
פרודלים, אחת החברות הישראליות הבולטות בתחום הרכיבים הטבעיים והתמציות לתעשיית המזון והמשקאות, מתקדמת לקראת הנפקה בבורסת תל אביב במחצית הראשונה של 2026. ממידע שהגיע לביזפורטל עולה כי השווי לחברה נע סביב 1.7-1.8 מיליארד שקל, רף גבוה משמעותית ביחס לעסקאות ההשקעה האחרונה שנעשתה בחברה בתחילת השנה.
תחילת הדרך למהלך הנפקה נרשמה כבר בתחילת השנה, עם כניסתה של החברה לישראל כבעלת מניות מהותית. העסקה, שבמסגרתה נרכשו כ-29% מהמניות תמורת 116 מיליון דולר, שיקפה לפרודלים שווי של כ-421 מיליון דולר אחרי הכסף, כ-1.35 מיליארד שקל נכון לשער הדולר כיום. בהשוואה לשווי ההנפקה המתוכנן, מדובר באפסייד מהיר של כ-30% בתקופה קצרה יחסית, המשקף שינוי מהותי במבנה החברה, בבסיס הפעילות וברווחיות.
הראל השקעות, שהקדימה את המהלך בשנת 2022 והשקיעה בחברה לפי שווי של כ-300-350 מיליון דולר לפני הכסף, הייתה מהראשונות לזהות את מגמת ההתמקצעות של פרודלים, מחברת סחר בינלאומית לחברה תעשייתית עם פריסה גלובלית ושרשרת ערך מלאה מהפרי ועד למוצר הסופי.
מאז, פרודלים הרחיבה בצורה משמעותית את מודל הפעילות: תשעה מפעלי ייצור והפצה ברחבי העולם, נוכחות הולכת ומתרחבת בארה״ב, עשרות שיתופי פעולה טכנולוגיים ופעילות הנשענת על מאות ספקים ביותר מ-40 מדינות. במקביל, החברה הגדילה את נתח המוצרים שלה: תמציות, בסיסי משקאות ורכיבים פונקציונליים טבעיים, מה שהוביל לשיפור ברווחיות.
- 2.2 מיליארד אירו - כמה עולה קבוצת כדורגל בצמרת העולמית
- עידן עופר מממש את חלקו באתלטיקו מדריד עם רווח של מעל 600 מיליון אירו
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מבחינת תוצאות, פרודלים רשמה ב-2023 הכנסות של כ-300 מיליון דולר והפסד של 4 מיליון דולר. ב-2024 עברה החברה לרווחיות של 3 מיליון דולר, ובמחצית הראשונה של 2025 כבר הציגה רווח נקי של 6 מיליון דולר, קצב שנתי של כ־12 מיליון דולר. השילוב בין התרחבות גיאוגרפית, עליית מחירי ההדרים בעולם ושיפור במיקס המוצרים, יצר תנופה שמסבירה את קפיצת השווי לקראת הבורסה.
