אמיר ירון, נגיד בנק ישראל המיועד
צילום: בנק ישראל

לקראת הריבית: מה צופים האנליסטים וגם שאלות קשות לנגיד בנק ישראל

היום ב-16:00 צפוי בנק ישראל להכריז על הריבית החדשה בישראל. האם צפוי שינוי בריבית, או שמא הנגיד פרופ' ירון יותיר אותה על כנה?
ארז ליבנה |

רגע לפני יום כיפור ובשיא תקופת הסליחות, בנק ישראל, שיודיע היום ב-16:00 על הריבית החדשה של המשק הישראלי, צפוי "לא להתנצל" על מדיניותו המוניטרית ולהשאיר את הריבית על כנה ברמה של 0.25%.

 

כך לפחות סבורים האנליסטים, שבשל נתוני האינפלציה הטובים והתחזקותו של השקל ביחס למטבעות אחרים בעולם, לא צופים שינוי בריבית עד הרבעון הרביעי של 2020. כלומר, לא יהיה שינוי במדיניות המוניטארית בשנה הקרובה.

זאת למרות שרק ברבעון הקודם היה צפי לשינויי ריבית תכופים בעקבות השינויים במערכת הכלכלית הגלובלית שמובלת על ידי מלחמת הסחר וההאטה הצפויה באירופה.

מה צופים האנליסטים?

יונתן כץ, מלידר שוקי הון, צופה שלא יהיה שינוי מהותי במדיניות בנק ישראל. "בנק ישראל צפוי להוריד מעט את תחזית הצמיחה לשנים הבאות. צפוי עדכון כלפי מטה בתחזית האינפלציה ל-0.8% ב-2019 ו-1.5% ב-2020. תחזית הריבית תעודכן להעלאת ריבית אחת ברבעון ד' 20, מ-3 העלאות ריבית עד סוף 2020 בתחזית הקודמת".

 

ד"ר גיל מיכאל בפמן ודודי רזניק, אסטרטג ריביות של לאומי שוקי הון, מסכימים ואינם סבורים כי בנק ישראל יוריד את הריבית ל-0%. "ירידת התשואות מתחילת השנה נראית כקרובה למיצוי בחלקים הקצרים-בינוניים של העקומים, בעיקר על רקע ציפיתנו ליציבות בריבית בנק ישראל. אמנם בסיטואציה מסוימת, שככל הנראה איננה מתקיימת בעת הנוכחית, תיתכן ירידת ריבית סמלית חזרה לרמת השפל של 10 נקודות בסיס. אולם, תרחיש של ריבית אפס וריבית שלילית נראה כתרחיש בעל היתכנות נמוכה מאוד כרגע".

עפר קליין, ראש אגף כלכלה ומחקר בהראל ביטוח ופיננסים: "היום בנק ישראל צפוי להותיר את הריבית ללא שינוי, כאשר הבנק ימשיך וידגיש שהריבית לא תעלה למשך זמן ממושך. יחד עם זאת, נוכח הצמיחה החיובית והעלייה בפעילות בשוק הדיור אנו לא סבורים שהבנק יאותת על כוונתו להוריד את הריבית בקרוב, זאת למרות שאנו צופים שהאינפלציה תרד בחודשים הקרובים".

7 שאלות לנגיד בנק ישראל

מנגד, יניב חברון, האסטרטג הראשי של בית השקעות אלומות, טוען שבנק ישראל צריך להגיב לשינויים באירופה, שחתכה בחודש שעבר את הריבית ל-0.5%- ולהבהיר באילו כלים מוניטריים הוא צפוי להשתמש במקום הריבית. חברון מעלה מספר שאלות בנוגע למדיניות הריבית החדשה:

 

1. האם בנק ישראל יהיה מוכן להיגרר למהלך של ריבית שלילית במידה ויידרש?

הריבית בארה"ב צפויה לרדת עוד 4-5 פעמים לפחות והריבית השלילית באירופה תרד עוד מספר פעמים. במקביל, באירופה חידשו את תוכנית הרכישות ללא יעד לסיום וייתכן והיא אף תוגבר כאשר בנקים מרכזיים נוספים בעולם מתכוננים להרחבות מוניטריות. השאלה האם כלי הריבית עדיין רלוונטי עבור בנק ישראל כשהיא ברמה של 0.25%?

קיראו עוד ב"שוק ההון"

 

2. באילו כלים מוניטריים הבנק יעשה שימוש?

לאחרונה הצהיר בנק ישראל כי ייתכן והבנק ישתמש בכלים מוניטריים שלא נוסו מעולם או לא נוסו הרבה מאוד זמן. האם הכוונה של הבנק היתה להרחבה מוניטרית על ידי רכישת אג"ח ממשלתי בשוק המשני ואולי אפילו אג"ח חברות ונכסים פיננסים נוספים שתוביל להפחתת ריביות לטווחים בינוניים וארוכים, והשתטחות נוספת של העקום הממשלתי?

 

3. האם בנק ישראל יתחשב בעליית מחירי הדיור בטווח הקצר?

מחירי הדיור עומדים לזנק מחדש לנוכח התמתנות בבניה, אי הצלחה בהסגת הביקושים וירידה בריבית המשכנתא לטווח ארוך. מדיניות המוניטרית מרחיבה תספק רוח גבית נוספת לעליית מחירי הדיור והשאלה האם בבנק ישראל חושבים שזהו תפקידה של הממשלה בלבד לטפל במחירי שוק הדיור והאם תהיה התייחסות כלשהי למחירי הדיור בקביעת המדיניות המוניטרית העתידית?

 

4. מה שער הדולר המינימלי?

האם קיים רף מינימלי של שער החליפין של דולר/שקל או שער חליפין נומינלי אפקטיבית מתחתיו בנק ישראל לא מוכן לרדת? הצעקה של היצואנים מתחילה להישמע לנוכח התיסוף של השקל שלפחות ע"פ גורמי המאקרו בטווח קצר אמור להמשיך ולהתחזק. פערי הריביות מצטמצמים מחדש, ישראל נכנסת למדד אג"ח בינלאומי והסכמי ייצאו גז חדשים צפויים לחזק את השקל. בעבר הרחוק רמה של 90 היתה נחשבת ליעד תחתון של בנק ישראל עבור שער החליפין הנומנלי האפקטיבי, היום אנחנו מתקרבים לרמה של 70. האם אפשר לצפות שבנק ישראל יגביר את המאבק בהתחזקות של השקל?

 

5. כמה עוד מט"ח אפשר לרכוש?

האם בנק ישראל יוכל להגדיל את רזרבות המט"ח שלו בעוד עשרות מיליארדי דולרים במידה ויידרש? בבנק כבר הצהירו בעבר כי אין להם מגבלה לרכישת דולרים. מנגד, קצת לפני כן הודו בבנק כי הם מצויים קרוב מאוד לרף העליון של רמה נאותה של רזרבות מט"ח.

 

6. אולי הגיע הזמן לבטל את המגבלה על משכנתא בריבית משתנה?

האם לא הגיע הזמן לבטל את המגבלה על משכנתא בריבית משתנה בגודל מקסימלי של שליש מגובה ההלוואה? משנת 2012 בנק ישראל הגביל את הציבור בלקיחת משכנתא בריבית משנתה של לא יותר משליש מגובה ההלוואה בטיעון של הגנה על הצרכן. זה עלה לנו במיליארדים של תשלומי ריבית מיותרים. עכשיו שברור כי הריבית לא תוכל לעלות ואפילו תרד בשנים הקרובות, לא הגיע הזמן לבטל את המגבלה?

 

7. האם הבנק ירסן את הממשלה?

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אלפרד אקירוב
צילום: תמר מצפי
ראיון

אלפרד אקירוב: "אני עובד מהבוקר עד הלילה. זו לא עבודה קשה, אני לא עובד בטוריה"

אקירב על ההשקעה בכלל, על עסקת מקס - "עסקת מקס היא עסקה מצוינת. בזמנו חשבתי אחרת", על אלרוב נדל"ן, על מלונאות ועל היתר השליטה בכלל - "מי שבעסקים לא מוותר"

הדס מגן |
נושאים בכתבה אלפרד אקירוב כלל

שנתיים אחרי שהתנגד נמרצות לרכישת מקס על ידי כלל ביטוח, אלפרד אקירוב, המחזיק ב-14.34% ממניות כלל באמצעות חברת אלרוב נדל"ן שבשליטתו, מודה שזו הייתה עסקה מצוינת לכלל. זאת למרות שבזמנו יצא נגדה בכל הכוח וניהל מאבק מול המנכ"ל שהוביל את העסקה, יורם נווה. אקירוב אף איים לתבוע את הדירקטורים של כלל שתמכו בעסקה.

דוחות אלרוב נדל"ן שפורסמו השבוע הראו כי האחזקות בכלל וכן האחזקות בבנק לאומי (4.7%) הניבו לאלרוב רווח של 1.05 מיליארד שקל בתיק ניירות הערך שלה. החברה סיכמה את תשעת החודשים הראשונים של 2025 ברווח נקי של 925 מיליון שקל, פי 30.8 בהשוואה לרווח נקי של 30 מיליון שקל בינואר-ספטמבר 2024.

אפשר לומר שאתה מצטער שהתנגדת בזמנו לעסקת מקס?

"אין לי מה להצטער. נכון להיום, זו עסקה מצוינת. כל דבר בעיתו. אז חשבתי אחרת, היום אני חושב אחרת."

התייחסת לכך שכלל היא חברת הביטוח היחידה שיש לה חברת אשראי, מה שמעניק לה יתרון על פני האחרות.

"אלא אם גם הן יקנו, אבל אין מה לקנות יותר כי הכול מכור. אני חושב שזו עסקה מצוינת ולכלל יש יתרון שיש לה חברת כרטיסי אשראי."

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

לפידות זינקה 9.2%, בריינסוויי ב-8.3%; תמר איבדה 5.4% - המדדים ננעלו בירוק

לאחר שנתניהו הגיש בקשת חנינה לנשיא הרצוג, הבורסה הגיבה חזק ועלתה לאור סיום אפשרי של הסאגה הפוליטית-משפטית הארוכה; בריינסוויי זינקה כהמשכו של ארביטראז' ומומנטום חיובי; ווישור, לפידות וסאמיט כולן דיווח על תוצאות טובות ביום האחרון של עונת הדוחות לרבעון השלישי - ומי דיווחו במהלך הסופ"ש? 

מערכת ביזפורטל |

המדדים ננעלו בעליות, כשת"א 35 הוסיף 1% בעוד ת"א 90 מתחזק ב-1.7%.

בהסתכלות ענפית ת"א בנקים עלה 1.4%, בעוד ת"א ביטוח הוסיף גם הוא שיעור דומה. ת"א נפט וגז עלה 0.15%. ת"א ביטחוניות מוסיף 1.2%.

המגמה חיובית גם בנדל"ן - ת"א נדל"ן מוסיף 1.4% בעוד מדד יזמיות הבניה מתחזק ב-1.7%.



"זה הזמן לממש מניות - רמת המחירים נכונה למימוש" - ביום שלישי בוועידה הכלכלית של ביזפורטל תשמעו מומחי השקעות שמסבירים למה זה הזמן לממש - לפרטים והרשמה


במהלך היום התחזקו המדדים, לאור הדיווח כי נתניהו הגיש בקשה לחנינה. ראש הממשלה נתניהו הגיש בשבוע שעבר בקשת חנינה לנשיא יצחק הרצוג, כך הודיע היום בית הנשיא. בבקשה, כתב נתניהו כי "האינטרס האישי הוא לנהל את המשפט, אך האינטרס הציבורי מורה אחרת". במכתב שצירף הוא הסביר: "בשנים האחרונות התגברו המתחים והמחלוקות... אני מודע לכך שההליך בענייני הפך למוקד להתנצחויות עזות". לדבריו, "על אף האינטרס האישי שלי לנהל את המשפט ולהוכיח את חפותי, אני סבור שהאינטרס הציבורי מורה אחרת". נתניהו חתם את בקשתו בכך שסיום ההליך יסייע להפחית את המתח הציבורי: "מול האתגרים הביטחוניים וההזדמנויות המדיניות... אני מחויב לעשות כל שביכולתי לאיחוי הקרעים ולהשבת האמון במערכות המדינה".

בלי קשר לימין ושמאל, הבורסה עולה כי היא רוצה שהמשפט יהיה מאחוריה. המשפט הוא אחד הגורמים המקצינים, המפלגים והרגישים ביותר בתוך החברה הישראלית. ישראל בלי המשפט הזה היא ישראל אולי יותר מאוחדת, פחות מחולקת. לבורסה זה טוב. אחת הסיבות שסבלנו עוד לפני המלחמה מביקורת של גופי הדירוג היא הפילוג בעם, השסע החברתי. זה יכול לרכך את השסע.  

הבקשה הזאת חריגה והיא מגיעה בזמן שההליך המשפטי נגד נתניהו בעיצומו. לפי הבקשה, שהועברה באמצעות סנגורו עו״ד עמית חדד, נתניהו מוכן לוותר על הזכות שלו להוכיח את חפותו במשפט כדי לאפשר פיוס לאומי ולהקדיש את הזמן שלו לאתגרים הביטחוניים והמדיניים של ישראל. בית הנשיא הבהיר שמדובר בבקשה יוצאת דופן שתישקל בכובד ראש ותעבור תחילה לבחינת מחלקת החנינות במשרד המשפטים. רק לאחר מכן תעבור לידי היועצת המשפטית של בית הנשיא, ובהמשך תובא לשיקול דעתו של הרצוג. 

עו"ד חדד הדגיש שנתניהו משוכנע שבסופו של דבר היה מזוכה, אבל הוא מעדיף להציב את טובת הכלל לפני טובתו האישית. הצעד מגיע בזמן שישראל מתמודדת עם אתגרים מדיניים מהותיים, ובזמן שהמשפט גוזל חלק ניכר מלו"ז ראש הממשלה. הסנגור ציין כי הדיונים מתנהלים בקצב מוגבר, כמעט כל ימות השבוע, מה שמקשה על נתניהו לנהל את ענייני המדינה. מנגד, הבקשה כבר מעוררת ויכוח ציבורי חריף. מתנגדים לה רואים בה ניסיון לעקוף את מערכת המשפט ולהתחמק מהכרעה שיפוטית. אחרים סבורים שמדובר באקט אחראי שנועד למנוע קרע לאומי עמוק. ההחלטה נמצאת עכשיו בידיים של הנשיא הרצוג האם להעניק את החנינה ולסיים את ההליך, או להניח למערכת המשפט לעשות את שלה עד להכרעה.