אמיר ירון, נגיד בנק ישראל המיועד
צילום: בנק ישראל

לקראת הריבית: מה צופים האנליסטים וגם שאלות קשות לנגיד בנק ישראל

היום ב-16:00 צפוי בנק ישראל להכריז על הריבית החדשה בישראל. האם צפוי שינוי בריבית, או שמא הנגיד פרופ' ירון יותיר אותה על כנה?
ארז ליבנה |

רגע לפני יום כיפור ובשיא תקופת הסליחות, בנק ישראל, שיודיע היום ב-16:00 על הריבית החדשה של המשק הישראלי, צפוי "לא להתנצל" על מדיניותו המוניטרית ולהשאיר את הריבית על כנה ברמה של 0.25%.

 

כך לפחות סבורים האנליסטים, שבשל נתוני האינפלציה הטובים והתחזקותו של השקל ביחס למטבעות אחרים בעולם, לא צופים שינוי בריבית עד הרבעון הרביעי של 2020. כלומר, לא יהיה שינוי במדיניות המוניטארית בשנה הקרובה.

זאת למרות שרק ברבעון הקודם היה צפי לשינויי ריבית תכופים בעקבות השינויים במערכת הכלכלית הגלובלית שמובלת על ידי מלחמת הסחר וההאטה הצפויה באירופה.

מה צופים האנליסטים?

יונתן כץ, מלידר שוקי הון, צופה שלא יהיה שינוי מהותי במדיניות בנק ישראל. "בנק ישראל צפוי להוריד מעט את תחזית הצמיחה לשנים הבאות. צפוי עדכון כלפי מטה בתחזית האינפלציה ל-0.8% ב-2019 ו-1.5% ב-2020. תחזית הריבית תעודכן להעלאת ריבית אחת ברבעון ד' 20, מ-3 העלאות ריבית עד סוף 2020 בתחזית הקודמת".

 

ד"ר גיל מיכאל בפמן ודודי רזניק, אסטרטג ריביות של לאומי שוקי הון, מסכימים ואינם סבורים כי בנק ישראל יוריד את הריבית ל-0%. "ירידת התשואות מתחילת השנה נראית כקרובה למיצוי בחלקים הקצרים-בינוניים של העקומים, בעיקר על רקע ציפיתנו ליציבות בריבית בנק ישראל. אמנם בסיטואציה מסוימת, שככל הנראה איננה מתקיימת בעת הנוכחית, תיתכן ירידת ריבית סמלית חזרה לרמת השפל של 10 נקודות בסיס. אולם, תרחיש של ריבית אפס וריבית שלילית נראה כתרחיש בעל היתכנות נמוכה מאוד כרגע".

עפר קליין, ראש אגף כלכלה ומחקר בהראל ביטוח ופיננסים: "היום בנק ישראל צפוי להותיר את הריבית ללא שינוי, כאשר הבנק ימשיך וידגיש שהריבית לא תעלה למשך זמן ממושך. יחד עם זאת, נוכח הצמיחה החיובית והעלייה בפעילות בשוק הדיור אנו לא סבורים שהבנק יאותת על כוונתו להוריד את הריבית בקרוב, זאת למרות שאנו צופים שהאינפלציה תרד בחודשים הקרובים".

7 שאלות לנגיד בנק ישראל

מנגד, יניב חברון, האסטרטג הראשי של בית השקעות אלומות, טוען שבנק ישראל צריך להגיב לשינויים באירופה, שחתכה בחודש שעבר את הריבית ל-0.5%- ולהבהיר באילו כלים מוניטריים הוא צפוי להשתמש במקום הריבית. חברון מעלה מספר שאלות בנוגע למדיניות הריבית החדשה:

 

1. האם בנק ישראל יהיה מוכן להיגרר למהלך של ריבית שלילית במידה ויידרש?

הריבית בארה"ב צפויה לרדת עוד 4-5 פעמים לפחות והריבית השלילית באירופה תרד עוד מספר פעמים. במקביל, באירופה חידשו את תוכנית הרכישות ללא יעד לסיום וייתכן והיא אף תוגבר כאשר בנקים מרכזיים נוספים בעולם מתכוננים להרחבות מוניטריות. השאלה האם כלי הריבית עדיין רלוונטי עבור בנק ישראל כשהיא ברמה של 0.25%?

קיראו עוד ב"שוק ההון"

 

2. באילו כלים מוניטריים הבנק יעשה שימוש?

לאחרונה הצהיר בנק ישראל כי ייתכן והבנק ישתמש בכלים מוניטריים שלא נוסו מעולם או לא נוסו הרבה מאוד זמן. האם הכוונה של הבנק היתה להרחבה מוניטרית על ידי רכישת אג"ח ממשלתי בשוק המשני ואולי אפילו אג"ח חברות ונכסים פיננסים נוספים שתוביל להפחתת ריביות לטווחים בינוניים וארוכים, והשתטחות נוספת של העקום הממשלתי?

 

3. האם בנק ישראל יתחשב בעליית מחירי הדיור בטווח הקצר?

מחירי הדיור עומדים לזנק מחדש לנוכח התמתנות בבניה, אי הצלחה בהסגת הביקושים וירידה בריבית המשכנתא לטווח ארוך. מדיניות המוניטרית מרחיבה תספק רוח גבית נוספת לעליית מחירי הדיור והשאלה האם בבנק ישראל חושבים שזהו תפקידה של הממשלה בלבד לטפל במחירי שוק הדיור והאם תהיה התייחסות כלשהי למחירי הדיור בקביעת המדיניות המוניטרית העתידית?

 

4. מה שער הדולר המינימלי?

האם קיים רף מינימלי של שער החליפין של דולר/שקל או שער חליפין נומינלי אפקטיבית מתחתיו בנק ישראל לא מוכן לרדת? הצעקה של היצואנים מתחילה להישמע לנוכח התיסוף של השקל שלפחות ע"פ גורמי המאקרו בטווח קצר אמור להמשיך ולהתחזק. פערי הריביות מצטמצמים מחדש, ישראל נכנסת למדד אג"ח בינלאומי והסכמי ייצאו גז חדשים צפויים לחזק את השקל. בעבר הרחוק רמה של 90 היתה נחשבת ליעד תחתון של בנק ישראל עבור שער החליפין הנומנלי האפקטיבי, היום אנחנו מתקרבים לרמה של 70. האם אפשר לצפות שבנק ישראל יגביר את המאבק בהתחזקות של השקל?

 

5. כמה עוד מט"ח אפשר לרכוש?

האם בנק ישראל יוכל להגדיל את רזרבות המט"ח שלו בעוד עשרות מיליארדי דולרים במידה ויידרש? בבנק כבר הצהירו בעבר כי אין להם מגבלה לרכישת דולרים. מנגד, קצת לפני כן הודו בבנק כי הם מצויים קרוב מאוד לרף העליון של רמה נאותה של רזרבות מט"ח.

 

6. אולי הגיע הזמן לבטל את המגבלה על משכנתא בריבית משתנה?

האם לא הגיע הזמן לבטל את המגבלה על משכנתא בריבית משתנה בגודל מקסימלי של שליש מגובה ההלוואה? משנת 2012 בנק ישראל הגביל את הציבור בלקיחת משכנתא בריבית משנתה של לא יותר משליש מגובה ההלוואה בטיעון של הגנה על הצרכן. זה עלה לנו במיליארדים של תשלומי ריבית מיותרים. עכשיו שברור כי הריבית לא תוכל לעלות ואפילו תרד בשנים הקרובות, לא הגיע הזמן לבטל את המגבלה?

 

7. האם הבנק ירסן את הממשלה?

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
נשיא המדינה לשעבר, רובי ריבלין. קרדיט: רשתות חברתיותנשיא המדינה לשעבר, רובי ריבלין. קרדיט: רשתות חברתיות

אלקטריאון: כניסתו ויציאתו של רובי ריבלין

ארבע שנים, הרבה ציפיות ומעט תוצאות: מסע הכניסה והיציאה של ריבלין מאלקטריאון הסתיים בקול ענות חלושה, ללא הישגים לצד ירידת ערך ומשקיעים מאוכזבים

רן קידר |

אי שם בקיץ 2021, חודש לאחר שסיים את תפקידו כנשיא המדינה, ראובן (רובי) ריבלין מונה לנשיא חברת אלקטריאון אלקטריאון -2.45%  , מפתחת הטכנולוגיה לטעינת רכבים חשמליים תוך כדי נסיעה. החברה, שנסחרה אז בשווי של כ־1.6 מיליארד שקל לאחר זינוק חד בתקופת הקורונה, ציפתה שריבלין יפתח עבורה דלתות ברחבי העולם, יחזק קשרים מול ממשלות ויגביר את אמון המשקיעים, וזאת למרות שהחברה עדיין לא הציגה הכנסות מהותיות. המשקיעים, שציפו למימושים בינלאומיים ולחוזים משמעותיים, קיוו שכניסתו של ריבלין תבלום את הירידה במניה, שהחלה עוד לפני כן בעקבות צמיחה איטית מהצפוי בפרויקטים המסחריים. 

והנה, קצת יותר מארבע שנים לאחר ההצטרפות, החברה הודיעה על סיום תפקידו של ריבלין כנשיא וכחלק מהדירקטריון ובזאת מושלם מהלך שלא הניב פירות, בטח לא לחברה ולמשקיעים בה. שכרו של ריבלין מעולם לא פורסם, אך ניתן רק לשער שהוא כן יצא נשכר מהמהלך שהושלם אתמול.

לא חתונה קתולית 

גם לאחר הצטרפות ריבלין, ולמרות הציפיות, אלקטריאון התקשתה להציג פריצת דרך מסחרית. המניה המשיכה להידרדר. ריבלין, לעומתה, לא חיכה וכמעט במקביל לכניסתו לתפקיד, השתתף בקמפיין פרסומי למותג "יכין", מהלך שעורר ויכוח ציבורי לגבי אדם שמילא תפקיד ממלכתי בכיר זמן קצר קודם לכן.

אלקטריאון, מצידה, לא הסתפקה בריבלין, ובהמשך למאמציה של אלקטריאון בחיפוש אחר השפעה גלובלית, בתחילת 2022, הודיעה החברה על צירופו של קורט ג'ונסון, יו"ר מועצת ניו יורק לשעבר, כיועץ אסטרטגי. החברה זיהתה את ארה״ב, ובעיקר את ניו יורק, כשוק יעד מרכזי לטכנולוגיה שלה, והקמת חברת בת בארה"ב נועדה לתמוך בכך.

ועדיין, למרות כל המאמצים, המניה המשיכה להידרדר ובסך הכל הציגה ירידה של כ-66% מאז מינוי ריבלין, ושווי השוק שלה כיום עומד על כ-733 מיליון שקל. החברה עדיין מציגה גידול בהוצאות ושריפת מזומנים, ולא מזמן החדשנות שבמוצר שלה התערערה, לאור פתרון טכנולוגי אחר של BYD, שהציגה טעינה מהירה שמייתרת את הפתרון של אלקטריאון (למרות שזו טענה שהדבר אינו פוגע בה). 

ארז רוזנבוך, יו"ר מגוריט, צילום: ענבל מרמריארז רוזנבוך, יו"ר מגוריט, צילום: ענבל מרמרי
ראיון

יו"ר מגוריט: "הגענו לרגע שבו אפשר להתחיל לשתף את הציבור בתזרים באופן חודשי"

"מגוריט היא אוניה ששטה על תנודות המאקרו, ואני אופטימי על כלכלת ישראל" אומר יו"ר מגוריט, ארז רוזנבוך; מניית מגוריט טיפסה בחצי שנה האחרונה אבל עדיין נסחרת מתחת להון "ב-2026 אנחנו מקבלים מסה גדולה של דירות לאורך כל השנה, השוק ידע לתמחר את זה" רוזנבוך מציין כי הדיבידנד החודשי "יהפוך את התזרים למוחשי הרבה יותר למשקיעים"

מנדי הניג |

מגוריט מסכמת את הרבעון השלישי ואת תשעת החודשים הראשונים של השנה עם נתונים שמראים על התייצבות והתרחבות של הפעילות שלה. ה-NOI מהשכרת דירות עלה בכ-22% והגיע ל-60.3 מיליון שקל, התזרים מפעילות שוטפת גדל בכ-39% לכ-31.3 מיליון שקל, והרווח המצטבר לתקופה הסתכם ליותר מ-86 מיליון שקל. חלק גדול מהשיפור מגיע ממספר רב של דירות שנכנסו לאכלוס בחודשים האחרונים, מה שמתחיל לשקף את ההשפעה של בניית הפורטפוליו לאורך השנים. ההון העצמי של מגוריט עומד כעת על כ-1.77 מיליארד שקל. אבל מסתבר שהקפיצה הגדולה תגיע ב-2026 אז מסה של דירות, מאות דירות יכנסו לאכלוס ויחזקו את התזרים בצורה משמעותית. 

בהמשך לתוצאות, הדירקטוריון אישר שינוי במדיניות החלוקה - דיבידנד חודשי קבוע, לראשונה בישראל בקרן ריט למגורים. לפי התוכנית, יתבצעו חלוקות של כ-60 מיליון שקל ב-2026 (תשואה של כ-4.8% לפי השווי הנוכחי), כ-72 מיליון שקל ב-2027 וכ-86.4 מיליון שקל ב-2028 (תשואה של כ-7%). כשהרעיון הוא לייצר תזרים שמתנהג כמו שכר דירה קבוע, שוטף וצפוי אבל דרך הבורסה.

בעולם, ובעיקר בארצות הברית, ריטים זה חלק טבעי מתיק ההשקעות של הציבור הרחב. מאוד מקובל לוותר על רכישת דירה פיזית ולהחזיק במקום זאת סל של נכסי נדל"ן מניב דרך שוק ההון. מעבר לנוחות שאתם לא צריכים להתעסק עם שוכרים, בעיות תחזוקה וכדומה, בריטים יש פיזור, יש ניהול מקצועי (בתקווה), ואחת לתקופה הרווחים מחולקים כדיבידנדים שמדמים במידה רבה את ההכנסה שהייתם מקבלים משכר דירה רק בלי הצורך לקחת משכנתא.

בארץ, המודל הזה הוא אולי פחות מושרש. רוב המשקיעים כאן רגילים לראות בדירה ובנדל"ן משהו שעושים כהשקעה פרטית ולא השקעה מוסדית. הרעיון של "להשקיע בדירה דרך הבורסה" עדיין נתפס כמשהו אבסטרקטי מדי. אבל מגוריט מנסה לשנות את התפיסה הזו בשנים האחרונות. קרן הריט בנתה פורטפוליו של דירות להשכרה, בניהול בסטנדרטים גבוהים וחיתום ארוך ואיכותי של דיירים לצד מדיניות חלוקת דיבידנד שוטפת.

אחת הנקודות שמבליטה את מודל הריט מהשקעה פרטית היא המעטפת. למשקיע פרטי שמחזיק דירה שנייה מותר לקבל עד 50% מינוף, ולפעמים אפילו פחות בהתאם לדירוג האישי. מגוריט, לעומת זאת, יכולה להגיע למינוף של עד 80% על פי חוק, ונהנית מעלויות מימון נמוכות בהרבה מאלו שהיה מקבל משקיע פרטי. היא גם אינה נדרשת לכתבי ערבות אישיים, וחשופה פחות לאותם מגבלות שמקשות על משקיע להשיג משכנתא לדירה להשקעה.