עידן עופר
צילום: בוצ'צ'ו

כיל מבקשת להמשיך לשלם לחברה לישראל דמי ניהול של מיליון ד' בשנה

החברה תקיים אסיפת בעלי מניות, בה יעלו להצבעה ההסכם עם אנרג'יאן לרכישת גז טבעי ואישור חידוש הסכם הניהול עם החברה לישראל
נועם בראל | (2)
נושאים בכתבה אגריום כיל

כיל מדווחת כי תקיים מחר אסיפת בעלי מניות מיוחדת, ובה יעלו להצבעה שני נושאים מהותיים שעומדים על הפרק - אישור ההסכם עם אנרג'יאן לרכישת גז טבעי ואישור חידוש הסכם הניהול עם החברה לישראל לשנתיים הקרובות. במידה והאסיפה תדחה, היא תערך ביום ה', ה-1 למרץ.

הסכם דמי הניהול השנתי של כיל מול החברה לישראל עמד עד כה על 1 מיליון דולר בשנה בתוספת מע"מ, כשבמקור כלל ההסכם סעיף לבחינת העלאת דמי הניהול השנתיים ל-3.5 מיליון דולר במקרה של מינוי יו"ר דירקטוריון מטעם החברה לישראל בחברה. על פי הדיווח, כיל תבקש להמשיך לשלם 1 מיליון דולר בתוספת מע"מ, ולהסיר את סעיף העלאת דמי הניהול מההסכם הניהול עם הבחרה לישראל.

ההסכם של כיל לרכישת הגז הטבעי ממאגרי כריש ותנין של אנרג'יאן נחתם במסגרת הסכם כולל של חברות מקבוצת החברה לישראל: כיל, בזן ואו.פי.סי (OPC), אשר חתמו על הסכם לרכישת גז בהיקף כולל של 6 מיליארד שקל.

אנרג'יאן היא המפיקה היחידה של נפט וגז ביוון, עם 35 שנות פעילות באזורים סביבתיים רגישים ומעסיקה 480 עובדים בתחומי הנפט והגז. החברה מחזיקה בעתודות של 2.4 TCF של גז טבעי (2C) בשדות כריש ותנין וכן 41 מיליון חביות (2P) ברישיון פרינוס, בצפון מזרח יוון.

לאחרונה דווח כי חברת פוטאש הקנדית, יצרנית האשלג הגדולה בעולם, תמכור את החזקותיה בכיל לגופים מוסדיים תמורת 700 מיליון דולר אחרי הוצאות. למעשה העסקה סגורה ובכך הוסרה העננה שרבצה סביב העניין. המכירה של ההחזקות בכיל מגיעות על רקע המיזוג עם אגריום. בעקבות המכירה תעודות הסל צפויים להזרים ביקושים של כ-150 מיליון שקלים בעדכון המשקולות ב-1 למארס, כאשר החזקות הציבור יעלו מ-45% ל-60%.

נזכיר כי פוטאש רכשה 9% ממניותיה של כיל בשלב הראשון של ההפרטה בשנת 1998. בשלב שני הגדילה פוטאש את החזקותיה בכיל ל-13.77%. בשנת 2012 פוטאש כיוונה לרכישת השליטה בכיל אך שר האוצר בזמנו יאיר לפיד טרפד את העסקה הודות למניית הזהב שבידי הממשלה. מאז 2012 מניית כיל רשמה מהלך ירידות מתמשך, בין היתר, בצל ירידת מחירי האשלג.

בתחילת החודש לאומי שוקי עדכן את ההמלצה למניית כיל והוריד את מחיר היעד ל-16 שקלים למניה. האנליסטית אלה פריד הותירה את ההמלצה על 'משקל שוק'. מחיר היעד משקף אפסייד של 14% על מחיר השוק.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

פריד נוקטת במשנה זהירות ביחס לסממנים שהסקטור עשוי ליהנות מהתאוששות במחצית השנייה של 2018, וזאת בשל עליית מחירי האשלג. "התמחור הנוכחי משקף חלק ניכר מהסיכונים הספציפיים והדאון סייד מוגבל - כנראה גם האפ-סייד".

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    גימלאי 22/01/2018 11:39
    הגב לתגובה זו
    נגד הסכם התשלומים לחברה לישראל? בלי לנסוע ולהיות נוכח באסיפה.
  • 1.
    שט 21/01/2018 09:25
    הגב לתגובה זו
    על הצלחותיו העתידיות (המפוקפקות) על חשבון משלם המיסים. אמרתי כבר שבגלל הקומבינות הלוויתן יפסיד אפילו את השוק הבטוח היחיד שלו : השוק הישראלי. עיניכם הרןאות זה מה שקורה.
יו"ר נאוויטס גדעון תדמור, צילום: החברהיו"ר נאוויטס גדעון תדמור, צילום: החברה
דוחות

פי 7.5 ב-3 שנים - נאוויטס עוברת להפקה מלאה בשננדואה: הכנסות של כ-98 מיליון דולר ו-EBITDA של כ-67.6 מיליון דולר

פי 7.5 ב-3 שנים והכתובת היתה על הקיר ( האם נאוויטס היא מציאה? );  החלטת ההשקעה הסופית (FID) לפיתוח השלב הראשון של SEA LION צפויה להתקבל עד סוף שנת 2025
מנדי הניג |

לפני שלוש שנים ניתחנו את נאוויטס וקיבלנו שיש שם סיכוי גדול. עם סיכון, תמיד יש סיכון, אבל המחיר של השותפות נראה לנו נמוך בהינתן החלום - כתבנו על זה ועל שותפויות אחרות  - האם מניות הגז והנפט אטרקטיביות? והאם נאוויטס היא מציאה? נאוויטס עלתה מאז פי 7.5 - 650%.  התוצאות ברבעונים האחרונים מספקים את הסיבה. האם אפשר היה לדעת זאת בעבר? זה היה החלום של גדעון תדמור ולהבדיל מחולמים אחרים הוא קיבל על החלום שלו מימון משורה ארוכה של בנקאים בארה"ב. אלה לא נכנסים כשהן חושבים שהסיכון גדול מדי. כלומר, זה היה חלום שראו אותו כבר מתגבש במציאות. היו גם סיכונים כמו מחירי הנפט שעלולים לרדת ובעיקר בעיות שעלולות להיות בתפעול וקידוח בשלבים המאוחרים.

משקיעים לקחו את הסיכון הזה כענק והוא היה בינוני. כשזה קורה, יש לפעמים הזדמנות. משקיעים גם נדבקו בסנטימנט השלילי של תחום הגז והתרחקו מנאוויטס. תדמור ידע לנצל את הסנטימנט בשוק הנפט בצורה מושלמת. הסנטימנט השלילי שנבע בעיקר מהקולות הרבים והחזקים שקראו להפסקת השימוש בדלקים פוסילים גרם לגופי הענק בתחום לעצור את התקדמות הקידוחים למרות שהושקעו בהם מיליארדים. זה היה עניין של תדמית והם חיפשו ועדיין מחפשים להיראות פחות פוגעים בסביבה. מעבר לכך, הם העריכו שמחירי הנפט יפלו.

אחרי שהשקיעו מעל מיליארד דולר בקידוח  מכרו אותו במחיר של דירת 5 חדרים יקרה בת"א. תדמור סגר מימון, השקיע, הנפיק והצליח לייצר ברבעון האחרון Ebitda  של 68 מיליון דולר כשנאוויטס נסחרת ב-14.4 מיליארד שקל. הצפת ערך עצומה. יש לטענת תדמור הזדמנויות נוספות והוא קודח בהם, אבל שוב נזכיר שהתחום לא חף מסיכונים. הסיכון הגדול ביותר הוא מחיר הנפט. טראמפ אמר בנאום כניסתו לבית הלבן Drill Baby Drill ושינה שוב את כללי המשחק, אבל המגמה ארוכת הטווח היא ירידה במחיר הנפט ושימוש מופחת. רק שזה לא עניין של שנתיים-שלוש, זה עניין של טווח ארוך.

בינתיים, הביקושים לנפט מתגברים. זה התחיל במלחמה בין רוסיה לאוקראינה שגרם למחירי הנפט לעלות, נמשך במתיחות אצלנו במזרח התיכון ועכשיו מפנימים שהביקוש לאנרגיה מכל הסוגים יזנק כדי לתמוך במהפכת ה-AI. אז הנפט ישאר כאן עד תקופה ארוכה. 



נאוויטס פטרוליום נאוויטס פטר יהש  מסכמת רבעון שבו פעילות פרויקט שננדואה נכנסה להפקה מלאה ומקבלת ביטוי משמעותי בדוחות. השותפות, הפועלת בתחום הפקת הנפט והגז במים עמוקים בארצות הברית, עברה במהלך הרבעון מתהליך הרצה מדורג של הבארות לכיוון הפקה יציבה, והשינוי ניכר בתוצאות הכספיות. מאגר שננדואה, שנכנס לשלב ה-Ramp-Up החל מיולי, הפך למנוע העיקרי של העלייה בהכנסות ובתוצאות התפעוליות.

אבי ברזילי אפי נכסים
צילום: תמר מצפי
דוחות

אפי נכסים: עלייה של 8.5% ב-NOI ו-10.7% ב-FFO המתואם בתשעת החודשים הראשונים

הרווח המיוחס לבעלים עלה ב-28% ל-611 מיליון שקל; כמו כן החברה צמחה בתזרים התפעולי לצד תרומה של פרויקטים חדשים ואכלוס נכסים שהושלמו בשנים 2024-2025

צלי אהרון |

אפי נכסים אפי נכסים -1.44%  , העוסקת בייזום,הקמה,תפעול והשכרה של מבנים לתעשיה,למשרדים ולמסחר בארץ ובחו"ל מפרסמת דוחות ונראה שהם מבטאים המשך מגמה של צמיחה תפעולית די יציבה. מהדוחות עולה כי החברה רשמה עלייה של 8.5% ב-NOI (הכנסה תפעולית נקייה) שהגיע לכ-803 מיליון שקל, לעומת כ-740 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד. הגידול מיוחס בעיקר לשיפור בתפוסות ובשכר הדירה בנכסים מניבים קיימים וכן לתרומה של פרויקטים שהסתיימו בשנים האחרונות והחלו לתרום להכנסות. מנגד, התחזקות השקל מול האירו במהלך התקופה קיזזה חלק מהשפעת העלייה התפעולית, בשל חשיפה של חלק מהנכסים להכנסות במטבע זר.

ה-NOI ברבעון השלישי עלה לכ-277 מיליון שקל, עלייה של כ-4.1% לעומת כ-266 מיליון שקל ברבעון המקביל ב-2024. בחברה מציינים כי למרות שמדובר בגידול מתון יותר לעומת התקופה המצטברת, הוא ממשיך את המגמה של תרומת נכסים שהושלמו, לצד השפעות מט"ח הפועלות בכיוון ההפוך.

אחד הנתונים המרכזיים בדוח הוא ה-AFFO (תזרים תפעולי מתואם לפי גישת ההנהלה), שנחשב למדד מרכזי עבור משקיעים בחברות נדל"ן מניב, שכן הוא משקף את התזרים הזמין לאחר התאמות שונות. בתשעת החודשים הראשונים של השנה עלה ה-AFFO לכ-360 מיליון שקל. מדובר על צמיחה של כ-10.7% לעומת התקופה המקבילה. ברבעון השלישי עמד ה-AFFO על כ-119 מיליון שקל, רמה הדומה לזו שנרשמה ברבעונים קודמים השנה. גם כאן, גידול בתרומת פרויקטים חדשים וביצועי נכסים קיימים הושפע בחלקו משינויי מט"ח.

ומה לגבי הרווח?

לצד הנתונים התפעוליים, החברה הציגה עלייה משמעותית בשורה התחתונה. הרווח המיוחס לבעלי המניות בתשעת החודשים הראשונים עלה ב-28% והסתכם בכ-611 מיליון שקל, לעומת כ-478 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד. ברבעון השלישי לבדו הסתכם הרווח בכ-442 מיליון שקל, לעומת כ-347 מיליון שקל ברבעון המקביל. מה שמבטא עלייה של כ-27%. חלק מהרווח מיוחס לעדכוני שווי הוגן של נכסים, בין היתר על רקע ביצועי קניונים ברומניה ושינויי שיעורי היוון בחלק מהנכסים.

לגבי נתוני התפוסה העתידיים: קצב ה-NOI השנתי הנוכחי, לאחר השלמת ואכלוס פרויקטים שכבר הסתיימו, מוערך בכ-1.19 מיליארד שקל. לאחר שילוב פרויקטים נוספים הנמצאים בשלבי בנייה מתקדמים, הקצב צפוי להגיע לכ-1.38 מיליארד שקל. גם בקצב ה-AFFO מציינת החברה פוטנציאל גידול: כיום הוא מוערך בכ-477 מיליון שקל ברמה שנתית, לאחר אכלוס מלא של פרויקטים שהושלמו הוא צפוי לעלות לכ-535 מיליון שקל, ולאחר השלמת פרויקטים הנוכחיים בבנייה – לכ-671 מיליון שקל.