ניר שטרן סלקום
צילום: אלכסנדר כץ

משרד התקשורת בוחן כלים לייצוב שוק הסלולר - המניות מזנקות

הסערה המתחוללת בשוק התקשורת עשתה את שלה. משרד התקשורת מקים צוות מיוחד לבחינת שוק הסלולר, בהוראתו של מנכ"ל המשרד, נתי כהן
ארז ליבנה | (3)

לאור הטלטלה בחברות הסלולר המובילות בישראל, משרד התקשורת הודיע היום על הקמת צוות מיוחד לבחינת שוק הסלולר, בהוראתו של מנכ"ל המשרד, נתי כהן, שיבחן כלים אפשריים לייצוב השוק. 

"משרד התקשורת עוקב מקרוב לאורך השנה ובפרט בשבוע האחרון אחר איתנותן הפיננסית של חברות הסלולר", נכתב בהודעה מטעם המשרד. 

"הצוות יבחן כלים אפשריים לייצוב השוק לקראת השקעות בדור החמישי, במטרה ליצור שוק המציע לצרכנים מוצרים איכותיים ומגוונים במחירים הוגנים, בו פועלות חברות תקשורת אשר מכניסות למשקיעיהן רווחים סבירים", הוסיפו.

ברקע לדברים, שוק הסלולר נמצא במצב עגום וככל הנראה לא צפוי להתאושש בקרוב. תובנה זו הינה פועל יוצא של הודעת חברת התקשורת בזק -0.37% משבוע שעבר, לפיה צפויה מחיקה של 1.1-0.8 מיליארד שקל בדוחות הרבעון השני כתוצאה מירידת ערך שווי חברת הבת פלאפון (100%).

ימים ספורים לאחר מכן, דיווחה גם חברת דיסקונט השקעות -3.05%  כי במסגרת היערכותה לפרסום דוחותיה הכספיים לרבעון השני, ולאור הירידה הגדולה בשווי השוק של סלקום (מוחזקת 48.1%) והעלייה בתשואות האג"ח שלה במהלך הרבעון השני של 2019, מבצעת החברה בחינה לירידת ערך המוניטין והמותג המיוחסים לסלקום.

על פי הדיווח, דסק"ש מעריכה כי צפויה הפחתה בגין ירידת ערך מוניטין סלקום בדוחות הכספיים שלה לרבעון השני של 2019, בסכום המוערך בטווח של בין 500 ל-600 מיליון שקל. 

ראייה נוספת למצבו העגום של שוק הסלולר בישראל ניתן למצוא בשווי השוק של חברות הסלולר סלקום -0.34%  שאיבדה כ-60% מתחילת השנה ומניית פרטנר -1.02% שאיבדה כ-24% מתחילת השנה. 

ובכלל, לאורך השנים האחרונות, החברות מדווחות על ירידה עקבית בהכנסות שלהן, כאשר פרטנר הציגה בחמש השנים האחרונות צמיחה שנתית ממוצעת (CAGR) בשיעור שלילי של כ-6.3%.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

ובאופן דומה, חברת התקשורת סלקום הציגה במהלך התקופה צמיחה שנתית ממוצעת שלילית של כ-5.6%.   

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    אזרח 09/08/2019 09:56
    הגב לתגובה זו
    לקרוא ולא להאמין. מי שאחראי על המצב מקים צוות בדיקה שיבדוק איך הוא עצמו גרם למצב. זוהי דרכו של הסקטור הציבורי. מתעסק בלבזוז את האזרח במסים שונים ומשונים, להוציא את בכיריו לפנסיה תקציבית בסכומים דמיוניים להם ולאחר מותם לבת זוגם, ולתת לאזרח שירות ברמה השואפת לאפס במחירים מופקעים. לא מאמינים? להלן הפירוט - מערכת הבריאות - תנסו לקבל משהו חוץ מאנטיביוטיקה. התור שתקבלו לבעיה יהיה במועד לאחר המוות. מערכת המשפט - תגישו תביעה היום - פסק דין עוד חמש שנים. תתלוננו. תקבלו ביזיון בית משפט ותכנסו לכלא. המשטרה - לא מצליחה להרים ניצב לרב ניצב כי כמעט כל הניצבים נתפסו לאורך עם כפופות להם. אספקת מים - לפני עשר שנים שילמנו 70 שח לחשבון. היום 300 ש"ח. למה? כי הקימו 60 תאגידי מים כדי לחלק תפקידים למקורבים. ארנונה - העלו אותה בחמישים אחוז בעשר שנים. תחבורה - מסחטת מסים וכל מילה נוספת מיותרת. מנהל מקרקעי ישראל - המונופול הכי עושק במדינה. כל הקרקעות שלו והוא משחרר אותם בקצב שלא מספק את הביקוש. לכן מחירי הדירות עולים. לו היה זה איש פרטי היו מלאימים לו את הקרקע. אבל המדינה שצריכה לשלם פנסיה תקציבית ל
  • מסכים עם כל מה שאמרת... אדם חכם... (ל"ת)
    מסכים 09/08/2019 13:04
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    בביביסטאן הפקידים דואגים לסלקום הוט ופרטנר במקום לאזרח. (ל"ת)
    נסאר עדין 09/08/2019 09:13
    הגב לתגובה זו
ראסל אלוונגר מנכ״ל טאואר, צילום: מיכה בריקמןראסל אלוונגר מנכ״ל טאואר, צילום: מיכה בריקמן

טאואר תיפול - נייס תזנק; המניות הבולטות מחר בבורסה

ברק עילם ברח בזמן, על המשבר בנייס והסיכונים והסיכויים; ועל המימוש הצפוי בטאואר אחרי הזינוק המרשים  

מערכת ביזפורטל |
נושאים בכתבה טאואר נייס

אולי נייס הגיעה לרצפה? אתמול היא זינקה בוול סטריט וחזרה להיסחר מעל 100 דולר. היא חוזרת למסחר בת"א עם ארביטראז' חיובי של 5%. 

אחרי קריסה בשבוע האחרון על רקע הנמכת תחזית, נייס נסחרת במכפיל רווח עתידי של מתחת ל-9. זה מאוד נמוך וזה כנראה משקף שני דברים - את החשש מהנמכת ציפיות בהמשך הדרך ואת חוסר האמון בהנהלה של נייס - לא מפרסמים דוח כספי ואחרי יומיים מנמיכים ציפיות לשנה הבאה. זו התנהלות שוול סטריט לא אוהבת ולא מקבלת. 

ועדיין, אולי זה בגלל חוסר הניסיון של סקוט ראסל, הטירון בתפקיד. אולי זאת טעות של מתחילים וזה מזכיר לנו שברק עילם תזמן בצורה מושלמת את העזיבה מנייס. פשוט - ברח בזמן. הוא הבין בשנה האחרונה שלו שמגיעה מהפכה גדולה, הוא לא רצה לעבור עוד מהפכה בחברה במיוחד שהיא איום גדול על הפעילות. 10 שנים הספיקו לו, כשהשנים האלו מחולקות לשתיים - השנים הטובות והשנים הגרועות. ב-5 שנים שווי נייס עלה פי 4, ב-5 שנים הבאות לא היה שינוי. בשנה האחרונה המניה קרסה במעל 50%. 

מאז הודעת הפרישה שלו המניה נפלה ב60% - מה זה אם לא בריחה - ברק עילם עוזב את נייס בתזמון בעייתי - ממה מודאגים האנליסטים?

נייס היום מאוד מאוימת על ידי ה-AI ומצד שני מדגישה שה-AI הוא דווקא מנוע הצמיחה העיקרי שלה. חברות תוכנה בכלל מאוימות מאוד כי ניתן לפתח תוכנה במהירות ובזול. נייס פועלת בשוק ה-CRM שעובר טלטלות גדולות - המהפכה משנה אותו לחלוטין.   

נייס בנקודת הזמן הזו היא סיכוי גדול וסיכון גדול. היא לכאורה מאוד זולה, אבל זה בגלל החששות של השוק מהמשך הנמכת ציפיות. זו חברה במשבר שהחצי שנה הקרובה מאוד קריטית לעתידה. אם היא תלמד להתמודד מול איום ה-AI ואף להצטרף אליו כפי שהיא מצהירה, השוק יכול לתפוס אותה אחרת. אם היא תפספס תחזיות בהמשך, משבר האמון יכול להתחזק.


הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

מה יהיה מחר בבורסה?

מי חושב שיש הזדמנות במניות הנדל"ן היזמי? המניות הדואליות, ההודעה על הריבית ועד כמה המס החדש על הבנקים ישפיע על המניות?

מערכת ביזפורטל |

המס המתוכנן על הבנקים הוא לא מס חכם. אם רוצים להעביר מרווח הבנקים לרווחת הציבור אפשר לעשות זאת באלגנטיות דרך הגברת תחרות, הגבלת עמלות וחיוב ריבית על העו"ש. האפקט מיידי וברור. המס יספק לבנקים גושפנקא דווקא להעלאת ריבית - המס יגולגל על הלקוחות. היה מס מיוחד על הבנקים ב-2024-2025 - הוא נכשל. הרגולטור עזב את הבנקים כי הוא הטיל מס והבנקים חגגו על העו"ש שלכם ולקחו מכם ריבית גבוהה על הלוואות ונתנו ריבית נמוכה על פיקדונות. 

אבל נראה שהאפקט הנכון מבחינת האוצר ואולי גם מסיבות פוליטיות, מס על הבנקים - עושה יותר רושם ציבורי. לציבור בבנקים זו דווקא בשורה רעה, למשקיעים בבנקים זה עדיף מאשר הטלת הוראות ישירות. חוץ מזה יש עוד זמן עד שזה יקרה, יהיו הסתייגויות ועימותים. על פניו, מניות הבנקים אמורות להיפגע מהמהלך הזה, אבל כשמנתחים את זה לעומק  רואים שזה לא יהיה דרמה גדולה בהינתן שתהיה התגמשות על המס העודף ואולי גם על דרך החישוב וההצמדה. כזכור לא נקבע על ידי הצוות מס מתאים אך הם נתנו רמז עבה - מס של 9% בדוגמאות ובעבודת הצוות על גידול של 50% ברווח מהרווח הממוצע ב-2018-2022. הרווח הזה יהיה צמוד. ההשלכה בפועל היא בהערכה גסה הקטנה של הרווח ב-5%, ואחרי כל ההתדיינויות זה עשוי להגיע ל-3%-4%. לא ביג דיל בשביל הבנקים. 

בחמישי, מניות הבנקים ירדו ב-1.7%, יש עוד לאן לרדת, אבל ממש "בקטנה". למעשה, מה שישפיע יותר על המניות הוא האי וודאות. הידיעה שיש עוד דרך ודיונים עד לקביעת המס העודף, מייצרת אי וודאות ואי שקט במניות. זה חמור יותר מאשר וודאות אפילו חמורה. אם מחר בבוקר היה נקבע המס, המניות היו אולי מאבדות כמה אחוזים בודדים וזהו. עכשיו יש רעשים מסביב וזה יימשך חודשים.

השוק מעדיף וודאות קשה על אי וודאות אפילו פחות קשה. במקרה של הבנקים זה לא קשה, מה שיקרה לא יהפוך את המצב לקשה. אבל זה לא נוח שיש קצת עננה למעלה. 


שער הדולר מזנק בימים האחרונים. בשישי הוא קפץ - שער הדולר מזנק ב-0.7% ל-3.28; מה הסיבה ומה צופים הכלכלנים? כשהשער הרציף של הדולר עומד על 3.29 שקלים לדולר - דולר שקל רציף 0.28%