עידן עופר
צילום: בוצ'צ'ו

כיל מבקשת להמשיך לשלם לחברה לישראל דמי ניהול של מיליון ד' בשנה

החברה תקיים אסיפת בעלי מניות, בה יעלו להצבעה ההסכם עם אנרג'יאן לרכישת גז טבעי ואישור חידוש הסכם הניהול עם החברה לישראל
נועם בראל | (2)
נושאים בכתבה אגריום כיל

כיל מדווחת כי תקיים מחר אסיפת בעלי מניות מיוחדת, ובה יעלו להצבעה שני נושאים מהותיים שעומדים על הפרק - אישור ההסכם עם אנרג'יאן לרכישת גז טבעי ואישור חידוש הסכם הניהול עם החברה לישראל לשנתיים הקרובות. במידה והאסיפה תדחה, היא תערך ביום ה', ה-1 למרץ.

הסכם דמי הניהול השנתי של כיל מול החברה לישראל עמד עד כה על 1 מיליון דולר בשנה בתוספת מע"מ, כשבמקור כלל ההסכם סעיף לבחינת העלאת דמי הניהול השנתיים ל-3.5 מיליון דולר במקרה של מינוי יו"ר דירקטוריון מטעם החברה לישראל בחברה. על פי הדיווח, כיל תבקש להמשיך לשלם 1 מיליון דולר בתוספת מע"מ, ולהסיר את סעיף העלאת דמי הניהול מההסכם הניהול עם הבחרה לישראל.

ההסכם של כיל לרכישת הגז הטבעי ממאגרי כריש ותנין של אנרג'יאן נחתם במסגרת הסכם כולל של חברות מקבוצת החברה לישראל: כיל, בזן ואו.פי.סי (OPC), אשר חתמו על הסכם לרכישת גז בהיקף כולל של 6 מיליארד שקל.

אנרג'יאן היא המפיקה היחידה של נפט וגז ביוון, עם 35 שנות פעילות באזורים סביבתיים רגישים ומעסיקה 480 עובדים בתחומי הנפט והגז. החברה מחזיקה בעתודות של 2.4 TCF של גז טבעי (2C) בשדות כריש ותנין וכן 41 מיליון חביות (2P) ברישיון פרינוס, בצפון מזרח יוון.

לאחרונה דווח כי חברת פוטאש הקנדית, יצרנית האשלג הגדולה בעולם, תמכור את החזקותיה בכיל לגופים מוסדיים תמורת 700 מיליון דולר אחרי הוצאות. למעשה העסקה סגורה ובכך הוסרה העננה שרבצה סביב העניין. המכירה של ההחזקות בכיל מגיעות על רקע המיזוג עם אגריום. בעקבות המכירה תעודות הסל צפויים להזרים ביקושים של כ-150 מיליון שקלים בעדכון המשקולות ב-1 למארס, כאשר החזקות הציבור יעלו מ-45% ל-60%.

נזכיר כי פוטאש רכשה 9% ממניותיה של כיל בשלב הראשון של ההפרטה בשנת 1998. בשלב שני הגדילה פוטאש את החזקותיה בכיל ל-13.77%. בשנת 2012 פוטאש כיוונה לרכישת השליטה בכיל אך שר האוצר בזמנו יאיר לפיד טרפד את העסקה הודות למניית הזהב שבידי הממשלה. מאז 2012 מניית כיל רשמה מהלך ירידות מתמשך, בין היתר, בצל ירידת מחירי האשלג.

בתחילת החודש לאומי שוקי עדכן את ההמלצה למניית כיל והוריד את מחיר היעד ל-16 שקלים למניה. האנליסטית אלה פריד הותירה את ההמלצה על 'משקל שוק'. מחיר היעד משקף אפסייד של 14% על מחיר השוק.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

פריד נוקטת במשנה זהירות ביחס לסממנים שהסקטור עשוי ליהנות מהתאוששות במחצית השנייה של 2018, וזאת בשל עליית מחירי האשלג. "התמחור הנוכחי משקף חלק ניכר מהסיכונים הספציפיים והדאון סייד מוגבל - כנראה גם האפ-סייד".

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    גימלאי 22/01/2018 11:39
    הגב לתגובה זו
    נגד הסכם התשלומים לחברה לישראל? בלי לנסוע ולהיות נוכח באסיפה.
  • 1.
    שט 21/01/2018 09:25
    הגב לתגובה זו
    על הצלחותיו העתידיות (המפוקפקות) על חשבון משלם המיסים. אמרתי כבר שבגלל הקומבינות הלוויתן יפסיד אפילו את השוק הבטוח היחיד שלו : השוק הישראלי. עיניכם הרןאות זה מה שקורה.
משקיע מאוכזב. צילום: Andrea Piacquadio, Pexelsמשקיע מאוכזב. צילום: Andrea Piacquadio, Pexels

מדוע המשקיע העצמאי כמעט תמיד מפסיד: המחקרים המדעיים שחושפים את האמת המרה

מה הגורמים שמשפיעים על משקיעים פרטים בהשקעות? וגם - משקיעים פרטיים מאבדים עד 10% בשנה בגלל סחר מוגזם  וביטחון יתר

מנדי הניג |
נושאים בכתבה משקיע

בשנים האחרונות אתם מרוויחים הרבה כסף בהשקעות שלכם - גם משקיעים-חוסכים דרך גופים מוסדיים וגם משקיעים באופן ישיר. השקעה עצמאית יכולה להיות נהדרת, אתם עוקפים את דמי הניהול, אתם אמורים גם להרוויח יותר כי אן לכם דמי ניהול והבנצ'מרק-מדד הוא בהישג יד ודווקא הגופים המוסדיים לרוב לא מגיעים למדד, ומעבר לכך - אם אתם קוראים, לומדים, משקיעים זמן ויש לכם סבלנות, אתם יכולים להרוויח תשואה עודפת. 

צריך לזה אופי, צריך משמעת, צריך הבנה בקריאת דוחות, מגמות, קריאת המפה, ובעיקר סבלנות כי שווקים יכולים לרדת. זו התורה שלנו להשקעות ויש לא מעטים שפועלים בדרך הזו ומייצרים תשואות מצוינות על פני זמן. 

אבל בשנים האחרונות רוב המשקיעים העצמאיים עשו כסף גם בלי מחשבה, בלי ניתוח, אלא אחרי נהירה להייפיים - מניות כמו פלנטיר, קרנות על הביטקוין, טסלה, אנבידיה ועוד הן ההשקעות המרכזיות של משקיעים עצמאיים. חלק קטן יחסית מושקע במניות בארץ, הרוב בוול סטריט.

דווקא בגלל שמשקיעים עצמאיים הרוויחו הרבה, דווקא בגלל שחלקם עשו זאת באופן אוטומטי, בלי לחשוב, אל פשוט בהתחברות למגמה, כדאי להם לקרוא מה קרה בעבר בשיטות ההשקעה האלו -  בגדול, משקיעים הפסידו. אז תפעלו איך שתרצו, זה הכסף שלכם, אבל תנסו לראות גם את הצד השני. 

על פי המחקרים בתחום, משקיעים פרטיים מאבדים עד 10% בשנה בגלל סחר מוגזם - ביטחון יתר הוא האשם המרכזי. המסקנה הכואבת עולה מסדרה של מחקרים מקיפים: המשקיע הפרטי הממוצע פשוט לא מצליח להכות את השוק. יותר מכך - ככל שהוא סוחר יותר בניירות הערך שלו, כך הוא דווקא מפסיד יותר כסף. שניתח 66,465 משקי בית בהובלת פרופ' בראד ברבר וטרנס אודיאן מאוניברסיטת קליפורניה, מגלה תמונה מדאיגה: המשקיע העצמאי הפעיל ביותר מפסיד כ-10% בשנה לעומת מדד השוק.

אלביט מערכות. קרדיט: אלביט מערכותאלביט מערכות. קרדיט: אלביט מערכות

אלביט סוגרת חוזים בכ-150 מיליון דולר להגנת מטוסים באירופה

מערכות הלייזר נגד טילי כתף נכנסות לעוד ציי מטוסים, כולל מדינות אירופאיות החברות בנאט"ו, על רקע דרישה גוברת להגנה לפלטפורמות אוויריות יקרות

ליאור דנקנר |

אלביט Elbit Systems Ltd. 2.47%  , חברה ישראלית שמפתחת ומייצרת מערכות ביטחוניות וטכנולוגיות הפועלת מול צבאות וגופי ביטחון בארץ ובעולם, זוכה בחוזים חדשים בהיקף כולל של כ-150 מיליון דולר לאספקת מערכות DIRCM להגנה עצמית מפני טילים מונחי חום. העסקאות כוללות התקנה של המערכות על צי מטוסים של מדינה באירופה, לצד הזמנות נוספות לציי מטוסי תובלה של מדינות אירופאיות החברות בנאט"ו.

במונחים תפעוליים, מדובר בעוד שכבת הגנה שנכנסת למטוסים שמבצעים משימות עם ערך גבוה, בעיקר תובלה אווירית אסטרטגית. ההקשר ברור, יותר פעילות ליד אזורים מאוימים, יותר טיסות לשדות תעופה קדמיים, ויותר צורך להעלות את רמת השרידות בלי להחליף את הפלטפורמה עצמה.


DIRCM נכנס לשגרה המבצעית של מטוסי תובלה

DIRCM הוא פתרון שמיועד להתמודד עם איום נפוץ יחסית בשטח, טילי כתף מונחי חום מסוג Manpads. המערכת מזהה את האיום, מבצעת מעקב, ומשבשת את יכולת הביות של הטיל באמצעות קרן לייזר, כך שהוא מאבד נעילה על המטוס.

באלביט מדברים על משפחת המערכות J-MUSIC, שמותקנת על מגוון מטוסים בעולם. היתרון בציים גדולים הוא שמדובר בשדרוג שניתן להטמיע בהדרגה, לפי סוגי מטוסים ופרופיל משימות, ולא כמהלך חד שמחייב השבתה ממושכת של צי שלם.

הצורך הזה מתחזק במיוחד במטוסי תובלה, כי אלה כלי טיס שנכנסים לגבהים נמוכים יותר בשלב ההמראה והנחיתה, ולעיתים עובדים במרחבים שבהם קשה לבנות מעטפת הגנה קרקעית מלאה. לכן מדינות מסתכלות על DIRCM כעוד רכיב שמאפשר להפעיל את המטוס בביטחון גבוה יותר לאורך זמן.