שלי יחימוביץ'
צילום: רותי עמיר

יחימוביץ' בכנס חשבים: "בפרשת שרה נתניהו לא השתתפתי כי זה גרם לי לחוסר נוחות - הצוללות זה עניין אחר"

ח"כ מטעם המחנה הציוני לקחה היום חלק בכנס חשבים 'היערכות לסוף שנת המס 2016' והתייחסה לסוגיות כגון מיסוי פיצויי פיטורים, חוק הגבלת שכר הבכירים, סוגיית העלאת גיל הפרישה לנשים ועוד
אסנת פרץ | (11)

שלי יחימוביץ' (המחנה הציוני) נשאה דברים היום בכנס המסים של חברת 'חשבים', החברה המובילה בישראל לפתרונות מידע עסקי בניהולה של לילך ינוביץ', והתייחסה לסוגיות שונות כגון מיסוי פיצויי פיטורים, חוק הגבלת שכר הבכירים, סוגיית העלאת גיל הפרישה לנשים, וכמובן - אי אפשר בלי פרשת הצוללות.

את נאומה פתחה יחימוביץ' בתזכורת נוסטלגית לפרשת מפעל סיליקט, שבזמנו הובילה את מני מזוז לפתיחת חקירה (ולבסוף גם הרשעה) נגד אהוד אולמרט בטענה כי היה צריך לפסול את עצמו ממעורבות וקבלת החלטות בפרויקטים שייצג מקורבו עו"ד אורי מסר. לטענתה של יחימוביץ' המצב לא מאוד שונה מפרשת הצוללות של נתניהו ועו"ד שמרון. "לא הרפתי באותה פרשה ותבעתי חקירה. אולמרט, כדרכם של ראשי ממשלות, לא אהב שחוקרים אותו, אז הוא ניהל מסע נגד ביהמ"ש ונגד מבקר המדינה דאז. עמדתי לצידם וניהלתי מאבק ציבורי, לא רק על הפרשה הזו אלא גם על פרשות נוספות, בגינן היום אולמרט יושב בכלא".

"הסיבה להקדמה הזו", הבהירה יחימוביץ', "היא כדי להסביר שלא מדובר בימין או שמאל. כשמדובר בשחיתות פוליטית שנוגעת בכסף גדול, זו פרשה מוסרית שנוגעת לכולנו - המדינה יוצאת מופסדת בכל דרך אפשרית, מכספו של משלם המסים ועד אובדן אמון הציבור במערכת. ניקיון כפיים וטוהר מידות הן לא תכונות אקזוטיות, כל שליח ציבור צריך להיות ישר, והמניע שלי בפרשת הצוללות הוא לחלוטין לא פוליטי. בפרשת שרה נתניהו לא השתתפתי כי זה גרם לי לחוסר נוחות, אבל הפעם - גם אם נתניהו היה איש שמאל, הייתי אומרת את אותן המילים".

יחימוביץ' בכנס 'חשבים' | צילום: רותי עמיר

יחימוביץ' הבהירה שלטענתה הבעייתיות בפרשה לא קשורה לעלות הצוללות, וזאת על אף ש"היו עוד מאה דברים שהיה יותר דחוף לעשות בכסף הזה", לדבריה. "רה"מ לחץ באופן אישי על הרכישה בעוד שהאדם הקרוב אליו ביותר, קרוב משפחתו, חבר הילדות שלו ועו"ד האישי - מבצע במקביל עסקה פרטית משלו על אותה עסקה לאומית. זה בלתי נתפש".

הרוח הנוסטלגית שרתה על יחימוביץ' גם בהמשך, כשהזכירה שב-2003 נתניהו, כשר האוצר, סירב לעסוק בהפרטת בנק דיסקונט מכיוון שמקורבו, אותו עו"ד דוד שמרון, ייצג את אחד הרוכשים בהפרטה. "מה קרה ב-13 השנים שחלפו מאז? הסטנדרטים שלנו השתבשו או שהכללים השתנו?", היא תוהה. "כולם מעורבבים אחד עם השני וכולם עם אותו איש עסקים. מה עוד צריך, כתובת אש שתגיד שיש כאן שחיתות?".

על הדבש ועל העוקץ

יחימוביץ' התייחסה לחוק ההסדרים העוסק בפיצויי הפיטורים ומשלב שני שינויים. הראשון, סך פיצויי הפיטורים יהיה שייך למבוטח גם אם הוא בוחר להתפטר לבד, פרקטיקה שמיושמת כיום בחלק מן החברות באמצעות סעיף 14. השני, וזה שיחימוביץ' מתנגדת לו נחרצות, הוא מיסוי פיצויי הפיטורים. כיום פיצויי הפיטורים פטורים ממס בכל סכום שהוא, וכחלק מחוק ההסדרים, תהיה תקרה פטורה ממס ברכיב זה - השכר הממוצע במשק, פי שלושה (כ-30 אלף שקל בחודש). כיום יש חבות מס בעת משיכה בסכום של מעל 12 אלף שקל, אך לפי חוק זה המיסוי יהיה בעת הפקדה של כל סכום שהוא (כל עוד סך הפיצויים החודשי הוא מעל 30 אלף שקל).

כאמור, יחימוביץ' מתנגדת למהלך זה, וזאת על אף שכלל אינה חברה בוועדת הכספים. "זה תקדים קשה ואפילו אכזרי. אדם, גם אם מרוויח פי שלושה מהמשק, הוא לא עשיר מופלג. רגע הפיטורין הוא דרמטי וקשה, ואדם זקוק לכסף הזה שחסך כל חייו. אני לא מקבלת את זה שכורכים את שני החוקים ביחד, אולי שגם יכרכו את חוק ההסדרה יחד עם זה?".

קיראו עוד ב"שוק ההון"

העלאת גיל הפרישה - "עינוי, גזירה אכזרית"

סוגיה נוספת שעומדת על הפרק וזוכה להתייחסות של חברת הכנסת היא העלאת גיל הפרישה לנשים מ-62 ל-64. ההעלאה נדחתה (בזכות יחימוביץ' ושאר חברות הכנסת) לפני 5 שנים, ועתה הגיע שוב זמנה להיכנס לתוקף. בפתח דבריה בנושא יחימוביץ' "ניטרלה" את הטענות שנוגעות לכך שמדובר בעשיית שוויון ואמרה ש"כשיהיה שוויון בין גברים לנשים בשוק העבודה, נדבר על שוויון בדברים אחרים", ולאחר מכן נמקה את התנגדותה להעלאת גיל הפרישה, שנובעת בעיקר מכך שהנשים החלשות ביותר הן אלה שייפגעו ממנה.

"יש לא מעט נשים שכבר לא עובדות מגילאים מוקדמים יחסית, 50 או 55, כי הן לא מצליחות למצוא עבודה. זה נדיר למצוא קריירה חדשה בגיל 60. זה אומר שנשים שנפלטו משוק העבודה נידונו לעוד שנתיים בלי פנסיה, בלי קצבת זקנה ובלי שכר. עוד שנתיים של עוני מרוד".

בנוסף, יחימוביץ' התייחסה גם לנשים שעובדות במקצועות שוחקים מאוד ועבודות פיזיות, תוך טענה ש"כשעובדים עבודה פיזית קשה מאוד וחיים בעוני, התענוג והפריבילגיה של פנאי לא ממש קיימים, ולהאריך לנשים כאלה בעוד שנתיים את העבודה הפיזית זה פשוט עינוי - גזירה אכזרית".

ציון קינן הלך? יבוא אחר

כמובן שיחימוביץ' לא יכולה שלא להתייחס ל'בייבי' שלה, החוק להגבלת שכר הבכירים בחברות פיננסיות. "נלחמתי על זה 8 שנים. בפעם הראשונה שהנחתי את הצעת החוק קראו לה הזויה, מסוכנת וביזארית, ועכשיו היא עברה קריאה שניה ושלישית בפה אחד", היא אומרת. "זו קלאסיקה של איך משנים תודעה - דבר שנחשב להזוי ומעוות הופך להיות קונצנזוס".

תגובות לכתבה(11):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 11.
    יחימוביץ בולטת ביושרה ובנקיון הכפיים שלה (ל"ת)
    רקאני 22/11/2016 17:14
    הגב לתגובה זו
  • 10.
    יצק 22/11/2016 17:08
    הגב לתגובה זו
    הטמטמת חוגגת ...עליהום עברנו מכסאות גן לצוללות וואו איזה יופי לא להאמין שיש כל כך הרבה טיפשים עדר של אידיוטים
  • 9.
    הסקרנות הרגה את החתול והפופוליזם יהרוג את המדינה (ל"ת)
    אלי 22/11/2016 15:41
    הגב לתגובה זו
  • 8.
    כחלון האפס 22/11/2016 15:10
    הגב לתגובה זו
    כבר כיום יש מיסוי על משיכה. מיסוי על הפקדה זה פשוט הגדלת מס ההכנסה.
  • 7.
    יעקב 22/11/2016 15:00
    הגב לתגובה זו
    למה צריך מתווך בעסקאות האלו. לצבא אין קבוצת רכש שבודקת ספקים , רבק זה מול ממשלות .. מה ביבי מבשל משהוא ואחר כך שולח את חבריו לעשות קופון.. ביבי יצר פירצה להוציא כסף בצורה מושלמת. אין מנוס מבדיקה דחופה של שלטונות המשפט , אם יש כאלו, אולי גם הם מעורבים בזבל הזה.
  • 6.
    אחד העם 22/11/2016 14:43
    הגב לתגובה זו
    הסרט העוקץ הוא רק סרט, פה יש לנו סרט אמיתי .. חבורה של ראש ממשלה עורך דין לכיסוי תחת.. ואליו גם יועץ משפטי בסרט העוקץ המושלם .. אין דין אין דיין לפציח אותו..!!! צוות מושלם. אם חוזרים כמה שנים אחורה הסרט הזה חוזר על עצמו כמה פעמים, מה שמעניין שהשחקן הראשי הודיע שהוא כאן לעד. להתראות בסיפור הבא,,
  • 5.
    אבי 22/11/2016 14:38
    הגב לתגובה זו
    מדוע את לא נלחמת על שיויון שגם גברים יצאו לפנסיה בגיל 62 כמו הנשים יש גם גברים חלשים כמו נשים שגם בגיל50 או 55 לא יכולים למצוא עבודה איפה השיויון ?
  • 4.
    אהרון 22/11/2016 14:36
    הגב לתגובה זו
    עם שרה לא הרגישה נוח אבל לתקוף בגסות ובאופן בוטה את השופטת גרסטל כן עשתה הכול על מנת להתחנף לפרקליטות ההזויה בית היצר של פרקליטת מחוז תל אביב לשעבר רות דוד
  • 3.
    ומדוע שתקת בפרשת מגה והקיבוצים (ל"ת)
    לשלי 22/11/2016 13:14
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    יונתן 22/11/2016 13:05
    הגב לתגובה זו
    בבולשביקים חובבנים מסוגה של שלי יחימוביץ׳ הוא השימוש התכוף במילה "מוסר". האשה הזו לא מבינה במוסר יותר משהיא מבינה בצוללות, והשימוש במילה הזו נועד אך ורק להסוות את העובדה שאין לה שום טיעון.
  • 1.
    המלש 22/11/2016 12:48
    הגב לתגובה זו
    תמשיכי בקו הזה.צריך לשים סוף לנתניהו ומקורביו. הפעם זו לא שרה נתניהו. הפעם זה אנחנו כולנו . כולנו נשלם.
בורסה, משקיעים (AI)בורסה, משקיעים (AI)

להשקיע בבורסה במקום לקנות דירה - הצעירים משנים גישה

על הקשר בין בורסה למחירי הדירות, על הצעירים שעושים מכה בבורסה וחזרה למפולת של 2008-2009

מנדי הניג |

הגאות בבורסות בשנים האחרונות, במיוחד בוול סטריט, יצרו רווחים גבוהים למשקיעים, לרבות המוני משקיעים צעירים. זו תופעה עולמית, וזה גם בארץ - מאות אלפי ישראלים משקיעים ישירות במניות בבורסות, חלק גדול מהם צעירים. הם אגב, כמעט ולא משקיעים בארץ, בעיקר בוול סטריט. הצעירים האלו מכירים רק שוק עולה, הרווחים שלהם עצומים - דמיינו צעיר שנכנס לשוק לפני 5 שנים. סיכוי טוב שהוא הכפיל את כספו - זה מה שקרה בנאסד"ק וב-S&P. 

בפועל, רבים עשו הרבה יותר מהכפלת הכסף. אם הם הלכו על המניות הדומיננטיות ועל שבבים זה רווח של פי 3-4, אבל גם אם נסתפק בממוצע, זה רווח מרשים שיוצר  מגמה חדשה של הזרמת כספים לבורסה. ההזרמה השוטפת מגיעה גם מהסיפורים בשטח - כשאנשים רואים כמה הם יכלו להרוויח על אנבידיה, על מניות השבבים, על נטפליקס, על מניות הקוונטים ועוד מאות דוגמאות, הם מתפתים. אנחנו רוצים להרוויח, אנחנו גרידיים. הסיפורים האלו מגרים אותנו להזרים כספים. אף אחד לא זוכר את הכישלונות בדרך, זוכרים את המניות שעשות מאות אחוזים וזה מייצר הזרמה שוטפת גדולה לשווקים שבעצמה מייצרת עליות שערים.   

אותו צעיר שרואה שיש רווחים עצומים מגדיל באופן שוטף את ההשקעה במניות. זה מבחינתו הגיל שבו הוא צריך להשקיע כמה שיותר בבורסה, וזה נכון מבחינה תיאורטית.  

השאלה אם התיק שלו מפוזר או אם יש מרכיב אג"ח משמעותי, פחות רלבנטית לצעירים שחוסכים לזמן ארוך - אבל רוב הצעירים לא מבין את המשמעות של חיסכון לטווח ארוך. הם שקועים עד צוואר במניות, ולא מפנימים שהשוק גם יכול לרדת חזק, אחרת חלקם היו אולי מגוונים את התיק. נזכיר כי זה בסדר גמור ואפילו נכון להשקיע במניות בשיעור מאוד גבוה, אבל כל עוד יודעים שבדרך יהיו ירידות. הטווח הארוך מאפשר למשקיעים צעירים להגיע לתיקון באם תהיה מפולת, ולכן מבחינה תיאורטית הם צריכים להיות במרכיב גדול של מניות.

כמה מבין המשקיעים הצעירים מבין את זה? כמה מהם לא ישנה את תיק ההשקעות כשתגיע קריסה ויגיד  "מה זה משנה אני חוסך ל-30 שנים?".  כנראה שהרוב יממש. טבע האדם הוא גרידיות בעליות ופחד גדול בירידות. 

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

זוז פאוור קופצת 19%, בונוס מוסיפה 9%; מדדי ת"א בירוק

המדדים בת"א נסחרים בעליות בהובלת הסקטורים הרגישים לריבית - נדל"ן ואנרגיה מתחדשת, שבולטים היום לחיוב; נתוני המאקרו מחזקים את האפשרות להורדת ריבית בפגישה הבאה של בנק ישראל

מערכת ביזפורטל |

עליות של עד 1% בבורסה ברקע חדשות משמעותיות: שר האוצר האמריקאי, סקוט בסנט, אמר הבוקר כי ארצות הברית וסין הגיעו למסגרת מוסכמת לקראת הסכם סחר, שתידון ותקבל חותמת רשמית רק במפגש הקרוב בין הנשיא דונלד טראמפ לנשיא סין שי ג’ינפינג. בבסיס ההבנות עומדים נושאים רגישים כמו ייצוא טכנולוגיה, סחר במתכות ומינרליים נדירים, פנטניל, ורכישות חקלאיות, תחומים שהיו בלב המחלוקת בין שתי הכלכלות הגדולות בעולם. לפי בסנט, השיחות היו “בנויות, רחבות היקף ומוצלחות במיוחד”, מה שמעיד על רצון הדדי להתקרבות אחרי תקופה ארוכה של מתיחות.

עם זאת חשוב לסייג כי גם בעבר אמרו לנו שיש התקדמות בהסכם הסחר בין ארה"ב לסין ולבסוף כל מה שהסכימו עליו הצדדים הוא דחייה של הדד ליין. בכל מקרה, ההתקדמות היא חדשות טובות, וזה גם יבטא ככל הנראה פתרון בתחום השבבים לטובת השחקניות בתחום, גם החברות הישראליות. הרחבה: שר האוצר האמריקאי: ארה"ב וסין הגיעו למסגרת הסכם סחר - הפרטים יידונו בפסגה בין טראמפ לשי  


קריאה חשובה - אג"ח ממשלתיות ארוכות נחשבות בעיני משקיעים רבים כאפיק סולידי לטווח ארוך, אך גם בהן יש מקום להבחנה חדה בין סוגי החשיפה והסיכונים. כיום התשואה באג"ח הממשלתיות השקלי הארוך עומדת על כ-4.4% לשנה, לעומת כ-1.9% באג"ח הצמודות למדד, פער שמשקף ציפיות אינפלציה ממוצעת של כ-2.45% לשנה ל-17 השנים הקרובות. כלומר, השוק מעריך שבממוצע המדד יעלה בקצב זהה כמעט ליעד של בנק ישראל. במה שווה להשקיע אם בכלל? זה תלוי בסוג המשקיע, פיזור הסיכונים, והערכות לגבי העתיד.  מי שמחפש אסטרטגיה מתוחכמת יותר יכול לשקול פוזיציה של לונג באג"ח שקליות ושורט על אג"ח צמודות, כדי ליהנות מהפער שבין התשואות, כל עוד האינפלציה בפועל נמוכה מהציפיות הגלומות. בסופו של דבר, השקעה באג"ח ארוכות מתאימה בעיקר למשקיעים סבלניים, שמבקשים לנעול תשואה נומינלית גבוהה יחסית לאורך זמן, ומבינים שגם השקעה סולידית לא תמיד חסרת סיכון. להרחבה - השקעה סולידית לטווח ארוך - 4.4% בשנה, מתאים?



חזרה לשוק המקומי אך עדיין בהקשר של טראמפ, עם הדרישה האחרונה שלו מחמאס, לפיה על ארגון הטרור להחזיר בתוך 48 שעות את גופות החטופים המתים או “יגיעו פעולות מצד מדינות המעורבות”, נפתח פתח למכשול אפשרי בכל תהליך התקדמות הזה. הדרישה הזו מצביעה על מתיחות במחויבות של חמאס לשלב הבא, וגם אם יש מעט התקדמות, ההתעקשות מעלה סימני שאלה בנוגע לנכונותה להיכנס להסכם רחב יותר. במילים אחרות, אי הוודאות עדיין שוררת בהקשר של הגזרה הדרומית. ובאותו נושא, גם הגזרה הצפונית לא רגועה כאשר בסוף השבוע עלו דיווחים על תקיפות בלבנון.


אחד הנעלמים במשוואה של המשקיעים הוא האם הריבית תרד בהחלטה הקרובה. בעוד שמרבית הנתונים תומכים בהורדת ריבית כבר בנובמבר, נכון להיום עדיין יש אי וודאות סביב המלחמה. מה שכן, עבור הישראלים המלחמה בעזה לא השפיעה יותר מדי על הרגלי הצריכה של הישראליים, ולכן בעת היציאה מהמלחמה לא נראה שיש גל ביקושים שמגיע אחריה. על פי הסקירה השבועית של לידר, נתוני כרטיסי האשראי לא מראים עלייה חדה בצריכה, מכירות הדירות נותרו ברמה נמוכה, והתחזיות לצמיחה ממשיכות להיות מתונות, סביב 3.8% בלבד לשנת 2026. בלידר מציינים כי כוח הקנייה של הציבור נפגע מהעלאות המע"מ והקפאת השכר, ולכן גם אם יופיע גל ביקוש, הוא צפוי להתמקד בעיקר בתיירות לחו"ל ולא בצריכה מקומית. בהיעדר אינפלציית ביקושים מובהקת, הסביבה המאקרו כלכלית תומכת בהמשך הורדות ריבית בחודשים הקרובים.