לקראת הריבית: מה צופים האנליסטים וגם שאלות קשות לנגיד בנק ישראל
רגע לפני יום כיפור ובשיא תקופת הסליחות, בנק ישראל, שיודיע היום ב-16:00 על הריבית החדשה של המשק הישראלי, צפוי "לא להתנצל" על מדיניותו המוניטרית ולהשאיר את הריבית על כנה ברמה של 0.25%.
כך לפחות סבורים האנליסטים, שבשל נתוני האינפלציה הטובים והתחזקותו של השקל ביחס למטבעות אחרים בעולם, לא צופים שינוי בריבית עד הרבעון הרביעי של 2020. כלומר, לא יהיה שינוי במדיניות המוניטארית בשנה הקרובה.
זאת למרות שרק ברבעון הקודם היה צפי לשינויי ריבית תכופים בעקבות השינויים במערכת הכלכלית הגלובלית שמובלת על ידי מלחמת הסחר וההאטה הצפויה באירופה.
מה צופים האנליסטים?
יונתן כץ, מלידר שוקי הון, צופה שלא יהיה שינוי מהותי במדיניות בנק ישראל. "בנק ישראל צפוי להוריד מעט את תחזית הצמיחה לשנים הבאות. צפוי עדכון כלפי מטה בתחזית האינפלציה ל-0.8% ב-2019 ו-1.5% ב-2020. תחזית הריבית תעודכן להעלאת ריבית אחת ברבעון ד' 20, מ-3 העלאות ריבית עד סוף 2020 בתחזית הקודמת".
ד"ר גיל מיכאל בפמן ודודי רזניק, אסטרטג ריביות של לאומי שוקי הון, מסכימים ואינם סבורים כי בנק ישראל יוריד את הריבית ל-0%. "ירידת התשואות מתחילת השנה נראית כקרובה למיצוי בחלקים הקצרים-בינוניים של העקומים, בעיקר על רקע ציפיתנו ליציבות בריבית בנק ישראל. אמנם בסיטואציה מסוימת, שככל הנראה איננה מתקיימת בעת הנוכחית, תיתכן ירידת ריבית סמלית חזרה לרמת השפל של 10 נקודות בסיס. אולם, תרחיש של ריבית אפס וריבית שלילית נראה כתרחיש בעל היתכנות נמוכה מאוד כרגע".
- תיק ההשקעות שלכם צריך להיות גם בסחורות? התשובה של גולדמן סאקס
- הפד' מתכונן להורדת ריבית: האם זה תחילת ראלי סוף השנה או מלכודת שורית?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עפר קליין, ראש אגף כלכלה ומחקר בהראל ביטוח ופיננסים: "היום בנק ישראל צפוי להותיר את הריבית ללא שינוי, כאשר הבנק ימשיך וידגיש שהריבית לא תעלה למשך זמן ממושך. יחד עם זאת, נוכח הצמיחה החיובית והעלייה בפעילות בשוק הדיור אנו לא סבורים שהבנק יאותת על כוונתו להוריד את הריבית בקרוב, זאת למרות שאנו צופים שהאינפלציה תרד בחודשים הקרובים".
7 שאלות לנגיד בנק ישראל
מנגד, יניב חברון, האסטרטג הראשי של בית השקעות אלומות, טוען שבנק ישראל צריך להגיב לשינויים באירופה, שחתכה בחודש שעבר את הריבית ל-0.5%- ולהבהיר באילו כלים מוניטריים הוא צפוי להשתמש במקום הריבית. חברון מעלה מספר שאלות בנוגע למדיניות הריבית החדשה:
1. האם בנק ישראל יהיה מוכן להיגרר למהלך של ריבית שלילית במידה ויידרש?
הריבית בארה"ב צפויה לרדת עוד 4-5 פעמים לפחות והריבית השלילית באירופה תרד עוד מספר פעמים. במקביל, באירופה חידשו את תוכנית הרכישות ללא יעד לסיום וייתכן והיא אף תוגבר כאשר בנקים מרכזיים נוספים בעולם מתכוננים להרחבות מוניטריות. השאלה האם כלי הריבית עדיין רלוונטי עבור בנק ישראל כשהיא ברמה של 0.25%?
- אלקטרה תקים ותפעיל את מערך מס הגודש בגוש דן בהיקף של כ-1.25 מיליארד שקל
- טריא פורעת את תיק המשכנתאות שלה בהיקף של 400 מיליון שקלים
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- "אי אפשר לעלות 20%-30% בשנה, זה ייגמר בתיקון״
2. באילו כלים מוניטריים הבנק יעשה שימוש?
לאחרונה הצהיר בנק ישראל כי ייתכן והבנק ישתמש בכלים מוניטריים שלא נוסו מעולם או לא נוסו הרבה מאוד זמן. האם הכוונה של הבנק היתה להרחבה מוניטרית על ידי רכישת אג"ח ממשלתי בשוק המשני ואולי אפילו אג"ח חברות ונכסים פיננסים נוספים שתוביל להפחתת ריביות לטווחים בינוניים וארוכים, והשתטחות נוספת של העקום הממשלתי?
3. האם בנק ישראל יתחשב בעליית מחירי הדיור בטווח הקצר?
מחירי הדיור עומדים לזנק מחדש לנוכח התמתנות בבניה, אי הצלחה בהסגת הביקושים וירידה בריבית המשכנתא לטווח ארוך. מדיניות המוניטרית מרחיבה תספק רוח גבית נוספת לעליית מחירי הדיור והשאלה האם בבנק ישראל חושבים שזהו תפקידה של הממשלה בלבד לטפל במחירי שוק הדיור והאם תהיה התייחסות כלשהי למחירי הדיור בקביעת המדיניות המוניטרית העתידית?
4. מה שער הדולר המינימלי?
האם קיים רף מינימלי של שער החליפין של דולר/שקל או שער חליפין נומינלי אפקטיבית מתחתיו בנק ישראל לא מוכן לרדת? הצעקה של היצואנים מתחילה להישמע לנוכח התיסוף של השקל שלפחות ע"פ גורמי המאקרו בטווח קצר אמור להמשיך ולהתחזק. פערי הריביות מצטמצמים מחדש, ישראל נכנסת למדד אג"ח בינלאומי והסכמי ייצאו גז חדשים צפויים לחזק את השקל. בעבר הרחוק רמה של 90 היתה נחשבת ליעד תחתון של בנק ישראל עבור שער החליפין הנומנלי האפקטיבי, היום אנחנו מתקרבים לרמה של 70. האם אפשר לצפות שבנק ישראל יגביר את המאבק בהתחזקות של השקל?
5. כמה עוד מט"ח אפשר לרכוש?
האם בנק ישראל יוכל להגדיל את רזרבות המט"ח שלו בעוד עשרות מיליארדי דולרים במידה ויידרש? בבנק כבר הצהירו בעבר כי אין להם מגבלה לרכישת דולרים. מנגד, קצת לפני כן הודו בבנק כי הם מצויים קרוב מאוד לרף העליון של רמה נאותה של רזרבות מט"ח.
6. אולי הגיע הזמן לבטל את המגבלה על משכנתא בריבית משתנה?
האם לא הגיע הזמן לבטל את המגבלה על משכנתא בריבית משתנה בגודל מקסימלי של שליש מגובה ההלוואה? משנת 2012 בנק ישראל הגביל את הציבור בלקיחת משכנתא בריבית משנתה של לא יותר משליש מגובה ההלוואה בטיעון של הגנה על הצרכן. זה עלה לנו במיליארדים של תשלומי ריבית מיותרים. עכשיו שברור כי הריבית לא תוכל לעלות ואפילו תרד בשנים הקרובות, לא הגיע הזמן לבטל את המגבלה?
7. האם הבנק ירסן את הממשלה?
זהב נפט ותבואה - גיוון סל מניות. קרדיט: נוצר עם AIתיק ההשקעות שלכם צריך להיות גם בסחורות? התשובה של גולדמן סאקס
מחקר שביצעו בגולדמן סאקס בחן נתונים היסטוריים רחבים וגילה תוצאה די עקבית. בכל התקופות שבהן מניות ואג"ח רשמו ירידה ריאלית, סל סחורות רחב נתן תשואה חיובית. הממצא הזה חזר על עצמו לאורך עשרות שנים, ומציב את הסחורות לא כמרכיב שולי או אקזוטי בתיק, אלא החזקה לגיטימית שמאחוריה העלות האמיתית של חומרי הגלם. בתקופות של אינפלציה גבוהה, מתחים גיאופוליטיים (כמו שחווינו בעוצמה לאורך השנה האחרונה), הסחורות תפקדו כמרכיב דפנסיבי, והם מקור לפיזור נוסף שצריכים לשקול כשבונים תיק.
אחרי שמסכימים בעניין הזה השאלה הופכת להיות גם פרקטית - כמה מקום קטגוריית ה"סחורות" צריכה לקבל. הניתוחים של מורגן סטנלי, CFA ופרמטריק נעים על אותו אזור: חשיפה של כ-10% לסחורות מפחיתה את התנודתיות של התיק ומשפרת את היציבות שלו בלי לשנות מהותית את התשואה השנתית הממוצעת.
כמובן שצריכים להתייחס גם לאילו סחורות נכנסות לתיק, מה המשקל של אנרגיה מול מתכות בסיסיות, ומה רמת הקשר בין כל אחד מהקבוצות לתנאי המאקרו ולסיכונים שאנחנו מוכנים "לסבול" כמשקיעים.
למה בכלל סחורות? איך הן מתנהגות כשמחירים עולים
סחורות משחקות לפי חוקים קצת אחרים. מניות ואג"ח תלויים ברווחיות של חברות, בציפיות צמיחה ובריבית. סחורות מסתכלות יותר "על הרצפה": כמה נפט מוציאים מהאדמה, כמה תבואה נקצרת, כמה מתכת נכרתת.
- מפתיע: האינפלציה בישראל נמוכה בהרבה מהמדינות המפותחות
- למה השוק מריע לאינפלציה של 3%?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כשהאינפלציה מתגברת, חומרי הגלם בדרך כלל מתייקרים יחד איתה. לכן סחורות נתפסות כסוג של ביטוח על יוקר המחיה ועל כוח הקנייה של הכסף.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגקמהדע נופלת 6.5%, ישראכרט עולה 4.8% - ת״א ביטוח מזנק 3%
סוגת עם קבלת פנים חמה מהשוק - מזנקת ביומה הראשון ושווי השוק עוקף את 1.3 מיליארד שקל; גם אוריון שקיבלה 3 נכסים בפולין של ג׳י סיטי - מתחזקת עם פתיחת המסחר במניה; סולרום בולטת עם הזמנה קטנה מלקוח ביטחוני; ארית ממשיכה בתיקון ומתחזקת אחרי ביטול הנפקת רשף אמש - בדקנו: מי 3 המניות הכי טובות של דצמבר (בינתיים) ומה הסיבות?
מגמה מעורבת במדדים אחרי פתיחה חיובית שהגיעה לכמעט אחוז, מדד ת״א 35 מוסיף 0.2%, בעוד ת״א 90 מאבד כ-0.1%.
בהסתכלות ענפית מגזר הפיננסים ברוטציה, ת״א בנקים יורד 0.1% בעוד ת״א ביטוח מזנק 2.9%. ת״א נדל״ן יורד 0.2%, ת״א נפט וגז יורד 0.1%.
מחזור המסחר עומד על כ-2.3 מיליארד שקל
- ארית זינקה 8.7%, פוםוום 14%; ת"א ביטוח זינק 2.5% - נעילה ירוקה בתל אביב
- ארית נפלה 20%, טבע זינקה 3%, המדדים שברו שיאים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
דו"ח חדש של אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר מציג תמונת מצב חיובית של ההשקעות הזרות בישראל. בעוד שנת 2024 הסתיימה בירידה מתונה, הנתונים לחציון הראשון של 2025 מצביעים על התאוששות משמעותית בזרימת ההון הזר למשק. על פי הדו"ח, בחציון הראשון של שנת 2025 נרשמו בישראל השקעות זרות ישירות בהיקף של כ-10.2 מיליארד דולר. מדובר בחציון החזק ביותר מאז שנת 2021, שבה נרשמו השקעות בהיקף של כ-14 מיליארד דולר באותה תקופה. נתון זה מייצג עלייה של 35% לעומת החציון המקביל בשנת 2024, שבו הסתכמו זרמי ההשקעות הנכנסות בכ-7.5 מיליארד דולר בלבד. ד"ר שמואל אברמזון, הכלכלן הראשי במשרד האוצר, מציין בדבריו הפותחים את הדו"ח: "ההתאוששות נתמכת בהתפתחויות אזוריות חיוביות ובהסרת איומים ביטחוניים, אשר תרמו להפחתת פרמיית הסיכון של ישראל, לירידה בתשואות האג"ח לטווח ארוך, לחזרת חברות תעופה זרות ולעלייה במדדי המניות המקומיים." - השקעות זרות בישראל: המחצית הראשונה של 2025 החזקה ביותר מזה ארבע שנים
