ניר שטרן סלקום
צילום: אלכסנדר כץ

משרד התקשורת בוחן כלים לייצוב שוק הסלולר - המניות מזנקות

הסערה המתחוללת בשוק התקשורת עשתה את שלה. משרד התקשורת מקים צוות מיוחד לבחינת שוק הסלולר, בהוראתו של מנכ"ל המשרד, נתי כהן
ארז ליבנה | (3)

לאור הטלטלה בחברות הסלולר המובילות בישראל, משרד התקשורת הודיע היום על הקמת צוות מיוחד לבחינת שוק הסלולר, בהוראתו של מנכ"ל המשרד, נתי כהן, שיבחן כלים אפשריים לייצוב השוק. 

"משרד התקשורת עוקב מקרוב לאורך השנה ובפרט בשבוע האחרון אחר איתנותן הפיננסית של חברות הסלולר", נכתב בהודעה מטעם המשרד. 

"הצוות יבחן כלים אפשריים לייצוב השוק לקראת השקעות בדור החמישי, במטרה ליצור שוק המציע לצרכנים מוצרים איכותיים ומגוונים במחירים הוגנים, בו פועלות חברות תקשורת אשר מכניסות למשקיעיהן רווחים סבירים", הוסיפו.

ברקע לדברים, שוק הסלולר נמצא במצב עגום וככל הנראה לא צפוי להתאושש בקרוב. תובנה זו הינה פועל יוצא של הודעת חברת התקשורת בזק -1.44% משבוע שעבר, לפיה צפויה מחיקה של 1.1-0.8 מיליארד שקל בדוחות הרבעון השני כתוצאה מירידת ערך שווי חברת הבת פלאפון (100%).

ימים ספורים לאחר מכן, דיווחה גם חברת דיסקונט השקעות -0.51%  כי במסגרת היערכותה לפרסום דוחותיה הכספיים לרבעון השני, ולאור הירידה הגדולה בשווי השוק של סלקום (מוחזקת 48.1%) והעלייה בתשואות האג"ח שלה במהלך הרבעון השני של 2019, מבצעת החברה בחינה לירידת ערך המוניטין והמותג המיוחסים לסלקום.

על פי הדיווח, דסק"ש מעריכה כי צפויה הפחתה בגין ירידת ערך מוניטין סלקום בדוחות הכספיים שלה לרבעון השני של 2019, בסכום המוערך בטווח של בין 500 ל-600 מיליון שקל. 

ראייה נוספת למצבו העגום של שוק הסלולר בישראל ניתן למצוא בשווי השוק של חברות הסלולר סלקום -2.52%  שאיבדה כ-60% מתחילת השנה ומניית פרטנר -1.13% שאיבדה כ-24% מתחילת השנה. 

ובכלל, לאורך השנים האחרונות, החברות מדווחות על ירידה עקבית בהכנסות שלהן, כאשר פרטנר הציגה בחמש השנים האחרונות צמיחה שנתית ממוצעת (CAGR) בשיעור שלילי של כ-6.3%.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

ובאופן דומה, חברת התקשורת סלקום הציגה במהלך התקופה צמיחה שנתית ממוצעת שלילית של כ-5.6%.   

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    אזרח 09/08/2019 09:56
    הגב לתגובה זו
    לקרוא ולא להאמין. מי שאחראי על המצב מקים צוות בדיקה שיבדוק איך הוא עצמו גרם למצב. זוהי דרכו של הסקטור הציבורי. מתעסק בלבזוז את האזרח במסים שונים ומשונים, להוציא את בכיריו לפנסיה תקציבית בסכומים דמיוניים להם ולאחר מותם לבת זוגם, ולתת לאזרח שירות ברמה השואפת לאפס במחירים מופקעים. לא מאמינים? להלן הפירוט - מערכת הבריאות - תנסו לקבל משהו חוץ מאנטיביוטיקה. התור שתקבלו לבעיה יהיה במועד לאחר המוות. מערכת המשפט - תגישו תביעה היום - פסק דין עוד חמש שנים. תתלוננו. תקבלו ביזיון בית משפט ותכנסו לכלא. המשטרה - לא מצליחה להרים ניצב לרב ניצב כי כמעט כל הניצבים נתפסו לאורך עם כפופות להם. אספקת מים - לפני עשר שנים שילמנו 70 שח לחשבון. היום 300 ש"ח. למה? כי הקימו 60 תאגידי מים כדי לחלק תפקידים למקורבים. ארנונה - העלו אותה בחמישים אחוז בעשר שנים. תחבורה - מסחטת מסים וכל מילה נוספת מיותרת. מנהל מקרקעי ישראל - המונופול הכי עושק במדינה. כל הקרקעות שלו והוא משחרר אותם בקצב שלא מספק את הביקוש. לכן מחירי הדירות עולים. לו היה זה איש פרטי היו מלאימים לו את הקרקע. אבל המדינה שצריכה לשלם פנסיה תקציבית ל
  • מסכים עם כל מה שאמרת... אדם חכם... (ל"ת)
    מסכים 09/08/2019 13:04
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    בביביסטאן הפקידים דואגים לסלקום הוט ופרטנר במקום לאזרח. (ל"ת)
    נסאר עדין 09/08/2019 09:13
    הגב לתגובה זו
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

המדדים ירדו 2% במחזור של 4.2 מיליארד שקל - ת"א סימנה את השיא?

הבנקים מחקו 3.1%, חברות הביטוח 4.3%; נתניהו חשב שהוא יכול לתקן את הנזק אבל זה הולך להיות קשה. הבידוד מול אירופה מפחיד את המשקיעים

מערכת ביזפורטל |

הבורסה סגרה בירידות. ירידות של עד 2.3% בהובלת ת"א 90. תחילת היום היתה חיובית אחרי "המלצת הקנייה" של נתניהו לבורסה, אבל ככל שהמשקיעים קראו בין השורות את ההמלצה, הם הפנימו שהסיכונים גדולים. אל על ירדה ב-5.5%  מדד הביטוח נפל 4.3%, הבנקים ירדו ב-3.1%. בנוסף, הביטחוניות עצמן שהיו בעין סערת נאום ספרטה, ירדו בחדות ובראשן אלביט שהשילה 5.3% או 4.5 מיליארד שקל, ואחריה אימקו נקסט ויז'ן וסולרום, כולן צפויות להיכלל במדד הביטחוניות שיושק בנובמבר

גם הנדל"ן ירד, כשהמדד עצמו ירד 2.2% והסקטור כולו ירד, בהובלת עזריאלי שירדה 3%. מצד שני: נייס עלו ב4.8% וארית בכ-2%.


ראש הממשלה בנימין נתניהו דיבר על בידוד גלובלי. זה הפחיד את הציבור ואת המשקיעים. השוק התחיל לרדת. נתניהו עשה סיבוב פרסה, אבל למה שמשקיעים עכשיו ייכנסו לשוק כאשר הם מבינים שיש סיכון מאוד גדול לבידוד עולמי. אנחנו חוזרים 40-50 שנה אחורה, אולי היצוא והיבוא עם אירופה ייפגעו. ראש ממשלה לא יכול להגיד משהו ולחזור בו. דמיינו שמנכ"ל של חברה יגיד - אנחנו מנמיכים ציפיות ובגלל שהמניה ירדה הוא חוזר לשוק ואומר - לא הבנתם אותי, התכוונתי שרק מול הודו המכירות יירדו, אנחנו בצמיחה, המניה מצוינת. 

הינו "שוחטים" את המנכ"ל. אז המנכ"ל הפעם הוא נתניהו והוא לא מצליח להרגיע. ההיפך - הוא משדר חוסר אמון. 


במקביל גם בשוק האג"ח הממשלתי נרשמות ירידות בשערי האגרות כשהתשואות מטפסות בהתאמה - אג"ח ממשלתית שקלית בריבית קבועה ל-11.1 שנים שעלתה בתחילת היום עד 0.3% עברה לירידות של כ-0.4% ונסחרת בריבית ברוטו של 4.46%


תנצ בדימוס קובי זריהן הממונה על הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן. קרדיט: יח"צתנצ בדימוס קובי זריהן הממונה על הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן. קרדיט: יח"צ

שופרסל מטעה צרכנים ונקנסת בכ-2 מיליון שקל

הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן הודיעה על כוונתה להטיל עיצום כספי בהיקף של כמעט שני מיליון שקל על רשת שופרסל, בעקבות הפרת חוק הגנת הצרכן, כשלא הוצגו מחירים על גבי אלפי מוצרים, נמצאו מוצרים שמחירם בקופה היה גבוה יותר מהמחיר שהוצג על גבי המוצר או השלט

רן קידר |
הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן פרסמה הודעה על כוונתה להטיל עיצום כספי על רשת שופרסל , בסכום של 1,971,840 שקל , בעקבות שורת ממצאים חמורים שהתגלו בבדיקות פיקוח. לדברי הרשות, ההפרות כוללות אלפי מוצרים שהוצגו ללא מחיר , סימון שגוי או חסר של ארץ ייצור , וכן פערים חוזרים בין המחיר במדף למחיר שנגבה בפועל בקופה זו אינה הפעם הראשונה השנה שרשת שיווק מקבלת קנס על עבירות מסוג זה , ורק בחודש האחרון הוטלו קנסות בגין עבירות דומות על קרפור ועל יוחננוף, ונשאלת השאלה המתבקשת , האם זו פרקטיקה מקובלת בענף והאם היא משתלמת?  

קובי זריהן, הממונה על הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן: "אי הצגת מחירים, סימון מטעה של ארץ ייצור והפערים לרעת הצרכן בין המחיר במדף שהוצג לצרכן לבין המחיר בקופה, פוגעים ישירות בכיס ובאמון של הצרכנים. לא נאפשר מצב שבו רשת קמעונאית גדולה מתעלמת מהחוק ומהסטנדרטים המחייבים. הרשות תמשיך לפעול בנחישות כדי להבטיח שכל צרכן יקבל מידע אמין, ברור ומלא בעת הקנייה".

הרשות ציינה כי מדובר באחת מהכוונות להטלת קנסות הגבוהות שניתנו עד כה בענף הקמעונאות, כחלק ממדיניות אכיפה שמטרתה לייצר הרתעה ולהבטיח שחקנים הוגנים בשוק. לשופרסל ניתנה כעת זכות טיעון בת 45 ימים, במסגרתה תוכל להציג טענות עובדתיות ומשפטיות בנוגע לעצם ההחלטה או לגובה הקנס. 

רשתות השיווק מציגות: בדרך לרווחים מטעים את הצרכנים

יוחננוף הטעה צרכנים ויקנס כמעט במיליון שקל - זה בכלל מרתיע?

טיפה בים

לשם ההשוואה לגבי גודל הקנס, וככל הנראה על מידת ההרתעה שלו, נוכל להסתכל על ההכנסות שדיווחה הרשת ברבעון השני, שעמדו על 3.69 מיליארד שקל. ההכנסות של שופרסל ירדו ברבעון האחרון לעומת הרבעון המקביל ב-8% אך הרווחים שלה עלו ועמדו על 196 מיליון שקל. כך או כך, אם נסתכל על ההכנסות זוהי טיפה בים ואפילו אם נסתכל על הרווחים זה חלק זעום מהרווחים הרבעוניים. 

וכך, אמנם קשה לשער מה מידת "הרווח" מהטעויות של הצגת מחירים שגויים, אבל לגבי היחס בין הקנס לבין הכנסות או רווחי החברה, הוא בבירור מזערי ובלתי מורגש. כך זה במקרה של שופרסל וכך זה במקרה של שאר רשתות השיווק, שנקנסות על עבירות כאלו מדי כמה חודשים. 

ואם זו אכן פרקטיקה מקובלת, וככל הנראה משתלמת, האם אין פה צורך לשנות את מנגנון הפיקוח, ויותר מכך, את גובה העיצומים הכספיים?