תגובות מעורבות של כלכלנים בכירים לאחר הודעת בנק ישראל על השארת הריבית ברמה של 0.1% - על רקע הטלטלה בשווקים. 

אלדד תמיר, מנכ"ל בית ההשקעות תמיר פישמן על ההחלטה להותיר את הריבית ללא שינוי: "ההחלטה של בנק ישראל להשאיר את הריבית ללא שינוי היא טעות קשה אשר זורקת את הכלכלה הישראלית אל המערבולת העולמית ללא כל כלים או גלגלי הצלה. הנתונים כולם תומכים בצעד אמיץ וברור של בנק ישראל, כפי שעושים כל הבנקים המרכזיים בעולם . חוסר המעש הזה מהווה אוזלת יד אשר עלולה לגרור את הכלכלה הישראלית למקומות מסוכנים. בעולם, ובתקופה בה הבנקים המרכזיים תומכים בכלכלות המקומיות (סין, יפן ,ארה"ב ,אירופה), חוסר מעש מהווה צעד של חולשה מיותרת".

אורי גרינפלד, כלכלן ואסטרטג ראשי בפסגות: "החלטת בנק ישראל להותיר את הריבית על כנה עומדת בקנה אחד עם ההתפתחויות הכלכליות של החודש האחרון. אמנם, השווקים יורדים בחדות וקיים חשש ממשי למשבר בחלק מהמשקים המתעוררים אבל החלטות הריבית של בנק ישראל לא יכולות ולא צריכות להיות תלויות בהתפתחויות בשווקים אלא בציפיות לגבי הפעילות הכלכלית במשק המקומי. בהיבט זה, נראה כי בנק ישראל מכין את הקרקע לצעד נוסף של הקלה מוניטארית כאשר הוא חותם את ההודעה המשפט: "הוועדה המוניטרית סבורהשגברו הסיכונים להשגת יעד האינפלציהולצמיחה" אך להערכתנו צעד כזה יתרחש רק אם הסיכונים יתממשו ואכן תורגש פגיעה בפעילות הריאלית במשק".

עידן אזולאי מנהל השקעות ראשי אפסילון: "בניגוד להודעת הריבית מלפני חודשיים, בנק ישראל משדר למשקיעים שהוא נכון להשתמש בכל כלי שנצא ברשותו על מנת להתמודד עם המצב שנוצר בשווקים.  בנק ישראל מודע לכך שגברו הסיכונים לצמיחת המשק ולעמידה ביעד האינפלציה וככל הנראה סביר להניח שאם לא יחול שינוי בנתונים בזמן הקרוב הוא גם יפעל".

ציון בקר, סמנכ"ל החטיבה הפיננסית בבנק מרכנתיל: "מאחר ואנו סבורים כי הסיבה העיקרית להפחתות הריבית הינה יעד שער החליפין , הרי שההיחלשות המשמעותית של השקל מול היורו, הדולר וסל המטבעות סיפקו לנגידה את הבסיס להחלטת הריבית הנוכחית. נקודה חשובה נוספת שאנו מבקשים להבהיר שוב ושוב, מתייחסת לכך שהתפקיד המרכזי של נגידי הבנקים המרכזיים בפתרון המשבר, הסתיים. הרעידות בשווקים בשבוע האחרון , צריכות להוות "קריאת השכמה"  לממשלות, שרי אוצר, תקציבי מדינה,  סדרי עדיפויות  במשק ורפורמות מבניות עמוקות כמעט בכל העולם המערבי:   אם באיטליה ובצרפת יבצעו רפורמה מבנית יסודית בחוקי העבודה, ההשפעה תהיה מהותית לאין ערוך מאשר הורדת הריבית ב- 0.1% ואם בגרמניה, ישנו מהותית את מבנה התקציב, ויעברו להשקעות וגידול מינימלי בהוצאה הציבורית על חשבון חיסכון, ההשפעה גם פה תהיה מהותית לאין ערוך מאשר הורדת הריבית ב- 0.1%".

רו"ח בועז צליח, מנכ"ל בית ההשקעות 'טופ אלפא': "נראה כי הבנק המרכזי אינו מעוניין כרגע להשתמש בכלים מוניטאריים מרחיבים נוספים, אשר יעילותם מוטלת בספק ברמה הנמוכה אשר הריבית נמצאת בה כיום, וסביר להניח כי ברצונו להיות צופה מהצד על מהלכי הפד בארה"ב, כאשר הסיכוי שהאחרון יעלה את הריבית בארה"ב בחודש ספטמבר ירד משמעותית בעקבות המשבר אותו אנחנו חווים כרגע בשוקי המניות. לאור העובדה כי רק לאחרונה פרסם הבנק בדו"ח היציבות הפיננסית כי החזקת הריבית ברמה נמוכה לאורך זמן מהווה סיכון למשק, סיכון אשר גורר אחריו את שני הסיכונים האחרים מצד שוק הנדל"ן ושוק אגרות החוב, וכי מוטל ספק רב אם הורדה נוספת של הריבית לרמה אפסית, או אפילו שלילית, תתרום במשהו לעליית רמת האינפלציה והצמיחה במשק, ניתן להניח כי הבנק המרכזי שם דגש על החסרונות במהלך נוסף של הורדת ריבית. בנוסף, הפיחות אשר חל בשבועיים האחרונים של השקל מול סל המטבעות האפקטיבי, בעקבות פרסום צפי אינפלציה הנמוך מהיעד, בוודאי תרם להחלטת הבנק הנוכחית. עם זאת, אם המשבר הנוכחי ימשיך להתגלגל, והצמיחה במשק תמשיך להראות סימני האטה, לא מן הנמנע שנראה צעדים מוניטאריים מרחיבים נוספים מצד הבנק המרכזי ואולי אפילו צעדים פיסקאליים מצד הממשלה במידה והמדיניות המוניטארית תמצה את עצמה".