אמיר ירון, נגיד בנק ישראל המיועד
צילום: בנק ישראל

לקראת הריבית: מה צופים האנליסטים וגם שאלות קשות לנגיד בנק ישראל

היום ב-16:00 צפוי בנק ישראל להכריז על הריבית החדשה בישראל. האם צפוי שינוי בריבית, או שמא הנגיד פרופ' ירון יותיר אותה על כנה?
ארז ליבנה |

רגע לפני יום כיפור ובשיא תקופת הסליחות, בנק ישראל, שיודיע היום ב-16:00 על הריבית החדשה של המשק הישראלי, צפוי "לא להתנצל" על מדיניותו המוניטרית ולהשאיר את הריבית על כנה ברמה של 0.25%.

 

כך לפחות סבורים האנליסטים, שבשל נתוני האינפלציה הטובים והתחזקותו של השקל ביחס למטבעות אחרים בעולם, לא צופים שינוי בריבית עד הרבעון הרביעי של 2020. כלומר, לא יהיה שינוי במדיניות המוניטארית בשנה הקרובה.

זאת למרות שרק ברבעון הקודם היה צפי לשינויי ריבית תכופים בעקבות השינויים במערכת הכלכלית הגלובלית שמובלת על ידי מלחמת הסחר וההאטה הצפויה באירופה.

מה צופים האנליסטים?

יונתן כץ, מלידר שוקי הון, צופה שלא יהיה שינוי מהותי במדיניות בנק ישראל. "בנק ישראל צפוי להוריד מעט את תחזית הצמיחה לשנים הבאות. צפוי עדכון כלפי מטה בתחזית האינפלציה ל-0.8% ב-2019 ו-1.5% ב-2020. תחזית הריבית תעודכן להעלאת ריבית אחת ברבעון ד' 20, מ-3 העלאות ריבית עד סוף 2020 בתחזית הקודמת".

 

ד"ר גיל מיכאל בפמן ודודי רזניק, אסטרטג ריביות של לאומי שוקי הון, מסכימים ואינם סבורים כי בנק ישראל יוריד את הריבית ל-0%. "ירידת התשואות מתחילת השנה נראית כקרובה למיצוי בחלקים הקצרים-בינוניים של העקומים, בעיקר על רקע ציפיתנו ליציבות בריבית בנק ישראל. אמנם בסיטואציה מסוימת, שככל הנראה איננה מתקיימת בעת הנוכחית, תיתכן ירידת ריבית סמלית חזרה לרמת השפל של 10 נקודות בסיס. אולם, תרחיש של ריבית אפס וריבית שלילית נראה כתרחיש בעל היתכנות נמוכה מאוד כרגע".

עפר קליין, ראש אגף כלכלה ומחקר בהראל ביטוח ופיננסים: "היום בנק ישראל צפוי להותיר את הריבית ללא שינוי, כאשר הבנק ימשיך וידגיש שהריבית לא תעלה למשך זמן ממושך. יחד עם זאת, נוכח הצמיחה החיובית והעלייה בפעילות בשוק הדיור אנו לא סבורים שהבנק יאותת על כוונתו להוריד את הריבית בקרוב, זאת למרות שאנו צופים שהאינפלציה תרד בחודשים הקרובים".

7 שאלות לנגיד בנק ישראל

מנגד, יניב חברון, האסטרטג הראשי של בית השקעות אלומות, טוען שבנק ישראל צריך להגיב לשינויים באירופה, שחתכה בחודש שעבר את הריבית ל-0.5%- ולהבהיר באילו כלים מוניטריים הוא צפוי להשתמש במקום הריבית. חברון מעלה מספר שאלות בנוגע למדיניות הריבית החדשה:

 

1. האם בנק ישראל יהיה מוכן להיגרר למהלך של ריבית שלילית במידה ויידרש?

הריבית בארה"ב צפויה לרדת עוד 4-5 פעמים לפחות והריבית השלילית באירופה תרד עוד מספר פעמים. במקביל, באירופה חידשו את תוכנית הרכישות ללא יעד לסיום וייתכן והיא אף תוגבר כאשר בנקים מרכזיים נוספים בעולם מתכוננים להרחבות מוניטריות. השאלה האם כלי הריבית עדיין רלוונטי עבור בנק ישראל כשהיא ברמה של 0.25%?

קיראו עוד ב"שוק ההון"

 

2. באילו כלים מוניטריים הבנק יעשה שימוש?

לאחרונה הצהיר בנק ישראל כי ייתכן והבנק ישתמש בכלים מוניטריים שלא נוסו מעולם או לא נוסו הרבה מאוד זמן. האם הכוונה של הבנק היתה להרחבה מוניטרית על ידי רכישת אג"ח ממשלתי בשוק המשני ואולי אפילו אג"ח חברות ונכסים פיננסים נוספים שתוביל להפחתת ריביות לטווחים בינוניים וארוכים, והשתטחות נוספת של העקום הממשלתי?

 

3. האם בנק ישראל יתחשב בעליית מחירי הדיור בטווח הקצר?

מחירי הדיור עומדים לזנק מחדש לנוכח התמתנות בבניה, אי הצלחה בהסגת הביקושים וירידה בריבית המשכנתא לטווח ארוך. מדיניות המוניטרית מרחיבה תספק רוח גבית נוספת לעליית מחירי הדיור והשאלה האם בבנק ישראל חושבים שזהו תפקידה של הממשלה בלבד לטפל במחירי שוק הדיור והאם תהיה התייחסות כלשהי למחירי הדיור בקביעת המדיניות המוניטרית העתידית?

 

4. מה שער הדולר המינימלי?

האם קיים רף מינימלי של שער החליפין של דולר/שקל או שער חליפין נומינלי אפקטיבית מתחתיו בנק ישראל לא מוכן לרדת? הצעקה של היצואנים מתחילה להישמע לנוכח התיסוף של השקל שלפחות ע"פ גורמי המאקרו בטווח קצר אמור להמשיך ולהתחזק. פערי הריביות מצטמצמים מחדש, ישראל נכנסת למדד אג"ח בינלאומי והסכמי ייצאו גז חדשים צפויים לחזק את השקל. בעבר הרחוק רמה של 90 היתה נחשבת ליעד תחתון של בנק ישראל עבור שער החליפין הנומנלי האפקטיבי, היום אנחנו מתקרבים לרמה של 70. האם אפשר לצפות שבנק ישראל יגביר את המאבק בהתחזקות של השקל?

 

5. כמה עוד מט"ח אפשר לרכוש?

האם בנק ישראל יוכל להגדיל את רזרבות המט"ח שלו בעוד עשרות מיליארדי דולרים במידה ויידרש? בבנק כבר הצהירו בעבר כי אין להם מגבלה לרכישת דולרים. מנגד, קצת לפני כן הודו בבנק כי הם מצויים קרוב מאוד לרף העליון של רמה נאותה של רזרבות מט"ח.

 

6. אולי הגיע הזמן לבטל את המגבלה על משכנתא בריבית משתנה?

האם לא הגיע הזמן לבטל את המגבלה על משכנתא בריבית משתנה בגודל מקסימלי של שליש מגובה ההלוואה? משנת 2012 בנק ישראל הגביל את הציבור בלקיחת משכנתא בריבית משנתה של לא יותר משליש מגובה ההלוואה בטיעון של הגנה על הצרכן. זה עלה לנו במיליארדים של תשלומי ריבית מיותרים. עכשיו שברור כי הריבית לא תוכל לעלות ואפילו תרד בשנים הקרובות, לא הגיע הזמן לבטל את המגבלה?

 

7. האם הבנק ירסן את הממשלה?

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
רשף טכנולוגיות מרעומים
צילום: רשף

הבעיה הגדולה של ארית - חמישה חודשים בלי הזמנה אחת

מחצית שנייה נהדרת לארית, אבל מה יהיה בהמשך? ניתוח ביזפורטל על צבר ההזמנות מראה שלא התקבל אפילו הזמנה אחרת במשך מספר חודשים

מנדי הניג |

ארית מנסה להנפיק את החברה הבת רשף לפי שווי של 4.3 מיליארד שקל. השוק לא מסכים - המניה של ארית נפלה ביום חמישי ב-20% וסימנה להנהלת ארית שאין לה ברירה, אלא להוריד את השווי או לבטל את ההנפקה. הסיפור די פשוט - ארית מחזיקה ברשף, רשף היא 98% מפעילותה. ארית בעצם מוכרת מניות של עצמה ומנסה להיות חברת החזקות. השוק לא אוהב חברות החזקה, הוא מתמחר אותן בדיסקאונט על הערך הנכסי של החברות בת התפעוליות. ארית כעת ב-4 מיליארד שקל ואחרי העסקה בה היא תמכור 11% מרשף ותנפיק 10% לציבור היא תחזיק כ-80% מרשף.

רשף תהיה חברה עם כמה מאות מיליונים בקופה (תלוי בגיוס) וגם ארית שנוסף על המזומנים ממכירת מניות ברשף היא צפויה להעלות את רווחי רשף למעלה - אליה. הסכום משמעותי מאוד, זה יכול להגיע  ל-800 מיליון שקל ויותר, צריך לזכור שהמחצית השנייה של השנה מצוינת בתוצאות העסקיות. הערכה היא שהרווח מגיע ל-200 מיליון שקל. התזרים אפילו יותר. 

נניח באופטימיות שלארית יהיה 1 מיליארד שקל בקופה אחרי הנפקה והיא תחזיק ב-80% מחברה שנניח לשם הדוגמה תהיה שווה 4 מיליארד שקל אחרי הכסף (כלומר כ-3.6 מיליארד לפני הכסף). היא בעצם תהיה עם נכסים של 4.2 מיליארד שקל - קחו דיסקאונט סביר והגעתם לפחות מהשווי שלה בשוק אחרי ירידה של 20% ל-4 מיליארד שקל.

הכל תלוי כמובן בשווי של רשף. אם השווי יקבע על 4.3 מיליארד שקל, אז יש הצדקה מסוימת לשווי שוק הנוכחי של ארית, גם לא בטוח. אבל כאמור הסיכוי לכך נמוך. 

בכל מקרה, הדבר החשוב ביותר בארית וברשף לקביעת השווי הוא הצבר הזמנות לביצוע. הוא קובע את היקף המכירות בהמשך.

נתחיל בחצי הכוס המלאה. המחצית השנייה של 2025 פנומנלית והנהלת החברה מסרה שהרווחיות תהיה דומה לרווחיות במחצית הראשונה. המכירות בכל השנה יתקרבו ל-500 מיליון שקל, - כ-350 מיליון שקל במחצית השנייה. זה אומר סדר גודל של 200 מיליון שקל בשורה התחתונה, וזה גם יכול להיות יותר. זה יביא את הרווח ל-300 מיליון שקל בשנה, קצב רווחים אם המחצית השנייה משקפת של 400 מיליון שקל.

אלא שיש גם חצי כוס ריקה והיא חשובה יותר. הצבר בירידה, החברה לא קיבלה הזמנות בחודשים האחרונים. 


הצבר נפל

בדיווח לבורסה במסגרת הדוח הכספי למחצית הראשונה החברה מעדכנת כי הצבר שלה נכון לסוף יוני 2025 מסתכם ב-1.3 מיליארד שקל: 


הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

מחר בבורסה - ירידה בשבבים, ומה צפוי עד סוף השנה?

מה קורה בדצמבר למניות "ווינריות" ולמניות "לוזריות", איך אפשר להפחית את חבות המס השנתית, ומניות השבבים בנפילה

מערכת ביזפורטל |

המלחמה על התשואות מתעצמת בשבועות האחרונים של החודש. מנהלי ההשקעות בגופים המוסדיים מנסים להאיץ לקראת קו הסיום, כל פיפס בתשואה עוזר לתיק שלהם מול המתחרים.  המיקום מאוד חשוב כחי הוא יקבע את הזרמת הכספים בהמשך. התוצאות החודשיות חשובות מאוד, התוצאות השנתיות חשובות עוד יותר. 

האמת שזה קצת משחק מכור - המניות שבהם מחזיקים המוסדיים עולות - כי הם מזרימים עוד כסף למניה, וזה משפר להם את תשואה בתיקים. מעגל של כספים שזורמים לקרנות ולקופות שורם בחזרה לאותו מקום מניע את השוק ואת התשואות. אם חשבתם שצריך להיות חכם גדול כדי להשקיע ולהרוויח, אז חלק גדול מהמשחק הוא להשקיע עוד ועוד - לקבל כספים ולהזרים למניות של הבית.

כן, יש הבנה, יש אנליזה, יש ניתוח, אבל יש גם חברות שבהם מושקעים ורוצים את הצלחתן, במיוחד בסוף השנה. ונמחיש - אם גוף מסוים מחזיק בשופרסל הרבה יותר מאשר כל מניות הקמעונאות האחרות, ומבחינתו כולן בהינתן המחיר כעת מעניינות, הוא יעדיף להשקיע בשופרסל כדי שהשינוי במניה יתרום לתשואה של סוף שנה.  אם הוא חושב שרמי לוי מעניינת אפילו יותר, אבל לא בהרבה. הוא עדיין יקנה שופרסל, ובינואר הוא יתחיל לקנות רמי לוי. אם רמי לו מעניינת בפער על פני שופרסל, רק אז הוא יעשה שינוי כבר עכשיו. זה לא שחור ולבן, זה לא כל המנהלי השקעות והגופים, אבל ככה זה עובד ברוב המקומות.    

ולכן, אם לא יהיה אירוע משמעותי, חיצוני, אם לא ינשבו רוחות נגדיות מוול סטריט, מהמצב הביטחוני ועוד, אז הסנטימנט החיובי יימשך והוא יימשך דווקא במניות המועדפות על ידי הגופים המוסדיים. במילים אחרות, סיכוי לא קטן שמה שכבר עלה ימשיך לעלות עד סוף השנה - ככה מעלים-משפצים את התשואות. 


מחר יהיה קשה לעשות שיפוץ תשואות, כי המניות הדואליות חוזרות בפער שלילי משמעותי, אבל הכל אפשרי. המניות הדואליות ספגו מכה ביום שישי על רקע הירידות בוול סטריט (ברודקום סיפקה תחזית מאכזבת והשוק ירד - טאואר נפלה 8%, נובה ירדה 6% - הנאסד"ק בירידות חדות) כהארביטראז' הכולל עומד על מינוס 0.6%.  הנפילות יהיו במניות השבבים: