TV

היום ב-13:00: טבע תפרסם את הדו"חות לרבעון השלישי - מה צופים האנליסטים?

Bizportal קיבל התייחסויות מהאנליסטים בירושלים ברוקראז' ואופנהיימר, דריכות במניה
גיא בן סימון | (2)
נושאים בכתבה ארז ויגודמן

ענקית הגנריקה הישראלית טבע, בניהולו של ארז ויגודמן, צפויה לפרסם היום את התוצאות לרבעון השלישי, שבמהלכו ביצעה את הרכישה הגדולה ביותר בתולדות חברה ישראלית (40 מילארד דולר תמורת אלרגן), וכן רבעון שבו היא מתמודדת לראשונה עם תחרות מלאה לקופקסון - תרופת הדגל. הדו"ח יפורסם היום בשעה 13:00

טבע ניצבת בפני הנפקת מניות בהיקף 7 מיליארד דולר למימון עסקת אלרגן והלחץ על המניה מורגש. יחד עם הלחץ על סקטור הפארמה שנרשם על רקע התבטאות המועמדת הדמוקרטית לנשיאות ארה"ב הילרי קלינטון בדבר פיקוח על מחירי תרופות - מניית טבע רשמה צלילה של 14% מאז השיא שנרשם בסוף יולי, עם ההכרזה על רכישת החטיבה הגנרית של אלרגן. במעמד רכישת אלרגן המנכ"ל ויגודמן אמר כי יש ביכולתה של טבע לרכוש חברות נוספות בהיקף של 5 מיליארד שקל, ורק החודש החברה רכשה את רימסה ממכסיקו בעבור 2.3 מיליארד דולר.

הצפי של קונצנזוס האנליסטים לרבעון השלישי עומד על רווח נקי של 1.115 מיליארד דולר, או 1.28 דולרים למניה - המשקף ירידה של 6% בצמיחה לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לגבי ההכנסות הצפי של הקונצנזוס הוא להכנסות של 4.757 מיליארד דולר. 

ניר חצב,  מ'אופנהיימר', טוען שהחברה כבר נמצאת בעדין שאחרי הקופקסון, אם כי התלות בו עדיין קיימת. במקביל, מסר כי "אנחנו מאוד אופטימיים לגבי טבע ברמות האלה. החברה נמצאת בשלב טוב, ואנו רואים כמה מנועי צמיחה בעתיד". ב'אופנהיימר' העניקו למניה אפסייד מרשים בנקודת הכניסה הנוכחית (בכתבה המצולמת).

 

                                                                            צילום ועריכה: גילי מייזלר

לדברי יונתן קרייזמן, אנליסט הפארמה של ירושלים ברוקראז': "הטריגר החשוב יותר למניה מיוחס להנפקת המניות שכבר מייצרת לחץ על המניה. לאחר שני רבעונים חזקים, עם תרומה ניכרת מהגנריקה בארה"ב והקופקסון, טבע ניצבת מול מחצית ורבעון המלא הראשון בו היא מתמודדת עם מציאות של קופקסון גנרי. לאחר הירידה במניה ולקראת ההנפקה, טבע מהווה נקודת כניסה מעניינת. אנו רואים טריגר אפשרי למניה במידה ובשלב מסוים בשנה הקרובה, טבע תחשוף תחזית ארוכת טווח שאינה כוללת את השפעת הקופקסון."

"טבע ניצבת מול רבעונים חלשים יותר המשקפים את אבדן הבלעדיות בהשקות גנריות משמעותיות. מדובר במוצרים כמו הנקסיום (עם מכירות מקור של 6 מיליארד דולר בארה"ב), הפולמיקורט (עם מכירות גנריות לטבע של 500 מיליון דולר), כמו גם מכניסת תחרות משמעותית יותר לאביליפי (עם מכירות מקור של 7.8 מיליארד דולר).

קיראו עוד ב"שוק ההון"

"לאחר רבעון מעט חלש באירופה, טבע תצטרך להציג מספרים משכנעים יותר על מנת להתגבר על אובדן בלעדיות הנקסיום בארה"ב. דווקא בחזית הקופקסון המציאות נראית כרגע חיובית יותר מכפי שניתן היה לצפות לפני מספר חודשים. משיחות שקיימנו עם טבע עולה תמונה מעודדת לפיה בשלב זה הפגיעה מהשקת הקופקסון הגנרי של מומנטה (הגלדופה) מינורית. הקופקסון במינון 40 מ"ג מחזיק נתח שוק של 75% מכלל מרשמי הקופקסון. הגרסה המקורית של טבע ל-20 מ"ג מחזיקה ב-20%, אחריה הגלדופה השיגה רק 5% נתח שוק. דחייה בהשקת גרסה גנרית נוספת של המתחרות עשויה לשמר שחיקת מחיר של 15% בלבד, כפי שנרשמה עד כה בגרסת ה-20 מ"ג".

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    תלונה מידית לרשות 29/10/2015 11:26
    הגב לתגובה זו
    שעובד בשוק למה היתה הודעה מתפרצת על מיזוג בין אלרגן לפיייזר עם התמונה של ארז ויגודמןגרמתם לחלק לחשוב שמה שטבע קנתה עכשיו ייתמזג לפייזר, הנייר בטרום עלה 13% כן יותר מכל הניירות שמחיריהם עוותו בפקיעה הבוקר...הכתבה נועדה למשוך ביקושים ברמאות והטעיה והצליחה, כל זאת לפני פרסום הדוחות היום בצהריים.מי שפעל עב הודעות מתפרצות שלכם נעקץ!
  • 1.
    כמה אמת כמה בדיה (ל"ת)
    תרגילי חשבון 29/10/2015 08:53
    הגב לתגובה זו
וול סטריט שור וילדה (דאלי)וול סטריט שור וילדה (דאלי)
ניתוח

האם תיקי השקעות של עשירים מניבים יותר מהשקעות הציבור הרחב?

איך עשירים משקיעים, איפה היה לא כדאי להשקיע בשנים האחרונות, כמה הניבה תשואה סולידית ומה היה המוצר המנצח?
ד"ר אדם רויטר |
נושאים בכתבה עשירים בורסה

מי מרוויח יותר בהשקעות - עשירים או הציבור הרחב? השנתיים של אחרי היציאה מהקורונה היו טובות יותר באפיקים שסף הכניסה אליהם גבוה מאד, אלו המיועדים לעשירים בלבד. אך בהמשך האפיקים הסחירים כמו S&P 500 או מדד ת"א 125 היו עדיפים. נוצר מצב בו בשלוש השנים האחרונות השקעות הציבור הרחב ניצחו את השקעות העשירים. כשבוחנים את חמש השנים האחרונות - התמונה מתהפכת, העשירים עשו טוב יותר וזאת בהנחה שהם פעלו באפיקים הספציפיים אליהם - קרנות מיוחדות שמשקיעות גם בנכסים לא סחירים.

מה שהכי מעניין, בבדיקת התשואות בשנים האחרונות הוא שבשלוש השנים האחרונות השקעה באפיקים כמעט חסרי סיכון הניבה תשואה גבוהה יותר מאשר רוב האפיקים המסוכנים.

לפעמים מבט בתוצאות של אפיקי השקעה בלתי סחירים שאינם חשופים לציבור הרחב, נותן הבנה יוצאת דופן הנוגעת לכדאיות השקעה. מידע כזה, היכן כדאי להשקיע לטווחי זמן ארוכים, חשוב ביותר, כי הוא מספק תובנות האם למשל השקעה בנדל"ן עדיפה על הבורסה? האם קרנות הון סיכון עדיפות על השקעה ישירה בנאסד"ק? האם עדיף להשקיע בקרנות של קרנות הנותנות פיזור רחב יותר או שעדיף להתמקד בענפים ספציפיים?

יתכן והמידע המעניין ביותר הוא האם באמת העשירים מצליחים להשיג תשואה גבוהה יותר על כספם לעומת הציבור הרחב? האם עצם העובדה שפתוחים בפניהם אפיקי השקעה שרף הכניסה אליהם גבוה מאד (השקעת מינימום של מיליון שקל או לרוב מיליון דולר), אכן מניב להם תשואה עודפת?

 

בשלוש השנים האחרונות השקעה באפיק חסר סיכון הניבה תשואה גבוהה יותר מאשר רוב האפיקים המסוכנים

השקעה משקיע בורסה
צילום: pexel Tima Miroshnichenko

השקעה במניות תשתית - מה היה ומה צפוי?

מערכת ביזפורטל |

תשתיות נשמע תחום אפור ומשעמם. השקעות בתשתיות נשמע לא מעניין, במיוחד כשיש השקעות בטכנולוגיה, והשקעות ב-AI. אלו הדברים האמיתיים, מי צריך תשתיות, ומה זה בכלל?

תשתיות זה עולם ענק. עולם מענק עם תדמית משעממת. תשתיות זה כבישים, קבלני ביצוע, נדל"ן, תחבורה, תקשורת, מים. אנרגיה. תשתיות זה הבסיס שעליו בונים את כל התפעול. התשתית היא האדמה ובה נוטעים את העץ שמניב פירות. הסיבים האופטיים הם התשתית שעליה מייצרים תקשורת מהירה בין אנשים ובין עסקים. הכבישים הם התשתית שעלייה מייצרים תנועה כדי להיפגש, כדי להעביר דברים. אי אפשר בלי זה. 

התחום הזה זינק בשנה האחרונה בבורסה בכ-55%, בדומה למדד ת"א 125, ובחמש השנים האחרונות זינק בכ-110% בדומה למדד. תשואות לא משעממת שהושגו בסיכון נמוך יותר כי יש הערכה-הנחה שהשקעה בתשתית היא השקעה בסיכון נמוך. אלו הרי תחומים בסיסיים עם ביקוש קבוע, ברור; ולרוב גם מדובר בלקוחות ממשלתיים או פרויקטים במעורבות ממשלתית.   

לא בטוח שהסיכון הנמוך תקף למכלול החברות בתחום, אבל מה שבטוח שהתשואות אכן טובות. ומי שעדיין לא השתכנע שהתחום הזה לא משעמם כמו שנשמע. כדאי להזכיר לו שאורקל הענקית שזינקה שבוע שעבר ביום אחד ב-36%, היא בסופו של דבר חברה שהפעילות העיקרית שלה היא תשתיות. תשתיות לטכנולוגיה. היא משכפלת בעולם את חוות השרתים הענקיות שלה, מעדכנת אותם בפיצ'רים של אבטחת מידע, ניתוח נתונים, שליפת נתונים, עמידה בעומסי נתונים, ועוד, ומוכרת את זה כשירות בענן. הביקוש מטורף בגלל ה-AI. ההשקעה בתשתיות ל-AI הולכות ומזנקות. כן, התשתיות הן חלק ממהפכת ה-AI.


לנו אין תשתיות טכנולוגיה, לפחות לא בבורסה המקומית. כאן, החברות הן בתחומי האנרגיה, נדל"ן במובן הרחב, תחבורה ותקשורת. המניות כאמור סיפקו תשואה דומה למדד המרכזי, והשאלה מה הלאה? המפתח כאן הוא תקציבים של הממשלה, לצד צפי להורדת הריבית. מדובר בתחום ממונף והורדת הריבית תעזור להגדיל רווחים. מדובר גם בתחום  שחלקו מושתת על תקציבים ממשלתיים (תשתיות במובן הביסיס - בנייה, סלילה וכו').