ביטוח ישיר - האם מימון ישיר מוכנה להנפקה? וכמה היא שווה?
ביטוח ישיר דיווחה על תוצאותיה הכספיות לרבעון השלישי והציגה עלייה של כ-15% בהכנסות ורווח כולל של כ-50 מיליון שקל לבעלי המניות, לעומת הפסד של כ-12.5 מיליון שקל ברבעון המקביל. חברות הבת, איי.די.איי, ואדגר סיכמו את הרבעון עם נתונים יפים. אבל הסיפור בדו"חות של מימון ישיר בשנה האחרונה היא האחזקה במימון ישיר.
רגע לפני שנרחיב על מימון ישיר, נדגיש כי ההכנסות של ביטוח ישיר ממגזרי פעילות גדלו ברבעון בכ-15% והסתכמו בכ-756 מיליון ש"ח לעומת כ-657 מיליון ש"ח ברבעון המקביל בשנה שעברה. הרווח ממגזרי הפעילות צמח בכ-61% ברבעון והסתכם בכ-136 מיליון שקל לעומת רווח של כ-84 מיליון שקל ברבעון המקביל.
הרווח הנקי המיוחס לבעלי המניות הסתכם ברבעון בכ-39 מיליון שקל לעומת הפסד של כ-1.6 מיליון שקל ברבעון המקביל. הרווח הכולל המיוחס לבעלי המניות הסתכם ברבעון בכ-50 מיליון שקל לעומת הפסד כולל של כ-12.5 מיליון שקל ברבעון המקביל בשנה שעברה.
מימון ישיר - מוכנה להנפקה; כמה היא שווה?
מימון ישיר של קבוצת ביטוח ישיר (61.5%) גדלה מרבעון לרבעון, ונראה שההערכות בשוק לגבי הנפקתה בבורסה, עשויים להתממש בטווח הקצר או הבינוני. החברה, על פי הנתונים הכספיים, בהחלט מוכנה להנפקה. מימון ישיר היא שחקנית בולטת בשוק האשראי הצרכני, במיוחד בתחום האשראי לרכישת רכבים, כאשר היא מממנת את ההלוואות בין היתר מול לאומי קארד.
- אדגר: רווח נקי של 25.7 מ' שקל; FFO ירד ב-3.5% והסתכם בכ-30.3 מ' שקל
- מנכ"ל אדגר: "קיבלנו כפול מהשווי בספרים על קרקע בטורונטו - זו רק ההתחלה"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בתשעת החודשים הראשונים של השנה הרוויחה מימון ישיר 68 מיליון שקל, על הכנסות של 288 מיליון שקל. בתקופה המקבילה אשתקד הרווח הסתכם ב-63 מיליון שקל, על הכנסות של כ-210 מיליון שקל. עם זאת, ברבעון השלישי השנה חלה ירידה ברווח, כאשר במימון ישיר מסבירים שהירידה נובעת מירידה במדד המחירים לצרכן (ההלוואות הצמודות מדד – שהן רוב ההלוואות של החברה - הניבו ריבית נמוכה יותר). כמו כן, הגדילה החברה את ההפרשות בתיק האשראי שלה שמסתכם בכ-1.3 מיליארד שקל נכון לסוף הרבעון השלישי.
הרווח של מימון ישיר אגב, עולה על הרווח של חברת נאווי שפועלת גם בשוק האשראי החוץ בנקאי. מימון ישיר פונה בעיקר לצרכנים הסופיים (אנשים פרטיים) ואילו נאווי פונה לעסקים. נראה שהפיזור של מימון ישיר בין הרבה לקוחות, מקטין את הסיכון בפעילותה לעומת נאווי, כך שאם נאווי שווי בבורסה כ-500 מיליון שקל, מימון ישיר, עשויה להיות משמעותית מעל שווי זה. למעשה, ברמת הרווח של הרבעונים האחרונים, זה לא יפתיע אם שווי החברה מסתכם ב-800 מיליון שקל (ואפילו יותר).
אדגר ואיי.די.איי
חברת הבת, אדגר, רשמה עלייה קלה בהכנסות מהשכרת נכסים, אשר הסתכמו ברבעון בכ-57 מיליון שקל לעומת כ-56.7 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. ה-NOI ברבעון הסתכם בכ-52.7 מיליון שקל לעומת כ- 51 מיליון שקל ברבעון המקביל, גידול של כ- 3.3%. ה-FFO ברבעון הסתכם בכ- 15.2 מיליון שקל. בחברה צופים כי ה- FFO לשנת 2017 יעמוד על 60-65 מיליון שקל, בשנת 2018 על 65-70 מיליון שקל ובשנת 2019 70-75 מיליון שקל, וזאת על בסיס שיפור בשיעורי התפוסה והתקדמות האכלוס של הפרויקטים שנמצאים בשלבי אכלוס ושערי החליפין.
- הבורסה בשנתיים של מלחמה - מי הרוויח ומי נשאר מאחור?
- התקציב שאחרי המלחמה: איזה סקטור עשוי להרוויח?
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- ת"א 35 ירד 1.36%, מדד הבנייה קפץ 2.3%; חלל תקשורת זינקה 25%
חברת הבת, איי.די.איי ביטוח, רשמה צמיחה של כ-18% במספר הפרמיות ברוטו, שהסתכמו בכ-625 מיליון שקל לעומת סך של כ-530 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. הרווח המיוחס לבעלי המניות יותר מהוכפל ביחס לרבעון המקביל אשתקד והסתכם בכ-28.7 מיליון שקל לעומת כ- 12.5 מיליון שקל. הרווח הכולל המיוחס לבעלי המניות הסתכם ברבעון בכ-47.6 מיליון שקל לעומת הפסד של כ-6.1 מיליון שקל ברבעון המקביל בשנה שעברה.
בנק פיקדון (דאלי)כמה תקבלו בפיקדונות - והאם הם הופכים לאטרקטיביים יותר מקרנות כספיות?
התשואה על המק"מים ירדה ל-3.5%, הבנקים בקרוב יורידו את הריבית על פיקדונות. הקרנות הכספיות עשויות לספק תשואה נמוכה מפיקדונות
סיום המלחמה והחזרת החטופים ישפיעו על ההשקעות הסולידיות. תך ימים נפלה תשואת המק"מ ל-3.5%. אגרות החוב עלו והתשואה האפקטיבית ירדה, והשאלה שמשקיעים סולידים שואלים את עצמם - מה עדיף? קרנות כספיות או פיקדונות? או אולי בכלל מק"מ. לכאורה, לא אמור להיות שינוי בטעמים בגלל סיום המלחמה, אבל התוצאה העקיפה של סיום המלחמה על השוק היא הפחתת ריבית צפויה. השוק המקומי מגלם הפחתת ריבית גדולה - לכיוון 3.5% תוך שנה. רואים את זה במחירי האג"ח והמק"מ.
הורדת ריבית צפויה ובקצב גדול לא משפיעה על מחזיקי הפיקדונות הקיימים, אבל היא תשפיע על הפיקדונות החדשים. הבנקים צפויים להוריד את הריבית במהירות ועדיין תוכלו למצוא פיקדונות בריבית של כ-4% בשנה.
המק"מים כבר עשו התאמה מלאה ל-3.5%, והקרנות הכספיות צפויות להניב מתחת ל-4%. הן עכשיו עם נכסים שמספקים תשואה שנתית של 4.2%-4.3%, אבל כשהן יגלגלו את הנכסים כי הנכסים שלהן הן לטווח מאוד קצר - חודשים בודדים, הן ירכשו נכסים סולידים בתשואה נמוכה יותר. ככה זה בשוק של ריבית יורדת. המשמעות היא שמי שרוצה תשואה שקלית טובה לשנה כנראה יקבל אותה דווקא בפיקדונות שהן לרוב מוצר נחות מהקרנות הכספיות.
שינוי תשואות בשוק
התהליך הזה מתחיל בשוק המק"מים, שם התשואה השנתית ירדה בימים האחרונים לכ-3.5% אחרי שהיתה לפני שבוע-שבועיים כ-4%. הירידה משקפת כאמור את הציפיות של השוק להורדת ריבית קרובה, כנראה כבר בהחלטת בנק ישראל ב-24 בנובמבר. במצב כזה, כל אפיק שמתבסס על השקעה לטווח קצר מאוד - כמו קרנות כספיות - חוטף ראשון את השינוי. הקרנות האלה מחזיקות נכסים קצרים, לרוב לפדיון של עד שלושה חודשים, וכשהריבית בשוק יורדת, הן צריכות לחדש את ההשקעות-החזקות בריבית יותר נמוכה. זה קורה כמעט אוטומטית, ומוביל לכך שהתשואה שלהן נשחקת בהדרגה כל חודש.
- פיקדונות - איפה תקבלו את הריבית הטובה ביותר? בדיקה
- מה הריבית בפיקדונות בכל הבנקים וכמה אתם מפסידים על הכסף בעו"ש?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לעומתן, פיקדון בנקאי לשנה מאפשר לכם לנעול את הריבית עכשיו - בכ-4% בשנה בממוצע, אם כי זה עניין של ימים עד שזה יירד דרמטית. עכשיו זה הדקה ה-90 ליהנות מריבית של כ-4% לאורך שנה, גם אם הריבית תרד, בפיקדון שקלי בריבית קבועה מובטחת לכם הריבית הנקובה בעת ההפקדה.
התקציב שאחרי המלחמה: איזה סקטור עשוי להרוויח?
באוצר ובמערכת הביטחון כבר מתווכחים על תקציב 2026, כאשר פער של כ-25 מיליארד שקלים מפריד ביניהם; האם חלק מהכספים עשויים לעבור מהוצאות ביטחוניות להשקעות אזרחיות, ואיזה סקטור עשוי להרוויח מזה?
שמחה כפולה הבוקר, אנחנו גם נמצאים בערב חג שמחת תורה, וגם אחרי שנתיים בשבי, החטופים הראשונים משוחררים ומגיעים לישראל והמערכה בעזה מתקרבת לסיום, בממשלה כבר נערכים ליום שאחרי. הפסקת אש ממושכת עשויה לשנות את סדרי העדיפויות התקציביים, מהוצאות ביטחוניות גבוהות במיוחד, אל השקעות בשיקום המשק.
המחלוקת בין משרד האוצר למערכת הביטחון כבר מתנהלת מאחורי הקלעים. בצה"ל מבקשים להוסיף כ-20 מיליארד שקלים לתקציב הקרוב ולהגדיל את מסגרת 2026 לכ-135 מיליארד שקל, בטענה שהמלחמה הרחיבה משמעותית את מפת האיומים. במערכת הביטחון
מדגישים כי ההתמודדות מול איראן והצורך בחיזוק הכשירות של הצבא מחייבים תקציב ארוך טווח וגדול יותר, שיכלול גם השקעה במלאים, במערכות הגנה אווירית ובכוח האדם הסדיר והמילואים. גורמים ביטחוניים טוענים כי צמצום התקציב כעת עלול לפגוע במוכנות הצבא וביכולת לשמר את ההישגים
שנצברו במהלך הלחימה.
באוצר מנגד, טוענים כי תקציב הביטחון עלה לכ-163 מיליארד שקלים ב-2025, לעומת כ-90 מיליארד בלבד לפני המלחמה, ושיש גבול ליכולת של המשק לממן תוספות נוספות. לדבריהם, חלק ניכר מהכסף הוקצה מבלי שנבנתה תוכנית רב שנתית מסודרת, והגיע
הזמן לדרוש שקיפות, תיעדוף והתייעלות.
בזמן שהמחלוקת הזו מתנהלת, עולה התהייה לאן יוסטו הכספים שעד כה הופנו לתקציבי הביטחון. תשובה אפשרית היא לסקטור התשתיות. זהו אחד התחומים שנפגעו משמעותית במהלך המלחמה, כאשר אלפי עובדים לא יכלו להגיע לאתרי בנייה,
פרויקטים לאומיים נדחו, ועבודות תשתיות הוקפאו. כעת, עם תחילת הרגיעה, ההערכה היא שהמדינה תבחר להפנות חלק מהתקציבים לתחומים אזרחיים, כבישים, רכבות, אנרגיה ושיקום אזורים שנפגעו, פרויקטים שיכולים להזניק את הצמיחה ולספק תעסוקה רחבה.
- השקעות אדירות בתשתיות AI - וול סטריט בפומו?
- השקעה במניות תשתית - מה היה ומה צפוי?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
השפעה חיובית על המשק
בעוד הגירעון נותר גבוה, ההבחנה בין הוצאה "שוטפת" להוצאה "שמייצרת ערך" הופכת משמעותית. השקעה בתשתיות יכולה להחזיר למשק תשואה כלכלית גבוהה, בניגוד לתוספות שאינן מייצרות צמיחה ישירה. לכן, השאלה האמיתית כעת היא לא רק גודל התקציב, אלא לאן הוא יופנה. הזרמת תקציבים לפיתוח כבישים, תשתיות מים וחשמל, אזורי תעשייה וכמובן גם דיור, יוכלו לשמש כמנוע צמיחה עבור המשק.
