הבורסה: בעלי עניין מכרו השנה מניות ב-13 מיליארד שקל
בעלי עניין מכרו לציבור מניות בשווי של יותר מ-13 מיליארד שקל בשנת 2018, כפול ממכירות בעלי העניין בשנת 2017. כך עולה מבדיקה שנערכה על ידי קובי אברמוב, מנהל יחידת המחקר של הבורסה לניירות ערך בתל אביב. מהבדיקה עולה כי המכירה הגדולה ביותר בוצעה על ידי פוטאש במניות כיל, כאשר השנה בלטו מכירות של מניות הבנקים בשווי כ-4 מיליארד שקל על ידי המדינה ושרי אריסון ומכירת מניות חברות הביטוח בשווי כ-2 מיליארד שקל, במסגרת הפרדת אחזקות פיננסיות מאחזקות ריאליות בהתאם לדרישות חוק הריכוזיות.
המכירה הגדולה ביותר בוצעה במניות כיל - 2.4 מיליארד שקל
הפצת המניות הגדולה ביותר השנה בוצעה על ידי חברת הדשנים הקנדית פוטאש, אשר מכרה 13.5% ממניות כיל בשווי כ-2.4 מיליארד שקל, בעקבות דרישות ממשלות סין והודו, לקראת מיזוגה בינואר 2018 עם חברת הדשנים אגריום הקנדית.
דיסקונט השקעות מכרה כ-24% ממניות שופרסל, בשווי 1.27 מיליארד שקל. בעקבות המכירה חדלה דסק"ש לשלוט בשופרסל ותפסיק לאחד אותה בדו"חותיה הכספיים. חברת ההשקעות הבינלאומית פידליטי מכרה את יתרת אחזקותיה במניות פרוטרום בשווי של כ-770 מיליון שקל.
חברת האנרגיה הבינלאומית נובל אנרג'י מכרה את יתרת מניותיה - 43.5% בתמר פטרוליום בשווי של כ-600 מיליון שקל. קבוצת דלק מכרה, במסגרת תמורת הצעת רכש החליפין את מניות דלק אנרגיה מהרישום בבורסה, מניות רדומות של הקבוצה בשווי 345 מיליון שקל, ומניות של דלק קידוחים בשווי דומה.
- פסגות על כיל: "הזדמנות כניסה מעניינת"
- כיל מבקשת להמשיך לשלם לחברה לישראל דמי ניהול של מיליון ד' בשנה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עידן עופר ואהוד אנג'ל מכרו כ-9% ממניות קנון בשווי של כ-271 מיליון שקל וכ-2.3% ממניות החברה לישראל בשווי של כ-115 מיליון שקל, אולם הם ממשיכים לשלוט בשתי החברות באמצעות חברות פרטיות אחרות שבשליטתם.
הפצת מניות בהיקף של כ-4 מיליארד שקל בסקטור הבנקאות
מדינת ישראל מכרה את יתרת מניותיה (6%) בבנק לאומי בשווי של כ-1.9 מיליארד שקל, למרות זאת, מניית לאומי 0.19% רשמה תשואה חיובית של כ-13% השנה. מנגד, מניית פועלים 0.92% איבדה כ-6% מערכה השנה, כאשר שרי אריסון החלה במכירת מניות השליטה בבנק ומכרה 4.3% מהמניות בשווי כ-1.4 מיליארד שקל.
- חשד להפרות וזיהום אוויר: בז"ן הוזמנה לשימוע במשרד להגנת הסביבה
- מבטח שמיר תקים את תחנת הכח קסם במימון של כ-5 מיליארד שקל בהובלת הפועלים כ-5 מיליארד שקל
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- מחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל...
בנוסף, צדיק בינו ומשפחת אבלס האוסטרלית מכרו מניות פיבי 1.17% , בעלת השליטה בבנק הבינלאומי, בשווי של כ-440 מיליון שקל ובנק דקסיה העולמי מכר את כל מניותיו (59%) בבנק דקסיה ישראל בשווי כ-350 מיליון שקל והוא הפך לבנק ללא גרעין שליטה.
בעלי השליטה בחברות הביטוח מכרו מניות ב-2 מיליארד שקל
קבוצת דלק מכרה כ-16% ממניות חברת הביטוח הפניקס בשווי 847 מיליון שקל, במסגרת היערכותה לקראת יישום חוק הריכוזיות בדבר הפרדת האחזקות בין תאגידים ריאליים ותאגידים פיננסיים. כיום נותרו בידי הקבוצה כ-30% ממניות דלק והיא מתכננת להמשיך להחזיק בעסקי האנרגיה. בנוסף, מכרה קבוצת מאיר מניות הפניקס בשווי של 278 מיליון שקל, בהמשך למכירת מניות בסכום דומה בשנת 2017.
- 1.בעלי עניין מכרו הם יודעים שיהיה מפולת שנה הבא יקנו בחזר (ל"ת)אריק / 30/12/2018 16:52הגב לתגובה זו
- אש 30/12/2018 20:18הגב לתגובה זובעלי העיניין הם אלו שמביאים את הירידות ולא אלו שצופים אותן. הם יודעים שמחיר המנייה גבוה מידי ומנצלים את המצב כדי למכור ביוקר. מכירות מאסיביות של בעלי העיניין הן גורם לירידות.
הבעיה הגדולה של ארית - חמישה חודשים בלי הזמנה אחת
מחצית שנייה נהדרת לארית, אבל מה יהיה בהמשך? ניתוח ביזפורטל על צבר ההזמנות מראה שלא התקבל אפילו הזמנה אחרת במשך מספר חודשים
ארית מנסה להנפיק את החברה הבת רשף לפי שווי של 4.3 מיליארד שקל. השוק לא מסכים - המניה של ארית נפלה ביום חמישי ב-20% וסימנה להנהלת ארית שאין לה ברירה, אלא להוריד את השווי או לבטל את ההנפקה. הסיפור די פשוט - ארית מחזיקה ברשף, רשף היא 98% מפעילותה. ארית בעצם מוכרת מניות של עצמה ומנסה להיות חברת החזקות. השוק לא אוהב חברות החזקה, הוא מתמחר אותן בדיסקאונט על הערך הנכסי של החברות בת התפעוליות. ארית כעת ב-4 מיליארד שקל ואחרי העסקה בה היא תמכור 11% מרשף ותנפיק 10% לציבור היא תחזיק כ-80% מרשף.
רשף תהיה חברה עם כמה מאות מיליונים בקופה (תלוי בגיוס) וגם ארית שנוסף על המזומנים ממכירת מניות ברשף היא צפויה להעלות את רווחי רשף למעלה - אליה. הסכום משמעותי מאוד, זה יכול להגיע ל-800 מיליון שקל ויותר, צריך לזכור שהמחצית השנייה של השנה מצוינת בתוצאות העסקיות. הערכה היא שהרווח מגיע ל-200 מיליון שקל. התזרים אפילו יותר.
נניח באופטימיות שלארית יהיה 1 מיליארד שקל בקופה אחרי הנפקה והיא תחזיק ב-80% מחברה שנניח לשם הדוגמה תהיה שווה 4 מיליארד שקל אחרי הכסף (כלומר כ-3.6 מיליארד לפני הכסף). היא בעצם תהיה עם נכסים של 4.2 מיליארד שקל - קחו דיסקאונט סביר והגעתם לפחות מהשווי שלה בשוק אחרי ירידה של 20% ל-4 מיליארד שקל.
הכל תלוי כמובן בשווי של רשף. אם השווי יקבע על 4.3 מיליארד שקל, אז יש הצדקה מסוימת לשווי שוק הנוכחי של ארית, גם לא בטוח. אבל כאמור הסיכוי לכך נמוך.
- מניית ארית מאבדת גובה - האם החברה מנופחת?
- תוצאות נהדרות לארית - רווח של 96 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בכל מקרה, הדבר החשוב ביותר בארית וברשף לקביעת השווי הוא הצבר הזמנות לביצוע. הוא קובע את היקף המכירות בהמשך.
נתחיל בחצי הכוס המלאה. המחצית השנייה של 2025 פנומנלית והנהלת החברה מסרה שהרווחיות תהיה דומה לרווחיות במחצית הראשונה. המכירות בכל השנה יתקרבו ל-500 מיליון שקל, - כ-350 מיליון שקל במחצית השנייה. זה אומר סדר גודל של 200 מיליון שקל בשורה התחתונה, וזה גם יכול להיות יותר. זה יביא את הרווח ל-300 מיליון שקל בשנה, קצב רווחים אם המחצית השנייה משקפת של 400 מיליון שקל.
אלא שיש גם חצי כוס ריקה והיא חשובה יותר. הצבר בירידה, החברה לא קיבלה הזמנות בחודשים האחרונים.
הצבר נפל
בדיווח לבורסה במסגרת הדוח הכספי למחצית הראשונה החברה מעדכנת כי הצבר שלה נכון לסוף יוני 2025 מסתכם ב-1.3 מיליארד שקל:
השקעות אלטרנטיביותהשקעות אלטרנטיביות אינן מילה גסה, אבל חייבים להפסיק להשוות תפוזים לתפוחים
בטור שהועלה כאן ניסו להסביר "מה קרה" לשוק ההשקעות האלטרנטיביות. שמות מוכרים כמו הגשמה, סלייס, טריא ואחרות נזרקים יחד לסל אחד, כאילו מדובר באותו מוצר, באותו מודל ובאותה רמת סיכון ולא היא.
מדובר בטעות יסודית, כמעט פדגוגית: אין דבר אחד שנקרא “השקעה אלטרנטיבית”.
השקעה אלטרנטיבית היא שם גג למאות מודלים שונים: מאשראי צרכני, דרך מימון נדל״ן, ועד השקעות אנרגיה וקרנות חוב. בין קרן גמל שגייסה כספי חוסכים והשקיעה אותם בפרויקטים כושלים בניו־יורק, לבין פלטפורמת הלוואות בין עמיתים שמאפשרת השקעות מגובות נדל״ן בישראל - אין שום דמיון, לא ברמת הפיקוח, לא במבנה ההשקעה ולא ברמת השקיפות. מדובר במוצרים שונים בתכלית. כל זאת בנוסף להשפעה המהותית על התחרות ועל האימפקט החברתי.
הציבור הישראלי צמא לאפיקים אלטרנטיביים, וזה לא מקרי. במשך עשור של ריבית אפסית, משקיעים נאלצו לבחור בין תשואה זעומה בבנק לבין השקעות ספקולטיביות בחו״ל. ההשקעות האלטרנטיביות, כשהן מנוהלות נכון, יצרו אפיק שלישי - כזה שמחבר בין הכלכלה הריאלית (דיור, אשראי לעסקים קטנים) לבין הציבור הרחב, ומאפשר תשואה ראויה לצד ביטחון יחסי.
אבל בין זה לבין “שיווק אגרסיבי של חלומות” יש תהום.
ההבדל האמיתי איננו בסיפור השיווקי, אלא בניהול הסיכון.
מי שבנה מנגנון בקרה, שקיפות, חיתום וביטחונות איכותיים - הוכיח את עצמו גם בתקופות משבר ושרד. מי שבנה על זרימה אינסופית של כסף חדש - קרס. זה כמובן נכון להשקעות אלטרנטיביות כמו גם לבנקים שונים בארץ ובעולם (שחלקם קרסו וגרמו להפסדים משמעותיים למשקיעים).
- הגשמה, סלייס, טריא ועוד: רוצים אלטרנטיבי? תבדקו טוב טוב
- איבדה את הדירה בגלל משכנתא שלא יכלה לשלם; האם היא יכולה להיות מעורבת במכירת הדירה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
להכניס את כולם לאותה רשימה זה כמו לכתוב שטסלה וניסאן הן “שתי חברות רכב” - עובדתית זה נכון, אך מהותית מדובר בשני מוצרים שונים לחלוטין מכל הבחינות.
