ניר שטרן
צילום: סיון פרג'

איי.בי.איי: המגבלה בקונסולידציה בתחום הסלולר - פוליטית

"מיזוג בין חברות סלולר לא נראה באופק, אך מאחורי הקלעים נשמעים קולות של תמיכה במהלך מצד משרד התקשורת, סיטואציה בה כולם מפסידים לא תחזיק מעמד לטווח הארוך"
ניצן כהן | (4)

בבית ההשקעות איי.בי.איי מעריכים כי למרות שאין על הפרק תוכנית למיזוג בין שתי חברות סלולר הרי שאם תוכנית כזו תעלה לדיון, בתקופה הזו, היא תהיה טרף קל לפוליטיקאים ולכן כרגע עדיף שחברת סלקום 2.24% תתרכז בעיבוי ההון ושירות החוב.

קונסולידציה בשוק הסלולר

"אמנם בנקודת הזמן הנוכחית מיזוג בין שתי חברות או יותר לא נראה באופק, אך מאחורי הקלעים נשמעים קולות של תמיכה במהלך מצד משרד התקשורת וזאת במקביל להבנה שסיטואציה בה כולם (כמעט) מפסידים לא תחזיק מעמד לטווח הארוך", כך לדברי לירן לובלין, מנהל מחלקת מחקר, אי.בי.אי בית השקעות.

"להערכתנו המגבלה כרגע היא פוליטית. בתקופת בחירות הודעה על מיזוג בין שתי חברות תהווה קלף פוליטי שינוצל במהירות ע"י הפוליטיקאים לצורך גריפת קולות".

באיי.בי.איי מעריכים כי גיוס חוב ברמות תשואה של 6% הוא אפשרי אבל הוא בהגדרה הרסני לאקוויטי. כלומר, אם החברה מחליטה ללכת למהלך של גיוס מהותי של חוב חדש או גילגול של החוב הנוכחי, היא תהפוך להיות חברה שעסוקה בשירות החוב ותתקשה לייצר תשואה לבעלי המניות.

"לחילופין החברה יכולה להמתין שנתיים לפרוע חלק מהחוב ובהנחה וה-EBITDA ישאר דומה לנסות לגייס בריבית נוחה יותר תחת יחס חוב נטו ל-EBITDA של בערך 3.

מה בכל זאת אפשר לעשות בטווח הזמן המיידי? 

"גיוס באמצעות אג"ח להמרה בכסף, הנפקת זכויות, גיוס הון, כל אלו משמעותם עשויה להיות דילול במחיר מניה נמוך אבל כשאין ברירה אז אין ברירה", מציין לובלין.

החששות המוקדמים עלולים ליצור אירוע מתגלגל

"כפי שאנו מכירים מאירועי עבר, חשש מיכולת הפירעון של החברה עלול להביא את מחזיקי אגרות החוב הארוכות לבקש לעצור את התשלומים לאגרות הקצרות ועל פי התזרים זה עלול לקרות כבר בשנת 2021. עובדה זו מחזקת את הנקודה הקודמת שמוטב לבצע מהלכים לחיזוק מבנה המאזן בהקדם ולא להיכנס לאירוע של מחנק תזרימי שיצא משליטה. 

אין חשש מיידי ליציבות סלקום

"בשלב זה אנו לא רואים חשש מיידי ליציבותה של סלקום. נכון, החברה ממונפת ובמצב השוק כיום המינוף משחק לרעתה. נכון, מהלכים של גיוס חוב או גיוס הון במחירים הנוכחיים עלולים להיות כואבים ובעלי השפעות לטווח הארוך אבל דברים כאלו נעשו בעבר. חשוב לזכור, הזמן משחק פה תפקיד משמעותי וככל שסלקום תצליח לקנות לעצמה עוד זמן, האנומליה בשוק תתיישר וכשברקע הרגולטור נראה נחוש מתמיד לייצב את הקרקע של חברות התקשורת שלוש שנים נראות כמו מספיק זמן.

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    ריאלי 12/08/2019 10:16
    הגב לתגובה זו
    האנליסט העלה את ההמלצה למניית סלקום לתשואת יתר בתחילת השנה ואף חזר על המלצתו למניה לפני מספר שבועות !!
  • 2.
    מיכאל 11/08/2019 22:19
    הגב לתגובה זו
    שוב הון שלטון ! שיעשו בדק בית . ולא תמיד צריך להרוויח אפשר גם להפסיד מידי פעם .
  • 1.
    ניתן לגייס אג"ח עם בטוחות (ל"ת)
    תמיר 11/08/2019 15:38
    הגב לתגובה זו
  • מה ישעבדו? חוטים? (ל"ת)
    תוכי 11/08/2019 17:36
    הגב לתגובה זו
משקיעים זרים מוכרים מניות, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Geminiמשקיעים זרים מוכרים מניות, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Gemini
ניתוח Bizportal

הזרים נשברו ומכרו - מה קרה אתמול מאחורי הקלעים בבורסה?

המחזור אתמול קפץ ב-50% והסתכם על שיא של 4.2 מיליארד שקל שהחליפו ידיים - אבל בעיקר לכיוון צד אחד - מכירות: מי מכר ומי קנה ומה עשה "הכסף החכם"? ניתוח ביזפורטל 

תמיר חכמוף |

המסחר אתמול בבורסה בתל אביב התאפיין בתנודתיות חריגה, כאשר המדדים המרכזיים פתחו בעליות, על רקע רגיעה מסוימת בתחושת הסיכון לאחר הנאום השני של ראש הממשלה נתניהו, שהגיע כדי "להסביר" את מה שנאמר יום קודם לכן. עם זאת, במהלך המסחר חל מהפך, כאשר גל מכירות סחף את המדדים מטה, והירידות הלכו והחריפו ככל שהתקרבה הנעילה.

בסיום היום נרשמו ירידות חדות. מדד ת״א 35 איבד כ-1.9%, מדד ת"א 90 ירד 2.4% ומדד ת"א 125 איבד 2%. במבט על הסקטורים, מדדי הפיננסים והביטוח, שהיו הקטר של השוק בעליות, צנחו בכ-3.1% ו-4.3% בהתאמה, כאשר הירידות לוו במחזור מסחר גבוה במיוחד של כ-4.2 מיליארד שקלים, כפול מהממוצע היומי מתחילת השנה, אשר בלט במיוחד ביחס ליום רביעי "רגיל" ללא פקיעה ולפני החגים, שבדרך כלל מתאפיין במחזורים נמוכים יותר.

מי הוביל את המכירות?

מבדיקת ביזפורטל עולה כי המשקיעים הזרים היו בצד הדומיננטי של המוכרים, ככל הנראה כתגובת המשך למה שכונה על ידי משקיעים רבים "נאום ספרטה" בשל הטון הלוחמני והמסרים על ניתוק כלכלי אפשרי. עיקר פעילות המכירה של הזרים התרכזת בתעודות סל על מדד ת״א 125, שם לבדן נרשמו מכירות של למעלה מ-100 מיליון שקלים נטו. 

מעבר לכך, בלטו מכירות במניות דגל בשוק המקומי ובהן אלביט מערכות אלביט מערכות 2.21%  , בנק הפועלים פועלים 0.66%  , אל על אל על 2.32%  , נקסט ויז'ן נקסט ויז'ן 5.54%   והפניקס הפניקס 2.11%  , שתרמו כולן ללחץ כלפי מטה על המדדים.

עד כה, עבור המשקיעים הזרים השקעה בישראל היא שילוב של כלכלה פתוחה, יצוא מתקדם ויציבות מוסדית יחסית. כשהמסרים הפוליטיים מאותתים אפשרות של התרחקות ממדינות המערב ומעבר לכלכלה אוטרקית, הדבר מעלה חשש משורה של סיכונים, בהם פגיעה ביצוא וביבוא, שיובילו לפגיעה בזרימות ההון, וכמובן היחלשות המטבע והאטה בצמיחה. שוקי היעד המרכזיים של החברות הישראליות הם אירופה וארה״ב, וכל סימן ליחסים מתוחים עלול להוביל לצמצום ביקושים, חסמים רגולטוריים או מגבלות ייצוא. בנוסף, השקעה במדינה הנתפסת כמתבודדת נחשבת מסוכנת יותר, ולכן דורשת תשואת סיכון גבוהה יותר, דבר שאנחנו כבר רואים בתמחור של אגרות החוב הממשלתיות בימים האחרונים. ולסיום, משקיעים רבים יעדיפו לצמצם חשיפה, דבר שמוביל למכירות של זרים בשוק ההון המקומי ולהכביד על השקל, לייקר את היבוא, ולפגוע בפעילות הכלכלית. החששות הללו מספיקים כדי לגרום לזרים לפעול מהר ולצמצם סיכון.

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוזדניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוז
ראיון

מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות

דניאל לייטנר לקח את הקרן של תמיר פישמן מאפס ל-1.5 מיליארד שקל - בדרך הוא פגש את הקורונה, מהפיכה משפטית, מלחמות בעזה וטילים מאיראן - עדיין הוא פרו-שוק: מאמין בסקטור האנרגיה (דלק ונאוויטס) חותך פוזיציות כשמנכ"לים נוטשים; וגם - האם הורדת ריבית תמנע את הקריסה של הנדל"ן?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה תמיר פישמן ראיון

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את קרן המניות של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת. בנוסף, חשוב לציין שלכל בית השקעות יש קרנות מוצלחות יותר וכאלו שפחות, לא באנו לנתח את המכלול כולו אלא להבין איך לייטנר הצליח לקחת את הקרן המנייתית לרמות כאלו גבוהות.

השאלה הכי בוערת שנדרשנו אליה הייתה כמובן לאיך הוא מתייחס כמנהל השקעות אל "נאום הספרטה" של נתניהו שאותו הוא הגדיר כ"לא חכם ולא במקום", והוסיף והזהיר שמסרים על "מדינת ספרטה" יכולים להחריף את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולקבל גם ביטוי בשוק המקומי. 

וכדאי שנקשיב לו. במהלך השנים לייטנר צבר תובנות על מה כדאי - ובעיקר על מה לא כדאי - לעשות. "בהשקעות יותר חשוב זה מה לא לקנות מאשר מה לקנות" וכשמדברים איתו הוא לא מסתיר את ההעדפות שלו: להשקיע באנרגיה, כמו בדלק ובנאוויטס, לזהות בזמן את החולשה של סקטורים בעייתיים כמו נדל"ן, ולהיות עם יד על הדופק כל הזמן. אחד הכללים שהוא פיתח לאורך הדרך הוא "פרדוקס המנכ"ל העוזב" זאת אומרת שכשמנכ"ל עוזב בשיא זה הזמן גם שלנו לממש - ככה עשתה הקרן בנייס כשברק עילם פרש, באייל טרייבר במיטרוניקס וגם בפנינסולה. ואם כבר הזכרנו את נייס - הוא עוקב מקרוב אחרי חברות הצמיחה כמו מאנדיי וגם נייס, הוא מסתכל על מהפכת ה־AI ותוהה בקול האם המודלים העסקיים של החברות האלה בכלל מסוגלים לשרוד כיום "אפשר לשכפל את מאנדיי בעשר דקות".

אבל אם תשאלו אותו איך עושים כזאת תשואה בכזאת סביבה עסקית? התשובה תהיה שאין קסמים, יש עבודה קשה והרבה. לייטנר מנהל את הקרן בגישה שמזכירה יותר כמו פרייבט אקוויטי מקרן נאמנות. הוא קופץ ממשרד למשרד ולא מסתמך רק על ניתוח המספרים שהחברות מנדבות. הוא פוגש בהנהלות, עושה שיחות עם מתחרים ויורד לשטח כל הזמן.


אני רוצה להתחיל עם ההסתכלות שלך על הנאום של ראש הממשלה מזווית כלכלית אם שמים את הפוליטיקה בצד מה זה עושה לנו?