ניר שטרן סלקום
צילום: אלכסנדר כץ

משרד התקשורת בוחן כלים לייצוב שוק הסלולר - המניות מזנקות

הסערה המתחוללת בשוק התקשורת עשתה את שלה. משרד התקשורת מקים צוות מיוחד לבחינת שוק הסלולר, בהוראתו של מנכ"ל המשרד, נתי כהן
ארז ליבנה | (3)

לאור הטלטלה בחברות הסלולר המובילות בישראל, משרד התקשורת הודיע היום על הקמת צוות מיוחד לבחינת שוק הסלולר, בהוראתו של מנכ"ל המשרד, נתי כהן, שיבחן כלים אפשריים לייצוב השוק. 

"משרד התקשורת עוקב מקרוב לאורך השנה ובפרט בשבוע האחרון אחר איתנותן הפיננסית של חברות הסלולר", נכתב בהודעה מטעם המשרד. 

"הצוות יבחן כלים אפשריים לייצוב השוק לקראת השקעות בדור החמישי, במטרה ליצור שוק המציע לצרכנים מוצרים איכותיים ומגוונים במחירים הוגנים, בו פועלות חברות תקשורת אשר מכניסות למשקיעיהן רווחים סבירים", הוסיפו.

ברקע לדברים, שוק הסלולר נמצא במצב עגום וככל הנראה לא צפוי להתאושש בקרוב. תובנה זו הינה פועל יוצא של הודעת חברת התקשורת בזק -0.9% משבוע שעבר, לפיה צפויה מחיקה של 1.1-0.8 מיליארד שקל בדוחות הרבעון השני כתוצאה מירידת ערך שווי חברת הבת פלאפון (100%).

ימים ספורים לאחר מכן, דיווחה גם חברת דיסקונט השקעות 1.12%  כי במסגרת היערכותה לפרסום דוחותיה הכספיים לרבעון השני, ולאור הירידה הגדולה בשווי השוק של סלקום (מוחזקת 48.1%) והעלייה בתשואות האג"ח שלה במהלך הרבעון השני של 2019, מבצעת החברה בחינה לירידת ערך המוניטין והמותג המיוחסים לסלקום.

על פי הדיווח, דסק"ש מעריכה כי צפויה הפחתה בגין ירידת ערך מוניטין סלקום בדוחות הכספיים שלה לרבעון השני של 2019, בסכום המוערך בטווח של בין 500 ל-600 מיליון שקל. 

ראייה נוספת למצבו העגום של שוק הסלולר בישראל ניתן למצוא בשווי השוק של חברות הסלולר סלקום -1.98%  שאיבדה כ-60% מתחילת השנה ומניית פרטנר 0.47% שאיבדה כ-24% מתחילת השנה. 

ובכלל, לאורך השנים האחרונות, החברות מדווחות על ירידה עקבית בהכנסות שלהן, כאשר פרטנר הציגה בחמש השנים האחרונות צמיחה שנתית ממוצעת (CAGR) בשיעור שלילי של כ-6.3%.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

ובאופן דומה, חברת התקשורת סלקום הציגה במהלך התקופה צמיחה שנתית ממוצעת שלילית של כ-5.6%.   

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    אזרח 09/08/2019 09:56
    הגב לתגובה זו
    לקרוא ולא להאמין. מי שאחראי על המצב מקים צוות בדיקה שיבדוק איך הוא עצמו גרם למצב. זוהי דרכו של הסקטור הציבורי. מתעסק בלבזוז את האזרח במסים שונים ומשונים, להוציא את בכיריו לפנסיה תקציבית בסכומים דמיוניים להם ולאחר מותם לבת זוגם, ולתת לאזרח שירות ברמה השואפת לאפס במחירים מופקעים. לא מאמינים? להלן הפירוט - מערכת הבריאות - תנסו לקבל משהו חוץ מאנטיביוטיקה. התור שתקבלו לבעיה יהיה במועד לאחר המוות. מערכת המשפט - תגישו תביעה היום - פסק דין עוד חמש שנים. תתלוננו. תקבלו ביזיון בית משפט ותכנסו לכלא. המשטרה - לא מצליחה להרים ניצב לרב ניצב כי כמעט כל הניצבים נתפסו לאורך עם כפופות להם. אספקת מים - לפני עשר שנים שילמנו 70 שח לחשבון. היום 300 ש"ח. למה? כי הקימו 60 תאגידי מים כדי לחלק תפקידים למקורבים. ארנונה - העלו אותה בחמישים אחוז בעשר שנים. תחבורה - מסחטת מסים וכל מילה נוספת מיותרת. מנהל מקרקעי ישראל - המונופול הכי עושק במדינה. כל הקרקעות שלו והוא משחרר אותם בקצב שלא מספק את הביקוש. לכן מחירי הדירות עולים. לו היה זה איש פרטי היו מלאימים לו את הקרקע. אבל המדינה שצריכה לשלם פנסיה תקציבית ל
  • מסכים עם כל מה שאמרת... אדם חכם... (ל"ת)
    מסכים 09/08/2019 13:04
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    בביביסטאן הפקידים דואגים לסלקום הוט ופרטנר במקום לאזרח. (ל"ת)
    נסאר עדין 09/08/2019 09:13
    הגב לתגובה זו
סייברוואן יעקב טננבוים
צילום: איציק בירן, צילום מסך אתר יוניקורן טכנולוגיות
הלך הכסף

100 אלף שקלים הפכו לעשרות שקלים - סייברוואן עושקת את המשקיעים

אחרי שנפלה 90% בבורסה בת"א, סייברוואן נרשמה בוול סטריט - מי שציפה לעדנה קיבל ירידה של 99% נוספים; סייברוואן היא תרגיל פיננסי שעושק משקיעים - בדרך יש מרוויחים

רן קידר |
נושאים בכתבה סייברוואן

חלום גדול - הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה  - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה. המעגל הזה קיים בעשרות רבות של חברות גם בבורסה בת"א וגם בוול סטריט. חברות בלי הצדקה כלכלית רוכבות על חלום ומגייסות כסף. הכסף נגמר, מנסים לנפח שוב את החלום ומגייסים שוב, והכסף שוב נגמר וחוזר חלילה. אחד המקרים המכוערים ביותר הוא של סייברוואן. חברת טכנולוגיה שהכניסה את המילה "סייבר" לשם שלה וחשבה שהיא עומדת לכבוש את העולם.

סייברוואן פיתחה מערכות שיגרמו לנהג ברכב להיות  קשוב לכביש ולאירועים ולא להיות מוסח לטלפון הנייד. היא הנפיקה בגל של 2021 לפי שווי של כ-110 מיליון שקל וגייסה ממשקיעים כ-26 מיליון שקל. 

הכסף ירד לטמיון. אבל היא גייסה שוב ואז התברר לה שהמשחק בת"א נגמר. די, המשקיעים כאן כבר לא ייתנו אמון בהנהלה ובחזון של האיש שהוביל אותה בתחילת הדרך - יעקב טננבאום. אז מה עושים? משכפלים את המקרה לוול סטריט. כן, פראיירים יש גם בוול סטריט, אפילו יותר. וכך הצליחה סייברוואן לעשות את מה שעשתה למשקיעם המקומיים גם למשקיעים בוול סטריט. 

בשורה התחתונה אחרי הפסד של כמעט 90% בת"א, היא יצרה הפסד של 99% בוול סטריט. מי שהשקיע בה בהנפקה הפסיד 99.9% מכספו. תזכורת לסיכון הגדול של השקעה בהנפקה - המקום בו המנפיק יודע הרבה יותר טוב מהרוכש על החברה הנמכרת.      

סייברוואן הפכה 100 אלף שקלים של השקעה לעשרות שקלים בודדים. סייברוואן הפסידה מאז הקמתה 186.7 מיליון שקל:


סייברוואן יעקב טננבוים
צילום: איציק בירן, צילום מסך אתר יוניקורן טכנולוגיות
הלך הכסף

100 אלף שקלים הפכו לעשרות שקלים - סייברוואן עושקת את המשקיעים

אחרי שנפלה 90% בבורסה בת"א, סייברוואן נרשמה בוול סטריט - מי שציפה לעדנה קיבל ירידה של 99% נוספים; סייברוואן היא תרגיל פיננסי שעושק משקיעים - בדרך יש מרוויחים

רן קידר |
נושאים בכתבה סייברוואן

חלום גדול - הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה  - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה. המעגל הזה קיים בעשרות רבות של חברות גם בבורסה בת"א וגם בוול סטריט. חברות בלי הצדקה כלכלית רוכבות על חלום ומגייסות כסף. הכסף נגמר, מנסים לנפח שוב את החלום ומגייסים שוב, והכסף שוב נגמר וחוזר חלילה. אחד המקרים המכוערים ביותר הוא של סייברוואן. חברת טכנולוגיה שהכניסה את המילה "סייבר" לשם שלה וחשבה שהיא עומדת לכבוש את העולם.

סייברוואן פיתחה מערכות שיגרמו לנהג ברכב להיות  קשוב לכביש ולאירועים ולא להיות מוסח לטלפון הנייד. היא הנפיקה בגל של 2021 לפי שווי של כ-110 מיליון שקל וגייסה ממשקיעים כ-26 מיליון שקל. 

הכסף ירד לטמיון. אבל היא גייסה שוב ואז התברר לה שהמשחק בת"א נגמר. די, המשקיעים כאן כבר לא ייתנו אמון בהנהלה ובחזון של האיש שהוביל אותה בתחילת הדרך - יעקב טננבאום. אז מה עושים? משכפלים את המקרה לוול סטריט. כן, פראיירים יש גם בוול סטריט, אפילו יותר. וכך הצליחה סייברוואן לעשות את מה שעשתה למשקיעם המקומיים גם למשקיעים בוול סטריט. 

בשורה התחתונה אחרי הפסד של כמעט 90% בת"א, היא יצרה הפסד של 99% בוול סטריט. מי שהשקיע בה בהנפקה הפסיד 99.9% מכספו. תזכורת לסיכון הגדול של השקעה בהנפקה - המקום בו המנפיק יודע הרבה יותר טוב מהרוכש על החברה הנמכרת.      

סייברוואן הפכה 100 אלף שקלים של השקעה לעשרות שקלים בודדים. סייברוואן הפסידה מאז הקמתה 186.7 מיליון שקל: