חוק הריכוזיות נחקק בישראל כדי לצמצם את הכוח של קבוצות עסקיות ששלטו בו זמנית בגופים פיננסיים ובחברות ריאליות, ולהגביל מבני פירמידה שבהם חברה ציבורית שולטת בחברה ציבורית נוספת בשרשרת ארוכה. החוק חייב קבוצות לפרק שכבות אחזקה ולמכור נכסים, ובעקבותיו שינו
מבנה קבוצות מוכרות ונמכרו חברות ותיקות בשוק. המטרה הייתה להפחית את הסיכון המערכתי ולהגביר תחרות, מתוך לקח של מקרים שבהם קריסת חוליה אחת סיכנה את כל הפירמידה. הפחתת הריכוזיות שינתה את מפת הבעלות בחברות
כמו נכסים ובניין ואחרות, והשפיעה על עסקאות מכירה גדולות בשוק הנדל"ן המניב ובתחומי התשתיות. מדי פעם עולה לדיון השאלה אם יש להקל בהוראות מסוימות שבו כדי לעודד השקעות.
