ניר שטרן סלקום
צילום: אלכסנדר כץ

משרד התקשורת בוחן כלים לייצוב שוק הסלולר - המניות מזנקות

הסערה המתחוללת בשוק התקשורת עשתה את שלה. משרד התקשורת מקים צוות מיוחד לבחינת שוק הסלולר, בהוראתו של מנכ"ל המשרד, נתי כהן
ארז ליבנה | (3)

לאור הטלטלה בחברות הסלולר המובילות בישראל, משרד התקשורת הודיע היום על הקמת צוות מיוחד לבחינת שוק הסלולר, בהוראתו של מנכ"ל המשרד, נתי כהן, שיבחן כלים אפשריים לייצוב השוק. 

"משרד התקשורת עוקב מקרוב לאורך השנה ובפרט בשבוע האחרון אחר איתנותן הפיננסית של חברות הסלולר", נכתב בהודעה מטעם המשרד. 

"הצוות יבחן כלים אפשריים לייצוב השוק לקראת השקעות בדור החמישי, במטרה ליצור שוק המציע לצרכנים מוצרים איכותיים ומגוונים במחירים הוגנים, בו פועלות חברות תקשורת אשר מכניסות למשקיעיהן רווחים סבירים", הוסיפו.

ברקע לדברים, שוק הסלולר נמצא במצב עגום וככל הנראה לא צפוי להתאושש בקרוב. תובנה זו הינה פועל יוצא של הודעת חברת התקשורת בזק -0.37% משבוע שעבר, לפיה צפויה מחיקה של 1.1-0.8 מיליארד שקל בדוחות הרבעון השני כתוצאה מירידת ערך שווי חברת הבת פלאפון (100%).

ימים ספורים לאחר מכן, דיווחה גם חברת דיסקונט השקעות -3.05%  כי במסגרת היערכותה לפרסום דוחותיה הכספיים לרבעון השני, ולאור הירידה הגדולה בשווי השוק של סלקום (מוחזקת 48.1%) והעלייה בתשואות האג"ח שלה במהלך הרבעון השני של 2019, מבצעת החברה בחינה לירידת ערך המוניטין והמותג המיוחסים לסלקום.

על פי הדיווח, דסק"ש מעריכה כי צפויה הפחתה בגין ירידת ערך מוניטין סלקום בדוחות הכספיים שלה לרבעון השני של 2019, בסכום המוערך בטווח של בין 500 ל-600 מיליון שקל. 

ראייה נוספת למצבו העגום של שוק הסלולר בישראל ניתן למצוא בשווי השוק של חברות הסלולר סלקום -0.34%  שאיבדה כ-60% מתחילת השנה ומניית פרטנר -1.02% שאיבדה כ-24% מתחילת השנה. 

ובכלל, לאורך השנים האחרונות, החברות מדווחות על ירידה עקבית בהכנסות שלהן, כאשר פרטנר הציגה בחמש השנים האחרונות צמיחה שנתית ממוצעת (CAGR) בשיעור שלילי של כ-6.3%.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

ובאופן דומה, חברת התקשורת סלקום הציגה במהלך התקופה צמיחה שנתית ממוצעת שלילית של כ-5.6%.   

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    אזרח 09/08/2019 09:56
    הגב לתגובה זו
    לקרוא ולא להאמין. מי שאחראי על המצב מקים צוות בדיקה שיבדוק איך הוא עצמו גרם למצב. זוהי דרכו של הסקטור הציבורי. מתעסק בלבזוז את האזרח במסים שונים ומשונים, להוציא את בכיריו לפנסיה תקציבית בסכומים דמיוניים להם ולאחר מותם לבת זוגם, ולתת לאזרח שירות ברמה השואפת לאפס במחירים מופקעים. לא מאמינים? להלן הפירוט - מערכת הבריאות - תנסו לקבל משהו חוץ מאנטיביוטיקה. התור שתקבלו לבעיה יהיה במועד לאחר המוות. מערכת המשפט - תגישו תביעה היום - פסק דין עוד חמש שנים. תתלוננו. תקבלו ביזיון בית משפט ותכנסו לכלא. המשטרה - לא מצליחה להרים ניצב לרב ניצב כי כמעט כל הניצבים נתפסו לאורך עם כפופות להם. אספקת מים - לפני עשר שנים שילמנו 70 שח לחשבון. היום 300 ש"ח. למה? כי הקימו 60 תאגידי מים כדי לחלק תפקידים למקורבים. ארנונה - העלו אותה בחמישים אחוז בעשר שנים. תחבורה - מסחטת מסים וכל מילה נוספת מיותרת. מנהל מקרקעי ישראל - המונופול הכי עושק במדינה. כל הקרקעות שלו והוא משחרר אותם בקצב שלא מספק את הביקוש. לכן מחירי הדירות עולים. לו היה זה איש פרטי היו מלאימים לו את הקרקע. אבל המדינה שצריכה לשלם פנסיה תקציבית ל
  • מסכים עם כל מה שאמרת... אדם חכם... (ל"ת)
    מסכים 09/08/2019 13:04
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    בביביסטאן הפקידים דואגים לסלקום הוט ופרטנר במקום לאזרח. (ל"ת)
    נסאר עדין 09/08/2019 09:13
    הגב לתגובה זו
נדל"ן בישראל. קרדיט: רשתות חברתיותנדל"ן בישראל. קרדיט: רשתות חברתיות
ראיון

“המכירות נחתכו, הריבית חונקת - אבל יש מניות נדל״ן שעדיין מתומחרות בחסר”

אנליסט הנדל״ן זיו בן אלי מסביר מדוע המחצית השנייה נפתחה בחולשה חריגה בשוק המגורים, איך ה׳מידל-מרקט׳ בתל אביב נשאר תקוע, למה ריטים למגורים נסחרים מתחת להון - ואילו מניות עדיין מציגות אפסייד למרות הסביבה המאתגרת


צלי אהרון |

מצד אחד האטה כבדה בשוק המגורים, שניכרת כמעט בכל נתון, ומצד שני תמחור מעניין במספר מניות נדל״ן, כולל יזמיות ומניב בחו״ל, שאולי מציגות הזדמנויות למרות תנאי המאקרו המכבידים. השנה הנוכחית נפתחה תחת אותן ההשפעות שכבר ליוו את השוק ב-2024: ריבית גבוהה, אי-ודאות כלכלית ומדינית בעקבות המלחמה, תקנות מימון מחמירות שהוציא בנק ישראל במרץ האחרון וירידה חדה בכמות העסקאות שמורגשת היטב גם בסקירת הכלכלן הראשי באוצר וגם בנתוני למ״ס. עם זאת, חברות רבות מציגות עדיין יציבות, ולעיתים אפילו המשך ביקושים במקטעים ספציפיים. 

אחת התופעות הבולטות במחצית הראשונה של השנה היתה הירידה הדרמטית במכירות הדירות, לא מדובר על תופעה של גורם אחד בלבד אלא של כמה תהליכים שהתרחשו כמעט במקביל. העלאת המע"מ בנובמבר האחרון הביאה להקדמת עסקות לסוף 2024 ופגעה ברבעון הראשון של 2025; הגבלות המימון החדשות של בנק ישראל על מבצעי המימון של הקבלנים האטו את קצב השיווק; והעימות הביטחוני מול איראן במבצע ׳עם כלביא׳ ביוני האחרון הוביל לסגירת אתרי בנייה ולבלימת עסקאות. 

גם סביבת הריבית הגבוהה ממשיכה להכביד על רוכשי הדירות, שמתקשים לסגור פערים בין הון עצמי למשכנתא גבוהה. אבל לצד תמונה זו, דוחות הרבעון השני של חברות הבנייה מגלים כי ברבעון השלישי נרשמה התעוררות מסוימת במכירות - בעיקר בפרויקטים בפריפריה או כאלה שנהנים ממבצעי מימון. הדוחות שפורסמו לרבעון השלישי רחוקים מלהיות חזקים, אך הם גם לא מבטאים חולשה לעומת רבעון קודם, אלא מגמה של עלייה קלה במכירות.  

כל זה כשבמקביל, שוק הנדל״ן המניב שומר על יציבות יחסית, כאשר בולטים מגזרי הלוגיסטיקה והתעשייה, בעוד שוק המשרדים מציג פער חד: ביקושים גבוהים בתל אביב, לעומת קושי משמעותי לסגור עסקאות מחוץ לה. 

בשיחה עם זיו עין אלי, אנליסט הנדל״ן של IBI, שמלווה את התחום לאורך שנים ומנתח את הדוחות מסביר עין אלי איפה עומד שוק המגורים כיום, והאם יש מניות מומלצות בתחום? 

מה בעצם הביא לירידה החדה במכירות הדירות במחצית הראשונה של השנה? 

אלדד צינמן
צילום: יחצ
דוחות

מור גמל ופנסיה: צמיחה בהכנסות אבל הרווח כמעט לא עלה

למרות עלייה של כ-22% בהכנסות ברבעון השלישי, הרווח הנקי של מור גמל ופנסיה עלה בכ-4% בלבד; ההוצאות הכוללות קפצו ב-23%, בין היתר בשל גידול בעמלות סוכנים, עלייה בהוצאות שכר והוצאה מבוססת מניות של כ-6.3 מיליון שקל, מה ששחק כמעט את כל הגידול בשורה העליונה

תמיר חכמוף |

מור גמל ופנסיה מור גמל פנסיה -1.25%   פרסמה את דוחות הרבעון השלישי לשנת 2025 המצביעים על המשך צמיחה בהכנסות, אך השורה התחתונה נותרה כמעט ללא שינוי.

הכנסות החברה, בניהולו של אלדד צינמן, מנכ"ל מור גמל ופנסיה, עמדו ברבעון השלישי של 2025 עמדו על כ-171.2 מיליון שקל, עליה של כ-22% ביחס לתקופה המקבילה אשתקד. הצמיחה בהכנסות מקורה בעלייה בהיקף הנכסים המנוהלים, לאור פעילותה של חטיבת הלקוחות וערוצי הפצה שמנוהלת על ידי אורי קיסוס, משנה בכיר למנכ"ל מור השקעות, אשר מאפשרת לכלל חברות הקבוצה ליהנות מסינרגיה בפעילותן.

נכון ל-13 בנובמבר 2025 היקף הנכסים המנוהלים על ידי מור גמל ופנסיה עמד על כ-117 מיליארד שקל, צמיחה של כ-34% מתחילת שנת 2025. מתוך סך היקף הנכסים, כ-15.5 מיליארד שקל מנוהלים בקרנות הפנסיה שהחלו את פעילותן בחודש מאי 2022. החברה עדכנה בדוחות כי פעילות הפנסיה צפויה להגיע לאיזון במהלך שנת 2027.

עם זאת, ההוצאות עלו משמעותית. עמלות הוצאות שיווק ורכישה עלו לכ-64.5 מיליון שקל לעומת 66.5 מיליון שקל, והוצאות הנהלה וכלליות עלו לכ-52.8 מיליון שקל לעומת 45.9 מיליון שקל אשתקד. העלייה נובעת בין היתר מהוצאות גבוהות לעמלות סוכנים, גידול בהוצאות שכר והוצאה גדולה מבוססת מניות בגובה של כ-6.3 מיליון שקל. כולל הוצאות מימון (שרשמו ירידה קלה לעומת הרבעון המקביל), סך ההוצאות עמד על 141.2 מיליון שקל לעומת 114.4 מיליון שקל בתקופה המקבילה, עלייה של 23% ששחקה את מרבית הגידול בהכנסות.

הרווח הנקי ברבעון השלישי של שנת 2025 עמד על 18.9 מיליון שקל, צמיחה של כ-4% בלבד ביחס לרבעון המקביל אשתקד.

דירקטוריון החברה אישר חלוקת דיבידנד בהיקף של כ-18 מיליון שקל, אשר מצטרפים ל-39 מיליון שקל שחולקו השנה.

נתונים נוספים

מעבר לעלייה בהכנסות, הדוח של מור גמל ופנסיה מציג תמונה חיובית של המשך התרחבות בקצב מהיר: מספר העמיתים הכולל חצה את רף המיליון והגיע ליותר מ-1.01 מיליון חשבונות, גידול חד של כמעט 180 אלף עמיתים בתוך שנה. הצמיחה הזו נובעת מהרחבת הפעילות בכל הערוצים, ומורגשת היטב גם בהיקף הנכסים, שעמד בסוף הרבעון על כ-112.9 מיליארד שקלים, ובתאריך העדכני אף טיפס ל-117 מיליארד. מדובר בזינוק של כ-34% מתחילת השנה, שהגיע משילוב של צבירות נטו גבוהות ותשואות חיוביות בשוק.