עידן עופר
צילום: בוצ'צ'ו

כיל מבקשת להמשיך לשלם לחברה לישראל דמי ניהול של מיליון ד' בשנה

החברה תקיים אסיפת בעלי מניות, בה יעלו להצבעה ההסכם עם אנרג'יאן לרכישת גז טבעי ואישור חידוש הסכם הניהול עם החברה לישראל
נועם בראל | (2)
נושאים בכתבה אגריום כיל

כיל מדווחת כי תקיים מחר אסיפת בעלי מניות מיוחדת, ובה יעלו להצבעה שני נושאים מהותיים שעומדים על הפרק - אישור ההסכם עם אנרג'יאן לרכישת גז טבעי ואישור חידוש הסכם הניהול עם החברה לישראל לשנתיים הקרובות. במידה והאסיפה תדחה, היא תערך ביום ה', ה-1 למרץ.

הסכם דמי הניהול השנתי של כיל מול החברה לישראל עמד עד כה על 1 מיליון דולר בשנה בתוספת מע"מ, כשבמקור כלל ההסכם סעיף לבחינת העלאת דמי הניהול השנתיים ל-3.5 מיליון דולר במקרה של מינוי יו"ר דירקטוריון מטעם החברה לישראל בחברה. על פי הדיווח, כיל תבקש להמשיך לשלם 1 מיליון דולר בתוספת מע"מ, ולהסיר את סעיף העלאת דמי הניהול מההסכם הניהול עם הבחרה לישראל.

ההסכם של כיל לרכישת הגז הטבעי ממאגרי כריש ותנין של אנרג'יאן נחתם במסגרת הסכם כולל של חברות מקבוצת החברה לישראל: כיל, בזן ואו.פי.סי (OPC), אשר חתמו על הסכם לרכישת גז בהיקף כולל של 6 מיליארד שקל.

אנרג'יאן היא המפיקה היחידה של נפט וגז ביוון, עם 35 שנות פעילות באזורים סביבתיים רגישים ומעסיקה 480 עובדים בתחומי הנפט והגז. החברה מחזיקה בעתודות של 2.4 TCF של גז טבעי (2C) בשדות כריש ותנין וכן 41 מיליון חביות (2P) ברישיון פרינוס, בצפון מזרח יוון.

לאחרונה דווח כי חברת פוטאש הקנדית, יצרנית האשלג הגדולה בעולם, תמכור את החזקותיה בכיל לגופים מוסדיים תמורת 700 מיליון דולר אחרי הוצאות. למעשה העסקה סגורה ובכך הוסרה העננה שרבצה סביב העניין. המכירה של ההחזקות בכיל מגיעות על רקע המיזוג עם אגריום. בעקבות המכירה תעודות הסל צפויים להזרים ביקושים של כ-150 מיליון שקלים בעדכון המשקולות ב-1 למארס, כאשר החזקות הציבור יעלו מ-45% ל-60%.

נזכיר כי פוטאש רכשה 9% ממניותיה של כיל בשלב הראשון של ההפרטה בשנת 1998. בשלב שני הגדילה פוטאש את החזקותיה בכיל ל-13.77%. בשנת 2012 פוטאש כיוונה לרכישת השליטה בכיל אך שר האוצר בזמנו יאיר לפיד טרפד את העסקה הודות למניית הזהב שבידי הממשלה. מאז 2012 מניית כיל רשמה מהלך ירידות מתמשך, בין היתר, בצל ירידת מחירי האשלג.

בתחילת החודש לאומי שוקי עדכן את ההמלצה למניית כיל והוריד את מחיר היעד ל-16 שקלים למניה. האנליסטית אלה פריד הותירה את ההמלצה על 'משקל שוק'. מחיר היעד משקף אפסייד של 14% על מחיר השוק.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

פריד נוקטת במשנה זהירות ביחס לסממנים שהסקטור עשוי ליהנות מהתאוששות במחצית השנייה של 2018, וזאת בשל עליית מחירי האשלג. "התמחור הנוכחי משקף חלק ניכר מהסיכונים הספציפיים והדאון סייד מוגבל - כנראה גם האפ-סייד".

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    גימלאי 22/01/2018 11:39
    הגב לתגובה זו
    נגד הסכם התשלומים לחברה לישראל? בלי לנסוע ולהיות נוכח באסיפה.
  • 1.
    שט 21/01/2018 09:25
    הגב לתגובה זו
    על הצלחותיו העתידיות (המפוקפקות) על חשבון משלם המיסים. אמרתי כבר שבגלל הקומבינות הלוויתן יפסיד אפילו את השוק הבטוח היחיד שלו : השוק הישראלי. עיניכם הרןאות זה מה שקורה.
וול סטריט
צילום: pixbay

הציבור קונה בפאניקה: המשקיעים הפרטיים מרימים את וול סטריט בירידות

כשהשוק נלחץ מכותרות על מכסים, הציבור לא מחכה בצד, הוא נכנס בירידות, מעדיף יותר קרנות סל, ומוסיף זהב כדי להוריד תנודתיות

ליאור דנקנר |
נושאים בכתבה וול סטריט S&P 500

הציבור בשוק ההון האמריקאי נשאר פעיל גם בימים שבהם המדדים זזים בחדות ולא מתרגש מכותרות ורעש בחדשות. בזמן שהמדדים מטפסים לשיאים, הדפוס שאנחנו רואים שוב ושוב הוא הכניסה המהירה לקניות דווקא ברגעים של ירידות חדות, בלי לחכות שהאבק ישקע.

נתונים של בנקים וחברות מעקב מצביעים על עלייה חדה בפעילות הציבור ביחס לשנה שעברה. לפי הערכות של ג’יי פי מורגן צ’ייס JPMorgan Chase & Co  היקף הזרימות של משקי הבית לשוק האמריקאי גבוה ביותר מ-50% לעומת השנה שעברה, וגם גבוה מהיקפים שנרשמו בגל המסחר הוויראלי בתחילת העשור. במקביל עולה המשקל של קרנות סל בתוך הפעילות של הציבור, במיוחד מהאביב ואילך. זה מקטין תלות במניה אחת ומגדיל חשיפה רחבה.

התוצאה היא שוק שמגיב אחרת ללחץ. כשחלק מהכסף המוסדי מצמצם סיכון מהר, הציבור לא בהכרח הולך איתו, ולעיתים הוא מייצר את הביקוש הראשון שמרים את המחירים מהרצפה.


אפריל הופך למבחן לחץ והציבור קונה בזמן שהשוק מתפרק

האירוע של השנה, שמזקק את הסיפור ומבליט את הדפוס, מתרכז בשבוע הראשון של אפריל, אחרי הצגת תוכנית מכסים רחבה ב-2 באפריל על ידי הנשיא דונלד טראמפ, מהלך שקיבל בבית הלבן את הכינוי יום השחרור. החשש המיידי בשוק נגע לעליית מחירים, לחץ אינפלציוני ופגיעה ברווחיות של חברות, והתגובה היתה מכירה חדה מצד שחקנים גדולים.

דווקא שם הציבור נכנס באגרסיביות. ב-3 באפריל נרשמו קניות נטו חריגות בהיקף של מעל 3 מיליארד דולר במניות לפי מדידות של ואנדה טראק, ובמדידה רחבה יותר שכללה גם מניות וגם קרנות סל המספר הגיע סביב 4.7 מיליארד דולר. זה קרה באותו יום שבו מדד ה-S&P 500 ירד בערך 5% ומדד נאסדק נחלש עוד יותר, והקניות נמשכו גם ביום שלאחר מכן למרות ירידות נוספות.

אנשי השנה 2025אנשי השנה 2025
אנשי השנה

20 הגדולים; במי אתם בוחרים?

מערכת ביזפורטל |
נושאים בכתבה אנשי השנה

סליחה מראש מהמנכ"לים הטובים, הנהדרים, המצוינים של החברות הנסחרות שהצליחו לייצר תשואה טובה השנה. סליחה מראש גם מהבעלים עם החוש העסקי והיכולות הפיננסיות המדהימות שהשביחו את החברות שלהן. רוב הצפת הערך הגדולה ביותר השנה היא לא בזכותכם. כן, אתם מנהלים באמת מוצלחים, אבל השנה הצפת הערך שהיא הפרמטר המרכזי שבו אנחנו מדרגים את אנשי השנה של שוק ההון הגיעה ממקום אחר לגמרי - מהרגולטור.

אפשר לכנות את זה שתיקת הכבשים של הרגולטורים. ההנאה (רווחה כלכלית) בכל עסקה מתחלקת בין שני הצדדים. יש צד של מוכרים ויש צד של קונים, יש צד של נותני שירותים ומוכרי מוצרים ויש צד של ציבור צרכני. כאשר הצד המוכר מרוויח זה על חשבון הרווחה של הציבור. כאשר המחירים נמוכים, הרווחה של הציבור עולה והרווחים יורדים. תדמיינו כסף שצריך להתחלק בין השניים. החברות חזקות מול הצרכנים ולכן יש רגולטור. השנה הוא לא היה בשיאו.

רגולטור מנומנם הוא הסיבה לרווחים אדירים בתחומי הביטוח ורווחים גדולים בדמי ניהול על השקעות וחסכונות שסידרו לחברות הביטוח שנה חלומית שלא היתה אף פעם בתחום. רגולטור לא פחות מנומנם ייצר לבנקים רווחי שיא. רווחים הם יצירת ערך ראשונה, תשואה זו יצירת ערך שנייה שהיא לרוב תוצר של הרווחים. אז הרגולטורים - הממונה על שוק ההון והביטוח ונגיד בנק ישראל והפיקוח על הבנקים - הם בעצם אחראים על יצירת הערך בבורסה. אנחנו יודעים, אתם כועסים עליהם בכובע שלכם כצרכנים, אבל בכובע שלכם כמשקיעים אתם צריכים להודות להם. 

שני התחומים האלו - בנקאות וביטוח - הם יותר מחצי מהשווי של המניות העיקריות במדדים המובילים. אבל גם מחוץ להם יש תחומים שקיבלו עזרה. הממשלה עזרה, זה תפקידה. סמוטריץ' שחרר תקציבים - בעיקר לביטחון, אבל בכלל הוצאות המדינה גדלו מאוד בשנה האחרונה. סמוטריץ' לא לבד - הפרויקט הענק, המרשים ואולי המיותר של מירי רגב מספק לכל חברות התשתיות בארץ אופק לעשרות שנים. פעם חברת תשתיות היתה "מצורעת" בבורסה. מי רוצה להשקיע בחברה עם רווחיות של 3% שאחת לתקופה קורסת כי לא העריכה נכונה את העלויות והרווחים? בשנים האחרונות, המוסדיים קונים אותן ללא הפסקה גם כשהן מרוויחות 3%, כי הן רק צומחות. רגב הבטיחה להן את העתיד. 

אתמול המבקר אמר שהמטרו תגיע מאוחר ובתקציב הרבה יותר גדול (הערכנו לאחרונה שזו רכבת לשום מקום כי עד שהיא תגיע כבר לא יצטרכו אותה - פרויקט המטרו בגוש דן יוצא לדרך: טעות היסטורית או הצלחה ענקית?), אבל מה זה משנה - עשרות חברות ורבבות עובדים מתפרנסים ממנה .


אבל בלי חמיצות ובלי ציניות. זו היתה שנה נהדרת ביצירת ערך - בדוחות, בבורסה ולעובדים. הסיבות היו מגוונות וגם אקסוגניות, אבל עשרות מנהלים סיפקו את הסחורה. מערכת ביזפורטל בחרה את 10 הגדולים שלה וגם את איש השנה ותציג את העשירייה בימים הקרובים (את איש השנה בוועידת ההשקעות של ביזפורטל בפברואר), ועכשיו אנחנו מחכים לכם - בחרו את איש השנה שלכם. יש כאן 30 אנשים, חלקם מפתיעים, בהדרגה הרשימה תרד ל-10 האנשים שלכם, ואז תיפתח הצבעה חדשה על איש השנה.