כוננות ספיגה: האם המפולת בדולר-שקל תתחדש? הנה הצפי של פסגות ולידר

בשבוע החולף נמנעה התרסקות בדולר רק ע"י התערבות אגרסיבית של בנק ישראל, מה צפוי בתקופה הקרובה?

נדב לוי | 05/03/2017 14:00 (19)

השבוע החולף היה אחד הסוערים בשוק המט"ח המקומי מזה תקופה ארוכה. המטבע האמריקני נכנס למצב של מפולת שבועית ורשם שפל של מעל שנתיים מול השקל כשצלל במהלך המסחר ביום רביעי האחרון לרמה של 3.64, וזאת בניגוד למגמת התחזקותו של הדולר מול סל המטבעות בעולם. מה שמנע את המשך ההתרסקות במטבע האמריקני היה התערבותו האגרסיבית של בנק ישראל בשלב המסחר הרציף שהצליחה לרסן משמעותית את הירידה והביאה להיפוך מגמה, שנמשכה גם ביום למחרת (ה') אודות לעזרתו של בנק ישראל שהמשיך לפעול בהיקף של מאות מיליוני דולרים. דולר רציף

בתוך כך, בכירי בנק ישראל העבירו מסרים לסוחרי המט"ח גם בעצם פעולתם האגרסיבית ועצירת הירידה בדולר וגם כאשר הצהירו לגבי המשך פעולתם. כך לדוגמה, סגנית הנגידה, נדין בודו-טרכטנברג אמרה בראיון לאתר 'רויטרס' כי "התערבות בשוק המט"ח נמצאת לחלוטין על השולחן ואנחנו נמשיך להתערב אם נראה שהתחזקות השקל פוגעת בכלכלה. אנחנו מרגישים שיש אפקטיביות להתערבות מצידנו".

בנוסף, אנדרו אביר, האיש שמנהל בבנק ישראל את רכישות המט"ח, אמר כי "הועדה המוניטרית לא אמרה לחטיבת השווקים "110 מיליארד דולר זה משהו שאסור לעבור". בעצם כך הבהיר אביר כי לבנק ישראל עדיין קיימת האפשרות לפעול גם כאשר יתרות המט"ח שמחזיק עלו לראשונה מעל רף 100 מיליארד דולר.

כעת נשאלת השאלה - לאן מכאן? האם בנק ישראל ימשיך להזרים מאות מליונים ולהתערב בצורה מאסיבית במטרה לבסס את הדולר מעל רף 3.70 שקל או שמא כיוון הדולר מטה אינו נמנע וידיהם של סוחרי המט"ח על העליונה. הנה תחזיות הכלכלנים:

פסגות בית השקעות: "נדגיש שבטווח הקצר מאוד (מספר ימים לכל היותר) לרכישות של בנק ישראל יכולה להיות השפעה אך השפעה הזו תפוג מהר מאוד כאשר הרכישות מעוקרות. כלומר, כאשר בנק ישראל רוכש דולרים הוא למעשה מזרים שקלים למערכת הפיננסית. על מנת שכמות הכסף במשק לא תגדל באופן משמעותי ותייצר אינפלציה ו/או עליית מחירי נכסים ו/או עלייה בתיאבון לסיכון, בנק ישראל "סופג" את אותם השקלים חזרה. תהליך זה נקרא "עיקור", בנק ישראל טוען שזה מה שהוא עושה והעדויות מלמדות שהוא אכן מתבצע בפועל".

"פה מגיע הקאטץ'. בשנים האחרונות מתקיים ויכוח לגבי מה משפיע יותר על השווקים: כמות הכסף עצמה או הזרם שלה (כלומר השינוי בה). ויכוח זה היה סוער במיוחד בכל הנוגע להרחבות הכמותיות השונות כאשר הבנקים המרכזיים גילו שהמדיניות שלהם לא ממש עובדת למרות שהמאזנים שלהם הולכים ומתנפחים ללא היכר. כמו כל ויכוח בין כלכלנים גם לוויכוח הזה אין תשובה חד משמעית אבל נראה שהכף נוטה לכיוון של הזרם. בהתאם, להערכתנו אם בנק ישראל מעקר את הרכישות שלו, לאחר העיקור זרם השקלים והדולרים במשק נותר ללא שינוי (בהינתן שהתנאים הכלכליים לא השתנו) ולכן גם שער החליפין צריך להיוותר ללא שינוי. השורה התחתונה: כדי להחליש את השקל לאורך זמן בנק ישראל צריך לבצע הרחבות מוניטריות נוספות, מה שהוא לא צפוי לעשות בסביבה הכלכלית הנוכחית. לכן, כל עוד המשק הישראלי נראה טוב השקל ימשיך ליהנות מרוח גבית".

לידר שוקי הון: "עם פרסום נתוני התוצר לרבעון הרביעי של 2016 (צמיחה של 6.2%) לפני שבועיים הלחץ לייסוף בשקל התגבר. שוק המט"ח מבין היטב שגם אם לא צפויה העלאת ריבית בקרוב, ההצדקה להמשיך במלחמת המטבעות במשק בצמיחה מהירה עם גידול של 11.2% ביצוא, כבר פחות משכנעת. כמובן שבנק ישראל לא שמח לייסוף חד ומהיר אך נדמה שהנכונות להילחם נגד כוחות השוק קטנה".

קיראו עוד ב"שוק ההון"

"המשמעות של ניתוח זה ברורה: הלחץ לייסוף בשקל צפוי להימשך בחודשים הקרובים. נגד גורמי המאקרו הבסיסיים התומכים בשקל חזק קשה להתווכח. הייסוף בשקל הינו תולדה של גורמים מאקרו כלכליים בסיסיים, כולל עודף בחשבון השוטף (3.9% תוצר בשנת 2016) והשקעות ריאליות נטו (כ-3% נוספים). ישראל נהנית מכניסת הון נטו חיובי בהיקף גדול, בפרט השקעות בענפי הטכנולוגיה העלית כולל מכירת חברות הזנק".

לאומי שוקי הון: "מצב העניינים של שער החליפין משקף את ההשפעה החזקה של גורמים בסיסים, ארוכי טווח, התומכים בתיסוף השקל ואת הנסיון להתמודד עם מצב זה באמצעות כלי קצר טווח - התערבות במסחר במט"ח. אי התאמה זו, שבין האופי ארוך הטווח של גורם התיסוף לעומת האופי קצר הטווח של כלי ההתמודדות עם הבעיה, יוצר מצב של עלות יקרה של ניהול יתרות מט"ח בהיקף אדיר של כמאה מיליארד דולר מחד ואפקטיביות מועטה מאוד של השימוש בכלי זה. יש כאן, ככל הנראה, כשל של ממש באי התאמת הכלי לבעיה". לכתבה המלאה.

כל הכותרות 24/7 הטלגרם שלנו - תכנים יחודיים

תגובות לכתבה(19):

הגב לכתבה

שם המגיב *

כותרת תגובה *

תוכן התגובה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה

15.
משה 07/03/2017 12:50
הגב לתגובה זו
לא יצוא-לא צמיחה -ובקרוב לא עבודה ....
14.
ממי 06/03/2017 10:14
הגב לתגובה זו
לידיעתכם.
13.
מאיר פ 06/03/2017 07:45
הגב לתגובה זו
הי ספקולנטים תהמרו בגדול נגד הדולר שרל כי אין סיכוי שתפסידו כסף... אני בנק ישראל קבעתי אצפה... כך בנק ישראל פוגע ביצואנים פעם אחד, ניהול 110 מיליארד דולר מייצר הפסדי ענק לישראל פעם שניה, מנפח בואה התחום הרכב והגיור פעם שלישית ... נבכה דורות על הנזק שבנק ישראל גורם למדינת ישראל
12.
דב 05/03/2017 20:17
הגב לתגובה זו
מדוע בנק ישראל קונה מטבע זר בהלואות ובהיתחיבויות
11.
טוטם 05/03/2017 18:06
הגב לתגובה זו
יש תרופת פלא . פיחות !!! הדולר ב 4.5 שקלים . שהספקולנטים יעשו שמיניות באוויר . וגם היבואנים . הסינים עשו את זה לפני שנה וזה הצליח . למה לא ישראל (הבנק המרכזי) ? אז יהיו הרבה שקלים בשווקים . ממילא האינפלציה אפס או שלילית . אז תהיה קצת אינפלציה זה מה שרוצים לא ? והכי חשוה , היצוא ירוויח . זה מה שרוצים לא ???
10.
אודי 05/03/2017 18:04
הגב לתגובה זו
נדב היי, רשמת כי לפי הסקירה של בל"ל : " בטווח הארוך יותר, ייתכן כי קצב העלאת הריבית בישראל עשוי להיות מעט מהיר יותר מזה שחוזה חטיבת המחקר של בנק ישראל (0.50% בסוף 2018), כיוון שהתפתחות זו עשויה להוביל לפתיחת פער ריביות משמעותי מול ארה"ב, דבר אשר עלול להוביל לתנודתיות חדה יחסית בשווקים השונים – שוק ההון והמט"ח", כך נכתב בסקירה ". אתה מתכוון לאמר שעל פי בסקירה של בל"ל הם מעריכים כי בטווח הארוך יותר ( שנה ומעלה ) הריבית השיקלית תהיה גבוה יותר משמעותית מהריבית הדולרית, לכן צפויים זעזועים בשווקים ?
9.
אריה 05/03/2017 17:02
הגב לתגובה זו
לבנק ישראל יש יכוולות מוגבלות לרכוש עוד דולרים נניח יעבור יתרות של 110 120 מיליארד ואז מה ?
מה מגביל את הבנק, הוא יכול להדפיס שקלים כרצונו? (ל"ת)
Hadshen 05/03/2017 21:25
הגב לתגובה זו
א..אז 130. (ל"ת)
בא 05/03/2017 18:35
הגב לתגובה זו
8.
יוסקו 05/03/2017 16:44
הגב לתגובה זו
..בנק ישראל מתמיד מריץ את שער הדולר בעזרת רוח גבית-מגמה עולמית להתחזקותו, נאום טראפ נתן את האות, לכל הציניקנים למינהם, פלוג לא תעצור עד שהשער יעבור את 3.75, נתוני התעסוקה והצמיחה המראים כלכלה "חזקה ואיתנה"אצלנו בעייתיים , אין התיחסות למיגזר הדתי והערבי ויש לקבלם בערבון מוגבל, כולם יודעים ,אבל פלוג היחידה שמגיבה ותגיב גם אם יהיו לנו יתרות של 125 מיליארד דולר, היצואנים ועובדיהם מעל הכל!
7.
זאביק 05/03/2017 15:45
הגב לתגובה זו
בארה'ב המתוכננת לחודש זה ואלה שיבואו אחריה כפי שצוין ע'י בכירי הפד. הסיפור עם השקל החזק הוא בעיקרו סיפור של ספקולנטים שחוגגים בגלל הטפשות של מי שמסרב להטיל מס על עיסקות מטח לטווחים אולטרא קצרים
שמטוב 05/03/2017 16:34
הגב לתגובה זו
והוא יכשל. שאר הבנקים חוגגים על הטיפשות של בנק ישראל: קונים דולר _בזול_ ומוכרים אותו _ביוקר_ לבנק ישראל ואזרחי ישראל מממנים את המהלך הטיפשי של בנק ישראל.
6.
טומטומון 05/03/2017 15:10
הגב לתגובה זו
בדרך כלל המציאות טופחת על פניהם ועל תחזיותיהם (הבנתם בכלכלה היא די מיזערית), מה יהיה הפעם לדעתי גם אלוהים לא יודע, מה דעתכם?
5.
מיכאל 05/03/2017 15:09
הגב לתגובה זו
רק הדפסה של שקלים תוריד את השקל ותעשה קצת אינפלציה !! בכסף המודפס לקנות דולרים !!! האינפלציה תעלה אז יעלו ריבית ויצננו גם את שוק הדיור !!! הדפסת שקלים ומהר
מה חשבת שעשו עד עכשיו ? הדפיסו פוגים? (ל"ת)
9 05/03/2017 18:22
הגב לתגובה זו
4.
''' 05/03/2017 15:02
הגב לתגובה זו
החודש, בשבוע החולף הדולר לא נחלש מול השקל בסיכום , בנק ישראל יכול למרר את חייהם של הספקולנטים לא רק באמצעות רכישות אלא באמצעות של משחק בריבית על פקדונות דולרים, במשחק בריבית היומית ועוד....בנק ישראל לא נותן לספקולנטים נזילות למימוש הרווח .
3.
קרנית שלום למה את קונהדולרים ארצואת הברית תקני פלורסטים (ל"ת)
אבי 05/03/2017 15:00
הגב לתגובה זו
2.
לקרנית במקום דולרים תקני פלורסטם מנית הדגל של הבורסה (ל"ת)
דוד 05/03/2017 14:51
הגב לתגובה זו
1.
דוד 05/03/2017 14:49
הגב לתגובה זו
הכסף לו שלה מה איחפת לה רק לקנות דולרים על חשבון הציבור עוד מיסים יבוא הכסף תקנה דולרים

וול סטריט שור וילדה (דאלי)

ניתוח

האם תיקי השקעות של עשירים מניבים יותר מהשקעות הציבור הרחב?

איך עשירים משקיעים, איפה היה לא כדאי להשקיע בשנים האחרונות, כמה הניבה תשואה סולידית ומה היה המוצר המנצח?

ד"ר אדם רויטר | 14/09/2025 07:35

נושאים בכתבה עשירים בורסה

מי מרוויח יותר בהשקעות - עשירים או הציבור הרחב? השנתיים של אחרי היציאה מהקורונה היו טובות יותר באפיקים שסף הכניסה אליהם גבוה מאד, אלו המיועדים לעשירים בלבד. אך בהמשך האפיקים הסחירים כמו S&P 500 או מדד ת"א 125 היו עדיפים. נוצר מצב בו בשלוש השנים האחרונות השקעות הציבור הרחב ניצחו את השקעות העשירים. כשבוחנים את חמש השנים האחרונות - התמונה מתהפכת, העשירים עשו טוב יותר וזאת בהנחה שהם פעלו באפיקים הספציפיים אליהם - קרנות מיוחדות שמשקיעות גם בנכסים לא סחירים.

מה שהכי מעניין, בבדיקת התשואות בשנים האחרונות הוא שבשלוש השנים האחרונות השקעה באפיקים כמעט חסרי סיכון הניבה תשואה גבוהה יותר מאשר רוב האפיקים המסוכנים.

לפעמים מבט בתוצאות של אפיקי השקעה בלתי סחירים שאינם חשופים לציבור הרחב, נותן הבנה יוצאת דופן הנוגעת לכדאיות השקעה. מידע כזה, היכן כדאי להשקיע לטווחי זמן ארוכים, חשוב ביותר, כי הוא מספק תובנות האם למשל השקעה בנדל"ן עדיפה על הבורסה? האם קרנות הון סיכון עדיפות על השקעה ישירה בנאסד"ק? האם עדיף להשקיע בקרנות של קרנות הנותנות פיזור רחב יותר או שעדיף להתמקד בענפים ספציפיים?

יתכן והמידע המעניין ביותר הוא האם באמת העשירים מצליחים להשיג תשואה גבוהה יותר על כספם לעומת הציבור הרחב? האם עצם העובדה שפתוחים בפניהם אפיקי השקעה שרף הכניסה אליהם גבוה מאד (השקעת מינימום של מיליון שקל או לרוב מיליון דולר), אכן מניב להם תשואה עודפת?

בשלוש השנים האחרונות השקעה באפיק חסר סיכון הניבה תשואה גבוהה יותר מאשר רוב האפיקים המסוכנים

להמשך הכתבה לחץ כאן

אנשי פרטנר וחשכ״ל. קרדיט: יח״צ

פרטנר ופלאפון יספקו שירותי סלולר לכ-220 אלף עובדי מדינה

רן קידר | 15/09/2025 11:13

נושאים בכתבה החשב הכללי פרטנר פלאפון

מכרז הסלולר הגדול של החשב הכללי, מהחשובים והיוקרתיים במשק התקשורת, הסתיים ופרטנר ופלאפון הן הזוכות שיספקו שירותי סלולר וציוד קצה ל-220 אלף עובדי מדינה ולראשונה גם לגמלאי שירות המדינה. בהסכם החדש נקבע כי פלאפון תספק שירותים לכ-60% מהמנויים, בעוד פרטנר תשרת את יתרת 40% מהמנויים. מדובר בחלוקה אסטרטגית שמבוססת על שני ספקים מקבילים, במטרה להבטיח יציבות, יתירות ושיפור משמעותי ברמת השירות.

המכרז כולל חבילת דרישות טכנולוגיות מתקדמות, שנועדו לחזק את רציפות השירות, גם במצבי חירום: שתי רשתות עצמאיות במקביל, עם מערכי גיבוי ועמידה בתקני סייבר מחמירים. MCPTT, מערכת תקשורת מאובטחת בדגם "מכשיר קשר" עבור כוחות הביטחון והחירום, הפועלת גם תחת עומסי רשת כבדים. בועה סלולרית, הפעלת רשת פרטית, נפרדת ומאובטחת לכוחות הביטחון בשעת חירום. נפ״א, נדידה פנים־ארצית אוטומטית בין שלוש רשתות סלולריות לקבלת קליטה רציפה בכל נקודה במדינה.

מלבד רכיבי הביטחון, המכרז מביא ערך ישיר לעובדי המדינה: חבילות גלישה בנפחים חסרי תקדים, עד 300 טרה־בייט. תנאים משופרים לגלישה ושיחות בחו"ל. מגוון רחב של מכשירים סלולריים מהדגמים החדשים בשוק. פלטפורמה דיגיטלית לשירות עצמי מהיר ונגיש.

חשב הכללי, יהלי רוטנברג, אמר בטקס ההכרזה שנערך במשרד האוצר: "המכרז מהווה הישג אסטרטגי חשוב המשלב חיסכון משמעותי לקופת המדינה עם קפיצת מדרגה טכנולוגית וביטחונית. לראשונה תובטח רציפות תפקודית מלאה גם בשעת חירום, לצד יכולות סייבר מתקדמות ורשתות עצמאיות. התחרות הרחבה אפשרה לנו להשיג את התנאים הטובים ביותר למדינה, הן במחיר והן באיכות השירות."

מנהל מינהל הרכש הממשלתי, אלון קינסט, הוסיף: "התוצאות הן עדות לתחרות הבריאה והענפה שיצרנו. החברות הציעו את מיטב הטכנולוגיה והמחירים הטובים ביותר. תחרות איכותית היא המפתח להשגת שירות ציבורי יעיל, חסכוני וחדשני."

להמשך הכתבה לחץ כאן