סאפיינס רוכשת את חברת מומחי הביטוח הספרדית Calculo
חברת התוכנה הישראלית סאפיינס 0.14% (סימול: SPNS) רוכשת את חברת מומחי הביטוח הספרדית Calculo. החברה לא סיפקה כל מידע לגבי הסכום אותו שילמה בעבור הרכישה, אך הסכום המוערך עבור העסקה הוא כ-8 מיליון דולר.
חברת Calculo הוקמה בשנת 1966 והיא מונה למעלה מ-150 מומחי ביטוח ו-25 לקוחות מקרב חברות הביטוח בספרד. החברה מציעה פתרונות IT מיוחדים לחברות ביטוח בשוק הספרדי, וכן מוצרי ניהול טכנולוגיות ושירותי ייעוץ ספציפיים למגזר.
סאפיינס תשקיע ותתמוך במוצרי Calculo תוך שהיא תציע את המוצרים המובילים שלה על בסיס פלח שוק (ביטוח אלמנטארי וביטוח חיים ופנסיה) ורבדים שונים. הפתרונות של סאפיינס יסופקו גם ללקוחות ספרדים גלובלים.
מתחילת השנה רשמה מניית סאפיינס זינוק של כ-74% והיא נסחרת בבורסה בתל אביב לפי שווי שוק של 3.5 מיליארד שקל. החברה נסחרת לפי מכפיל רווח 45.
רוני על-דור, נשיא ומנכ"ל סאפיינס: "רכישה זו הייתה החלטה פשוטה יחסית עבורנו, היות שהיא צפויה להאיץ משמעותית את טביעת הרגל הגלובלית שלנו, תוך שהיא מסייעת לנו לחדור לשוק האיברי הגדול. מהלך זה עולה בקנה אחד עם אסטרטגיית הצמיחה והפיתוח שלנו - הוא מאפשר לנו להתרחב גיאוגרפית, להרחיב את בסיס הלקוחות שלנו, ומוסיף צוות מומחים מוכשר, כמו גם יכולות ושירותים משלימים לפורטפוליו המוצרים שלנו".
- אקזיט עצוב לעובדי סאפיינס - גיא ברנשטיין ורוני על-דור התעשרו וכמה הם קיבלו?
- היום בוול סטריט - מניית ה-AI שצונחת למרות דוחות טובים ומה קורה בחוזים עתידיים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
- 1.בהצלחה (ל"ת)הצלף 10/10/2019 17:49הגב לתגובה זו
קרן העושר הנורבגית משכה את השקעותיה בבנקים הישראליים ובחברת קאטרפילר
ביום שני הודיעה קרן העושר של נורבגיה על יציאה מהשקעה בבנקים הישראלים ומחברת קאטרפילר על רקע חשש מהפרת הדין הבנלאומי
קרן העושר הנורבגית קרן העושר של נורבגיה המנהלת כ-2 טריליון דולר נוהגת להודיע חדשות לבקרים על משיכת השקעות כאלה או אחרות מישראל, ואיכשהו תמיד יש השקעות ישראליות נוספות בקרן שניתן למשוך מהן את ההשקעה. כך, רק לפני שבוע הודיע הקרן על משיכת
השקעותיה מחברת פז, וכעת הקרן,שהצליחה להפסיד 40 מיליארד דולר ברבעון השני, מודיעה כעת שהיא מוותרת על אחת ההשקעות המוצלחות ביותר בעולם בחודשים האחרונים, הבנקים
הישראלים, על "רקע אתי", וכן על הפסקת השקעה בחברת המיכון הכבד קאטרפילר, על רקע דומה. כבר בשבוע שעבר הודיעה החברה על הפסקת השקעה ב-6 חברות על רקע המלחמה בעזה, אך לא מסרה באילו חברות מדובר עד שהמכירה תסתיים. כעת, משנסתיימה המכירה, מתברר שמדובר, כאמור, בבנקים
ובחברת קאטרפילר.
קרן העושר המכונה גם "קרן הנפט" הוקמה בשנת 1990 כדי להשקיע את ההכנסות העודפות שמתקבלים ממגזר הנפט הנורבגי, והיא ככל הנראה קרן העושר הריבוני הגדולה בעולם.
חמשת הבנקים שהקרן הפסיקה להשקיע בהם הם הפועלים, לאומי, מזרחי טפחות, הבנק הבנלאומי הראשון וחברת האם שלו, פיבי. בעבר הוזכר הטיעון שהבנקים מסייעים בבניית בתים בהתנחלויות באמצעות מתן משכנתאות. כעת הסתפקה הקרן בהודעה כי הפסקת ההשקעה הגיעה עקב "סיכון בלתי מקובל שהחברות הללו תורמות להפרות רצינות של זכויות של יחידים במצבים של מלחמה וקונפליקט".
מועצת האתיקה של הקרן התייחסה גם לחברת קאטרפילר המייצרת את טרקטור הדי-9 המשמש ללחימה בעזה וביהודה ושומרון, והציל חיי חיילים רבים, וכתבה כי "לפי הערכת המועצה, אין ספק שהמוצרים של קאטרפילר משמשים לבצע הפרות נרחבות וסיסטמטיות של החוק הבנלאומי". לדברי המועצה, החברה "לא נקטה בשום אמצעי למנוע שימוש כזה", ולכן הקרן תפסיק להשקיע בה. מניית החברה לא הגיבה במסחר המואחר להודעה. שווי השוק של קאטרפילר עומד על 202.5 מיליארד דולר, והיא עלתה בכ-19% מתחילת השנה וב-206% בחמש השנים האחרונות.
אתי אלישקוב, מנכ"לית ליברה; קרדיט: אבי מועלםאתי אלישקוב: "ליברה לא חזירה", "צ'יק הוא הביט שלנו", "המימושים בענף - טבעיים"
מאחורי התוצאות הרבעוניות המעולות של ליברה "אין קסמים - יש עבודה קשה" מסבירה לנו המנכ"לית אתי אלישקוב; "השחיקה בפרמיות - יזומה" ליברה הוגנת ועדיין תחרותית; לא נבהלת מהמימושים בענף "טבעי להיפגש עם הכסף - הקונים מאמינים בענף", הרבעון לא חריג ומייצג וגם - איך משמרים ואפילו משפרים את המספרים
אתי אלישקוב נכנסה לעולם הביטוח עם מטרה אחת: לשבור את התפיסה המסורתית של הענף ולהביא אותו לעידן דיגיטלי הרבה יותר שקוף ויעיל. ב־2017 היא הקימה את ליברה, חברה "רזה ודינמית" כמו שהיא אוהבת להגדיר אותה.
בלי מערכים כבדים של גבייה ובקרה. חברה שמתבססת
על אוטומציה וטכנולוגיה כדי לנהל את כל תהליכי ההצטרפות, התביעות והשירות העצמי ללקוחות. זה מאפשר לליברה להתחרות בענקיות הביטוח כשהיא ממוקדת בעיקר במגזרי ביטוחי הרכב. כשהחברות הוותיקות מנסות להתאים את עצמן לעידן הדיגיטלי, ליברה כבר "נולדה" ככה. התוצאות הרבעוניות
האחרונות, עם זינוק ברווח הנקי ויחס חיתום מרשים של 76%, מוכיחות שהמודל של ליברה עובד.
אבל עדיין לא הכל וורוד, אפשר לראות שחיקה בפרמיות, יש יותר "ראשים" אבל עלות הפרמיה נשחקת. אלישקוב לא מנסה להסתיר את זה, להפך: היא מציינת כי זה מהלך יזום, חלק מאסטרטגיה שתבטיח תחרותיות ארוכת טווח ותשמור על הדרך את המיצוב של החברה ככזאת שמציעה מחירים הוגנים.
ההנפקה בבורסה בתל אביב ב-2021 סימנה את הכניסה של ליברה לליגה של החברות הציבוריות. ב-12 החודשים האחרונים המניה כמעט ושילשה את עצמה ושווי השוק של החברה מתקרב ל-700 מיליון שקל. ברבעון השני של 2025 רשמה ליברה עלייה של כ-14% בפרמיות ברוטו שהסתכמו בכ-208 מיליון שקל, והרווח הכולל קפץ ב-68% ל-35.1 מיליון שקל. גם בתשואה להון ליברה מציגה 67% במונחים שנתיים ובמקביל מכריזה על חלוקת דיבידנד של 10 מיליון שקל - לתוצאות הרבעון השני של ליברה.
- "אפשר להרוויח בביטוח רכב ועדיין להיות הוגנים"
- ליברה: הרווח ברבעון עלה ב-32% ל-25 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בראיון לביזפורטל, אתי אלישקוב מנכ"לית ליברה פותחת את כל הקלפים. היא מסבירה על האסטרטגיה של החברה מאחורי השחיקה בפרמיות ומה הם עושים כדי לשמור על היתרון התחרותי מול הקולגות שלא יושבות בשקט וגם הן צועדות ומרחיבות את הדיגיטציה.
