ניר שטרן סלקום
צילום: אלכסנדר כץ

משרד התקשורת בוחן כלים לייצוב שוק הסלולר - המניות מזנקות

הסערה המתחוללת בשוק התקשורת עשתה את שלה. משרד התקשורת מקים צוות מיוחד לבחינת שוק הסלולר, בהוראתו של מנכ"ל המשרד, נתי כהן
ארז ליבנה | (3)

לאור הטלטלה בחברות הסלולר המובילות בישראל, משרד התקשורת הודיע היום על הקמת צוות מיוחד לבחינת שוק הסלולר, בהוראתו של מנכ"ל המשרד, נתי כהן, שיבחן כלים אפשריים לייצוב השוק. 

"משרד התקשורת עוקב מקרוב לאורך השנה ובפרט בשבוע האחרון אחר איתנותן הפיננסית של חברות הסלולר", נכתב בהודעה מטעם המשרד. 

"הצוות יבחן כלים אפשריים לייצוב השוק לקראת השקעות בדור החמישי, במטרה ליצור שוק המציע לצרכנים מוצרים איכותיים ומגוונים במחירים הוגנים, בו פועלות חברות תקשורת אשר מכניסות למשקיעיהן רווחים סבירים", הוסיפו.

ברקע לדברים, שוק הסלולר נמצא במצב עגום וככל הנראה לא צפוי להתאושש בקרוב. תובנה זו הינה פועל יוצא של הודעת חברת התקשורת בזק 2.07% משבוע שעבר, לפיה צפויה מחיקה של 1.1-0.8 מיליארד שקל בדוחות הרבעון השני כתוצאה מירידת ערך שווי חברת הבת פלאפון (100%).

ימים ספורים לאחר מכן, דיווחה גם חברת דיסקונט השקעות -4.04%  כי במסגרת היערכותה לפרסום דוחותיה הכספיים לרבעון השני, ולאור הירידה הגדולה בשווי השוק של סלקום (מוחזקת 48.1%) והעלייה בתשואות האג"ח שלה במהלך הרבעון השני של 2019, מבצעת החברה בחינה לירידת ערך המוניטין והמותג המיוחסים לסלקום.

על פי הדיווח, דסק"ש מעריכה כי צפויה הפחתה בגין ירידת ערך מוניטין סלקום בדוחות הכספיים שלה לרבעון השני של 2019, בסכום המוערך בטווח של בין 500 ל-600 מיליון שקל. 

ראייה נוספת למצבו העגום של שוק הסלולר בישראל ניתן למצוא בשווי השוק של חברות הסלולר סלקום -1.25%  שאיבדה כ-60% מתחילת השנה ומניית פרטנר -0.24% שאיבדה כ-24% מתחילת השנה. 

ובכלל, לאורך השנים האחרונות, החברות מדווחות על ירידה עקבית בהכנסות שלהן, כאשר פרטנר הציגה בחמש השנים האחרונות צמיחה שנתית ממוצעת (CAGR) בשיעור שלילי של כ-6.3%.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

ובאופן דומה, חברת התקשורת סלקום הציגה במהלך התקופה צמיחה שנתית ממוצעת שלילית של כ-5.6%.   

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    אזרח 09/08/2019 09:56
    הגב לתגובה זו
    לקרוא ולא להאמין. מי שאחראי על המצב מקים צוות בדיקה שיבדוק איך הוא עצמו גרם למצב. זוהי דרכו של הסקטור הציבורי. מתעסק בלבזוז את האזרח במסים שונים ומשונים, להוציא את בכיריו לפנסיה תקציבית בסכומים דמיוניים להם ולאחר מותם לבת זוגם, ולתת לאזרח שירות ברמה השואפת לאפס במחירים מופקעים. לא מאמינים? להלן הפירוט - מערכת הבריאות - תנסו לקבל משהו חוץ מאנטיביוטיקה. התור שתקבלו לבעיה יהיה במועד לאחר המוות. מערכת המשפט - תגישו תביעה היום - פסק דין עוד חמש שנים. תתלוננו. תקבלו ביזיון בית משפט ותכנסו לכלא. המשטרה - לא מצליחה להרים ניצב לרב ניצב כי כמעט כל הניצבים נתפסו לאורך עם כפופות להם. אספקת מים - לפני עשר שנים שילמנו 70 שח לחשבון. היום 300 ש"ח. למה? כי הקימו 60 תאגידי מים כדי לחלק תפקידים למקורבים. ארנונה - העלו אותה בחמישים אחוז בעשר שנים. תחבורה - מסחטת מסים וכל מילה נוספת מיותרת. מנהל מקרקעי ישראל - המונופול הכי עושק במדינה. כל הקרקעות שלו והוא משחרר אותם בקצב שלא מספק את הביקוש. לכן מחירי הדירות עולים. לו היה זה איש פרטי היו מלאימים לו את הקרקע. אבל המדינה שצריכה לשלם פנסיה תקציבית ל
  • מסכים עם כל מה שאמרת... אדם חכם... (ל"ת)
    מסכים 09/08/2019 13:04
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    בביביסטאן הפקידים דואגים לסלקום הוט ופרטנר במקום לאזרח. (ל"ת)
    נסאר עדין 09/08/2019 09:13
    הגב לתגובה זו
בצלאל מכליס אלביט מערכות
צילום: תמר מצפי

אופנהיימר: "אלביט תהנה עוד שנים רבות מביקושים"; מעלה מחיר יעד

אופנהיימר מעלה מחיר יעד לאלביט ל-550 דולר, אפסייד של כ-10% ומציין כי: "היתרון במזרח אירופה הולך ומעמיק, אלביט תהנה עוד שנים רבות מביקושים חזקים מאוד בשוק הישראלי"

תמיר חכמוף |

אופנהיימר מפרסמת סקירה עדכנית על אלביט מערכות אלביט מערכות -5.23%   לאחר פרסום הדוחות, ומחדדת את המסר שהביקושים לטכנולוגיה ביטחונית באירופה ובישראל אינם זמניים (זאת לאור העובדה כי ישראל מתכוננת למלחמה נוספת עם איראן ועם מדינות עוינות אחרות, כלשונם), אלא שינוי עומק בשוק שממשיך למצב את אלביט כשחקנית שמספקת פתרונות למדינות ללא תעשייה ביטחונית מקומית. על רקע המגמה הזו, בבית ההשקעות מעלים את מחיר היעד למניה ל-550 דולר ומשאירים את ההמלצה על "תשואת יתר".

האנליסטים מציינים כי הדוחות של אלביט הציגו רבעון חזק מבחינת רווחיות ושיפור תפעולי. הרווח המתואם היה גבוה מהתחזיות, ושיעור הרווח התפעולי המתואם עלה ל-9.7%, שיפור של כ-150 נקודות בסיס לעומת השנה שעברה. מנגד, ההכנסות היו מעט מתחת לצפי, אך עדיין צמחו לשיא של 1.92 מיליארד דולר. באופנהיימר מדגישים כי השיפור ברווח הנקי ושיעור המס הנמוך מצביעים על התייעלות תפעולית שמאפשרת למנף את הגידול בפעילות.

הפער הגדול נמצא בצבר ההזמנות, שממשיך להיות אחד החזקים בתעשייה: 25.2 מיליארד דולר, עוד לפני עסקת הענק שדווחה אתמול. על פי אופנהיימר, הצבר ימשיך לתמוך בצמיחה דו ספרתית בשנים 2026-2025, עם תרומה ברורה של מזרח אירופה, שם אלביט נהנית מיתרון מבני. “מדינות כמו אלבניה, דנמרק וסרביה, שאין להן תעשייה ביטחונית מקומית, הופכות את אלביט לספק טבעי”. בנוסף, המתיחות מול רוסיה והתחייבויות נאט"ו להגדלת ההוצאה הביטחונית הופכות את הביקוש למערכות קרקע, חימושים, תקשוב ואלקטרו אופטיקה ליציב ומתמשך.

הסקירה מתייחסת גם לעסקה הגדולה בהיקף 2.3 מיליארד דולר שעליה דיווחה אלביט אתמול. לפי הערכת אופנהיימר, ההסכם ככל הנראה משקף שיתוף פעולה אסטרטגי בין ישראל למדינה ממזרח אירופה (ההשערה עלתה גם כאן בביזפורטל - אלביט בעסקת ענק של 2.3 מיליארד דולר, אבל מה לא נחשף?) ככל הנראה אחת המדינות שבהן כבר קיימות רכישות משמעותיות של החברה. לדברי האנליסטים, העסקה כוללת מערכות יבשה, רחפנים ומערכות שליטה ובקרה, וצפויה לייצר תרומה ניכרת להכנסות בשנים הקרובות. "מדינות מזרח אירופה יישארו הרבה יותר פתוחות לרכש ישראלי לעומת מערב אירופה, וזה אחד ממנועי הצמיחה המשמעותיים של אלביט לשנים הקרובות", נכתב.

מנקודת מבט תפעולית, אופנהיימר מציינים כי אלביט מציגה שיפור כמעט בכל החטיבות, עם צמיחה של 41% בחטיבת היבשה, עלייה דו ספרתית בחטיבות הסייבר וה-C4I, ויציבות בחטיבת ESA לאחר תקופה חלשה יותר. במצטבר, מדובר בתמהיל שמאפשר לחברה לשמור על חוסן גם בזמן תנודתיות אזורית בשווקים כמו אסיה-פסיפיק, שם נרשמה ירידה מסוימת ברבעון.

משה סבוסקי, סמנכ"ל הכספים של שפיר הנדסה, צילום: יח"צמשה סבוסקי, סמנכ"ל הכספים של שפיר הנדסה, צילום: יח"צ
דוחות

שפיר הנדסה: עלייה של 15% בהכנסות, הרווח הנקי קפץ ל-60 מיליון שקל

חברת התשתיות מציגה שיפור ברווחיות ברוב תחומי הפעילות ומקדמת מכירת חלק ממגזר הזכיינות למוסדיים

מנדי הניג |
נושאים בכתבה שפיר הנדסה

שפיר הנדסה, מחברות התשתיות והתעשייה הגדולות בישראל, מסכמת את הרבעון השלישי ומציגה גידול בפעילות כמעט בכל ענפי הליבה שלה. שפיר הנדסה -2.5%   פועלת במגוון תחומים, בהם תעשייה כבדה, ביצוע פרויקטי תשתית, ייזום נדל"ן למגורים, זכיינות בתחבורה ופעילות לוגיסטית, ובמקביל ממשיכה להרחיב את פעילותה גם בשוק הדיור המוגן והתחדשות עירונית.

הכנסות החברה ברבעון עלו ל-1.57 מיליארד שקל, עלייה של 15% לעומת הרבעון המקביל ב-2024, אז עמדו על כ-1.36 מיליארד שקל. הרווח הנקי הגיע ל-60 מיליון שקל, כאשר הרווח המיוחס לבעלי המניות הסתכם ב-57 מיליון שקל, זינוק ביחס ל-16 מיליון שקל בלבד ברבעון המקביל. גם הרווח התפעולי הציג שיפור והגיע ל-154 מיליון שקל, לעומת 122 מיליון שקל בתקופה המקבילה.

במגזר התעשייה נרשמו הכנסות של 672 מיליון שקל, עלייה של 5% הנובעת בעיקר מגידול בכמויות שנמכרו. רווח המגזר עלה ל-115 מיליון שקל, עלייה של 11% לעומת השנה שעברה. מגזר התשתיות המשיך להיות אחד ממנועי הצמיחה המרכזיים, עם הכנסות של 595 מיליון שקל - עלייה של 33% ברבעון, על רקע האצת ביצוע הפרויקטים, במיוחד בקו הסגול של הרכבת הקלה. הרווח במגזר זה עלה ל-46 מיליון שקל לעומת 27 מיליון שקל ברבעון המקביל.

מגזר הנדל"ן תרם הכנסות של 120 מיליון שקל, לעומת 81 מיליון שקל בתקופה המקבילה, עלייה שמגיעה בעיקר מתחילת שיווק של פרויקטים חדשים. רווח המגזר עלה ל-36 מיליון שקל, בהשוואה ל-26 מיליון שקל אשתקד. במגזר הזכיינות נרשמה ירידה קלה בהכנסות - 77 מיליון שקל לעומת 83 מיליון שקל בשנה שעברה - בעקבות הכנסות חד פעמיות שנרשמו אז. הרווח במגזר זה הסתכם ב-20 מיליון שקל. פעילות השילוח והלוגיסטיקה הציגה הכנסות של 107 מיליון שקל לעומת 118 מיליון שקל בשנה הקודמת, והרווח עמד על 9 מיליון שקל.

לאחרונה חברת הדירוג מעלות שיפרה את אופק הדירוג של שפיר מ"שלילי" ל"יציב", בין היתר בשל הערכה לירידה עתידית במינוף. בנוסף חתמה שפיר על מזכר הבנות עם גופים מוסדיים למכירת 33.5%-38.5% מהזכויות במגזר הזכיינות לפי שווי של 9-10 מיליון שקל לכל 1%.