משרד התקשרות מפרסם המלצות לעידוד פרישת הסיבים האופטיים בישראל
משרד התקשורת מפרסם את חוות הדעת של הצוות המשותף עם משרד האוצר ורשות התחרות ומפרט את שינויי הרגולציה אותם מומלץ ליישם לצורך עידוד פרישת רשת כלל ארצית של סיבים אופטיים, תוך שמירה על שוק תחרותי. במשרד התקשורת מציינים כי ההמלצות מהוות נדבך מרכזי במסגרת המדיניות המתגבשת למתווה האסדרה הכולל בעולם הסיבים האופטיים.
קישור למסמכים המלאים באתר משרד התקשורת
בתקופה האחרונה קידם משרד התקשורת מספר מהלכים שנועדו להגביר את התחרות ולאפשר לחברות תקשורת לפרוש רשתות תקשורת אולטרה רחבות פס. ואכן, בשנה האחרונה חברות תקשורת פרשו רשתות סיבים אופטיים למשקי הבית ברחבי מדינת ישראל בהיקפים משמעותיים.
המטרה: להביא לקפיצה טכנולוגית ברשתות התקשורת הנייחות
במשרד התקשורת מציינים כי מטרת קידום פרישת הסיבים ברחבי המדינה היא להביא לקפיצה טכנולוגית שתציב את ישראל בקבוצת המדינות המובילות מבחינת רשתות תקשורת נייחות. בטווח הארוך מטרת האסדרה המוצעת היא להביא לפרישת רשתות תקשורת רחבות פס מתקדמות בכל הארץ ויצירת תשתית לשוק תחרותי. מטרת השינויים המוצעים הינה להוביל לפרישה והפעלה רחבות היקף של רשתות תקשורת מתקדמות תוך פרק זמן קצר.
- חובות של 800 מיליון אירו והפסדי ענק: האם אינטר בדרך לפשיטת רגל?
- אינטר מזנקת ב-24% אחרי שהודיעה שתגייס 38 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במצב הנוכחי בזק מעדיפה להימנע מהצעת השירות
במסגרת עבודתו, בחן הצוות את חובת הפרישה האוניברסלית החלה על חברת בזק ומצא, כי במצב השוק הקיים, סביר שאין כדאיות כלכלית בפרישה כלל ארצית של תשתית סיבים אופטיים. בהיעדר לחץ תחרותי משמעותי, ובהינתן חובת הפרישה האוניברסליות, מעדיפה בזק להימנע מהצעת שירות למשקי הבית בישראל על גבי סיב אופטי.
לכן הצוות ממליץ כי חלף חובת הפרישה האוניברסלית הקיימת כיום, תינתן לבזק האפשרות לבחור את היקף חובת הפרישה שתחול עליה, וזאת בראייה כי נדרש להעמיד בראש ובראשונה את האינטרס הציבורי הרחב להאיץ את פרישת הסיבים, ובד בבד, להביא בחשבון את מכלול השיקולים הכלכליים והעסקיים של בזק, תחת כללי אסדרה שיוגדרו מראש.
קרן ייעודית לפרישת סיבים
במקביל, המדינה תבנה מנגנון לתמרוץ השלמת הפרישה באזורים בהם בזק בחרה להימנע מלפרוש ("אזורי התמרוץ"), באמצעות קרן ייעודית לפרישה, שתמומן על ידי בעלי הרישיונות השונים בשוק התקשורת, שלפעילותם זיקה לתשתית נייחת.
- מה יודע צבי לוי שאנחנו לא? ארית מנצלת אופוריה במניה כדי להנפיק מהציבור
- "אנחנו בעיצומה של המהפכה, נצטרך חוזה חברתי חדש" - בלומנברג על שוק העבודה החדש
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- אלפרד אקירוב: "אני עובד מהבוקר עד הלילה. זו לא עבודה קשה,...
כספי הקרן הייעודית ישמשו לעידוד פרישה באזורי התמרוץ ויחולקו במנגנון מכרזי מבוסס שיקולי כדאיות כלכלית, לצורך הבטחת קצב פרישה וכיסוי מרבי של כלל משקי הבית בישראל.
בזק לא תורשה להשתתף במכרז
בזק והזוכות במכרזים יחויבו, להציע שירות סיטונאי על גבי הסיב שייפרש. מנגנון התמרוץ ימשך עד לפרישה כלל ארצית של תשתיות סיבים אופטיים.
כללי האסדרה המומלצים
הצוות הבין-משרדי ממליץ ליישם,כללים שנועדו לייצר מערך תמריצים שעתיד להביא את בזק לפרישה רחבה ומהירה, מבלי שהיקף הפרישה יוכתב על ידי הרגולטור. על פי ההמלצות:
- בזק לא תוכל לפרוש תשתיות רחבות פס באזורים שאינם נכללים תחת חובת הפרישה שלה.
- בזק לא תוכל להשתתף במכרזי הקרן הייעודית.
- עלות השימוש בתשתיות הפאסיביות של בזק באזורי התמרוץ על ידי מתחרותיה תופחת משמעותית.
- בזק תחויב לשלם לקרן הייעודית, בהתאם לשיעור הכנסותיה, מסך ההכנסות בשוק.
יאיר לפידות, מייסד ומנכ”ל משותף, בית ההשקעות ילין לפידות צילום: שלומי יוסף"אי אפשר לעלות 20%-30% בשנה, זה ייגמר בתיקון״
"הזינוקים הם לא ברי-קיימא וכולם יודעים את זה": בוועידה הכלכלית של ביזפורטל יאיר לפידות, מייסד ומנכ"ל משותף של ילין לפידות מסביר למה העליות האחרונות בשווקים לא יחזיקו מעמד, הוא מצביע על ״קאפקס״ עצום בתשתיות AI, על עסקאות מנופחות בין חברות הטק, ועל זה שכולנו צריכים להיות מוכנים לתיקון שיחזיר את השוק לפרופורציות; וגם: על ההטיה של הבורסה המקומית לפיננסים ונדל״ן
ילין לפידות בזמן שהבורסות בעולם שוברות שיאים והמדדים בארה״ב רושמים שלוש שנים רצופות של עליות דו-ספרתיות, יאיר לפידות, מייסד ומנכ״ל משותף של ילין לפידות, רוצה שנעצור רגע את המסיבה ונסתכל על העובדות. זה קורה במושב מיוחד בוועידה הכלכלית של ביזפורטל. הועידה השביעית הכלכלית נערכת הפעם בסימן של ההתאוששות ממלחמה בת שנתיים, הבורסה זינקה, המשק גילה חסינות אבל השאלה מה הלאה?
באולם שהמה מפה לפה יכולתם להרגיש את הדואליות הזאת. כמו המיקרוקוסמוס של הכלכלה הישראלית שהתנקזה לאולם הכנסים במתחם הבורסה. מצד אחד, כלכלנים כמו פרופ’ אמיר אקשטיין הציגו נתונים מדאיגים. הפריון נפגע, יש תלות מוגברת בייצוא הביטחוני כשבתווך מעמד הביניים נשחק. אבל מצד שני, יש גם את הצד האחר, מי שמגיע מהשטח וחושב שהמצב לא כזה גרוע. צביקה שווימר, מנכ״ל אלקטרה צריכה, הציג תמונה מעורבת הוא אומר לנו שלמרות המציאות הביטחונית המאתגרת שהייתה כאן, הצריכה בישראל לא נעצרה. אבל זה לא בהכרח כי יש לנו ברירות - "אנחנו חיים באי צרכני" הביקושים כאן קשיחים (ברמת הצריכה הקמעונאית) גם בזכות ילודה גבוהה ״200 אלף תינוקות בשנה זה כמו עיר חדשה״ הוא חושב שחברות קמעונאות ימשיכו לצמוח גם כשהגרפים המאקרו-כלכליים יציירו תמונה יציבה פחות. להרחבה - ״אלקטרה צריכה תצמח בקצב של 10-15% בשנה״
הדיון מתקדם. לבמה עולה יאיר לפידות, מייסד ומנכ"ל משותף בבית ההשקעות ילין לפידות. גם הוא מתחבר לדואליות שהזכרנו. צריכים להיות זהירים ממה שראינו בבורסה ולא רק פה בארץ. הוא מציע לנו נקודת מבט מפוכחת על מה שהניע את הראלי האחרון וגם על מה שעלול לעצור אותו. הוא לא ״דובי״ על השוק, ההתרסקות אינה בהכרח מעבר לפינה, אבל אם אתם חושבים שהמגמה הזאת תימשך עוד שנים אפילו עוד שנה אתם מתעלמים מההיסטוריה.
"אם מסתכלים על המדדים הגדולים לאורך עשרים שנה, תראו תשואה ריאלית של 5%-7% בשנה - זה הממוצע, זה הקצב שהכלכלה יכולה לייצר", אמר. “מה שקורה בשלוש השנים האחרונות - עליות של 20%-30% בשנה - זה לא ססטיינבל. (בר קיימא, מ.ה.) אין כלכלה שיכולה לעמוד בזה לאורך זמן”.הקצבים החריגים האלה לדעתו יכולים להופיע רק בשני מצבים: יציאה ממשבר אמיתי, או שקיעה-רדיפה להייפ שמנתק את השוק מהמציאות. “והפעם”, הוא אומר, “זה הייפ. הייפ סביב AI”.
- ילין לפידות עם תוצאות שיא: היקף הנכסים על 150 מיליארד שקל - רווח של 108 מיליון שקל במחצית
- מה עשתה קרן ההשתלמות שלכם? - כל התוצאות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אז מה עושים? לפידות חושב שזה לא הזמן להגדיל חשיפה מנייתית. אם אתם מאלו שלא תרדמו בלילה בתיקון עמוק, חלק ממכם צריכים אפילו לשקול להקטין. “העליות האחרונות גרמו להרבה אנשים להרגיש שזה ‘רק עולה’. זה לא עובד ככה. ככל שהעליות נמשכות בקצב הזה - ככה אני יותר מודאג”.
מה יודע צבי לוי שאנחנו לא? ארית מנצלת אופוריה במניה כדי להנפיק מהציבור
המוסדיים יקנו, אבל האם הם היו קונים אם זה היה הכסף האישי שלהם? ארית בתקופה נהדרת ואחרי שהיתה על סף פשיטת רגל והמדינה הצילה אותה, היא מרוויחה מהמדינה מאות מיליונים ברווחיות של חברת אנבידיה - גאות בשוק הביטחוני היא סיבה נהדרת לצבי לוי למכור-להנפיק לפי 5 מיליארד שקל, אבל האם הרווחים האלו יימשכו? ממש לא בטוח
אם המוכר רוצה למכור במחיר מסוים, אז ברור שהמחיר מתאים לו, המחיר טוב מבחינתו. אם הקונה רוצה לקנות במחיר הזה - אז יש עסקה. האם יכול להיות שהמחיר טוב לשני הצדדים. כן, אם שניהם "מקריבים" בדרך ומתכנסים לעסקה. בהנפקות זה לא קורה, כי לרוב יש א-סימטריה של מידע. המוכר יודע יותר מהקונה, וגם כי הקונים הם לא באמת שמים את הכסף שלהם, אלא "כסף של אחרים".
במצב המתואר, האם זו עסקה במחיר ראוי-נכון? האם כשגופים מוסדיים יקפצו עכשיו על ההנפקה של ארית-רשף זו עסקה ראויה? אי אפשר לדעת מה יהיה והמניה בהחלט יכולה להמשיך לעלות, אבל אפשר לדעת דבר אחד ברור - ארית שהיתה חברה של 100-150 מיליון שקל, קפצה לשווי של 5 מיליארד שקל בזכות המלחמה. ההצטיידות היתה גדולה, המחירים היו בשמיים - משרד הביטחון קנה כנראה בלי לחשוב יותר מדי - המספר בדוח של ארית שמוכיח - משרד הביטחון מפזר כספים
זה לא יכול להימשך. נכון שיש שינוי תפיסתי עולמי ונכון שההצטיידות הצבאית עלתה, אבל זה גם יביא תחרות ויוביל לשחיקה ברווחיות. כמו כמעט כל דבר שעולה מהר, יש גם ירידות, טלטלות וגלים בדרך. ארית לא מפתחת שבבי AI שהיא יכולה להרוויח עליהם 75% , היא לא אינבידיה, היא חברה של לואו טק שעושה עבודה טובה, מייצרת מערכות וכלים טובים מאוד, אבל יש גאות בעסקיה, בשל ניצול הזדמנות של ההנהלה והבעלים. אגב, כשהחברה קרסה והגיעה לפשיטת רגל, המדינה הצילה אותה מספר פעמים. עכשיו כשצריך אותה, היא - ואין לנו טענות על כך, זו המטרה של עסק - ממקסמת רווחים ומוכרת במחירים גבוהים.
הטענות שלנו הן כלפי המוסדיים שאם יעשו שיעורי בית יפנימו שהתוצאות של ארית ימשיכו להיות טובות עוד שנה, אולי שנתיים, אבל מה אחר כך? לקנות חברה במכפיל רווח של 8 זה לא תמיד נכון, השאלה אם זה יימשך לאורך זמן. וכל זה כשהטכנולוגיה משתנה - התותחים החדשים שייכנסו לצבא מתוצרת אלביט לא יעבדו כנראה רק עם סוגי המרעומים של ארית.
- ארית מציגה מרווחים של אנבידיה; איפה מסתתרת החולשה בדוחות?
- ארית במזכר הבנות עם חברה אירופית לשיווק וייצור מרעומים למדינות נאט"ו
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
וכמובן שדגל האזהרה הגדול הוא המכירה - ארית מנפיקה את רשף שהיא כאמור כל הפעילות של ארית, היא בעצם מוכרת את עצמה. אם המצב כל כך טוב, והצמיחה ברורה והרווחים הגדולים ימשיכו, אז למה להנפיק? מה יודע המוכר, צבי לוי, הבעלים ויו"ר החברה שהקונים לא יודעים? ולמה הוא כנראה יצליח לסדר אותם?
