אמיר ירון, נגיד בנק ישראל המיועד
צילום: בנק ישראל

לקראת הריבית: מה צופים האנליסטים וגם שאלות קשות לנגיד בנק ישראל

היום ב-16:00 צפוי בנק ישראל להכריז על הריבית החדשה בישראל. האם צפוי שינוי בריבית, או שמא הנגיד פרופ' ירון יותיר אותה על כנה?
ארז ליבנה |

רגע לפני יום כיפור ובשיא תקופת הסליחות, בנק ישראל, שיודיע היום ב-16:00 על הריבית החדשה של המשק הישראלי, צפוי "לא להתנצל" על מדיניותו המוניטרית ולהשאיר את הריבית על כנה ברמה של 0.25%.

 

כך לפחות סבורים האנליסטים, שבשל נתוני האינפלציה הטובים והתחזקותו של השקל ביחס למטבעות אחרים בעולם, לא צופים שינוי בריבית עד הרבעון הרביעי של 2020. כלומר, לא יהיה שינוי במדיניות המוניטארית בשנה הקרובה.

זאת למרות שרק ברבעון הקודם היה צפי לשינויי ריבית תכופים בעקבות השינויים במערכת הכלכלית הגלובלית שמובלת על ידי מלחמת הסחר וההאטה הצפויה באירופה.

מה צופים האנליסטים?

יונתן כץ, מלידר שוקי הון, צופה שלא יהיה שינוי מהותי במדיניות בנק ישראל. "בנק ישראל צפוי להוריד מעט את תחזית הצמיחה לשנים הבאות. צפוי עדכון כלפי מטה בתחזית האינפלציה ל-0.8% ב-2019 ו-1.5% ב-2020. תחזית הריבית תעודכן להעלאת ריבית אחת ברבעון ד' 20, מ-3 העלאות ריבית עד סוף 2020 בתחזית הקודמת".

 

ד"ר גיל מיכאל בפמן ודודי רזניק, אסטרטג ריביות של לאומי שוקי הון, מסכימים ואינם סבורים כי בנק ישראל יוריד את הריבית ל-0%. "ירידת התשואות מתחילת השנה נראית כקרובה למיצוי בחלקים הקצרים-בינוניים של העקומים, בעיקר על רקע ציפיתנו ליציבות בריבית בנק ישראל. אמנם בסיטואציה מסוימת, שככל הנראה איננה מתקיימת בעת הנוכחית, תיתכן ירידת ריבית סמלית חזרה לרמת השפל של 10 נקודות בסיס. אולם, תרחיש של ריבית אפס וריבית שלילית נראה כתרחיש בעל היתכנות נמוכה מאוד כרגע".

עפר קליין, ראש אגף כלכלה ומחקר בהראל ביטוח ופיננסים: "היום בנק ישראל צפוי להותיר את הריבית ללא שינוי, כאשר הבנק ימשיך וידגיש שהריבית לא תעלה למשך זמן ממושך. יחד עם זאת, נוכח הצמיחה החיובית והעלייה בפעילות בשוק הדיור אנו לא סבורים שהבנק יאותת על כוונתו להוריד את הריבית בקרוב, זאת למרות שאנו צופים שהאינפלציה תרד בחודשים הקרובים".

7 שאלות לנגיד בנק ישראל

מנגד, יניב חברון, האסטרטג הראשי של בית השקעות אלומות, טוען שבנק ישראל צריך להגיב לשינויים באירופה, שחתכה בחודש שעבר את הריבית ל-0.5%- ולהבהיר באילו כלים מוניטריים הוא צפוי להשתמש במקום הריבית. חברון מעלה מספר שאלות בנוגע למדיניות הריבית החדשה:

 

1. האם בנק ישראל יהיה מוכן להיגרר למהלך של ריבית שלילית במידה ויידרש?

הריבית בארה"ב צפויה לרדת עוד 4-5 פעמים לפחות והריבית השלילית באירופה תרד עוד מספר פעמים. במקביל, באירופה חידשו את תוכנית הרכישות ללא יעד לסיום וייתכן והיא אף תוגבר כאשר בנקים מרכזיים נוספים בעולם מתכוננים להרחבות מוניטריות. השאלה האם כלי הריבית עדיין רלוונטי עבור בנק ישראל כשהיא ברמה של 0.25%?

קיראו עוד ב"שוק ההון"

 

2. באילו כלים מוניטריים הבנק יעשה שימוש?

לאחרונה הצהיר בנק ישראל כי ייתכן והבנק ישתמש בכלים מוניטריים שלא נוסו מעולם או לא נוסו הרבה מאוד זמן. האם הכוונה של הבנק היתה להרחבה מוניטרית על ידי רכישת אג"ח ממשלתי בשוק המשני ואולי אפילו אג"ח חברות ונכסים פיננסים נוספים שתוביל להפחתת ריביות לטווחים בינוניים וארוכים, והשתטחות נוספת של העקום הממשלתי?

 

3. האם בנק ישראל יתחשב בעליית מחירי הדיור בטווח הקצר?

מחירי הדיור עומדים לזנק מחדש לנוכח התמתנות בבניה, אי הצלחה בהסגת הביקושים וירידה בריבית המשכנתא לטווח ארוך. מדיניות המוניטרית מרחיבה תספק רוח גבית נוספת לעליית מחירי הדיור והשאלה האם בבנק ישראל חושבים שזהו תפקידה של הממשלה בלבד לטפל במחירי שוק הדיור והאם תהיה התייחסות כלשהי למחירי הדיור בקביעת המדיניות המוניטרית העתידית?

 

4. מה שער הדולר המינימלי?

האם קיים רף מינימלי של שער החליפין של דולר/שקל או שער חליפין נומינלי אפקטיבית מתחתיו בנק ישראל לא מוכן לרדת? הצעקה של היצואנים מתחילה להישמע לנוכח התיסוף של השקל שלפחות ע"פ גורמי המאקרו בטווח קצר אמור להמשיך ולהתחזק. פערי הריביות מצטמצמים מחדש, ישראל נכנסת למדד אג"ח בינלאומי והסכמי ייצאו גז חדשים צפויים לחזק את השקל. בעבר הרחוק רמה של 90 היתה נחשבת ליעד תחתון של בנק ישראל עבור שער החליפין הנומנלי האפקטיבי, היום אנחנו מתקרבים לרמה של 70. האם אפשר לצפות שבנק ישראל יגביר את המאבק בהתחזקות של השקל?

 

5. כמה עוד מט"ח אפשר לרכוש?

האם בנק ישראל יוכל להגדיל את רזרבות המט"ח שלו בעוד עשרות מיליארדי דולרים במידה ויידרש? בבנק כבר הצהירו בעבר כי אין להם מגבלה לרכישת דולרים. מנגד, קצת לפני כן הודו בבנק כי הם מצויים קרוב מאוד לרף העליון של רמה נאותה של רזרבות מט"ח.

 

6. אולי הגיע הזמן לבטל את המגבלה על משכנתא בריבית משתנה?

האם לא הגיע הזמן לבטל את המגבלה על משכנתא בריבית משתנה בגודל מקסימלי של שליש מגובה ההלוואה? משנת 2012 בנק ישראל הגביל את הציבור בלקיחת משכנתא בריבית משנתה של לא יותר משליש מגובה ההלוואה בטיעון של הגנה על הצרכן. זה עלה לנו במיליארדים של תשלומי ריבית מיותרים. עכשיו שברור כי הריבית לא תוכל לעלות ואפילו תרד בשנים הקרובות, לא הגיע הזמן לבטל את המגבלה?

 

7. האם הבנק ירסן את הממשלה?

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
רונן גינזבורג. קרדיט: רשתות חברתיותרונן גינזבורג. קרדיט: רשתות חברתיות

564 מיליון שקלים: דניה סיבוס זכתה במכרז להרחבת כביש 6

העבודות צפויות להימשך כ-3 שנים מרגע קבלת צו התחלה, התשלום לפי כמויות בפועל ובהצמדה למדדים, אך בינתיים ההתקשרות עדיין לא נסגרה

ליאור דנקנר |

דניה סיבוס דניה סיבוס 1.68%  מודיעה על זכייתה במכרז של דרך ארץ הייווייז (1997), החברה שמפעילה ומתחזקת את כביש 6, לביצוע הרחבת הכביש בשני מקטעים באזור מחלף דניאל ועד מנהרת חדיד. מדובר בפרויקט תשתית רחב שמצטרף לצבר העבודות של החברה בתחום התחבורה, עם עבודות שמתפרסות על כמה חזיתות ולא מסתכמות רק בהוספת נתיב.

היקף התמורה הכולל מוערך בכ-564 מיליון שקלים בתוספת מע"מ. התמורה צמודה לתמהיל מדדים שכולל את מדד תשומות הבניה למגורים ואת מדד תשומות סלילה וגישור, בהתאם למנגנון שנקבע בין הצדדים. בענף שבו עלויות החומרים והעבודה משתנות מהר, להצמדה הזו יש משמעות, גם אם היא לא מעלימה את חוסר הוודאות סביב מה שיקרה בשטח בפועל, מתי זה יתחיל ובאיזה קצב. נכון לעכשיו עדיין לא נחתמו חוזים מפורטים ומחייבים מול המזמינה, ועדיין לא התקבל צו התחלת עבודה.

המניה נסחרת היום סביב 149 שקלים, וכרגע בעלייה קלה של אזור ה-1%. מתחילת השנה היא מציגה עלייה של כ-34%, והיא כבר נוגעת באזור הגבוה של הטווח השנתי, אחרי שבשפל של השנה האחרונה הייתה סביב 90 שקלים. גם במחזור יש תנועה, עם מסחר יומי של כ-33 מיליון שקלים, ושווי שוק של כ-4.9 מיליארד שקלים.


ברקע הזכייה: הצבר גדל והפעילות מתרחבת

בדוח האחרון שפרסמה דניה סיבוס באוגוסט היא הציגה המשך התרחבות בפעילות, עם גידול בהכנסות וצבר הזמנות שהמשיך לעלות. ההכנסות ברבעון השני הסתכמו בכ-1.7 מיליארד שקלים, והצבר הגיע לכ-18.6 מיליארד שקלים, בין היתר בעקבות כניסת חלקה בפרויקט הקו הכחול של הרכבת הקלה בירושלים לדוחות. 

עופר ינאי נופר אנרגיה
צילום: ארז עוזיר

לפי שווי של מיליארד שקל: עופר ינאי בדרך לרכוש את השליטה באלומיי קפיטל

העסקה, בהיקף של כ־460–500 מיליון שקל, תאפשר לנופר אנרגיה שבשליטת עופר ינאי להיכנס לייצור חשמל קונבנציונלי באמצעות אחזקת אלומיי בתחנת הכוח דוראד

אדיר בן עמי |

חברת האנרגיה המתחדשת נופר אנרגיה , שבשליטת איש העסקים עופר ינאי, נמצאת במשא ומתן מתקדם לרכישת השליטה בחברת האנרגיה אלומיי קפיטל. לפי הדיווחים, היקף העסקה מוערך בכ־460–500 מיליון שקל, והיא משקפת לאלומיי שווי של כ־1 מיליארד שקל, פרמיה מתונה ביחס לשווי השוק של החברה בבורסה.

העסקה צפויה להתבצע באמצעות רכישת מניותיהם של בעלי השליטה הנוכחיים באלומיי: שלמה נחמה, רני פרידריך וענת רפאל, אלמנתו של חמי רפאל המנוח. שלושת השותפים מחזיקים יחד בכ־45.9% ממניות אלומיי, ומנסים זה כשנתיים למצוא רוכש לאחזקה. נופר, שפועלת מאז הקמתה כמעט אך ורק בתחום האנרגיה המתחדשת, רואה במהלך רכישה אסטרטגית שמאפשרת לה כניסה מהירה לתחום ייצור החשמל הקונבנציונלי. זאת, על רקע העלייה בביקוש לחשמל בישראל והסביבה הרגולטורית התומכת בהרחבת כושר הייצור.


הנכס המרכזי של אלומיי

הנכס המרכזי של אלומיי הוא אחזקתה בתחנת הכוח דוראד, תחנת הכוח הפרטית הראשונה בישראל, הממוקמת מדרום לאשקלון. אלומיי מחזיקה, בשרשור, בכ־17% ממניות דוראד, וביחד עם קבוצת לוזון מדובר באחזקה משמעותית בגוף המייצר כ־850 מגה־וואט חשמל. בנוסף לדוראד, לאלומיי פעילות רחבה גם בתחום האנרגיה המתחדשת. החברה מחזיקה מתקנים סולאריים פעילים ובייזום בישראל, ארה״ב ומספר מדינות באירופה, ובהן איטליה, ספרד והולנד. בישראל היא שותפה גם בפרויקט אגירה שאובה בצוק מנרה, הנמצא בשלבי הקמה.

מבחינה פיננסית, אלומיי אינה מציגה בשלב זה רווחיות. במחצית הראשונה של 2025 רשמה החברה הכנסות של כ־20.1 מיליון אירו וסיימה בהפסד נקי של כ־1.6 מיליון אירו. בחברה ייחסו את הגידול בהכנסות לחיבור מתקנים סולאריים חדשים באיטליה.


תקופה סוערת בנופר

אלומיי נסחרת כעת לפי שווי של מיליארד שקל, בעוד נופר נסחרת כיום לפי שווי של כמעט 4 מיליארד שקל. הרכישה מגיעה לאחר תקופה סוערת בנופר, שכללה עזיבת המנכ״לים המשותפים ומכירת מניותיהם. בעקבות זאת, חיזק ינאי את שליטתו בחברה, בין היתר באמצעות הקמת חברה משותפת עם לאומי פרטנרס, שאליה הועברו רוב מניותיו בנופר.