עידן עופר
צילום: בוצ'צ'ו

כיל מבקשת להמשיך לשלם לחברה לישראל דמי ניהול של מיליון ד' בשנה

החברה תקיים אסיפת בעלי מניות, בה יעלו להצבעה ההסכם עם אנרג'יאן לרכישת גז טבעי ואישור חידוש הסכם הניהול עם החברה לישראל
נועם בראל | (2)
נושאים בכתבה אגריום כיל

כיל מדווחת כי תקיים מחר אסיפת בעלי מניות מיוחדת, ובה יעלו להצבעה שני נושאים מהותיים שעומדים על הפרק - אישור ההסכם עם אנרג'יאן לרכישת גז טבעי ואישור חידוש הסכם הניהול עם החברה לישראל לשנתיים הקרובות. במידה והאסיפה תדחה, היא תערך ביום ה', ה-1 למרץ.

הסכם דמי הניהול השנתי של כיל מול החברה לישראל עמד עד כה על 1 מיליון דולר בשנה בתוספת מע"מ, כשבמקור כלל ההסכם סעיף לבחינת העלאת דמי הניהול השנתיים ל-3.5 מיליון דולר במקרה של מינוי יו"ר דירקטוריון מטעם החברה לישראל בחברה. על פי הדיווח, כיל תבקש להמשיך לשלם 1 מיליון דולר בתוספת מע"מ, ולהסיר את סעיף העלאת דמי הניהול מההסכם הניהול עם הבחרה לישראל.

ההסכם של כיל לרכישת הגז הטבעי ממאגרי כריש ותנין של אנרג'יאן נחתם במסגרת הסכם כולל של חברות מקבוצת החברה לישראל: כיל, בזן ואו.פי.סי (OPC), אשר חתמו על הסכם לרכישת גז בהיקף כולל של 6 מיליארד שקל.

אנרג'יאן היא המפיקה היחידה של נפט וגז ביוון, עם 35 שנות פעילות באזורים סביבתיים רגישים ומעסיקה 480 עובדים בתחומי הנפט והגז. החברה מחזיקה בעתודות של 2.4 TCF של גז טבעי (2C) בשדות כריש ותנין וכן 41 מיליון חביות (2P) ברישיון פרינוס, בצפון מזרח יוון.

לאחרונה דווח כי חברת פוטאש הקנדית, יצרנית האשלג הגדולה בעולם, תמכור את החזקותיה בכיל לגופים מוסדיים תמורת 700 מיליון דולר אחרי הוצאות. למעשה העסקה סגורה ובכך הוסרה העננה שרבצה סביב העניין. המכירה של ההחזקות בכיל מגיעות על רקע המיזוג עם אגריום. בעקבות המכירה תעודות הסל צפויים להזרים ביקושים של כ-150 מיליון שקלים בעדכון המשקולות ב-1 למארס, כאשר החזקות הציבור יעלו מ-45% ל-60%.

נזכיר כי פוטאש רכשה 9% ממניותיה של כיל בשלב הראשון של ההפרטה בשנת 1998. בשלב שני הגדילה פוטאש את החזקותיה בכיל ל-13.77%. בשנת 2012 פוטאש כיוונה לרכישת השליטה בכיל אך שר האוצר בזמנו יאיר לפיד טרפד את העסקה הודות למניית הזהב שבידי הממשלה. מאז 2012 מניית כיל רשמה מהלך ירידות מתמשך, בין היתר, בצל ירידת מחירי האשלג.

בתחילת החודש לאומי שוקי עדכן את ההמלצה למניית כיל והוריד את מחיר היעד ל-16 שקלים למניה. האנליסטית אלה פריד הותירה את ההמלצה על 'משקל שוק'. מחיר היעד משקף אפסייד של 14% על מחיר השוק.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

פריד נוקטת במשנה זהירות ביחס לסממנים שהסקטור עשוי ליהנות מהתאוששות במחצית השנייה של 2018, וזאת בשל עליית מחירי האשלג. "התמחור הנוכחי משקף חלק ניכר מהסיכונים הספציפיים והדאון סייד מוגבל - כנראה גם האפ-סייד".

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    גימלאי 22/01/2018 11:39
    הגב לתגובה זו
    נגד הסכם התשלומים לחברה לישראל? בלי לנסוע ולהיות נוכח באסיפה.
  • 1.
    שט 21/01/2018 09:25
    הגב לתגובה זו
    על הצלחותיו העתידיות (המפוקפקות) על חשבון משלם המיסים. אמרתי כבר שבגלל הקומבינות הלוויתן יפסיד אפילו את השוק הבטוח היחיד שלו : השוק הישראלי. עיניכם הרןאות זה מה שקורה.
ראסל אלוונגר מנכ״ל טאואר, צילום: מיכה בריקמןראסל אלוונגר מנכ״ל טאואר, צילום: מיכה בריקמן

טאואר תיפול - נייס תזנק; המניות הבולטות מחר בבורסה

ברק עילם ברח בזמן, על המשבר בנייס והסיכונים והסיכויים; ועל המימוש הצפוי בטאואר אחרי הזינוק המרשים  

מערכת ביזפורטל |
נושאים בכתבה טאואר נייס

אולי נייס הגיעה לרצפה? אתמול היא זינקה בוול סטריט וחזרה להיסחר מעל 100 דולר. היא חוזרת למסחר בת"א עם ארביטראז' חיובי של 5%. 

אחרי קריסה בשבוע האחרון על רקע הנמכת תחזית, נייס נסחרת במכפיל רווח עתידי של מתחת ל-9. זה מאוד נמוך וזה כנראה משקף שני דברים - את החשש מהנמכת ציפיות בהמשך הדרך ואת חוסר האמון בהנהלה של נייס - לא מפרסמים דוח כספי ואחרי יומיים מנמיכים ציפיות לשנה הבאה. זו התנהלות שוול סטריט לא אוהבת ולא מקבלת. 

ועדיין, אולי זה בגלל חוסר הניסיון של סקוט ראסל, הטירון בתפקיד. אולי זאת טעות של מתחילים וזה מזכיר לנו שברק עילם תזמן בצורה מושלמת את העזיבה מנייס. פשוט - ברח בזמן. הוא הבין בשנה האחרונה שלו שמגיעה מהפכה גדולה, הוא לא רצה לעבור עוד מהפכה בחברה במיוחד שהיא איום גדול על הפעילות. 10 שנים הספיקו לו, כשהשנים האלו מחולקות לשתיים - השנים הטובות והשנים הגרועות. ב-5 שנים שווי נייס עלה פי 4, ב-5 שנים הבאות לא היה שינוי. בשנה האחרונה המניה קרסה במעל 50%. 

מאז הודעת הפרישה שלו המניה נפלה ב60% - מה זה אם לא בריחה - ברק עילם עוזב את נייס בתזמון בעייתי - ממה מודאגים האנליסטים?

נייס היום מאוד מאוימת על ידי ה-AI ומצד שני מדגישה שה-AI הוא דווקא מנוע הצמיחה העיקרי שלה. חברות תוכנה בכלל מאוימות מאוד כי ניתן לפתח תוכנה במהירות ובזול. נייס פועלת בשוק ה-CRM שעובר טלטלות גדולות - המהפכה משנה אותו לחלוטין.   

נייס בנקודת הזמן הזו היא סיכוי גדול וסיכון גדול. היא לכאורה מאוד זולה, אבל זה בגלל החששות של השוק מהמשך הנמכת ציפיות. זו חברה במשבר שהחצי שנה הקרובה מאוד קריטית לעתידה. אם היא תלמד להתמודד מול איום ה-AI ואף להצטרף אליו כפי שהיא מצהירה, השוק יכול לתפוס אותה אחרת. אם היא תפספס תחזיות בהמשך, משבר האמון יכול להתחזק.


יוסי פרשקובסקי. קרדיט: טל גבעונייוסי פרשקובסקי. קרדיט: טל גבעוני
דוחות

פרשקובסקי: ירידה חדה ברווח הנקי למרות גידול בהכנסות בשל שערוך שלילי לנדל"ן להשקעה

למרות קפיצה במכירות וברווח הגולמי, פרשקובסקי מסיימת את הרבעון עם ירידה חדה ברווח הנקי, בין היתר בשל שערוך שלילי נוסף בנדל"ן להשקעה והמשך עלייה בהוצאות המימון; מכירות הדירות בשוק החופשי עדיין איטיות

תמיר חכמוף |
נושאים בכתבה פרשקובסקי

הדוחות של פרשקובסקי פרשקובסקי 2.07%   נותנים עוד זווית על שאלת ה"התאוששות" בשוק הדיור. גם כאן, כמו שראינו בדוחות דמרי (התאוששות בשוק הדיור? מה מספרים הדוחות של דמרי?), המספרים מציירים תמונה פחות אחידה ממה שמשתמע מדברי היזמים.

בתשעת החודשים הראשונים של 2025 מכרה הקבוצה 330 דירות ועוד כ-6,400 מ"ר שטחי משרדים ומסחר, בהיקף כספי של כ-649 מיליון שקל, כמעט כפליים מהיקף המכירות בתקופה המקבילה אשתקד (כ-325 מיליון שקל). אבל כשמפרקים את הנתונים, מתברר שחלק גדול מהקפיצה נובע מפרויקט "מורדות לינקולן, מחיר למשתכן" בחיפה: 238 מתוך 330 הדירות שנמכרו בתקופת הדוח הן דירות מסובסדות, המהוות מעל 70% מהיקף היחידות שנמכרו בתקופה. במילים אחרות, רוב העסקאות מגיעות ממכרז ממשלתי, לא משוק חופשי. אחרי מועד המאזן, באוקטובר, החברה דיווחה על מכירת ארבע דירות בלבד בשוק החופשי, חודש שבו, לכאורה, כבר אמורה הייתה להירשם חזרה לשגרה.

בצד המלאי והצנרת, לפרשקובסקי צבר גדול, כ-1,120 יחידות דיור בבנייה פעילה ועוד אלפי יחידות בשלבי תכנון ועתודות. מלאי הבניינים בהקמה במאזן מתקרב ל-2.4 מיליארד שקל, לעומת כ-1.85 מיליארד שקל בסוף 2024, בעוד מלאי הדירות המוגמרות כמעט שאינו קיים. זה אומר שהקבוצה ממשיכה להשקיע ולבנות בקצב גבוה, אבל קצב הסגירה של עסקאות חדשות בשוק החופשי עדיין צנוע יחסית.

במספרים הכספיים, ההכנסות בתשעת החודשים הראשונים של השנה עלו לכ-677 מיליון שקל, לעומת כ-446 מיליון שקל בתקופה המקבילה. הרווח הגולמי צמח לכ-183.5 מיליון שקל לעומת כ-116.5 מיליון ברבעון המקביל, אך בשורה התפעולית נרשמה דווקא ירידה חדה: הרווח התפעולי ירד לכ-109 מיליון שקל לעומת כ-201 מיליון שקל בשנה שעברה, בעיקר בגלל מעבר משיערוך חיובי של נכסי נדל"ן להשקעה של 123 מיליון שקל ב-2024, לשיערוך שלילי של כ-27 מיליון שקל השנה. הרווח הנקי המיוחס לבעלי המניות הצטמק בהתאם לכ-46.5 מיליון שקל בלבד, לעומת כ-129.3 מיליון שקל בתקופה המקבילה.

גם ברבעון השלישי לבדו התמונה דומה: הכנסות הרבעון עלו לכ-252 מיליון שקל, לעומת כ-170 מיליון שקל ברבעון המקביל, והרווח הגולמי קפץ לכ-71.2 מיליון שקל לעומת 35.5 מיליון. אך שיערוך נדל"ן להשקעה שלילי של כ-4.3 מיליון שקל (מול עלייה של כ-46.4 מיליון ברבעון המקביל) והמשך עלייה בהוצאות המימון חתכו את השורה התחתונה, הרווח הנקי ברבעון ירד לכ-21.9 מיליון שקל בלבד, פחות ממחצית הרווח ברבעון המקביל של כ-45.6 מיליון שקל.