דוד ורטהיים
צילום: מסך: מהדורת וואלה

בעלי עניין מכרו מניות ב-2.5 מיליארד שקל במחצית הראשונה של השנה

כך עולה מנתונים שפורסמו על ידי מחלקת המחקר של הבורסה. מדובר בסכום יחסית צנוע ביחס למכירות בהיקף של כ-13 מיליארד שקל בשנת 2018. בנוסף, רוב המכירות נבעו ממגבלות רגולטוריות
ערן סוקול |

מאז תחילת שנת 2019 מכרו בעלי עניין לציבור מניות בשווי של כ-2.5 מיליארד שקל – סכום יחסית צנוע ביחס למכירות בהיקף של כ-13 מיליארד שקל בשנת 2018. כך עולה מנתונים שפורסמו על ידי מחלקת המחקר של הבורסה במסגרת סקירה מיוחדת בנושא מכירות בעלי עניין במחצית הראשונה של השנה. 

השנה רוב המכירות היו בעקבות חוק הריכוזיות שחייב את בעלי השליטה והחברות למכור כדי לעמוד בדרישות השלב האחרון שלו. זאת, לעומת שנים קודמות בהן בלטו מכירות בעלי העניין כתוצאה מהרפורמה במדדי הבורסה, שהשלב האחרון בה הושלם בפברואר אשתקד. 

על פי הנתונים, מאז שנת 2010 התגברו מכירות מניות ע"י בעלי עניין כך ששיעור החזקות הציבור במניות עולה בהתמדה. שיעור החזקות הציבור בשנת 2010 היה כ-42%, ומאז עלה לכ-50% בסוף שנת 2015, וביוני השנה הגיע לכ-58%.

מקור: הבורסה לני"ע. בטבלה כלולות כל המכירות בשווי הגבוה מ-40 מיליון שקל ולא נכללו מכירות בעלי עניין לבעלי עניין אחרים שלא הגדילו את שיעור החזקות הציבור.

השפעות חוק הריכוזיות - 1.2 מיליארד שקל

במהלך המחצית הראשונה של 2019, דוד ורטהיים מכר כ-10% ממניות אלוני חץ 2.37% בשווי כ-740 מיליון שקל. המכירה התבצעה בעקבות חוק הריכוזיות שמחייב בעלי הון להפריד אחזקות ריאליות מפיננסיות, שכן ורטהיים מחזיק בשליטה גם בבנק מזרחי-טפחות. כיום מחזיק ורטהיים בכ-10% ממניות החברה. 

במסגרת עסקה נוספת שבוצעה בשל מגבלות חוק הריכוזיות, נכסים ובניין מכרה כ-11.7% ממניות גב ים 1.42% בשווי של כ-456 מיליון שקל. נכסים ובניין היא חברת שכבה שנייה בפירמידת דיסקונט השקעות, וגב-ים חברת שכבה שלישית, ועל הקבוצה לפרק את השכבה השלישית בפירמידה (הכוללת גם את מהדרין וישפרו) עד חודש דצמבר השנה. כיום מחזיקה נכסים ובניין בכ-40% ממניות החברה.

עמידה במגבלת אחזקות הציבור

לצורך הכללת מניית פתאל החזקות 3.44% במדדי הבורסה, משפחת פתאל מכרה מניות פתאל החזקות בשווי של כ-280 מיליון שקל (כ-2.9% מהחברה).

קיראו עוד ב"שוק ההון"

סלינגר עדיין כאן

במסגרת מתווה מכירת השליטה ומכירת החזקות אי.די.בי פיתוח אשר גובש על-ידי הממונה על שוק ההון, במשרד האוצר, אי.די.בי. פתוח מכרה כ-10% ממניות כלל עסקי ביטוח 1.73% בשווי של כ-259 מיליון שקל בהמשך למכירות בשווי של כ-500 מיליון שקל וכ-318 מיליון שקל בכ"א מהשנתיים הקודמות. לאחר המכירות מחזיקה אי.די.בי. כ-20% ממניות כלל ביטוח.

עוד עסאות בולטות 

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
עמירם לוין
צילום: פייסבוק, על פי סעיף 27

מיליארד שקל בייבי - עמירם לוין בתשואה חלומית

פי 1,200 - עמירם לוין, אלוף במיל מלמד את כולנו שהשקעות זה כמובן גם - מזל, אבל גם הרבה שכל-ידע

רן קידר |

800 אלף שקל של השקעה הפכו בעת שנקסט ויז'ן הונפקה ל-31 מיליון שקל. זה היה לפני 4 שנים, מאז האלוף עמירם לוין מימש מספר פעמים וירד מרף הדיווח של ה-5%, אבל לביזפורטל נודע שהוא עדיין מחזיק במניות החברה. אם לוין לא היה מממש הוא היה מחזיק כיום מניות ב-1 מיליארד שקל. אבל לוין מימש ובצדק - אף אחד לא יכול היה לדעת שזו השקעה שתניב פי 1,200! ופי 40 מאז שהיא החלה להיסחר. 


על פי ההערכות ובהסתמך על מכירות שכן דווחו, לוין נפגש עם כ-250 מיליון שקל במזומן והוא עדיין מחזיק בכמות מניות משמעותית, - לאחר שהמניה עלתה פי ארבע בשנה האחרונה - בלכל הפחות 400 מיליון שקל. בסך הכל מדובר על 650 מיליון שקל, וזו הערכה שמרנית.  בפעם הקודמת שניסינו לשאול את לוין על ההשקעה הוא אמר - "בטח שאני מחזיק, אבל זו השקעה פרטית ואני לא מדווח".  




עמירם לוין מלווה את החברה מההתחלה. המייסדים היו צריכים דמות מוכרת, דומיננטית, פותחת דלתות ולוין הצטרף. הוא האמין בחברה, השקיע בה, והצליח. ההצלחה של נקסט ויז'ן היא הרבה מזל. לוין הרוויח תשואה של כ-120,000%, זה מזל, אבל לא רק. זו ידיעה, זה ניסיון, זה הרבה שכל. שכל של בניית הדברים הנכונים, הסתכלות מאוד ממוקדת על מה שטוב לחברה ולא מקלישאה, בניית חברה אמיתית והבנה שוטפת של צרכי השוק במטרה לספק את המוצרים הטובים והנכונים לצבאות ולמשתמשים. 

אם תרצו - היה אולי הרבה מזל, אבל המזל הולך עם הטובים - נקסט ויז'ן היא חברה אמיתית ולוין זיהה את האנשים וההנהלה ואת המוצר ועזר להביא אותו למקומות הגבוהים. עכשיו הוא מחוץ לחברה, אין לו תפקיד רשמי, אך הוא עדיין מאמין בחברה ומשקיע בה. 

השקעות אלטרנטיביותהשקעות אלטרנטיביות

השקעות אלטרנטיביות אינן מילה גסה, אבל חייבים להפסיק להשוות תפוזים לתפוחים

הדיון על "קריסת" השוק האלטרנטיבי מפספס את העיקר - אין דבר כזה שוק אחד או מודל אחד; בין פלטפורמות אחראיות עם מנגנוני חיתום וביטחונות לבין גופים שנשענו על הון חדש בלבד, עובר קו דק שמפריד בין ניהול סיכון מושכל לבין הימור מסוכן - טור תגובה של אייל אלחיאני  מייסד ומנכ"ל טריא
אייל אלחיאני |

בטור שהועלה כאן ניסו להסביר "מה קרה" לשוק ההשקעות האלטרנטיביות. שמות מוכרים כמו הגשמה, סלייס, טריא ואחרות נזרקים יחד לסל אחד, כאילו מדובר באותו מוצר, באותו מודל ובאותה רמת סיכון ולא היא.

מדובר בטעות יסודית, כמעט פדגוגית: אין דבר אחד שנקרא “השקעה אלטרנטיבית”.

השקעה אלטרנטיבית היא שם גג למאות מודלים שונים: מאשראי צרכני, דרך מימון נדל״ן, ועד השקעות אנרגיה וקרנות חוב. בין קרן גמל שגייסה כספי חוסכים והשקיעה אותם בפרויקטים כושלים בניו־יורק, לבין פלטפורמת הלוואות בין עמיתים שמאפשרת השקעות מגובות נדל״ן בישראל - אין שום דמיון, לא ברמת הפיקוח, לא במבנה ההשקעה ולא ברמת השקיפות. מדובר במוצרים שונים בתכלית. כל זאת בנוסף להשפעה המהותית על התחרות ועל האימפקט החברתי.

הציבור הישראלי צמא לאפיקים אלטרנטיביים, וזה לא מקרי. במשך עשור של ריבית אפסית, משקיעים נאלצו לבחור בין תשואה זעומה בבנק לבין השקעות ספקולטיביות בחו״ל. ההשקעות האלטרנטיביות, כשהן מנוהלות נכון, יצרו אפיק שלישי - כזה שמחבר בין הכלכלה הריאלית (דיור, אשראי לעסקים קטנים) לבין הציבור הרחב, ומאפשר תשואה ראויה לצד ביטחון יחסי.

אבל בין זה לבין “שיווק אגרסיבי של חלומות” יש תהום.

ההבדל האמיתי איננו בסיפור השיווקי, אלא בניהול הסיכון.

מי שבנה מנגנון בקרה, שקיפות, חיתום וביטחונות איכותיים - הוכיח את עצמו גם בתקופות משבר ושרד. מי שבנה על זרימה אינסופית של כסף חדש - קרס. זה כמובן נכון להשקעות אלטרנטיביות כמו גם לבנקים שונים בארץ ובעולם (שחלקם קרסו וגרמו להפסדים משמעותיים למשקיעים).

להכניס את כולם לאותה רשימה זה כמו לכתוב שטסלה וניסאן הן “שתי חברות רכב” - עובדתית זה נכון, אך מהותית מדובר בשני מוצרים שונים לחלוטין מכל הבחינות.