המפולת היום במניית אופקו, האם מדובר בהזדמנות קניה?

סטיבן טפר IBI: "הניסוי התפקשש ועכשיו חברה בשווי של 5 מיליארד דולר צריכה להצדיק כזה שווי גדול"; מה הסיכוי שהניסוי יחזור
מערכת Bizportal | (5)
נושאים בכתבה אופקו

מניית אופקו קרסה ביום שישי בנאסד"ק ב-19% לאחר שהודיעה על כישלון בשלב 3 של פיתוח תרופת ה-hGH-CTP. הבוקר אופקו הלת' הדואלית צונחת בשיעור חד בת"א וגוררת את מדד המעוף לטריטוריה שלילית. יום שחור למשקיעים בחברה. סטיבן טפר, אנליסט הפארמה של IBI התייחס למצב העניינים באופקו.

מה ההשלכות מבחינת שווי החברה?

"המניה ירדה כי מדובר במוצר השני בחשיבותו לחברה אחרי הריאלדי לטיפול באי-ספיקת כליות כרוני. גם אחרי כל הירידות אופקו שווה 5 מיליארד דולר והיא צריכה להצדיק כזה שווי גדול. התרופה של הורמון הגדילה השפיעה על השווי של החברה וכך השוק תפס את זה במיוחד לאור העובדה שהיה שיתוף-פעולה עם פייזר. השוק ציפה להצלחה בניסוי ורואים זאת בין השאר לפי העלייה החדה במניה בחודש האחרון לקראת פרסום התוצאות".

מה המשמעויות של פרסום התוצאות?

"החברה דיווחה שלא עמדה ביעד, אך עדיין לא פרסמה נתונים מלאים וזה שלא נותנים מספרים זה מקשה לראות את גודל הכישלון. זה סימן לא טוב כי אם היה פספוס קטן היו נותנים מספרים".

החברה דווקא מנסה להרגיע את השוק

"אופקו מנסה לומר כאילו היא לא עמדה ביעד המרכזי אבל יש כמה מטופלים שהם חריגים שעיוותו את כל התוצאות. כלומר במהלך הטיפול שאורכו כחצי שנה יתכן שמספר מטופלים ש שקיבלו את התרופה לא שמרו על המשקל ולא ביצעו פעילות גופנית. ולעומת זאת יתכן שבקבוצת הביקורת היו מטופלים שנכנסו למשטר דיאטה וירדו במשקל למרות שלא לקחו את התרופה. גם אם מועצת גדולי הסטטיסטיקאים יצליחו להוציא מהתוצאות משהו חיובי, יהיה קשה ל- FDA לאשר את המוצר לטיפול במבוגרים עם חסר בהורמון גדילה בלי ניסוי קליני נוסף ובייחוד כשקיימת אלטרנטיבה של הורמון גדילה בהזרקה יומית. כיוון שמודבר במדד בעייתי שמתבסס על ירידה בשומן, יתכן שהסטטיסטיים יצליחו לבודד מטופלים שחרגו מהפרוטוקול והשמינו באופן יוצא דופן למרות שהם היו בטיפול (לא שמרו על משטר התזונה והפעילות הגופנית)".

האם זה סוף הסיפור?

"ה-FDA יכול לאפשר לחברה לעשות בעתיד ניסוי בדרך אחרת עם יותר מטופלים או עם פיקוח נוסף עליהם, אבל חשוב להבהיר שזה יכול לקחת מספר שנים שנים וכל זה בהנחה שאנחנו לא יודעים מה הסיפור האמיתי. כרגע הסבירות הגבוהה היא שה-FDA לא יאפשר את המוצר ללא ניסוי נוסף במבוגרים".

אז למה החברה ממשיכה עם ניסוי בילדים?

"מבחינת החברה היא כאילו אומרת שהיא מאמינה במוצר. אצל ילדים המדד הרבה יותר חזק כי בודקים גובה ותכונות שאי אפשר או קשה מאוד להשפיע עליהן למעט מקרים קיצונים. אם המוצר עובד באמת אז כאן הוא יצליח, אבל בגלל הכישלון אצל המבוגרים הסיכון עכשיו יותר גדול. אם מקודם נתתי סיכוי של 60% לילדים להצליח אז עכשיו הסיכוי מבחינתי ירד ל 30%. בנוסף אם יש בעיה עם המוצר עצמו ברמה הקלינית הטכנולוגית אז קיים חשש שגם מוצר אחר בפיתוח של החברה בטכנולוגיה דומה ייכשל".

מה לגבי המניה? מה המשקיעים אמורים לעשות?

"אין ספק שיש סימן שאלה גדול והירידה במניה מוצדקת ובמיוחד כי המניה עלתה בזמן האחרון לקראת פרסום התוצאות. יש סימן שאלה גדול לאורך זמן - הירידות מוצדקות וטרם נוצרה הזדמנות קניה. הסיפור הזה מאוד מאכזב אותי ואין משהו בינארי בטווח הקצר שיכול לאושש את המניה בטווח הקצר. המוצרים הגדולים האחרים של אופקו בתחילת הדרך והם תהליכים הדרגתיים שייקחו זמן רב. המוצר של פרולור נתן תקווה למשקיעים - היה הדבר המרכזי שיכול היה לתת קפיצת מדרגה לחברה, אבל זה התפקשש".

קיראו עוד ב"שוק ההון"

מניית אופקו נסחרת בבורסה בת"א משנת 2013, אז התמזגה חברת התרופות האמריקנית של פיליפ פרוסט עם חברת הביומד הציבורית המקומית פרולור. המוצר שפיתוחו נכשל ביום שישי היה של חברת פרולור ועל בסיסו נרכשה פרולור תמורת 560 מיליון דולר. היום המחיר של העסקה מלפני כ-3 שנים נראה גבוה במיוחד.

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    התרופה שנכשלה יעילה להארכת קרן הצבי... (ל"ת)
    יאל 02/01/2017 09:40
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    אחד שמבין 01/01/2017 23:39
    הגב לתגובה זו
    אין שום סיבה למחיר המוגזם לנייר שלא מרוויחההתדרדרות מתחילה היום ותיעצר במקרה הטוב בשער 1000!!!במקרה הגרוע בשער 400!!
  • 1.
    מעניין? 01/01/2017 16:26
    הגב לתגובה זו
    מי יודע?
  • Fisherkung 02/01/2017 07:32
    הגב לתגובה זו
    אאכ ויגודמו יתפטר שאז המניה תעלה בין חמשה לעשרה אחוזים
  • אתה גאון (ל"ת)
    נחשון 06/04/2017 12:25
עמירם לוין
צילום: פייסבוק, על פי סעיף 27

מיליארד שקל בייבי - עמירם לוין בתשואה חלומית

פי 1,200 - עמירם לוין, אלוף במיל מלמד את כולנו שהשקעות זה כמובן גם - מזל, אבל גם הרבה שכל-ידע

רן קידר |

800 אלף שקל של השקעה הפכו בעת שנקסט ויז'ן הונפקה ל-31 מיליון שקל. זה היה לפני 4 שנים, מאז האלוף עמירם לוין מימש מספר פעמים וירד מרף הדיווח של ה-5%, אבל לביזפורטל נודע שהוא עדיין מחזיק במניות החברה. אם לוין לא היה מממש הוא היה מחזיק כיום מניות ב-1 מיליארד שקל. אבל לוין מימש ובצדק - אף אחד לא יכול היה לדעת שזו השקעה שתניב פי 1,200! ופי 40 מאז שהיא החלה להיסחר. 


על פי ההערכות ובהסתמך על מכירות שכן דווחו, לוין נפגש עם כ-250 מיליון שקל במזומן והוא עדיין מחזיק בכמות מניות משמעותית, - לאחר שהמניה עלתה פי ארבע בשנה האחרונה - בלכל הפחות 400 מיליון שקל. בסך הכל מדובר על 650 מיליון שקל, וזו הערכה שמרנית.  בפעם הקודמת שניסינו לשאול את לוין על ההשקעה הוא אמר - "בטח שאני מחזיק, אבל זו השקעה פרטית ואני לא מדווח".  




עמירם לוין מלווה את החברה מההתחלה. המייסדים היו צריכים דמות מוכרת, דומיננטית, פותחת דלתות ולוין הצטרף. הוא האמין בחברה, השקיע בה, והצליח. ההצלחה של נקסט ויז'ן היא הרבה מזל. לוין הרוויח תשואה של כ-120,000%, זה מזל, אבל לא רק. זו ידיעה, זה ניסיון, זה הרבה שכל. שכל של בניית הדברים הנכונים, הסתכלות מאוד ממוקדת על מה שטוב לחברה ולא מקלישאה, בניית חברה אמיתית והבנה שוטפת של צרכי השוק במטרה לספק את המוצרים הטובים והנכונים לצבאות ולמשתמשים. 

אם תרצו - היה אולי הרבה מזל, אבל המזל הולך עם הטובים - נקסט ויז'ן היא חברה אמיתית ולוין זיהה את האנשים וההנהלה ואת המוצר ועזר להביא אותו למקומות הגבוהים. עכשיו הוא מחוץ לחברה, אין לו תפקיד רשמי, אך הוא עדיין מאמין בחברה ומשקיע בה. 

השקעות אלטרנטיביותהשקעות אלטרנטיביות

השקעות אלטרנטיביות אינן מילה גסה, אבל חייבים להפסיק להשוות תפוזים לתפוחים

הדיון על "קריסת" השוק האלטרנטיבי מפספס את העיקר - אין דבר כזה שוק אחד או מודל אחד; בין פלטפורמות אחראיות עם מנגנוני חיתום וביטחונות לבין גופים שנשענו על הון חדש בלבד, עובר קו דק שמפריד בין ניהול סיכון מושכל לבין הימור מסוכן - טור תגובה של אייל אלחיאני  מייסד ומנכ"ל טריא
אייל אלחיאני |

בטור שהועלה כאן ניסו להסביר "מה קרה" לשוק ההשקעות האלטרנטיביות. שמות מוכרים כמו הגשמה, סלייס, טריא ואחרות נזרקים יחד לסל אחד, כאילו מדובר באותו מוצר, באותו מודל ובאותה רמת סיכון ולא היא.

מדובר בטעות יסודית, כמעט פדגוגית: אין דבר אחד שנקרא “השקעה אלטרנטיבית”.

השקעה אלטרנטיבית היא שם גג למאות מודלים שונים: מאשראי צרכני, דרך מימון נדל״ן, ועד השקעות אנרגיה וקרנות חוב. בין קרן גמל שגייסה כספי חוסכים והשקיעה אותם בפרויקטים כושלים בניו־יורק, לבין פלטפורמת הלוואות בין עמיתים שמאפשרת השקעות מגובות נדל״ן בישראל - אין שום דמיון, לא ברמת הפיקוח, לא במבנה ההשקעה ולא ברמת השקיפות. מדובר במוצרים שונים בתכלית. כל זאת בנוסף להשפעה המהותית על התחרות ועל האימפקט החברתי.

הציבור הישראלי צמא לאפיקים אלטרנטיביים, וזה לא מקרי. במשך עשור של ריבית אפסית, משקיעים נאלצו לבחור בין תשואה זעומה בבנק לבין השקעות ספקולטיביות בחו״ל. ההשקעות האלטרנטיביות, כשהן מנוהלות נכון, יצרו אפיק שלישי - כזה שמחבר בין הכלכלה הריאלית (דיור, אשראי לעסקים קטנים) לבין הציבור הרחב, ומאפשר תשואה ראויה לצד ביטחון יחסי.

אבל בין זה לבין “שיווק אגרסיבי של חלומות” יש תהום.

ההבדל האמיתי איננו בסיפור השיווקי, אלא בניהול הסיכון.

מי שבנה מנגנון בקרה, שקיפות, חיתום וביטחונות איכותיים - הוכיח את עצמו גם בתקופות משבר ושרד. מי שבנה על זרימה אינסופית של כסף חדש - קרס. זה כמובן נכון להשקעות אלטרנטיביות כמו גם לבנקים שונים בארץ ובעולם (שחלקם קרסו וגרמו להפסדים משמעותיים למשקיעים).

להכניס את כולם לאותה רשימה זה כמו לכתוב שטסלה וניסאן הן “שתי חברות רכב” - עובדתית זה נכון, אך מהותית מדובר בשני מוצרים שונים לחלוטין מכל הבחינות.