נתי כהן משרד התקשורת
צילום: יח"צ משרד התקשורת

משרד התקשרות מפרסם המלצות לעידוד פרישת הסיבים האופטיים בישראל

על פי ההמלצות, בזק תוגבל לאיזורים ספציפיים ולא תוכל להשתתף במכרזי הקרן הייעודית לפרישת סיבים, למרות שתחוייב לשלם לה; עלות השימוש של המתחרות בתשתיות בזק תופחת משמעותית
ערן סוקול |

משרד התקשורת מפרסם את חוות הדעת של הצוות המשותף עם משרד האוצר ורשות התחרות ומפרט את שינויי הרגולציה אותם מומלץ ליישם לצורך עידוד פרישת רשת כלל ארצית של סיבים אופטיים, תוך שמירה על שוק תחרותי. במשרד התקשורת מציינים כי ההמלצות מהוות נדבך מרכזי במסגרת המדיניות המתגבשת למתווה האסדרה הכולל בעולם הסיבים האופטיים.

קישור למסמכים המלאים באתר משרד התקשורת

בתקופה האחרונה קידם משרד התקשורת מספר מהלכים שנועדו להגביר את התחרות ולאפשר לחברות תקשורת לפרוש רשתות תקשורת אולטרה רחבות פס. ואכן, בשנה האחרונה חברות תקשורת פרשו רשתות סיבים אופטיים למשקי הבית ברחבי מדינת ישראל בהיקפים משמעותיים.

המטרה: להביא לקפיצה טכנולוגית ברשתות התקשורת הנייחות

במשרד התקשורת מציינים כי מטרת קידום פרישת הסיבים ברחבי המדינה היא להביא לקפיצה טכנולוגית שתציב את ישראל בקבוצת המדינות המובילות מבחינת רשתות תקשורת נייחות. בטווח הארוך מטרת האסדרה המוצעת היא להביא לפרישת רשתות תקשורת רחבות פס מתקדמות בכל הארץ ויצירת תשתית לשוק תחרותי. מטרת השינויים המוצעים הינה להוביל לפרישה והפעלה רחבות היקף של רשתות תקשורת מתקדמות תוך פרק זמן קצר.

במצב הנוכחי בזק מעדיפה להימנע מהצעת השירות

במסגרת עבודתו, בחן הצוות את חובת הפרישה האוניברסלית החלה על חברת בזק ומצא, כי במצב השוק הקיים, סביר שאין כדאיות כלכלית בפרישה כלל ארצית של תשתית סיבים אופטיים. בהיעדר לחץ תחרותי משמעותי, ובהינתן חובת הפרישה האוניברסליות, מעדיפה בזק להימנע מהצעת שירות למשקי הבית בישראל על גבי סיב אופטי.

לכן הצוות ממליץ כי חלף חובת הפרישה האוניברסלית הקיימת כיום, תינתן לבזק האפשרות לבחור את היקף חובת הפרישה שתחול עליה, וזאת בראייה כי נדרש להעמיד בראש ובראשונה את האינטרס הציבורי הרחב להאיץ את פרישת הסיבים, ובד בבד, להביא בחשבון את מכלול השיקולים הכלכליים והעסקיים של בזק, תחת כללי אסדרה שיוגדרו מראש.

קרן ייעודית לפרישת סיבים

במקביל, המדינה תבנה מנגנון לתמרוץ השלמת הפרישה באזורים בהם בזק בחרה להימנע מלפרוש ("אזורי התמרוץ"), באמצעות קרן ייעודית לפרישה, שתמומן על ידי בעלי הרישיונות השונים בשוק התקשורת, שלפעילותם זיקה לתשתית נייחת.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

כספי הקרן הייעודית ישמשו לעידוד פרישה באזורי התמרוץ ויחולקו במנגנון מכרזי מבוסס שיקולי כדאיות כלכלית, לצורך הבטחת קצב פרישה וכיסוי מרבי של כלל משקי הבית בישראל.

בזק לא תורשה להשתתף במכרז

בזק והזוכות במכרזים יחויבו, להציע שירות סיטונאי על גבי הסיב שייפרש. מנגנון התמרוץ ימשך עד לפרישה כלל ארצית של תשתיות סיבים אופטיים.

כללי האסדרה המומלצים

הצוות הבין-משרדי ממליץ ליישם,כללים שנועדו לייצר מערך תמריצים שעתיד להביא את בזק לפרישה רחבה ומהירה, מבלי שהיקף הפרישה יוכתב על ידי הרגולטור. על פי ההמלצות:

  • בזק לא תוכל לפרוש תשתיות רחבות פס באזורים שאינם נכללים תחת חובת הפרישה שלה.
  • בזק לא תוכל להשתתף במכרזי הקרן הייעודית.
  • עלות השימוש בתשתיות הפאסיביות של בזק באזורי התמרוץ על ידי מתחרותיה תופחת משמעותית.
  • בזק תחויב לשלם לקרן הייעודית, בהתאם לשיעור הכנסותיה, מסך ההכנסות בשוק.
במשרד התקשורת מציינים כי האסדרה המוצעת מאפשרת לחברות השונות לפעול על פי שיקולי כדאיות כלכלית מחד, ומאידך מעודדת פרישה רחבה וכלל ארצית של תשתיות תקשורת מתקדמות, שיאפשרו מגוון מוצרים לצרכן, ויתרמו למשק ולכלכלה הישראלית.

 

 

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
שווקים מסחר (AI)שווקים מסחר (AI)

תחזית ל-2026 - מה יקרה בשווקים, במחירי הדירות ובדולר?

המנכ"לים, מנהלי ההשקעות הבכירים והאנליסטים שאומרים לכם שהשוק יעלה וממליצים על מניות אטרקטיביות שנסחרות בשיא, הם בדיוק אותם אנשים שטעו לפני שנה ולפני שנתיים ולפני שלוש - מי באמת צודק? הנה התשובה  

מערכת ביזפורטל |
נושאים בכתבה תחזית

אל תצפו לאנשים שמרוויחים משוק ההון להיות אמיתיים לגמרי או להיות לא מוטים. הם לא יכולים להגיד לכם שיהיו ירידות. זה מבחינתם גול עצמי. אנליסטים כמעט לא ממליצים למכור, מנהלי השקעות בכירים, סמנכ"לים ומנכ"לים כמעט ולא אומרים לכם שיהיו ירידות. אצלם הכל חיובי, אופטימי. ההטייה הזו היא בעיה אחת בהתבססות על תחזיות והערכות שלהם, אבל היא לא הגדולה ביותר. הגדולה ביותר היא פשוט חוסר היכולת שלהם לחזות. תעברו על התחזיות בשנה שעברה, לפני שנתיים, לפני שלוש שנים, ועוד, ותגלו שהן לא הכו את השוק. השוק היכה אותן. בעיה שלישית, קטנה יותר, היא שהם הולכים על בטוח. הם לא אמרו לכם שנאוויטס מעניינת לפני שנתיים-שלוש, הם אומרים את זה עכשיו אחרי שעלתה פי 9. הם תמיד ילכו על "המניות הרגילות"  ולא ילכו על מניות קטנות. 

אלו הם כללי המשחק שלהם. ואגב, מה שיותר מאכזב שהם לא רק בינוניים במה שהם אומרים בתקשורת, הם בינוניים בתשואות - אתם אולי מאוד מרוצים כי התשואות בשמיים, אבל האמת היא שביחס לבנצ'מרק, מעטים הצליחו להכות את השוק. כשאתם רואים תשואות של 20%, 22% בקרן השתלמות המנייתית, השאלה היא מה עשה השוק - והוא עשה יותר. גם בהשוואה למסלולים מעורבים השוק עושה יותר. הם מנהלים אקטיביים שאמורים לייצר תשואה טובה, וזה לא כך - במסלול כללי שמחולק לרוב 60% אג"ח והיתר מניות, הרווחתם כ-13-14%, אבל אם הייתם מחלקים את הכסף בין קרנות מחקות, קרנות סל על אגרות חוב ומסלולים מנייתיים הייתם מרוויחים יותר.
בסוף, היכולת של גופים מנהלים להכות את השוק, במיוחד שרוב הכסף שלהם באפיק מנייתי, במניות בחו"ל - היא קטנה, גם בגלל דמי הניהול שמורידים את התשואה שלכם. הרגולטור צריך לספק לחוסכים יכולת להשקיע בחסכונות ארוכים לפנסיה, גמל במכשירים עוקבי מדד בעלויות נמוכות. כשזה יהיה, התשואה שלכם תהיה גבוהה יותר, אבל כמובן שזה לא יהיה פשוט,  מדובר כאן בכסף גדול: דמי הניהול בכל האפיקים המנוהלים מסתכמים בעשרות מיליארדים בשנה. 

ובחזרה לתחזיות. התחזיות של המוסדיים הן תחזיות מלוטשות, יחסית בטוחות, אבל במבחן ההיסטוריה לא פוגעות. התחזיות הטובות יותר הן... שלכן. חוכמת ההמונים, ויש על זה מחקרים רבים, מצליחה לנצח. זה לא אומר שאין חשיבות למומחים, בטח שיש, אבל יש הבדל בין פרשנות-ניתוח של מומחה לעיתון-אתר ובין מה שהוא עושה בפועל. אנחנו מכירים לא מעט מנהלי השקעות שהורידו את הרף המנייתי בחודשים האחרונים בהשקעות האישיות שלהם. הם אומרים לנו שהם לא יכולים לעשות את זה בכספים שהם מנהלים כי זה לפי מחויבות תשקיפית, אבל הם חושבים שהשוק גבוה - כמעט ולא תראו את זה בתחזיות החוצה של הבית שלהם. ולכן, אנו מביאים את הסקר שלכם (הנה הסקר של שנה שעברה). בואו להצביע ולהשפיע. בסקר אתם עונים על כיוון השווקים, הנדל"ן, הדולר, וככל שהמדגם גדול יותר, כך הוא מקבל תוקף חזק יותר: 


 התחזית של גולשי ביזפורטל ל-2026




הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

הביטחוניות מתחזקות: נקסט ויז'ן ואר פי אופטיקל עולות עד 5.9%; מגמה חיובית בבורסה

איסתא וישראייר מרחיבים את שיתוף הפעולה ביניהן - האם זה Win-Win? עזריאלי מתחזקת מנוע הצמיחה של חוות השרתים מעלה הילוך בנורווגיה; בית שמש בהקצאה פרטית למוסדיים עם דיסקאונט של 5.7% - למה המניה בכל זאת מטפסת?

מערכת ביזפורטל |



קבוצת איסתא איסתא 1.43%   וישראייר ישראייר גרופ  חתמו על תוספת להסכם האסטרטגי בין החברות, שנחתם במקור בנובמבר 2024, במסגרתה הוארכה תקופת ההתקשרות עד ל-31 במרץ 2036 והורחב היקף הקצאת המושבים לאיסתא. ההסכם הזה הוא WIN-WIN אבל יותר חשוב לישראייר, החברה כבר דיווחה ברבעון השלישי על עליה בנתח השוק אבל ירידה בתפוסה, ירידה שמוסברת מהחזרה הגדולה של חברות תעופה זרות לשוק והתחרות שגדלה על הנוסע הישראלי. ברבעון השלישי ישראייר הטיסה כ-807 אלף נוסעים לעומת 566 אלף בשנה שעברה, והגדילה את נתח השוק מ-11.66% ל-13.76%. גם באוקטובר נמשכה מגמת הצמיחה, עם נתח שוק של כ-11.44% והטסת 205 אלף נוסעים. מנגד, שיעור התפוסה ירד בכ-7% ל-83% כך שהעסקה עם איסתא חשובה לישראייר מאוד בייחוד שוויז בדרך לארץ ומתכוונת להקים בסיס מקומי לקראת אמצע 2026.

בהתאם להסכם המקורי, איסתא רכשה כ-10% ממלאי המושבים בצי מטוסי צרי הגוף של ישראייר. במסגרת התוספת, החל משנת 2026 תוקצה לאיסתא גם כ-15% ממלאי המושבים במטוסי רחבי הגוף של ישראייר, לתקופה של עשר שנים. הקצאה זו נועדה לתמוך בפעילות טיסות ליעדים ארוכי טווח, בהם תאילנד, יפן, ניו יורק ויעדים נוספים - מימון שיחזור ככרטיסי טיסה: העסקה בין איסתא לישראייר


עזריאלי עזריאלי קבוצה  מדווחת על התפתחות חיובית בתחום הדאטה סנטרס, מנוע צמיחה שנראה שקצת "העלה אבק" וכעת חוזר שוב לפוקוס וביתר שאת. קבוצת עזריאלי מדווחת כי היא חתמה על הסכם למתן שירותי דאטה סנטר ללקוח בינלאומי, בקמפוס ייעודי חדש שיוקם בנורבגיה. ההסכם נחתם לתקופה של 15 שנים, עם אופציה להארכה ב-15 שנים נוספות. היקף השירות יעמוד על 80 מגה-וואט, שייפרסו בשלבים לאורך כשנתיים וחצי ממועד ההתקשרות, כאשר אספקת 20 מגה-וואט הראשונים מתוכננת לסוף מרץ 2027. 

עד כמה זה משמעותי? באיי.בי.איי מסבירים: ה-NOI השנתי הממוצע מהפרויקט מוערך בכ־117 מיליון אירו, בעוד שעלות ההקמה נאמדת בכמיליארד אירו, לצד עלויות מימון נוספות של כ-60 מיליון אירו. איי.בי.איי מציינים שמדובר בעסקה משמעותית במיוחד, הראשונה מזה זמן בתחום מאז פרויקט טיקטוק, והיא מסירה חלק מהחששות סביב קצב הצמיחה של מנוע הדאטה סנטרס. המחיר למגה-וואט בעסקה הזאת גבוה בכפי שניים מהמחיר בעסקת טיקטוק, וההערכה היא שהחוזה יסייע בקידום הכנסת שותף או משקיע לפעילות, בשווי גבוה מההערכות המוקדמות, תוך פוטנציאל להצפת ערך לחברה - מיליארד אירו: עזריאלי מקימה קמפוס דאטה סנטרס בנורבגיה


זו הייתה שנה פנומנלית לתעשיות הבטחוניות, שנה מדהימה גם למנועי בית שמש בית שמש המניה זינקה בלמעלה מ-133% מתחילת השנה והשווי שלה כבר על 6.5 מיליארד שקל. בית שמש במשך שנים הייתה שחקנית שקטה. כזאת שפועלת מאחורי הקלעים של התעשייה הביטחונית, אבל בשנה האחרונה היא הפכה לאחת ההצלחות הבולטות בבורסה המקומית, בשונה מביטחוניות אחרות, בית שמש לא מוכרת טילים, מערכות הגנה או רחפנים, היא ממוקדת במה שמניע את כל העסק הזה - את הלב המכני של עולם התעופה: מנועי סילון וחלקים שמרכיבים אותם. יש היום מצוקת מנועים, גם מנועי סילון לתעשיית התעופה וגם לתעשייה הביטחונית - ומב"ש יודעת לנצל את זה מצויין, גם רם דרורי המנכ"ל סיפר לנו על זה לא מזמן "העולם במצוקת מנועים ואנחנו בעמדה מצוינת".